Torah Ohr · Parshas Bereishis · Maamar 1

השמים כסאי והארץ הדום רגלי אי זה בית וגו׳

“The heavens are My throne and the earth is My footstool”

14 paragraphs · 64 sections
about 35 min of study
104 sources

Your progress 0 of 64 sections

The big idea

G‑d, who has no body and no place, “sits” on the Torah, rests His “feet” on the Jewish people raised by the mitzvos, and is “housed” in prayer; each is drawn down by a person’s own service, from contemplation and love to deeds and self-nullification.

The maamar in brief

The maamar asks how G‑d, who has no body and is not in space, can have a throne and a footstool. The “heavens,” fire and water, are the Torah. A person “makes” the Torah: contemplating the Shema (shem ayin) shows that everything in the worlds is only a “name,” a glimmer, so the soul longs for G‑d Himself; this love, an arousal from below, draws the Infinite Light into the Torah and brings it from its pre-world level into the 613 mitzvos. The Torah is thus a “throne” on which G‑d’s will and wisdom lower themselves into physical mitzvos. The “earth” is the practical mitzvos, above all charity, which raise the “foot,” the Jewish people; since “their end is wedged in their beginning,” the lowest becomes the head, and a person’s deeds raise his emotions into his mind. Heaven and earth are also the Written and Oral Torah. The “house” is prayer: through bowing and self-nullification it draws down the encompassing light that heart and mind cannot contain, a light that does not look upon a person’s faults.

Outline

The question and the Torah as “heaven”How can the bodiless G‑d have a throne? The Torah is from heaven, and like shamayim it is fire and water.¶1
A person makes the Torah through contemplation and loveMercy grants understanding; the Shema teaches that the worlds hold only a “name” of G‑d; this awakens love for G‑d Himself, which draws the Infinite Light into the Torah and down into the mitzvos.¶2–4
The Torah as G‑d’s throneThrough Moshe the Torah comes down; like sitting, it lowers G‑d’s “head,” His will and wisdom, into physical mitzvos.¶5
The footstool: raising the footIsrael are G‑d’s “foot,” which in the returning light becomes the head; the practical mitzvos, especially charity, raise the emotions into wisdom, above and in the human soul, so that love becomes lasting.¶6–10
Heaven and earth within the TorahThe Written Torah is heaven, from above; the Oral Torah is earth, grasping G‑d’s will from below; three things are called “earth.”¶11
The house: prayerPrayer with bowing and self-nullification draws down the encompassing light beyond the worlds, which neither heart nor mind contains, and which is present without regard to a person’s faults.¶12–14

Key concepts

Memalei and sovevממלא כל עלמין וסובב כל עלמין: The light that fills the worlds, enlivening each according to its measure, is only a “name,” a glimmer; the light that encompasses them is beyond grasp and can only surround a person.
Arousal from belowאתערותא דלתתא: Human love and service that draw down a divine response: “a spirit brings a spirit.”
Their end is wedged in their beginningנעוץ סופן בתחלתן: In the light that returns upward, the lowest level is the highest, so the “foot,” the Jewish people and their physical deeds, becomes the “head.”
Integrating emotions into intellectהתכללות המדות בשכל: Emotions cut off from understanding are fleeting; raised into the mind, they become stable and elevated.
Self-nullification in prayerביטול: Bowing before G‑d as before a king too exalted to approach; it draws down the encompassing light that Torah and mitzvos cannot reach.

Skip to the text

The question and the Torah as “heaven” ¶1

1השמים כסאי1 2 והארץ הדום רגלי אי זה בית וגו׳. להבין איך שייך עליו ית׳ לומר כסאי3 והדום רגלי.

“The heavens are My throne and the earth is My footstool; what house…,” etc. [We need] to understand how it is fitting to say of Him, blessed be He, “My throne” and “My footstool.”

Explanation

The maamar opens with Isaiah’s verse and raises its problem: a throne and a footstool belong to someone with a body who sits in a place. How can such words be said of G‑d?

שהרי אין לו דמות הגוף4 5 ואינו בגדר מקום וכמ״ש הנה מקום אתי6 7 שהוא מקומו של עולם ואין העולם מקומו.8 9

For He has no bodily form and is not within the bounds of place, as it is written, “Behold, there is a place with Me”: for He is the place of the world, and the world is not His place.

Explanation

G‑d has no bodily form (as the Yigdal hymn, based on Maimonides, puts it) and is not in space. The Midrash reads “Behold, there is a place with Me” as saying that G‑d contains the world, not that the world contains Him; so a “throne” cannot be meant literally.

אך להבין הענין כי הנה התורה היא מן השמי׳ כמ״ש כי מן השמים דברתי10 וגו׳

But to understand the matter: the Torah is from heaven, as it is written, “For from heaven I spoke,” etc.;

Explanation

The answer begins with the Torah, which G‑d gave “from heaven.” The Alter Rebbe will show that the “heavens” that are G‑d’s throne are the Torah.

דהיינו שהיא בחי׳ שמים כי שמים אש ומים.11 12 וכך גבי התורה כתיב מימינו אש דת למו.13

that is, it is of the level of “heaven,” for shamayim (heaven) is fire and water. And so it is written concerning the Torah, “From His right hand, a fiery law for them.”

Explanation

The Sages read shamayim (heaven) as a fusion of esh (fire) and mayim (water). The Torah is likewise a blend of both, for it came “from His right hand” (the right is kindness, like water) as “a fiery law” (fire stands for strictness).

Paragraph 1 in brief

The paragraph poses the maamar’s question — how can the boundless G‑d have a “throne” and a “footstool”? — and begins the answer by identifying “heaven” with the Torah, which, like the heavens, is fire and water.

Deeper

Or HaTorah (as the Kehot note reports) observes that here “fire and water” are read as Gevurah and Chesed, while elsewhere in Torah Ohr (Miketz, “For with You is the source of life,” and later in this maamar, “shamayim is sham mayim… Torah comes from Chochmah”) the Torah’s “water” is identified with Chochmah. Several manuscripts add: the right is the aspect of water, and from the aspect of fire comes “a law for them.”

Marei mekomos

1
On the words
השמים כסאי
How it connects
The note gives the Mitteler Rebbe’s transcript of this maamar and a further explanation of it.our note
Where the note points
Sefer HaMaamarim 5565, by the Alter Rebbe (transcribed by the Mitteler Rebbe)ספר המאמרים תקס״ה
vol. 2, p. 705 (the Mitteler Rebbe’s transcript); explanation on p. 715
Our explanationIt also records that the maamar was delivered on Shabbos Parshas Masei, Rosh Chodesh Av 5565 (1805).
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Tziyunim VeHa’aros (source notes), by the Lubavitcher Rebbeציונים והערות לכ״ק אדמו״ר
above (in the Kehot edition)
Our explanationThe note refers the reader to the Rebbe’s own source notes on this maamar, printed earlier in the Kehot edition.
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Or HaTorah, by the Tzemach Tzedekאור התורה
Bereshis vol. 3, 470a (glosses); vol. 6, 1823b (from Likkutei Torah L’Gimmel Parshiyos), 1830b
Our explanationThe Tzemach Tzedek’s glosses on this maamar, and its parallel version in Likkutei Torah L’Gimmel Parshiyos, which gives a second, longer text of the same discourse.
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
The Rebbe Maharash’s maamar “V’esa Eschem” (5638)ד״ה ואשא אתכם תרל״ח
A maamar of the Rebbe Maharash, 5638
Our explanationA parallel discourse. According to the note, the Rebbe (in Sefer HaToldos of the Rebbe Maharash) says that it explains the themes of “The heavens are My throne” and its explanations (in Torah Ohr and Likkutei Torah L’Gimmel Parshiyos) at greater length.
Find it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Sefer HaToldos Admur Maharash, by the Lubavitcher Rebbeספר התולדות לכ״ק אדמו״ר מהר״ש
as cited in the note
Our explanationThe Rebbe’s biography of the Rebbe Maharash, quoted in the note for its remark that the maamar Ve’esa eschem 5638 explains the themes of this maamar at length.
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
The Rebbe Rashab’s maamar “Vayihyu Chayei Sarah” (5643)ד״ה ויהיו חיי שרה תרמ״ג
A maamar of the Rebbe Rashab, 5643
Our explanationThis later maamar mentions “The heavens are My throne in Torah Ohr” explicitly, showing how the Rebbeim built on this discourse.
Find it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Sefer HaMaamarim 5666, by the Rebbe Rashabספר המאמרים תרס״ו
p. 519
Our explanationA further discussion of the maamar’s themes by the Rebbe Rashab, cited as a parallel.
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
The Rebbe’s maamar “Hashamayim Kis’i” (5736)ד״ה השמים כסאי תשל״ו
A maamar of the Rebbe, 5736
Our explanationThe Rebbe returned to this maamar many times. In the Korach 5747 discourse he explains that here in Torah Ohr “heaven and earth” include the entire order of hishtalshelus: heaven has three levels and earth has three levels, and these are explained here and in the following maamarim as they are in the worlds and in the Jewish people.
Find it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Likkutei Torah on Three Parshiyosלקוטי תורה לג׳ פרשיות
by the Tzemach Tzedek (editor)
A separate early collection of the Alter Rebbe’s maamarim on three parshiyos, with the Tzemach Tzedek’s notes.
Find it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Sefer HaMaamarim Melukatספר המאמרים מלוקט
by the Rebbe · vol. 3, p. 133
A collection of the Rebbe’s edited maamarim, arranged by subject.
Find it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
The Rebbe’s maamar “Hashamayim Kis’i” (5731)ד״ה השמים כסאי תשל״א
A maamar of the Rebbe, 5731
Find it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
The Rebbe’s maamar “Ki Ka’asher Hashamayim” (5745)ד״ה כי כאשר השמים תשמ״ה
A maamar of the Rebbe, 5745
Find it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
The Rebbe’s maamar “Bereishis Bara” (5746)ד״ה בראשית ברא תשמ״ו
A maamar of the Rebbe, 5746
Find it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
The Rebbe’s maamar “Hashamayim Kis’i” (5746)ד״ה השמים כסאי תשמ״ו
A maamar of the Rebbe, 5746
Find it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
The Rebbe’s maamar “Hashamayim Kis’i” (5747)ד״ה השמים כסאי תשמ״ז
A maamar of the Rebbe, 5747
Find it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Kehot’s note
הנחת כ״ק אדמו״ר האמצעי בסה״מ תקס״ה ח״ב ע׳ תשה. וביאור בע׳ תשטו.
ראה לעיל ציונים והערות לכ״ק אדמו״ר זי״ע.
הגהות באוה״ת בראשית כרך ג תע, א. ובכרך ו תתרכג, ב (מלקו״ת לג׳ פרשיות). תתרל, ב. ובמקבילו ד״ה ואשא אתכם תרל״ח ע׳ ריז (בספר התולדות לכ״ק אדמו״ר מהר״ש, מציין כ״ק אדמו״ר זי״ע ”נתבארו הענינים דד״ה השמים כסאי וביאוריו (שבתו״א ולקו״ת לג״פ) בהרחב הביאור”. וכן נזכר בד״ה ויהיו חיי שרה תרמ״ג ע׳ כב ”שהוא השמים כסאי שבתו״א”).
המאמר נאמר בשבת פ׳ מסעי ר״ח אב תקס״ה.
ראה גם סה״מ תרס״ו ע׳ תקיט. ד״ה השמים כסאי תשל״ו (סה״מ מלוקט ח״ג ע׳ קלג). ד״ה השמים כסאי תשל״א.
לכללות מאמר זה ראה ד״ה זה תשמ״א־ ש״פ תרומה תשד״מ־ ש״פ נח תשמ״ה. ד״ה כי כאשר השמים פ׳ ראה תשמ״ה. ד״ה בראשית ברא תשמ״ו וד״ה השמים כסאי תשמ״ו. ד״ה השמים כסאי ש״פ קרח תשמ״ז ושם ביאר שכאן בתו״א מבואר בארוכה דשמים וארץ כולל כל סדר ההשתלשלות דבשמים יש ג׳ דרגות וגם בארץ יש ג׳ דרגות, ומבואר ג׳ דרגות אלו כאן ובדרושים שלאח״ז כפי שהוא בעולמות ובישראל.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
2
On the words
השמים כסאי
How it connects
G‑d says through Isaiah: heaven is My throne and earth My footstool; what house could you build for Me? The whole maamar interprets this verse.our note
The source
Isaiah 66:1ישעיהו ס״ו:א׳Sefaria (opens in a new tab)
1כֹּה אָמַר ה׳ הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי וְהָאָרֶץ הֲדֹם רַגְלָי אֵי־זֶה בַיִת אֲשֶׁר תִּבְנוּ־לִי וְאֵי־זֶה מָקוֹם מְנוּחָתִי: 2וְאֶת־כׇּל־אֵלֶּה יָדִי עָשָׂתָה וַיִּהְיוּ כׇל־אֵלֶּה נְאֻם־ה׳ וְאֶל־זֶה אַבִּיט אֶל־עָנִי וּנְכֵה־רוּחַ וְחָרֵד עַל־דְּבָרִי:
1Thus saith the LORD: The heaven is My throne, and the earth is My footstool; where is the house that ye may build unto Me? And where is the place that may be My resting-place? 2For all these things hath My hand made, and so all these things came to be, …
Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria
Kehot’s note
ישעי׳ סו, א.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
3
On the words
איך שייך עליו ית׳ לומר כסאי
How it connects
The Rebbe’s discourse of 5731 on this verse, cited for its treatment of the opening question: how “My throne” can be said of G‑d.our note
Where the note points
The Rebbe’s maamar “Hashamayim Kis’i” (5731)ד״ה השמים כסאי תשל״א
A maamar of the Rebbe, 5731
Find it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Kehot’s note
ראה ד״ה השמים כסאי תשל״א.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
4
On the words
שהרי אין לו דמות הגוף
How it connects
There the Alter Rebbe shows that G‑d’s making of heaven and earth is not like a craftsman’s work, which only reshapes existing material and then stands without him; it is creation from nothing, which must be renewed constantly.our note
The source
Tanya, Sha’ar HaYichud 2:6תניא, חלק שני; שער היחוד והאמונה ב׳:ו׳Sefaria (opens in a new tab)
וְאַף שֶׁאֵין לוֹ דְּמוּת הַגּוּף – הֲרֵי מִקְרָא מָלֵא דִּבֶּר הַכָּתוּב: ״וַיְדַבֵּר ה׳״, ״וַיֹּאמֶר ה׳״, וְהִיא בְּחִינַת הִתְגַּלּוּת הַכ״ב אוֹתִיּוֹת עֶלְיוֹנוֹת לַנְּבִיאִים, וּמִתְלַבְּשׁוֹת בְּשִׂכְלָם וְהַשָּׂגָתָם בְּמַרְאֵה הַנְּבוּאָה, וְגַם בְּמַחֲשַׁבְתָּם וְדִיבּוּרָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: ״רוּחַ ה׳ דִּבֶּר בִּי, וּמִלָּתוֹ עַל לְשׁוֹנִי״, וּכְמוֹ שֶׁאָמַר הָאֲרִ״י זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה [בְּשַׁעַר הַנְּבוּאָה].
Hebrew: Kehot Publication Society (CC-BY-NC) · via Sefaria
Where the note points
Tanyaתניא
Part II (Shaar HaYichud VehaEmunah), ch. 2
והנה, מכאן תשובת המינים וגילוי שורש טעותם, הכופרים בהשגחה פרטית ובאותות ומופתי התורה, שטועים בדמיונם הכוזב, שמדמין מעשה ה׳ – ״עושה שמים וארץ״ למעשה אנוש ותחבולותיו, כי כאשר יצא לצורף כלי – שוב אין הכלי צריך לידי הצורף, כי אף שידיו מסולקות הימנו והולך לו בשוק – הכלי קיים בתבניתו וצלמו ממש כאשר יצא מידי הצורף, כך מדמין הסכלים האלו מעשה שמים וארץ. אך ״טח מראות עיניהם״, ההבדל הגדול שבין מעשה אנוש ותחבולותיו, שהוא יש מיש, רק שמשנה הצורה והתמונה מתמונת חתיכת כסף לתמונת כלי, למעשה שמים וארץ, שהוא יש מאין. והוא פלא גדול יותר מקריעת ים סוף על דרך משל, ש״הוליך ה׳ את הים ברוח קדים עזה כל הלילה ויבקעו המים״, ו״נצבו כמו נד״ וכחומה ואילו הפסיק ה׳ את הרוח כרגע – היו המים חוזרים וניגרים במורד כדרכם וטבעם, …
Our explanationThis underlines that G‑d is not bound by the categories of bodies and place.
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Or HaTorah, by the Tzemach Tzedekאור התורה
Bereshis vol. 6, 1823b; Inyanim, p. 92 (citing the Shelah)
Our explanationThe Tzemach Tzedek discusses the principle that G‑d has no bodily form, in the parallel version of this maamar and in a note citing the Shelah.
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Kehot’s note
פיוט יגדל. ראה רמב״ם הל׳ יסודי התורה פרק א ה״ז. פיהמ״ש להרמב״ם פ׳ חלק יסוד הג׳. תניא ח״ב פ״ב. ראה אוה״ת בראשית כרך ו תתרכג, ב. אוה״ת ענינים ע׳ צב בשם השל״ה.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
5
On the words
אין לו דמות הגוף
How it connects
The Yigdal hymn, based on Maimonides’ principles of faith, says that G‑d has no bodily form; the Alter Rebbe uses its words to frame the question.our note
The source
Siddur Ashkenaz, Weekday, Shacharit, Preparatory Prayers, Yigdal 7סידור אשכנז, ימי חול, תפילת שחרית, הכנה לתפילה, יגדל ז׳Sefaria (opens in a new tab)
אֵין לוֹ דְמוּת הַגּוּף וְאֵינוֹ גוּף, לֹא נַעֲרֹךְ אֵלָיו קְדֻשָּׁתוֹ:
He is unlike the corporeal or even the non-corporeal, His holiness is beyond comparison.
Hebrew: The Metsudah siddur, 1981 (CC-BY) · English: Translation based on the Metsudah linear siddur, by Avrohom Davis, 1981 (CC-BY) · via Sefaria
Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.
6
On the words
הנה מקום אתי
How it connects
G‑d tells Moshe, “Behold, there is a place with Me”; the Midrash learns from it that place is subordinate to G‑d.our note
The source
Exodus 33:21שמות ל״ג:כ״אSefaria (opens in a new tab)
20וַיֹּאמֶר לֹא תוּכַל לִרְאֹת אֶת־פָּנָי כִּי לֹא־יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי: 21וַיֹּאמֶר ה׳ הִנֵּה מָקוֹם אִתִּי וְנִצַּבְתָּ עַל־הַצּוּר: 22וְהָיָה בַּעֲבֹר כְּבֹדִי וְשַׂמְתִּיךָ בְּנִקְרַת הַצּוּר וְשַׂכֹּתִי כַפִּי עָלֶיךָ עַד־עׇבְרִי:
20And He said: ‘Thou canst not see My face, for man shall not see Me and live.’ 21And the LORD said: ‘Behold, there is a place by Me, and thou shalt stand upon the rock. 22And it shall come to pass, while My glory passeth by, that I will put thee …
Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria
Kehot’s note
שמות לג, כא.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
7
On the words
הנה מקום אתי
How it connects
The Midrash on the same verse: the verse does not say “I am in the place” but “there is a place with Me” — My place is secondary to Me, not I to it.our note
The source
Shemot Rabbah 45:6שמות רבה מ״ה:ו׳Sefaria (opens in a new tab)
ויאמר ה' הנה מקום אתי ונצבת על הצור - אמר רבי יוסי בר ר' חנינא: הנה אנכי במקום הזה אין כתיב כאן, אלא הנה מקום אתי. אתרי טפלה לי, ואין אני טפל לאתרי. והסירותי את כפי אמר לו הקב"ה: אני מראה לך מתן שכרן של צדיקים, שאני עתיד ליתן להם באחרית הימים. אמר רבי אסי: הסעודה של גן עדן ראו נביאים, ומתן שכרן לא ראו, שנאמר (ישעיה סד): עין לא ראתה אלקים זולתך יעשה למחכה לו. וכן דוד אמר (תהלים לא): מה רב טובך אשר צפנת ליראיך. מה כתיב למעלה? ויאמר אני אעביר כל טובי על פניך, מדת הטוב ומדת הפורענות. וחנותי את אשר אחון באותה שעה, הראה לו הקב"ה את כל האוצרות של מתן שכר, שהן מתוקנין לצדיקים. והוא אומר האוצר הזה של מי הוא? והוא אומר: של …
“The Lord said: Behold, there is a place with Me, and you shall stand on the rock” (Exodus 33:21). “The Lord said: Behold, there is a place with Me, and you shall stand on the rock.” Rabbi Yosei bar Rabbi Ḥanina said: “Behold I am at this place” is not written here, but rather, “there is a place with Me.” My place is ancillary to Me and I am not ancillary to My place. “I will remove My hand and you will see My back, but My face will not be seen” (Exodus 33:23). “I will remove My hand.” The Holy One blessed be He said to him: ‘I will show you the reward of the righteous that I am destined to grant them at the end of days.’ Rabbi Asi said: The prophets saw the feast of the Garden of Eden, but …
Hebrew: Daat Shemot Rabbah (Public Domain) · English: The Sefaria Midrash Rabbah, 2022 (CC-BY) · via Sefaria
Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.
8
On the words
שהוא . . ואין העולם מקומו
How it connects
The parallel text gives the source of this saying: the Midrash Rabbah at the beginning of Vayetzei, section 68, on “and he encountered the place,” and in Ki Sisa, section 45, near its end, on “Behold, there is a place with Me.”our note
Where the note points
Or HaTorah, by the Tzemach Tzedekאור התורה
Bereshis vol. 6, 1823b (from Likkutei Torah L’Gimmel Parshiyos)
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Sefer HaMaamarim 5638, by the Rebbe Maharashספר המאמרים תרל״ח
ד"ה ואשא אתכם, p. 217
Our explanationThe parallel maamar of the Rebbe Maharash also discusses the saying that G‑d is the place of the world.
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Likkutei Torahלקוטי תורה
Vayikra 51b, end
מהרע ע״י התורה. אבל שיהיה נהפך הרע לטוב זהו בחי׳ תשובה והיינו ע״י מלח שהוא פנימית התורה. ועי״ז נהפך המים הרעים להיות מים חיים והיינו ע״י אלישע. שהוא בחי׳ ש״ע נהורין מבחינת וישע ה׳ כו׳ והוה רעוא כו׳. וזהו רפאות תהי לשריך. ולכן מלח כחשבון ג׳ שמות הוי׳ שבברכת כהנים שבהם הכח להפך מרירו למיתקא וכמו שאומרים ישראל בשעת ברכת כהנים וכשם שהפכת את קללת בלעם כו׳ ומי מרה ומי יריחו כן תהפוך כו׳ כי החלום שרשו מעולם התהו כו׳ וצ״ל כן תהפוך כו׳ להפוך מהשבה״כ דתהו לתיקון ועמ״ש בתו״א פ׳ וישב בד״ה שיר המעלות כו׳ היינו כחולמים וזהו מלח אותיות חלם ואותיות מחל וחלם ג״כ לשון ותחלימני והחייני פרש״י תבריאני ותחזקני היינו בחינת רפואה שבאה מא״א שמשם נמשך ארוכה ורפואה כמ״ש וארוכתך מהרה תצמח וכתיב כי אעלה ארוכה לך …
Open it on Sefaria (opens in a new tab)
Kehot’s note
”כמארז״ל במד״ר ר״פ ויצא תוך פס״ח ע״פ ויפגע במקום, וכ״ה בפ׳ תשא פמ״ה קרוב לס״פ ע״פ הנה מקום אתי” — אוה״ת בראשית כרך ו תתרכג, ב (מלקו״ת לג״פ). בסה״מ תרל״ח בד״ה ואשא אתכם ע׳ ריז.
ראה בלקו״ת ויקרא נא, סע״ב.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
9
On the words
שהוא מקומו של עולם ואין העולם מקומו
How it connects
The Midrash explains why G‑d is called “the Place”: He is the place of the world, and the world is not His place, citing “Behold, there is a place with Me.”our note
The source
Bereshit Rabbah 68:9בראשית רבה ס״ח:ט׳Sefaria (opens in a new tab)
ויפגע במקום - ר' הונא בשם ר' אמי אמר: מפני מה מכנין שמו של הקב"ה וקוראין אותו מקום? שהוא מקומו של עולם, ואין עולמו מקומו, מן מה דכתיב (שמות לג): הנה מקום אתי, הוי, הקדוש ברוך הוא מקומו של עולם, ואין עולמו מקומו. אמר רבי יצחק: כתיב (דברים לג): מעונה אלקי קדם, אין אנו יודעים אם הקב"ה מעונו של עולמו ואם עולמו מעונו, מן מה דכתיב (תהלים צ): ה' מעון אתה, הוי. הקדוש ברוך הוא מעונו של עולמו, ואין עולמו מעונו. אמר רבי אבא בר יודן: לגבור, שהוא רוכב על הסוס וכליו משופעים אילך ואילך, הסוס טפילה לרוכב ואין הרוכב טפילה לסוס, שנאמר (חבקוק ג): כי תרכב על סוסך. דבר אחר: מהו ויפגע? צלי במקום, צלי בבית המקדש. אמר רבי יהושע בן לוי: …
“He encountered the place and spent the night there because the sun had set; he took from the stones of the place, which he placed beneath his head, and lay down in that place” (Genesis 28:11). “He encountered [vayifga] the place” – Rav Huna said in the name of Rabbi Ami: Why do they change the name of the Holy One blessed be He and call Him the Omnipresent [hamakom]? It is because He is the place [mekomo] of the world, and His world is not His place. From what is written: “Behold, there is a place [makom] with Me” (Exodus 33:21) – the Holy One blessed be He is the place of the world, and His world is not His place. Rabbi Yitzḥak said: It is written: “An abode of the God of eternity” …
Hebrew: Daat Bereshit Rabbah (Public Domain) · English: The Sefaria Midrash Rabbah, 2022 (CC-BY) · via Sefaria
Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.
10
On the words
כי מן השמים דברתי
How it connects
After the Ten Commandments G‑d tells Israel, “You have seen that from heaven I spoke with you”; this shows the Torah is “from heaven.”our note
The source
Exodus 20:19שמות כ׳:י״טSefaria (opens in a new tab)
18וַיַּעֲמֹד הָעָם מֵרָחֹק וּמֹשֶׁה נִגַּשׁ אֶל־הָעֲרָפֶל אֲשֶׁר־שָׁם הָאֱלֹקִים: 19וַיֹּאמֶר ה׳ אֶל־מֹשֶׁה כֹּה תֹאמַר אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אַתֶּם רְאִיתֶם כִּי מִן־הַשָּׁמַיִם דִּבַּרְתִּי עִמָּכֶם: 20לֹא תַעֲשׂוּן אִתִּי אֱלֹקֵי כֶסֶף וֵאלֹקֵי זָהָב לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם:
18And the people stood afar off; but Moses drew near unto the thick darkness where God was. 19And the LORD said unto Moses: Thus thou shalt say unto the children of Israel: Ye yourselves have seen that I have talked with you from heaven. 20Ye shall not make with Me—gods of silver, or gods of gold, ye shall not make unto you.
Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria
Kehot’s note
שמות כ, יט.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
11
On the words
התורה היא מן השמים . . שמים אש ומים
How it connects
The Tzemach Tzedek notes that this needs study: in Torah Ohr, Miketz, “For with You is the source of life,” and later in this maamar, the “water” of heaven is explained as Chochmah, while here fire and water are explained as Chesed and Gevurah.our note
Where the note points
Or HaTorah, by the Tzemach Tzedekאור התורה
vol. 6, 1823b (from Likkutei Torah L’Gimmel Parshiyos 1a)
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Torah Ohrתורה אור
Miketz, ד"ה כי עמך מקור חיים (34d)
זהב שהוא בחי׳ שמאל כמ״ש מצפון זהב יאתה על אלוה נורא הוד: והענין כי הנה כתיב המגביהי לשבת המשפילי לראות בשמים ובארץ שמים פי׳ שם מים דהיינו בחינת מים שהוא בחינת המשכה ממקום גבוה מסוכ״ע למקום נמוך להיות בחי׳ ממכ״ע והוא בחינת השפלה וירידה אצלו ית׳. ופי׳ בשמים ובארץ (בביתי״ן הנוספין) מתפרש לשני ענינים. הא׳ שהוא משפיל א״ע כביכול לראות תוך השמים ותוך הארץ. והב׳ כלומר שע״י בחינת שמים וארץ משפיל א״ע שהם הם הגורמים לבחי׳ ירידה והשפלה זו. וביאור הענין כי פי׳ המגביהי לשבת אין ר״ל שהוא ית׳ גבוה בבחינת מקום שהרי הנה מקום אתי כתיב והוא ית׳ מקומו של עולם כו׳. אלא פי׳ גבוה במעלה ועילוי אחר עילוי עד אין קץ ותכלית שהוא קדוש ומובדל מגדר עלמין כי כלם בחכמה עשית ועולם חסד יבנה והוא ית׳ רם ונשא …
Our explanationThere shamayim is read as sham mayim, “there is water”: water is the flow from a high place to a low one, from the light that encompasses the worlds to the light that fills them. This is the other reading of the “water” of heaven that Or HaTorah contrasts with this passage.
Open it on Sefaria (opens in a new tab)
Torah Ohr, Mikeitz, maamar 5בד״ה כי עמך מקו״ח
the maamar “כי עמך מקור חיים באורך…”
כי עמך מקור חיים באורך נראה אור. הנה מ״ש נראה אור יש בו ב׳ פירושים. הא׳ הוא כפשוטו שהאור נראה ומתגלה. והב׳ לשון רבים מדברים בעדם כלומר אנחנו נראה את האור. ולהבין זה גם להבין מהו כי עמך מקור חיים ולא כתיב כי אתה. כי הנה כתיב (זכריה ד) ראיתי והנה מנורת זהב כולה וגולה על ראשה ושבעה נרתיה עליה שבעה ושבעה מוצקות לנרות אשר על ראשה ושנים זיתים עליה. …
Open it on Sefaria (opens in a new tab)
Kehot’s note
ראה אוה״ת כרך ו תתרכג, ב (מלקו״ת לג׳ פרשיות א, א) שצ״ע שלקמן פ׳ מקץ בד״ה כי עמך מקו״ח (לד, ד) מפרש שהכוונה על חכמה, וכן לקמן במאמר זה מפרש כן, וכאן מפרש על חו״ג ע״ש.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
12
On the words
שמים אש ומים
How it connects
The Talmud explains the word shamayim: it is esh (fire) and mayim (water), which G‑d blended together to make the heavens. The Alter Rebbe applies this to the Torah.our note
The source
Chagigah 12a:19–20חגיגה י״ב א:י״ט-כ׳Sefaria (opens in a new tab)
מַאי ״שָׁמַיִם״? אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא: שֶׁשָּׁם מַיִם. בְּמַתְנִיתָא תָּנָא: אֵשׁ וּמַיִם, מְלַמֵּד שֶׁהֱבִיאָן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּטְרָפָן זֶה בָּזֶה, וְעָשָׂה מֵהֶן רָקִיעַ. שָׁאַל רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אֶת רַבִּי עֲקִיבָא כְּשֶׁהָיוּ מְהַלְּכִין בַּדֶּרֶךְ, אֲמַר לֵקהּ: אַתָּה שֶׁשִּׁימַּשְׁתָּ אֶת נַחוּם אִישׁ גַּם זוֹ עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה, שֶׁהָיָה דּוֹרֵשׁ כׇּל ״אֶתִּין״ שֶׁבַּתּוֹרָה, ״אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ״, מָה הָיָה דּוֹרֵשׁ בָּהֶן? אָמַר לוֹ: אִילּוּ נֶאֱמַר ״שָׁמַיִם וָאָרֶץ״, הָיִיתִי אוֹמֵר: ״שָׁמַיִם״ — שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. עַכְשָׁיו שֶׁנֶּאֱמַר: …
What is heaven? R. Yose bar Chanina said, That there is water. It was taught in a Mishnah, fire and water. Teaching that the Holy One, blessed be He, brought them and mingled them one with the other, and made from them the firmament. R. Yishmael asked R. Akiva, while they were walking on the road. He said to him, You are one who served Nachum Ish Gamzu for twenty-two years, who expounded the meaning of all the particles "et" in the Torah. What was his exposition of "the heaven and earth" - "et hashamayim v'et ha'aretz"? He said to him, If it had said "shamayim va'aretz," I would have said, "Shamayim" is the name of the Holy One, blessed be He. Now that the words are "et hashamayim v'et …
Hebrew: William Davidson, Vocalized Aramaic (CC-BY-NC) · English: Sefaria Community Translation (CC0) · via Sefaria
Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.
13
On the words
מימינו אש דת למו
How it connects
Moshe describes the giving of the Torah: “from His right hand, a fiery law for them.” The Alter Rebbe reads the right hand as water and fire as the law, so the Torah too is “fire and water.”our note
The source
Deuteronomy 33:2דברים ל״ג:ב׳Sefaria (opens in a new tab)
1וְזֹאת הַבְּרָכָה אֲשֶׁר בֵּרַךְ מֹשֶׁה אִישׁ הָאֱלֹקִים אֶת־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי מוֹתוֹ: 2וַיֹּאמַר ה׳ מִסִּינַי בָּא וְזָרַח מִשֵּׂעִיר לָמוֹ הוֹפִיעַ מֵהַר פָּארָן וְאָתָה מֵרִבְבֹת קֹדֶשׁ מִימִינוֹ אֵשׁ דָּת לָמוֹ: 3אַף חֹבֵב עַמִּים כׇּל־קְדֹשָׁיו בְּיָדֶךָ וְהֵם תֻּכּוּ לְרַגְלֶךָ יִשָּׂא מִדַּבְּרֹתֶיךָ:
1… the blessing wherewith Moses the man of God blessed the children of Israel before his death. 2And he said: The LORD came from Sinai, And rose from Seir unto them; He shined forth from mount Paran, And He came from the myriads holy, At His right hand was a fiery law unto them. 3Yea, He loveth the peoples, All His holy ones—they are in Thy hand; And they sit …
Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria
Where the note points
Manuscripts of the Alter Rebbe’s maamarimכתבי יד
Bukh 1092; Bukh 1824, 37a; Bukh 2044, 234a
Our explanationThese manuscripts add after the verse: the right is the aspect of water, and from the aspect of fire comes “a law for them.”
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Kehot’s note
דברים לג, ב. בבוך 1092, ובבוך 1824 לז, א, ובבוך 2044 רלד, א נוסף: שימין בחי׳ מים ומבחי׳ אש נעשה דת למו.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

