השמים כסאי והארץ הדום רגלי אי זה בית וגו׳

Мареи мекомот

1. 1

   К словам

   השמים כסאי

   Как это связано

   The note gives the Mitteler Rebbe’s transcript of this maamar and a further explanation of it.наше примечание

   Куда отсылает примечание

   Sefer HaMaamarim 5565, by the Alter Rebbe (transcribed by the Mitteler Rebbe)ספר המאמרים תקס״ה

   vol. 2, p. 705 (the Mitteler Rebbe’s transcript); explanation on p. 715

   Our explanationIt also records that the maamar was delivered on Shabbos Parshas Masei, Rosh Chodesh Av 5565 (1805).

   Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   Tziyunim VeHa’aros (source notes), by the Lubavitcher Rebbeציונים והערות לכ״ק אדמו״ר

   above (in the Kehot edition)

   Our explanationThe note refers the reader to the Rebbe’s own source notes on this maamar, printed earlier in the Kehot edition.

   Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   Or HaTorah, by the Tzemach Tzedekאור התורה

   Bereshis vol. 3, 470a (glosses); vol. 6, 1823b (from Likkutei Torah L’Gimmel Parshiyos), 1830b

   Our explanationThe Tzemach Tzedek’s glosses on this maamar, and its parallel version in Likkutei Torah L’Gimmel Parshiyos, which gives a second, longer text of the same discourse.

   Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   The Rebbe Maharash’s maamar “V’esa Eschem” (5638)ד״ה ואשא אתכם תרל״ח

   A maamar of the Rebbe Maharash, 5638

   Our explanationA parallel discourse. According to the note, the Rebbe (in Sefer HaToldos of the Rebbe Maharash) says that it explains the themes of “The heavens are My throne” and its explanations (in Torah Ohr and Likkutei Torah L’Gimmel Parshiyos) at greater length.

   Find it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   Sefer HaToldos Admur Maharash, by the Lubavitcher Rebbeספר התולדות לכ״ק אדמו״ר מהר״ש

   as cited in the note

   Our explanationThe Rebbe’s biography of the Rebbe Maharash, quoted in the note for its remark that the maamar Ve’esa eschem 5638 explains the themes of this maamar at length.

   Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   The Rebbe Rashab’s maamar “Vayihyu Chayei Sarah” (5643)ד״ה ויהיו חיי שרה תרמ״ג

   A maamar of the Rebbe Rashab, 5643

   Our explanationThis later maamar mentions “The heavens are My throne in Torah Ohr” explicitly, showing how the Rebbeim built on this discourse.

   Find it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   Sefer HaMaamarim 5666, by the Rebbe Rashabספר המאמרים תרס״ו

   p. 519

   Our explanationA further discussion of the maamar’s themes by the Rebbe Rashab, cited as a parallel.

   Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   The Rebbe’s maamar “Hashamayim Kis’i” (5736)ד״ה השמים כסאי תשל״ו

   A maamar of the Rebbe, 5736

   Our explanationThe Rebbe returned to this maamar many times. In the Korach 5747 discourse he explains that here in Torah Ohr “heaven and earth” include the entire order of hishtalshelus: heaven has three levels and earth has three levels, and these are explained here and in the following maamarim as they are in the worlds and in the Jewish people.

   Find it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   Likkutei Torah on Three Parshiyosלקוטי תורה לג׳ פרשיות

   by the Tzemach Tzedek (editor)

   A separate early collection of the Alter Rebbe’s maamarim on three parshiyos, with the Tzemach Tzedek’s notes.

   Find it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   Sefer HaMaamarim Melukatספר המאמרים מלוקט

   by the Rebbe · vol. 3, p. 133

   A collection of the Rebbe’s edited maamarim, arranged by subject.

   Find it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   The Rebbe’s maamar “Hashamayim Kis’i” (5731)ד״ה השמים כסאי תשל״א

   A maamar of the Rebbe, 5731

   Find it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   The Rebbe’s maamar “Ki Ka’asher Hashamayim” (5745)ד״ה כי כאשר השמים תשמ״ה

   A maamar of the Rebbe, 5745

   Find it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   The Rebbe’s maamar “Bereishis Bara” (5746)ד״ה בראשית ברא תשמ״ו

   A maamar of the Rebbe, 5746

   Find it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   The Rebbe’s maamar “Hashamayim Kis’i” (5746)ד״ה השמים כסאי תשמ״ו

   A maamar of the Rebbe, 5746

   Find it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   The Rebbe’s maamar “Hashamayim Kis’i” (5747)ד״ה השמים כסאי תשמ״ז

   A maamar of the Rebbe, 5747

   Find it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   Примечание Kehot

   הנחת כ״ק אדמו״ר האמצעי בסה״מ תקס״ה ח״ב ע׳ תשה. וביאור בע׳ תשטו.

   ראה לעיל ציונים והערות לכ״ק אדמו״ר זי״ע.

   הגהות באוה״ת בראשית כרך ג תע, א. ובכרך ו תתרכג, ב (מלקו״ת לג׳ פרשיות). תתרל, ב. ובמקבילו ד״ה ואשא אתכם תרל״ח ע׳ ריז (בספר התולדות לכ״ק אדמו״ר מהר״ש, מציין כ״ק אדמו״ר זי״ע ”נתבארו הענינים דד״ה השמים כסאי וביאוריו (שבתו״א ולקו״ת לג״פ) בהרחב הביאור”. וכן נזכר בד״ה ויהיו חיי שרה תרמ״ג ע׳ כב ”שהוא השמים כסאי שבתו״א”).

   המאמר נאמר בשבת פ׳ מסעי ר״ח אב תקס״ה.

   ראה גם סה״מ תרס״ו ע׳ תקיט. ד״ה השמים כסאי תשל״ו (סה״מ מלוקט ח״ג ע׳ קלג). ד״ה השמים כסאי תשל״א.

   לכללות מאמר זה ראה ד״ה זה תשמ״א־ ש״פ תרומה תשד״מ־ ש״פ נח תשמ״ה. ד״ה כי כאשר השמים פ׳ ראה תשמ״ה. ד״ה בראשית ברא תשמ״ו וד״ה השמים כסאי תשמ״ו. ד״ה השמים כסאי ש״פ קרח תשמ״ז ושם ביאר שכאן בתו״א מבואר בארוכה דשמים וארץ כולל כל סדר ההשתלשלות דבשמים יש ג׳ דרגות וגם בארץ יש ג׳ דרגות, ומבואר ג׳ דרגות אלו כאן ובדרושים שלאח״ז כפי שהוא בעולמות ובישראל.

   From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

2. 2

   К словам

   השמים כסאי

   Как это связано

   Б‑г говорит через Йешаяу: небо — престол Мой, а земля — подножие ног Моих; какой дом вы построите Мне? Весь маамар толкует этот стих.наше примечание

   Источник

   Isaiah 66:1ישעיהו ס״ו:א׳Sefaria (opens in a new tab)

   1כֹּה אָמַר ה׳ הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי וְהָאָרֶץ הֲדֹם רַגְלָי אֵי־זֶה בַיִת אֲשֶׁר תִּבְנוּ־לִי וְאֵי־זֶה מָקוֹם מְנוּחָתִי: 2וְאֶת־כׇּל־אֵלֶּה יָדִי עָשָׂתָה וַיִּהְיוּ כׇל־אֵלֶּה נְאֻם־ה׳ וְאֶל־זֶה אַבִּיט אֶל־עָנִי וּנְכֵה־רוּחַ וְחָרֵד עַל־דְּבָרִי:

   1Thus saith the LORD: The heaven is My throne, and the earth is My footstool; where is the house that ye may build unto Me? And where is the place that may be My resting-place? 2For all these things hath My hand made, and so all these things came to be, …

   Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria

   Примечание Kehot

   ישעי׳ סו, א.

   From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

3. 3

   К словам

   איך שייך עליו ית׳ לומר כסאי

   Как это связано

   The Rebbe’s discourse of 5731 on this verse, cited for its treatment of the opening question: how “My throne” can be said of G‑d.наше примечание

   Куда отсылает примечание

   The Rebbe’s maamar “Hashamayim Kis’i” (5731)ד״ה השמים כסאי תשל״א

   A maamar of the Rebbe, 5731

   Find it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   Примечание Kehot

   ראה ד״ה השמים כסאי תשל״א.

   From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

4. 4

   К словам

   שהרי אין לו דמות הגוף

   Как это связано

   There the Alter Rebbe shows that G‑d’s making of heaven and earth is not like a craftsman’s work, which only reshapes existing material and then stands without him; it is creation from nothing, which must be renewed constantly.наше примечание

   Источник

   Tanya, Sha’ar HaYichud 2:6תניא, חלק שני; שער היחוד והאמונה ב׳:ו׳Sefaria (opens in a new tab)

   וְאַף שֶׁאֵין לוֹ דְּמוּת הַגּוּף – הֲרֵי מִקְרָא מָלֵא דִּבֶּר הַכָּתוּב: ״וַיְדַבֵּר ה׳״, ״וַיֹּאמֶר ה׳״, וְהִיא בְּחִינַת הִתְגַּלּוּת הַכ״ב אוֹתִיּוֹת עֶלְיוֹנוֹת לַנְּבִיאִים, וּמִתְלַבְּשׁוֹת בְּשִׂכְלָם וְהַשָּׂגָתָם בְּמַרְאֵה הַנְּבוּאָה, וְגַם בְּמַחֲשַׁבְתָּם וְדִיבּוּרָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: ״רוּחַ ה׳ דִּבֶּר בִּי, וּמִלָּתוֹ עַל לְשׁוֹנִי״, וּכְמוֹ שֶׁאָמַר הָאֲרִ״י זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה [בְּשַׁעַר הַנְּבוּאָה].

   Hebrew: Kehot Publication Society (CC-BY-NC) · via Sefaria

   Куда отсылает примечание

   Tanyaתניא

   Part II (Shaar HaYichud VehaEmunah), ch. 2

   והנה, מכאן תשובת המינים וגילוי שורש טעותם, הכופרים בהשגחה פרטית ובאותות ומופתי התורה, שטועים בדמיונם הכוזב, שמדמין מעשה ה׳ – ״עושה שמים וארץ״ למעשה אנוש ותחבולותיו, כי כאשר יצא לצורף כלי – שוב אין הכלי צריך לידי הצורף, כי אף שידיו מסולקות הימנו והולך לו בשוק – הכלי קיים בתבניתו וצלמו ממש כאשר יצא מידי הצורף, כך מדמין הסכלים האלו מעשה שמים וארץ. אך ״טח מראות עיניהם״, ההבדל הגדול שבין מעשה אנוש ותחבולותיו, שהוא יש מיש, רק שמשנה הצורה והתמונה מתמונת חתיכת כסף לתמונת כלי, למעשה שמים וארץ, שהוא יש מאין. והוא פלא גדול יותר מקריעת ים סוף על דרך משל, ש״הוליך ה׳ את הים ברוח קדים עזה כל הלילה ויבקעו המים״, ו״נצבו כמו נד״ וכחומה ואילו הפסיק ה׳ את הרוח כרגע – היו המים חוזרים וניגרים במורד כדרכם וטבעם, …

   Our explanationThis underlines that G‑d is not bound by the categories of bodies and place.

   Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   Or HaTorah, by the Tzemach Tzedekאור התורה

   Bereshis vol. 6, 1823b; Inyanim, p. 92 (citing the Shelah)

   Our explanationThe Tzemach Tzedek discusses the principle that G‑d has no bodily form, in the parallel version of this maamar and in a note citing the Shelah.

   Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   Примечание Kehot

   פיוט יגדל. ראה רמב״ם הל׳ יסודי התורה פרק א ה״ז. פיהמ״ש להרמב״ם פ׳ חלק יסוד הג׳. תניא ח״ב פ״ב. ראה אוה״ת בראשית כרך ו תתרכג, ב. אוה״ת ענינים ע׳ צב בשם השל״ה.

   From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

5. 5

   К словам

   אין לו דמות הגוף

   Как это связано

   Гимн «Игдаль», основанный на принципах веры Рамбама, говорит, что у Б‑га нет телесного образа; Алтер Ребе использует его слова, чтобы сформулировать вопрос.наше примечание

   Источник

   Siddur Ashkenaz, Weekday, Shacharit, Preparatory Prayers, Yigdal 7סידור אשכנז, ימי חול, תפילת שחרית, הכנה לתפילה, יגדל ז׳Sefaria (opens in a new tab)

   אֵין לוֹ דְמוּת הַגּוּף וְאֵינוֹ גוּף, לֹא נַעֲרֹךְ אֵלָיו קְדֻשָּׁתוֹ:

   He is unlike the corporeal or even the non-corporeal, His holiness is beyond comparison.

   Hebrew: The Metsudah siddur, 1981 (CC-BY) · English: Translation based on the Metsudah linear siddur, by Avrohom Davis, 1981 (CC-BY) · via Sefaria

   Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.

6. 6

   К словам

   הנה מקום אתי

   Как это связано

   Б‑г говорит Моше: «Вот место при Мне»; Мидраш выводит отсюда, что место подчинено Б‑гу.наше примечание

   Источник

   Exodus 33:21שמות ל״ג:כ״אSefaria (opens in a new tab)

   20וַיֹּאמֶר לֹא תוּכַל לִרְאֹת אֶת־פָּנָי כִּי לֹא־יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי: 21וַיֹּאמֶר ה׳ הִנֵּה מָקוֹם אִתִּי וְנִצַּבְתָּ עַל־הַצּוּר: 22וְהָיָה בַּעֲבֹר כְּבֹדִי וְשַׂמְתִּיךָ בְּנִקְרַת הַצּוּר וְשַׂכֹּתִי כַפִּי עָלֶיךָ עַד־עׇבְרִי:

   20And He said: ‘Thou canst not see My face, for man shall not see Me and live.’ 21And the LORD said: ‘Behold, there is a place by Me, and thou shalt stand upon the rock. 22And it shall come to pass, while My glory passeth by, that I will put thee …

   Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria

   Примечание Kehot

   שמות לג, כא.

   From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

7. 7

   К словам

   הנה מקום אתי

   Как это связано

   Мидраш на тот же стих: сказано не «Я в месте», а «место при Мне» — Мое место вторично по отношению ко Мне, а не Я по отношению к нему.наше примечание

   Источник

   Shemot Rabbah 45:6שמות רבה מ״ה:ו׳Sefaria (opens in a new tab)

   ויאמר ה' הנה מקום אתי ונצבת על הצור - אמר רבי יוסי בר ר' חנינא: הנה אנכי במקום הזה אין כתיב כאן, אלא הנה מקום אתי. אתרי טפלה לי, ואין אני טפל לאתרי. והסירותי את כפי אמר לו הקב"ה: אני מראה לך מתן שכרן של צדיקים, שאני עתיד ליתן להם באחרית הימים. אמר רבי אסי: הסעודה של גן עדן ראו נביאים, ומתן שכרן לא ראו, שנאמר (ישעיה סד): עין לא ראתה אלקים זולתך יעשה למחכה לו. וכן דוד אמר (תהלים לא): מה רב טובך אשר צפנת ליראיך. מה כתיב למעלה? ויאמר אני אעביר כל טובי על פניך, מדת הטוב ומדת הפורענות. וחנותי את אשר אחון באותה שעה, הראה לו הקב"ה את כל האוצרות של מתן שכר, שהן מתוקנין לצדיקים. והוא אומר האוצר הזה של מי הוא? והוא אומר: של …

   “The Lord said: Behold, there is a place with Me, and you shall stand on the rock” (Exodus 33:21). “The Lord said: Behold, there is a place with Me, and you shall stand on the rock.” Rabbi Yosei bar Rabbi Ḥanina said: “Behold I am at this place” is not written here, but rather, “there is a place with Me.” My place is ancillary to Me and I am not ancillary to My place. “I will remove My hand and you will see My back, but My face will not be seen” (Exodus 33:23). “I will remove My hand.” The Holy One blessed be He said to him: ‘I will show you the reward of the righteous that I am destined to grant them at the end of days.’ Rabbi Asi said: The prophets saw the feast of the Garden of Eden, but …

   Hebrew: Daat Shemot Rabbah (Public Domain) · English: The Sefaria Midrash Rabbah, 2022 (CC-BY) · via Sefaria

   Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.

8. 8

   К словам

   שהוא . . ואין העולם מקומו

   Как это связано

   The parallel text gives the source of this saying: the Midrash Rabbah at the beginning of Vayetzei, section 68, on “and he encountered the place,” and in Ki Sisa, section 45, near its end, on “Behold, there is a place with Me.”наше примечание

   Куда отсылает примечание

   Or HaTorah, by the Tzemach Tzedekאור התורה

   Bereshis vol. 6, 1823b (from Likkutei Torah L’Gimmel Parshiyos)

   Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   Sefer HaMaamarim 5638, by the Rebbe Maharashספר המאמרים תרל״ח

   ד"ה ואשא אתכם, p. 217

   Our explanationThe parallel maamar of the Rebbe Maharash also discusses the saying that G‑d is the place of the world.

   Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   Likkutei Torahלקוטי תורה

   Vayikra 51b, end

   מהרע ע״י התורה. אבל שיהיה נהפך הרע לטוב זהו בחי׳ תשובה והיינו ע״י מלח שהוא פנימית התורה. ועי״ז נהפך המים הרעים להיות מים חיים והיינו ע״י אלישע. שהוא בחי׳ ש״ע נהורין מבחינת וישע ה׳ כו׳ והוה רעוא כו׳. וזהו רפאות תהי לשריך. ולכן מלח כחשבון ג׳ שמות הוי׳ שבברכת כהנים שבהם הכח להפך מרירו למיתקא וכמו שאומרים ישראל בשעת ברכת כהנים וכשם שהפכת את קללת בלעם כו׳ ומי מרה ומי יריחו כן תהפוך כו׳ כי החלום שרשו מעולם התהו כו׳ וצ״ל כן תהפוך כו׳ להפוך מהשבה״כ דתהו לתיקון ועמ״ש בתו״א פ׳ וישב בד״ה שיר המעלות כו׳ היינו כחולמים וזהו מלח אותיות חלם ואותיות מחל וחלם ג״כ לשון ותחלימני והחייני פרש״י תבריאני ותחזקני היינו בחינת רפואה שבאה מא״א שמשם נמשך ארוכה ורפואה כמ״ש וארוכתך מהרה תצמח וכתיב כי אעלה ארוכה לך …

   Open it on Sefaria (opens in a new tab)

   Примечание Kehot

   ”כמארז״ל במד״ר ר״פ ויצא תוך פס״ח ע״פ ויפגע במקום, וכ״ה בפ׳ תשא פמ״ה קרוב לס״פ ע״פ הנה מקום אתי” — אוה״ת בראשית כרך ו תתרכג, ב (מלקו״ת לג״פ). בסה״מ תרל״ח בד״ה ואשא אתכם ע׳ ריז.

   ראה בלקו״ת ויקרא נא, סע״ב.

   From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

9. 9

   К словам

   שהוא מקומו של עולם ואין העולם מקומו

   Как это связано

   Мидраш объясняет, почему Б‑г называется «Место»: Он — место мира, а мир — не Его место; в подтверждение приводится «Вот место при Мне».наше примечание

   Источник

   Bereshit Rabbah 68:9בראשית רבה ס״ח:ט׳Sefaria (opens in a new tab)

   ויפגע במקום - ר' הונא בשם ר' אמי אמר: מפני מה מכנין שמו של הקב"ה וקוראין אותו מקום? שהוא מקומו של עולם, ואין עולמו מקומו, מן מה דכתיב (שמות לג): הנה מקום אתי, הוי, הקדוש ברוך הוא מקומו של עולם, ואין עולמו מקומו. אמר רבי יצחק: כתיב (דברים לג): מעונה אלקי קדם, אין אנו יודעים אם הקב"ה מעונו של עולמו ואם עולמו מעונו, מן מה דכתיב (תהלים צ): ה' מעון אתה, הוי. הקדוש ברוך הוא מעונו של עולמו, ואין עולמו מעונו. אמר רבי אבא בר יודן: לגבור, שהוא רוכב על הסוס וכליו משופעים אילך ואילך, הסוס טפילה לרוכב ואין הרוכב טפילה לסוס, שנאמר (חבקוק ג): כי תרכב על סוסך. דבר אחר: מהו ויפגע? צלי במקום, צלי בבית המקדש. אמר רבי יהושע בן לוי: …

   “He encountered the place and spent the night there because the sun had set; he took from the stones of the place, which he placed beneath his head, and lay down in that place” (Genesis 28:11). “He encountered [vayifga] the place” – Rav Huna said in the name of Rabbi Ami: Why do they change the name of the Holy One blessed be He and call Him the Omnipresent [hamakom]? It is because He is the place [mekomo] of the world, and His world is not His place. From what is written: “Behold, there is a place [makom] with Me” (Exodus 33:21) – the Holy One blessed be He is the place of the world, and His world is not His place. Rabbi Yitzḥak said: It is written: “An abode of the God of eternity” …

   Hebrew: Daat Bereshit Rabbah (Public Domain) · English: The Sefaria Midrash Rabbah, 2022 (CC-BY) · via Sefaria

   Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.

10. 10

    К словам

    כי מן השמים דברתי

    Как это связано

    После Десяти заповедей Б‑г говорит Израилю: «Вы видели, что с небес Я говорил с вами»; это показывает, что Тора — «с небес».наше примечание

    Источник

    Exodus 20:19שמות כ׳:י״טSefaria (opens in a new tab)

    18וַיַּעֲמֹד הָעָם מֵרָחֹק וּמֹשֶׁה נִגַּשׁ אֶל־הָעֲרָפֶל אֲשֶׁר־שָׁם הָאֱלֹקִים: 19וַיֹּאמֶר ה׳ אֶל־מֹשֶׁה כֹּה תֹאמַר אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אַתֶּם רְאִיתֶם כִּי מִן־הַשָּׁמַיִם דִּבַּרְתִּי עִמָּכֶם: 20לֹא תַעֲשׂוּן אִתִּי אֱלֹקֵי כֶסֶף וֵאלֹקֵי זָהָב לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם:

    18And the people stood afar off; but Moses drew near unto the thick darkness where God was. 19And the LORD said unto Moses: Thus thou shalt say unto the children of Israel: Ye yourselves have seen that I have talked with you from heaven. 20Ye shall not make with Me—gods of silver, or gods of gold, ye shall not make unto you.

    Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria

    Примечание Kehot

    שמות כ, יט.

    From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

11. 11

    К словам

    התורה היא מן השמים . . שמים אש ומים

    Как это связано

    The Tzemach Tzedek notes that this needs study: in Torah Ohr, Miketz, “For with You is the source of life,” and later in this maamar, the “water” of heaven is explained as Chochmah, while here fire and water are explained as Chesed and Gevurah.наше примечание

    Куда отсылает примечание

    Or HaTorah, by the Tzemach Tzedekאור התורה

    vol. 6, 1823b (from Likkutei Torah L’Gimmel Parshiyos 1a)

    Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

    Torah Ohrתורה אור

    Miketz, ד"ה כי עמך מקור חיים (34d)

    זהב שהוא בחי׳ שמאל כמ״ש מצפון זהב יאתה על אלוה נורא הוד: והענין כי הנה כתיב המגביהי לשבת המשפילי לראות בשמים ובארץ שמים פי׳ שם מים דהיינו בחינת מים שהוא בחינת המשכה ממקום גבוה מסוכ״ע למקום נמוך להיות בחי׳ ממכ״ע והוא בחינת השפלה וירידה אצלו ית׳. ופי׳ בשמים ובארץ (בביתי״ן הנוספין) מתפרש לשני ענינים. הא׳ שהוא משפיל א״ע כביכול לראות תוך השמים ותוך הארץ. והב׳ כלומר שע״י בחינת שמים וארץ משפיל א״ע שהם הם הגורמים לבחי׳ ירידה והשפלה זו. וביאור הענין כי פי׳ המגביהי לשבת אין ר״ל שהוא ית׳ גבוה בבחינת מקום שהרי הנה מקום אתי כתיב והוא ית׳ מקומו של עולם כו׳. אלא פי׳ גבוה במעלה ועילוי אחר עילוי עד אין קץ ותכלית שהוא קדוש ומובדל מגדר עלמין כי כלם בחכמה עשית ועולם חסד יבנה והוא ית׳ רם ונשא …

    Our explanationThere shamayim is read as sham mayim, “there is water”: water is the flow from a high place to a low one, from the light that encompasses the worlds to the light that fills them. This is the other reading of the “water” of heaven that Or HaTorah contrasts with this passage.