A person makes the Torah through contemplation and love ¶2–4

2והנה כתיב ושמרתם את חוקתי1 ועשיתם אתם2 אתם כתיב שהאדם הוא העושה את התורה. וכך אנו מבקשים3 בברכת אהבת עולם אהבתנו כו׳ לשמור ולעשות ולקיים תחלה לעשותה

Now, it is written, “And you shall keep My statutes and do them (osam)”; it is written atem [— “you”]: that man is the one who makes the Torah. And so we ask in the blessing “With an everlasting love You have loved us,” etc.: “to keep, to do and to fulfill” — first to do it,

Explanation

The verse “and do them” is spelled so that it can be read “and make yourselves,” and in the reading here, man is the one who “makes” the Torah — brings it into being. The morning prayer before the Shema asks G‑d to help us “keep, do and fulfill,” and the order matters: first the Torah must be “done,” made.

ואח״כ לקיימה4 והיינו ע״י אב הרחמן5 רחם עלינו ותן בלבנו בינה6 7 שמבחינת רחמים עליונים נמשך בינה והתבוננות בלב להיות בה ועל ידה עשיית והתהוות התורה.

and afterwards to fulfill it. And this is through “Merciful Father, have mercy on us and put understanding in our hearts”: for from the level of supernal mercy, understanding and contemplation are drawn into the heart, so that in it and through it there be the making and the coming into being of the Torah.

Explanation

Only afterwards can it be “fulfilled.” The same prayer asks the “merciful Father” to “put understanding in our hearts”: from G‑d’s supernal mercy comes Binah, the heart’s understanding and contemplation, and through that contemplation the Torah is “made” and comes into being.

Paragraph 2 in brief

The paragraph adds a second idea: a person “makes” the Torah, bringing it into being, and this happens through contemplation in the heart, which is itself a gift of G‑d’s mercy.

Deeper

The Tzemach Tzedek (Or HaTorah, Shelach) explains “first to do it, then to fulfill it”: first to draw the Torah from its source, the level of the “two thousand years” that preceded the world, down into the level of “world.” The link between mercy and Binah is also discussed in Tanya ch. 45.

Marei mekomos

1
On the words
ושמרתם את חוקותי
How it connects
The Kehot note points to this verse, “You shall keep My statutes… which a man shall do,” which also makes the human being the one who “does” the Torah.our note
The source
Leviticus 18:5ויקרא י״ח:ה׳Sefaria (opens in a new tab)
4אֶת־מִשְׁפָּטַי תַּעֲשׂוּ וְאֶת־חֻקֹּתַי תִּשְׁמְרוּ לָלֶכֶת בָּהֶם אֲנִי ה׳ אֱלֹקֵיכֶם: 5וּשְׁמַרְתֶּם אֶת־חֻקֹּתַי וְאֶת־מִשְׁפָּטַי אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם אֲנִי ה׳: 6אִישׁ אִישׁ אֶל־כׇּל־שְׁאֵר בְּשָׂרוֹ לֹא תִקְרְבוּ לְגַלּוֹת עֶרְוָה אֲנִי ה׳:
4… do, and My statutes shall ye keep, to walk therein: I am the LORD your God. 5Ye shall therefore keep My statutes, and Mine ordinances, which if a man do, he shall live by them: I am the LORD. 6None of you shall approach to any that is near of kin to him, to uncover …
Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria
Kehot’s note
ויקרא יח, ה.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
2
How it connects
“You shall keep My statutes and do them.” The spelling of the word for “them” allows the reading “you,” as if one makes oneself, or here, makes the Torah.our note
The source
Leviticus 20:8ויקרא כ׳:ח׳Sefaria (opens in a new tab)
7וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים כִּי אֲנִי ה׳ אֱלֹקֵיכֶם: 8וּשְׁמַרְתֶּם אֶת־חֻקֹּתַי וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם אֲנִי ה׳ מְקַדִּשְׁכֶם: 9כִּי־אִישׁ אִישׁ אֲשֶׁר יְקַלֵּל אֶת־אָבִיו וְאֶת־אִמּוֹ מוֹת יוּמָת אָבִיו וְאִמּוֹ קִלֵּל דָּמָיו בּוֹ:
7Sanctify yourselves therefore, and be ye holy; for I am the LORD your God. 8And keep ye My statutes, and do them: I am the LORD who sanctify you. 9For whatsoever man there be that curseth his father or his mother shall surely be put …
Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria
3
On the words
וכך אנו מבקשים
How it connects
A handwritten gloss on a first-edition Torah Ohr sends the reader to this passage in the Mitteler Rebbe’s work on the Shema, which discusses the request in the blessing before the Shema.our note
Where the note points
Imrei Binah, by the Mitteler Rebbeאמרי בינה
Pesach HaShaar 9b, sec. 15
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Kehot’s note
”ע׳ אמרי בינה פתח השער ט, ב סי׳ ט״ו” — הג״ה בכת״י על תו״א דפוס ראשון.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
4
On the words
תחלה לעשותה ואח״כ לקיימה
How it connects
The Tzemach Tzedek explains “first to do it, then to fulfill it”: first to draw the Torah from its source, the level of the “two thousand years” that preceded the world, into the level of “world.” This ties the prayer to paragraph 4.our note
Where the note points
Or HaTorah, by the Tzemach Tzedekאור התורה
Shelach, p. 581
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Kehot’s note
”דהיינו תחלה להמשיכה ממקורה מבחי׳ אלפים שנה שקדמה לעולם להמשיכה בבחי׳ עולם” — אוה״ת שלח ע׳ תקפא.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
5
On the words
ע״י אב הרחמן
How it connects
There the Alter Rebbe explains that the Men of the Great Assembly placed requests for mercy before the Shema — “our Father, merciful Father, have mercy on us and put understanding in our hearts,” and “in Your great mercy” — because understanding comes from arousing G‑d’s mercy.our note
Where the note points
Likkutei Torahלקוטי תורה
Re’eh 25b
כו׳. ולכן תיקנו לנו אנשי כנסת הגדולה קודם ק״ש בקשות התעוררות רחמים עלינו בשתים שלפניה והוא מה שאומרים אבינו אב הרחמן רחם עלינו ותן בלבנו בינה להבין כו׳ וכן ברחמיך הרבים רחם עלינו ברחמיך הרבים דייקא וכמ״ש מזה בד״ה והנה מנורת
Open it on Sefaria (opens in a new tab)
Likkutei Torah, Re’eh, maamar 6לקו״ת ראה כה, ב
page 25b, ¶6
הבהמית מן הרע הגמור ומתרוממת גם היא להיות כל מדותיה ולבושיה לה׳ לבדו.
Open it on Sefaria (opens in a new tab)
Kehot’s note
ראה לקו״ת ראה כה, ב.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
6
On the words
ותן בלבינו בינה
How it connects
A later discourse cited by the note on the words “put understanding in our hearts,” as a parallel discussion.our note
Where the note points
The Previous Rebbe’s maamar “Kol Hanikra Vishmi” (5696)ד״ה כל הנקרא בשמי תרצ״ו
A maamar of the Previous Rebbe, 5696
Find it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Kehot’s note
ראה ד״ה כל הנקרא בשמי תרצ״ו ע׳ 107.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
7
On the words
אב הרחמן רחם עלינו ותן בלבנו בינה
How it connects
The blessing before the Shema (called Ahavas Olam in the Alter Rebbe’s rite) asks: “merciful Father, have mercy on us and put understanding in our hearts… to keep, to do and to fulfill.” The Alter Rebbe reads both its order and its request.our note
The source
Siddur Ashkenaz, Weekday, Shacharit, Blessings of the Shema, Second Blessing before Shemaסידור אשכנז, ימי חול, תפילת שחרית, ברכות קריאת שמע, אהבת ישראלSefaria (opens in a new tab)
אַהֲבָה רַבָּה אֲהַבְתָּנוּ ה׳ אֱלֹקֵינוּ חֶמְלָה גְדוֹלָה וִיתֵרָה חָמַלְתָּ עָלֵינוּ: אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ בַּעֲבוּר אֲבוֹתֵינוּ שֶׁבָּטְחוּ בְךָ וַתְּלַמְּדֵם חֻקֵּי חַיִּים כֵּן תְּחָנֵּנוּ וּתְלַמְּדֵנוּ: אָבִינוּ הָאָב הָרַחֲמָן הַמְרַחֵם רַחֵם עָלֵינוּ וְתֵן בְּלִבֵּנוּ לְהָבִין וּלְהַשְׂכִּיל לִשְׁמֹעַ לִלְמֹד וּלְלַמֵּד לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת וּלְקַיֵּם אֶת־כָּל־דִּבְרֵי תַלְמוּד תּוֹרָתֶךָ בְּאַהֲבָה: וְהָאֵר עֵינֵינוּ בְּתוֹרָתֶךָ וְדַבֵּק לִבֵּנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ וְיַחֵד לְבָבֵנוּ לְאַהֲבָה וּלְיִרְאָה אֶת־שְׁמֶךָ: וְלֹא נֵבוֹשׁ לְעוֹלָם וָעֶד כִּי בְשֵׁם קָדְשְׁךָ הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא בָּטָחְנוּ …
[With] unbounded love You have loved us Adonoy, our God; [With] great and abundant pity have You pitied us. Our Father, our King! for the sake of our forefathers who trusted in You, and whom You taught statutes of life, so too, be gracious to us and teach us. Our Father, merciful Father, Who acts with compassion have compassion on us and put into our hearts to comprehend, and to be intellectually creative, to listen, to learn, and to teach, to preserve, to practice, and to fulfill all the words of instruction in Your Torah with love. And enlighten our eyes in Your Torah, and cause our hearts to hold fast to Your commandments, and unify our hearts to love and fear Your Name; and may we never …
Hebrew: The Metsudah siddur, 1981 (CC-BY) · English: Translation based on the Metsudah linear siddur, by Avrohom Davis, 1981 (CC-BY) · via Sefaria
Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.

3וכיצד תהי׳ התבוננות זו מבואר בק״ש שמע לשון הבנה1 והבנה זו היא בתיבת שמע עצמה

And how this contemplation is to be is explained in the reading of the Shema: Shema is an expression of understanding, and this understanding is in the word Shema itself;

Explanation

The contemplation that “makes” the Torah is spelled out in the Shema. Shema means not only “hear” but “understand,” and the word itself holds what is to be understood.

כי שמע שם ע׳2 פי׳ כי עי״ן רבתי היא בחינת לך ה׳3 הגדולה והגבורה וכו׳

for Shema is shem ayin (“the name of the ayin”). That is: the enlarged ayin is the level of “Yours, O G‑d, are the greatness and the might,” etc.,

Explanation

Shema splits into shem (name) and ayin, the letter whose value is seventy and which is written large in the Torah’s text of the Shema. The enlarged ayin stands for “Yours, O G‑d, are the greatness, the might…”: G‑d’s seven emotive attributes, each including ten, making seventy.

ז׳ מדות עליונות שהם בחינת לך דהיינו שהם בטלים אליו ונכללים במקורן שעדיין אינן בבחינת המשכה והתפשטות למטה להיות עולים בשם גדולה וגבורה וכו׳

the seven supernal attributes, which are the level of “Yours”: that is, they are nullified to Him and included in their source, not yet in a state of being drawn down and spreading forth below so as to go by the names of greatness, might, etc.

Explanation

“Yours” means that in their source these attributes are wholly nullified to G‑d, not yet flowing downward to become distinct qualities like greatness and might that act on the world.

ואזי נקרא בשם ע׳ רבתי והמשכה שנמשך ומתפשט למטה הוא רק בחינת שם לבד4 שהוא הארה בעלמא

And then it is called by the name of the enlarged ayin; and the drawing down that is drawn and spreads forth below is only the level of a “name” alone, which is a mere glimmer,

Explanation

In that hidden state they are the “enlarged ayin.” What spreads down into the world is only a “name”: just as a name is not the person but only how others refer to him, it is a mere glimmer of the source.

וכמאמר ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד שאין זו אלא מבחינת שם ומדת מלכותו ית׳ כי מלכותך מלכות כל עולמים5 כתיב.

as in the saying, “Blessed be the name of the glory of His kingdom forever and ever”: this is only from the level of a “name” and of His attribute of Malchus (sovereignty), blessed be He, for it is written, “Your kingship is a kingship over all worlds.”

Explanation

This is why we say “Blessed be the name of the glory of His kingdom”: what reaches the world is only the “name,” the attribute of Malchus (sovereignty), as the verse says, “Your kingship is a kingship over all worlds.”

Paragraph 3 in brief

The paragraph gives the content of the contemplation: Shema is shem ayin — the seventy-fold divine attributes remain hidden in their source, and all that reaches the world is their “name,” a glimmer through Malchus.

Deeper

Elsewhere (Torah Ohr, Vayechi supplements) the enlarged ayin is linked to the seven lower Sefiros of Imma, the source of the primordial “seven kings” of Tohu. Likkutei Torah, Vaetchanan, which cites this passage, adds that Shema means both “understand” and “gather.”

Marei mekomos

1
On the words
שמע לשון הבנה
How it connects
Shmuel says, “Speak, for Your servant hears (shomea)” — the Kehot note brings this as an example of “hearing” in the sense of understanding.our note
The source
I Samuel 3:10שמואל א ג׳:י׳Sefaria (opens in a new tab)
9וַיֹּאמֶר עֵלִי לִשְׁמוּאֵל לֵךְ שְׁכָב וְהָיָה אִם־יִקְרָא אֵלֶיךָ וְאָמַרְתָּ דַּבֵּר ה׳ כִּי שֹׁמֵעַ עַבְדֶּךָ וַיֵּלֶךְ שְׁמוּאֵל וַיִּשְׁכַּב בִּמְקוֹמוֹ: 10וַיָּבֹא ה׳ וַיִּתְיַצַּב וַיִּקְרָא כְפַעַם־בְּפַעַם שְׁמוּאֵל שְׁמוּאֵל וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל דַּבֵּר כִּי שֹׁמֵעַ עַבְדֶּךָ: 11וַיֹּאמֶר ה׳ אֶל־שְׁמוּאֵל הִנֵּה אָנֹכִי עֹשֶׂה דָבָר בְּיִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר כׇּל־שֹׁמְעוֹ תְּצִלֶּינָה שְׁתֵּי אׇזְנָיו:
9… say: Speak, LORD; for Thy servant heareth.’ So Samuel went and lay down in his place. 10And the LORD came, and stood, and called as at other times: ‘Samuel, Samuel.’ Then Samuel said: ‘Speak; for Thy servant heareth.’ 11And the LORD said to Samuel: ‘Behold, I will do a thing in Israel, at which …
Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria
Where the note points
Torah Ohrתורה אור
below, 38b
כי והוא יכוננה עליון דהיינו כי ונחה עליו רוח ה׳ כו׳. והריחו כו׳. חוטמא דפרדשקין כו׳. ולפי שהוא יכוננה עליון לפיכך יהי׳ הכל בחינת איש. איש ואיש יולד כו׳. ולכן תהי׳ רנה ושמחה אפי׳ בת ציון בחי׳ שנק׳ בת. איש מזריע תחלה יולדת בת נקבה (שבחינת בת שמקבלת מאתעדל״ע תתעלה מאד שתקבל מאתעדל״ע העליונה כי והוא יכוננה עליון כו׳ כנ״ל. וע״כ תהי׳ רני ושמחי ביחד שהן בחי׳ העלאה והמשכה בבחי׳ א׳ שגם בבחי׳ שמחה היא ההמשכה שמלמעלה תהי׳ רנה כו׳). וזהו ענין נ״ח שמצותה על פתח הבית מבחוץ ברה״ר. כי הפתח הוא פתחו לי שערי צדק וצדקתך ירננו ומחוץ לפתח הוא בי״ע והדליקו נרות בחצרות קדשך כו׳. ואפי׳ ברה״ר כו׳. ושם ממשיכין הנ״ח שהוא ענין יחוד אור ושמן ופתילה וגוונין שבאור פנימיים ומקיפים כו׳ הכל ממשיכים גם למטה מטה והיינו …
Open it on Sefaria (opens in a new tab)
Kehot’s note
כמ״ש דבר כי שומע, שמואל-א ג, י. נסמן לקמן לח, ב.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
2
On the words
שמע שם ע׳
How it connects
A handwritten gloss on the first edition refers here: Imrei Binah discusses “shem ayin” of the enlarged ayin, and there, the gloss says, the verse “Yours, O G‑d, are the greatness” is well explained.our note
Where the note points
Imrei Binah, by the Mitteler Rebbeאמרי בינה
Shaar Kerias Shema, secs. 3 and 6
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Torah Ohrתורה אור
below, 105c
יעלה מ״ן בעצמותו עד שימשיך אח״כ מטובו להטיב לרוח שפלים כו׳. וב׳ מיני העלאת מ״ן אלו רומזים בפסוק ראשון שבק״ש שמע ישראל. שמע הוא העלאת מ״ן דנוק׳ שם ב״ן שם ע׳ כו׳. וישראל הוא העלאת מ״ן דיסוד כו׳. ואח״כ ה׳ אלקינו חו״ב תרין ריעין כו׳. ממשיכים מוחין לז״א וזהו הוי׳ אחד מלמעלה למטה בירידת השפע כו׳. וביאור כל זה הנה תחלה יש לפרש תיבת שמע ענין הע׳ רבתי שבו כו׳. כי הנה שמע שם ע׳ פי׳ ע׳ רבתי הוא בחי׳ ז״ת דאימא שמהם הי׳ השבירה בז׳ מלכים קדמאי׳ כו׳. ומה שהע׳ רבתי הוא בא לרמז על ז׳ מלכים דנקודים דס״ג כו׳. שלמעלה הרבה מז״א דאצי׳ כמו שכתוב לפני מלך מלך כו׳. והמלכים הם מבחי׳ ב״ן כמ״ש וימת פ׳ וימלוך כו׳. ע״כ מזכירי׳ בבחי׳ העלאת מ״ן שרש דשרש המל׳. שממנה העולמות …
Our explanationThere “Shema is shem ayin” is developed in Kabbalistic terms: the enlarged ayin is the seven lower Sefiros of Imma, the source of the seven primordial “kings” that broke, and saying Shema is an elevation of mayin nukvin to that root.
Open it on Sefaria (opens in a new tab)
Likkutei Torahלקוטי תורה
Vaetchanan 11b (which refers to this passage)
כו׳ איזה בית אשר תבנו לי שבחי׳ מקיף עליון דבית הוא הנעשה ע״י כריעות והשתחואות דשמו״ע שהוא בחינת ביטול כו׳ וזהו למען תירא כו׳ לשמור כו׳. וע׳ בפ׳ נח (דף ע״ד א׳) ע״פ והבית בהבנותו ובפ׳ וישלח (דף קע״ב) ועמ״ש בד״ה וכל בניך גבי א״ת בניך אלא בוניך: שמע ישראל הוי׳ אלקינו הוי׳ אחד ואהבת כו׳. וצריך להבין למה הזכיר ב׳ פעמים הוי׳. ועוד להמ הפסיקו אכנה״ג בין אחד לואהבת בבשכמל״ו. וגם צריך להבין פי׳ שמע שהוא לשון אסיפה מלשון וישמע שאול את העם וגם לשון הבנה והנה ואהבת הוא לשון ציווי וגם לשון עתיד פי׳ שאומר הכתוב שכשיעמיק בדעתו ויבין שהוי׳ אחד יבוא לבחי׳ ואהבת לשון עתיד בכל לבבך בשני יצריך. שאפילו היצה״ר הוא נכנע ובטל לגבי אהבת ה׳. והנה כל אחד ואחד אומר ב׳ פעמים בכל יום קריאת …
Our explanationThis maamar on Shema asks why Havayah is said twice, why “Blessed be the name…” interrupts between “One” and “You shall love,” and explains that Shema means both gathering and understanding; deep contemplation that Havayah is One leads to love of G‑d with both inclinations.
Open it on Sefaria (opens in a new tab)
Kehot’s note
”ע׳ אמרי בינה שער הק״ש ענין שם ע׳ רבתי ומתפרש יפה פי׳ הפסוק לך ה׳ הגדולה בסי׳ ג ובסי׳ ו” — הג״ה בכת״י על תו״א הנ״ל. ראה לקמן קה, ג. לקו״ת ואתחנן יא, ב. ושם מציין לכאן.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
3
How it connects
David’s blessing, “Yours, O G‑d, are the greatness and the might, the glory, the victory and the majesty,” lists the divine attributes; “Yours” shows they belong wholly to G‑d.our note
The source
I Chronicles 29:11דברי הימים א כ״ט:י״אSefaria (opens in a new tab)
10וַיְבָרֶךְ דָּוִיד אֶת־ה׳ לְעֵינֵי כׇּל־הַקָּהָל וַיֹּאמֶר דָּוִיד בָּרוּךְ אַתָּה ה׳ אֱלֹקֵי יִשְׂרָאֵל אָבִינוּ מֵעוֹלָם וְעַד־עוֹלָם: 11לְךָ ה׳ הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת וְהַנֵּצַח וְהַהוֹד כִּי־כֹל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ לְךָ ה׳ הַמַּמְלָכָה וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ: 12וְהָעֹשֶׁר וְהַכָּבוֹד מִלְּפָנֶיךָ וְאַתָּה מוֹשֵׁל בַּכֹּל וּבְיָדְךָ כֹּחַ וּגְבוּרָה וּבְיָדְךָ לְגַדֵּל וּלְחַזֵּק לַכֹּל:
10… said: ‘Blessed be Thou, O LORD, the God of Israel our father, for ever and ever. 11Thine, O LORD, is the greatness, and the power, and the glory, and the victory, and the majesty; for all that is in the heaven and in the earth is Thine; Thine is the kingdom, O LORD, and Thou art exalted as head above all. 12Both riches and honour come of Thee, and Thou rulest over all; and in Thy hand …
Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria
4
On the words
ש״ה רבתי — לבד
How it connects
The manuscript reads bilvad instead of levad (“alone”); the meaning is the same.our note
Where the note points
Manuscript Bukh 1824 of the Alter Rebbe’s maamarimכתב יד בוך 1824
Bukh 1824
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Kehot’s note
בבוך 1824: בלבד.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
5
On the words
מלכותך מלכות כל עולמים
How it connects
“Your kingship is a kingship over all worlds”: Malchus is what extends to all the worlds, and so it is only a “name.”our note
The source
Psalms 145:13תהילים קמ״ה:י״גSefaria (opens in a new tab)
12לְהוֹדִיעַ לִבְנֵי הָאָדָם גְּבוּרֹתָיו וּכְבוֹד הֲדַר מַלְכוּתוֹ: 13מַלְכוּתְךָ מַלְכוּת כׇּל־עֹלָמִים וּמֶמְשַׁלְתְּךָ בְּכׇל־דּוֹר וָדֹר: 14סוֹמֵךְ ה׳ לְכׇל־הַנֹּפְלִים וְזוֹקֵף לְכׇל־הַכְּפוּפִים:
12… the sons of men His mighty acts, And the glory of the majesty of His kingdom. 13Thy kingdom is a kingdom for all ages, And Thy dominion endureth throughout all generations. 14The LORD upholdeth all that fall, And raiseth up all those that are bowed down.
Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria
Kehot’s note
תהלים קמה, יג.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

4וזהו ענין בינה להבין דבר מתוך דבר1 פי׳ תוך דבר נקרא בחינת ממלא כל עלמין שהיא בחינת שם דהיינו בחינת זיו והארה הנמשך תוך עלמין.

And this is the meaning of Binah (understanding): to understand one thing from within another. That is, “within” a thing is called the level of the light that fills all worlds (memalei kol almin), which is the level of a “name,” that is, the level of a radiance and glimmer drawn within the worlds.

Explanation

Binah is traditionally defined as “understanding one thing from within another.” Here “within” refers to memalei kol almin, the light that enters each world and enlivens it — which is only the “name,” a radiance of G‑d.

וצריך להבין מזה שאינו אלא זיו כנ״ל שהוא ית׳ הוא הסובב כל עלמין ולית מחשבה כו׳2 ולאו מכל מדות אלין כלל3

And one must understand from this that it is only a radiance, as mentioned above; that He, blessed be He, is the One who encompasses all worlds (sovev kol almin), and “no thought [can grasp Him],” etc., and He is “not of any of these attributes at all.”

Explanation

From that inner light one is to infer what lies beyond it: if all this is only a glimmer, G‑d Himself encompasses all worlds (sovev kol almin), beyond any grasp — as the Tikkunei Zohar says, “no thought can grasp You at all,” and He is “not of any of these attributes.”

וע״י זה נמשך להיות ואהבת את הוי״ה אלהיך ממש לדבקה בו ית׳ בא״ס ב״ה ממש כמ״ש מי לי בשמים4 ועמך לא חפצתי וגו׳

And through this there comes to be “And you shall love Havayah your G‑d” — truly: to cleave to Him, blessed be He, to the Infinite One (Ein Sof), blessed be He, truly, as it is written, “Whom do I have in heaven? And besides You I desire nothing,” etc.;

Explanation

This contemplation leads to “You shall love Havayah your G‑d” in the fullest sense: a longing to cleave to the Infinite One Himself, not to any of His revelations. It is the Psalmist’s cry, “Whom do I have in heaven? Besides You I desire nothing.”

שיהי׳ רק חפצו ורצונו שהוי״ה אור א״ס ב״ה עצמו יהיה אלהיך שורה בקרבך דהיינו שיהא גילוי אור א״ס ב״ה עצמו על נפשו

that his only desire and will be that Havayah, the Infinite Light (Or Ein Sof), blessed be He, itself, be “your G‑d,” dwelling within you; that is, that there be a revelation of the Infinite Light, blessed be He, itself upon his soul.

Explanation

The lover wants Havayah — the Infinite Light itself — to become “your G‑d,” your own, resting within you and revealed in your soul.

והיינו ע״י בכל לבבך שהוא כמ״ש אם ישים אליו לבו5 רוחו ונשמתו אליו יאסף כי רוח אייתי רוח6 ואמשיך רוח7 שע״י רוח האדם העולה למעלה שישים אליו

And this is through “with all your heart,” which is as it is written, “If he sets his heart to Him, His spirit and His breath He will gather to him”; for “a spirit brings a spirit and draws forth a spirit”: through the spirit of man that rises upward, when he “sets [his heart] to Him,”

Explanation

This happens “with all your heart.” The Alter Rebbe reads Job’s verse this way: when a person sets his heart toward G‑d, G‑d gathers His spirit to him. The Zohar’s rule is that “a spirit brings a spirit”: a human arousal from below draws down a divine response.

דהיינו שלבבו יכסף לדבקה בו ית׳ ולהמשיך בחי׳ גילוי אלהותו ית׳ על נפשו ותוך נפשו.

that is, when his heart yearns to cleave to Him, blessed be He, and to draw a revelation of His G‑dliness, blessed be He, upon his soul and into his soul,

Explanation

“Setting his heart to Him” means a heartfelt yearning to cleave to G‑d and to have His G‑dliness revealed on and within one’s soul.

אזי רוחו ונשמתו מבחינת סובב כל עלמין אליו יאסף להיות מתאסף השראתו אצלו בקרב איש ולב עמוק8

then “His spirit and His breath,” from the level of the light that encompasses all worlds, “He will gather to him,” so that His indwelling is gathered to him, “within a man and a deep heart.”

Explanation

Then G‑d’s “spirit and breath” from the encompassing level, beyond the worlds, are gathered to the person and dwell with him, in “the depth of a man’s heart.”

ומזה נמשך להיות והיו הדברים האלה אשר אנכי9 מי שאנכי10 מצוך כו׳ שע״י זה נמשך גילוי אלהותו והתהוות התורה בבחינת שמים אש ומים.

And from this there comes to be “And these words which I (Anochi) — who I am — command you,” etc.; for through this there is drawn down a revelation of His G‑dliness and the coming into being of the Torah at the level of “heaven,” fire and water.

Explanation

This is followed by the next verse of the Shema, “And these words which I (Anochi) command you”: Anochi means G‑d’s very self, “who I am.” Through love, G‑dliness is revealed and the Torah comes into being as “heaven,” fire and water.

כי הנה התורה קדמה אלפים שנה לעולם11 פי׳ עולם נקרא בחינת אש ומים12 והתורה גבהה מעלתה מאד בבחינת אלפים שנה שהם למעלה מבחינת עולם וכדי שתמשך לבחינת עולם

For the Torah preceded the world by two thousand years. That is: “world” is the name for the level of fire and water, and the Torah is exceedingly lofty in its standing, at the level of “two thousand years,” which are above the level of “world”; and in order that it be drawn down to the level of “world,”

Explanation

The Midrash says the Torah existed two thousand years before the world. “World” here means fire and water, the attributes (kindness and restraint) that build the worlds, while the Torah’s “two thousand years” stand for a level far above the world. The Torah must still be drawn down into the level of “world.”

דהיינו להיות מימינו אש כו׳ שהוא רמ״ח מצות עשה שמימין ושס״ה מצות לא תעשה משמאל כו׳

that is, that there be “From His right hand, fire,” etc., which is the 248 positive commandments, which are from the right, and the 365 prohibitions, from the left, etc. —

Explanation

That drawing down is “from His right hand, fire”: the Torah’s 248 positive commandments correspond to the right side (kindness) and its 365 prohibitions to the left (restraint).

הנה המשכה זו היא על ידי אתערותא דלתתא בואהבת בכל לבבך רוח אייתי רוח ואמשיך רוח

this drawing down is through the arousal from below in “And you shall love… with all your heart”: “a spirit brings a spirit and draws forth a spirit.”

Explanation

What draws the Torah down is the arousal from below — loving G‑d with all one’s heart — for “a spirit brings a spirit.”

וע״י זה ודברת בם13 ודברת לשון הנהגה והמשכה דהיינו להיות המשכת אור א״ס ב״ה בתורה.14

And through this, “and you shall speak of them”: vedibarta (“and you shall speak”) is an expression of leading and drawing, that is, that there be a drawing down of the Infinite Light, blessed be He, into the Torah.

Explanation

Then comes “and you shall speak of them”: the word for “speak” also means “lead,” as in guiding or drawing along. Speaking words of Torah draws the Infinite Light into the Torah.

Paragraph 4 in brief

This central paragraph explains how a person “makes” the Torah: contemplating that everything in the worlds is only a glimmer of G‑d stirs a love that longs for G‑d Himself, and this arousal from below draws the Infinite Light down into the Torah, bringing it from its pre-world level into the world as the 613 mitzvos.

Deeper

The Rebbe, in a letter printed in Likkutei Sichos vol. 15, explains that the Zohar’s “one path and 613 paths” concerns the mitzvos, rooted in Keser, while the Torah comes from Chochmah; and that “gathered to him within a deep heart” is not a contradiction to the end of the maamar (only encompassing): only a small glimmer is grasped inwardly (compare Tanya ch. 48). Torah Ohr’s own supplement on “If he sets his heart” reads “gather” as lights entering vessels.

Marei mekomos

1
On the words
להבין דבר מתוך דבר . . בחי׳ ממכ״ע
How it connects
The note says this later passage in Torah Ohr refers back here for the explanation of “understanding one thing from within another” as memalei kol almin.our note
Where the note points
Torah Ohrתורה אור
below, 113c · not yet checked
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Likkutei Torahלקוטי תורה
Behar 25b · not yet checked
Our explanationThe note says Likkutei Torah, Behar, refers back to this passage for the same explanation.
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Likkutei Torah, Metzora, maamar 11לקו״ת בהר כה, ב
page 25b, ¶1
היוצאים לחוץ ושאז שם נעשים בחוץ בחי׳ נגעים וע״י הראותו אל הכהן גורם למעלה שאותם האורות יחזרו למקומן כו׳ בבחי׳ מטי ולא מטי יוצא לחוץ וחוזר ונכנס ומתדבק במקורו ועי״כ לא יהיה כח אל החיצונים להתאחז בהם כו׳ עכ״ל.
Open it on Sefaria (opens in a new tab)
Kehot’s note
לקמן קיג, ג, לקו״ת בהר כה, ב מציין לכאן.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
2
On the words
ולית מחשבה כו׳
How it connects
The words here quote Tikkunei Zohar, Patach Eliyahu · 17a:10–12; the passage is shown below.
The source
Tikkunei Zohar, Patach Eliyahu · 17a:10–12תקוני הזהר י״ז א:י׳-י״בSefaria (opens in a new tab)
אנת הוא עלאה על כל עלאין סתימא על כל סתימין. לית מחשבה תפיסא בך כלל. אנת הוא דאפיקת עשר תקונין. וקרינן לון עשר ספירן. לאנהגא בהון עלמין סתימין דלא אתגליין. ועלמין דאתגליין. ובהון אתכסיאת (נ"א אתכסייא) מבני נשא. ואנת הוא דקשיר לון ומיחד לון. ובגין דאנת מלגאו. כל מאן דאפריש חד מן חבריה מאלין עשר. אתחשיב ליה כאלו אפריש בך.
Hebrew: Constantinople, 1740 (CC-BY-NC) · via Sefaria
Kehot’s note
ת״ז בהקדמה (פתח אליהו).
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
3
On the words
ולית מחשבה כו׳ ולאו מכל מדות אלין כלל
How it connects
Elijah’s prayer (Patach Eliyahu) says of G‑d that He is not “any of these attributes at all”; just before it (17a) comes “no thought can grasp You at all.” Both show that G‑d is beyond the Sefiros.our note
The source
Tikkunei Zohar 17b:5–7תקוני הזהר י״ז ב:ה׳-ז׳Sefaria (opens in a new tab)
אבל לאו דאית לך צדק ידיעא דאיהו דין. ולאו משפט ידיע' דאיהו רחמי ולאו מכל אלין מדות כלל. קום רבי שמעון ויתחדשון מלין על ידך דהא רשותא אית לך (נ"א אתיהיב לך) לגלאה רזין טמירין על ידך מה דלא אתייהיב רשו לגלאה לשום בר נש עד כען. קם רבי שמעון פתח ואמר לך יי' הגדולה והגבורה וכו'
Hebrew: Constantinople, 1740 (CC-BY-NC) · via Sefaria
Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.
4
On the words
מי לי בשמים
How it connects
“Whom do I have in heaven? And besides You I desire nothing on earth.” The Psalmist wants G‑d Himself, not any of His gifts or revelations.our note
The source
Psalms 73:25תהילים ע״ג:כ״הSefaria (opens in a new tab)
24בַּעֲצָתְךָ תַנְחֵנִי וְאַחַר כָּבוֹד תִּקָּחֵנִי: 25מִי־לִי בַשָּׁמָיִם וְעִמְּךָ לֹא־חָפַצְתִּי בָאָרֶץ: 26כָּלָה שְׁאֵרִי וּלְבָבִי צוּר־לְבָבִי וְחֶלְקִי אֱלֹקִים לְעוֹלָם:
24Thou wilt guide me with Thy counsel, And afterward receive me with glory. 25Whom have I in heaven but Thee? And beside Thee I desire none upon earth. 26My flesh and my heart faileth; But God is the rock of my heart and my …
Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria
Kehot’s note
תהלים עג, כה.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
5
On the words
אם ישים אליו לבו
How it connects
Elihu’s words are read here as a promise: if a person sets his heart to G‑d, G‑d gathers His spirit and breath to him.our note
The source
Job 34:14איוב ל״ד:י״דSefaria (opens in a new tab)
13מִי־פָקַד עָלָיו אָרְצָה וּמִי שָׂם תֵּבֵל כֻּלָּהּ: 14אִם־יָשִׂים אֵלָיו לִבּוֹ רוּחוֹ וְנִשְׁמָתוֹ אֵלָיו יֶאֱסֹף: 15יִגְוַע כׇּל־בָּשָׂר יָחַד וְאָדָם עַל־עָפָר יָשׁוּב:
13Who gave Him a charge over the earth? Or who hath disposed the whole world? 14If He set His heart upon man, If He gather unto Himself his spirit and his breath; 15All flesh shall perish together, And man shall return unto dust.
Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria
Kehot’s note
איוב לד, יד.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
6
On the words
רוח אייתי רוח
How it connects
Kehot’s note points to Zohar II, 162b for these words.
The source
Zohar II, 162bזח״ב קסב, בSefaria (opens in a new tab)
Kehot’s note
זח״ב קסב, ב.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
7
On the words
רוח אייתי רוח ואמשיך רוח
How it connects
The Zohar teaches that a spirit brings a spirit and draws forth a spirit: the arousal from below draws down a response from above.our note
The source
Zohar, Terumah 66:669–678ספר הזהר, תרומה ס״ו:תרס״ט-תער״חSefaria (opens in a new tab)
Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.
8
On the words
בקרב איש ולב עמוק
How it connects
The phrase “the inside of a man, and a deep heart” describes the inward place where G‑d’s presence is gathered.our note
The source
Psalms 64:7תהילים ס״ד:ז׳Sefaria (opens in a new tab)
6יְחַזְּקוּ־לָמוֹ דָּבָר רָע יְסַפְּרוּ לִטְמוֹן מוֹקְשִׁים אָמְרוּ מִי יִרְאֶה־לָּמוֹ: 7יַחְפְּשׂוּ־עוֹלֹת תַּמְנוּ חֵפֶשׂ מְחֻפָּשׂ וְקֶרֶב אִישׁ וְלֵב עָמֹק: 8וַיֹּרֵם אֱלֹקִים חֵץ פִּתְאוֹם הָיוּ מַכּוֹתָם:
6… in an evil matter; they converse of laying snares secretly; they ask, who would see them. 7They search out iniquities, they have accomplished a diligent search; even in the inward thought of every one, and the deep heart. 8But God doth shoot at them with an arrow suddenly; thence are their wounds.
Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria
Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.
9
On the words
והיו הדברים האלה אשר אנכי
How it connects
“And these words which I command you today shall be on your heart” — the verse after “You shall love”; the Alter Rebbe reads “I” as G‑d’s very essence.our note
The source
Deuteronomy 6:6דברים ו׳:ו׳Sefaria (opens in a new tab)
5וְאָהַבְתָּ אֵת ה׳ אֱלֹקֶיךָ בְּכׇל־לְבָבְךָ וּבְכׇל־נַפְשְׁךָ וּבְכׇל־מְאֹדֶךָ: 6וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם עַל־לְבָבֶךָ: 7וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ וְדִבַּרְתָּ בָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשׇׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ:
5… thy God with all thy heart, and with all thy soul, and with all thy might. 6And these words, which I command thee this day, shall be upon thy heart; 7and thou shalt teach them diligently unto thy children, and shalt talk of them when thou …
Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria
Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.
10
On the words
אנכי מי שאנכי
How it connects
There “I, who I am” is explained: no one knows and grasps the level of Anochi except “I Myself” — G‑d’s own essence, beyond all grasp; at 10c, it is His essence and being, not within the bounds of grasp at all.our note
The source
Zohar I, 167bזח״א קסז, בSefaria (opens in a new tab)
Where the note points
Likkutei Torahלקוטי תורה
Bamidbar 1b; 10c
ממהותו ועצמותו ית׳ לנש״י (ועמש״ל פ׳ יתרו בד״ה מראיהם ומעשיהם ומ״ש ע״פ ואהי׳ אצלו אמון) וזהו אנכי ה׳ אלהיך דייקא המאיר ומתפשט בך ואנכי מי שאנכי פי׳ שאין מכיר ומשיג בחי׳ אנכי אלא אנכי בעצמי והוא הוא הוי״ה אלקיך דהיינו ניצוץ אלהות השורה בך כי חלק הוי׳ עמו כמ״ש ואתם הדבקים בה׳ אלהיכם חיים כולכם היום כי הנה מהות הנשמות ועצמותן לא ירדה להתלבש בעוה״ז בגוף ונה״ב אלא זיו והארה בעלמא ממנה בלבד הוא שמתפשט ונתפס בשכל ומדות כנ״ל שהן הן כחות הנפש אבל עיקר מהותה ועצמותה של הנשמה לפי מה שהיא במקור חוצבה מריש כל דרגין וכו׳ בראתיו יצרתיו אף עשיתיו הוא למעלה מעלה מגדר ההשגה הנתפס בשכל אנושי אלא שהיא דבוקה בשורשה באלהים חיים בדביקות נצחי לעולמי עד ואין לה אלא רצון אחד לאביה שבשמי׳ בלבד לעול׳ בלי …
Open it on Sefaria (opens in a new tab)
Shaarei Orah, by the Mitteler Rebbeשערי אורה
Shaar Chanukah 31a; 37b
Our explanationThe Mitteler Rebbe discusses Anochi mi she’anochi; at 37b, the note quotes, it is “the general encompassing light (sovev kol almin).”
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Torah Ohrתורה אור
below, 9c; 18b; 37b; 38a; 51a; 56a; 64b; 66b; 82c; 84c; 87c; 109a; and elsewhere
ועצמותו ית׳ ממש. וא״א זאת כ״א ע״י קיום מצותיו ית׳ דוקא שהן פנימיות רצונו ית׳ ונעוץ סופן בתחלתן וזהו אשר אנכי מי שאנכי שהוא מהותו ועצמותו ממש ולא בבחי׳ אור וזיו בלבד מצוך ע״י קיום מצות מעשיות דוקא כנ״ל. היום כו׳ שהיום דוקא שהנשמה מלובשת בתוך הגוף משא״כ קודם התלבשותה בגוף היתה רק נהנית מזיו השכינה כו׳. וזהו ודברת בם שהוא מצות הדבור של התורה. וכמ״ש והגית בו כו׳. ועקימת שפתיו הוי מעשה כו׳. וזהו אחות לנו קטנה שנעשה בחי׳ אחות והוא לשון אחת שמתאחדת בתכלית עם מהותו ועצמותו ית׳ כביכול ממש ע״י קיום המצות מעשיות כנ״ל. וכמ״ש וימינו תחבקני כאדם החובק את חבירו מכל צדדיו כו׳ וזהו מה נעשה לאחותינו ביום שידובר בה וד״ל: ביאור על הנ״ל להבין הענין שתפלת הבעל עסק יהיה במדרגה גבוה כו׳. צלה״ב ענין ירידת …
And this is [the meaning of] "And these words which I (Anochi) command you today shall be," etc. For the whole passage of the reading of the Shema, "Hear, O Israel," is only contemplation on the level of His Names, etc. And through this [comes] "And you shall love with all your heart," etc., until one reaches the level of the love of "with all your might" mentioned above, which is to be included and to cleave to Him, in His blessed essence and being itself.
Our explanationThe phrase recurs throughout Torah Ohr. At 9c it is G‑d’s very essence, “not only light and radiance,” which is reached specifically through keeping the practical mitzvos while the soul is in the body.
Read it here
Kehot’s note
ראה זח״א קסז, ב. לקו״ת להאריז״ל תולדות כז, יט.
בלקו״ת במדבר א, ב ”פי׳ שאין מכיר ומשיג בחי׳ אנכי אלא אנכי בעצמי”. ושם י, ג ”הוא בחי׳ עצמותו ומהותו שאינו בגדר תפיסא והשגה כלל”. וראה שערי אורה שער חנוכה לא, א. שם לז, ב ”דהיינו בחי׳ סוכ״ע הכללי”.
ראה לקמן ט, ג. יח, ב. לז, ב. לח, א. נא, א. נו, א. סד, ב. סו, ב. פב, ג. פד, ג. פז, ג. קט, א. ועוד.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
11
On the words
התורה קדמה אלפים שנה לעולם
How it connects
Reish Lakish: the Torah preceded the creation of the world by two thousand years, from “I was with Him as a nursling… day by day,” a day of G‑d being a thousand years.our note
The source
Midrash Tehillim 90:7מדרש תהילים צ׳:ז׳Sefaria (opens in a new tab)
Kehot’s note has צ, ד; the words are in צ, ז.
תשב אנוש עד דכא. אמר רבי אבהו גדולה תשובה שקדמה לבריאת עולם שנאמר בטרם הרים יולדו תשב אנוש עד דכא. א"ר הונא בשם ריש לקיש אלפים שנה קדמה תורה לברייתו של עולם שנאמר (שם ל) ואהיה אצלו אמון ואהיה שעשועים יום יום. ויומו של הקב"ה אלף שנה שנאמר כי אלף שנים בעיניך כיום אתמול:
"Man shall sit in silence and be brought low." Rabbi Abbahu said: Repentance preceded the creation of the world, as it is said, "Before the mountains were born, before You brought forth the earth and the world, from eternity to eternity, You are God" (Psalm 90:2). Rabbi Reish Lakish said: The Torah existed 2000 years before the creation of the world, as it is said, "I was with Him as a master craftsman, and I was His delight day by day" (Proverbs 8:30). And the day of the Holy One, blessed be He, is a thousand years, as it is said, "For a thousand years in Your sight are like a day that has just gone by" (Psalm 90:4).
Hebrew: OYW (Public Domain) · English: Sefaria Community Translation (CC0) · via Sefaria
Bereshit Rabbah 8:2בראשית רבה ח׳:ב׳Sefaria (opens in a new tab)
… היום של ששי שואל של חמישי וכו', עד לראשון למי היו שואלין? לא לתורה, שקדמה לברייתו של עולם?! דאמר רבי שמעון בן לקיש: שני אלפים שנה קדמה התורה לברייתו של עולם, הדא הוא דכתיב (משלי ח): ואהיה אצלו אמון וגו'. ויומו של הקדוש ברוך הוא אלף שנים, דכתיב: כי אלף שנים בעיניך כיום אתמול. הוי, הזאת ידעת מני עד וגו'. התורה יודעת מה קודם לברייתו של עולם, אבל אתה אין לך עסק לדרוש, אלא (איוב כ): מני שים אדם עלי ארץ. ר' אלעזרבשם בן סירא אמר: בגדול ממך אל תדרוש, בחזק ממך בל תחקור, במופלא ממך בל תדע, במכוסה ממך אל תשאל, במה שהורשית התבונן ואין לך עסק בנסתרות:
Rav Ḥama bar Ḥanina began: “Have you known this from [oldest times?]” (Job 20:4). Rav Ḥama bar Ḥanina said: This is analogous to a city that received its supplies by donkey drivers. They would ask one another: ‘What is the price of grain in the province today?’ The Friday ones would inquire of the Thursday ones; the Thursday ones of the Wednesday ones; the Wednesday ones of the Tuesday ones; the Tuesday ones of the Monday ones; the Monday ones of the Sunday ones. The Sunday one, whom would he ask? Would he not ask the businessmen of the city? Here, too, everything that was made on each day would ask one another: ‘What creations did the Holy One blessed be He create on your day?’ The sixth …
Hebrew: Daat Bereshit Rabbah (Public Domain) · English: The Sefaria Midrash Rabbah, 2022 (CC-BY) · via Sefaria
Vayikra Rabbah 19ויקרא רבה י״טSefaria (opens in a new tab)
Zohar II, 49aזח״ב מט, אSefaria (opens in a new tab)
Where the note points
Sefer HaMaamarim 5700, by the Rebbe Rayatzספר המאמרים ת״ש
p. 83 (the Rebbe’s note); ד"ה איתא במדרש תהלים (Kuntres 59)
Our explanationThe Rebbe’s note there lists the sources for the saying that the Torah preceded the world by two thousand years, and the Rebbe Rayatz’s maamar on this Midrash.
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Likkutei Sichos, by the Lubavitcher Rebbeלקוטי שיחות
vol. 15, p. 476 (letter of 23 Sivan 5712)
Our explanationA letter answering questions on this very maamar: that the Zohar’s “613 paths” relate to the mitzvos rooted in Keser, while the Torah comes from Chochmah; why arousing mercy brings Binah; that the attributes “included in their source” are in the intellect that gives birth to them; why an arousal from below is still needed after Sinai; how “gathered within a deep heart” fits with the maamar’s end; and how the practical mitzvos raise the “foot” into the intellect.
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Tanyaתניא
ch. 48; ch. 45; ch. 40, second gloss; Iggeres HaKodesh 20; Iggeres HaTeshuvah ch. 5; Kuntres Acharon, beginning
והנה, כאשר יתבונן המשכיל בגדולת אין סוף ברוך הוא, כי כשמו כן הוא – אין סוף ואין קץ ותכלית כלל, לאור וחיות המתפשט ממנו יתברך ברצונו הפשוט ומיוחד במהותו ועצמותו יתברך בתכלית היחוד. ואילו היתה השתלשלות העולמות מאור אין סוף ברוך הוא בלי צמצומים, רק כסדר המדרגות ממדרגה למדרגה בדרך עלה ועלול – לא היה העולם הזה נברא כלל כמו שהוא עתה בבחינת גבול ותכלית, ״מהארץ לרקיע מהלך ת״ק שנה״, וכן בין כל רקיע לרקיע, וכן עובי כל רקיע ורקיע. ואפילו עולם הבא וגן עדן העליון, מדור נשמות הצדיקים הגדולים והנשמות עצמן, ואין צריך לומר המלאכים – הן בבחינת גבול ותכלית, כי יש גבול להשגתן באור אין סוף ברוך הוא המאיר עליהן בהתלבשות חכמה בינה דעת כו׳. ולכן יש גבול להנאתן שנהנין מזיו השכינה ומתענגין באור ה׳, כי אין יכולין …
Our explanationChapter 48 explains that were the worlds drawn from the Infinite Light without contractions they could not exist as finite; only a limited glimmer is enclothed in them. The Rebbe cites it to show that what is grasped inwardly is only “a tiny glimmer,” while the rest remains encompassing.
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
The Previous Rebbe’s maamar “Tik’u” (5691)ד״ה תקעו תרצ״א
A maamar of the Previous Rebbe, 5691
Our explanationCited in the Rebbe’s letter as discussing the mitzvos’ root in Keser.
Find it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Likkutei Torahלקוטי תורה
Bamidbar 11d; Berachah 96b
החלצו מאתכם ועמ״ש ע״פ ואלה המשפטים ועמ״ש ע״פ ששת ימים תאכל מצות] וגם בשעורה יש מוצא פי ה׳ שמחיה את האדם אלא שאינו משפיע בו גילוי ההעלם שהוא הדעת החזק שמעולם ההעלם כו׳. וגילוי ההעלם הוא אשר הוצאתיך מארץ מצרים למעלה מעלה מגדר ההשגה [כמ״ש בפנים] מצרים נק׳ בינה ובינה בגרון שהוא מיצר המפסיק בין מוח ללב והוא הקול שמעורר הכוונה וכן פרעה במצרים וג׳ שריו קנה וושט וורידין ובגשמיות בין הראש ללב גרון המפסיק כי להיות לב ומדות נמשך מהמוח צריך שיתקצר כו׳ [כמש״ל פ׳ יתרו ובפ׳ וארא ע״פ לכן אמור]: ג והנה חמשים שערי בינה ענפין מתפרדין אבל במקורם הם כלולים כשהם בא״א ש״ע נהורין ר״ך וק״ן חשבון גדול תיקון אריך כו׳ [וכמ״ש בע״ח שער א״א פי״ד וע׳ בפע״ח שער ספירת העומר פ״ז גבי מורי זלה״ה לא היה …
Our explanationCited in the Rebbe’s letter: Bamidbar for how the Zohar’s saying applies to the Torah as rooted in Keser, and Berachah for the difference between Torah studied before prayer and after it.
Open it on Sefaria (opens in a new tab)
Likkutei Torah L’Gimmel Parshiyosלקוטי תורה לג׳ פרשיות
1b; 1c–6c; 8a ff.; 11c
Our explanationThe longer parallel version of this maamar. The Rebbe cites it: at 1b, that Binah comes by arousing mercy (compare Tanya ch. 45 and Yom Kippur); at 1c–6c, on the attributes included in their source; at 8a ff., on raising the “foot” into the intellect; and at 11c, that “And G‑d spoke to Moshe” also comes through “You shall love.”
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Glosses of the Tzemach Tzedek on Tanyaהגהות הצמח צדק על התניא
printed in Kuntres Reshimos Eichah, p. 22
Our explanationCited in the Rebbe’s letter on Tanya ch. 45, for the link between arousing mercy and understanding.
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Torah Ohrתורה אור
Hosafos, ד"ה אם ישים; Vayetzei, Biur on ושבתי בשלום
אם ישים אליו לבו רוחו ונשמתו אליו יאסוף הנה פי׳ ישים לשון שימה הוא ענין עשייה גשמיות ואע״פ שישים אליו לבו דהיינו אליו ולא למדותיו כידוע מ״מ בחי׳ רעותא דלבא זה שהוא מבחי׳ ההגשמה שבאדם נק׳ עשייה גשמיות לגבי אא״ס ב״ה וזהו אם ישים אליו לבו בבחי׳ שימה גשמיות בלבד ואף בצדיקים גמורים ומכ״ש בבינונים שהולכים כל היום בשרירות לבם בענינים גשמיים אף דהיתר ובעת התפלה אע״פ שיתעורר לבבו בתכלית נקודת הלב אין זה נחשב רק עשייה גשמיית מפני שנתגשם הלב מאד עד שגם בשומו אל לבו לדבקה בו ית׳ גם היא גשם יחשב כו׳ ומ״מ ישים אליו לבו משום דלגבי א״ס רוחניות וגשמיות שוין כו׳ כי כשמו כן הוא א״ס כו׳. ומה שאמר אם ישים לשון ספק הענין הוא ע״ד הפשוט משום דמסיים סוף הפסוק רוחו ונשמתו אליו יאסוף …
Our explanationThe supplement on “If he sets his heart to Him” explains that even a whole-hearted turning to G‑d counts as “physical making” before the Infinite, and that “He will gather” means lights entering vessels. The Rebbe cites it to show how the gathering “within a deep heart” is understood.
Open it on Sefaria (opens in a new tab)
Imrei Binah, by the Mitteler Rebbeאמרי בינה
Shaar Kerias Shema, end of ch. 43
Our explanationCited in the Rebbe’s letter for the point that the drawing down of “And G‑d spoke to Moshe” also comes through “You shall love.”
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Maamarim of the Lubavitcher Rebbeמאמרי כ״ק אדמו״ר
maamar of Shabbos Mevarchim Sivan 5712
Our explanationCited in the Rebbe’s letter on why the soul in a body brings about the union of the Torah and G‑d: its service below affects its root in all the worlds and beyond.
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Other maamarim of the Rebbeimמאמרים
ד"ה יביאו לבוש (ש"א), ch. 26; וככה הגדול, ch. 44
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Torah Ohr, Bereishis, maamar 1בד״ה השמים כסאי: א
the maamar “השמים כסאי והארץ הדום רגלי…”
השמים כסאי והארץ הדום רגלי אי זה בית וגו׳. להבין איך שייך עליו ית׳ לומר כסאי והדום רגלי. שהרי אין לו דמות הגוף ואינו בגדר מקום וכמ״ש הנה מקום אתי שהוא מקומו של עולם ואין העולם מקומו. אך להבין הענין כי הנה התורה היא מן השמי׳ כמ״ש כי מן השמים דברתי וגו׳ דהיינו שהיא בחי׳ שמים כי שמים אש ומים. וכך גבי התורה כתיב מימינו אש דת למו.
“The heavens are My throne and the earth is My footstool; what house…,” etc. [We need] to understand how it is fitting to say of Him, blessed be He, “My throne” and “My footstool.”
Read it here
Likkutei Torah, V’Zos HaBerachah, maamar 3לקו״ת ברכה (צו, ב
page 96b, ¶22
כך האתעדל״ת והתשובה עולה למעלה מעלה לבחי׳ ישת חשך סתרו ונמשך משם להיות מוריד הגשם המשכת הטפה כו׳. גם י״ל המשל מענין ואד יעלה באופן אחר היינו עד״מ שמתחלה היו האידים דקים מאד ומתגשמים אח״כ ונעשים עב וענן להוריד מטר כמ״כ המשכת הטפה הנ״ל מהמוח ומתגשמת כו׳ ומכל טעמים הנ״ל נקרא המשכה זו בחי׳ מוריד הגשם (ופירוש משיב הרוח ומוריד הגשם יובן ע״ד מ״ש בפ׳ מקץ סד״ה נר חנוכה כו׳ …
Open it on Sefaria (opens in a new tab)
Kehot’s note
מדרש תהלים צ, ד. — ועייג״כ ב״ר פ״ח, ב. ויק״ר פי״ט. תנחומא וישב ד. זח״ב מט, א. — ראה ד״ה איתא במדרש תהלים (קונטרס נט). — (הערת כ״ק אדמו״ר זי״ע בספר המאמרים ת״ש ע׳ 83).
בלקו״ש חט״ו ע׳ 476 נדפס מכ׳ (מיום כג סיון תשי״ב) ביאור לד״ה זה: . . . במענה על שאלותיו, זה מכבר, בתו״א בתחלתו בד״ה השמים כסאי:
א) הא דאלפיים שנה קדמה תורה לעולם ואח״כ נמשכה בשמים וארץ — אם זהו ענין אחד עם האמור בזהר באד״ר, ע״ד חד אורחא ותרי״ג ארחין דאורייתא.
הנה, בכלל, האמור בזהר שייך למצות, ששרשן בכתר גלגלתא, וכמוש״כ באגה״ק ס״ך, וכ״ה ג״כ בד״ה תקעו תרצ״א ס״ו שמביאו במכתבו (משא״כ תורה שמחכמה נפקת עיי״ש באגה״ק), כי גם התרי״ג ארחין הם בגלגלתא. ולפעמים מפרשים מאמר הזהר גם על התורה, אבל כמו ששרשה בכתר. וראה לקו״ת במדבר יא, ד.
ב) מהו השייכות דבינה והתבוננות בלב לרחמים עליונים והתהוות התורה, — בלקו״ת לג׳ פרשיות (א, ב) מפרש ע״ז וז״ל: ועיין בתניא פמ״ה . . וגם כמו יוהכ״פ שהוא התגלות הבינה ה״ז ע״י שמעוררים רחמים. — ויעויין בתניא שם, ובהגהות הצ״צ ע״ז שנדפסו בקונטרס רשימות איכה ע׳ כ״ב.
ג) מש״כ שהמדות בטלים ונכללים במקורם — אם הכוונה לע״ס הגנוזות — הכוונה למקור המדות, היינו שכל המולידם, ז״ת דאימא. ועיין בזה באריכות בלקו״ת לג״פ (א, ג־ ו, ג), ובהמשך ר״ה שנדפס לשנה זו.
ד) התורה כבר נמסרה בעולם בשעת מ״ת ולמה צריכים לאתדל״ת — מובן ע״פ משנ״ת בחילוק התורה שלפני התפלה ושלאחרי׳, עיין לקו״ת ברכה (צו, ב) ובכ״מ.
ה) כותב דרוחו ונשמתו אליו יאסוף בקרב איש ולב עמוק, ובסוף המאמר איתא שהוא רק בבחי׳ מקיף וסובב.
הרי כתב גם בסוף המאמר דמעט מזער נתפס בפני׳ הלב, וממכ״ע לגבי סוכ״ע הוא מעט מזעיר. ראה תניא פמ״ח, ועג״כ בהוספות לתו״א ד״ה אם ישים — דיאסוף היינו אורות בכלים.
ו) גם המשכה דוידבר הוי׳ אל משה נעשה ע״י ואהבת גו׳, וכמוש״כ בפי׳ בלקו״ת לג״פ (יא, ג). ועייג״כ אמרי בינה שער הק״ש ספמ״ג.
ז) הארץ הדום רגלי — מפרש דמצות מעשיות מעלים הרגל — כנס״י למעלה והאדם למטה — והיינו העלאתם והתכללות של ג׳ (נה״י דלבר מגופא, תרין שוקין, רגל) במוחין, ע״י שנכללין מקודם במדות (וא״ו) והמדות במוחין (יו״ד), ונת׳ בפרטיות בלקו״ת לג״פ (ח, א. ואילך).
ח) זה שהנשמה המלובשת בגוף פועלת היחוד דאורייתא וקוב״ה — ב׳ טעמים בדבר: מפני שעסקה בניצוצות דתהו שקדם לתיקון. והעיקר — שעבודתה למטה גורם, בב״א, עבודת שרשה בכל העולמות וגם מה שלמעלה מעולמות, כי היא כחבל שראשו קשור למעלה. ועיין אגרת התשובה פ״ה, קו״א לתניא בתחילתו, הגה״ה שני׳ בתניא פ״מ. וראה ג״כ מאמר דשבת מברכין סיון ה׳תשי״ב.
ט) מש״כ בביאור דד״ה כי כאשר השמים ספ״ד ענין ג׳ הווי״ן דויסע כו׳ — הוא לראי׳ לבאר מאין ממשיכין, שהוא מהיודי״ן כו׳. ועיין תו״א ויצא ביאור דושבתי בשלום.
יוד) כח הצמיחה הפרטי, דצומח פרטי, גם הוא נמצא בארץ, ולא בגרעין, אלא שהגרעין מעורר אותו, היינו, שיצמח עשב זה ולא אחר. ראה אגה״ק סוף ס׳'ך. ד״ה יביאו לבוש (ש״א) פכ״ו. וככה הגדול פמ״ד. ועוד.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
12
On the words
פי׳ עולם נקרא בחינת אש ומים
How it connects
The note says the idea that “world” means fire and water is mentioned there.our note
Where the note points
Likkutei Torahלקוטי תורה
Bechukosai 48b
וישראל וכו׳ כולהו דרגא על דרגא סתים וגליא (בפ׳ אחרי דע״ג ע״א). וביאור ענין בחי׳ סתים היינו מה שאינו נראה ומושג ואינו מתלבש במקום כלל ונק׳ סתימא דכל סתימין, פי׳ אפילו מן הסתימא הוא סתום ונעלם, ולית מחשבה דלהון תפיסא ביה כלל ועיין בסה״מ דקי״א ע״א. ובחי׳ גליא הוא מה שאנו רואים עולם הגשמי בחי׳ מקום בעל ששה קצוות מעלה ומטה וד׳ רוחות העולם. ולכאורה לא יתכן לומר על בחי׳ גשמית שהוא בחי׳ אלהות. אבל באמת הענין הוא כן כי אין עוד מלבדו כתיב ומלכותו בכל משלה וכל מה שאנו רואים בדצח״מ שבעוה״ז יש בכל גשמי מגשמיים הנ״ל חיות רוחני המחיה אותו תמיד והוא ג״כ נק׳ בחי׳ מקום כמ״ש הנה מקום אתי שיש ג״כ בחי׳ מקום למעלה וכו׳. ופי׳ מקום שהחיות רוחני בחי׳ מקום הוא ונק׳ ג״כ גליא ובטל הוא …
Our explanationThat passage distinguishes the hidden and the revealed and explains that the spiritual life-force in every physical thing is also called “place,” as in “Behold, there is a place with Me.”
Open it on Sefaria (opens in a new tab)
Kehot’s note
נזכר בלקו״ת בחוקותי מח, ב.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
13
On the words
ודברת בם
How it connects
“You shall teach them to your children and speak of them.” Speaking words of Torah is read as drawing the Infinite Light into the Torah.our note
The source
Deuteronomy 6:7דברים ו׳:ז׳Sefaria (opens in a new tab)
6וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם עַל־לְבָבֶךָ: 7וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ וְדִבַּרְתָּ בָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשׇׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ: 8וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל־יָדֶךָ וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ:
6And these words, which I command thee this day, shall be upon thy heart; 7and thou shalt teach them diligently unto thy children, and shalt talk of them when thou sittest in thy house, and when thou walkest by the way, and when thou liest down, and when thou risest up. 8And thou shalt bind them for a sign upon thy hand, and they shall be for …
Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria
Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.
14
On the words
עולמים — פי׳ תוך דבר
How it connects
According to the note, this passage is quoted there.our note
Where the note points
Likkutei Torahלקוטי תורה
Vaetchanan 6c
הנה המקוה כאן הוא ארבעים סאה מים גשמיים כו׳ ולמעלה הוא ענין המשכת מים העליונים דבינה ממקור החכמה ע״י בחי׳ ד׳ היודי״ן דע״ב כו׳ שמהם נמשכו מ׳ סאה כמבואר בפע״ח שער השבת והסוד של ענין הטהרה דוקא בהן לכל טומאה הוא ענין פנימיות התורה ועד״ז שונין שם גם זאת ההלכה דשש מעלות במקוואות זו למעלה מזו כו׳ שהם ששה צירופים של יה״ו כמ״ש בפע״ח שם ועד״ז בכל עניני המצות כולן וכמו בסוד התפילין דבכאן נתלבשה מצות תפילין במעשה גשמי׳ בקלף ודיו גשמיי׳ כו׳ ופ׳ קדש לי כל בכור כו׳ ידוע ששרשה בבחי׳ חכמה כי קדש הוא חכמה ונמשך להכתב בקלף ולהנתן בבית התפילין ויהיה נמשך מזה בחי׳ מוחין עליונים לאדם בבחי׳ מקיף מה שא״א לו להשיג במוחין של עצמו כו׳ כמ״ש במ״א. והרי נמשך אור א״ס בחכמה שבפ׳ קדשכו׳ בכ …
Our explanationThe Likkutei Torah discussion concerns how supernal “waters” of Binah are drawn from Chochmah and how physical mitzvos such as tefillin draw down higher intellect as an encompassing light.
Open it on Sefaria (opens in a new tab)
Kehot’s note
מובא בלקו״ת ואתחנן ו, ג.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