    Open it on Sefaria (opens in a new tab)

    Torah Ohr, Mikeitz, maamar 5בד״ה כי עמך מקו״ח

    the maamar “כי עמך מקור חיים באורך…”

    כי עמך מקור חיים באורך נראה אור. הנה מ״ש נראה אור יש בו ב׳ פירושים. הא׳ הוא כפשוטו שהאור נראה ומתגלה. והב׳ לשון רבים מדברים בעדם כלומר אנחנו נראה את האור. ולהבין זה גם להבין מהו כי עמך מקור חיים ולא כתיב כי אתה. כי הנה כתיב (זכריה ד) ראיתי והנה מנורת זהב כולה וגולה על ראשה ושבעה נרתיה עליה שבעה ושבעה מוצקות לנרות אשר על ראשה ושנים זיתים עליה. …

    Open it on Sefaria (opens in a new tab)

    Примечание Kehot

    ראה אוה״ת כרך ו תתרכג, ב (מלקו״ת לג׳ פרשיות א, א) שצ״ע שלקמן פ׳ מקץ בד״ה כי עמך מקו״ח (לד, ד) מפרש שהכוונה על חכמה, וכן לקמן במאמר זה מפרש כן, וכאן מפרש על חו״ג ע״ש.

    From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

12. 12

    К словам

    שמים אש ומים

    Как это связано

    Талмуд объясняет слово шамаим: это эш (огонь) и маим (вода), которые Б‑г смешал, чтобы создать небеса. Алтер Ребе применяет это к Торе.наше примечание

    Источник

    Chagigah 12a:19–20חגיגה י״ב א:י״ט-כ׳Sefaria (opens in a new tab)

    מַאי ״שָׁמַיִם״? אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא: שֶׁשָּׁם מַיִם. בְּמַתְנִיתָא תָּנָא: אֵשׁ וּמַיִם, מְלַמֵּד שֶׁהֱבִיאָן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּטְרָפָן זֶה בָּזֶה, וְעָשָׂה מֵהֶן רָקִיעַ. שָׁאַל רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אֶת רַבִּי עֲקִיבָא כְּשֶׁהָיוּ מְהַלְּכִין בַּדֶּרֶךְ, אֲמַר לֵקהּ: אַתָּה שֶׁשִּׁימַּשְׁתָּ אֶת נַחוּם אִישׁ גַּם זוֹ עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה, שֶׁהָיָה דּוֹרֵשׁ כׇּל ״אֶתִּין״ שֶׁבַּתּוֹרָה, ״אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ״, מָה הָיָה דּוֹרֵשׁ בָּהֶן? אָמַר לוֹ: אִילּוּ נֶאֱמַר ״שָׁמַיִם וָאָרֶץ״, הָיִיתִי אוֹמֵר: ״שָׁמַיִם״ — שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. עַכְשָׁיו שֶׁנֶּאֱמַר: …

    What is heaven? R. Yose bar Chanina said, That there is water. It was taught in a Mishnah, fire and water. Teaching that the Holy One, blessed be He, brought them and mingled them one with the other, and made from them the firmament. R. Yishmael asked R. Akiva, while they were walking on the road. He said to him, You are one who served Nachum Ish Gamzu for twenty-two years, who expounded the meaning of all the particles "et" in the Torah. What was his exposition of "the heaven and earth" - "et hashamayim v'et ha'aretz"? He said to him, If it had said "shamayim va'aretz," I would have said, "Shamayim" is the name of the Holy One, blessed be He. Now that the words are "et hashamayim v'et …

    Hebrew: William Davidson, Vocalized Aramaic (CC-BY-NC) · English: Sefaria Community Translation (CC0) · via Sefaria

    Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.

13. 13

    К словам

    מימינו אש דת למו

    Как это связано

    Моше описывает дарование Торы: «от правой руки Его — огненный закон для них». Алтер Ребе понимает правую руку как воду, а огонь — как закон, так что и Тора — «огонь и вода».наше примечание

    Источник

    Deuteronomy 33:2דברים ל״ג:ב׳Sefaria (opens in a new tab)

    1וְזֹאת הַבְּרָכָה אֲשֶׁר בֵּרַךְ מֹשֶׁה אִישׁ הָאֱלֹקִים אֶת־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי מוֹתוֹ: 2וַיֹּאמַר ה׳ מִסִּינַי בָּא וְזָרַח מִשֵּׂעִיר לָמוֹ הוֹפִיעַ מֵהַר פָּארָן וְאָתָה מֵרִבְבֹת קֹדֶשׁ מִימִינוֹ אֵשׁ דָּת לָמוֹ: 3אַף חֹבֵב עַמִּים כׇּל־קְדֹשָׁיו בְּיָדֶךָ וְהֵם תֻּכּוּ לְרַגְלֶךָ יִשָּׂא מִדַּבְּרֹתֶיךָ:

    1… the blessing wherewith Moses the man of God blessed the children of Israel before his death. 2And he said: The LORD came from Sinai, And rose from Seir unto them; He shined forth from mount Paran, And He came from the myriads holy, At His right hand was a fiery law unto them. 3Yea, He loveth the peoples, All His holy ones—they are in Thy hand; And they sit …

    Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria

    Куда отсылает примечание

    Manuscripts of the Alter Rebbe’s maamarimכתבי יד

    Bukh 1092; Bukh 1824, 37a; Bukh 2044, 234a

    Our explanationThese manuscripts add after the verse: the right is the aspect of water, and from the aspect of fire comes “a law for them.”

    Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

    Примечание Kehot

    דברים לג, ב. בבוך 1092, ובבוך 1824 לז, א, ובבוך 2044 רלד, א נוסף: שימין בחי׳ מים ומבחי׳ אש נעשה דת למו.

    From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

Мареи мекомот

1. 1

   К словам

   ושמרתם את חוקותי

   Как это связано

   Примечание Кехот указывает на этот стих: «Соблюдайте законы Мои… которые будет делать человек», — он тоже делает человека тем, кто «делает» Тору.наше примечание

   Источник

   Leviticus 18:5ויקרא י״ח:ה׳Sefaria (opens in a new tab)

   4אֶת־מִשְׁפָּטַי תַּעֲשׂוּ וְאֶת־חֻקֹּתַי תִּשְׁמְרוּ לָלֶכֶת בָּהֶם אֲנִי ה׳ אֱלֹקֵיכֶם: 5וּשְׁמַרְתֶּם אֶת־חֻקֹּתַי וְאֶת־מִשְׁפָּטַי אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם אֲנִי Havayah 6אִישׁ אִישׁ אֶל־כׇּל־שְׁאֵר בְּשָׂרוֹ לֹא תִקְרְבוּ לְגַלּוֹת עֶרְוָה אֲנִי Havayah

   4… do, and My statutes shall ye keep, to walk therein: I am the LORD your God. 5Ye shall therefore keep My statutes, and Mine ordinances, which if a man do, he shall live by them: I am the LORD. 6None of you shall approach to any that is near of kin to him, to uncover …

   Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria

   Примечание Kehot

   ויקרא יח, ה.

   From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

2. 2

   Как это связано

   «Соблюдайте законы Мои и делайте их». Написание слова «их» допускает прочтение «вы», как будто человек делает самого себя или, как здесь, делает Тору.наше примечание

   Источник

   Leviticus 20:8ויקרא כ׳:ח׳Sefaria (opens in a new tab)

   7וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים כִּי אֲנִי ה׳ אֱלֹקֵיכֶם: 8וּשְׁמַרְתֶּם אֶת־חֻקֹּתַי וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם אֲנִי ה׳ מְקַדִּשְׁכֶם: 9כִּי־אִישׁ אִישׁ אֲשֶׁר יְקַלֵּל אֶת־אָבִיו וְאֶת־אִמּוֹ מוֹת יוּמָת אָבִיו וְאִמּוֹ קִלֵּל דָּמָיו בּוֹ:

   7Sanctify yourselves therefore, and be ye holy; for I am the LORD your God. 8And keep ye My statutes, and do them: I am the LORD who sanctify you. 9For whatsoever man there be that curseth his father or his mother shall surely be put …

   Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria

3. 3

   К словам

   וכך אנו מבקשים

   Как это связано

   A handwritten gloss on a first-edition Torah Ohr sends the reader to this passage in the Mitteler Rebbe’s work on the Shema, which discusses the request in the blessing before the Shema.наше примечание

   Куда отсылает примечание

   Imrei Binah, by the Mitteler Rebbeאמרי בינה

   Pesach HaShaar 9b, sec. 15

   Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   Примечание Kehot

   ”ע׳ אמרי בינה פתח השער ט, ב סי׳ ט״ו” — הג״ה בכת״י על תו״א דפוס ראשון.

   From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

4. 4

   К словам

   תחלה לעשותה ואח״כ לקיימה

   Как это связано

   The Tzemach Tzedek explains “first to do it, then to fulfill it”: first to draw the Torah from its source, the level of the “two thousand years” that preceded the world, into the level of “world.” This ties the prayer to paragraph 4.наше примечание

   Куда отсылает примечание

   Or HaTorah, by the Tzemach Tzedekאור התורה

   Shelach, p. 581

   Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   Примечание Kehot

   ”דהיינו תחלה להמשיכה ממקורה מבחי׳ אלפים שנה שקדמה לעולם להמשיכה בבחי׳ עולם” — אוה״ת שלח ע׳ תקפא.

   From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

5. 5

   К словам

   ע״י אב הרחמן

   Как это связано

   There the Alter Rebbe explains that the Men of the Great Assembly placed requests for mercy before the Shema — “our Father, merciful Father, have mercy on us and put understanding in our hearts,” and “in Your great mercy” — because understanding comes from arousing G‑d’s mercy.наше примечание

   Куда отсылает примечание

   Likkutei Torahלקוטי תורה

   Re’eh 25b

   כו׳. ולכן תיקנו לנו אנשי כנסת הגדולה קודם ק״ש בקשות התעוררות רחמים עלינו בשתים שלפניה והוא מה שאומרים אבינו אב הרחמן רחם עלינו ותן בלבנו בינה להבין כו׳ וכן ברחמיך הרבים רחם עלינו ברחמיך הרבים דייקא וכמ״ש מזה בד״ה והנה מנורת

   Open it on Sefaria (opens in a new tab)

   Likkutei Torah, Re’eh, maamar 6לקו״ת ראה כה, ב

   page 25b, ¶6

   הבהמית מן הרע הגמור ומתרוממת גם היא להיות כל מדותיה ולבושיה לה׳ לבדו.

   Open it on Sefaria (opens in a new tab)

   Примечание Kehot

   ראה לקו״ת ראה כה, ב.

   From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

6. 6

   К словам

   ותן בלבינו בינה

   Как это связано

   A later discourse cited by the note on the words “put understanding in our hearts,” as a parallel discussion.наше примечание

   Куда отсылает примечание

   The Previous Rebbe’s maamar “Kol Hanikra Vishmi” (5696)ד״ה כל הנקרא בשמי תרצ״ו

   A maamar of the Previous Rebbe, 5696

   Find it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   Примечание Kehot

   ראה ד״ה כל הנקרא בשמי תרצ״ו ע׳ 107.

   From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

7. 7

   К словам

   אב הרחמן רחם עלינו ותן בלבנו בינה

   Как это связано

   Благословение перед Шма (в обряде Алтер Ребе оно называется «Ахават олам») просит: «Отец милосердный, помилуй нас и вложи в сердце наше понимание… хранить, делать и исполнять». Алтер Ребе толкует и его порядок, и его просьбу.наше примечание

   Источник

   Siddur Ashkenaz, Weekday, Shacharit, Blessings of the Shema, Second Blessing before Shemaסידור אשכנז, ימי חול, תפילת שחרית, ברכות קריאת שמע, אהבת ישראלSefaria (opens in a new tab)

   אַהֲבָה רַבָּה אֲהַבְתָּנוּ ה׳ אֱלֹקֵינוּ חֶמְלָה גְדוֹלָה וִיתֵרָה חָמַלְתָּ עָלֵינוּ: אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ בַּעֲבוּר אֲבוֹתֵינוּ שֶׁבָּטְחוּ בְךָ וַתְּלַמְּדֵם חֻקֵּי חַיִּים כֵּן תְּחָנֵּנוּ וּתְלַמְּדֵנוּ: אָבִינוּ הָאָב הָרַחֲמָן הַמְרַחֵם רַחֵם עָלֵינוּ וְתֵן בְּלִבֵּנוּ לְהָבִין וּלְהַשְׂכִּיל לִשְׁמֹעַ לִלְמֹד וּלְלַמֵּד לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת וּלְקַיֵּם אֶת־כָּל־דִּבְרֵי תַלְמוּד תּוֹרָתֶךָ בְּאַהֲבָה: וְהָאֵר עֵינֵינוּ בְּתוֹרָתֶךָ וְדַבֵּק לִבֵּנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ וְיַחֵד לְבָבֵנוּ לְאַהֲבָה וּלְיִרְאָה אֶת־שְׁמֶךָ: וְלֹא נֵבוֹשׁ לְעוֹלָם וָעֶד כִּי בְשֵׁם קָדְשְׁךָ הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא בָּטָחְנוּ …

   [With] unbounded love You have loved us Adonoy, our God; [With] great and abundant pity have You pitied us. Our Father, our King! for the sake of our forefathers who trusted in You, and whom You taught statutes of life, so too, be gracious to us and teach us. Our Father, merciful Father, Who acts with compassion have compassion on us and put into our hearts to comprehend, and to be intellectually creative, to listen, to learn, and to teach, to preserve, to practice, and to fulfill all the words of instruction in Your Torah with love. And enlighten our eyes in Your Torah, and cause our hearts to hold fast to Your commandments, and unify our hearts to love and fear Your Name; and may we never …

   Hebrew: The Metsudah siddur, 1981 (CC-BY) · English: Translation based on the Metsudah linear siddur, by Avrohom Davis, 1981 (CC-BY) · via Sefaria

   Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.

Мареи мекомот

1. 1

   К словам

   שמע לשון הבנה

   Как это связано

   Шмуэль говорит: «Говори, ибо слышит (шомеа) раб Твой», — примечание Кехот приводит это как пример «слышания» в смысле понимания.наше примечание

   Источник

   I Samuel 3:10שמואל א ג׳:י׳Sefaria (opens in a new tab)

   9וַיֹּאמֶר עֵלִי לִשְׁמוּאֵל לֵךְ שְׁכָב וְהָיָה אִם־יִקְרָא אֵלֶיךָ וְאָמַרְתָּ דַּבֵּר ה׳ כִּי שֹׁמֵעַ עַבְדֶּךָ וַיֵּלֶךְ שְׁמוּאֵל וַיִּשְׁכַּב בִּמְקוֹמוֹ: 10וַיָּבֹא ה׳ וַיִּתְיַצַּב וַיִּקְרָא כְפַעַם־בְּפַעַם שְׁמוּאֵל שְׁמוּאֵל וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל דַּבֵּר כִּי שֹׁמֵעַ עַבְדֶּךָ: 11וַיֹּאמֶר ה׳ אֶל־שְׁמוּאֵל הִנֵּה אָנֹכִי עֹשֶׂה דָבָר בְּיִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר כׇּל־שֹׁמְעוֹ תְּצִלֶּינָה שְׁתֵּי אׇזְנָיו:

   9… say: Speak, LORD; for Thy servant heareth.’ So Samuel went and lay down in his place. 10And the LORD came, and stood, and called as at other times: ‘Samuel, Samuel.’ Then Samuel said: ‘Speak; for Thy servant heareth.’ 11And the LORD said to Samuel: ‘Behold, I will do a thing in Israel, at which …

   Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria

   Куда отсылает примечание

   Torah Ohrתורה אור

   below, 38b

   כי והוא יכוננה עליון דהיינו כי ונחה עליו רוח ה׳ כו׳. והריחו כו׳. חוטמא דפרדשקין כו׳. ולפי שהוא יכוננה עליון לפיכך יהי׳ הכל בחינת איש. איש ואיש יולד כו׳. ולכן תהי׳ רנה ושמחה אפי׳ בת ציון בחי׳ שנק׳ בת. איש מזריע תחלה יולדת בת נקבה (שבחינת בת שמקבלת מאתעדל״ע תתעלה מאד שתקבל מאתעדל״ע העליונה כי והוא יכוננה עליון כו׳ כנ״ל. וע״כ תהי׳ רני ושמחי ביחד שהן בחי׳ העלאה והמשכה בבחי׳ א׳ שגם בבחי׳ שמחה היא ההמשכה שמלמעלה תהי׳ רנה כו׳). וזהו ענין נ״ח שמצותה על פתח הבית מבחוץ ברה״ר. כי הפתח הוא פתחו לי שערי צדק וצדקתך ירננו ומחוץ לפתח הוא בי״ע והדליקו נרות בחצרות קדשך כו׳. ואפי׳ ברה״ר כו׳. ושם ממשיכין הנ״ח שהוא ענין יחוד אור ושמן ופתילה וגוונין שבאור פנימיים ומקיפים כו׳ הכל ממשיכים גם למטה מטה והיינו …

   Open it on Sefaria (opens in a new tab)

   Примечание Kehot

   כמ״ש דבר כי שומע, שמואל-א ג, י. נסמן לקמן לח, ב.

   From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

2. 2

   К словам

   שמע שם ע׳

   Как это связано

   A handwritten gloss on the first edition refers here: Imrei Binah discusses “shem ayin” of the enlarged ayin, and there, the gloss says, the verse “Yours, O G‑d, are the greatness” is well explained.наше примечание

   Куда отсылает примечание

   Imrei Binah, by the Mitteler Rebbeאמרי בינה

   Shaar Kerias Shema, secs. 3 and 6

   Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   Torah Ohrתורה אור

   below, 105c

   יעלה מ״ן בעצמותו עד שימשיך אח״כ מטובו להטיב לרוח שפלים כו׳. וב׳ מיני העלאת מ״ן אלו רומזים בפסוק ראשון שבק״ש שמע ישראל. שמע הוא העלאת מ״ן דנוק׳ שם ב״ן שם ע׳ כו׳. וישראל הוא העלאת מ״ן דיסוד כו׳. ואח״כ ה׳ אלקינו חו״ב תרין ריעין כו׳. ממשיכים מוחין לז״א וזהו הוי׳ אחד מלמעלה למטה בירידת השפע כו׳. וביאור כל זה הנה תחלה יש לפרש תיבת שמע ענין הע׳ רבתי שבו כו׳. כי הנה שמע שם ע׳ פי׳ ע׳ רבתי הוא בחי׳ ז״ת דאימא שמהם הי׳ השבירה בז׳ מלכים קדמאי׳ כו׳. ומה שהע׳ רבתי הוא בא לרמז על ז׳ מלכים דנקודים דס״ג כו׳. שלמעלה הרבה מז״א דאצי׳ כמו שכתוב לפני מלך מלך כו׳. והמלכים הם מבחי׳ ב״ן כמ״ש וימת פ׳ וימלוך כו׳. ע״כ מזכירי׳ בבחי׳ העלאת מ״ן שרש דשרש המל׳. שממנה העולמות …

   Our explanationThere “Shema is shem ayin” is developed in Kabbalistic terms: the enlarged ayin is the seven lower Sefiros of Imma, the source of the seven primordial “kings” that broke, and saying Shema is an elevation of mayin nukvin to that root.

   Open it on Sefaria (opens in a new tab)

   Likkutei Torahלקוטי תורה

   Vaetchanan 11b (which refers to this passage)

   כו׳ איזה בית אשר תבנו לי שבחי׳ מקיף עליון דבית הוא הנעשה ע״י כריעות והשתחואות דשמו״ע שהוא בחינת ביטול כו׳ וזהו למען תירא כו׳ לשמור כו׳. וע׳ בפ׳ נח (דף ע״ד א׳) ע״פ והבית בהבנותו ובפ׳ וישלח (דף קע״ב) ועמ״ש בד״ה וכל בניך גבי א״ת בניך אלא בוניך: שמע ישראל הוי׳ אלקינו הוי׳ אחד ואהבת כו׳. וצריך להבין למה הזכיר ב׳ פעמים הוי׳. ועוד להמ הפסיקו אכנה״ג בין אחד לואהבת בבשכמל״ו. וגם צריך להבין פי׳ שמע שהוא לשון אסיפה מלשון וישמע שאול את העם וגם לשון הבנה והנה ואהבת הוא לשון ציווי וגם לשון עתיד פי׳ שאומר הכתוב שכשיעמיק בדעתו ויבין שהוי׳ אחד יבוא לבחי׳ ואהבת לשון עתיד בכל לבבך בשני יצריך. שאפילו היצה״ר הוא נכנע ובטל לגבי אהבת ה׳. והנה כל אחד ואחד אומר ב׳ פעמים בכל יום קריאת …

   Our explanationThis maamar on Shema asks why Havayah is said twice, why “Blessed be the name…” interrupts between “One” and “You shall love,” and explains that Shema means both gathering and understanding; deep contemplation that Havayah is One leads to love of G‑d with both inclinations.

   Open it on Sefaria (opens in a new tab)

   Примечание Kehot

   ”ע׳ אמרי בינה שער הק״ש ענין שם ע׳ רבתי ומתפרש יפה פי׳ הפסוק לך ה׳ הגדולה בסי׳ ג ובסי׳ ו” — הג״ה בכת״י על תו״א הנ״ל. ראה לקמן קה, ג. לקו״ת ואתחנן יא, ב. ושם מציין לכאן.

   From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

3. 3

   Как это связано

   Благословение Давида: «Тебе, Б‑же, величие и могущество, слава, победа и великолепие» — перечисляет Б‑жественные качества; «Тебе» показывает, что они целиком принадлежат Б‑гу.наше примечание

   Источник

   I Chronicles 29:11דברי הימים א כ״ט:י״אSefaria (opens in a new tab)

   10וַיְבָרֶךְ דָּוִיד אֶת־ה׳ לְעֵינֵי כׇּל־הַקָּהָל וַיֹּאמֶר דָּוִיד בָּרוּךְ אַתָּה ה׳ אֱלֹקֵי יִשְׂרָאֵל אָבִינוּ מֵעוֹלָם וְעַד־עוֹלָם: 11לְךָ ה׳ הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת וְהַנֵּצַח וְהַהוֹד כִּי־כֹל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ לְךָ ה׳ הַמַּמְלָכָה וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ: 12וְהָעֹשֶׁר וְהַכָּבוֹד מִלְּפָנֶיךָ וְאַתָּה מוֹשֵׁל בַּכֹּל וּבְיָדְךָ כֹּחַ וּגְבוּרָה וּבְיָדְךָ לְגַדֵּל וּלְחַזֵּק לַכֹּל:

   10… said: ‘Blessed be Thou, O LORD, the God of Israel our father, for ever and ever. 11Thine, O LORD, is the greatness, and the power, and the glory, and the victory, and the majesty; for all that is in the heaven and in the earth is Thine; Thine is the kingdom, O LORD, and Thou art exalted as head above all. 12Both riches and honour come of Thee, and Thou rulest over all; and in Thy hand …

   Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria

4. 4

   К словам

   ש״ה רבתי — לבד

   Как это связано

   The manuscript reads bilvad instead of levad (“alone”); the meaning is the same.наше примечание

   Куда отсылает примечание

   Manuscript Bukh 1824 of the Alter Rebbe’s maamarimכתב יד בוך 1824

   Bukh 1824

   Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   Примечание Kehot

   בבוך 1824: בלבד.

   From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

5. 5

   К словам

   מלכותך מלכות כל עולמים

   Как это связано

   «Царство Твое — царство над всеми мирами»: Малхут — это то, что простирается на все миры, и потому это лишь «имя».наше примечание

   Источник

   Psalms 145:13תהילים קמ״ה:י״גSefaria (opens in a new tab)

   12לְהוֹדִיעַ לִבְנֵי הָאָדָם גְּבוּרֹתָיו וּכְבוֹד הֲדַר מַלְכוּתוֹ: 13מַלְכוּתְךָ מַלְכוּת כׇּל־עֹלָמִים וּמֶמְשַׁלְתְּךָ בְּכׇל־דּוֹר וָדֹר: 14סוֹמֵךְ ה׳ לְכׇל־הַנֹּפְלִים וְזוֹקֵף לְכׇל־הַכְּפוּפִים:

   12… the sons of men His mighty acts, And the glory of the majesty of His kingdom. 13Thy kingdom is a kingdom for all ages, And Thy dominion endureth throughout all generations. 14The LORD upholdeth all that fall, And raiseth up all those that are bowed down.

   Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria

   Примечание Kehot

   תהלים קמה, יג.

   From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

Мареи мекомот

1. 1

   К словам

   להבין דבר מתוך דבר . . בחי׳ ממכ״ע

   Как это связано

   The note says this later passage in Torah Ohr refers back here for the explanation of “understanding one thing from within another” as memalei kol almin.наше примечание

   Куда отсылает примечание

   Torah Ohrתורה אור

   below, 113c · not yet checked

   Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   Likkutei Torahלקוטי תורה

   Behar 25b · not yet checked

   Our explanationThe note says Likkutei Torah, Behar, refers back to this passage for the same explanation.

   Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   Likkutei Torah, Metzora, maamar 11לקו״ת בהר כה, ב

   page 25b, ¶1

   היוצאים לחוץ ושאז שם נעשים בחוץ בחי׳ נגעים וע״י הראותו אל הכהן גורם למעלה שאותם האורות יחזרו למקומן כו׳ בבחי׳ מטי ולא מטי יוצא לחוץ וחוזר ונכנס ומתדבק במקורו ועי״כ לא יהיה כח אל החיצונים להתאחז בהם כו׳ עכ״ל.

   Open it on Sefaria (opens in a new tab)

   Примечание Kehot

   לקמן קיג, ג, לקו״ת בהר כה, ב מציין לכאן.

   From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

2. 2

   К словам

   ולית מחשבה כו׳

   Как это связано

   The words here quote Tikkunei Zohar, Patach Eliyahu · 17a:10–12; the passage is shown below.

   Источник

   Tikkunei Zohar, Patach Eliyahu · 17a:10–12תקוני הזהר י״ז א:י׳-י״בSefaria (opens in a new tab)

   אנת הוא עלאה על כל עלאין סתימא על כל סתימין. לית מחשבה תפיסא בך כלל. אנת הוא דאפיקת עשר תקונין. וקרינן לון עשר ספירן. לאנהגא בהון עלמין סתימין דלא אתגליין. ועלמין דאתגליין. ובהון אתכסיאת (נ"א אתכסייא) מבני נשא. ואנת הוא דקשיר לון ומיחד לון. ובגין דאנת מלגאו. כל מאן דאפריש חד מן חבריה מאלין עשר. אתחשיב ליה כאלו אפריש בך.

   Hebrew: Constantinople, 1740 (CC-BY-NC) · via Sefaria

   Примечание Kehot

   ת״ז בהקדמה (פתח אליהו).

   From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

3. 3

   К словам

   ולית מחשבה כו׳ ולאו מכל מדות אלין כלל

   Как это связано

   Молитва Элияу («Патах Элияу») говорит о Б‑ге, что Он «вовсе не из этих качеств»; непосредственно перед этим (17a) сказано: «никакая мысль вовсе не постигает Тебя». Оба выражения показывают, что Б‑г превыше Сфирот.наше примечание

   Источник

   Tikkunei Zohar 17b:5–7תקוני הזהר י״ז ב:ה׳-ז׳Sefaria (opens in a new tab)

   אבל לאו דאית לך צדק ידיעא דאיהו דין. ולאו משפט ידיע' דאיהו רחמי ולאו מכל אלין מדות כלל. קום רבי שמעון ויתחדשון מלין על ידך דהא רשותא אית לך (נ"א אתיהיב לך) לגלאה רזין טמירין על ידך מה דלא אתייהיב רשו לגלאה לשום בר נש עד כען. קם רבי שמעון פתח ואמר לך יי' הגדולה והגבורה וכו'

   Hebrew: Constantinople, 1740 (CC-BY-NC) · via Sefaria

   Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.

4. 4

   К словам

   מי לי בשמים

   Как это связано

   «Кто у меня на небесах? И кроме Тебя ничего не желаю на земле». Псалмопевец хочет Самого Б‑га, а не какие-либо Его дары или проявления.наше примечание

   Источник

   Psalms 73:25תהילים ע״ג:כ״הSefaria (opens in a new tab)

   24בַּעֲצָתְךָ תַנְחֵנִי וְאַחַר כָּבוֹד תִּקָּחֵנִי: 25מִי־לִי בַשָּׁמָיִם וְעִמְּךָ לֹא־חָפַצְתִּי בָאָרֶץ: 26כָּלָה שְׁאֵרִי וּלְבָבִי צוּר־לְבָבִי וְחֶלְקִי אֱלֹקִים לְעוֹלָם:

   24Thou wilt guide me with Thy counsel, And afterward receive me with glory. 25Whom have I in heaven but Thee? And beside Thee I desire none upon earth. 26My flesh and my heart faileth; But God is the rock of my heart and my …

   Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria

   Примечание Kehot

   תהלים עג, כה.

   From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

5. 5

   К словам

   אם ישים אליו לבו

   Как это связано

   Слова Элиу понимаются здесь как обещание: если человек обратит к Б‑гу свое сердце, Б‑г соберет к нему Свой дух и дыхание.наше примечание

   Источник

   Job 34:14איוב ל״ד:י״דSefaria (opens in a new tab)

   13מִי־פָקַד עָלָיו אָרְצָה וּמִי שָׂם תֵּבֵל כֻּלָּהּ: 14אִם־יָשִׂים אֵלָיו לִבּוֹ רוּחוֹ וְנִשְׁמָתוֹ אֵלָיו יֶאֱסֹף: 15יִגְוַע כׇּל־בָּשָׂר יָחַד וְאָדָם עַל־עָפָר יָשׁוּב:

   13Who gave Him a charge over the earth? Or who hath disposed the whole world? 14If He set His heart upon man, If He gather unto Himself his spirit and his breath; 15All flesh shall perish together, And man shall return unto dust.

   Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria

   Примечание Kehot

   איוב לד, יד.

   From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

6. 6

   К словам

   רוח אייתי רוח

   Как это связано

   Kehot’s note points to Zohar II, 162b for these words.

   Источник

   Zohar II, 162bזח״ב קסב, בSefaria (opens in a new tab)

   Примечание Kehot

   זח״ב קסב, ב.

   From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

7. 7

   К словам

   רוח אייתי רוח ואמשיך רוח

   Как это связано

   Зоар учит, что дух приводит дух и привлекает дух: пробуждение снизу привлекает ответ свыше.наше примечание

   Источник

   Zohar, Terumah 66:669–678ספר הזהר, תרומה ס״ו:תרס״ט-תער״חSefaria (opens in a new tab)

   Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.

8. 8

   К словам

   בקרב איש ולב עמוק

   Как это связано

   Выражение «нутро человека и глубокое сердце» описывает внутреннее место, где собирается присутствие Б‑га.наше примечание

   Источник

   Psalms 64:7תהילים ס״ד:ז׳Sefaria (opens in a new tab)

   6יְחַזְּקוּ־לָמוֹ דָּבָר רָע יְסַפְּרוּ לִטְמוֹן מוֹקְשִׁים אָמְרוּ מִי יִרְאֶה־לָּמוֹ: 7יַחְפְּשׂוּ־עוֹלֹת תַּמְנוּ חֵפֶשׂ מְחֻפָּשׂ וְקֶרֶב אִישׁ וְלֵב עָמֹק: 8וַיֹּרֵם אֱלֹקִים חֵץ פִּתְאוֹם הָיוּ מַכּוֹתָם:

   6… in an evil matter; they converse of laying snares secretly; they ask, who would see them. 7They search out iniquities, they have accomplished a diligent search; even in the inward thought of every one, and the deep heart. 8But God doth shoot at them with an arrow suddenly; thence are their wounds.

   Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria

   Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.

9. 9

   К словам

   והיו הדברים האלה אשר אנכי

   Как это связано

   «И будут слова эти, которые Я заповедую тебе сегодня, на сердце твоем» — стих после «И люби»; Алтер Ребе понимает «Я» как саму сущность Б‑га.наше примечание

   Источник

   Deuteronomy 6:6דברים ו׳:ו׳Sefaria (opens in a new tab)

   5וְאָהַבְתָּ אֵת ה׳ אֱלֹקֶיךָ בְּכׇל־לְבָבְךָ וּבְכׇל־נַפְשְׁךָ וּבְכׇל־מְאֹדֶךָ: 6וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם עַל־לְבָבֶךָ: 7וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ וְדִבַּרְתָּ בָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשׇׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ:

   5… thy God with all thy heart, and with all thy soul, and with all thy might. 6And these words, which I command thee this day, shall be upon thy heart; 7and thou shalt teach them diligently unto thy children, and shalt talk of them when thou …

   Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria

   Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.

10. 10

    К словам

    אנכי מי שאנכי

    Как это связано

    There “I, who I am” is explained: no one knows and grasps the level of Anochi except “I Myself” — G‑d’s own essence, beyond all grasp; at 10c, it is His essence and being, not within the bounds of grasp at all.наше примечание

    Источник

    Zohar I, 167bזח״א קסז, בSefaria (opens in a new tab)

    Куда отсылает примечание

    Likkutei Torahלקוטי תורה

    Bamidbar 1b; 10c

    ממהותו ועצמותו ית׳ לנש״י (ועמש״ל פ׳ יתרו בד״ה מראיהם ומעשיהם ומ״ש ע״פ ואהי׳ אצלו אמון) וזהו אנכי ה׳ אלהיך דייקא המאיר ומתפשט בך ואנכי מי שאנכי פי׳ שאין מכיר ומשיג בחי׳ אנכי אלא אנכי בעצמי והוא הוא הוי״ה אלקיך דהיינו ניצוץ אלהות השורה בך כי חלק הוי׳ עמו כמ״ש ואתם הדבקים בה׳ אלהיכם חיים כולכם היום כי הנה מהות הנשמות ועצמותן לא ירדה להתלבש בעוה״ז בגוף ונה״ב אלא זיו והארה בעלמא ממנה בלבד הוא שמתפשט ונתפס בשכל ומדות כנ״ל שהן הן כחות הנפש אבל עיקר מהותה ועצמותה של הנשמה לפי מה שהיא במקור חוצבה מריש כל דרגין וכו׳ בראתיו יצרתיו אף עשיתיו הוא למעלה מעלה מגדר ההשגה הנתפס בשכל אנושי אלא שהיא דבוקה בשורשה באלהים חיים בדביקות נצחי לעולמי עד ואין לה אלא רצון אחד לאביה שבשמי׳ בלבד לעול׳ בלי …

    Open it on Sefaria (opens in a new tab)

    Shaarei Orah, by the Mitteler Rebbeשערי אורה

    Shaar Chanukah 31a; 37b

    Our explanationThe Mitteler Rebbe discusses Anochi mi she’anochi; at 37b, the note quotes, it is “the general encompassing light (sovev kol almin).”

    Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

    Torah Ohrתורה אור

    below, 9c; 18b; 37b; 38a; 51a; 56a; 64b; 66b; 82c; 84c; 87c; 109a; and elsewhere

    ועצמותו ית׳ ממש. וא״א זאת כ״א ע״י קיום מצותיו ית׳ דוקא שהן פנימיות רצונו ית׳ ונעוץ סופן בתחלתן וזהו אשר אנכי מי שאנכי שהוא מהותו ועצמותו ממש ולא בבחי׳ אור וזיו בלבד מצוך ע״י קיום מצות מעשיות דוקא כנ״ל. היום כו׳ שהיום דוקא שהנשמה מלובשת בתוך הגוף משא״כ קודם התלבשותה בגוף היתה רק נהנית מזיו השכינה כו׳. וזהו ודברת בם שהוא מצות הדבור של התורה. וכמ״ש והגית בו כו׳. ועקימת שפתיו הוי מעשה כו׳. וזהו אחות לנו קטנה שנעשה בחי׳ אחות והוא לשון אחת שמתאחדת בתכלית עם מהותו ועצמותו ית׳ כביכול ממש ע״י קיום המצות מעשיות כנ״ל. וכמ״ש וימינו תחבקני כאדם החובק את חבירו מכל צדדיו כו׳ וזהו מה נעשה לאחותינו ביום שידובר בה וד״ל: ביאור על הנ״ל להבין הענין שתפלת הבעל עסק יהיה במדרגה גבוה כו׳. צלה״ב ענין ירידת …

    And this is [the meaning of] "And these words which I (Anochi) command you today shall be," etc. For the whole passage of the reading of the Shema, "Hear, O Israel," is only contemplation on the level of His Names, etc. And through this [comes] "And you shall love with all your heart," etc., until one reaches the level of the love of "with all your might" mentioned above, which is to be included and to cleave to Him, in His blessed essence and being itself.

    Our explanationThe phrase recurs throughout Torah Ohr. At 9c it is G‑d’s very essence, “not only light and radiance,” which is reached specifically through keeping the practical mitzvos while the soul is in the body.

    Read it here

    Примечание Kehot

    ראה זח״א קסז, ב. לקו״ת להאריז״ל תולדות כז, יט.

    בלקו״ת במדבר א, ב ”פי׳ שאין מכיר ומשיג בחי׳ אנכי אלא אנכי בעצמי”. ושם י, ג ”הוא בחי׳ עצמותו ומהותו שאינו בגדר תפיסא והשגה כלל”. וראה שערי אורה שער חנוכה לא, א. שם לז, ב ”דהיינו בחי׳ סוכ״ע הכללי”.

    ראה לקמן ט, ג. יח, ב. לז, ב. לח, א. נא, א. נו, א. סד, ב. סו, ב. פב, ג. פד, ג. פז, ג. קט, א. ועוד.

    From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

11. 11

    К словам

    התורה קדמה אלפים שנה לעולם

    Как это связано

    Рейш Лакиш: Тора предшествовала сотворению мира на две тысячи лет, — из стиха «Я была при Нем питомицей… изо дня в день», ведь день Б‑га — тысяча лет.наше примечание

    Источник

    Midrash Tehillim 90:7מדרש תהילים צ׳:ז׳Sefaria (opens in a new tab)

    Kehot’s note has צ, ד; the words are in צ, ז.

    תשב אנוש עד דכא. אמר רבי אבהו גדולה תשובה שקדמה לבריאת עולם שנאמר בטרם הרים יולדו תשב אנוש עד דכא. א"ר הונא בשם ריש לקיש אלפים שנה קדמה תורה לברייתו של עולם שנאמר (שם ל) ואהיה אצלו אמון ואהיה שעשועים יום יום. ויומו של הקב"ה אלף שנה שנאמר כי אלף שנים בעיניך כיום אתמול:

    "Man shall sit in silence and be brought low." Rabbi Abbahu said: Repentance preceded the creation of the world, as it is said, "Before the mountains were born, before You brought forth the earth and the world, from eternity to eternity, You are God" (Psalm 90:2). Rabbi Reish Lakish said: The Torah existed 2000 years before the creation of the world, as it is said, "I was with Him as a master craftsman, and I was His delight day by day" (Proverbs 8:30). And the day of the Holy One, blessed be He, is a thousand years, as it is said, "For a thousand years in Your sight are like a day that has just gone by" (Psalm 90:4).

    Hebrew: OYW (Public Domain) · English: Sefaria Community Translation (CC0) · via Sefaria

    Bereshit Rabbah 8:2בראשית רבה ח׳:ב׳Sefaria (opens in a new tab)

    … היום של ששי שואל של חמישי וכו', עד לראשון למי היו שואלין? לא לתורה, שקדמה לברייתו של עולם?! דאמר רבי שמעון בן לקיש: שני אלפים שנה קדמה התורה לברייתו של עולם, הדא הוא דכתיב (משלי ח): ואהיה אצלו אמון וגו'. ויומו של הקדוש ברוך הוא אלף שנים, דכתיב: כי אלף שנים בעיניך כיום אתמול. הוי, הזאת ידעת מני עד וגו'. התורה יודעת מה קודם לברייתו של עולם, אבל אתה אין לך עסק לדרוש, אלא (איוב כ): מני שים אדם עלי ארץ. ר' אלעזרבשם בן סירא אמר: בגדול ממך אל תדרוש, בחזק ממך בל תחקור, במופלא ממך בל תדע, במכוסה ממך אל תשאל, במה שהורשית התבונן ואין לך עסק בנסתרות:

    Rav Ḥama bar Ḥanina began: “Have you known this from [oldest times?]” (Job 20:4). Rav Ḥama bar Ḥanina said: This is analogous to a city that received its supplies by donkey drivers. They would ask one another: ‘What is the price of grain in the province today?’ The Friday ones would inquire of the Thursday ones; the Thursday ones of the Wednesday ones; the Wednesday ones of the Tuesday ones; the Tuesday ones of the Monday ones; the Monday ones of the Sunday ones. The Sunday one, whom would he ask? Would he not ask the businessmen of the city? Here, too, everything that was made on each day would ask one another: ‘What creations did the Holy One blessed be He create on your day?’ The sixth …

    Hebrew: Daat Bereshit Rabbah (Public Domain) · English: The Sefaria Midrash Rabbah, 2022 (CC-BY) · via Sefaria

    Vayikra Rabbah 19ויקרא רבה י״טSefaria (opens in a new tab)

    Zohar II, 49aזח״ב מט, אSefaria (opens in a new tab)

    Куда отсылает примечание

    Sefer HaMaamarim 5700, by the Rebbe Rayatzספר המאמרים ת״ש

    p. 83 (the Rebbe’s note); ד"ה איתא במדרש תהלים (Kuntres 59)

    Our explanationThe Rebbe’s note there lists the sources for the saying that the Torah preceded the world by two thousand years, and the Rebbe Rayatz’s maamar on this Midrash.

    Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

    Likkutei Sichos, by the Lubavitcher Rebbeלקוטי שיחות

    vol. 15, p. 476 (letter of 23 Sivan 5712)

    Our explanationA letter answering questions on this very maamar: that the Zohar’s “613 paths” relate to the mitzvos rooted in Keser, while the Torah comes from Chochmah; why arousing mercy brings Binah; that the attributes “included in their source” are in the intellect that gives birth to them; why an arousal from below is still needed after Sinai; how “gathered within a deep heart” fits with the maamar’s end; and how the practical mitzvos raise the “foot” into the intellect.

    Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

    Tanyaתניא

    ch. 48; ch. 45; ch. 40, second gloss; Iggeres HaKodesh 20; Iggeres HaTeshuvah ch. 5; Kuntres Acharon, beginning

    והנה, כאשר יתבונן המשכיל בגדולת אין סוף ברוך הוא, כי כשמו כן הוא – אין סוף ואין קץ ותכלית כלל, לאור וחיות המתפשט ממנו יתברך ברצונו הפשוט ומיוחד במהותו ועצמותו יתברך בתכלית היחוד. ואילו היתה השתלשלות העולמות מאור אין סוף ברוך הוא בלי צמצומים, רק כסדר המדרגות ממדרגה למדרגה בדרך עלה ועלול – לא היה העולם הזה נברא כלל כמו שהוא עתה בבחינת גבול ותכלית, ״מהארץ לרקיע מהלך ת״ק שנה״, וכן בין כל רקיע לרקיע, וכן עובי כל רקיע ורקיע. ואפילו עולם הבא וגן עדן העליון, מדור נשמות הצדיקים הגדולים והנשמות עצמן, ואין צריך לומר המלאכים – הן בבחינת גבול ותכלית, כי יש גבול להשגתן באור אין סוף ברוך הוא המאיר עליהן בהתלבשות חכמה בינה דעת כו׳. ולכן יש גבול להנאתן שנהנין מזיו השכינה ומתענגין באור ה׳, כי אין יכולין …

    Our explanationChapter 48 explains that were the worlds drawn from the Infinite Light without contractions they could not exist as finite; only a limited glimmer is enclothed in them. The Rebbe cites it to show that what is grasped inwardly is only “a tiny glimmer,” while the rest remains encompassing.

    Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

    The Previous Rebbe’s maamar “Tik’u” (5691)ד״ה תקעו תרצ״א

    A maamar of the Previous Rebbe, 5691

    Our explanationCited in the Rebbe’s letter as discussing the mitzvos’ root in Keser.

    Find it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

    Likkutei Torahלקוטי תורה

    Bamidbar 11d; Berachah 96b

    החלצו מאתכם ועמ״ש ע״פ ואלה המשפטים ועמ״ש ע״פ ששת ימים תאכל מצות] וגם בשעורה יש מוצא פי ה׳ שמחיה את האדם אלא שאינו משפיע בו גילוי ההעלם שהוא הדעת החזק שמעולם ההעלם כו׳. וגילוי ההעלם הוא אשר הוצאתיך מארץ מצרים למעלה מעלה מגדר ההשגה [כמ״ש בפנים] מצרים נק׳ בינה ובינה בגרון שהוא מיצר המפסיק בין מוח ללב והוא הקול שמעורר הכוונה וכן פרעה במצרים וג׳ שריו קנה וושט וורידין ובגשמיות בין הראש ללב גרון המפסיק כי להיות לב ומדות נמשך מהמוח צריך שיתקצר כו׳ [כמש״ל פ׳ יתרו ובפ׳ וארא ע״פ לכן אמור]: ג והנה חמשים שערי בינה ענפין מתפרדין אבל במקורם הם כלולים כשהם בא״א ש״ע נהורין ר״ך וק״ן חשבון גדול תיקון אריך כו׳ [וכמ״ש בע״ח שער א״א פי״ד וע׳ בפע״ח שער ספירת העומר פ״ז גבי מורי זלה״ה לא היה …

    Our explanationCited in the Rebbe’s letter: Bamidbar for how the Zohar’s saying applies to the Torah as rooted in Keser, and Berachah for the difference between Torah studied before prayer and after it.

    Open it on Sefaria (opens in a new tab)

    Likkutei Torah L’Gimmel Parshiyosלקוטי תורה לג׳ פרשיות

    1b; 1c–6c; 8a ff.; 11c

    Our explanationThe longer parallel version of this maamar. The Rebbe cites it: at 1b, that Binah comes by arousing mercy (compare Tanya ch. 45 and Yom Kippur); at 1c–6c, on the attributes included in their source; at 8a ff., on raising the “foot” into the intellect; and at 11c, that “And G‑d spoke to Moshe” also comes through “You shall love.”

    Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

    Glosses of the Tzemach Tzedek on Tanyaהגהות הצמח צדק על התניא

    printed in Kuntres Reshimos Eichah, p. 22

    Our explanationCited in the Rebbe’s letter on Tanya ch. 45, for the link between arousing mercy and understanding.

    Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

    Torah Ohrתורה אור

    Hosafos, ד"ה אם ישים; Vayetzei, Biur on ושבתי בשלום

    אם ישים אליו לבו רוחו ונשמתו אליו יאסוף הנה פי׳ ישים לשון שימה הוא ענין עשייה גשמיות ואע״פ שישים אליו לבו דהיינו אליו ולא למדותיו כידוע מ״מ בחי׳ רעותא דלבא זה שהוא מבחי׳ ההגשמה שבאדם נק׳ עשייה גשמיות לגבי אא״ס ב״ה וזהו אם ישים אליו לבו בבחי׳ שימה גשמיות בלבד ואף בצדיקים גמורים ומכ״ש בבינונים שהולכים כל היום בשרירות לבם בענינים גשמיים אף דהיתר ובעת התפלה אע״פ שיתעורר לבבו בתכלית נקודת הלב אין זה נחשב רק עשייה גשמיית מפני שנתגשם הלב מאד עד שגם בשומו אל לבו לדבקה בו ית׳ גם היא גשם יחשב כו׳ ומ״מ ישים אליו לבו משום דלגבי א״ס רוחניות וגשמיות שוין כו׳ כי כשמו כן הוא א״ס כו׳. ומה שאמר אם ישים לשון ספק הענין הוא ע״ד הפשוט משום דמסיים סוף הפסוק רוחו ונשמתו אליו יאסוף …

    Our explanationThe supplement on “If he sets his heart to Him” explains that even a whole-hearted turning to G‑d counts as “physical making” before the Infinite, and that “He will gather” means lights entering vessels. The Rebbe cites it to show how the gathering “within a deep heart” is understood.

    Open it on Sefaria (opens in a new tab)

    Imrei Binah, by the Mitteler Rebbeאמרי בינה

    Shaar Kerias Shema, end of ch. 43

    Our explanationCited in the Rebbe’s letter for the point that the drawing down of “And G‑d spoke to Moshe” also comes through “You shall love.”

    Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

    Maamarim of the Lubavitcher Rebbeמאמרי כ״ק אדמו״ר

    maamar of Shabbos Mevarchim Sivan 5712

    Our explanationCited in the Rebbe’s letter on why the soul in a body brings about the union of the Torah and G‑d: its service below affects its root in all the worlds and beyond.

    Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

    Other maamarim of the Rebbeimמאמרים

    ד"ה יביאו לבוש (ש"א), ch. 26; וככה הגדול, ch. 44

    Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

    Torah Ohr, Bereishis, maamar 1בד״ה השמים כסאי: א

    the maamar “השמים כסאי והארץ הדום רגלי…”

    השמים כסאי והארץ הדום רגלי אי זה בית וגו׳. להבין איך שייך עליו ית׳ לומר כסאי והדום רגלי. שהרי אין לו דמות הגוף ואינו בגדר מקום וכמ״ש הנה מקום אתי שהוא מקומו של עולם ואין העולם מקומו. אך להבין הענין כי הנה התורה היא מן השמי׳ כמ״ש כי מן השמים דברתי וגו׳ דהיינו שהיא בחי׳ שמים כי שמים אש ומים. וכך גבי התורה כתיב מימינו אש דת למו.

    “The heavens are My throne and the earth is My footstool; what house…,” etc. [We need] to understand how it is fitting to say of Him, blessed be He, “My throne” and “My footstool.”

    Read it here

    Likkutei Torah, V’Zos HaBerachah, maamar 3לקו״ת ברכה (צו, ב

    page 96b, ¶22

    כך האתעדל״ת והתשובה עולה למעלה מעלה לבחי׳ ישת חשך סתרו ונמשך משם להיות מוריד הגשם המשכת הטפה כו׳. גם י״ל המשל מענין ואד יעלה באופן אחר היינו עד״מ שמתחלה היו האידים דקים מאד ומתגשמים אח״כ ונעשים עב וענן להוריד מטר כמ״כ המשכת הטפה הנ״ל מהמוח ומתגשמת כו׳ ומכל טעמים הנ״ל נקרא המשכה זו בחי׳ מוריד הגשם (ופירוש משיב הרוח ומוריד הגשם יובן ע״ד מ״ש בפ׳ מקץ סד״ה נר חנוכה כו׳ …

    (see Bereishis Rabbah, parshah 13, and Sukkah 12a, in Tosafos), so the arousal from below and teshuvah ascend higher and higher, to the level of “He made darkness His hiding place,” and from there it is drawn down to become “He causes the rain to fall,” the drawing-down of the drop, etc.

    Read it here

    Примечание Kehot

    מדרש תהלים צ, ד. — ועייג״כ ב״ר פ״ח, ב. ויק״ר פי״ט. תנחומא וישב ד. זח״ב מט, א. — ראה ד״ה איתא במדרש תהלים (קונטרס נט). — (הערת כ״ק אדמו״ר זי״ע בספר המאמרים ת״ש ע׳ 83).

    בלקו״ש חט״ו ע׳ 476 נדפס מכ׳ (מיום כג סיון תשי״ב) ביאור לד״ה זה: . . . במענה על שאלותיו, זה מכבר, בתו״א בתחלתו בד״ה השמים כסאי:

    א) הא דאלפיים שנה קדמה תורה לעולם ואח״כ נמשכה בשמים וארץ — אם זהו ענין אחד עם האמור בזהר באד״ר, ע״ד חד אורחא ותרי״ג ארחין דאורייתא.

    הנה, בכלל, האמור בזהר שייך למצות, ששרשן בכתר גלגלתא, וכמוש״כ באגה״ק ס״ך, וכ״ה ג״כ בד״ה תקעו תרצ״א ס״ו שמביאו במכתבו (משא״כ תורה שמחכמה נפקת עיי״ש באגה״ק), כי גם התרי״ג ארחין הם בגלגלתא. ולפעמים מפרשים מאמר הזהר גם על התורה, אבל כמו ששרשה בכתר. וראה לקו״ת במדבר יא, ד.

    ב) מהו השייכות דבינה והתבוננות בלב לרחמים עליונים והתהוות התורה, — בלקו״ת לג׳ פרשיות (א, ב) מפרש ע״ז וז״ל: ועיין בתניא פמ״ה . . וגם כמו יוהכ״פ שהוא התגלות הבינה ה״ז ע״י שמעוררים רחמים. — ויעויין בתניא שם, ובהגהות הצ״צ ע״ז שנדפסו בקונטרס רשימות איכה ע׳ כ״ב.

    ג) מש״כ שהמדות בטלים ונכללים במקורם — אם הכוונה לע״ס הגנוזות — הכוונה למקור המדות, היינו שכל המולידם, ז״ת דאימא. ועיין בזה באריכות בלקו״ת לג״פ (א, ג־ ו, ג), ובהמשך ר״ה שנדפס לשנה זו.

    ד) התורה כבר נמסרה בעולם בשעת מ״ת ולמה צריכים לאתדל״ת — מובן ע״פ משנ״ת בחילוק התורה שלפני התפלה ושלאחרי׳, עיין לקו״ת ברכה (צו, ב) ובכ״מ.

    ה) כותב דרוחו ונשמתו אליו יאסוף בקרב איש ולב עמוק, ובסוף המאמר איתא שהוא רק בבחי׳ מקיף וסובב.

    הרי כתב גם בסוף המאמר דמעט מזער נתפס בפני׳ הלב, וממכ״ע לגבי סוכ״ע הוא מעט מזעיר. ראה תניא פמ״ח, ועג״כ בהוספות לתו״א ד״ה אם ישים — דיאסוף היינו אורות בכלים.

    ו) גם המשכה דוידבר הוי׳ אל משה נעשה ע״י ואהבת גו׳, וכמוש״כ בפי׳ בלקו״ת לג״פ (יא, ג). ועייג״כ אמרי בינה שער הק״ש ספמ״ג.

    ז) הארץ הדום רגלי — מפרש דמצות מעשיות מעלים הרגל — כנס״י למעלה והאדם למטה — והיינו העלאתם והתכללות של ג׳ (נה״י דלבר מגופא, תרין שוקין, רגל) במוחין, ע״י שנכללין מקודם במדות (וא״ו) והמדות במוחין (יו״ד), ונת׳ בפרטיות בלקו״ת לג״פ (ח, א. ואילך).

    ח) זה שהנשמה המלובשת בגוף פועלת היחוד דאורייתא וקוב״ה — ב׳ טעמים בדבר: מפני שעסקה בניצוצות דתהו שקדם לתיקון. והעיקר — שעבודתה למטה גורם, בב״א, עבודת שרשה בכל העולמות וגם מה שלמעלה מעולמות, כי היא כחבל שראשו קשור למעלה. ועיין אגרת התשובה פ״ה, קו״א לתניא בתחילתו, הגה״ה שני׳ בתניא פ״מ. וראה ג״כ מאמר דשבת מברכין סיון ה׳תשי״ב.

    ט) מש״כ בביאור דד״ה כי כאשר השמים ספ״ד ענין ג׳ הווי״ן דויסע כו׳ — הוא לראי׳ לבאר מאין ממשיכין, שהוא מהיודי״ן כו׳. ועיין תו״א ויצא ביאור דושבתי בשלום.

    יוד) כח הצמיחה הפרטי, דצומח פרטי, גם הוא נמצא בארץ, ולא בגרעין, אלא שהגרעין מעורר אותו, היינו, שיצמח עשב זה ולא אחר. ראה אגה״ק סוף ס׳'ך. ד״ה יביאו לבוש (ש״א) פכ״ו. וככה הגדול פמ״ד. ועוד.

    From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

12. 12

    К словам

    פי׳ עולם נקרא בחינת אש ומים

    Как это связано

    The note says the idea that “world” means fire and water is mentioned there.наше примечание

    Куда отсылает примечание

    Likkutei Torahלקוטי תורה

    Bechukosai 48b

    וישראל וכו׳ כולהו דרגא על דרגא סתים וגליא (בפ׳ אחרי דע״ג ע״א). וביאור ענין בחי׳ סתים היינו מה שאינו נראה ומושג ואינו מתלבש במקום כלל ונק׳ סתימא דכל סתימין, פי׳ אפילו מן הסתימא הוא סתום ונעלם, ולית מחשבה דלהון תפיסא ביה כלל ועיין בסה״מ דקי״א ע״א. ובחי׳ גליא הוא מה שאנו רואים עולם הגשמי בחי׳ מקום בעל ששה קצוות מעלה ומטה וד׳ רוחות העולם. ולכאורה לא יתכן לומר על בחי׳ גשמית שהוא בחי׳ אלהות. אבל באמת הענין הוא כן כי אין עוד מלבדו כתיב ומלכותו בכל משלה וכל מה שאנו רואים בדצח״מ שבעוה״ז יש בכל גשמי מגשמיים הנ״ל חיות רוחני המחיה אותו תמיד והוא ג״כ נק׳ בחי׳ מקום כמ״ש הנה מקום אתי שיש ג״כ בחי׳ מקום למעלה וכו׳. ופי׳ מקום שהחיות רוחני בחי׳ מקום הוא ונק׳ ג״כ גליא ובטל הוא …

    Our explanationThat passage distinguishes the hidden and the revealed and explains that the spiritual life-force in every physical thing is also called “place,” as in “Behold, there is a place with Me.”

    Open it on Sefaria (opens in a new tab)

    Примечание Kehot

    נזכר בלקו״ת בחוקותי מח, ב.

    From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

13. 13

    К словам

    ודברת בם

    Как это связано

    «И учи им сыновей своих, и говори о них». Произнесение слов Торы понимается как привлечение Ор Эйн Соф в Тору.наше примечание

    Источник

    Deuteronomy 6:7דברים ו׳:ז׳Sefaria (opens in a new tab)

    6וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם עַל־לְבָבֶךָ: 7וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ וְדִבַּרְתָּ בָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשׇׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ: 8וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל־יָדֶךָ וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ:

    6And these words, which I command thee this day, shall be upon thy heart; 7and thou shalt teach them diligently unto thy children, and shalt talk of them when thou sittest in thy house, and when thou walkest by the way, and when thou liest down, and when thou risest up. 8And thou shalt bind them for a sign upon thy hand, and they shall be for …

    Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria

    Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.

14. 14

    К словам

    עולמים — פי׳ תוך דבר

    Как это связано

    According to the note, this passage is quoted there.наше примечание

    Куда отсылает примечание

    Likkutei Torahלקוטי תורה

    Vaetchanan 6c

    הנה המקוה כאן הוא ארבעים סאה מים גשמיים כו׳ ולמעלה הוא ענין המשכת מים העליונים דבינה ממקור החכמה ע״י בחי׳ ד׳ היודי״ן דע״ב כו׳ שמהם נמשכו מ׳ סאה כמבואר בפע״ח שער השבת והסוד של ענין הטהרה דוקא בהן לכל טומאה הוא ענין פנימיות התורה ועד״ז שונין שם גם זאת ההלכה דשש מעלות במקוואות זו למעלה מזו כו׳ שהם ששה צירופים של יה״ו כמ״ש בפע״ח שם ועד״ז בכל עניני המצות כולן וכמו בסוד התפילין דבכאן נתלבשה מצות תפילין במעשה גשמי׳ בקלף ודיו גשמיי׳ כו׳ ופ׳ קדש לי כל בכור כו׳ ידוע ששרשה בבחי׳ חכמה כי קדש הוא חכמה ונמשך להכתב בקלף ולהנתן בבית התפילין ויהיה נמשך מזה בחי׳ מוחין עליונים לאדם בבחי׳ מקיף מה שא״א לו להשיג במוחין של עצמו כו׳ כמ״ש במ״א. והרי נמשך אור א״ס בחכמה שבפ׳ קדשכו׳ בכ …

    Our explanationThe Likkutei Torah discussion concerns how supernal “waters” of Binah are drawn from Chochmah and how physical mitzvos such as tefillin draw down higher intellect as an encompassing light.

    Open it on Sefaria (opens in a new tab)

    Примечание Kehot

    מובא בלקו״ת ואתחנן ו, ג.

    From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

Мареи мекомот

1. 1

   К словам

   וזהו ענין וידבר ה׳ אל משה

   Как это связано

   A handwritten gloss on the first edition suggests that this passage is based on Iggeres HaKodesh 12, which says that the plain Name Havayah throughout the Torah refers to the attribute of Tiferes.наше примечание

   Куда отсылает примечание

   Tanyaתניא

   Iggeres HaKodesh 12

   והיה מעשה הצדקה שלום, ועבודת הצדקה השקט ובטח עד עולם. להבין ההפרש שבין ״מעשה״ ל״עבודה״ ובין ״שלום״ ל״השקט ובטח״ כו׳. על פי מה שאמרו רבותינו זכרונם לברכה על פסוק ״עושה שלום במרומיו״ – כי ״מיכאל שר של מים וגבריאל שר של אש, ואין מכבין זה את זה״. כלומר, שמיכאל שר של חסד, הנקרא בשם ״מים״, היורדים ממקום גבוה למקום נמוך, והוא בחינת ההשפעה והתפשטות החיות מעולמות עליונים לתחתונים, ובחינת אש שטבעה לעלות למעלה, היא בחינת הגבורה והסתלקות השפעת החיים ממטה למעלה, שלא להשפיע, רק בצמצום עצום ורב, והן מדות נגדיות והפכיות זו לזו, והיינו כשהן בבחינת מדות לבדן. אך הקדוש ברוך הוא – עושה שלום ביניהם, דהיינו, על ידי גילוי שמתגלה בהן הארה רבה והשפעה עצומה מאד מאור אין סוף ברוך הוא, אשר כשמו כן הוא, שאינו בבחינת מדה חס …

   Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   Примечание Kehot

   ”לכמוני השפל הדל נראה דזה הוא עפ״י מה דאיתא באגה״ק סי׳ יב וז״ל: ולכן סתם שם הוי׳ ב״ה שבכל התורה מורה על מדת התפארת כו׳ ע״ש, ואם שגיתי ה׳ יכפר בעדי” — הג״ה בכת״י על תו״א הנ״ל.

   From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

2. 2

   К словам

   לבחינת משה שהוא מבחי׳ כי מן המים משיתיהו

   Как это связано

   A handwritten gloss connects this to paragraph 11 of this maamar: “shamayim is sham mayim, for the Torah comes from Chochmah.” The glossator suggests that this is why it is called “the Torah of Moshe,” since Moshe was “drawn from the water.”наше примечание

   Куда отсылает примечание

   Torah Ohrתורה אור

   below, ד"ה והנה זהו דרך כלל

   והנה זהו דרך כלל שנק׳ שמים וארץ תורה ומצות ודרך פרט בתורה עצמה שמים זו תורה שבכתב שמים שם מים דאורייתא מחכמה נפקת וארץ נקרא תורה שבע״פ כי ארץ מלשון רצון כמאמר רז״ל למה נקרא שמה ארץ שרצתה כו׳ וארץ אותיות א׳ רץ כו׳ והענין כי תורה שבע״פ היא השגת תכלית הרצון לידע איך ומה כגון סוכה שהיא גבוה כו׳ שאין זה מבואר בתורה שבכתב ותושב״כ היא רק בחי׳ אותיות להיות כדמותן בצלמן שהן שמותיו של הקב״ה ולכן נקרא קורא בתורה כמו שקורא בשם והיינו מלמעלה למטה אבל תורה שבע״פ עיקרה ממטה למעלה ע״י השגת הרצון בנפש תכלל הנפש במקורה למעלה. ושלשה נקראו ארץ כנסת ישראל ותורה שבע״פ ומצות וכולן נרמזין במקרא אחד. ארץ ארץ ארץ שמעי דבר ה׳: אך אי זה בית כו׳ כי הכסא והשרפרף אין דרכן להעמידן …

   Now, this is in general: that Torah and mitzvos are called heaven and earth. And in particular, within the Torah itself: “heaven” is the Written Torah — shamayim is sham mayim (“there is water”), for the Torah comes from Chochmah — and “earth” is the name for the Oral Torah, for eretz (earth) is from the word ratzon (will), as the saying of our Sages: “Why is it called eretz? Because it wished (ratz’sah),” etc.; and eretz is the letters alef, ratz (“runs”), etc. And the matter is: the Oral Torah is the grasp of the ultimate intent of the will — to know how and what, such as [the law of] a sukkah that is high, etc., which is not explained in the Written Torah. And the Written Torah is only the level of letters, [to be read] in their likeness and in their image, which are the Names of the Holy One, blessed be He. Therefore one is said to “read” (kore) in the Torah, as one calls (kore) a name; and this is from above to below. But the Oral Torah is essentially from below to above: through grasping the will in the soul, the soul becomes included in its source above. And three are called “earth”: the Community of Israel, the Oral Torah and the mitzvos; and all of them are alluded to in …

   Read it here

   Примечание Kehot

   ”נראה דזהו ע״פ מש״כ לקמן בד״ה והנה זהו דרך כלל כו׳ ושם וז״ל שמים שם מים דאורייתא מחכמה נפקת, ואולי אפשר לתת טעם שנק׳ תורת משה — מטעם הזה דאורייתא מחכמה נפקת — ומשה מן המים משיתיהו וד״ל” — הג״ה בכת״י על תו״א הנ״ל.

   From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

3. 3

   К словам

   כי מן המים משיתיהו

   Как это связано

   Дочь фараона назвала его Моше, «ибо из воды я вытащила его». Алтер Ребе связывает Моше с «водой» — Хохмой, из которой исходит Тора.наше примечание

   Источник

   Exodus 2:10שמות ב׳:י׳Sefaria (opens in a new tab)

   9וַתֹּאמֶר לָהּ בַּת־פַּרְעֹה הֵילִיכִי אֶת־הַיֶּלֶד הַזֶּה וְהֵינִקִהוּ לִי וַאֲנִי אֶתֵּן אֶת־שְׂכָרֵךְ וַתִּקַּח הָאִשָּׁה הַיֶּלֶד וַתְּנִיקֵהוּ: 10וַיִּגְדַּל הַיֶּלֶד וַתְּבִאֵהוּ לְבַת־פַּרְעֹה וַיְהִי־לָהּ לְבֵן וַתִּקְרָא שְׁמוֹ מֹשֶׁה וַתֹּאמֶר כִּי מִן־הַמַּיִם מְשִׁיתִהוּ: 11וַיְהִי בַּיָּמִים הָהֵם וַיִּגְדַּל מֹשֶׁה וַיֵּצֵא אֶל־אֶחָיו וַיַּרְא בְּסִבְלֹתָם וַיַּרְא אִישׁ מִצְרִי מַכֶּה אִישׁ־עִבְרִי מֵאֶחָיו:

   9… and I will give thee thy wages.’ And the woman took the child, and nursed it. 10And the child grew, and she brought him unto Pharaoh’s daughter, and he became her son. And she called his name Moses, and said: ‘Because I drew him out of the water.’ 11And it came to pass in those days, when Moses was grown up, that he went …

   Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria

   Примечание Kehot

   שמות ב, י.

   From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

4. 4

   К словам

   שו״ה הרי היא — כסא ע״ד

   Как это связано

   The manuscript reads: “it is ‘My throne,’ like a throne, by way of analogy,” instead of “it is a throne, by way of analogy.”наше примечание

   Куда отсылает примечание

   Manuscripts of the Alter Rebbe’s maamarimכתבי יד

   manuscript reading

   Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   Примечание Kehot

   בכת״י: הרי היא כסאי כמו כסא: עד״מ.

   From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

5. 5

   К словам

   דאנת חכים

   Как это связано

   The words here quote Tikkunei Zohar, Patach Eliyahu · 17b:3–4; the passage is shown below.

   Источник

   Tikkunei Zohar, Patach Eliyahu · 17b:3–4תקוני הזהר י״ז ב:ג׳-ד׳Sefaria (opens in a new tab)

   אנת חכים ולאו בחכמה ידיעא. אנת הוא מבין ולא מבינה ידיעא. לית לך אתר ידיעא אלא לאשתמודעא תוקפך וחילך לבני נשא. ולאחזאה לון איך אתנהיג עלמא בדינא וברחמי דאינון צדק ומשפט כפום עובדיהון דבני נשא. דין איהו גבורה. משפט עמודא דאמצעיתא. צדק מלכותא קדישא. מאזני צדק *תרין סמכי קשוט. הין צדק אות ברית. כלא לאחזאה איך אתנהיג עלמא.

   You are wise and not with the known wisdom, You are understanding and not with the known understanding,

   Hebrew: Constantinople, 1740 (CC-BY-NC) · English: Sefaria Community Translation (CC0) · via Sefaria

   Примечание Kehot

   ת״ז בהקדמה (פתח אליהו).

   From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

6. 6

   К словам

   דאנת חכים ולא בחכמה ידיעא ומבין ולא בבינה ידיעא

   Как это связано

   Молитва Элияу: «Ты мудр, но не мудростью познаваемой; Ты понимаешь, но не пониманием познаваемым». Мудрость Б‑га выше нашей, и всё же она нисходит в Тору.наше примечание

   Источник

   Tikkunei Zohar 17b:3–4תקוני הזהר י״ז ב:ג׳-ד׳Sefaria (opens in a new tab)

   אנת חכים ולאו בחכמה ידיעא. אנת הוא מבין ולא מבינה ידיעא. לית לך אתר ידיעא אלא לאשתמודעא תוקפך וחילך לבני נשא. ולאחזאה לון איך אתנהיג עלמא בדינא וברחמי דאינון צדק ומשפט כפום עובדיהון דבני נשא. דין איהו גבורה. משפט עמודא דאמצעיתא. צדק מלכותא קדישא. מאזני צדק *תרין סמכי קשוט. הין צדק אות ברית. כלא לאחזאה איך אתנהיג עלמא.

   You are wise and not with the known wisdom, You are understanding and not with the known understanding,

   Hebrew: Constantinople, 1740 (CC-BY-NC) · English: Sefaria Community Translation (CC0) · via Sefaria

   Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.

7. 7

   К словам

   ומעשרות וקרבנות

   Как это связано

   The note says that the mention of tithes and sacrifices here is explained in Or HaTorah, Behaalosecha.наше примечание

   Куда отсылает примечание

   Or HaTorah, by the Tzemach Tzedekאור התורה

   Behaalosecha, p. 364

   Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   Примечание Kehot

   נתבאר באוה״ת בהעלותך ע׳ שסד.

   From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

Мареи мекомот

1. 1

   К словам

   אמרו בגמרא על פסוק כרסון רמיו

   Как это связано

   Даниэль видит, что «престолы поставлены» и Древний днями восседает; Талмуд спрашивает, почему сказано во множественном числе.наше примечание

   Источник

   Daniel 7:9דניאל ז׳:ט׳Sefaria (opens in a new tab)

   8… סִלְקָת בֵּינֵיהֵן וּתְלָת מִן־קַרְנַיָּא קַדְמָיָתָא אֶתְעֲקַרָה מִן־[קֳדָמַהּ] (קדמיה) וַאֲלוּ עַיְנִין כְּעַיְנֵי אֲנָשָׁא בְּקַרְנָא־דָא וּפֻם מְמַלִּל רַבְרְבָן: 9חָזֵה הֲוֵית עַד דִּי כׇרְסָוָן רְמִיו וְעַתִּיק יוֹמִין יְתִב לְבוּשֵׁהּ כִּתְלַג חִוָּר וּשְׂעַר רֵאשֵׁהּ כַּעֲמַר נְקֵא כׇּרְסְיֵהּ שְׁבִבִין דִּי־נוּר גַּלְגִּלּוֹהִי נוּר דָּלִק: 10נְהַר דִּי־נוּר נָגֵד וְנָפֵק מִן־קֳדָמוֹהִי אֶלֶף אַלְפִין יְשַׁמְּשׁוּנֵּהּ וְרִבּוֹ רִבְבָן קָדָמוֹהִי יְקוּמוּן דִּינָא יְתִב וְסִפְרִין פְּתִיחוּ:

   8… this horn were eyes like the eyes of a man, and a mouth speaking great things. 9I beheld Till thrones were placed, And one that was ancient of days did sit: His raiment was as white snow, And the hair of his head like pure wool; His throne was fiery flames, and the wheels thereof burning fire. 10A fiery stream issued And came forth from before him; thousand thousands ministered unto him, And …

   Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria

   Chagigah 14a:6חגיגה י״ד א:ו׳Sefaria (opens in a new tab)

   קַיבְּלַהּ מִינֵּיהּ, אוֹ לָא קַיבְּלַהּ מִינֵּיהּ? תָּא שְׁמַע: אֶחָד לְדִין וְאֶחָד לִצְדָקָה, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. אָמַר לוֹ רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה: עֲקִיבָא, מָה לְךָ אֵצֶל הַגָּדָה! כְּלָךְ מִדַּבְּרוֹתֶיךָ אֵצֶל נְגָעִים וְאֹהָלוֹת. אֶלָּא: אֶחָד לְכִסֵּא וְאֶחָד לִשְׁרַפְרַף. כִּסֵּא — לֵישֵׁב עָלָיו, שְׁרַפְרַף — לַהֲדוֹם רַגְלָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי וְהָאָרֶץ הֲדוֹם רַגְלָי״.