The Torah as G‑d’s throne ¶5

5וזהו ענין וידבר1 ה׳ אל משה שהמשכת הוי״ה להיות התורה צריך להיות המשכה תחלה לבחינת משה שהוא2 מבחינת כי מן המים משיתיהו.3

And this is the meaning of “And G‑d spoke to Moshe”: that the drawing down of Havayah so that there be Torah must first be a drawing down to the level of Moshe, who is of the level of “for I drew him out of the water.”

Explanation

The Torah reaches the world through Moshe: “G‑d spoke to Moshe” means that the drawing down of Havayah into Torah passes first through Moshe. His name comes from “I drew him out of the water,” and the Torah’s water is Chochmah, so Moshe is the channel of divine wisdom.

וזהו השמים כסאי שהשמים היא התורה הרי היא כסא ע״ד4 משל שנעשה לשבת וישיבה זו היא השפלה לגבי עמידה שכשהאדם עומד הנה הוא בעל קומה וראשו ומוחו גבוהים מעל הארץ וע״י ישיבה נשפל קומתו.

And this is “The heavens are My throne”: the heavens are the Torah, and it is a throne — by way of analogy — which is made for sitting. And this sitting is a lowering compared with standing: for when a person stands he has full stature, and his head and brain are high above the ground, and through sitting his stature is lowered.

Explanation

Now the verse is explained: “The heavens,” the Torah, are G‑d’s “throne.” A throne lowers a person: standing, his head is high above the ground, while sitting lowers his stature.

כך התורה נעשה כסא לאור א״ס ב״ה לבחינת ראשו שהיא בחינת רצונו וחכמתו ובינתו דאנת חכים5

So the Torah is made a throne for the Infinite Light, blessed be He, for the level of His “head,” which is the level of His will, His wisdom and His understanding; for “You are wise,

Explanation

Likewise the Torah is a “throne” on which G‑d’s “head” — His will, wisdom and understanding — “sits,” that is, lowers itself. The Tikkunei Zohar says of G‑d: “You are wise,

ולא בחכמה ידיעא ומבין ולא בבינה ידיעא6 ובתורה יורדים ומשתלשלים חכמתו ובינתו בדברים גשמיים כתפילין וציצית וצדקה ותרומות ומעשרות וקרבנות7 כו׳:

but not with a knowable wisdom, and understanding, but not with a knowable understanding”; and in the Torah His wisdom and understanding descend and come down, step by step, into physical things, such as tefillin, tzitzis, charity, terumos and tithes, and sacrifices, etc.

Explanation

but not with a knowable wisdom.” Through the Torah this unknowable wisdom descends and becomes clothed in physical mitzvos — tefillin, tzitzis, charity, tithes, sacrifices.

Paragraph 5 in brief

The paragraph answers the first half of the question: the “heavens” that are G‑d’s throne are the Torah, in which G‑d’s own will and wisdom “sit” — lower themselves — into physical mitzvos, through the channel of Moshe.

Deeper

A handwritten gloss connects “And G‑d spoke to Moshe” to Iggeres HaKodesh 12, where the plain Name Havayah throughout the Torah refers to Tiferes; another gloss links Moshe “drawn from the water” to “the Torah comes from Chochmah,” perhaps why it is called “the Torah of Moshe.”

Marei mekomos

1
On the words
וזהו ענין וידבר ה׳ אל משה
How it connects
A handwritten gloss on the first edition suggests that this passage is based on Iggeres HaKodesh 12, which says that the plain Name Havayah throughout the Torah refers to the attribute of Tiferes.our note
Where the note points
Tanyaתניא
Iggeres HaKodesh 12
והיה מעשה הצדקה שלום, ועבודת הצדקה השקט ובטח עד עולם. להבין ההפרש שבין ״מעשה״ ל״עבודה״ ובין ״שלום״ ל״השקט ובטח״ כו׳. על פי מה שאמרו רבותינו זכרונם לברכה על פסוק ״עושה שלום במרומיו״ – כי ״מיכאל שר של מים וגבריאל שר של אש, ואין מכבין זה את זה״. כלומר, שמיכאל שר של חסד, הנקרא בשם ״מים״, היורדים ממקום גבוה למקום נמוך, והוא בחינת ההשפעה והתפשטות החיות מעולמות עליונים לתחתונים, ובחינת אש שטבעה לעלות למעלה, היא בחינת הגבורה והסתלקות השפעת החיים ממטה למעלה, שלא להשפיע, רק בצמצום עצום ורב, והן מדות נגדיות והפכיות זו לזו, והיינו כשהן בבחינת מדות לבדן. אך הקדוש ברוך הוא – עושה שלום ביניהם, דהיינו, על ידי גילוי שמתגלה בהן הארה רבה והשפעה עצומה מאד מאור אין סוף ברוך הוא, אשר כשמו כן הוא, שאינו בבחינת מדה חס …
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Kehot’s note
”לכמוני השפל הדל נראה דזה הוא עפ״י מה דאיתא באגה״ק סי׳ יב וז״ל: ולכן סתם שם הוי׳ ב״ה שבכל התורה מורה על מדת התפארת כו׳ ע״ש, ואם שגיתי ה׳ יכפר בעדי” — הג״ה בכת״י על תו״א הנ״ל.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
2
On the words
לבחינת משה שהוא מבחי׳ כי מן המים משיתיהו
How it connects
A handwritten gloss connects this to paragraph 11 of this maamar: “shamayim is sham mayim, for the Torah comes from Chochmah.” The glossator suggests that this is why it is called “the Torah of Moshe,” since Moshe was “drawn from the water.”our note
Where the note points
Torah Ohrתורה אור
below, ד"ה והנה זהו דרך כלל
והנה זהו דרך כלל שנק׳ שמים וארץ תורה ומצות ודרך פרט בתורה עצמה שמים זו תורה שבכתב שמים שם מים דאורייתא מחכמה נפקת וארץ נקרא תורה שבע״פ כי ארץ מלשון רצון כמאמר רז״ל למה נקרא שמה ארץ שרצתה כו׳ וארץ אותיות א׳ רץ כו׳ והענין כי תורה שבע״פ היא השגת תכלית הרצון לידע איך ומה כגון סוכה שהיא גבוה כו׳ שאין זה מבואר בתורה שבכתב ותושב״כ היא רק בחי׳ אותיות להיות כדמותן בצלמן שהן שמותיו של הקב״ה ולכן נקרא קורא בתורה כמו שקורא בשם והיינו מלמעלה למטה אבל תורה שבע״פ עיקרה ממטה למעלה ע״י השגת הרצון בנפש תכלל הנפש במקורה למעלה. ושלשה נקראו ארץ כנסת ישראל ותורה שבע״פ ומצות וכולן נרמזין במקרא אחד. ארץ ארץ ארץ שמעי דבר ה׳: אך אי זה בית כו׳ כי הכסא והשרפרף אין דרכן להעמידן …
Now, this is in general: that Torah and mitzvos are called heaven and earth. And in particular, within the Torah itself: “heaven” is the Written Torah — shamayim is sham mayim (“there is water”), for the Torah comes from Chochmah — and “earth” is the name for the Oral Torah, for eretz (earth) is from the word ratzon (will), as the saying of our Sages: “Why is it called eretz? Because it wished (ratz’sah),” etc.; and eretz is the letters alef, ratz (“runs”), etc. And the matter is: the Oral Torah is the grasp of the ultimate intent of the will — to know how and what, such as [the law of] a sukkah that is high, etc., which is not explained in the Written Torah. And the Written Torah is only the level of letters, [to be read] in their likeness and in their image, which are the Names of the Holy One, blessed be He. Therefore one is said to “read” (kore) in the Torah, as one calls (kore) a name; and this is from above to below. But the Oral Torah is essentially from below to above: through grasping the will in the soul, the soul becomes included in its source above. And three are called “earth”: the Community of Israel, the Oral Torah and the mitzvos; and all of them are alluded to in …
Read it here
Kehot’s note
”נראה דזהו ע״פ מש״כ לקמן בד״ה והנה זהו דרך כלל כו׳ ושם וז״ל שמים שם מים דאורייתא מחכמה נפקת, ואולי אפשר לתת טעם שנק׳ תורת משה — מטעם הזה דאורייתא מחכמה נפקת — ומשה מן המים משיתיהו וד״ל” — הג״ה בכת״י על תו״א הנ״ל.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
3
On the words
כי מן המים משיתיהו
How it connects
Pharaoh’s daughter named him Moshe, “for I drew him out of the water.” The Alter Rebbe links Moshe to “water,” the Chochmah from which the Torah comes.our note
The source
Exodus 2:10שמות ב׳:י׳Sefaria (opens in a new tab)
9וַתֹּאמֶר לָהּ בַּת־פַּרְעֹה הֵילִיכִי אֶת־הַיֶּלֶד הַזֶּה וְהֵינִקִהוּ לִי וַאֲנִי אֶתֵּן אֶת־שְׂכָרֵךְ וַתִּקַּח הָאִשָּׁה הַיֶּלֶד וַתְּנִיקֵהוּ: 10וַיִּגְדַּל הַיֶּלֶד וַתְּבִאֵהוּ לְבַת־פַּרְעֹה וַיְהִי־לָהּ לְבֵן וַתִּקְרָא שְׁמוֹ מֹשֶׁה וַתֹּאמֶר כִּי מִן־הַמַּיִם מְשִׁיתִהוּ: 11וַיְהִי בַּיָּמִים הָהֵם וַיִּגְדַּל מֹשֶׁה וַיֵּצֵא אֶל־אֶחָיו וַיַּרְא בְּסִבְלֹתָם וַיַּרְא אִישׁ מִצְרִי מַכֶּה אִישׁ־עִבְרִי מֵאֶחָיו:
9… and I will give thee thy wages.’ And the woman took the child, and nursed it. 10And the child grew, and she brought him unto Pharaoh’s daughter, and he became her son. And she called his name Moses, and said: ‘Because I drew him out of the water.’ 11And it came to pass in those days, when Moses was grown up, that he went …
Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria
Kehot’s note
שמות ב, י.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
4
On the words
שו״ה הרי היא — כסא ע״ד
How it connects
The manuscript reads: “it is ‘My throne,’ like a throne, by way of analogy,” instead of “it is a throne, by way of analogy.”our note
Where the note points
Manuscripts of the Alter Rebbe’s maamarimכתבי יד
manuscript reading
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Kehot’s note
בכת״י: הרי היא כסאי כמו כסא: עד״מ.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
5
On the words
דאנת חכים
How it connects
The words here quote Tikkunei Zohar, Patach Eliyahu · 17b:3–4; the passage is shown below.
The source
Tikkunei Zohar, Patach Eliyahu · 17b:3–4תקוני הזהר י״ז ב:ג׳-ד׳Sefaria (opens in a new tab)
אנת חכים ולאו בחכמה ידיעא. אנת הוא מבין ולא מבינה ידיעא. לית לך אתר ידיעא אלא לאשתמודעא תוקפך וחילך לבני נשא. ולאחזאה לון איך אתנהיג עלמא בדינא וברחמי דאינון צדק ומשפט כפום עובדיהון דבני נשא. דין איהו גבורה. משפט עמודא דאמצעיתא. צדק מלכותא קדישא. מאזני צדק *תרין סמכי קשוט. הין צדק אות ברית. כלא לאחזאה איך אתנהיג עלמא.
You are wise and not with the known wisdom, You are understanding and not with the known understanding,
Hebrew: Constantinople, 1740 (CC-BY-NC) · English: Sefaria Community Translation (CC0) · via Sefaria
Kehot’s note
ת״ז בהקדמה (פתח אליהו).
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
6
On the words
דאנת חכים ולא בחכמה ידיעא ומבין ולא בבינה ידיעא
How it connects
Elijah’s prayer: “You are wise, but not with a knowable wisdom; You understand, but not with a knowable understanding.” G‑d’s wisdom is beyond ours, yet it descends into the Torah.our note
The source
Tikkunei Zohar 17b:3–4תקוני הזהר י״ז ב:ג׳-ד׳Sefaria (opens in a new tab)
אנת חכים ולאו בחכמה ידיעא. אנת הוא מבין ולא מבינה ידיעא. לית לך אתר ידיעא אלא לאשתמודעא תוקפך וחילך לבני נשא. ולאחזאה לון איך אתנהיג עלמא בדינא וברחמי דאינון צדק ומשפט כפום עובדיהון דבני נשא. דין איהו גבורה. משפט עמודא דאמצעיתא. צדק מלכותא קדישא. מאזני צדק *תרין סמכי קשוט. הין צדק אות ברית. כלא לאחזאה איך אתנהיג עלמא.
You are wise and not with the known wisdom, You are understanding and not with the known understanding,
Hebrew: Constantinople, 1740 (CC-BY-NC) · English: Sefaria Community Translation (CC0) · via Sefaria
Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.
7
On the words
ומעשרות וקרבנות
How it connects
The note says that the mention of tithes and sacrifices here is explained in Or HaTorah, Behaalosecha.our note
Where the note points
Or HaTorah, by the Tzemach Tzedekאור התורה
Behaalosecha, p. 364
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Kehot’s note
נתבאר באוה״ת בהעלותך ע׳ שסד.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

The footstool: raising the foot ¶6–10

6והארץ הדום רגלי. הדום בלשון הפסוק הוא כמו שרפרף בלשון הגמרא שהוא ג״כ כסא קטן.

“And the earth is My footstool.” Hadom (footstool) in the language of the verse is like shrafraf in the language of the Gemara, which is also a small seat.

Explanation

Now the second half of the verse, “the earth is My footstool.” The biblical word hadom is what the Talmud calls a shrafraf: a small seat.

והוא מה שמעמידין תחת רגלי היושב להגביה הרגל מעל הארץ וע״ז אמרו בגמ׳ על פסוק כרסון רמיו אחד לכסא ואחד לשרפרף. כסא הוא הגדול שיושבין עליו ושרפרף הוא הקטן שמעמידין תחת הרגלים.1

It is what is set beneath the feet of one who sits, to raise the foot above the ground. And about this they said in the Gemara, on the verse “thrones were set up”: one for a throne and one for a footstool. The throne is the large one on which one sits, and the footstool is the small one set beneath the feet.

Explanation

A footstool raises the feet of the one sitting. The Talmud reads the plural “thrones” in Daniel’s vision as one throne and one footstool.

Paragraph 6 in brief

The paragraph defines the footstool — a small seat that lifts the feet off the ground — in preparation for explaining what the “earth” is that serves as G‑d’s footstool.

Marei mekomos

1
On the words
אמרו בגמרא על פסוק כרסון רמיו
How it connects
Daniel sees “thrones set up” and the Ancient of Days seated; the Talmud asks why the plural.our note
The source
Daniel 7:9דניאל ז׳:ט׳Sefaria (opens in a new tab)
8… סִלְקָת בֵּינֵיהֵן וּתְלָת מִן־קַרְנַיָּא קַדְמָיָתָא אֶתְעֲקַרָה מִן־[קֳדָמַהּ] (קדמיה) וַאֲלוּ עַיְנִין כְּעַיְנֵי אֲנָשָׁא בְּקַרְנָא־דָא וּפֻם מְמַלִּל רַבְרְבָן: 9חָזֵה הֲוֵית עַד דִּי כׇרְסָוָן רְמִיו וְעַתִּיק יוֹמִין יְתִב לְבוּשֵׁהּ כִּתְלַג חִוָּר וּשְׂעַר רֵאשֵׁהּ כַּעֲמַר נְקֵא כׇּרְסְיֵהּ שְׁבִבִין דִּי־נוּר גַּלְגִּלּוֹהִי נוּר דָּלִק: 10נְהַר דִּי־נוּר נָגֵד וְנָפֵק מִן־קֳדָמוֹהִי אֶלֶף אַלְפִין יְשַׁמְּשׁוּנֵּהּ וְרִבּוֹ רִבְבָן קָדָמוֹהִי יְקוּמוּן דִּינָא יְתִב וְסִפְרִין פְּתִיחוּ:
8… this horn were eyes like the eyes of a man, and a mouth speaking great things. 9I beheld Till thrones were placed, And one that was ancient of days did sit: His raiment was as white snow, And the hair of his head like pure wool; His throne was fiery flames, and the wheels thereof burning fire. 10A fiery stream issued And came forth from before him; thousand thousands ministered unto him, And …
Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria
Chagigah 14a:6חגיגה י״ד א:ו׳Sefaria (opens in a new tab)
קַיבְּלַהּ מִינֵּיהּ, אוֹ לָא קַיבְּלַהּ מִינֵּיהּ? תָּא שְׁמַע: אֶחָד לְדִין וְאֶחָד לִצְדָקָה, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. אָמַר לוֹ רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה: עֲקִיבָא, מָה לְךָ אֵצֶל הַגָּדָה! כְּלָךְ מִדַּבְּרוֹתֶיךָ אֵצֶל נְגָעִים וְאֹהָלוֹת. אֶלָּא: אֶחָד לְכִסֵּא וְאֶחָד לִשְׁרַפְרַף. כִּסֵּא — לֵישֵׁב עָלָיו, שְׁרַפְרַף — לַהֲדוֹם רַגְלָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי וְהָאָרֶץ הֲדוֹם רַגְלָי״.
Did he accept it from him, or did he not accept it from him? Come and listen: "One for justice and one for charity, the words of Rabbi Akiva [which shows that he accepted Rabbi Yose the Galilean's words]. Rabbi Elazar the son of Azariah said to him, 'Akiva! What business do you have with aggadah? Take your words (ie. adjust your focus) to [tractates] Nega'im and Oholot! Rather, One for a throne and one for a footstool- the throne to sit upon, the footstool for a foot-rest, as it is said, "The heavens are My throne and the earth is My foot-rest (Isaiah 66:1)."
Hebrew: William Davidson, Vocalized Aramaic (CC-BY-NC) · English: Sefaria Community Translation (CC0) · via Sefaria
Sanhedrin 38b:18סנהדרין ל״ח ב:י״חSefaria (opens in a new tab)
קַבְּלַהּ מִינֵּיהּ אוֹ לָא קַבְּלַהּ מִינֵּיהּ? תָּא שְׁמַע, דְּתַנְיָא: אֶחָד לְדִין וְאֶחָד לִצְדָקָה, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. אָמַר לוֹ רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה: עֲקִיבָא, מָה לְךָ אֵצֶל הַגָּדָה? כְּלָךְ אֵצֶל נְגָעִים וְאֹהָלוֹת! אֶלָּא, אֶחָד לְכִסֵּא וְאֶחָד לִשְׁרַפְרַף: כִּסֵּא לֵישֵׁב עָלָיו, שְׁרַפְרַף לַהֲדוֹם רַגְלָיו.
Hebrew: William Davidson, Vocalized Aramaic (CC-BY-NC) · via Sefaria
Berakhot 10bברכות י׳ בSefaria (opens in a new tab)
Where the note points
Or HaTorah, by the Tzemach Tzedekאור התורה
Nach vol. 1, p. 313
Our explanationThe Tzemach Tzedek links Daniel’s “thrones” directly to our verse: “one for a throne and one for a footstool, as it says, ‘The heavens are My throne.’”
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Kehot’s note
דניאל ז, ט. חגיגה יד, א (ראה אוה״ת נ״ך-א ע׳ שיג ”כרסון רמיו וע״י יתיב כו׳ אחד לכסא ואחד לשרפרף שנאמר השמים כסאי כו׳”). סנהדרין לח, ב. וראה ברכות י, ב.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

7והענין כי הנה1 כנסת ישראל נקרא רגל כמ״ש בנים אתם לה׳ אלהיכם וברא כרעא דאבוה2 והנה כמו ע״ד משל שנמצא מעלה יתירה

And the explanation: the Community of Israel is called “foot,” as it is written, “You are children to Havayah your G‑d,” and “a son is his father’s leg.” Now, by way of analogy, there is an added advantage

Explanation

Why is the earth G‑d’s “footstool”? Because the Jewish people are called G‑d’s “foot”: they are His children, and the Talmud says “a son is his father’s leg,” an extension of the father. Now, in some ways the foot is superior to the head.

ברגל מה שאין בראש שהרגלים הם המהלכים והם נושאים את הראש ומוליכין אותו למחוז חפצו

in the foot that is not in the head: for the feet are what walk, and they carry the head and bring it to its desired destination.

Explanation

The feet carry the head and bring it where it wants to go; the head cannot get there without them.

ונמצא הראש צריך להרגל וגם גידי הראש וחיותו שהדם הוא הנפש3 הם ברגלים וכשמקיזין דם מהרגל מתרפא הראש ומתקיים

So the head needs the foot. And also the veins of the head and its life-force — for “the blood is the soul” — are in the feet; and when blood is let from the foot, the head is healed and sustained.

Explanation

Moreover, the veins that supply the head run through the feet, and blood is the life. So bloodletting from the foot (a remedy of the time) could heal the head.

וכן כמה רפואות יש שעושין ברגלים4 ומתרפא הראש ובבחינה זו נקרא הרגל ראש5 והראש רגל שהוא למטה מהרגל במדרגה זו.6

And likewise there are several remedies that are applied to the feet, and the head is healed. And in this respect the foot is called head and the head foot, for in this degree it is below the foot.

Explanation

Other remedies applied to the feet also heal the head. In this respect the foot is the “head” and the head the “foot,” since the head depends on it.

Paragraph 7 in brief

The paragraph introduces the analogy of the foot: though lowest, it carries and even heals the head, so in a certain respect it stands above it. The Jewish people are G‑d’s “foot” in this sense.

Deeper

The Rebbe (Kehot note) explains the foot’s advantage “in this respect”: the lowest level serves as a vessel for the highest, as the head is a vessel for intellect. This is also why the lowest world is a dwelling for G‑d’s essence, while the higher worlds hold only revelations (Tanya ch. 36; Iggeres HaKodesh 20).

Marei mekomos

1
On the words
והענין כי הנה כנס״י
How it connects
Cited by the note as a parallel for the idea that the Community of Israel is called “foot.”our note
Where the note points
Sefer HaMaamarim 5627, by the Rebbe Maharashספר המאמרים תרכ״ז
p. 67 (5760 edition)
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Kehot’s note
ראה סה״מ תרכ״ז [הוצאת תש״ס] עמוד סז.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
2
On the words
וברא כרעא דאבוה
How it connects
There “a son is his father’s leg” describes Netzach: the natural love that acts without intellect, called the “legs,” outside the body; the lowest levels of Adam Kadmon extend to the end of Asiyah, which is why even the simplest Jew can give his life to sanctify G‑d’s Name.our note
The source
Yevamot 3a:2–4יבמות ג׳ א:ב׳-ד׳Sefaria (opens in a new tab)
דְּאָמַר רָבָא: אֲמַר לִי רַב יִצְחָק בַּר אַבְדִּימִי: אָתְיָא ״הֵנָּה״ ״הֵנָּה״, אָתְיָא ״זִמָּה״ ״זִמָּה״. הַשְׁתָּא דְּאָמְרַתְּ כׇּל מִלְּתָא דְּאָתְיָא מִדְּרָשָׁא חַבִּיבָא לֵקהּ, לִיתְנֵי לַאֲחוֹת אִשָּׁה לְבַסּוֹף! אַיְּידֵי דְּאַיְירִי בְּאִיסּוּר אַחְווֹתָא, תְּנָא אֲחוֹת אִשְׁתּוֹ.
Hebrew: William Davidson, Vocalized Aramaic (CC-BY-NC) · via Sefaria
Where the note points
Torah Ohrתורה אור
below, 78b
בחו״ג כו׳. משא״כ בחי׳ נצח הוא בחי׳ השפעה של המדה בלי שכל ומוחין בחי׳ נצוח שהוא בחי׳ אהבה הטבעית ברא כרעא דאבוה ונק׳ בחי׳ רגלים לבר מן גופא ואף שגם הרגלים מראים תנועות השמחה ברקוד בעת שמחתו היינו ע״י שחושב איך לרקד ולא ממילא כמו הידים. והנה נה״י דא״ק מסתיימין בעשיה וכו׳. והפרצופים דעגולים ויושר מסתיימין לפני הפרסא שבין אצי׳ לבריאה אלא שנה״י דא״ק בוקע הפרסא ומתלבשים בבי״ע כו׳ כי ענין א״ק הוא בחי׳ מחשבה אנא אמלוך שבמחה״ק ההיא היה כל תכלית סדר השתלשלות עד סוף עשייה בכדי להיות אתכפייא ואתהפכא כו׳. ולכן יכולה בחי׳ א״ק להתלבש בבי״ע כו׳. ולכן אפי׳ קל שבקלים ופחותי הערך יכול למסור נפשו על קידוש השם. והיינו מפני כי נה״י דא״ק מסתיימין ומתלבשים שם בסוף העשיה כו׳ (ועמ״ש בד״ה למנצח על השמינית): והנה ההפרש בין …
Open it on Sefaria (opens in a new tab)
Likkutei Torahלקוטי תורה
Vaetchanan 12c (in the marei mekomos)
אלקינו הוי׳ היה הוה ויהיה. אלקינו אלוה שלנו שאנחנו בטלים אליו בביטול ויחוד אמיתי כמ״ש בנים אתם לה׳ אלקיכם ברא כרעא דאבוה כמכו הרגל שבטל לגבי הראש ואפילו אם הראש רוצה להכאיב את הרגל ולהדאיבו לתשובה או לרפואה כגון אם הזיק את הרגל בקרירות שהרפואה היא לשפשפו בשלג ואם נכוה הרפואה היא לחממו ביותר במרחץ שהרפואה היא כואבת ביותר בשעת מעשה מאד ואין הרגל מרגיש את הרפואה כ״א הראש ואעפ״כ אין הרגל מונע מפני ביטולו להראש באחדות וע״ז יפול שם אלקינו אלוה שלנו שבאדם אחד יכול לומר על כל האברים שהם שלו דהיינו שהראש הוא של הרגל או שהרגל הוא של הראש. משא״כ על אחד אחר נפרד אינו יכול לומר שהוא שלו ממש כך נק׳ בכל התורה כולה אני ה׳ אלקיכם אלוה שלכם ממש כי חלק ה׳ ממש עמו אלא …
Our explanationThere “You are children… a son is his father’s leg” illustrates total unity: the foot is nullified to the head and accepts even a painful remedy the head chooses, as a frostbitten foot is rubbed with snow; so G‑d is “our G‑d,” ours as limbs of one body.
Open it on Sefaria (opens in a new tab)
Torah Ohr, Mishpatim, maamar 5לקמן עח, ב
page 78b, ¶37
ולכן והם לא יגשו לבחי׳ גילוי שם הוי״ה. אבל במשה רבע״ה כתיב ונגש לבחי׳ שם הוי״ה. וכן אבות העולם היו מרכבה לבחינת זרועות עולם כנ״ל. (ובזה יובן קצת מ״ש בשיר השירים דודי שלח ידו כו׳ דהיינו לנשמות הגבוהות במאד אבות העולם ומשה רבינו עליו השלום כנ״ל):
Open it on Sefaria (opens in a new tab)
Kehot’s note
יונת אלם רפ״ב, ראה יבמות ג, א תוד״ה מקמי. וראה לקמן עח, ב. ובמ״מ ללקו״ת ואתחנן יב, ג.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
3
On the words
שהדם הוא הנפש
How it connects
“For the blood is the soul (life).” The life of the head flows through the blood that passes through the feet.our note
The source
Deuteronomy 12:23דברים י״ב:כ״גSefaria (opens in a new tab)
22אַךְ כַּאֲשֶׁר יֵאָכֵל אֶת־הַצְּבִי וְאֶת־הָאַיָּל כֵּן תֹּאכְלֶנּוּ הַטָּמֵא וְהַטָּהוֹר יַחְדָּו יֹאכְלֶנּוּ: 23רַק חֲזַק לְבִלְתִּי אֲכֹל הַדָּם כִּי הַדָּם הוּא הַנָּפֶשׁ וְלֹא־תֹאכַל הַנֶּפֶשׁ עִם־הַבָּשָׂר: 24לֹא תֹּאכְלֶנּוּ עַל־הָאָרֶץ תִּשְׁפְּכֶנּוּ כַּמָּיִם:
22… is eaten, so thou shalt eat thereof; the unclean and the clean may eat thereof alike. 23Only be stedfast in not eating the blood; for the blood is the life; and thou shalt not eat the life with the flesh. 24Thou shalt not eat it; thou shalt pour it out upon the earth as water.
Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria
Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.
4
On the words
וכן כמה רפואות יש שעושין ברגלים
How it connects
There the Alter Rebbe says that the legs (Netzach and Hod) are rooted in Keser, carry the body and head, and that the head is healed through the foot — placed in hot water — because the veins of the head are in the foot, since “their end is wedged in their beginning.”our note
Where the note points
Likkutei Torahלקוטי תורה
Masei 90c (which refers to this passage)
והמשיך יוסף צ״ע בחי׳ זו לבנימין כדי שגם בנשמות הבינונים שהם ענפים וניצוצים המתפשטים מבנימין יוכל להיות בחי׳ אהבה זו. ומה שהטמין הגביע שלא ידע מזה בנימין, זהו משום כי בבינונים שהם ניצוצים דבנימין צ״ל אהבה זו באופן שלא ידע בעצמו מזו האהבה הגבוה דבחי׳ אהבה בתענוגים שהוא מדרגת צדיק שלמעלה ממדרגת הבינוני שמהתגלות אהבה זו בבינונים מה שלמעלה ממדרגתו יוכל להיות נמשך בו בחי׳ יש ויוהרא כו׳. אמנם צ״ל איך יתכן שיהיה לו אהבה רבה ועליונה זו ושלא ידע ממנה כלל, הנה זה מובן ממש״כ בענין ריב״ז שמגודל טרדתו בעיון ובההתבוננות לא ידע מהאהבה וזהו איני יודע באיזו דרך כו׳ כנ״ל, וא״כ פי׳ שהטמין הגביע זהו ענין חסדים המכוסים ביסוד אימא. ועמ״ש בפ׳ ויגש ע״פ וילקט יוסף את כל הכסף כו׳ ועמ״ש מענין אהבה בתענוגים ע״פ חכלילי עינים מיין …
Open it on Sefaria (opens in a new tab)
Sefer HaMaamarim 5632, by the Rebbe Maharashספר המאמרים תרל״ב
vol. 2, p. 378
Our explanationCited by the note as a parallel for the point that remedies applied to the feet heal the head.
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Kehot’s note
ראה לקו״ת מסעי צ, ג ”וגם לרפואת הראש הוא ע״י הרגל שמשימין במים חמין וכדומה לפי שיש גידי הראש בהרגל” ע״ש שמציין לכאן. וראה בסה״מ תרל״ב כרך ב ע׳ שעח.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
5
On the words
ובבחינה זו נקרא הרגל ראש . . שסופן הוא תחילתן שבחי׳ הרגל נקרא ראש
How it connects
Chapter 36 explains that G‑d desired a dwelling in the lowest realm, this physical world where His light is most hidden.our note
The source
Tanya, Likkutei Amarim 36:5תניא, חלק ראשון; ליקוטי אמרים ל״ו:ה׳Sefaria (opens in a new tab)
וְהִנֵּה, תַּכְלִית הִשְׁתַּלְשְׁלוּת הָעוֹלָמוֹת וִירִידָתָם מִמַּדְרֵגָה לְמַדְרֵגָה – אֵינוֹ בִּשְׁבִיל עוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים, הוֹאִיל וְלָהֶם יְרִידָה מֵאוֹר פָּנָיו יִתְבָּרֵךְ, אֶלָּא הַתַּכְלִית הוּא עוֹלָם הַזֶּה הַתַּחְתּוֹן, שֶׁכָּךְ עָלָה בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרֵךְ, לִהְיוֹת נַחַת רוּחַ לְפָנָיו יִתְבָּרֵךְ, כַּד אִתְכַּפְיָא סִטְרָא אָחֳרָא וְאִתְהַפֵּךְ חֲשׁוֹכָא לִנְהוֹרָא – שֶׁיָּאִיר אוֹר ה׳ אֵין־סוֹף בָּרוּךְ־הוּא בִּמְקוֹם הַחֹשֶׁךְ וְהַסִּטְרָא אָחֳרָא שֶׁל כָּל עוֹלָם הַזֶּה כּוּלּוֹ, בְּיֶתֶר שְׂאֵת וְיֶתֶר עֹז וְיִתְרוֹן אוֹר מִן הַחֹשֶׁךְ, מֵהֶאָרָתוֹ בְּעוֹלָמוֹת עֶלְיוֹנִים, שֶׁמֵּאִיר …
Hebrew: Kehot Publication Society (CC-BY-NC) · via Sefaria
Where the note points
Tanyaתניא
ch. 36; Iggeres HaKodesh 20
והנה, מודעת זאת מאמר רבותינו זכרונם לברכה, שתכלית בריאת עולם הזה הוא – שנתאוה הקדוש ברוך הוא להיות לו דירה בתחתונים. והנה, לא שייך לפניו יתברך בחינת מעלה ומטה, כי הוא יתברך ממלא כל עלמין בשוה. אלא ביאור הענין, כי קודם שנברא העולם היה הוא לבדו יתברך יחיד ומיוחד, וממלא כל המקום הזה שברא בו העולם, וגם עתה כן הוא לפניו יתברך. רק שהשינוי הוא אל המקבלים חיותו ואורו יתברך, שמקבלים על ידי לבושים רבים המכסים ומסתירים אורו יתברך, כדכתיב: ״כי לא יראני האדם וחי״, וכדפירשו רבותינו זכרונם לברכה, שאפילו מלאכים הנקראים ״חיות״ אין רואין כו׳. וזהו ענין השתלשלות העולמות וירידתם ממדרגה למדרגה, על ידי ריבוי הלבושים המסתירים האור והחיות שממנו יתברך, עד שנברא עולם הזה הגשמי והחומרי ממש, והוא התחתון במדרגה, שאין תחתון למטה ממנו בענין הסתר אורו יתברך …
Our explanationThe note uses it to show that the lowest, the “foot,” is the true vessel for G‑d’s essence, while the higher worlds receive only revelations.
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
The Rebbe’s maamar “Basi L’gani” (5711)ד״ה באתי לגני תשי״א
A maamar of the Rebbe, 5711
Our explanationCited for the idea that the higher worlds are a “descent from the light of His face,” while the lower world is His dwelling.
Find it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Biurei HaZohar, by the Mitteler Rebbeביאורי הזהר
Beshalach 43c
Our explanationCited for the idea that a created being’s sense of existing on its own derives from G‑d’s essence, whose existence is from itself, which is why the lowest world can be His dwelling.
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Biurei HaZohar, by the Tzemach Tzedekביאורי הזהר לצמח צדק
p. 214
Our explanationCited with the Mitteler Rebbe’s Biurei HaZohar for the same point.
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Sefer HaMaamarim of the Rebbe Rayatzספר המאמרים (אדמו״ר מוהריי״צ)
Hemshech Rosh Hashanah 5694, ch. 14 (and ד"ה בסוכות there, beginning); ד"ה מצה זו 5707, ch. 2
Our explanationCited for the same explanation of why the physical world, and not the higher worlds, is the dwelling for G‑d’s essence.
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Likkutei Sichos, by the Lubavitcher Rebbeלקוטי שיחות
vol. 9, p. 75, note 30
Our explanationThe note ends by citing this talk, where the same point is made.
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Kehot’s note
משמע שמעלת הרגל ”בבחי׳ זו” היא בדוגמת מעלת הראש בבחי׳ הגילויים, והיינו שנעיצת תחלתן בסופן הוא באופן, שבחי׳ סופן — רגל, הוא כלי לבחי׳ תחלתן — כמו שהראש הוא כלי לשכל.
וכן מובן גם מענין ד”דירה בתחתונים” מה שדוקא התחתונים הם דירה לעצמותו ית׳ (ובעולמות העליונים — רק גילוי, שזהו ”ירידה מאור פניו ית׳” (תניא פל״ו. נת׳ בד״ה באתי לגני תשי״א פ״ה. וש״נ) — שזהו לא רק לפי שהגילויים שישנם בעליונים מסתירים על העצמות, ובעוה״ז — אין הסתר זה, אלא גם) לפי שההרגש שמציאותו מעצמותו — בעוה״ז, הוא בדוגמת והוא ”כלי” ודירה להעצמות שמציאותו מעצמותו (אגה״ק סי׳ כ׳. ביאוה״ז בשלח מג, ג, ביאוה״ז לצ״צ ע׳ ריד. וראה המשך ר״ה תרצ״ד (פי״ד. ובד״ה בסוכות שם בתחלתו), מצה זו תש״ז פ״ב. ובכ״מ). לקו״ש ח״ט ע׳ 75 הערה 30.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
6
On the words
בנים אתה לה׳
How it connects
“You are children to Havayah your G‑d.” As children, the Jewish people are an extension of their Father, His “foot.”our note
The source
Deuteronomy 14:1דברים י״ד:א׳Sefaria (opens in a new tab)
1בָּנִים אַתֶּם לַה׳ אֱלֹקֵיכֶם לֹא תִתְגֹּדְדוּ וְלֹא־תָשִׂימוּ קׇרְחָה בֵּין עֵינֵיכֶם לָמֵת: 2כִּי עַם קָדוֹשׁ אַתָּה לַה׳ אֱלֹקֶיךָ וּבְךָ בָּחַר ה׳ לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה מִכֹּל הָעַמִּים אֲשֶׁר עַל־פְּנֵי הָאֲדָמָה:
1Ye are the children of the LORD your God: ye shall not cut yourselves, nor make any baldness between your eyes for the dead. 2For thou art a holy people unto the LORD thy God, and the LORD hath chosen …
Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria
Kehot’s note
דברים יד, א.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

8וכך הוא למעלה על ידי התכללות המשכות המדרגות נעוץ תחילתן בסופן1 וסופן בתחילתן2 אור ישר ואור חוזר3 אור ישר נקרא מלמעלה למטה

And so it is above: through the interinclusion of the drawings-down of the levels, “their beginning is wedged in their end and their end in their beginning” — direct light and returning light. Direct light is what goes from above to below,

Explanation

The foot analogy is now applied to the spiritual levels. Sefer Yetzirah says the Sefiros have “their beginning wedged in their end and their end in their beginning.” Kabbalah speaks of two flows: “direct light,” descending from the highest level to the lowest,

כל מה שלמעלה הוא העליון ואור חוזר ממטה למעלה כל מה שלמטה הוא העליון וזהו נעוץ תחילתן בסופן שסופן הוא תחילתן שבחינת הרגל נקרא ראש.

[where] whatever is higher is superior; and returning light goes from below to above, [where] whatever is lower is superior. And this is “their beginning is wedged in their end”: that their end is their beginning, for the level of the foot is called head.

Explanation

in which the higher is superior; and “returning light,” rising from below, in which the lower is superior. So the end is also a beginning: the “foot” becomes the “head.”

וישראל נקראו ראשית4 5 6 וכתיב וירא ראשית לו7 וע״י אתערותא דלתתא נעשה למעלה תיקון אורות עליונים וזהו שמצינו במשה שבחטא העגל נטלו ממנו אלף אורות (ובשבת חוזרין8 ונותנין אליו במתנה וזהו ישמח משה במתנת חלקו)9

And Israel are called “first,” and it is written, “And he saw the first for himself.” And through the arousal from below there comes about above a rectification of supernal lights. And this is what we find with Moshe: at the sin of the Golden Calf a thousand lights were taken from him (and on Shabbos they are given back to him as a gift; and this is “Moshe rejoices in the gift of his portion”);

Explanation

Israel are called “first” (reishis), the head of creation, though they stand at the lowest level. Their service from below repairs and completes the lights above. Moshe illustrates this: when Israel sinned with the Golden Calf, he lost a thousand lights, which are restored to him each Shabbos (the Shabbos prayer “Moshe rejoices in the gift of his portion”).

ועל זה רמזו רז״ל במ״ש ע״פ לך רד10 11 רד מגדולתך כלום נתתי לך גדולה אלא בשביל ישראל והיינו לפי שהיו ישראל בבחינת הרגל שלו

and our Sages alluded to this in what they said on the verse “Go, descend”: “Descend from your greatness; did I give you greatness except for the sake of Israel?” That is, because Israel were at the level of his “foot,”

Explanation

The Talmud says G‑d told Moshe after the sin, “Go, descend from your greatness; I gave you greatness only for the sake of Israel.” Moshe’s greatness depended on Israel, because Israel were his “foot.”

וכמ״ש שש מאות אלף רגלי העם12 אשר אנכי בקרבו13 והם היו לו בחינת מקיף ובחינת ראש אף שהם היו לו בבחינת רגל ודאי.

as it is written, “Six hundred thousand on foot are the people in whose midst I am”; and they were for him the level of the encompassing and the level of head, even though they were certainly for him at the level of foot.

Explanation

Moshe himself called the people “six hundred thousand on foot.” Though they were his foot, they were also his encompassing light and his head: his elevation depended on them.

וכך הוא בכל ישראל ע״י שמתקן מעשיו שהם בכח המעשה בעשי׳ גשמיות בבחי׳ רגלים נעשה מוחו ולבו זכים14 אלף פעמים ככה.15

And so it is with every Jew: through rectifying his deeds, which are in the power of action, in physical doing, at the level of the feet, his brain and heart become a thousand times as pure.

Explanation

The same holds for every Jew: his practical deeds, the “feet” of his soul, when rectified, purify his mind and heart a thousand times over.

Paragraph 8 in brief

The paragraph explains why the lowest level can be the highest: in the “returning light” from below, the end becomes the beginning. Israel, the “foot,” is also the “head,” as Moshe’s greatness depended on Israel, and a person’s physical deeds purify his mind and heart.

Deeper

The Tzemach Tzedek (Or HaTorah, Chanukah) gives the reason for this arrangement: descent is a lowering, so the higher can remain clothed in the lower only because the lower has a quality the higher lacks. The Rebbe (Likkutei Sichos vol. 6) explains that the thousand lights are not merely added light within Moshe’s existing level but a change of level, like the change from Avram to Avraham.