   Did he accept it from him, or did he not accept it from him? Come and listen: "One for justice and one for charity, the words of Rabbi Akiva [which shows that he accepted Rabbi Yose the Galilean's words]. Rabbi Elazar the son of Azariah said to him, 'Akiva! What business do you have with aggadah? Take your words (ie. adjust your focus) to [tractates] Nega'im and Oholot! Rather, One for a throne and one for a footstool- the throne to sit upon, the footstool for a foot-rest, as it is said, "The heavens are My throne and the earth is My foot-rest (Isaiah 66:1)."

   Hebrew: William Davidson, Vocalized Aramaic (CC-BY-NC) · English: Sefaria Community Translation (CC0) · via Sefaria

   Sanhedrin 38b:18סנהדרין ל״ח ב:י״חSefaria (opens in a new tab)

   קַבְּלַהּ מִינֵּיהּ אוֹ לָא קַבְּלַהּ מִינֵּיהּ? תָּא שְׁמַע, דְּתַנְיָא: אֶחָד לְדִין וְאֶחָד לִצְדָקָה, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. אָמַר לוֹ רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה: עֲקִיבָא, מָה לְךָ אֵצֶל הַגָּדָה? כְּלָךְ אֵצֶל נְגָעִים וְאֹהָלוֹת! אֶלָּא, אֶחָד לְכִסֵּא וְאֶחָד לִשְׁרַפְרַף: כִּסֵּא לֵישֵׁב עָלָיו, שְׁרַפְרַף לַהֲדוֹם רַגְלָיו.

   Hebrew: William Davidson, Vocalized Aramaic (CC-BY-NC) · via Sefaria

   Berakhot 10bברכות י׳ בSefaria (opens in a new tab)

   Куда отсылает примечание

   Or HaTorah, by the Tzemach Tzedekאור התורה

   Nach vol. 1, p. 313

   Our explanationThe Tzemach Tzedek links Daniel’s “thrones” directly to our verse: “one for a throne and one for a footstool, as it says, ‘The heavens are My throne.’”

   Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   Примечание Kehot

   דניאל ז, ט. חגיגה יד, א (ראה אוה״ת נ״ך-א ע׳ שיג ”כרסון רמיו וע״י יתיב כו׳ אחד לכסא ואחד לשרפרף שנאמר השמים כסאי כו׳”). סנהדרין לח, ב. וראה ברכות י, ב.

   From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

Мареи мекомот

1. 1

   К словам

   והענין כי הנה כנס״י

   Как это связано

   Cited by the note as a parallel for the idea that the Community of Israel is called “foot.”наше примечание

   Куда отсылает примечание

   Sefer HaMaamarim 5627, by the Rebbe Maharashספר המאמרים תרכ״ז

   p. 67 (5760 edition)

   Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   Примечание Kehot

   ראה סה״מ תרכ״ז [הוצאת תש״ס] עמוד סז.

   From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

2. 2

   К словам

   וברא כרעא דאבוה

   Как это связано

   There “a son is his father’s leg” describes Netzach: the natural love that acts without intellect, called the “legs,” outside the body; the lowest levels of Adam Kadmon extend to the end of Asiyah, which is why even the simplest Jew can give his life to sanctify G‑d’s Name.наше примечание

   Источник

   Yevamot 3a:2–4יבמות ג׳ א:ב׳-ד׳Sefaria (opens in a new tab)

   דְּאָמַר רָבָא: אֲמַר לִי רַב יִצְחָק בַּר אַבְדִּימִי: אָתְיָא ״הֵנָּה״ ״הֵנָּה״, אָתְיָא ״זִמָּה״ ״זִמָּה״. הַשְׁתָּא דְּאָמְרַתְּ כׇּל מִלְּתָא דְּאָתְיָא מִדְּרָשָׁא חַבִּיבָא לֵקהּ, לִיתְנֵי לַאֲחוֹת אִשָּׁה לְבַסּוֹף! אַיְּידֵי דְּאַיְירִי בְּאִיסּוּר אַחְווֹתָא, תְּנָא אֲחוֹת אִשְׁתּוֹ.

   Hebrew: William Davidson, Vocalized Aramaic (CC-BY-NC) · via Sefaria

   Куда отсылает примечание

   Torah Ohrתורה אור

   below, 78b

   בחו״ג כו׳. משא״כ בחי׳ נצח הוא בחי׳ השפעה של המדה בלי שכל ומוחין בחי׳ נצוח שהוא בחי׳ אהבה הטבעית ברא כרעא דאבוה ונק׳ בחי׳ רגלים לבר מן גופא ואף שגם הרגלים מראים תנועות השמחה ברקוד בעת שמחתו היינו ע״י שחושב איך לרקד ולא ממילא כמו הידים. והנה נה״י דא״ק מסתיימין בעשיה וכו׳. והפרצופים דעגולים ויושר מסתיימין לפני הפרסא שבין אצי׳ לבריאה אלא שנה״י דא״ק בוקע הפרסא ומתלבשים בבי״ע כו׳ כי ענין א״ק הוא בחי׳ מחשבה אנא אמלוך שבמחה״ק ההיא היה כל תכלית סדר השתלשלות עד סוף עשייה בכדי להיות אתכפייא ואתהפכא כו׳. ולכן יכולה בחי׳ א״ק להתלבש בבי״ע כו׳. ולכן אפי׳ קל שבקלים ופחותי הערך יכול למסור נפשו על קידוש השם. והיינו מפני כי נה״י דא״ק מסתיימין ומתלבשים שם בסוף העשיה כו׳ (ועמ״ש בד״ה למנצח על השמינית): והנה ההפרש בין …

   Open it on Sefaria (opens in a new tab)

   Likkutei Torahלקוטי תורה

   Vaetchanan 12c (in the marei mekomos)

   אלקינו הוי׳ היה הוה ויהיה. אלקינו אלוה שלנו שאנחנו בטלים אליו בביטול ויחוד אמיתי כמ״ש בנים אתם לה׳ אלקיכם ברא כרעא דאבוה כמכו הרגל שבטל לגבי הראש ואפילו אם הראש רוצה להכאיב את הרגל ולהדאיבו לתשובה או לרפואה כגון אם הזיק את הרגל בקרירות שהרפואה היא לשפשפו בשלג ואם נכוה הרפואה היא לחממו ביותר במרחץ שהרפואה היא כואבת ביותר בשעת מעשה מאד ואין הרגל מרגיש את הרפואה כ״א הראש ואעפ״כ אין הרגל מונע מפני ביטולו להראש באחדות וע״ז יפול שם אלקינו אלוה שלנו שבאדם אחד יכול לומר על כל האברים שהם שלו דהיינו שהראש הוא של הרגל או שהרגל הוא של הראש. משא״כ על אחד אחר נפרד אינו יכול לומר שהוא שלו ממש כך נק׳ בכל התורה כולה אני ה׳ אלקיכם אלוה שלכם ממש כי חלק ה׳ ממש עמו אלא …

   Our explanationThere “You are children… a son is his father’s leg” illustrates total unity: the foot is nullified to the head and accepts even a painful remedy the head chooses, as a frostbitten foot is rubbed with snow; so G‑d is “our G‑d,” ours as limbs of one body.

   Open it on Sefaria (opens in a new tab)

   Torah Ohr, Mishpatim, maamar 5לקמן עח, ב

   page 78b, ¶37

   ולכן והם לא יגשו לבחי׳ גילוי שם הוי״ה. אבל במשה רבע״ה כתיב ונגש לבחי׳ שם הוי״ה. וכן אבות העולם היו מרכבה לבחינת זרועות עולם כנ״ל. (ובזה יובן קצת מ״ש בשיר השירים דודי שלח ידו כו׳ דהיינו לנשמות הגבוהות במאד אבות העולם ומשה רבינו עליו השלום כנ״ל):

   Open it on Sefaria (opens in a new tab)

   Примечание Kehot

   יונת אלם רפ״ב, ראה יבמות ג, א תוד״ה מקמי. וראה לקמן עח, ב. ובמ״מ ללקו״ת ואתחנן יב, ג.

   From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

3. 3

   К словам

   שהדם הוא הנפש

   Как это связано

   «Ибо кровь — это душа (жизнь)». Жизнь головы течет в крови, проходящей через ноги.наше примечание

   Источник

   Deuteronomy 12:23דברים י״ב:כ״גSefaria (opens in a new tab)

   22אַךְ כַּאֲשֶׁר יֵאָכֵל אֶת־הַצְּבִי וְאֶת־הָאַיָּל כֵּן תֹּאכְלֶנּוּ הַטָּמֵא וְהַטָּהוֹר יַחְדָּו יֹאכְלֶנּוּ: 23רַק חֲזַק לְבִלְתִּי אֲכֹל הַדָּם כִּי הַדָּם הוּא הַנָּפֶשׁ וְלֹא־תֹאכַל הַנֶּפֶשׁ עִם־הַבָּשָׂר: 24לֹא תֹּאכְלֶנּוּ עַל־הָאָרֶץ תִּשְׁפְּכֶנּוּ כַּמָּיִם:

   22… is eaten, so thou shalt eat thereof; the unclean and the clean may eat thereof alike. 23Only be stedfast in not eating the blood; for the blood is the life; and thou shalt not eat the life with the flesh. 24Thou shalt not eat it; thou shalt pour it out upon the earth as water.

   Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria

   Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.

4. 4

   К словам

   וכן כמה רפואות יש שעושין ברגלים

   Как это связано

   There the Alter Rebbe says that the legs (Netzach and Hod) are rooted in Keser, carry the body and head, and that the head is healed through the foot — placed in hot water — because the veins of the head are in the foot, since “their end is wedged in their beginning.”наше примечание

   Куда отсылает примечание

   Likkutei Torahלקוטי תורה

   Masei 90c (which refers to this passage)

   והמשיך יוסף צ״ע בחי׳ זו לבנימין כדי שגם בנשמות הבינונים שהם ענפים וניצוצים המתפשטים מבנימין יוכל להיות בחי׳ אהבה זו. ומה שהטמין הגביע שלא ידע מזה בנימין, זהו משום כי בבינונים שהם ניצוצים דבנימין צ״ל אהבה זו באופן שלא ידע בעצמו מזו האהבה הגבוה דבחי׳ אהבה בתענוגים שהוא מדרגת צדיק שלמעלה ממדרגת הבינוני שמהתגלות אהבה זו בבינונים מה שלמעלה ממדרגתו יוכל להיות נמשך בו בחי׳ יש ויוהרא כו׳. אמנם צ״ל איך יתכן שיהיה לו אהבה רבה ועליונה זו ושלא ידע ממנה כלל, הנה זה מובן ממש״כ בענין ריב״ז שמגודל טרדתו בעיון ובההתבוננות לא ידע מהאהבה וזהו איני יודע באיזו דרך כו׳ כנ״ל, וא״כ פי׳ שהטמין הגביע זהו ענין חסדים המכוסים ביסוד אימא. ועמ״ש בפ׳ ויגש ע״פ וילקט יוסף את כל הכסף כו׳ ועמ״ש מענין אהבה בתענוגים ע״פ חכלילי עינים מיין …

   Open it on Sefaria (opens in a new tab)

   Sefer HaMaamarim 5632, by the Rebbe Maharashספר המאמרים תרל״ב

   vol. 2, p. 378

   Our explanationCited by the note as a parallel for the point that remedies applied to the feet heal the head.

   Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   Примечание Kehot

   ראה לקו״ת מסעי צ, ג ”וגם לרפואת הראש הוא ע״י הרגל שמשימין במים חמין וכדומה לפי שיש גידי הראש בהרגל” ע״ש שמציין לכאן. וראה בסה״מ תרל״ב כרך ב ע׳ שעח.

   From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

5. 5

   К словам

   ובבחינה זו נקרא הרגל ראש . . שסופן הוא תחילתן שבחי׳ הרגל נקרא ראש

   Как это связано

   Chapter 36 explains that G‑d desired a dwelling in the lowest realm, this physical world where His light is most hidden.наше примечание

   Источник

   Tanya, Likkutei Amarim 36:5תניא, חלק ראשון; ליקוטי אמרים ל״ו:ה׳Sefaria (opens in a new tab)

   וְהִנֵּה, תַּכְלִית הִשְׁתַּלְשְׁלוּת הָעוֹלָמוֹת וִירִידָתָם מִמַּדְרֵגָה לְמַדְרֵגָה – אֵינוֹ בִּשְׁבִיל עוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים, הוֹאִיל וְלָהֶם יְרִידָה מֵאוֹר פָּנָיו יִתְבָּרֵךְ, אֶלָּא הַתַּכְלִית הוּא עוֹלָם הַזֶּה הַתַּחְתּוֹן, שֶׁכָּךְ עָלָה בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרֵךְ, לִהְיוֹת נַחַת רוּחַ לְפָנָיו יִתְבָּרֵךְ, כַּד אִתְכַּפְיָא סִטְרָא אָחֳרָא וְאִתְהַפֵּךְ חֲשׁוֹכָא לִנְהוֹרָא – שֶׁיָּאִיר אוֹר ה׳ אֵין־סוֹף בָּרוּךְ־הוּא בִּמְקוֹם הַחֹשֶׁךְ וְהַסִּטְרָא אָחֳרָא שֶׁל כָּל עוֹלָם הַזֶּה כּוּלּוֹ, בְּיֶתֶר שְׂאֵת וְיֶתֶר עֹז וְיִתְרוֹן אוֹר מִן הַחֹשֶׁךְ, מֵהֶאָרָתוֹ בְּעוֹלָמוֹת עֶלְיוֹנִים, שֶׁמֵּאִיר …

   Hebrew: Kehot Publication Society (CC-BY-NC) · via Sefaria

   Куда отсылает примечание

   Tanyaתניא

   ch. 36; Iggeres HaKodesh 20

   והנה, מודעת זאת מאמר רבותינו זכרונם לברכה, שתכלית בריאת עולם הזה הוא – שנתאוה הקדוש ברוך הוא להיות לו דירה בתחתונים. והנה, לא שייך לפניו יתברך בחינת מעלה ומטה, כי הוא יתברך ממלא כל עלמין בשוה. אלא ביאור הענין, כי קודם שנברא העולם היה הוא לבדו יתברך יחיד ומיוחד, וממלא כל המקום הזה שברא בו העולם, וגם עתה כן הוא לפניו יתברך. רק שהשינוי הוא אל המקבלים חיותו ואורו יתברך, שמקבלים על ידי לבושים רבים המכסים ומסתירים אורו יתברך, כדכתיב: ״כי לא יראני האדם וחי״, וכדפירשו רבותינו זכרונם לברכה, שאפילו מלאכים הנקראים ״חיות״ אין רואין כו׳. וזהו ענין השתלשלות העולמות וירידתם ממדרגה למדרגה, על ידי ריבוי הלבושים המסתירים האור והחיות שממנו יתברך, עד שנברא עולם הזה הגשמי והחומרי ממש, והוא התחתון במדרגה, שאין תחתון למטה ממנו בענין הסתר אורו יתברך …

   Our explanationThe note uses it to show that the lowest, the “foot,” is the true vessel for G‑d’s essence, while the higher worlds receive only revelations.

   Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   The Rebbe’s maamar “Basi L’gani” (5711)ד״ה באתי לגני תשי״א

   A maamar of the Rebbe, 5711

   Our explanationCited for the idea that the higher worlds are a “descent from the light of His face,” while the lower world is His dwelling.

   Find it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   Biurei HaZohar, by the Mitteler Rebbeביאורי הזהר

   Beshalach 43c

   Our explanationCited for the idea that a created being’s sense of existing on its own derives from G‑d’s essence, whose existence is from itself, which is why the lowest world can be His dwelling.

   Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   Biurei HaZohar, by the Tzemach Tzedekביאורי הזהר לצמח צדק

   p. 214

   Our explanationCited with the Mitteler Rebbe’s Biurei HaZohar for the same point.

   Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   Sefer HaMaamarim of the Rebbe Rayatzספר המאמרים (אדמו״ר מוהריי״צ)

   Hemshech Rosh Hashanah 5694, ch. 14 (and ד"ה בסוכות there, beginning); ד"ה מצה זו 5707, ch. 2

   Our explanationCited for the same explanation of why the physical world, and not the higher worlds, is the dwelling for G‑d’s essence.

   Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   Likkutei Sichos, by the Lubavitcher Rebbeלקוטי שיחות

   vol. 9, p. 75, note 30

   Our explanationThe note ends by citing this talk, where the same point is made.

   Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   Примечание Kehot

   משמע שמעלת הרגל ”בבחי׳ זו” היא בדוגמת מעלת הראש בבחי׳ הגילויים, והיינו שנעיצת תחלתן בסופן הוא באופן, שבחי׳ סופן — רגל, הוא כלי לבחי׳ תחלתן — כמו שהראש הוא כלי לשכל.

   וכן מובן גם מענין ד”דירה בתחתונים” מה שדוקא התחתונים הם דירה לעצמותו ית׳ (ובעולמות העליונים — רק גילוי, שזהו ”ירידה מאור פניו ית׳” (תניא פל״ו. נת׳ בד״ה באתי לגני תשי״א פ״ה. וש״נ) — שזהו לא רק לפי שהגילויים שישנם בעליונים מסתירים על העצמות, ובעוה״ז — אין הסתר זה, אלא גם) לפי שההרגש שמציאותו מעצמותו — בעוה״ז, הוא בדוגמת והוא ”כלי” ודירה להעצמות שמציאותו מעצמותו (אגה״ק סי׳ כ׳. ביאוה״ז בשלח מג, ג, ביאוה״ז לצ״צ ע׳ ריד. וראה המשך ר״ה תרצ״ד (פי״ד. ובד״ה בסוכות שם בתחלתו), מצה זו תש״ז פ״ב. ובכ״מ). לקו״ש ח״ט ע׳ 75 הערה 30.

   From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

6. 6

   К словам

   בנים אתה לה׳

   Как это связано

   «Дети вы Авая, Б‑гу вашему». Как дети, еврейский народ — продолжение своего Отца, Его «нога».наше примечание

   Источник

   Deuteronomy 14:1דברים י״ד:א׳Sefaria (opens in a new tab)

   1בָּנִים אַתֶּם לַה׳ אֱלֹקֵיכֶם לֹא תִתְגֹּדְדוּ וְלֹא־תָשִׂימוּ קׇרְחָה בֵּין עֵינֵיכֶם לָמֵת: 2כִּי עַם קָדוֹשׁ אַתָּה לַHavayah אֱלֹקֶיךָ וּבְךָ בָּחַר Havayah לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה מִכֹּל הָעַמִּים אֲשֶׁר עַל־פְּנֵי הָאֲדָמָה:

   1Ye are the children of the LORD your God: ye shall not cut yourselves, nor make any baldness between your eyes for the dead. 2For thou art a holy people unto the LORD thy God, and the LORD hath chosen …

   Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria

   Примечание Kehot

   דברים יד, א.

   From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

Мареи мекомот

1. 1

   К словам

   נעוץ תחילתן בסופן

   Как это связано

   There the Alter Rebbe explains that “their end is wedged in their beginning,” the end having an advantage the head lacks, exists only in the world of Tikkun, where the Sefiros form full configurations, and not in Tohu.наше примечание

   Куда отсылает примечание

   Torah Ohrתורה אור

   below, 52a

   פרצופים לכך נמצא בהם דבר חדש מעלה יתירה אשר לא היתה בעולם התהו בהיותן בבחי׳ נקודות זת״ז. והיינו מ״ש בס״י נעוץ תחלתן בסופן וסופן בתחלתן. שיש מעלה בסוף מה שאין בראש. שזה לא נמצא בעולם התהו רק בעולם התקון מפני שנעשו בבחי׳ פרצופים. והוא עד״מ מכחות הנפש שבגוף שהשכל מלובש במוח שבראש שהוא המעולה וראש לכל כחות הנפש ואח״כ בידים מתלבש כח המעשה לכתוב ולצייר ולעשות כל מלאכת אומן שהוא כח פחות בערך לגבי כח השכל שבמוח ואח״כ ברגלי׳ מתלבש הכח היותר נמוך שבמעשה כח ההילוך לבד וכאשר נעריך הכחות בעצמן זה לזה מצד עצם מהותן כמו שהם קודם התלבשות באיברים ודאי ימצא שכח השכל הוא מרומם ונעלה לגמרי בכל מכל כל מכח המעשה שבידים ורגלים כו׳ כי הוא כח מפנימי׳ הנפש ונעלה מעלה מן כח ההלוך שהוא רק מחיצונית …

   Our explanationHe compares it to the soul’s powers: intellect in the head is far above the power of walking in the feet, yet the feet have their own advantage.

   Open it on Sefaria (opens in a new tab)

   Likkutei Torahלקוטי תורה

   Ki Seitzei 35b

   רצונו וחכמתו ית׳ ואורייתא וקוב״ה כולא חד ואלהיך בחי׳ המצות רמ״ח פקודין רמ״ח אברים דמלכא ושרש ב׳ בחי׳ אלו הם נעוץ תחלתן בסופן וסופן בתחלתן כי בחי׳ התורה הוא בחי׳ מלך כמארז״ל מתניתא מלכתא שהמשנה הוא עד״מ כמו מלך שהוא גוזר ואומר שאם יטעון ראובן כך כו׳ יהיה פסק כך וכך וכן בדיני איסור והיתר ובחי׳ המצות הם בחינת עבד לשמוע בקולו וכדכתיב כי חי בני ישראל עבדים. והנה בחינת מלוכת התורה שבה מלכים ימלוכו הוא מחמת שכל העוסק בתורה הקב״ה קורא ושונה כנגדו. וכמ״ש ואשים דברי בפיך ויעקב חבל נחלתו כמו למשל באדם המנענע בחבל למטה מתנענע גם למעלה בראש החבל ולזה נמשלה התורה למים שיורדין ממקום גבוה למקום נמוך וזהו נעוץ תחלתן בסופן ובחי׳ המצות הם סופן בתחלתן כי סוף מעשה במחשבה תחלה (ועמ״ש ע״פ השמים כסאי והארץ …

   Our explanationThere the Torah, like water descending from a high place to a low one, is “their beginning wedged in their end,” while the mitzvos, where “the end of the deed was first in thought,” are “their end wedged in their beginning”; the passage itself refers to the maamar “The heavens are My throne.”

   Open it on Sefaria (opens in a new tab)

   Biurei HaZohar, by the Tzemach Tzedekביאורי הזהר לצמח צדק

   vol. 2, p. 600 (which lists several discourses)

   Our explanationThe Tzemach Tzedek discusses this principle of Sefer Yetzirah and refers there to several discourses on it.

   Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   Likkutei Sichos, by the Lubavitcher Rebbeלקוטי שיחות

   vol. 6, p. 19, note 57

   Our explanationThe Rebbe notes what “the end of the deed was first in thought” adds beyond “their beginning is wedged in their end.”

   Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   Or HaTorah, by the Tzemach Tzedekאור התורה

   Bereshis vol. 3, 473b (from Likkutei Torah L’Gimmel Parshiyos); Chanukah 929b

   Our explanationA lengthy treatment of the principle. In the Chanukah volume the Tzemach Tzedek gives its reason: it was so arranged so that the light drawn into the worlds should endure, for descent is a lowering, but when the lower has a quality the higher lacks, the clothing of the higher in the lower can last.

   Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   Sefer HaMaamarim 5630, by the Rebbe Maharashספר המאמרים תר״ל

   ד"ה ועמדו רגליו, p. 320

   Our explanationA later discourse that discusses the same principle, cited as a parallel.

   Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   The Rebbe Maharash’s maamar “V’atah Yigdal Na” (5632)ד״ה ועתה יגדל נא תרל״ב

   A maamar of the Rebbe Maharash, 5632

   Our explanationA later discourse that discusses the same principle at length, cited as a parallel.