Marei mekomos

1
On the words
נעוץ תחילתן בסופן
How it connects
There the Alter Rebbe explains that “their end is wedged in their beginning,” the end having an advantage the head lacks, exists only in the world of Tikkun, where the Sefiros form full configurations, and not in Tohu.our note
Where the note points
Torah Ohrתורה אור
below, 52a
פרצופים לכך נמצא בהם דבר חדש מעלה יתירה אשר לא היתה בעולם התהו בהיותן בבחי׳ נקודות זת״ז. והיינו מ״ש בס״י נעוץ תחלתן בסופן וסופן בתחלתן. שיש מעלה בסוף מה שאין בראש. שזה לא נמצא בעולם התהו רק בעולם התקון מפני שנעשו בבחי׳ פרצופים. והוא עד״מ מכחות הנפש שבגוף שהשכל מלובש במוח שבראש שהוא המעולה וראש לכל כחות הנפש ואח״כ בידים מתלבש כח המעשה לכתוב ולצייר ולעשות כל מלאכת אומן שהוא כח פחות בערך לגבי כח השכל שבמוח ואח״כ ברגלי׳ מתלבש הכח היותר נמוך שבמעשה כח ההילוך לבד וכאשר נעריך הכחות בעצמן זה לזה מצד עצם מהותן כמו שהם קודם התלבשות באיברים ודאי ימצא שכח השכל הוא מרומם ונעלה לגמרי בכל מכל כל מכח המעשה שבידים ורגלים כו׳ כי הוא כח מפנימי׳ הנפש ונעלה מעלה מן כח ההלוך שהוא רק מחיצונית …
Our explanationHe compares it to the soul’s powers: intellect in the head is far above the power of walking in the feet, yet the feet have their own advantage.
Open it on Sefaria (opens in a new tab)
Likkutei Torahלקוטי תורה
Ki Seitzei 35b
רצונו וחכמתו ית׳ ואורייתא וקוב״ה כולא חד ואלהיך בחי׳ המצות רמ״ח פקודין רמ״ח אברים דמלכא ושרש ב׳ בחי׳ אלו הם נעוץ תחלתן בסופן וסופן בתחלתן כי בחי׳ התורה הוא בחי׳ מלך כמארז״ל מתניתא מלכתא שהמשנה הוא עד״מ כמו מלך שהוא גוזר ואומר שאם יטעון ראובן כך כו׳ יהיה פסק כך וכך וכן בדיני איסור והיתר ובחי׳ המצות הם בחינת עבד לשמוע בקולו וכדכתיב כי חי בני ישראל עבדים. והנה בחינת מלוכת התורה שבה מלכים ימלוכו הוא מחמת שכל העוסק בתורה הקב״ה קורא ושונה כנגדו. וכמ״ש ואשים דברי בפיך ויעקב חבל נחלתו כמו למשל באדם המנענע בחבל למטה מתנענע גם למעלה בראש החבל ולזה נמשלה התורה למים שיורדין ממקום גבוה למקום נמוך וזהו נעוץ תחלתן בסופן ובחי׳ המצות הם סופן בתחלתן כי סוף מעשה במחשבה תחלה (ועמ״ש ע״פ השמים כסאי והארץ …
Our explanationThere the Torah, like water descending from a high place to a low one, is “their beginning wedged in their end,” while the mitzvos, where “the end of the deed was first in thought,” are “their end wedged in their beginning”; the passage itself refers to the maamar “The heavens are My throne.”
Open it on Sefaria (opens in a new tab)
Biurei HaZohar, by the Tzemach Tzedekביאורי הזהר לצמח צדק
vol. 2, p. 600 (which lists several discourses)
Our explanationThe Tzemach Tzedek discusses this principle of Sefer Yetzirah and refers there to several discourses on it.
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Likkutei Sichos, by the Lubavitcher Rebbeלקוטי שיחות
vol. 6, p. 19, note 57
Our explanationThe Rebbe notes what “the end of the deed was first in thought” adds beyond “their beginning is wedged in their end.”
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Or HaTorah, by the Tzemach Tzedekאור התורה
Bereshis vol. 3, 473b (from Likkutei Torah L’Gimmel Parshiyos); Chanukah 929b
Our explanationA lengthy treatment of the principle. In the Chanukah volume the Tzemach Tzedek gives its reason: it was so arranged so that the light drawn into the worlds should endure, for descent is a lowering, but when the lower has a quality the higher lacks, the clothing of the higher in the lower can last.
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Sefer HaMaamarim 5630, by the Rebbe Maharashספר המאמרים תר״ל
ד"ה ועמדו רגליו, p. 320
Our explanationA later discourse that discusses the same principle, cited as a parallel.
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
The Rebbe Maharash’s maamar “V’atah Yigdal Na” (5632)ד״ה ועתה יגדל נא תרל״ב
A maamar of the Rebbe Maharash, 5632
Our explanationA later discourse that discusses the same principle at length, cited as a parallel.
Find it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Torah Ohr, Shemos, maamar 3לקמן נב, א
page 52a, ¶5
באורך ורוחב כ״א היתה נקודה א׳ בדרך כללי וקיצור מופלג זו חסד וזו גבורה כו׳ וגם היו הע״ס זה תחת זה שהיו מפורדים זה מזה שחסד הי׳ בפ״ע וגבורה בפ״ע ולא היו מתכללי׳ זה מזה (ולכן היו רק נקודות כו׳ דהא בהא תליא). משא״כ עולם התקון הוא שנעשו הספי׳ בבחי׳ פרצופי׳ מחכמה נבנה פרצוף אבא ומו״ק פרצוף ז״א שהוא שנתחלק׳ הספי׳ בהתפשטו׳ לפרטי פרטיו׳ טפ״ט ובכל א׳ ראש תוך סוף …
Open it on Sefaria (opens in a new tab)
Likkutei Torah, Ki Seitzei, maamar 1לקו״ת תצא לה, ב
page 35b, ¶10
בשרשו ואתהפכא מחשוכא לנהורא.
Open it on Sefaria (opens in a new tab)
Kehot’s note
ספר יצירה פ״א מ״ז. ראה גם לקמן נב, א. ראה לקו״ת תצא לה, ב. ביאוה״ז לצ״צ ח״ב ע׳ תר ומציין שם לכמה דרושים. וראה בלקו״ש ח״ו ע׳ 19 בהערה 57 ”החידוש שבסוף מעשה במחשבה תחלה על נעוץ תחלתן בסופן”. בארוכה באוה״ת כאן כרך ג תעג, ב מלקו״ת לג״פ. וראה גם בד״ה ועמדו רגליו — תר״ל ע׳ שכ. ובד״ה ועתה יגדל נא תרל״ב כרך ב ע׳ שסז ואילך. באוה״ת חנוכה תתקכט, ב כ׳ הטעם ”שהוסד כן הוא כדי להיות קיום המשכת האור בעולמות שהרי הירידה הוא השפלה . . אך כאשר ימצא בהתחתון בחי׳ ומדריגה מה שאין נמצא בהעליון לכך יתקיים התלבשות העליון בתחתון” ע״ש.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
2
On the words
נעוץ תחילתן בסופן וסופן בתחילתן
How it connects
Sefer Yetzirah describes the ten Sefiros: “their end is wedged in their beginning and their beginning in their end, like a flame bound to a coal.” The Alter Rebbe uses it for the superiority of the lowest level.our note
The source
Sefer Yetzirah 1:7ספר יצירה א׳:ז׳Sefaria (opens in a new tab)
עשר ספירות בלי מה נעוץ סופן בתחלתן ותחלתן בסופן כשלהבת קשורה בגחלת שאדון יחיד ואין לו שני ולפני אחד מה אתה סופר:
Ten SEFIROT BELIMAH—Their end is attached to their start, like the flame-tongue is bound to the coal. For the Lord is unique, He has no second—before one, what can you count?
Hebrew: Sefer Yetzirah, Warsaw 1884 (Public Domain) · English: Sefaria Community Translation (CC0) · via Sefaria
Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.
3
On the words
אור ישר ואור חוזר
How it connects
The Tzemach Tzedek notes that this is unlike the “circles,” which have no head or end at all: here there are a head and an end, only from above Chochmah is the head and Malchus the end, and from below the reverse.our note
Where the note points
Or HaTorah, by the Tzemach Tzedekאור התורה
Bereshis 1826a; Vaeschanan pp. 174, 293 ff.
Our explanationIn Vaeschanan he discusses why the beginning is wedged specifically in the end and not in the middle.
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Kehot’s note
באוה״ת בראשית תתרכו, א מציין ע״ז ”אינו דומה לבחי׳ עגולים, שבבחי׳ עגולים לא יש כלל ראש וסוף . . אבל כאן הכוונה שיש ראש וסוף רק שמלמעלה למטה החכמה ראש והמל׳ סוף ומלמטלמ״ע בהיפוך”.
וראה באוה״ת פ׳ ואתחנן ע׳ קעד וע׳ רצג ואילך למה דוקא נתב״ס ולא באמצען.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
4
On the words
וישראל נקראו ראשית
How it connects
A handwritten gloss on the first edition of Torah Ohr refers to these discourses of the Mitteler Rebbe for Israel being called “first.”our note
Where the note points
Torah Chaim, by the Mitteler Rebbeתורת חיים
Chayei Sarah, ד"ה והנערה טובת מראה, sec. 26; ד"ה ומעתה יש להקדים עוד ענין א'
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Kehot’s note
”ע׳ תו״ח פ׳ חיי שרה בד״ה והנערה טובת מראה כו׳ בסי׳ כו. בד״ה ומעתה יש להקדים עוד ענין א׳ כו׳ [##]”. הג״ה בכת״י על תו״א הנ״ל.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
5
On the words
וישראל נקראו ראשית
How it connects
Rashi cites the Sages that the world was created “for the sake of Israel, who are called reishis (first),” from Jeremiah 2:3.our note
The source
Rashi on Genesis 1:1:2רש"י על בראשית א׳:א׳:ב׳Sefaria (opens in a new tab)
בראשית ברא אֵין הַמִּקְרָא הַזֶּה אוֹמֵר אֶלָּא דָּרְשֵׁנִי, כְּמוֹ שֶׁדְּרָשׁוּהוּ רַבּוֹתֵינוּ בִּשְׁבִיל הַתּוֹרָה שֶׁנִקְרֵאת רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ (משלי ח'), וּבִשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל שֶׁנִקְרְאוּ רֵאשִׁית תְּבוּאָתוֹ (ירמיה ב'); וְאִם בָּאתָ לְפָרְשׁוֹ כִּפְשׁוּטוֹ, כָּךְ פָּרְשֵׁהוּ בְּרֵאשִׁית בְּרִיאַת שָׁמַיִם וָאָרֶץ, וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ וַיֹּאמֶר אֱלֹקִים יְהִי אוֹר וְלֹא בָא הַמִּקְרָא לְהוֹרוֹת סֵדֶר הַבְּרִיאָה לוֹמַר שֶׁאֵלּוּ קָדְמוּ, שֶׁאִם בָּא לְהוֹרוֹת כָּךְ, הָיָה לוֹ לִכְתֹּב בָּרִאשׁוֹנָה בָּרָא אֶת הַשָּׁמַיִם וְגוֹ' שֶׁאֵין לְךָ רֵאשִׁית בַּמִּקְרָא שֶׁאֵינוֹ דָבוּק …
בראשית ברא IN THE BEGINNING GOD CREATED — This verse calls aloud for explanation in the manner that our Rabbis explained it: God created the world for the sake of the Torah which is called (Proverbs 8:22) “The beginning (ראשית) of His (God’s) way”, and for the sake of Israel who are called (Jeremiah 2:3) “The beginning (ראשית) of His (God’s) increase’’. If, however, you wish to explain it in its plain sense, explain it thus: At the beginning of the Creation of heaven and earth when the earth was without form and void and there was darkness, God said, “Let there be light”. The text does not intend to point out the order of the acts of Creation — to state that these (heaven and earth) were …
Hebrew: Pentateuch with Rashi's commentary by M. Rosenbaum and A.M. Silbermann, 1929-1934 (Public Domain) · English: Pentateuch with Rashi's commentary by M. Rosenbaum and A.M. Silbermann, 1929-1934 (Public Domain) · via Sefaria
Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.
6
On the words
וישראל נקראו ראשית
How it connects
“Israel is holy to G‑d, the first (reishis) of His produce” — the verse behind Israel’s title “first.”our note
The source
Jeremiah 2:3ירמיהו ב׳:ג׳Sefaria (opens in a new tab)
2… לֵאמֹר כֹּה אָמַר ה׳ זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ אַהֲבַת כְּלוּלֹתָיִךְ לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה: 3קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל לַה׳ רֵאשִׁית תְּבוּאָתֹה כׇּל־אֹכְלָיו יֶאְשָׁמוּ רָעָה תָּבֹא אֲלֵיהֶם נְאֻם־ה׳: 4שִׁמְעוּ דְבַר־ה׳ בֵּית יַעֲקֹב וְכׇל־מִשְׁפְּחוֹת בֵּית יִשְׂרָאֵל:
2… espousals; how thou wentest after Me in the wilderness, in a land that was not sown. 3Israel is the LORD’S hallowed portion, His first-fruits of the increase; all that devour him shall be held guilty, evil shall come upon them, saith the LORD. 4Hear ye the word of the LORD, O house of Jacob, and all the families of …
Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria
Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.
7
On the words
וירא ראשית לו
How it connects
From Moshe’s blessing of Gad, “And he saw the first for himself”; the Alter Rebbe cites the phrase for “first.”our note
The source
Deuteronomy 33:21דברים ל״ג:כ״אSefaria (opens in a new tab)
20וּלְגָד אָמַר בָּרוּךְ מַרְחִיב גָּד כְּלָבִיא שָׁכֵן וְטָרַף זְרוֹעַ אַף־קׇדְקֹד: 21וַיַּרְא רֵאשִׁית לוֹ כִּי־שָׁם חֶלְקַת מְחֹקֵק סָפוּן וַיֵּתֵא רָאשֵׁי עָם צִדְקַת ה׳ עָשָׂה וּמִשְׁפָּטָיו עִם־יִשְׂרָאֵל: 22וּלְדָן אָמַר דָּן גּוּר אַרְיֵה יְזַנֵּק מִן־הַבָּשָׁן:
20… Gad; He dwelleth as a lioness, And teareth the arm, yea, the crown of the head. 21And he chose a first part for himself, For there a portion of a ruler was reserved; And there came the heads of the people, He executed the righteousness of the LORD, And His ordinances with Israel. . 22And of Dan he said: Dan is a lion’s whelp, That leapeth forth from Bashan.
Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria
Kehot’s note
דברים לג, כא.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
8
On the words
נטלו ממנו אלף אורות (ובשבת חוזרין
How it connects
According to the note, Likkutei Torah there cites Pri Etz Chaim, Shaar HaShabbos ch. 8, on “Moshe rejoices…”: a thousand portions of light.our note
Where the note points
Likkutei Torahלקוטי תורה
Berachah 93c
אלף אלפים ישמשוניה ורבו רבוון קדמוהי יקומון כי מבחי׳ ע״י שהוא מקור חיים מקור התענוג אזי גם מה שנמשך ומתפשט ממנו הארה בעלמא בבחי׳ ישמשוניה וקדמוהי יקומון הוא בבחי׳ אלף אלפים ורבו רבוון כו׳. וכמ״ש באד״ר ענין רבוי העלמין בגלגלתא יתבין תליסר אלפי רבוא עלמין כו׳. וזהו ג״כ ענין הללוהו כרוב גודלו). והנה שרה הוא בחי׳ מטרוניתא בחי׳ מל׳ ומקודם נק׳ שרי לשון אדון שלי בלי התפשטות ואח״כ נעשית שרה לכל העולם מלכותך מלכות כל עולמים וכדי להיות ההתפשטות למטה יותר צ״ל ההמשכה הכח לזה מלמעלה יותר ולכן ניתן לה אות ה׳ שהוא כח התפשטות לאורך ורוחב ועמ״ש בענין ה׳ דאברהם בד״ה הנה אברם כו׳. ועיין בזהר פרשת בלק (דקצ״א א׳) אזעירת גרמה כו׳ ומאי איהי י כו׳ עד אתבניאת ואתעבידת כו׳ ה׳ כמלקדמין וכו׳ ע״ש ונת׳ במ״א ומזה יובן …
Our explanationThe passage discusses the “thousand thousands” that emanate from the source of life and delight.
Open it on Sefaria (opens in a new tab)
Likkutei Sichos, by the Lubavitcher Rebbeלקוטי שיחות
vol. 6, p. 245; vol. 22, p. 349; vol. 23, p. 335
Our explanationThe Rebbe suggests that the thousand lights are not an addition of light to the soul that strengthens its service while it stays at its level; rather, their loss and return are like the change from Avram to Avraham, a change of the person’s very level.
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
The Rebbe Maharash’s maamar “פסל לך” (5632)ד״ה פסל לך תרל״ב
A maamar of the Rebbe Maharash, 5632
Our explanationA passage from here is quoted in this discourse.
Find it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
The Rebbe Maharash’s maamar “ישמח משה” (5638)ד״ה ישמח משה תרל״ח
A maamar of the Rebbe Maharash, 5638
Our explanationA discourse devoted to “Moshe rejoices,” discussing the thousand lights.
Find it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Sefer HaMaamarim 5643, by the Rebbe Maharashספר המאמרים תרמ״ג
p. 31
Our explanationThere it says the body is not refined by practical mitzvos, and it reads Torah Ohr as saying only that “his brain and heart become pure”: the mind and heart are refined to understand the greatness of the Infinite Light and to be bound to G‑dliness. It asks why the number is specifically a thousand, and why specifically the brain and heart.
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Likkutei Torah, V’Zos HaBerachah, maamar 1בלקו״ת ברכה צג, ג
page 93c, ¶2
ענין שארז״ל קומתו של אדה״ר הי׳ מאה אמה. והנה למעלה מהשכל יש גם כן בחי׳ הרבה. נר״נ כו׳ וחיה יחידה הם למעלה מהשכל.
Open it on Sefaria (opens in a new tab)
Kehot’s note
בלקו״ת ברכה צג, ג ”פע״ח שער השבת פ״ח בענין ישמח משה כו׳ אלף חלקים של אור כו׳”. וראה לקו״ת להאריז״ל ס״פ תשא. שם ר״פ ויקרא. עיין בזה בספר הלקוטים בהעלותך עה״פ והאיש משה ענו מאד.
ולפענ״ד נראה, שהאלף אורות או המשכה הנ״ל אין זה ענין של תוספות אור בנשמה שתוכל להוסיף כח בעבודתה אבל נשארת במדריגתה . . אלא ב׳ ענינים הנ״ל הם ע״ד השינוי מאברם לאברהם. לקו״ש ח״ו ע׳ 245 ע״ש בארוכה. קטע מכאן מובא בד״ה פסל לך תרל״ב ע׳ פב.
בענין אלף אורות — ראה ד״ה ישמח משה תרל״ח.
בסה״מ תרמ״ג ע׳ לא כ׳ שאין הגוף מזדכך ע״י מצות מעשיות ומפרש שכאן בתו״א ”אמר רק מוחו ולבו זכים היינו שיזדככו המוח והלב להבין גדולת אוא״ס ב״ה ויהי׳ מקושר לאלקות . . צ״ל דקדוק לשונו הק׳ שע״י מצות מעשיות נע׳ מוחו ולבו זכים אלף פעמים ככה מהו המספר אלף פעמים דוקא, ולמה מוחו ולבו דוקא”.
ראה ג״כ לקו״ש חכ״ב ע׳ 349. חכ״ג ע׳ 335.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
9
On the words
(ובשבת . . חלקו)
How it connects
The parenthetical remark about Shabbos is found in the manuscripts as well, so it is not a later addition.our note
Where the note points
Manuscripts of the Alter Rebbe’s maamarimכתבי יד מאמרי אדה״ז
manuscripts of the Alter Rebbe’s maamarim
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Maamarei Admur HaZakenמאמרי אדמו״ר הזקן
by the Alter Rebbe
The Alter Rebbe’s maamarim as transcribed by his students, by year.
Find it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Kehot’s note
המוסגר נמצא גם בכת״י מאמרי אדה״ז.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
10
On the words
לך רד מגדולתך
How it connects
Rabbi Elazar: after the Golden Calf G‑d told Moshe, “Descend from your greatness! Did I give you greatness except for the sake of Israel? Now that Israel have sinned, what are you to Me?”our note
The source
Berakhot 32a:14ברכות ל״ב א:י״דSefaria (opens in a new tab)
״וַיְדַבֵּר ה׳ אֶל מֹשֶׁה לֶךְ רֵד״. מַאי ״לֶךְ רֵד״? אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה: מֹשֶׁה, רֵד מִגְּדוּלָּתְךָ! כְּלוּם נָתַתִּי לְךָ גְּדוּלָּה אֶלָּא בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל. וְעַכְשָׁיו יִשְׂרָאֵל חָטְאוּ — אַתָּה לָמָּה לִי? מִיָּד תָּשַׁשׁ כּוֹחוֹ שֶׁל מֹשֶׁה, וְלֹא הָיָה לוֹ כֹּחַ לְדַבֵּר. וְכֵיוָן שֶׁאָמַר ״הֶרֶף מִמֶּנִּי וְאַשְׁמִידֵם״, אָמַר מֹשֶׁה: דָּבָר זֶה תָּלוּי בִּי! מִיָּד עָמַד וְנִתְחַזֵּק בִּתְפִלָּה, וּבִקֵּשׁ רַחֲמִים.
"And the Lord spake unto Moses, Go, get thee down" (Exod. xxxii. 7). What means "Go, get thee down" ? R, Eleazar said : The Holy One, blessed be He, spake to Moses, "Moses, get thee down from thy greatness. Have I given thee greatness but for the sake of Israel? And now that Israel has sinned, what art thou to Me?" Immediately the strength of Moses was weakened, and he had not the power to speak. But when He said, "Let Me alone, that I may destroy them" (Deut. ix. 14), Moses said [to himself], "This matter depends upon me." He at once stood up and strengthened himself with prayer and besought mercy [for Israel].
Hebrew: William Davidson, Vocalized Aramaic (CC-BY-NC) · English: Tractate Berakot by A. Cohen, Cambridge University Press, 1921 (Public Domain) · via Sefaria
Kehot’s note
ברכות לב, א. פדר״א פרק מה. ראה רש״י תשא לב, ז.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
11
On the words
לך רד
How it connects
Rashi on “Go, descend” brings the same teaching: “from your greatness; I gave you greatness only for their sake.”our note
The source
Rashi on Exodus 32:7:2רש"י על שמות ל״ב:ז׳:ב׳Sefaria (opens in a new tab)
לך רד. מִגְּדֻלָּתְךָ – לֹא נָתַתִּי לְךָ גְּדֻלָּה אֶלָּא בִשְׁבִילָם (ברכות ל"ב), בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִתְנַדָּה מֹשֶׁה מִפִּי בֵית דִּין שֶׁל מַעְלָה (תנחומא):
לך רד GO, GO DOWN from your high position; I have given you distinction only for their sake! (Berakhot 32a). At that moment Moses was excommunicated by a decree of the heavenly court (Midrash Tanchuma, Ki Tisa 22).
Hebrew: Pentateuch with Rashi's commentary by M. Rosenbaum and A.M. Silbermann, 1929-1934 (Public Domain) · English: Pentateuch with Rashi's commentary by M. Rosenbaum and A.M. Silbermann, 1929-1934 (Public Domain) · via Sefaria
Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.
12
On the words
שש מאות אלף רגלי העם
How it connects
Moshe says to G‑d, “Six hundred thousand on foot are the people in whose midst I am.” The Alter Rebbe reads “on foot” literally: Israel are Moshe’s feet.our note
The source
Numbers 11:21במדבר י״א:כ״אSefaria (opens in a new tab)
Kehot’s note has יא, כב; the words are in יא, כא.
20… מֵאַפְּכֶם וְהָיָה לָכֶם לְזָרָא יַעַן כִּי־מְאַסְתֶּם אֶת־ה׳ אֲשֶׁר בְּקִרְבְּכֶם וַתִּבְכּוּ לְפָנָיו לֵאמֹר לָמָּה זֶּה יָצָאנוּ מִמִּצְרָיִם: 21וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה שֵׁשׁ־מֵאוֹת אֶלֶף רַגְלִי הָעָם אֲשֶׁר אָנֹכִי בְּקִרְבּוֹ וְאַתָּה אָמַרְתָּ בָּשָׂר אֶתֵּן לָהֶם וְאָכְלוּ חֹדֶשׁ יָמִים: 22הֲצֹאן וּבָקָר יִשָּׁחֵט לָהֶם וּמָצָא לָהֶם אִם אֶת־כׇּל־דְּגֵי הַיָּם יֵאָסֵף לָהֶם וּמָצָא לָהֶם:
20… you, and have troubled Him with weeping, saying: Why, now, came we forth out of Egypt?’ 21And Moses said: ‘The people, among whom I am, are six hundred thousand men on foot; and yet Thou hast said: I will give them flesh, that they may eat a whole month! 22If flocks and herds be slain for them, will they suffice them? or if all the …
Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria
Kehot’s note
במדבר יא, כב.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
13
On the words
שו״ה שלו — בקרבו
How it connects
After “in whose midst I am,” the manuscript adds: “that he was in their midst.”our note
Where the note points
Manuscripts of the Alter Rebbe’s maamarimכתבי יד
manuscript reading
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Kehot’s note
בכת״י נוסף: שהוא הי׳ בקרבם: והם.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
14
On the words
מוחו ולבו זכים
How it connects
The glossator comments: “like pure (zakim) water, and understand” — linking the purity of mind and heart to the image of clear water.our note
Where the note points
Handwritten gloss on the first edition of Torah Ohrהגהה בכתב יד על תורה אור
on this line
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Kehot’s note
”כמו מים זכים והבן”. הג״ה בכת״י על תו״א.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
15
On the words
אלף פעמים ככה
How it connects
the page is on Sefaria, but its text shares nothing with the note (unconfirmed)our note
Where the note points
Or HaTorah, by the Tzemach Tzedekאור התורה
Bereshis vol. 6, 1826b ff.; Bechukosai p. 204
Our explanationThe Tzemach Tzedek discusses the “thousand times” further in these places.
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Toras Shmuel, by the Rebbe Maharashתורת שמואל
5627, p. 71
Our explanationThe Rebbe Maharash adds the reason: all of Israel are intermingled with one another, the lower within the higher and the higher within the lower.
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Torah Ohrתורה אור
below, 78b
ולכן והם לא יגשו לבחי׳ גילוי שם הוי״ה. אבל במשה רבע״ה כתיב ונגש לבחי׳ שם הוי״ה. וכן אבות העולם היו מרכבה לבחינת זרועות עולם כנ״ל. (ובזה יובן קצת מ״ש בשיר השירים דודי שלח ידו כו׳ דהיינו לנשמות הגבוהות במאד אבות העולם ומשה רבינו עליו השלום כנ״ל): ביאור ע״פ ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר כו׳ הנה נודע בסדר השתלשלות שמל׳ דאצי׳ נעשה כתר לבריאה ומל׳ דבריאה ליצירה כו׳ מלמעלה למטה וא״כ ממטה למעלה נחשב כלליות בריאה נגד אצי׳ רק בחי׳ נה״י לבר מגופא. כי בחי׳ חסד הוא בחי׳ עצם המדה כשמאיר בה בחי׳ המוחין והוא בחי׳ אהבה שע״י התבוננות כו׳ שע״י בחי׳ מוחין נעשה ממילא התפעלות אהוי״ר כו׳. ולכן נקרא בשם דרועא ימינא כמו הידים והזרועות שמראים תנועות השמחה בעת שמוחו טרוד בשמחה בלי שום מחשבה שיחשוב איך לעשות התנועה. וכמ״ש …
Our explanationThis discourse on “under His feet like the work of sapphire” explains that from below, the whole of Beriah counts only as the “legs” (Netzach, Hod, Yesod) relative to Atzilus, and contrasts Chesed, an attribute lit by intellect, with the “legs,” which act without it.
Open it on Sefaria (opens in a new tab)
Likkutei Torahלקוטי תורה
Vaeschanan 12c (in the marei mekomos) · not yet checked
Our explanationThere “a son is his father’s leg” describes Israel’s total nullification to G‑d, like a foot to the head, which accepts even a painful remedy; so G‑d is “our G‑d,” ours as limbs of one body.
Open it on Sefaria (opens in a new tab)
Kehot’s note
ע׳ באוה״ת בראשית ח״ו תתרכו, ב ואילך, ובפ׳ בחוקותי ע׳ רד. ובתורת שמואל תרכ״ז ע׳ עא מוסיף: והיינו לפי שכל ישראל מעורבים זב״ז תחתון בעליון ועליון בתחתון כו׳ עכ״ל. וראה לקמן עח, ב. ובמ״מ ללקו״ת ואתחנן יב, ג.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

9והנה להיות הדום לבחינת רגל שהוא בחינת כנסת ישראל דהיינו להגביה׳1 ולהעלותה ממטה למעלה הוא ע״י בחי׳ הארץ שהם מצות מעשיות וכללותן היא הצדקה

Now, for there to be a “footstool” for the level of the foot, which is the level of the Community of Israel — that is, to raise it and elevate it from below to above — is through the level of “earth,” which is the practical mitzvos, and their general principle is charity.