   Find it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   Torah Ohr, Shemos, maamar 3לקמן נב, א

   page 52a, ¶5

   באורך ורוחב כ״א היתה נקודה א׳ בדרך כללי וקיצור מופלג זו חסד וזו גבורה כו׳ וגם היו הע״ס זה תחת זה שהיו מפורדים זה מזה שחסד הי׳ בפ״ע וגבורה בפ״ע ולא היו מתכללי׳ זה מזה (ולכן היו רק נקודות כו׳ דהא בהא תליא). משא״כ עולם התקון הוא שנעשו הספי׳ בבחי׳ פרצופי׳ מחכמה נבנה פרצוף אבא ומו״ק פרצוף ז״א שהוא שנתחלק׳ הספי׳ בהתפשטו׳ לפרטי פרטיו׳ טפ״ט ובכל א׳ ראש תוך סוף …

   Open it on Sefaria (opens in a new tab)

   Likkutei Torah, Ki Seitzei, maamar 1לקו״ת תצא לה, ב

   page 35b, ¶10

   בשרשו ואתהפכא מחשוכא לנהורא.

   Open it on Sefaria (opens in a new tab)

   Примечание Kehot

   ספר יצירה פ״א מ״ז. ראה גם לקמן נב, א. ראה לקו״ת תצא לה, ב. ביאוה״ז לצ״צ ח״ב ע׳ תר ומציין שם לכמה דרושים. וראה בלקו״ש ח״ו ע׳ 19 בהערה 57 ”החידוש שבסוף מעשה במחשבה תחלה על נעוץ תחלתן בסופן”. בארוכה באוה״ת כאן כרך ג תעג, ב מלקו״ת לג״פ. וראה גם בד״ה ועמדו רגליו — תר״ל ע׳ שכ. ובד״ה ועתה יגדל נא תרל״ב כרך ב ע׳ שסז ואילך. באוה״ת חנוכה תתקכט, ב כ׳ הטעם ”שהוסד כן הוא כדי להיות קיום המשכת האור בעולמות שהרי הירידה הוא השפלה . . אך כאשר ימצא בהתחתון בחי׳ ומדריגה מה שאין נמצא בהעליון לכך יתקיים התלבשות העליון בתחתון” ע״ש.

   From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

2. 2

   К словам

   נעוץ תחילתן בסופן וסופן בתחילתן

   Как это связано

   Сефер Ецира описывает десять Сфирот: «конец их вонзен в начало их, а начало их — в конец их, как пламя, связанное с углем». Алтер Ребе использует это для превосходства самой низкой ступени.наше примечание

   Источник

   Sefer Yetzirah 1:7ספר יצירה א׳:ז׳Sefaria (opens in a new tab)

   עשר ספירות בלי מה נעוץ סופן בתחלתן ותחלתן בסופן כשלהבת קשורה בגחלת שאדון יחיד ואין לו שני ולפני אחד מה אתה סופר:

   Ten SEFIROT BELIMAH—Their end is attached to their start, like the flame-tongue is bound to the coal. For the Lord is unique, He has no second—before one, what can you count?

   Hebrew: Sefer Yetzirah, Warsaw 1884 (Public Domain) · English: Sefaria Community Translation (CC0) · via Sefaria

   Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.

3. 3

   К словам

   אור ישר ואור חוזר

   Как это связано

   The Tzemach Tzedek notes that this is unlike the “circles,” which have no head or end at all: here there are a head and an end, only from above Chochmah is the head and Malchus the end, and from below the reverse.наше примечание

   Куда отсылает примечание

   Or HaTorah, by the Tzemach Tzedekאור התורה

   Bereshis 1826a; Vaeschanan pp. 174, 293 ff.

   Our explanationIn Vaeschanan he discusses why the beginning is wedged specifically in the end and not in the middle.

   Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   Примечание Kehot

   באוה״ת בראשית תתרכו, א מציין ע״ז ”אינו דומה לבחי׳ עגולים, שבבחי׳ עגולים לא יש כלל ראש וסוף . . אבל כאן הכוונה שיש ראש וסוף רק שמלמעלה למטה החכמה ראש והמל׳ סוף ומלמטלמ״ע בהיפוך”.

   וראה באוה״ת פ׳ ואתחנן ע׳ קעד וע׳ רצג ואילך למה דוקא נתב״ס ולא באמצען.

   From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

4. 4

   К словам

   וישראל נקראו ראשית

   Как это связано

   A handwritten gloss on the first edition of Torah Ohr refers to these discourses of the Mitteler Rebbe for Israel being called “first.”наше примечание

   Куда отсылает примечание

   Torah Chaim, by the Mitteler Rebbeתורת חיים

   Chayei Sarah, ד"ה והנערה טובת מראה, sec. 26; ד"ה ומעתה יש להקדים עוד ענין א'

   Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   Примечание Kehot

   ”ע׳ תו״ח פ׳ חיי שרה בד״ה והנערה טובת מראה כו׳ בסי׳ כו. בד״ה ומעתה יש להקדים עוד ענין א׳ כו׳ [##]”. הג״ה בכת״י על תו״א הנ״ל.

   From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

5. 5

   К словам

   וישראל נקראו ראשית

   Как это связано

   Раши приводит слова мудрецов о том, что мир был сотворен «ради Израиля, которые называются решит (первое)», из Ирмеяу 2:3.наше примечание

   Источник

   Rashi on Genesis 1:1:2רש"י על בראשית א׳:א׳:ב׳Sefaria (opens in a new tab)

   בראשית ברא אֵין הַמִּקְרָא הַזֶּה אוֹמֵר אֶלָּא דָּרְשֵׁנִי, כְּמוֹ שֶׁדְּרָשׁוּהוּ רַבּוֹתֵינוּ בִּשְׁבִיל הַתּוֹרָה שֶׁנִקְרֵאת רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ (משלי ח'), וּבִשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל שֶׁנִקְרְאוּ רֵאשִׁית תְּבוּאָתוֹ (ירמיה ב'); וְאִם בָּאתָ לְפָרְשׁוֹ כִּפְשׁוּטוֹ, כָּךְ פָּרְשֵׁהוּ בְּרֵאשִׁית בְּרִיאַת שָׁמַיִם וָאָרֶץ, וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ וַיֹּאמֶר אֱלֹקִים יְהִי אוֹר וְלֹא בָא הַמִּקְרָא לְהוֹרוֹת סֵדֶר הַבְּרִיאָה לוֹמַר שֶׁאֵלּוּ קָדְמוּ, שֶׁאִם בָּא לְהוֹרוֹת כָּךְ, הָיָה לוֹ לִכְתֹּב בָּרִאשׁוֹנָה בָּרָא אֶת הַשָּׁמַיִם וְגוֹ' שֶׁאֵין לְךָ רֵאשִׁית בַּמִּקְרָא שֶׁאֵינוֹ דָבוּק …

   בראשית ברא IN THE BEGINNING GOD CREATED — This verse calls aloud for explanation in the manner that our Rabbis explained it: God created the world for the sake of the Torah which is called (Proverbs 8:22) “The beginning (ראשית) of His (God’s) way”, and for the sake of Israel who are called (Jeremiah 2:3) “The beginning (ראשית) of His (God’s) increase’’. If, however, you wish to explain it in its plain sense, explain it thus: At the beginning of the Creation of heaven and earth when the earth was without form and void and there was darkness, God said, “Let there be light”. The text does not intend to point out the order of the acts of Creation — to state that these (heaven and earth) were …

   Hebrew: Pentateuch with Rashi's commentary by M. Rosenbaum and A.M. Silbermann, 1929-1934 (Public Domain) · English: Pentateuch with Rashi's commentary by M. Rosenbaum and A.M. Silbermann, 1929-1934 (Public Domain) · via Sefaria

   Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.

6. 6

   К словам

   וישראל נקראו ראשית

   Как это связано

   «Свят Израиль Б‑гу, начаток (решит) урожая Его» — стих, на котором основано звание Израиля «первый».наше примечание

   Источник

   Jeremiah 2:3ירמיהו ב׳:ג׳Sefaria (opens in a new tab)

   2… לֵאמֹר כֹּה אָמַר ה׳ זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ אַהֲבַת כְּלוּלֹתָיִךְ לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה: 3קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל לַה׳ רֵאשִׁית תְּבוּאָתֹה כׇּל־אֹכְלָיו יֶאְשָׁמוּ רָעָה תָּבֹא אֲלֵיהֶם נְאֻם־ה׳ 4שִׁמְעוּ דְבַר־ה׳ בֵּית יַעֲקֹב וְכׇל־מִשְׁפְּחוֹת בֵּית יִשְׂרָאֵל:

   2… espousals; how thou wentest after Me in the wilderness, in a land that was not sown. 3Israel is the LORD’S hallowed portion, His first-fruits of the increase; all that devour him shall be held guilty, evil shall come upon them, saith the LORD. 4Hear ye the word of the LORD, O house of Jacob, and all the families of …

   Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria

   Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.

7. 7

   К словам

   וירא ראשית לו

   Как это связано

   Из благословения Моше колену Гад: «И увидел он первое для себя»; Алтер Ребе приводит эти слова ради слова «первое».наше примечание

   Источник

   Deuteronomy 33:21דברים ל״ג:כ״אSefaria (opens in a new tab)

   20וּלְגָד אָמַר בָּרוּךְ מַרְחִיב גָּד כְּלָבִיא שָׁכֵן וְטָרַף זְרוֹעַ אַף־קׇדְקֹד: 21וַיַּרְא רֵאשִׁית לוֹ כִּי־שָׁם חֶלְקַת מְחֹקֵק סָפוּן וַיֵּתֵא רָאשֵׁי עָם צִדְקַת Havayah עָשָׂה וּמִשְׁפָּטָיו עִם־יִשְׂרָאֵל: 22וּלְדָן אָמַר דָּן גּוּר אַרְיֵה יְזַנֵּק מִן־הַבָּשָׁן:

   20… Gad; He dwelleth as a lioness, And teareth the arm, yea, the crown of the head. 21And he chose a first part for himself, For there a portion of a ruler was reserved; And there came the heads of the people, He executed the righteousness of the LORD, And His ordinances with Israel. . 22And of Dan he said: Dan is a lion’s whelp, That leapeth forth from Bashan.

   Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria

   Примечание Kehot

   דברים לג, כא.

   From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

8. 8

   К словам

   נטלו ממנו אלף אורות (ובשבת חוזרין

   Как это связано

   According to the note, Likkutei Torah there cites Pri Etz Chaim, Shaar HaShabbos ch. 8, on “Moshe rejoices…”: a thousand portions of light.наше примечание

   Куда отсылает примечание

   Likkutei Torahלקוטי תורה

   Berachah 93c

   אלף אלפים ישמשוניה ורבו רבוון קדמוהי יקומון כי מבחי׳ ע״י שהוא מקור חיים מקור התענוג אזי גם מה שנמשך ומתפשט ממנו הארה בעלמא בבחי׳ ישמשוניה וקדמוהי יקומון הוא בבחי׳ אלף אלפים ורבו רבוון כו׳. וכמ״ש באד״ר ענין רבוי העלמין בגלגלתא יתבין תליסר אלפי רבוא עלמין כו׳. וזהו ג״כ ענין הללוהו כרוב גודלו). והנה שרה הוא בחי׳ מטרוניתא בחי׳ מל׳ ומקודם נק׳ שרי לשון אדון שלי בלי התפשטות ואח״כ נעשית שרה לכל העולם מלכותך מלכות כל עולמים וכדי להיות ההתפשטות למטה יותר צ״ל ההמשכה הכח לזה מלמעלה יותר ולכן ניתן לה אות ה׳ שהוא כח התפשטות לאורך ורוחב ועמ״ש בענין ה׳ דאברהם בד״ה הנה אברם כו׳. ועיין בזהר פרשת בלק (דקצ״א א׳) אזעירת גרמה כו׳ ומאי איהי י כו׳ עד אתבניאת ואתעבידת כו׳ ה׳ כמלקדמין וכו׳ ע״ש ונת׳ במ״א ומזה יובן …

   Now it is explained elsewhere that we see, by way of analogy, in a person, that delight is what is drawn down and spreads out in length and breadth and in multiplicity more than all the powers of the soul.

   Our explanationThe passage discusses the “thousand thousands” that emanate from the source of life and delight.

   Read it here

   Likkutei Sichos, by the Lubavitcher Rebbeלקוטי שיחות

   vol. 6, p. 245; vol. 22, p. 349; vol. 23, p. 335

   Our explanationThe Rebbe suggests that the thousand lights are not an addition of light to the soul that strengthens its service while it stays at its level; rather, their loss and return are like the change from Avram to Avraham, a change of the person’s very level.

   Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   The Rebbe Maharash’s maamar “פסל לך” (5632)ד״ה פסל לך תרל״ב

   A maamar of the Rebbe Maharash, 5632

   Our explanationA passage from here is quoted in this discourse.

   Find it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   The Rebbe Maharash’s maamar “ישמח משה” (5638)ד״ה ישמח משה תרל״ח

   A maamar of the Rebbe Maharash, 5638

   Our explanationA discourse devoted to “Moshe rejoices,” discussing the thousand lights.

   Find it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   Sefer HaMaamarim 5643, by the Rebbe Maharashספר המאמרים תרמ״ג

   p. 31

   Our explanationThere it says the body is not refined by practical mitzvos, and it reads Torah Ohr as saying only that “his brain and heart become pure”: the mind and heart are refined to understand the greatness of the Infinite Light and to be bound to G‑dliness. It asks why the number is specifically a thousand, and why specifically the brain and heart.

   Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   Likkutei Torah, V’Zos HaBerachah, maamar 1בלקו״ת ברכה צג, ג

   page 93c, ¶2

   ענין שארז״ל קומתו של אדה״ר הי׳ מאה אמה. והנה למעלה מהשכל יש גם כן בחי׳ הרבה. נר״נ כו׳ וחיה יחידה הם למעלה מהשכל.

   Now the intellect, which is Chochmah and Binah, is likewise a tenth of what is above the intellect, which is called the level of a hundred. And this is the meaning of what our Sages said, that the stature of Adam, the first man, was a hundred cubits.

   Read it here

   Примечание Kehot

   בלקו״ת ברכה צג, ג ”פע״ח שער השבת פ״ח בענין ישמח משה כו׳ אלף חלקים של אור כו׳”. וראה לקו״ת להאריז״ל ס״פ תשא. שם ר״פ ויקרא. עיין בזה בספר הלקוטים בהעלותך עה״פ והאיש משה ענו מאד.

   ולפענ״ד נראה, שהאלף אורות או המשכה הנ״ל אין זה ענין של תוספות אור בנשמה שתוכל להוסיף כח בעבודתה אבל נשארת במדריגתה . . אלא ב׳ ענינים הנ״ל הם ע״ד השינוי מאברם לאברהם. לקו״ש ח״ו ע׳ 245 ע״ש בארוכה. קטע מכאן מובא בד״ה פסל לך תרל״ב ע׳ פב.

   בענין אלף אורות — ראה ד״ה ישמח משה תרל״ח.

   בסה״מ תרמ״ג ע׳ לא כ׳ שאין הגוף מזדכך ע״י מצות מעשיות ומפרש שכאן בתו״א ”אמר רק מוחו ולבו זכים היינו שיזדככו המוח והלב להבין גדולת אוא״ס ב״ה ויהי׳ מקושר לאלקות . . צ״ל דקדוק לשונו הק׳ שע״י מצות מעשיות נע׳ מוחו ולבו זכים אלף פעמים ככה מהו המספר אלף פעמים דוקא, ולמה מוחו ולבו דוקא”.

   ראה ג״כ לקו״ש חכ״ב ע׳ 349. חכ״ג ע׳ 335.

   From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

9. 9

   К словам

   (ובשבת . . חלקו)

   Как это связано

   The parenthetical remark about Shabbos is found in the manuscripts as well, so it is not a later addition.наше примечание

   Куда отсылает примечание

   Manuscripts of the Alter Rebbe’s maamarimכתבי יד מאמרי אדה״ז

   manuscripts of the Alter Rebbe’s maamarim

   Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   Maamarei Admur HaZakenמאמרי אדמו״ר הזקן

   by the Alter Rebbe

   The Alter Rebbe’s maamarim as transcribed by his students, by year.

   Find it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   Примечание Kehot

   המוסגר נמצא גם בכת״י מאמרי אדה״ז.

   From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

10. 10

    К словам

    לך רד מגדולתך

    Как это связано

    Рабби Эльазар: после золотого тельца Б‑г сказал Моше: «Сойди со своего величия! Разве Я дал тебе величие не ради Израиля? Теперь, когда Израиль согрешил, что ты для Меня?»наше примечание

    Источник

    Berakhot 32a:14ברכות ל״ב א:י״דSefaria (opens in a new tab)

    ״וַיְדַבֵּר ה׳ אֶל מֹשֶׁה לֶךְ רֵד״. מַאי ״לֶךְ רֵד״? אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה: מֹשֶׁה, רֵד מִגְּדוּלָּתְךָ! כְּלוּם נָתַתִּי לְךָ גְּדוּלָּה אֶלָּא בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל. וְעַכְשָׁיו יִשְׂרָאֵל חָטְאוּ — אַתָּה לָמָּה לִי? מִיָּד תָּשַׁשׁ כּוֹחוֹ שֶׁל מֹשֶׁה, וְלֹא הָיָה לוֹ כֹּחַ לְדַבֵּר. וְכֵיוָן שֶׁאָמַר ״הֶרֶף מִמֶּנִּי וְאַשְׁמִידֵם״, אָמַר מֹשֶׁה: דָּבָר זֶה תָּלוּי בִּי! מִיָּד עָמַד וְנִתְחַזֵּק בִּתְפִלָּה, וּבִקֵּשׁ רַחֲמִים.

    "And the Lord spake unto Moses, Go, get thee down" (Exod. xxxii. 7). What means "Go, get thee down" ? R, Eleazar said : The Holy One, blessed be He, spake to Moses, "Moses, get thee down from thy greatness. Have I given thee greatness but for the sake of Israel? And now that Israel has sinned, what art thou to Me?" Immediately the strength of Moses was weakened, and he had not the power to speak. But when He said, "Let Me alone, that I may destroy them" (Deut. ix. 14), Moses said [to himself], "This matter depends upon me." He at once stood up and strengthened himself with prayer and besought mercy [for Israel].

    Hebrew: William Davidson, Vocalized Aramaic (CC-BY-NC) · English: Tractate Berakot by A. Cohen, Cambridge University Press, 1921 (Public Domain) · via Sefaria

    Примечание Kehot

    ברכות לב, א. פדר״א פרק מה. ראה רש״י תשא לב, ז.

    From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

11. 11

    К словам

    לך רד

    Как это связано

    Раши на слова «Иди, сойди» приводит то же учение: «со своего величия; Я дал тебе величие только ради них».наше примечание

    Источник

    Rashi on Exodus 32:7:2רש"י על שמות ל״ב:ז׳:ב׳Sefaria (opens in a new tab)

    לך רד. מִגְּדֻלָּתְךָ – לֹא נָתַתִּי לְךָ גְּדֻלָּה אֶלָּא בִשְׁבִילָם (ברכות ל"ב), בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִתְנַדָּה מֹשֶׁה מִפִּי בֵית דִּין שֶׁל מַעְלָה (תנחומא):

    לך רד GO, GO DOWN from your high position; I have given you distinction only for their sake! (Berakhot 32a). At that moment Moses was excommunicated by a decree of the heavenly court (Midrash Tanchuma, Ki Tisa 22).

    Hebrew: Pentateuch with Rashi's commentary by M. Rosenbaum and A.M. Silbermann, 1929-1934 (Public Domain) · English: Pentateuch with Rashi's commentary by M. Rosenbaum and A.M. Silbermann, 1929-1934 (Public Domain) · via Sefaria

    Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.

12. 12

    К словам

    שש מאות אלף רגלי העם

    Как это связано

    Моше говорит Б‑гу: «Шестьсот тысяч пеших — народ, среди которого я». Алтер Ребе понимает «пеших» буквально: Израиль — ноги Моше.наше примечание

    Источник

    Numbers 11:21במדבר י״א:כ״אSefaria (opens in a new tab)

    Kehot’s note has יא, כב; the words are in יא, כא.

    20… מֵאַפְּכֶם וְהָיָה לָכֶם לְזָרָא יַעַן כִּי־מְאַסְתֶּם אֶת־ה׳ אֲשֶׁר בְּקִרְבְּכֶם וַתִּבְכּוּ לְפָנָיו לֵאמֹר לָמָּה זֶּה יָצָאנוּ מִמִּצְרָיִם: 21וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה שֵׁשׁ־מֵאוֹת אֶלֶף רַגְלִי הָעָם אֲשֶׁר אָנֹכִי בְּקִרְבּוֹ וְאַתָּה אָמַרְתָּ בָּשָׂר אֶתֵּן לָהֶם וְאָכְלוּ חֹדֶשׁ יָמִים: 22הֲצֹאן וּבָקָר יִשָּׁחֵט לָהֶם וּמָצָא לָהֶם אִם אֶת־כׇּל־דְּגֵי הַיָּם יֵאָסֵף לָהֶם וּמָצָא לָהֶם:

    20… you, and have troubled Him with weeping, saying: Why, now, came we forth out of Egypt?’ 21And Moses said: ‘The people, among whom I am, are six hundred thousand men on foot; and yet Thou hast said: I will give them flesh, that they may eat a whole month! 22If flocks and herds be slain for them, will they suffice them? or if all the …

    Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria

    Примечание Kehot

    במדבר יא, כב.

    From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

13. 13

    К словам

    שו״ה שלו — בקרבו

    Как это связано

    After “in whose midst I am,” the manuscript adds: “that he was in their midst.”наше примечание

    Куда отсылает примечание

    Manuscripts of the Alter Rebbe’s maamarimכתבי יד

    manuscript reading

    Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

    Примечание Kehot

    בכת״י נוסף: שהוא הי׳ בקרבם: והם.

    From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

14. 14

    К словам

    מוחו ולבו זכים

    Как это связано

    The glossator comments: “like pure (zakim) water, and understand” — linking the purity of mind and heart to the image of clear water.наше примечание

    Куда отсылает примечание

    Handwritten gloss on the first edition of Torah Ohrהגהה בכתב יד על תורה אור

    on this line

    Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

    Примечание Kehot

    ”כמו מים זכים והבן”. הג״ה בכת״י על תו״א.

    From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

15. 15

    К словам

    אלף פעמים ככה

    Как это связано

    the page is on Sefaria, but its text shares nothing with the note (unconfirmed)наше примечание

    Куда отсылает примечание

    Or HaTorah, by the Tzemach Tzedekאור התורה

    Bereshis vol. 6, 1826b ff.; Bechukosai p. 204

    Our explanationThe Tzemach Tzedek discusses the “thousand times” further in these places.

    Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

    Toras Shmuel, by the Rebbe Maharashתורת שמואל

    5627, p. 71

    Our explanationThe Rebbe Maharash adds the reason: all of Israel are intermingled with one another, the lower within the higher and the higher within the lower.

    Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

    Torah Ohrתורה אור

    below, 78b

    ולכן והם לא יגשו לבחי׳ גילוי שם הוי״ה. אבל במשה רבע״ה כתיב ונגש לבחי׳ שם הוי״ה. וכן אבות העולם היו מרכבה לבחינת זרועות עולם כנ״ל. (ובזה יובן קצת מ״ש בשיר השירים דודי שלח ידו כו׳ דהיינו לנשמות הגבוהות במאד אבות העולם ומשה רבינו עליו השלום כנ״ל): ביאור ע״פ ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר כו׳ הנה נודע בסדר השתלשלות שמל׳ דאצי׳ נעשה כתר לבריאה ומל׳ דבריאה ליצירה כו׳ מלמעלה למטה וא״כ ממטה למעלה נחשב כלליות בריאה נגד אצי׳ רק בחי׳ נה״י לבר מגופא. כי בחי׳ חסד הוא בחי׳ עצם המדה כשמאיר בה בחי׳ המוחין והוא בחי׳ אהבה שע״י התבוננות כו׳ שע״י בחי׳ מוחין נעשה ממילא התפעלות אהוי״ר כו׳. ולכן נקרא בשם דרועא ימינא כמו הידים והזרועות שמראים תנועות השמחה בעת שמוחו טרוד בשמחה בלי שום מחשבה שיחשוב איך לעשות התנועה. וכמ״ש …

    Our explanationThis discourse on “under His feet like the work of sapphire” explains that from below, the whole of Beriah counts only as the “legs” (Netzach, Hod, Yesod) relative to Atzilus, and contrasts Chesed, an attribute lit by intellect, with the “legs,” which act without it.