Explanation

Now the “footstool” itself: it raises the “foot,” the Jewish people. What raises them is the “earth,” the practical mitzvos, and the mitzvah that sums them all up is charity.

ועל זה נאמר צדקה תרומם גוי2 תרומם ממטה למעלה והגבהה והעלאה זו היא בבחינת גוי שהם אותיות ג׳3 ו׳ י׳ דהיינו העלאת המדות שנחלקין דרך כלל לג׳ בחינות חסד דין רחמים4 5

And of this it is said, “Charity exalts a nation (goy)”: exalts from below to above. And this raising and elevation is at the level of goy, which is the letters gimmel, vav, yud: that is, the elevation of the attributes, which divide, in general, into three levels: kindness, judgment and mercy

Explanation

Proverbs says “Charity exalts a nation (goy).” The word goy is spelled gimmel, vav, yud. Its letters hint at the process: the emotional attributes, which fall into three groups — kindness, judgment and mercy — are raised up.

(כי נה״י אינו אלא התפשטות חג״ת6 וענפיהן) והתעלותן היא לבחינת יו״ד שהיא בחינת החכמה ע״י הוא״ו שהוא הממשיך ומחבר המחשבה כו׳

(for Netzach, Hod and Yesod are only the extension of Chesed, Gevurah and Tiferes and their branches); and their elevation is to the level of the yud, which is the level of Chochmah, through the vav, which is what draws down and connects the thought, etc.

Explanation

(The lower three Sefiros, Netzach, Hod and Yesod, are only extensions of the first three.) The three (gimmel) rise to the yud, which stands for Chochmah, by way of the vav, a straight line that connects and draws the thought down.

ככה ממש נעשה למטה בנפש האדם העלאת המדות בשכלו ובינתו כי כשהמדות נפרדות מהשכל הם נחשבות לדבר בפני עצמו.

Exactly so it takes place below, in the soul of man: the elevation of the attributes into his intellect and understanding. For when the attributes are separated from the intellect they are considered a thing unto itself.

Explanation

The same happens in a person: his emotions are raised into his mind. When emotions are cut off from understanding they are a separate force, acting on their own.

Paragraph 9 in brief

The paragraph explains what the footstool does: practical mitzvos, above all charity, raise the “foot,” elevating the emotional attributes into wisdom, both above and in the human soul.

Deeper

The Tzemach Tzedek (Or HaTorah, Chanukah) notes that this maamar reads “the earth is My footstool” as referring to the G‑dly soul, while the maamar “And I will make your windows of kadkod” reads it as referring to the animal soul.

Marei mekomos

1
On the words
הדום . . להגביה
How it connects
The Tzemach Tzedek explains “to raise” the foot: that “her feet not go down to death” (see Zohar 1:221b), for when people lower themselves into physical desires the flow above is also lowered into the chambers of kelipah, since “Jacob is the rope of His inheritance”; this is the secret of the exile of the Shechinah.our note
Where the note points
Or HaTorah, by the Tzemach Tzedekאור התורה
Bereshis 1a; Nach vol. 1, p. 312
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Kehot’s note
באוה״ת פ׳ בראשית א, א מציין ע״ז וז״ל: ר״ל שלא יהיו רגליה יורדות מות ע׳ זח״א ויחי דף רכא, ב והיינו שמשפילים א״ע בתאוות גשמיות שמזה נמשך שגם למעלה נשפל ההמשכה בהיכלות הקליפות כי יעקב חבל נחלתו כמ״ש ע״פ ואני נתתי לכם שכם אחד וז״ס גלות השכינה” עכ״ל ע״ש. וכ״ה באוה״ת נ״ך ח״א ע׳ שיב.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
2
On the words
צדקה תרומם גוי
How it connects
“Charity exalts a nation, but the kindness of peoples is sin.” The Alter Rebbe reads “exalts” as raising from below to above, and “goy” as its three letters.our note
The source
Proverbs 14:34משלי י״ד:ל״דSefaria (opens in a new tab)
33בְּלֵב נָבוֹן תָּנוּחַ חׇכְמָה וּבְקֶרֶב כְּסִילִים תִּוָּדֵעַ: 34צְדָקָה תְרוֹמֵם־גּוֹי וְחֶסֶד לְאֻמִּים חַטָּאת: 35רְצוֹן־מֶלֶךְ לְעֶבֶד מַשְׂכִּיל וְעֶבְרָתוֹ תִּהְיֶה מֵבִישׁ:
33… that hath discernment wisdom resteth; But in the inward part of fools it maketh itself known. 34Righteousness exalteth a nation; But sin is a reproach to any people. 35The king’s favour is toward a servant that dealeth wisely; But his wrath striketh him that dealeth shamefully.
Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria
Where the note points
Or HaTorah, by the Tzemach Tzedekאור התורה
Nach (Mishlei) vol. 1, p. 600
Our explanationThe Tzemach Tzedek’s explanation of this verse; according to note 1:53 it also refers back to this passage.
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Kehot’s note
משלי יד, לד. ראה פי׳ הפסוק באוה״ת משלי נ״ך כרך א ע׳ תר.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
3
On the words
אותיות ג׳ ו׳ י׳
How it connects
The Tzemach Tzedek writes: see “The heavens are My throne,” on “and the earth is My footstool,” which refers to the G‑dly soul, and the maamar “And I will make your windows of kadkod,” which explains it as the animal soul.our note
Where the note points
Or HaTorah, by the Tzemach Tzedekאור התורה
Bereshis vol. 3, Chanukah 931b; 1836b; Nach p. 600
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Likkutei Torahלקוטי תורה
Re’eh 25a
היה הוה ויהיה וג״ע ועוה״ב ותחה״מ בכלל בסקירה אחת ממש והוא מ״ש בתחלת הע״ח כשעלה ברצונו כו׳ שברצון ומחשבה זו נאצלו כל העולמות הן אותם הנזכרים ומובארים בספרי האמת והן אותם שאינן גלוים וידועים מריש כל דרגין עד סוף כל דרגין כולן במחשבה א׳ נתהוו. ולמשל כמו בנפש האדם כשחושב מחשבה א׳ זהו כלא ממש לגבי כללות המחשבה שיכול לחשוב מחשבות עד אין קץ ותכלית וכ״ש לגבי מהות ועצמות הנפש כו׳ (וע׳ מזה בד״ה אלה מסעי). כך הוא הארת החיות הנמשכת ממנו ית׳ לכללות העולמות כולן דכלא ממש חשיבא קמיה ית׳ ואין ערוך אליו. וע״כ לית מחשבה תפיסא ביה ולכן נק׳ ההמשכה בשם אור א״ס שהאור אינו פועל שינוי בעצם המאור כנודע ולהיות כן ה״ז תכלית כל האדם להיות נכספה וגם כלתה נפשו ליכלל בעצמותו ית׳ דוקא הבלתי בע״ג ולדבקה …
Our explanationThe note quotes from there, on the second half of the same verse, “the sin of Israel causes kindness to the nations.” The passage explains that all the worlds are as nothing before G‑d, so the ultimate goal of a person is to yearn to be included in His very essence.
Open it on Sefaria (opens in a new tab)
Sefer HaMaamarim 5638, by the Rebbe Maharashספר המאמרים תרל״ח
p. 270
Our explanationA later discourse that discusses the letters of goy, cited as a parallel.
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Torah Ohrתורה אור
below, 38d
אור א״ס ב״ה שורה למטה כמו למעלה כמ״ש אני ראשון ואני אחרון ומבלעדי אין אלהים. כלומר כשם שאני ראשון קודם שנבה״ע. ואחרון לאחר שנברא העולם. כן מבלעדי דהיינו באמצעות בשעת בריאת העולם יהי׳ אור א״ס ב״ה נמשך למטה שיהי׳ בטול העולם במציאות כמו קודם שנברא ואחר שנברא והיינו ע״י התורה כי אורייתא מחכמה נפקת. וכמ״ש לכבודי בראתיו. כבו״ד בגימטריא ל״ב הם ל״ב נתיבות חכמה. בראתיו בחי׳ תלמוד. יצרתיו בחי׳ משנה. ועשיתיו בחי׳ מקרא. שכולם הם בבחי׳ חכמה ואור א״ס ב״ה שורה ומתגלה בחכמה שאין שם שום הסתר פנים. ושם הוא בחי׳ אני ה׳ לא שניתי כמו קודם שנברא העולם. ולכן רב יהודא דכולי תנויי׳ בנזיקין הוה לזכות את הזכאי. ולחייב את החייב. להפריד ביניהם. בכדי להפריד החיצונים מהקדושה ויתפרדו כל פועלי און כו׳. ולכן היה פטור מן התפלה לפי שהיתה …
Our explanationAccording to the note, there the elevation raises the yud itself, which reaches very high. The passage explains that through the Torah, which comes from Chochmah, the Infinite Light rests below as above, and the world is nullified as before it was created.
Open it on Sefaria (opens in a new tab)
Kehot’s note
באוה״ת בראשית כרך ג חנוכה תתקלא, ב מציין ”וע׳ בד״ה השמים כסאי בד״ה והארץ הדום רגלי . . דקאי על נה״א, ובד״ה ושמתי כדכד פי׳ דקאי על נה״ב”. [לקו״ת ראה כה, א ”חטאתם של ישראל הוא הגורם חסד לאומים”]. וראה שם תתרלו, ב. אוה״ת נ״ך ע׳ תר מציין לכאן. סה״מ תרל״ח ע׳ ער.
ראה לקמן לח, ד שמגביה את בחי׳ היו״ד שבאה למעלה מעלה.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
4
On the words
בבחינת גוי שהם אותיות ג׳ ו׳ י׳ . . חסד דין רחמים
How it connects
Further discussion by the Tzemach Tzedek of goy as gimmel-vav-yud and the three attributes.our note
Where the note points
Or HaTorah, by the Tzemach Tzedekאור התורה
Bereshis vol. 1, 138b; vol. 6, 1836b
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Likkutei Sichos, by the Lubavitcher Rebbeלקוטי שיחות
vol. 33, p. 226, note 27
Our explanationThe Rebbe refers to this passage in a note there.
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Kehot’s note
ראה באוה״ת בראשית כרך א קלח, ב. כרך ו תתרלו, ב. וראה לקו״ש חל״ג ע׳ 226 הערה 27.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
5
On the words
חסד דין רחמים
How it connects
Cited on the division of the attributes into kindness, judgment and mercy.our note
Where the note points
Or HaTorah, by the Tzemach Tzedekאור התורה
Vaeschanan, p. 297
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Kehot’s note
ראה אוה״ת ואתחנן ע׳ רצז.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
6
On the words
נה״י אינו אלא התפשטות חג״ת וענפיה
How it connects
There Netzach, Hod and Yesod are compared to the kidneys that “advise” how to give: they do not add new attributes but determine how the flow is transmitted.our note
Where the note points
Torah Ohrתורה אור
below, 50d
פנימי׳ ותוך המכוון יוכל לומר דיני המשנה בלשונות ודבורים אחרים כו׳ וזהו שאנו אומרים יהא שמיה רבא מברך לעלם ולעלמי עלמיא. פי׳ שהבקשה שיהי׳ הגלוי בהעלמין מבחי׳ שמו הגדול ממש ועי״ז לא יסתירו העלמין כלל. ועמ״ש בפ׳ חקת ע״פ על כן יאמרו המושלים כו׳ ונחשב חשבונו של עולם: ושרש הדברים הוא כי הנה יש ישראל סבא וישראל זוטא. פי׳ כי ישראל לי ראש הוא בחי׳ חכמה אך עצמיות ח״ע חכים ולא בחכמה ידיעא א״א להשיג כי הוא כמו שהוא ית׳ לבדו הוא גם אילו לא ברא העולמות. רק בחי׳ נה״י דאבא מאירים להיות מקור לעולמות ונעשים מוחין לז״א. וענין נה״י הוא עד״מ כליות יועצות איך להשפיע. ע׳ באגה״ק ד״ה להבין משל ומליצה. ובחי׳ נה״י דאבא נק׳ ישראל סבא. ופי׳ בני ישראל הבאים מצרימה היינו המשכות מבחי׳ חכמה הנ״ל שנק׳ יש״ס …
Open it on Sefaria (opens in a new tab)
Or HaTorah, by the Tzemach Tzedekאור התורה
Shabbos Shuvah, p. 1524
Our explanationCited on the relationship of Netzach, Hod and Yesod to the first three attributes.
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Kehot’s note
ראה לקמן נ, ד שענין נה״י הוא עד״מ כליות יועצות איך להשפיע. וראה באוה״ת שבת שובה ע׳ א׳תקכד.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

10ולכן יש לך אדם שמתעורר לבו בשעת התפלה וכיוצא בה שאז היא שעת גדלות המוחין

And therefore you find a person whose heart is aroused at the time of prayer and the like, for that is a time of expanded intellect (gadlus hamochin);

Explanation

This explains a familiar experience: during prayer, when the mind is expanded by contemplation, a person’s heart is stirred with love for G‑d.

ואח״כ חולפת ועוברת האהבה ופונה לדרכו מהיפך להיפך באין מבין כי הם שני הפכים והיינו מפני שהמדות נפרדים מהשכל

and afterwards the love passes and goes away, and he turns to his own way, from one extreme to the other, without understanding that these are two opposites. And this is because the attributes are separated from the intellect;

Explanation

Afterwards the feeling vanishes, and he goes about his business as if it had never been, not noticing the contradiction. This happens because his emotions were not integrated with his understanding.

משא״כ בהתכללותן כו׳ והרי אז הוא עילוי המדות ביתר שאת שנעשו בחינת מוחין וזהו בכל נפשך1 דהיינו בכל כחות הנפש אפילו בבחינת רגל שגם בחינת הרגל תרום ותגביה:2

whereas when they are interincluded, etc., then there is an elevation of the attributes with surpassing excellence, for they have become the level of intellect (mochin). And this is “with all your soul,” that is, with all the powers of the soul, even the level of the foot — that even the level of the foot be exalted and raised.

Explanation

When emotions are integrated into the intellect they are raised to a far higher and more lasting level. This is loving G‑d “with all your soul”: with every power of the soul, including the lowest, the “foot,” which must also be lifted up.

Paragraph 10 in brief

The paragraph gives a practical example: love felt only in prayer fades because the emotions are separate from the mind; when they are raised into the mind they become stable, and even the lowest powers are elevated.

Marei mekomos

1
On the words
בכל נפשך
How it connects
“And you shall love Havayah your G‑d with all your heart, with all your soul and with all your might.” “With all your soul” is read as all the soul’s powers, down to the lowest.our note
The source
Deuteronomy 6:5דברים ו׳:ה׳Sefaria (opens in a new tab)
4שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה׳ אֱלֹקֵינוּ ה׳ אֶחָד: 5וְאָהַבְתָּ אֵת ה׳ אֱלֹקֶיךָ בְּכׇל־לְבָבְךָ וּבְכׇל־נַפְשְׁךָ וּבְכׇל־מְאֹדֶךָ: 6וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם עַל־לְבָבֶךָ:
4HEAR, O ISRAEL: THE LORD OUR GOD, THE LORD IS ONE. 5And thou shalt love the LORD thy God with all thy heart, and with all thy soul, and with all thy might. 6And these words, which I command thee this day, shall be upon thy heart;
Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria
Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.
2
On the words
שו״ה בבחינת — תרום ותגביה
How it connects
The manuscript reverses the order of the two verbs and adds “as mentioned above”: “be raised and exalted, as above.”our note
Where the note points
Manuscripts of the Alter Rebbe’s maamarimכתבי יד
manuscript reading
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Kehot’s note
בכת״י: תגביה ותרום כנ״ל.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

Heaven and earth within the Torah ¶11

11והנה זהו דרך כלל שנק׳ שמים וארץ תורה ומצות ודרך פרט בתורה עצמה שמים זו תורה שבכתב שמים שם מים1 דאורייתא מחכמה נפקת2 3 וארץ נקרא תורה שבע״פ

Now, this is in general: that Torah and mitzvos are called heaven and earth. And in particular, within the Torah itself: “heaven” is the Written Torah — shamayim is sham mayim (“there is water”), for the Torah comes from Chochmah — and “earth” is the name for the Oral Torah,

Explanation

In general, heaven and earth are Torah and mitzvos. Within the Torah itself, “heaven” is the Written Torah: shamayim is read as sham mayim, “there is water,” and water stands for Chochmah, from which the Torah comes, as the Zohar says. “Earth” is the Oral Torah.

כי ארץ מלשון רצון כמאמר רז״ל למה נקרא שמה ארץ שרצתה4 5 כו׳ וארץ אותיות א׳ רץ כו׳6

for eretz (earth) is from the word ratzon (will), as the saying of our Sages: “Why is it called eretz? Because it wished (ratz’sah),” etc.; and eretz is the letters alef, ratz (“runs”), etc.

Explanation

The Midrash says the earth is called eretz because it “wished” (ratz’sah) to do its Maker’s will; the letters of eretz also form alef-ratz, “running to the Alef,” the One. So “earth” means will and striving.

והענין כי תורה שבע״פ היא השגת תכלית הרצון לידע איך ומה כגון סוכה שהיא גבוה כו׳

And the matter is: the Oral Torah is the grasp of the ultimate intent of the will — to know how and what, such as [the law of] a sukkah that is high, etc.,

Explanation

The Oral Torah grasps what G‑d’s will actually requires: exactly how and what. For example, that a sukkah may not be higher than twenty cubits —

שאין זה מבואר בתורה שבכתב ותושב״כ היא רק בחי׳ אותיות להיות כדמותן בצלמן שהן שמותיו של הקב״ה7

which is not explained in the Written Torah. And the Written Torah is only the level of letters, [to be read] in their likeness and in their image, which are the Names of the Holy One, blessed be He.

Explanation

details not stated in the Written Torah. The Written Torah is letters, to be read exactly as written; its words are all Names of G‑d, as Nachmanides writes.

ולכן נקרא קורא בתורה כמו שקורא בשם והיינו מלמעלה למטה אבל תורה שבע״פ עיקרה ממטה למעלה ע״י השגת הרצון בנפש8 תכלל הנפש במקורה למעלה.

Therefore one is said to “read” (kore) in the Torah, as one calls (kore) a name; and this is from above to below. But the Oral Torah is essentially from below to above: through grasping the will in the soul, the soul becomes included in its source above.

Explanation

That is why one “reads” (kore) the Torah, as one calls (kore) a name: it comes from above. The Oral Torah works from below: by grasping G‑d’s will with his own mind, a person’s soul is absorbed into its source.

ושלשה נקראו ארץ9 כנסת ישראל ותורה שבע״פ ומצות וכולן נרמזין במקרא אחד. ארץ ארץ ארץ שמעי דבר10 11 ה׳:

And three are called “earth”: the Community of Israel, the Oral Torah and the mitzvos; and all of them are alluded to in one verse: “Land, land, land, hear the word of G‑d.”

Explanation

Three things are called “earth”: the Jewish people, the Oral Torah and the mitzvos. Jeremiah’s triple “land, land, land” alludes to all three.

Paragraph 11 in brief

The paragraph refines the pairing of heaven and earth: in general they are Torah and mitzvos; within the Torah, heaven is the Written Torah, flowing from above, and earth is the Oral Torah, in which a person grasps G‑d’s will and rises to its source.

Deeper

The Tzemach Tzedek (Or HaTorah, Shir HaShirim) notes that here heaven is linked with ratzo (running up) and earth with shov (returning), while elsewhere earth is ratzo and heaven shov; both are correct, since there is love that rises from below (ratzo) and love that flows from above (shov).

Marei mekomos

1
On the words
שמים שם מים
How it connects
The note says shamayim as sham mayim is explained at length there.our note
Where the note points
Or HaTorah, by the Tzemach Tzedekאור התורה
Eikev, p. 605
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Kehot’s note
ע׳ באוה״ת פ׳ עקב ע׳ תרה בארוכה.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
2
On the words
דאורייתא מחכמה נפקת
How it connects
The Zohar teaches that the Torah came forth from supernal Chochmah; hence it is “heaven,” sham mayim, the waters of wisdom.our note
The source
Zohar II, 121aזח״ב קכא, אSefaria (opens in a new tab)
Kehot’s note
זח״ב קכא, א. וראה שם פה, א.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
3
On the words
דאורייתא מחכמה נפקת
How it connects
The Kehot note also points to this Zohar passage for the Torah coming from Chochmah.our note
The source
Zohar, Yitro 21:378–22:389ספר הזהר, יתרו כ״א:שע״ח-כ״ב:שפ״טSefaria (opens in a new tab)
Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.
4
On the words
למה נקרא שמה ארץ שרצתה
How it connects
The Tzemach Tzedek writes that elsewhere “The heavens are My throne” is explained as ratzo (love) and “the earth My footstool” as shov (awe), while in “As the new heavens” earth is ratzo and heaven shov.our note
The source
Bereshit Rabbah 5:7בראשית רבה ה׳:ז׳Sefaria (opens in a new tab)
… א"ל הקדוש ברוך הוא אמר לה האריכי הרחיבי קבלי אוכלוסיך הה"ד (ישעיה נד) הרחיבי מקום אהלך למה כי ימין ושמאל תפרוצי וגו':
The way of the world is that a person empties a full vessel into an empty vessel. Can one, perhaps, pour a full vessel into a full vessel? The world in its entirety is all water, and yet you say “to one place”? But from here [we see] that a smaller space was able to contain a greater amount [than its size]. Kohelet and in Vayikra Rabba 19:9>. Similarly, “Moses and Aaron gathered the assembly [to the front of the rock]” (Numbers 20:10). It [the front of the rock] was the size of a small sieve, and yet all of Israel was standing before it? But from here [we see] that a smaller space was able to contain a greater amount [than its size]. Similarly, “the Lord said to Moses and Aaron: Take for …
Hebrew: Wikisource Bereshit Rabbah (CC-BY-SA) · English: The Sefaria Midrash Rabbah, 2022 (CC-BY) · via Sefaria
Where the note points
Or HaTorah, by the Tzemach Tzedekאור התורה
Shir HaShirim vol. 1, p. 318
Our explanationHe resolves that Gevurah is sometimes awe (shov) and sometimes fiery love (ratzo), and love can rise from below (ratzo) or flow from above (shov), like Avraham’s love and Aharon’s; both readings are correct, each in its context.
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Kehot’s note
ב״ר ה, ז. באוה״ת שה״ש כרך א ע׳ שיח כ׳: ”וכמ״כ נת׳ במ״א ענין השמים כסאי הוא רצוא אה״ר וכו׳ והארץ הדום יראה שוב, וצ״ע שבד״ה כאשר השמים החדשים נת׳ ארץ רצוא ושמים שוב וכו׳ וכן בכמה דוכתי בענין חתן וכלה דו״נ כלה כלתה נפשי וחתן חות דרגא, . . ויש לומר כי לפעמים מפרשים גבורה יראה ואז הוא בחי׳ שוב ולפעמים מפרשים גבורה רשפי אש ואז הוא רצוא, וכן חסד הפי׳ אהבה, אך יש אהבה שממטה למעלה היא רצוא ויש אהבה שמלמעלה למטה והיא בחי׳ שוב, ועמ״ש מענין ב׳ בחי׳ אהבה אלו בד״ה בהעלותך את הנרות שהוא ההפרש בין אהבה דאברהם ובין אהבה דאהרן כה״ג, ולכן ב׳ הסברות שבענין רצוא ושוב נכוני׳ והכל לפי הענין” עכ״ל שם.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
5
On the words
למה נקרא שמה ארץ שרצתה
How it connects
The Midrash: “Why is it called eretz? Because it wished (ratz’sah) to do the will of its Maker.” This links “earth” with will.our note
The source
Bereshit Rabbah 5:8בראשית רבה ה׳:ח׳Sefaria (opens in a new tab)
ויקרא אלקים ליבשה ארץ - למה נקרא שמה ארץ שרצתה לעשות רצון קונה רבי נתן בשם ר' אחא ור' ברכיה בשם רבי יצחק אמר אני אל שדי אני שאמרתי לשמים וארץ די שאלמלא כן היו מותחים והולכין עד עכשיו ולמקוה המים קרא ימים א"ר יוסי ב"ר חלפתא והלא ים אחד הוא ומה ת"ל ימים אלא אינו דומה טעם דג העולה מעכו לעולה מצידון ולעולה מאספמיא:
“God called the dry land Earth, and the gathering of the waters He called Seas, and God saw that it was good” (Genesis 1:10). “God called the dry land Earth [eretz].” Why was it called eretz? It is because it hastened [ratzeta] to perform the will of its Maker. Rabbi Natan in the name of Rabbi Aḥa, and Rabbi Berekhya in the name of Rabbi Yitzḥak said: “I am God Almighty [shadai]” (Genesis 17:1) – I am the One who [she] said to the heavens and the earth: Enough [dai]. Had it not been so, they would have continually stretched out until now. “And the gathering of the waters He called Seas” – Rabbi Yosei ben Rabbi Ḥalafta said: Is it not only one sea? Why does the verse state “Seas”? However, …
Hebrew: Wikisource Bereshit Rabbah (CC-BY-SA) · English: The Sefaria Midrash Rabbah, 2022 (CC-BY) · via Sefaria
Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.
6
On the words
שו״ה א׳ רץ כו׳
How it connects
The manuscript lacks the word “etc.” after “alef, ratz”; the note remarks that it seems superfluous.our note
Where the note points
Manuscripts of the Alter Rebbe’s maamarimכתבי יד
manuscript reading
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Kehot’s note
בכת״י אין תי׳ ”כו׳”. — ולכאורה הוא מיותר.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
7
On the words
ותושב״כ . . שהן שמותיו של הקב״ה
How it connects
Kehot’s marei makom for these words (its note is below).
Kehot’s note
רמב״ן עה״ת בהקדמה, יונת אלם פכ״ט.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
8
On the words
שו״ה אבל תורה — בנפש
How it connects
The manuscript lacks the words “in the soul” in “through grasping the will in the soul.”our note
Where the note points
Manuscripts of the Alter Rebbe’s maamarimכתבי יד
manuscript reading
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Kehot’s note
בכת״י ליתא תי׳ זו.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
9
On the words
ושלשה נקראו ארץ
How it connects
The Rebbe’s discourse on this verse, cited for the three things called “earth.”our note
Where the note points
The Rebbe’s maamar “Hashamayim Kis’i” (5741)ד״ה השמים כסאי תשמ״א
A maamar of the Rebbe, 5741
Find it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Handwritten gloss by a chassid on Torah Ohrהגהה בכתב יד מחסיד על תורה אור
refers to ד"ה כי כאשר השמים
Our explanationThe glossator notes a difficulty: until now the maamar said that the Community of Israel is called “foot,” and only the mitzvos and the Oral Torah are called “earth”; he refers to the discourse “As the heavens” to understand this.
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Or HaTorah, by the Tzemach Tzedekאור התורה
Bereshis vol. 6, 1837a
Our explanationCited on the three things called “earth.”
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Kehot’s note
ראה ד״ה השמים כסאי תשמ״א.
בהג״ה בכת״י מחסיד על תו״א מעיר כאן ”ע׳ בד״ה כי כאשר השמים, עיין ותבין זאת, כי לכאורה עד כה דבריו שכנס״י נק׳ רגל רק מצות ותושבע״פ נק׳ ארץ”. ראה גם אוה״ת בראשית כרך ו תתרלז, א.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
10
On the words
ושלשה נקראו . . דבר ה׳
How it connects
In these manuscripts the whole sentence about the three things called “earth” appears in parentheses, as an aside.our note
Where the note points
Manuscripts of the Alter Rebbe’s maamarimכתבי יד
Bukh 1092; Bukh 2044
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Kehot’s note
בבוך 1092, 2044 כ״ז נמצא במוסגר.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
11
On the words
ארץ ארץ שמעי דבר ה׳
How it connects
The prophet calls “Land, land, land, hear the word of G‑d”; the triple “land” is read as the three things called “earth.”our note
The source
Jeremiah 22:29ירמיהו כ״ב:כ״טSefaria (opens in a new tab)
28הַעֶצֶב נִבְזֶה נָפוּץ הָאִישׁ הַזֶּה כׇּנְיָהוּ אִם־כְּלִי אֵין חֵפֶץ בּוֹ מַדּוּעַ הוּטְלוּ הוּא וְזַרְעוֹ וְהֻשְׁלְכוּ עַל־הָאָרֶץ אֲשֶׁר לֹא־יָדָעוּ: 29אֶרֶץ אֶרֶץ אָרֶץ שִׁמְעִי דְּבַר־ה׳: 30כֹּה אָמַר ה׳ כִּתְבוּ אֶת־הָאִישׁ הַזֶּה עֲרִירִי גֶּבֶר לֹא־יִצְלַח בְּיָמָיו כִּי לֹא יִצְלַח מִזַּרְעוֹ אִישׁ יֹשֵׁב …
28… cast out, he and his seed, And are cast into the land which they know not? 29O land, land, land, Hear the word of the LORD. 30Thus saith the LORD: Write ye this man childless, A man that shall not prosper in …
Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria
Where the note points
Manuscript Bukh 1824 of the Alter Rebbe’s maamarimכתב יד בוך 1824
Bukh 1824
Our explanationThis manuscript puts the sentence in parentheses, opening “(And they are also called…” instead of “And three are called,” and adds at the end: “for all of them are the level of ‘the word of G‑d.’”
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Kehot’s note
ירמי׳ כב, כט. בבוך 1824 נוסף: שכולם הם בחי׳ דבר ה׳). בבוך הנ״ל מתי׳ ושלשה נקראו ארץ עד סיום הקטע הוא במוסגר. ושם במקום ”ושלשה נקראו” נכתב (וגם נקר׳.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

The house: prayer ¶12–14

12אך אי זה בית1 כו׳ כי הכסא והשרפרף אין דרכן להעמידן בחוץ אלא בתוך הבית ובחי׳ בית היינו בכל מאדך2 3 שהוא בבחי׳ מקיף4

But “what house,” etc.: for a throne and a footstool are not usually set up outside, but inside the house. And the level of “house” is “with all your might,” which is at the level of the encompassing,

Explanation

Now the verse’s last question, “what house?” A throne and footstool stand inside a house. The “house” is “with all your might” (me’odecha, literally “your very much”), love beyond all measure, which surrounds rather than enters.