    Open it on Sefaria (opens in a new tab)

    Likkutei Torahלקוטי תורה

    Vaeschanan 12c (in the marei mekomos) · not yet checked

    Our explanationThere “a son is his father’s leg” describes Israel’s total nullification to G‑d, like a foot to the head, which accepts even a painful remedy; so G‑d is “our G‑d,” ours as limbs of one body.

    Open it on Sefaria (opens in a new tab)

    Примечание Kehot

    ע׳ באוה״ת בראשית ח״ו תתרכו, ב ואילך, ובפ׳ בחוקותי ע׳ רד. ובתורת שמואל תרכ״ז ע׳ עא מוסיף: והיינו לפי שכל ישראל מעורבים זב״ז תחתון בעליון ועליון בתחתון כו׳ עכ״ל. וראה לקמן עח, ב. ובמ״מ ללקו״ת ואתחנן יב, ג.

    From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

Мареи мекомот

1. 1

   К словам

   הדום . . להגביה

   Как это связано

   The Tzemach Tzedek explains “to raise” the foot: that “her feet not go down to death” (see Zohar 1:221b), for when people lower themselves into physical desires the flow above is also lowered into the chambers of kelipah, since “Jacob is the rope of His inheritance”; this is the secret of the exile of the Shechinah.наше примечание

   Куда отсылает примечание

   Or HaTorah, by the Tzemach Tzedekאור התורה

   Bereshis 1a; Nach vol. 1, p. 312

   Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   Примечание Kehot

   באוה״ת פ׳ בראשית א, א מציין ע״ז וז״ל: ר״ל שלא יהיו רגליה יורדות מות ע׳ זח״א ויחי דף רכא, ב והיינו שמשפילים א״ע בתאוות גשמיות שמזה נמשך שגם למעלה נשפל ההמשכה בהיכלות הקליפות כי יעקב חבל נחלתו כמ״ש ע״פ ואני נתתי לכם שכם אחד וז״ס גלות השכינה” עכ״ל ע״ש. וכ״ה באוה״ת נ״ך ח״א ע׳ שיב.

   From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

2. 2

   К словам

   צדקה תרומם גוי

   Как это связано

   «Цдака возвышает народ, а милость народов — грех». Алтер Ребе понимает «возвышает» как подъем снизу вверх, а «гой» — через три его буквы.наше примечание

   Источник

   Proverbs 14:34משלי י״ד:ל״דSefaria (opens in a new tab)

   33בְּלֵב נָבוֹן תָּנוּחַ חׇכְמָה וּבְקֶרֶב כְּסִילִים תִּוָּדֵעַ: 34צְדָקָה תְרוֹמֵם־גּוֹי וְחֶסֶד לְאֻמִּים חַטָּאת: 35רְצוֹן־מֶלֶךְ לְעֶבֶד מַשְׂכִּיל וְעֶבְרָתוֹ תִּהְיֶה מֵבִישׁ:

   33… that hath discernment wisdom resteth; But in the inward part of fools it maketh itself known. 34Righteousness exalteth a nation; But sin is a reproach to any people. 35The king’s favour is toward a servant that dealeth wisely; But his wrath striketh him that dealeth shamefully.

   Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria

   Куда отсылает примечание

   Or HaTorah, by the Tzemach Tzedekאור התורה

   Nach (Mishlei) vol. 1, p. 600

   Our explanationThe Tzemach Tzedek’s explanation of this verse; according to note 1:53 it also refers back to this passage.

   Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   Примечание Kehot

   משלי יד, לד. ראה פי׳ הפסוק באוה״ת משלי נ״ך כרך א ע׳ תר.

   From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

3. 3

   К словам

   אותיות ג׳ ו׳ י׳

   Как это связано

   The Tzemach Tzedek writes: see “The heavens are My throne,” on “and the earth is My footstool,” which refers to the G‑dly soul, and the maamar “And I will make your windows of kadkod,” which explains it as the animal soul.наше примечание

   Куда отсылает примечание

   Or HaTorah, by the Tzemach Tzedekאור התורה

   Bereshis vol. 3, Chanukah 931b; 1836b; Nach p. 600

   Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   Likkutei Torahלקוטי תורה

   Re’eh 25a

   היה הוה ויהיה וג״ע ועוה״ב ותחה״מ בכלל בסקירה אחת ממש והוא מ״ש בתחלת הע״ח כשעלה ברצונו כו׳ שברצון ומחשבה זו נאצלו כל העולמות הן אותם הנזכרים ומובארים בספרי האמת והן אותם שאינן גלוים וידועים מריש כל דרגין עד סוף כל דרגין כולן במחשבה א׳ נתהוו. ולמשל כמו בנפש האדם כשחושב מחשבה א׳ זהו כלא ממש לגבי כללות המחשבה שיכול לחשוב מחשבות עד אין קץ ותכלית וכ״ש לגבי מהות ועצמות הנפש כו׳ (וע׳ מזה בד״ה אלה מסעי). כך הוא הארת החיות הנמשכת ממנו ית׳ לכללות העולמות כולן דכלא ממש חשיבא קמיה ית׳ ואין ערוך אליו. וע״כ לית מחשבה תפיסא ביה ולכן נק׳ ההמשכה בשם אור א״ס שהאור אינו פועל שינוי בעצם המאור כנודע ולהיות כן ה״ז תכלית כל האדם להיות נכספה וגם כלתה נפשו ליכלל בעצמותו ית׳ דוקא הבלתי בע״ג ולדבקה …

   Our explanationThe note quotes from there, on the second half of the same verse, “the sin of Israel causes kindness to the nations.” The passage explains that all the worlds are as nothing before G‑d, so the ultimate goal of a person is to yearn to be included in His very essence.

   Open it on Sefaria (opens in a new tab)

   Sefer HaMaamarim 5638, by the Rebbe Maharashספר המאמרים תרל״ח

   p. 270

   Our explanationA later discourse that discusses the letters of goy, cited as a parallel.

   Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   Torah Ohrתורה אור

   below, 38d

   אור א״ס ב״ה שורה למטה כמו למעלה כמ״ש אני ראשון ואני אחרון ומבלעדי אין אלהים. כלומר כשם שאני ראשון קודם שנבה״ע. ואחרון לאחר שנברא העולם. כן מבלעדי דהיינו באמצעות בשעת בריאת העולם יהי׳ אור א״ס ב״ה נמשך למטה שיהי׳ בטול העולם במציאות כמו קודם שנברא ואחר שנברא והיינו ע״י התורה כי אורייתא מחכמה נפקת. וכמ״ש לכבודי בראתיו. כבו״ד בגימטריא ל״ב הם ל״ב נתיבות חכמה. בראתיו בחי׳ תלמוד. יצרתיו בחי׳ משנה. ועשיתיו בחי׳ מקרא. שכולם הם בבחי׳ חכמה ואור א״ס ב״ה שורה ומתגלה בחכמה שאין שם שום הסתר פנים. ושם הוא בחי׳ אני ה׳ לא שניתי כמו קודם שנברא העולם. ולכן רב יהודא דכולי תנויי׳ בנזיקין הוה לזכות את הזכאי. ולחייב את החייב. להפריד ביניהם. בכדי להפריד החיצונים מהקדושה ויתפרדו כל פועלי און כו׳. ולכן היה פטור מן התפלה לפי שהיתה …

   Our explanationAccording to the note, there the elevation raises the yud itself, which reaches very high. The passage explains that through the Torah, which comes from Chochmah, the Infinite Light rests below as above, and the world is nullified as before it was created.

   Open it on Sefaria (opens in a new tab)

   Примечание Kehot

   באוה״ת בראשית כרך ג חנוכה תתקלא, ב מציין ”וע׳ בד״ה השמים כסאי בד״ה והארץ הדום רגלי . . דקאי על נה״א, ובד״ה ושמתי כדכד פי׳ דקאי על נה״ב”. [לקו״ת ראה כה, א ”חטאתם של ישראל הוא הגורם חסד לאומים”]. וראה שם תתרלו, ב. אוה״ת נ״ך ע׳ תר מציין לכאן. סה״מ תרל״ח ע׳ ער.

   ראה לקמן לח, ד שמגביה את בחי׳ היו״ד שבאה למעלה מעלה.

   From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

4. 4

   К словам

   בבחינת גוי שהם אותיות ג׳ ו׳ י׳ . . חסד דין רחמים

   Как это связано

   Further discussion by the Tzemach Tzedek of goy as gimmel-vav-yud and the three attributes.наше примечание

   Куда отсылает примечание

   Or HaTorah, by the Tzemach Tzedekאור התורה

   Bereshis vol. 1, 138b; vol. 6, 1836b

   Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   Likkutei Sichos, by the Lubavitcher Rebbeלקוטי שיחות

   vol. 33, p. 226, note 27

   Our explanationThe Rebbe refers to this passage in a note there.

   Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   Примечание Kehot

   ראה באוה״ת בראשית כרך א קלח, ב. כרך ו תתרלו, ב. וראה לקו״ש חל״ג ע׳ 226 הערה 27.

   From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

5. 5

   К словам

   חסד דין רחמים

   Как это связано

   Cited on the division of the attributes into kindness, judgment and mercy.наше примечание

   Куда отсылает примечание

   Or HaTorah, by the Tzemach Tzedekאור התורה

   Vaeschanan, p. 297

   Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   Примечание Kehot

   ראה אוה״ת ואתחנן ע׳ רצז.

   From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

6. 6

   К словам

   נה״י אינו אלא התפשטות חג״ת וענפיה

   Как это связано

   There Netzach, Hod and Yesod are compared to the kidneys that “advise” how to give: they do not add new attributes but determine how the flow is transmitted.наше примечание

   Куда отсылает примечание

   Torah Ohrתורה אור

   below, 50d

   פנימי׳ ותוך המכוון יוכל לומר דיני המשנה בלשונות ודבורים אחרים כו׳ וזהו שאנו אומרים יהא שמיה רבא מברך לעלם ולעלמי עלמיא. פי׳ שהבקשה שיהי׳ הגלוי בהעלמין מבחי׳ שמו הגדול ממש ועי״ז לא יסתירו העלמין כלל. ועמ״ש בפ׳ חקת ע״פ על כן יאמרו המושלים כו׳ ונחשב חשבונו של עולם: ושרש הדברים הוא כי הנה יש ישראל סבא וישראל זוטא. פי׳ כי ישראל לי ראש הוא בחי׳ חכמה אך עצמיות ח״ע חכים ולא בחכמה ידיעא א״א להשיג כי הוא כמו שהוא ית׳ לבדו הוא גם אילו לא ברא העולמות. רק בחי׳ נה״י דאבא מאירים להיות מקור לעולמות ונעשים מוחין לז״א. וענין נה״י הוא עד״מ כליות יועצות איך להשפיע. ע׳ באגה״ק ד״ה להבין משל ומליצה. ובחי׳ נה״י דאבא נק׳ ישראל סבא. ופי׳ בני ישראל הבאים מצרימה היינו המשכות מבחי׳ חכמה הנ״ל שנק׳ יש״ס …

   Open it on Sefaria (opens in a new tab)

   Or HaTorah, by the Tzemach Tzedekאור התורה

   Shabbos Shuvah, p. 1524

   Our explanationCited on the relationship of Netzach, Hod and Yesod to the first three attributes.

   Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   Примечание Kehot

   ראה לקמן נ, ד שענין נה״י הוא עד״מ כליות יועצות איך להשפיע. וראה באוה״ת שבת שובה ע׳ א׳תקכד.

   From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

Мареи мекомот

1. 1

   К словам

   בכל נפשך

   Как это связано

   «И люби Авая, Б‑га твоего, всем сердцем твоим, всей душой твоей и всей силой твоей». «Всей душой твоей» понимается как все силы души, вплоть до самой низкой.наше примечание

   Источник

   Deuteronomy 6:5דברים ו׳:ה׳Sefaria (opens in a new tab)

   4שְׁמַע יִשְׂרָאֵל Havayah אֱלֹקֵינוּ Havayah אֶחָד: 5וְאָהַבְתָּ אֵת ה׳ אֱלֹקֶיךָ בְּכׇל־לְבָבְךָ וּבְכׇל־נַפְשְׁךָ וּבְכׇל־מְאֹדֶךָ: 6וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם עַל־לְבָבֶךָ:

   4HEAR, O ISRAEL: THE LORD OUR GOD, THE LORD IS ONE. 5And thou shalt love the LORD thy God with all thy heart, and with all thy soul, and with all thy might. 6And these words, which I command thee this day, shall be upon thy heart;

   Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria

   Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.

2. 2

   К словам

   שו״ה בבחינת — תרום ותגביה

   Как это связано

   The manuscript reverses the order of the two verbs and adds “as mentioned above”: “be raised and exalted, as above.”наше примечание

   Куда отсылает примечание

   Manuscripts of the Alter Rebbe’s maamarimכתבי יד

   manuscript reading

   Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   Примечание Kehot

   בכת״י: תגביה ותרום כנ״ל.

   From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

Мареи мекомот

1. 1

   К словам

   שמים שם מים

   Как это связано

   The note says shamayim as sham mayim is explained at length there.наше примечание

   Куда отсылает примечание

   Or HaTorah, by the Tzemach Tzedekאור התורה

   Eikev, p. 605

   Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   Примечание Kehot

   ע׳ באוה״ת פ׳ עקב ע׳ תרה בארוכה.

   From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

2. 2

   К словам

   דאורייתא מחכמה נפקת

   Как это связано

   Зоар учит, что Тора вышла из высшей Хохмы; поэтому она — «небо», шам маим, воды мудрости.наше примечание

   Источник

   Zohar II, 121aזח״ב קכא, אSefaria (opens in a new tab)

   Примечание Kehot

   זח״ב קכא, א. וראה שם פה, א.

   From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

3. 3

   К словам

   דאורייתא מחכמה נפקת

   Как это связано

   Примечание Кехот также указывает на этот отрывок Зоара как на источник того, что Тора исходит из Хохмы.наше примечание

   Источник

   Zohar, Yitro 21:378–22:389ספר הזהר, יתרו כ״א:שע״ח-כ״ב:שפ״טSefaria (opens in a new tab)

   Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.

4. 4

   К словам

   למה נקרא שמה ארץ שרצתה

   Как это связано

   The Tzemach Tzedek writes that elsewhere “The heavens are My throne” is explained as ratzo (love) and “the earth My footstool” as shov (awe), while in “As the new heavens” earth is ratzo and heaven shov.наше примечание

   Источник

   Bereshit Rabbah 5:7בראשית רבה ה׳:ז׳Sefaria (opens in a new tab)

   … א"ל הקדוש ברוך הוא אמר לה האריכי הרחיבי קבלי אוכלוסיך הה"ד (ישעיה נד) הרחיבי מקום אהלך למה כי ימין ושמאל תפרוצי וגו':

   The way of the world is that a person empties a full vessel into an empty vessel. Can one, perhaps, pour a full vessel into a full vessel? The world in its entirety is all water, and yet you say “to one place”? But from here [we see] that a smaller space was able to contain a greater amount [than its size]. Kohelet and in Vayikra Rabba 19:9>. Similarly, “Moses and Aaron gathered the assembly [to the front of the rock]” (Numbers 20:10). It [the front of the rock] was the size of a small sieve, and yet all of Israel was standing before it? But from here [we see] that a smaller space was able to contain a greater amount [than its size]. Similarly, “the Lord said to Moses and Aaron: Take for …

   Hebrew: Wikisource Bereshit Rabbah (CC-BY-SA) · English: The Sefaria Midrash Rabbah, 2022 (CC-BY) · via Sefaria

   Куда отсылает примечание

   Or HaTorah, by the Tzemach Tzedekאור התורה

   Shir HaShirim vol. 1, p. 318

   Our explanationHe resolves that Gevurah is sometimes awe (shov) and sometimes fiery love (ratzo), and love can rise from below (ratzo) or flow from above (shov), like Avraham’s love and Aharon’s; both readings are correct, each in its context.

   Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   Примечание Kehot

   ב״ר ה, ז. באוה״ת שה״ש כרך א ע׳ שיח כ׳: ”וכמ״כ נת׳ במ״א ענין השמים כסאי הוא רצוא אה״ר וכו׳ והארץ הדום יראה שוב, וצ״ע שבד״ה כאשר השמים החדשים נת׳ ארץ רצוא ושמים שוב וכו׳ וכן בכמה דוכתי בענין חתן וכלה דו״נ כלה כלתה נפשי וחתן חות דרגא, . . ויש לומר כי לפעמים מפרשים גבורה יראה ואז הוא בחי׳ שוב ולפעמים מפרשים גבורה רשפי אש ואז הוא רצוא, וכן חסד הפי׳ אהבה, אך יש אהבה שממטה למעלה היא רצוא ויש אהבה שמלמעלה למטה והיא בחי׳ שוב, ועמ״ש מענין ב׳ בחי׳ אהבה אלו בד״ה בהעלותך את הנרות שהוא ההפרש בין אהבה דאברהם ובין אהבה דאהרן כה״ג, ולכן ב׳ הסברות שבענין רצוא ושוב נכוני׳ והכל לפי הענין” עכ״ל שם.

   From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

5. 5

   К словам

   למה נקרא שמה ארץ שרצתה

   Как это связано

   Мидраш: «Почему она называется эрец? Потому что пожелала (рацта) исполнить волю своего Создателя». Это связывает «землю» с волей.наше примечание

   Источник

   Bereshit Rabbah 5:8בראשית רבה ה׳:ח׳Sefaria (opens in a new tab)

   ויקרא אלקים ליבשה ארץ - למה נקרא שמה ארץ שרצתה לעשות רצון קונה רבי נתן בשם ר' אחא ור' ברכיה בשם רבי יצחק אמר אני אל שדי אני שאמרתי לשמים וארץ די שאלמלא כן היו מותחים והולכין עד עכשיו ולמקוה המים קרא ימים א"ר יוסי ב"ר חלפתא והלא ים אחד הוא ומה ת"ל ימים אלא אינו דומה טעם דג העולה מעכו לעולה מצידון ולעולה מאספמיא:

   “God called the dry land Earth, and the gathering of the waters He called Seas, and God saw that it was good” (Genesis 1:10). “God called the dry land Earth [eretz].” Why was it called eretz? It is because it hastened [ratzeta] to perform the will of its Maker. Rabbi Natan in the name of Rabbi Aḥa, and Rabbi Berekhya in the name of Rabbi Yitzḥak said: “I am God Almighty [shadai]” (Genesis 17:1) – I am the One who [she] said to the heavens and the earth: Enough [dai]. Had it not been so, they would have continually stretched out until now. “And the gathering of the waters He called Seas” – Rabbi Yosei ben Rabbi Ḥalafta said: Is it not only one sea? Why does the verse state “Seas”? However, …

   Hebrew: Wikisource Bereshit Rabbah (CC-BY-SA) · English: The Sefaria Midrash Rabbah, 2022 (CC-BY) · via Sefaria

   Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.

6. 6

   К словам

   שו״ה א׳ רץ כו׳

   Как это связано

   The manuscript lacks the word “etc.” after “alef, ratz”; the note remarks that it seems superfluous.наше примечание

   Куда отсылает примечание

   Manuscripts of the Alter Rebbe’s maamarimכתבי יד

   manuscript reading

   Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   Примечание Kehot

   בכת״י אין תי׳ ”כו׳”. — ולכאורה הוא מיותר.

   From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

7. 7

   К словам

   ותושב״כ . . שהן שמותיו של הקב״ה

   Как это связано

   Kehot’s marei makom for these words (its note is below).

   Примечание Kehot

   רמב״ן עה״ת בהקדמה, יונת אלם פכ״ט.

   From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

8. 8

   К словам

   שו״ה אבל תורה — בנפש

   Как это связано

   The manuscript lacks the words “in the soul” in “through grasping the will in the soul.”наше примечание

   Куда отсылает примечание

   Manuscripts of the Alter Rebbe’s maamarimכתבי יד

   manuscript reading

   Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   Примечание Kehot

   בכת״י ליתא תי׳ זו.

   From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

9. 9

   К словам

   ושלשה נקראו ארץ

   Как это связано

   The Rebbe’s discourse on this verse, cited for the three things called “earth.”наше примечание

   Куда отсылает примечание

   The Rebbe’s maamar “Hashamayim Kis’i” (5741)ד״ה השמים כסאי תשמ״א

   A maamar of the Rebbe, 5741

   Find it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   Handwritten gloss by a chassid on Torah Ohrהגהה בכתב יד מחסיד על תורה אור

   refers to ד"ה כי כאשר השמים

   Our explanationThe glossator notes a difficulty: until now the maamar said that the Community of Israel is called “foot,” and only the mitzvos and the Oral Torah are called “earth”; he refers to the discourse “As the heavens” to understand this.

   Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   Or HaTorah, by the Tzemach Tzedekאור התורה

   Bereshis vol. 6, 1837a

   Our explanationCited on the three things called “earth.”

   Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   Примечание Kehot

   ראה ד״ה השמים כסאי תשמ״א.

   בהג״ה בכת״י מחסיד על תו״א מעיר כאן ”ע׳ בד״ה כי כאשר השמים, עיין ותבין זאת, כי לכאורה עד כה דבריו שכנס״י נק׳ רגל רק מצות ותושבע״פ נק׳ ארץ”. ראה גם אוה״ת בראשית כרך ו תתרלז, א.

   From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

10. 10

    К словам

    ושלשה נקראו . . דבר ה׳

    Как это связано

    In these manuscripts the whole sentence about the three things called “earth” appears in parentheses, as an aside.наше примечание

    Куда отсылает примечание

    Manuscripts of the Alter Rebbe’s maamarimכתבי יד

    Bukh 1092; Bukh 2044

    Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

    Примечание Kehot

    בבוך 1092, 2044 כ״ז נמצא במוסגר.

    From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

11. 11

    К словам

    ארץ ארץ שמעי דבר ה׳

    Как это связано

    Пророк восклицает: «Земля, земля, земля, слушай слово Б‑га»; троекратное «земля» понимается как три вещи, называемые «землей».наше примечание

    Источник

    Jeremiah 22:29ירמיהו כ״ב:כ״טSefaria (opens in a new tab)

    28הַעֶצֶב נִבְזֶה נָפוּץ הָאִישׁ הַזֶּה כׇּנְיָהוּ אִם־כְּלִי אֵין חֵפֶץ בּוֹ מַדּוּעַ הוּטְלוּ הוּא וְזַרְעוֹ וְהֻשְׁלְכוּ עַל־הָאָרֶץ אֲשֶׁר לֹא־יָדָעוּ: 29אֶרֶץ אֶרֶץ אָרֶץ שִׁמְעִי דְּבַר־ה׳ 30כֹּה אָמַר ה׳ כִּתְבוּ אֶת־הָאִישׁ הַזֶּה עֲרִירִי גֶּבֶר לֹא־יִצְלַח בְּיָמָיו כִּי לֹא יִצְלַח מִזַּרְעוֹ אִישׁ יֹשֵׁב …

    28… cast out, he and his seed, And are cast into the land which they know not? 29O land, land, land, Hear the word of the LORD. 30Thus saith the LORD: Write ye this man childless, A man that shall not prosper in …

    Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria

    Куда отсылает примечание

    Manuscript Bukh 1824 of the Alter Rebbe’s maamarimכתב יד בוך 1824

    Bukh 1824

    Our explanationThis manuscript puts the sentence in parentheses, opening “(And they are also called…” instead of “And three are called,” and adds at the end: “for all of them are the level of ‘the word of G‑d.’”

    Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

    Примечание Kehot

    ירמי׳ כב, כט. בבוך 1824 נוסף: שכולם הם בחי׳ דבר ה׳). בבוך הנ״ל מתי׳ ושלשה נקראו ארץ עד סיום הקטע הוא במוסגר. ושם במקום ”ושלשה נקראו” נכתב (וגם נקר׳.

    From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

Мареи мекомот

1. 1

   К словам

   אי זה בית

   Как это связано

   «Какой дом вы построите Мне?» — третий элемент стиха, здесь — «дом» молитвы.наше примечание

   Источник

   Isaiah 66:1ישעיהו ס״ו:א׳Sefaria (opens in a new tab)

   1כֹּה אָמַר ה׳ הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי וְהָאָרֶץ הֲדֹם רַגְלָי אֵי־זֶה בַיִת אֲשֶׁר תִּבְנוּ־לִי וְאֵי־זֶה מָקוֹם מְנוּחָתִי: 2וְאֶת־כׇּל־אֵלֶּה יָדִי עָשָׂתָה וַיִּהְיוּ כׇל־אֵלֶּה נְאֻם־ה׳ וְאֶל־זֶה אַבִּיט אֶל־עָנִי וּנְכֵה־רוּחַ וְחָרֵד עַל־דְּבָרִי:

   1Thus saith the LORD: The heaven is My throne, and the earth is My footstool; where is the house that ye may build unto Me? And where is the place that may be My resting-place? 2For all these things hath My hand made, and so all these things came to be, …

   Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria

   Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.

2. 2

   К словам

   ובחי׳ בית היינו בכל מאדך

   Как это связано

   This passage is quoted there, in an explanation of “with all your might.”наше примечание

   Куда отсылает примечание

   Or HaTorah, by the Tzemach Tzedekאור התורה

   Bamidbar vol. 6, p. 1906

   Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   Примечание Kehot

   מובא באוה״ת במדבר כרך ו ע׳ א׳תתקו ע״ש בפי׳ בכל מאדך.

   From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

3. 3

   К словам

   בכל מאדך

   Как это связано

   «Всей силой твоей» (меодеха): любовь сверх меры, отождествляемая здесь с окружающим «домом».наше примечание

   Источник

   Deuteronomy 6:5דברים ו׳:ה׳Sefaria (opens in a new tab)

   4שְׁמַע יִשְׂרָאֵל Havayah אֱלֹקֵינוּ Havayah אֶחָד: 5וְאָהַבְתָּ אֵת ה׳ אֱלֹקֶיךָ בְּכׇל־לְבָבְךָ וּבְכׇל־נַפְשְׁךָ וּבְכׇל־מְאֹדֶךָ: 6וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם עַל־לְבָבֶךָ:

   4HEAR, O ISRAEL: THE LORD OUR GOD, THE LORD IS ONE. 5And thou shalt love the LORD thy God with all thy heart, and with all thy soul, and with all thy might. 6And these words, which I command thee this day, shall be upon thy heart;

   Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria

   Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.

4. 4

   К словам

   אך אי זה בית . . בכל מאדך שהוא בבחי מקיף

   Как это связано

   The Tzemach Tzedek refers there to this passage identifying the “house” with “with all your might” as encompassing.наше примечание

   Куда отсылает примечание

   Or HaTorah, by the Tzemach Tzedekאור התורה

   Bamidbar vol. 3, Balak (new edition), additions p. 74

   Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   Примечание Kehot

   באוה״ת במדבר כרך ג פ׳ בלק (בהוצאה חדשה) בהוספות ע׳ 74 מציין לכאן.

   From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

5. 5

   К словам

   בגגו ובקירותיו

   Как это связано

   In the version there, after “its roof and its walls,” is added: “[and see what is written in the maamar ‘A psalm, a song for the dedication of the House’].”наше примечание

   Куда отсылает примечание

   Sefer HaMaamarim 5638, by the Rebbe Maharashספר המאמרים תרל״ח

   p. 240

   Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   Likkutei Torahלקוטי תורה

   Berachah 98d ff. (ד"ה מזמור שיר חנוכת הבית)

   יחד הוא בב׳ פנים או שהעליון יורד למטה או התחתון מתעלה למעלה ולכך כשנאמר מזמור שיר הוא בחי׳ ההעלאה של המזמור ליכלל בהשיר ולהתחבר בו. ושיר מזמור הוא כשהעליון השיר יורד למטה להתחבר אליו (ובזח״ג ר״פ אחרי) (דנ״ח ע״ב) מאי שיר מזמור כו׳ שיר דאיהו כפול כו׳. וכן מזמור שיר ליום השבת. ופי׳ במק״מ שם בשם הרח״ו דפי׳ שיר דאיהו כפול היינו יחוד זו״נ וע״ש ס״פ (דע״ט ב׳) מענין מזמור שיר ליום השבת ובמק״מ שם דהמזמור שיר הוא כמ״ש במשנה סוף תמיד ליום שכולו שבת כו׳ ואליו מזמרים בחי׳ מזמור שיר והבן ועד״ז הוא ענין מזמור שיר דחנוכת הבית כו׳ גם מזמור הוא לשון זמר והתחלקות כמ״ש וכרמך לא תזמור שהוא לשון פירוד והתחלקות של הניגון שנחתך לחלקים קטנים בתוך הכלי זמר משא״כ השיר וכמ״כ הוא למעלה. ופי׳ כי דליתני …

   As for what is written sometimes the other way round, “A song, a psalm, of the sons of Korach…”: since the mizmor is in the outer dimension, clothed in a vessel, and the shir in the inner dimension, without a vessel,

   Our explanationThe maamar referred to: it explains that mizmor shir is the ascent of the lower to join the higher, while shir mizmor is the higher descending to join the lower, and applies this to “the dedication of the House.”

   Read it here

   Примечание Kehot

   בסה״מ תרל״ח ע׳ רמ נוסף: [ועמ״ש בד״ה מזמור שיר חנוכת הבית]. =ֿלקו״ת ברכה צח, ד ואילך.

   From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

6. 6

   К словам

   רוחו ונשמתו אליו יאסף

   Как это связано

   Стих из абзаца 4: Б‑г собирает Свой дух и дыхание к тому, кто обращает к Нему сердце; здесь он описывает окружающий свет, привлекаемый в молитве.наше примечание

   Источник

   Job 34:14איוב ל״ד:י״דSefaria (opens in a new tab)

   13מִי־פָקַד עָלָיו אָרְצָה וּמִי שָׂם תֵּבֵל כֻּלָּהּ: 14אִם־יָשִׂים אֵלָיו לִבּוֹ רוּחוֹ וְנִשְׁמָתוֹ אֵלָיו יֶאֱסֹף: 15יִגְוַע כׇּל־בָּשָׂר יָחַד וְאָדָם עַל־עָפָר יָשׁוּב:

   13Who gave Him a charge over the earth? Or who hath disposed the whole world? 14If He set His heart upon man, If He gather unto Himself his spirit and his breath; 15All flesh shall perish together, And man shall return unto dust.

   Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria

   Куда отсылает примечание

   Or HaTorah, by the Tzemach Tzedekאור התורה

   Ki Seitzei, p. 928

   Our explanationA further discussion of “His spirit and His breath He will gather to him.”

   Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   Примечание Kehot

   איוב לד, יד. ע׳ באוה״ת פ׳ כי תצא ע׳ תתקכח.

   From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

7. 7

   К словам

   כריעות והשתחויות באבות ובהודאה תחלה וסוף

   Как это связано

   Талмуд перечисляет благословения Амиды, в которых кланяются: Праотцы (первое благословение) и Благодарение — в начале и в конце.наше примечание

   Источник

   Berakhot 34a:14ברכות ל״ד א:י״דSefaria (opens in a new tab)

   תָּנוּ רַבָּנַן: אֵלּוּ בְּרָכוֹת שֶׁאָדָם שׁוֹחֶה בָּהֶן: בְּ״אָבוֹת״, תְּחִלָּה וָסוֹף. בַּ״הוֹדָאָה״, תְּחִלָּה וָסוֹף. וְאִם בָּא לָשׁוּחַ בְּסוֹף כׇּל בְּרָכָה וּבְרָכָה, וּבִתְחִלַּת כׇּל בְּרָכָה וּבְרָכָה — מְלַמְּדִין אוֹתוֹ שֶׁלֹּא יִשְׁחֶה.

   Our Rabbis have taught : These are the benedictions at which a man bends low ; at the beginning and end of the "Patriarchs" and at the beginning and end of the "Thanksgiving." Should anyone come to bend low at the end and beginning of every benediction, we tell him not to do so.

   Hebrew: William Davidson, Vocalized Aramaic (CC-BY-NC) · English: Tractate Berakot by A. Cohen, Cambridge University Press, 1921 (Public Domain) · via Sefaria

   Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.

8. 8

   К словам

   דלית מחשבה תפיסא ביה כלל

   Как это связано

   Молитва Элияу: «Никакая мысль вовсе не постигает Тебя».наше примечание

   Источник

   Tikkunei Zohar 17a:10–12תקוני הזהר י״ז א:י׳-י״בSefaria (opens in a new tab)

   אנת הוא עלאה על כל עלאין סתימא על כל סתימין. לית מחשבה תפיסא בך כלל. אנת הוא דאפיקת עשר תקונין. וקרינן לון עשר ספירן. לאנהגא בהון עלמין סתימין דלא אתגליין. ועלמין דאתגליין. ובהון אתכסיאת (נ"א אתכסייא) מבני נשא. ואנת הוא דקשיר לון ומיחד לון. ובגין דאנת מלגאו. כל מאן דאפריש חד מן חבריה מאלין עשר. אתחשיב ליה כאלו אפריש בך.

   Hebrew: Constantinople, 1740 (CC-BY-NC) · via Sefaria

   Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.

9. 9

   К словам

   ולאו מכל מדות

   Как это связано

   Молитва Элияу: Б‑г «вовсе не из этих качеств».наше примечание

   Источник

   Tikkunei Zohar 17b:5–7תקוני הזהר י״ז ב:ה׳-ז׳Sefaria (opens in a new tab)

   אבל לאו דאית לך צדק ידיעא דאיהו דין. ולאו משפט ידיע' דאיהו רחמי ולאו מכל אלין מדות כלל. קום רבי שמעון ויתחדשון מלין על ידך דהא רשותא אית לך (נ"א אתיהיב לך) לגלאה רזין טמירין על ידך מה דלא אתייהיב רשו לגלאה לשום בר נש עד כען. קם רבי שמעון פתח ואמר לך יי' הגדולה והגבורה וכו'

   Hebrew: Constantinople, 1740 (CC-BY-NC) · via Sefaria

   Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.

10. 10

    К словам

    שו״ה וסובב — זה אביט . . אל זה אביט

    Как это связано

    Several manuscripts lack the words from “and surrounding” through “And to this one I will look”; the note suggests they may be an addition by the Tzemach Tzedek.наше примечание

    Куда отсылает примечание

    Manuscripts of the Alter Rebbe’s maamarimכתבי יד

    several manuscripts

    Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

    Примечание Kehot

    בכמה כת״י ליתא, ואולי זה הוספה מכ״ק אדמו״ר הצ״צ.

    From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

11. 11

    К словам

    ואל זה אביט

    Как это связано

    «И на этого Я взгляну: на бедного и сокрушенного духом». Следующий стих, который Алтер Ребе применяет к молитве.наше примечание

    Источник

    Isaiah 66:2ישעיהו ס״ו:ב׳Sefaria (opens in a new tab)

    1כֹּה אָמַר ה׳ הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי וְהָאָרֶץ הֲדֹם רַגְלָי אֵי־זֶה בַיִת אֲשֶׁר תִּבְנוּ־לִי וְאֵי־זֶה מָקוֹם מְנוּחָתִי: 2וְאֶת־כׇּל־אֵלֶּה יָדִי עָשָׂתָה וַיִּהְיוּ כׇל־אֵלֶּה נְאֻם־ה׳ וְאֶל־זֶה אַבִּיט אֶל־עָנִי וּנְכֵה־רוּחַ וְחָרֵד עַל־דְּבָרִי: 3שׁוֹחֵט הַשּׁוֹר מַכֵּה־אִישׁ זוֹבֵחַ הַשֶּׂה עֹרֵף כֶּלֶב מַעֲלֵה מִנְחָה דַּם־חֲזִיר מַזְכִּיר לְבֹנָה מְבָרֵךְ אָוֶן גַּם־הֵמָּה בָּחֲרוּ …

    1… that ye may build unto Me? And where is the place that may be My resting-place? 2For all these things hath My hand made, and so all these things came to be, saith the LORD; but on this man will I look, even on him that is poor and of a contrite spirit, and trembleth at My word. 3He that killeth an ox is as if he slew a man; he that sacrificeth a …

    Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria

    Куда отсылает примечание

    Torah Ohrתורה אור

    below, 18d · not yet checked

    And they are called “dachyan u'mesaavin” [pure and impure]. And also “dochyam” [is] “dach yam,” that is, a pitcher (kad) that is drawn from the sea (yam) of Chochmah, as it is written, “and she filled her pitcher, etc.”

    Our explanationThere too “What house would you build for Me… and to this one I will look, to the poor and broken of spirit” is cited for the humble and lowly spirit to which G‑d’s presence is drawn.

    Read it here

    Likkutei Torahלקוטי תורה

    Vaeschanan 3c

    שלמעלה מאתעדל״ת (וע׳ מענין בחי׳ ראיה בע״ח שער אח״פ פרק א׳ ופרק ג׳ ועמ״ש ע״פ השמים כסאי כו׳ ואל זה אביט כו׳) ויובן קצת ענין בחי׳ ראיה מהו ברוחניות ממ״ש בפע״ח שט״ז פ״א שפעם א׳ נכנס ר׳ אברהם הלוי אצל האריז״ל ומצאו שהיה ישן והקיץ ואמר ששמע בישיבה של מעלה סודות ורזין עילאין בפרש בלק ובלעם שאם הי׳ דורש שמונים שנה רצופים יומם ולילה לא יוכל להשלים. ואיך הוא זה שישיג בשני שעות מה שצריך זמן פ׳ שנה ויותר לאומרם. הענין כי השגה וגילוי זה נק׳ בחי׳ ראיה שהוא למעלה מבחי׳ תבונה והשגה ממש (וכמ״כ יש ב׳ בחי׳ אלו בהשגות עליונות למעלה בג״ע ג״כ מה שהוא נמשך בחי׳ השגה ממש ומה שהוא למעלה מההשגה ונקרא וה׳ עליהם יראה ויצא כברק חצו בבחי׳ ברק המבריק על השגתו. וכמ״ש על פ׳ אז …

    Our explanationThere the Alter Rebbe explains the level of “seeing,” a perception above understanding, and refers back to “The heavens are My throne… and to this one I will look”; he illustrates it with the Arizal, who grasped in a moment secrets that would take eighty years to expound.

    Open it on Sefaria (opens in a new tab)

    Or HaTorah, by the Tzemach Tzedekאור התורה

    Vayechi vol. 2, 410b

    Our explanationA further discussion of “And to this one I will look.”

    Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

    Torah Ohr, Toldos, maamar 2לקמן יח, ד

    page 18d, ¶23

    בוז יבוזו כמ״ש בזוהר דהיינו כי בקרבנות דיום שני וששי ושביעי נרמז נסוך המים כמארז״ל נאמר בשני ונסכיהם כו׳.

    And therefore the water libation on the Festival is also alluded to in the expression “boz yavuzu,” as is said in the Zohar. That is, in the offerings of the second, sixth and seventh days the water libation is alluded to, as our Sages said, “It says on the second [day], ‘and their libations,’ etc.”

    Read it here

    Примечание Kehot

    ישעי׳ סו, ב. ראה לקמן יח, ד. לקו״ת ואתחנן ג, ג. וראה אוה״ת פ׳ ויחי כרך ב תי, ב.

    From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

12. 12

    К словам

    שמצינו במשה שבחטא העגל

    Как это связано

    Kehot’s note points to where this is explained further: Likkutei Torah of the Arizal.

    Куда отсылает примечание

    Likkutei Torah of the Arizalלקוטי תורה להאריז״ל

    by Rabbi Chaim Vital, from the Arizal

    The Arizal’s teachings on the Torah, by parsha.

    Pri Etz Chaimפרי עץ חיים

    by Rabbi Chaim Vital, from the Arizal

    The Arizal’s kavanos for prayer and the mitzvos.

    Примечание Kehot

    ראה לקו״ת להאריז״ל ס״פ תשא. שם ר״פ ויקרא. פע״ח שער השבת פ״ח.

    From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

Мареи мекомот

1. 1

   К словам

   ואת כל אלה ידי עשתה ויהיו כל אלה נאם ה׳

   Как это связано

   Стих после «Небеса — престол Мой»: «Всё это рука Моя сделала, и было всё это, — речение Б‑га; и на этого Я взгляну — на бедного и сокрушенного духом».наше примечание

   Источник

   Isaiah 66:2ישעיהו ס״ו:ב׳Sefaria (opens in a new tab)

   1כֹּה אָמַר ה׳ הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי וְהָאָרֶץ הֲדֹם רַגְלָי אֵי־זֶה בַיִת אֲשֶׁר תִּבְנוּ־לִי וְאֵי־זֶה מָקוֹם מְנוּחָתִי: 2וְאֶת־כׇּל־אֵלֶּה יָדִי עָשָׂתָה וַיִּהְיוּ כׇל־אֵלֶּה נְאֻם־ה׳ וְאֶל־זֶה אַבִּיט אֶל־עָנִי וּנְכֵה־רוּחַ וְחָרֵד עַל־דְּבָרִי: 3שׁוֹחֵט הַשּׁוֹר מַכֵּה־אִישׁ זוֹבֵחַ הַשֶּׂה עֹרֵף כֶּלֶב מַעֲלֵה מִנְחָה דַּם־חֲזִיר מַזְכִּיר לְבֹנָה מְבָרֵךְ אָוֶן גַּם־הֵמָּה בָּחֲרוּ …

   1… that ye may build unto Me? And where is the place that may be My resting-place? 2For all these things hath My hand made, and so all these things came to be, saith the LORD; but on this man will I look, even on him that is poor and of a contrite spirit, and trembleth at My word. 3He that killeth an ox is as if he slew a man; he that sacrificeth a …

   Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria

   Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.

2. 2

   К словам

   עיניך יונים

   Как это связано

   «Глаза твои — голуби» — взгляд, связанный здесь с мыслью.наше примечание

   Источник

   Song of Songs 1:15שיר השירים א׳:ט״וSefaria (opens in a new tab)

   14אֶשְׁכֹּל הַכֹּפֶר דּוֹדִי לִי בְּכַרְמֵי עֵין גֶּדִי: 15הִנָּךְ יָפָה רַעְיָתִי הִנָּךְ יָפָה עֵינַיִךְ יוֹנִים: 16הִנְּךָ יָפֶה דוֹדִי אַף נָעִים אַף־עַרְשֵׂנוּ רַעֲנָנָה:

   14My beloved is unto me as a cluster of henna In the vineyards of En-gedi. 15Behold, thou art fair, my love; behold, thou art fair; Thine eyes are as doves. . 16Behold, thou art fair, my beloved, yea, pleasant; Also our couch is leafy.

   Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria

   Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.

3. 3

   К словам

   וכריעות והשתחויות

   Как это связано

   the page is on Sefaria, but its text shares nothing with the note (unconfirmed)наше примечание

   Куда отсылает примечание

   Torah Ohrתורה אור

   below, 45c · not yet checked

   Our explanationThere a person admits that he is not worthy on his own to rise and be included in G‑d’s light, yet the Infinite Light of itself descends and is revealed in the Torah; so through Torah study he can draw it down upon his soul.

   Open it on Sefaria (opens in a new tab)

   Likkutei Torahלקוטי תורה

   Shir HaShirim 45c

   נפקת בפיך בבחי׳ שוקע. ופ׳ שנייה יציאת מצרים הוא גילוי האהבה המסותרת מהעלם המוח אל הלב שכל זמן שהוא במוח לבד הוא בבחי׳ מיצר וגלות שאינה בגילוי. משא״כ בהתגלות נקרא בחי׳ לידה ומולדותיך ומכורותיך ביום הולדת כו׳ והוא בחי׳ גילוי השמחה של מצוה אם הבנים שמחה תחת אשר לא עבדת כו׳ בשמחה כו׳ והיינו גילוי פ׳ שמע והיה א״ש שהם אהוי״ר ובמעשה הגילוי הוא בצדקה כשם שע״י פרשה ראשונה נמשך תורה כך ע״י פרשה זו נמשך צדקה שהוא בחי׳ רחמנות ועי״ז מעורר למעלה ג״כ בחי׳ רחמנות כי לאו מכל מדות כו שהרחמנות הוא התפעלות ולא שייך זה באור א״ס ב״ה שאין בו שום שינוי רצון ח״ו אלא שמתלבש בבחי׳ רחמנות ע״י מעשה הצדקה באתערותא דלתתא אתערותא דלעילא כן צדקה לחיים כן ובסיס לחיי החיים מכון לשבתך וזהו ג״כ בחי׳ שוקע …

   Our explanationThere the Shema’s paragraphs are linked to drawing down Torah and charity, and charity arouses divine mercy from above, since G‑d is “not of any of the attributes” but clothes Himself in mercy through an arousal from below.

   Open it on Sefaria (opens in a new tab)

   Примечание Kehot

   ראה לקמן מה, ג. ובלקו״ת שה״ש מה, ג.

   From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

Мареи мекомот

1. 1

   К словам

   לא הביט און ביעקב

   Как это связано

   Благословение Билама: «Не взглянул Он на грех в Яакове и не увидел зла в Израиле; Авая, Б‑г его, с ним». Здесь это понимается как окружающий свет, который не зависит от заслуг человека.наше примечание

   Источник

   Numbers 23:21במדבר כ״ג:כ״אSefaria (opens in a new tab)

   20הִנֵּה בָרֵךְ לָקָחְתִּי וּבֵרֵךְ וְלֹא אֲשִׁיבֶנָּה: 21לֹא־הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקֹב וְלֹא־רָאָה עָמָל בְּיִשְׂרָאֵל ה׳ אֱלֹקָיו עִמּוֹ וּתְרוּעַת מֶלֶךְ בּוֹ: 22אֵל מוֹצִיאָם מִמִּצְרָיִם כְּתוֹעֲפֹת רְאֵם לוֹ:

   20Behold, I am bidden to bless; And when He hath blessed, I cannot call it back. 21None hath beheld iniquity in Jacob, Neither hath one seen perverseness in Israel; The LORD his God is with him, And the shouting for the King is among them. 22God who brought them forth out of Egypt Is for them like the lofty horns of the wild-ox.

   Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria

   Примечание Kehot

   במדבר כג, כא.

   From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

2. 2

   К словам

   בוחן לבות וכליות

   Как это связано

   «Испытывающий сердца и почки — Б‑г праведный». Внутренний свет зависит от этого испытания истинных чувств человека.наше примечание

   Источник

   Psalms 7:10תהילים ז׳:י׳Sefaria (opens in a new tab)

   9ה׳ יָדִין עַמִּים שׇׁפְטֵנִי ה׳ כְּצִדְקִי וּכְתֻמִּי עָלָי: 10יִגְמׇר־נָא רַע רְשָׁעִים וּתְכוֹנֵן צַדִּיק וּבֹחֵן לִבּוֹת וּכְלָיוֹת אֱלֹקִים צַדִּיק: 11מָגִנִּי עַל־אֱלֹקִים מוֹשִׁיעַ יִשְׁרֵי־לֵב:

   9… me, O LORD, According to my righteousness, and according to mine integrity that is in me. 10Oh that a full measure of evil might come upon the wicked, And that Thou wouldest establish the righteous; For the righteous God trieth the heart and reins. 11My shield is with God, Who saveth the upright in heart.

   Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria

   Proverbs 17:3משלי י״ז:ג׳Sefaria (opens in a new tab)

   2עֶבֶד־מַשְׂכִּיל יִמְשֹׁל בְּבֵן מֵבִישׁ וּבְתוֹךְ אַחִים יַחֲלֹק נַחֲלָה: 3מַצְרֵף לַכֶּסֶף וְכוּר לַזָּהָב וּבֹחֵן לִבּוֹת ה׳ 4מֵרַע מַקְשִׁיב עַל־שְׂפַת־אָוֶן שֶׁקֶר מֵזִין עַל־לְשׁוֹן הַוֺּת:

   2… over a son that dealeth shamefully, And shall have part of the inheritance among the brethren. 3The refining pot is for silver, and the furnace for gold; But the LORD trieth the hearts. . 4A evil-doer giveth heed to wicked lips; And a liar giveth ear to a mischievous tongue.

   Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria

   Куда отсылает примечание

   Sefer HaMaamarim 5565, by the Alter Rebbe (transcribed by the Mitteler Rebbe)ספר המאמרים תקס״ה

   vol. 2, p. 714

   Our explanationIn the Mitteler Rebbe’s transcript of this maamar the verse cited here is “G‑d tests hearts” (Proverbs 17:3) rather than “He tests hearts and kidneys.”

   Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   Примечание Kehot

   ע״פ תהלים ז, י. וראה בסה״מ תקס״ה ח״ב ע׳ תשיד שמביא הפסוק בוחן לבבות ה׳ (משלי יז, ג).

   From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.