כמו ע״ד משל בית שהוא מקיף את האדם בגגו ובקירותיו5 ובית זה הוא בית תפלה שע״י התפלה ח״י פעמים ברוך אתה כו׳

just as, by way of analogy, a house surrounds a person with its roof and its walls. And this house is the house of prayer; for through prayer — eighteen times “Blessed are You,” etc. —

Explanation

A house surrounds a person with roof and walls. This house is prayer: the Amidah, with its eighteen blessings, each saying “Blessed are You.”

היא המשכת מקיפין מבחי׳ סוכ״ע (והיא בחי׳ רוחו ונשמתו אליו יאסף6 כנ״ל) שהם נמשכין ע״י כריעות והשתחויות באבות ובהודאה תחלה וסוף7 שהם בחינת ביטול.

there is a drawing down of encompassing lights from the level of the light that encompasses all worlds (and this is the level of “His spirit and His breath He will gather to him,” as mentioned above), which are drawn through the bowings and prostrations in [the blessing of] the Patriarchs and in [the blessing of] Thanksgiving, at the beginning and the end, which are the level of self-nullification (bittul).

Explanation

Prayer draws down encompassing light from sovev kol almin, the light beyond the worlds — the “spirit and breath” gathered to a person, as in paragraph 4. It is drawn through the bows at the beginning and end of the first blessing and of the blessing of thanksgiving, which express self-nullification.

והענין כי אי אפשר להיות גילוי אור א״ס ב״ה דלית מחשבה תפיסא ביה כלל8 ולאו מכל מדות9 וכו׳

And the matter is: it is impossible for there to be a revelation of the Infinite Light, blessed be He — which “no thought can grasp at all,” and “not of any of the attributes,” etc. —

Explanation

Why must this light be encompassing? Because the Infinite Light is beyond all thought and all attributes.

בבחינת פנימיות הלב רק מעט מזעיר הארה בעלמא ואפילו גילוי במוח והשגה לית מחשבה כו׳ רק בבחי׳ מקיף וסובב לבד וע״ז נאמר ואל זה אביט10 11 שרומז על בחינת תפלה.12

in the inner dimension of the heart, except for a very small amount, a mere glimmer; and even a revelation in the mind, and grasp — “no thought [can grasp],” etc. — [is possible] only as encompassing and surrounding. And of this it is said, “And to this one I will look,” which alludes to the level of prayer.

Explanation

The inner heart can absorb only a tiny glimmer of it, and even the mind cannot grasp it; it can be present only as a surrounding light. Of this G‑d says in the next verse, “And to this one I will look,” alluding to prayer.

Paragraph 12 in brief

The paragraph explains the “house”: prayer, with its bowing and self-nullification, draws down the encompassing light beyond the worlds, which neither heart nor mind can contain and which can only surround a person like a house.

Deeper

The Kehot note reports that several manuscripts lack the words from “and surrounding” to “And to this one I will look,” and suggests they may be an addition by the Tzemach Tzedek.

Marei mekomos

1
On the words
אי זה בית
How it connects
“What house could you build for Me?” — the third element of the verse, here the “house” of prayer.our note
The source
Isaiah 66:1ישעיהו ס״ו:א׳Sefaria (opens in a new tab)
1כֹּה אָמַר ה׳ הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי וְהָאָרֶץ הֲדֹם רַגְלָי אֵי־זֶה בַיִת אֲשֶׁר תִּבְנוּ־לִי וְאֵי־זֶה מָקוֹם מְנוּחָתִי: 2וְאֶת־כׇּל־אֵלֶּה יָדִי עָשָׂתָה וַיִּהְיוּ כׇל־אֵלֶּה נְאֻם־ה׳ וְאֶל־זֶה אַבִּיט אֶל־עָנִי וּנְכֵה־רוּחַ וְחָרֵד עַל־דְּבָרִי:
1Thus saith the LORD: The heaven is My throne, and the earth is My footstool; where is the house that ye may build unto Me? And where is the place that may be My resting-place? 2For all these things hath My hand made, and so all these things came to be, …
Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria
Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.
2
On the words
ובחי׳ בית היינו בכל מאדך
How it connects
This passage is quoted there, in an explanation of “with all your might.”our note
Where the note points
Or HaTorah, by the Tzemach Tzedekאור התורה
Bamidbar vol. 6, p. 1906
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Kehot’s note
מובא באוה״ת במדבר כרך ו ע׳ א׳תתקו ע״ש בפי׳ בכל מאדך.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
3
On the words
בכל מאדך
How it connects
“With all your might” (me’odecha): love beyond measure, identified here with the encompassing “house.”our note
The source
Deuteronomy 6:5דברים ו׳:ה׳Sefaria (opens in a new tab)
4שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה׳ אֱלֹקֵינוּ ה׳ אֶחָד: 5וְאָהַבְתָּ אֵת ה׳ אֱלֹקֶיךָ בְּכׇל־לְבָבְךָ וּבְכׇל־נַפְשְׁךָ וּבְכׇל־מְאֹדֶךָ: 6וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם עַל־לְבָבֶךָ:
4HEAR, O ISRAEL: THE LORD OUR GOD, THE LORD IS ONE. 5And thou shalt love the LORD thy God with all thy heart, and with all thy soul, and with all thy might. 6And these words, which I command thee this day, shall be upon thy heart;
Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria
Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.
4
On the words
אך אי זה בית . . בכל מאדך שהוא בבחי מקיף
How it connects
The Tzemach Tzedek refers there to this passage identifying the “house” with “with all your might” as encompassing.our note
Where the note points
Or HaTorah, by the Tzemach Tzedekאור התורה
Bamidbar vol. 3, Balak (new edition), additions p. 74
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Kehot’s note
באוה״ת במדבר כרך ג פ׳ בלק (בהוצאה חדשה) בהוספות ע׳ 74 מציין לכאן.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
5
On the words
בגגו ובקירותיו
How it connects
In the version there, after “its roof and its walls,” is added: “[and see what is written in the maamar ‘A psalm, a song for the dedication of the House’].”our note
Where the note points
Sefer HaMaamarim 5638, by the Rebbe Maharashספר המאמרים תרל״ח
p. 240
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Likkutei Torahלקוטי תורה
Berachah 98d ff. (ד"ה מזמור שיר חנוכת הבית)
יחד הוא בב׳ פנים או שהעליון יורד למטה או התחתון מתעלה למעלה ולכך כשנאמר מזמור שיר הוא בחי׳ ההעלאה של המזמור ליכלל בהשיר ולהתחבר בו. ושיר מזמור הוא כשהעליון השיר יורד למטה להתחבר אליו (ובזח״ג ר״פ אחרי) (דנ״ח ע״ב) מאי שיר מזמור כו׳ שיר דאיהו כפול כו׳. וכן מזמור שיר ליום השבת. ופי׳ במק״מ שם בשם הרח״ו דפי׳ שיר דאיהו כפול היינו יחוד זו״נ וע״ש ס״פ (דע״ט ב׳) מענין מזמור שיר ליום השבת ובמק״מ שם דהמזמור שיר הוא כמ״ש במשנה סוף תמיד ליום שכולו שבת כו׳ ואליו מזמרים בחי׳ מזמור שיר והבן ועד״ז הוא ענין מזמור שיר דחנוכת הבית כו׳ גם מזמור הוא לשון זמר והתחלקות כמ״ש וכרמך לא תזמור שהוא לשון פירוד והתחלקות של הניגון שנחתך לחלקים קטנים בתוך הכלי זמר משא״כ השיר וכמ״כ הוא למעלה. ופי׳ כי דליתני …
Our explanationThe maamar referred to: it explains that mizmor shir is the ascent of the lower to join the higher, while shir mizmor is the higher descending to join the lower, and applies this to “the dedication of the House.”
Open it on Sefaria (opens in a new tab)
Kehot’s note
בסה״מ תרל״ח ע׳ רמ נוסף: [ועמ״ש בד״ה מזמור שיר חנוכת הבית]. =ֿלקו״ת ברכה צח, ד ואילך.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
6
On the words
רוחו ונשמתו אליו יאסף
How it connects
The verse from paragraph 4: G‑d gathers His spirit and breath to the one who sets his heart to Him; here it describes the encompassing light drawn down in prayer.our note
The source
Job 34:14איוב ל״ד:י״דSefaria (opens in a new tab)
13מִי־פָקַד עָלָיו אָרְצָה וּמִי שָׂם תֵּבֵל כֻּלָּהּ: 14אִם־יָשִׂים אֵלָיו לִבּוֹ רוּחוֹ וְנִשְׁמָתוֹ אֵלָיו יֶאֱסֹף: 15יִגְוַע כׇּל־בָּשָׂר יָחַד וְאָדָם עַל־עָפָר יָשׁוּב:
13Who gave Him a charge over the earth? Or who hath disposed the whole world? 14If He set His heart upon man, If He gather unto Himself his spirit and his breath; 15All flesh shall perish together, And man shall return unto dust.
Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria
Where the note points
Or HaTorah, by the Tzemach Tzedekאור התורה
Ki Seitzei, p. 928
Our explanationA further discussion of “His spirit and His breath He will gather to him.”
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Kehot’s note
איוב לד, יד. ע׳ באוה״ת פ׳ כי תצא ע׳ תתקכח.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
7
On the words
כריעות והשתחויות באבות ובהודאה תחלה וסוף
How it connects
The Talmud lists the blessings of the Amidah in which one bows: the Patriarchs (first blessing) and Thanksgiving, at the beginning and at the end.our note
The source
Berakhot 34a:14ברכות ל״ד א:י״דSefaria (opens in a new tab)
תָּנוּ רַבָּנַן: אֵלּוּ בְּרָכוֹת שֶׁאָדָם שׁוֹחֶה בָּהֶן: בְּ״אָבוֹת״, תְּחִלָּה וָסוֹף. בַּ״הוֹדָאָה״, תְּחִלָּה וָסוֹף. וְאִם בָּא לָשׁוּחַ בְּסוֹף כׇּל בְּרָכָה וּבְרָכָה, וּבִתְחִלַּת כׇּל בְּרָכָה וּבְרָכָה — מְלַמְּדִין אוֹתוֹ שֶׁלֹּא יִשְׁחֶה.
Our Rabbis have taught : These are the benedictions at which a man bends low ; at the beginning and end of the "Patriarchs" and at the beginning and end of the "Thanksgiving." Should anyone come to bend low at the end and beginning of every benediction, we tell him not to do so.
Hebrew: William Davidson, Vocalized Aramaic (CC-BY-NC) · English: Tractate Berakot by A. Cohen, Cambridge University Press, 1921 (Public Domain) · via Sefaria
Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.
8
On the words
דלית מחשבה תפיסא ביה כלל
How it connects
Elijah’s prayer: “No thought can grasp You at all.”our note
The source
Tikkunei Zohar 17a:10–12תקוני הזהר י״ז א:י׳-י״בSefaria (opens in a new tab)
אנת הוא עלאה על כל עלאין סתימא על כל סתימין. לית מחשבה תפיסא בך כלל. אנת הוא דאפיקת עשר תקונין. וקרינן לון עשר ספירן. לאנהגא בהון עלמין סתימין דלא אתגליין. ועלמין דאתגליין. ובהון אתכסיאת (נ"א אתכסייא) מבני נשא. ואנת הוא דקשיר לון ומיחד לון. ובגין דאנת מלגאו. כל מאן דאפריש חד מן חבריה מאלין עשר. אתחשיב ליה כאלו אפריש בך.
Hebrew: Constantinople, 1740 (CC-BY-NC) · via Sefaria
Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.
9
On the words
ולאו מכל מדות
How it connects
Elijah’s prayer: G‑d is “not of any of these attributes at all.”our note
The source
Tikkunei Zohar 17b:5–7תקוני הזהר י״ז ב:ה׳-ז׳Sefaria (opens in a new tab)
אבל לאו דאית לך צדק ידיעא דאיהו דין. ולאו משפט ידיע' דאיהו רחמי ולאו מכל אלין מדות כלל. קום רבי שמעון ויתחדשון מלין על ידך דהא רשותא אית לך (נ"א אתיהיב לך) לגלאה רזין טמירין על ידך מה דלא אתייהיב רשו לגלאה לשום בר נש עד כען. קם רבי שמעון פתח ואמר לך יי' הגדולה והגבורה וכו'
Hebrew: Constantinople, 1740 (CC-BY-NC) · via Sefaria
Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.
10
On the words
שו״ה וסובב — זה אביט . . אל זה אביט
How it connects
Several manuscripts lack the words from “and surrounding” through “And to this one I will look”; the note suggests they may be an addition by the Tzemach Tzedek.our note
Where the note points
Manuscripts of the Alter Rebbe’s maamarimכתבי יד
several manuscripts
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Kehot’s note
בכמה כת״י ליתא, ואולי זה הוספה מכ״ק אדמו״ר הצ״צ.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
11
On the words
ואל זה אביט
How it connects
“And to this one I will look: to the poor and broken of spirit.” The next verse, which the Alter Rebbe applies to prayer.our note
The source
Isaiah 66:2ישעיהו ס״ו:ב׳Sefaria (opens in a new tab)
1כֹּה אָמַר ה׳ הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי וְהָאָרֶץ הֲדֹם רַגְלָי אֵי־זֶה בַיִת אֲשֶׁר תִּבְנוּ־לִי וְאֵי־זֶה מָקוֹם מְנוּחָתִי: 2וְאֶת־כׇּל־אֵלֶּה יָדִי עָשָׂתָה וַיִּהְיוּ כׇל־אֵלֶּה נְאֻם־ה׳ וְאֶל־זֶה אַבִּיט אֶל־עָנִי וּנְכֵה־רוּחַ וְחָרֵד עַל־דְּבָרִי: 3שׁוֹחֵט הַשּׁוֹר מַכֵּה־אִישׁ זוֹבֵחַ הַשֶּׂה עֹרֵף כֶּלֶב מַעֲלֵה מִנְחָה דַּם־חֲזִיר מַזְכִּיר לְבֹנָה מְבָרֵךְ אָוֶן גַּם־הֵמָּה בָּחֲרוּ …
1… that ye may build unto Me? And where is the place that may be My resting-place? 2For all these things hath My hand made, and so all these things came to be, saith the LORD; but on this man will I look, even on him that is poor and of a contrite spirit, and trembleth at My word. 3He that killeth an ox is as if he slew a man; he that sacrificeth a …
Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria
Where the note points
Torah Ohrתורה אור
below, 18d · not yet checked
And they are called “dachyan u'mesaavin” [pure and impure]. And also “dochyam” [is] “dach yam,” that is, a pitcher (kad) that is drawn from the sea (yam) of Chochmah, as it is written, “and she filled her pitcher, etc.”
Our explanationThere too “What house would you build for Me… and to this one I will look, to the poor and broken of spirit” is cited for the humble and lowly spirit to which G‑d’s presence is drawn.
Read it here
Likkutei Torahלקוטי תורה
Vaeschanan 3c
שלמעלה מאתעדל״ת (וע׳ מענין בחי׳ ראיה בע״ח שער אח״פ פרק א׳ ופרק ג׳ ועמ״ש ע״פ השמים כסאי כו׳ ואל זה אביט כו׳) ויובן קצת ענין בחי׳ ראיה מהו ברוחניות ממ״ש בפע״ח שט״ז פ״א שפעם א׳ נכנס ר׳ אברהם הלוי אצל האריז״ל ומצאו שהיה ישן והקיץ ואמר ששמע בישיבה של מעלה סודות ורזין עילאין בפרש בלק ובלעם שאם הי׳ דורש שמונים שנה רצופים יומם ולילה לא יוכל להשלים. ואיך הוא זה שישיג בשני שעות מה שצריך זמן פ׳ שנה ויותר לאומרם. הענין כי השגה וגילוי זה נק׳ בחי׳ ראיה שהוא למעלה מבחי׳ תבונה והשגה ממש (וכמ״כ יש ב׳ בחי׳ אלו בהשגות עליונות למעלה בג״ע ג״כ מה שהוא נמשך בחי׳ השגה ממש ומה שהוא למעלה מההשגה ונקרא וה׳ עליהם יראה ויצא כברק חצו בבחי׳ ברק המבריק על השגתו. וכמ״ש על פ׳ אז …
Our explanationThere the Alter Rebbe explains the level of “seeing,” a perception above understanding, and refers back to “The heavens are My throne… and to this one I will look”; he illustrates it with the Arizal, who grasped in a moment secrets that would take eighty years to expound.
Open it on Sefaria (opens in a new tab)
Or HaTorah, by the Tzemach Tzedekאור התורה
Vayechi vol. 2, 410b
Our explanationA further discussion of “And to this one I will look.”
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Torah Ohr, Toldos, maamar 2לקמן יח, ד
page 18d, ¶23
בוז יבוזו כמ״ש בזוהר דהיינו כי בקרבנות דיום שני וששי ושביעי נרמז נסוך המים כמארז״ל נאמר בשני ונסכיהם כו׳.
And therefore the water libation on the Festival is also alluded to in the expression “boz yavuzu,” as is said in the Zohar. That is, in the offerings of the second, sixth and seventh days the water libation is alluded to, as our Sages said, “It says on the second [day], ‘and their libations,’ etc.”
Read it here
Kehot’s note
ישעי׳ סו, ב. ראה לקמן יח, ד. לקו״ת ואתחנן ג, ג. וראה אוה״ת פ׳ ויחי כרך ב תי, ב.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
12
On the words
שמצינו במשה שבחטא העגל
How it connects
Kehot’s note points to where this is explained further: Likkutei Torah of the Arizal.
Where the note points
Likkutei Torah of the Arizalלקוטי תורה להאריז״ל
by Rabbi Chaim Vital, from the Arizal
The Arizal’s teachings on the Torah, by parsha.
Pri Etz Chaimפרי עץ חיים
by Rabbi Chaim Vital, from the Arizal
The Arizal’s kavanos for prayer and the mitzvos.
Kehot’s note
ראה לקו״ת להאריז״ל ס״פ תשא. שם ר״פ ויקרא. פע״ח שער השבת פ״ח.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

13ופי׳ הפסוק ואת כל אלה ידי עשתה1 בחינת עשיה היינו מעשה המצות. ויהיו כל אלה נאם ה׳ היא בחינת תורה שבע״פ שהיא נאם ודבר ה׳ בחינת דבור

And the explanation of the verse: “And all these My hand has made” is the level of action, that is, the performance of the mitzvos. “And all these came to be, says G‑d” is the level of the Oral Torah, which is the saying and the word of G‑d, the level of speech;

Explanation

The next verse is read as three levels. “All these My hand has made”: action, the performance of the mitzvos. “And all these came to be, says G‑d”: speech, the Oral Torah, which is G‑d’s word.

משא״כ אל זה אביט הוא בחינת תפלה אביט הוא בחינת הבטה היא הסתכלות בבחי׳ עיניך יונים2 שהיא בחי׳ המחשבה לבד והיא היא בחי׳ מקיף וסובב

whereas “And to this one I will look” is the level of prayer. “I will look” is the level of gazing, which is looking, at the level of “your eyes are doves,” which is the level of thought alone; and this is precisely the level of the encompassing and surrounding,

Explanation

“And to this one I will look” is prayer. Looking is like thought (“your eyes are doves”), and thought is encompassing,

כמו עד״מ מחשב׳ שמקפת מחשבתו את הדבר שחושב עליו וכן הראיה והסתכלות כו׳ משא״כ דבור ומעשה הם פנימיים כו׳

as, by way of analogy, with thought: one’s thought encompasses the thing one is thinking about; and so too sight and looking, etc. Whereas speech and action are inner, etc.

Explanation

for thought surrounds its subject, as sight takes in what it sees from outside, while speech and action are inner: they enter into and shape their object.

והבטה זו היא אל עני ונכה רוח בחינת ביטול דלית ליה מגרמיה כלום אפילו תורה ומצות לפי שהמשכה זו אי אפשר להשיג ע״י התורה ומצות שהם פנימיי׳ רק

And this gaze is “to the poor and broken of spirit”: the level of self-nullification, which has nothing of its own at all, not even Torah and mitzvos; because this drawing down cannot be attained through the Torah and mitzvos, which are inner, but only

Explanation

G‑d’s “look” goes “to the poor and broken of spirit”: someone who feels he has nothing of his own, not even his Torah and mitzvos. For this encompassing light cannot be drawn by Torah and mitzvos, which are inward,

ע״י בטול בתפלה וכריעות והשתחואות כמשל המלך שכורעים ומשתחוים לו מפני שאי אפשר להתקרב אליו מגודל מעלתו אזי ממילא נמשך אליו בחינה זו. וזהו ברוך אתה כלומר ברוך מעצמך ומאליך.3

through self-nullification in prayer, and bowings and prostrations — like the analogy of a king, to whom one bows and prostrates because one cannot draw near to him, owing to his great exaltedness; then this level is drawn down to him of itself. And this is “Blessed are You,” that is to say, blessed of Yourself and on Your own.

Explanation

but only by self-nullification in prayer and bowing, as one bows before a king who is too exalted to approach; then the king’s favor comes of itself. This is the meaning of “Blessed are You”: may You be drawn down of Your own accord.

Paragraph 13 in brief

The paragraph interprets Isaiah 66:2 as three levels: mitzvos (action), Oral Torah (speech) and prayer (G‑d’s “look,” thought), and explains that the highest, encompassing light comes only through the self-nullification of prayer.

Deeper

Reading “Blessed are You” as “be blessed (drawn down) of Yourself” makes the blessing a request for revelation that no human effort can compel, only invite through bittul.

Marei mekomos

1
On the words
ואת כל אלה ידי עשתה ויהיו כל אלה נאם ה׳
How it connects
The verse after “The heavens are My throne”: “All these My hand has made, and all these came to be, says G‑d; and to this one I will look, to the poor and broken of spirit.”our note
The source
Isaiah 66:2ישעיהו ס״ו:ב׳Sefaria (opens in a new tab)
1כֹּה אָמַר ה׳ הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי וְהָאָרֶץ הֲדֹם רַגְלָי אֵי־זֶה בַיִת אֲשֶׁר תִּבְנוּ־לִי וְאֵי־זֶה מָקוֹם מְנוּחָתִי: 2וְאֶת־כׇּל־אֵלֶּה יָדִי עָשָׂתָה וַיִּהְיוּ כׇל־אֵלֶּה נְאֻם־ה׳ וְאֶל־זֶה אַבִּיט אֶל־עָנִי וּנְכֵה־רוּחַ וְחָרֵד עַל־דְּבָרִי: 3שׁוֹחֵט הַשּׁוֹר מַכֵּה־אִישׁ זוֹבֵחַ הַשֶּׂה עֹרֵף כֶּלֶב מַעֲלֵה מִנְחָה דַּם־חֲזִיר מַזְכִּיר לְבֹנָה מְבָרֵךְ אָוֶן גַּם־הֵמָּה בָּחֲרוּ …
1… that ye may build unto Me? And where is the place that may be My resting-place? 2For all these things hath My hand made, and so all these things came to be, saith the LORD; but on this man will I look, even on him that is poor and of a contrite spirit, and trembleth at My word. 3He that killeth an ox is as if he slew a man; he that sacrificeth a …
Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria
Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.
2
On the words
עיניך יונים
How it connects
“Your eyes are doves” — the gaze, here associated with thought.our note
The source
Song of Songs 1:15שיר השירים א׳:ט״וSefaria (opens in a new tab)
14אֶשְׁכֹּל הַכֹּפֶר דּוֹדִי לִי בְּכַרְמֵי עֵין גֶּדִי: 15הִנָּךְ יָפָה רַעְיָתִי הִנָּךְ יָפָה עֵינַיִךְ יוֹנִים: 16הִנְּךָ יָפֶה דוֹדִי אַף נָעִים אַף־עַרְשֵׂנוּ רַעֲנָנָה:
14My beloved is unto me as a cluster of henna In the vineyards of En-gedi. 15Behold, thou art fair, my love; behold, thou art fair; Thine eyes are as doves. . 16Behold, thou art fair, my beloved, yea, pleasant; Also our couch is leafy.
Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria
Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.
3
On the words
וכריעות והשתחויות
How it connects
the page is on Sefaria, but its text shares nothing with the note (unconfirmed)our note
Where the note points
Torah Ohrתורה אור
below, 45c · not yet checked
Our explanationThere a person admits that he is not worthy on his own to rise and be included in G‑d’s light, yet the Infinite Light of itself descends and is revealed in the Torah; so through Torah study he can draw it down upon his soul.
Open it on Sefaria (opens in a new tab)
Likkutei Torahלקוטי תורה
Shir HaShirim 45c
נפקת בפיך בבחי׳ שוקע. ופ׳ שנייה יציאת מצרים הוא גילוי האהבה המסותרת מהעלם המוח אל הלב שכל זמן שהוא במוח לבד הוא בבחי׳ מיצר וגלות שאינה בגילוי. משא״כ בהתגלות נקרא בחי׳ לידה ומולדותיך ומכורותיך ביום הולדת כו׳ והוא בחי׳ גילוי השמחה של מצוה אם הבנים שמחה תחת אשר לא עבדת כו׳ בשמחה כו׳ והיינו גילוי פ׳ שמע והיה א״ש שהם אהוי״ר ובמעשה הגילוי הוא בצדקה כשם שע״י פרשה ראשונה נמשך תורה כך ע״י פרשה זו נמשך צדקה שהוא בחי׳ רחמנות ועי״ז מעורר למעלה ג״כ בחי׳ רחמנות כי לאו מכל מדות כו שהרחמנות הוא התפעלות ולא שייך זה באור א״ס ב״ה שאין בו שום שינוי רצון ח״ו אלא שמתלבש בבחי׳ רחמנות ע״י מעשה הצדקה באתערותא דלתתא אתערותא דלעילא כן צדקה לחיים כן ובסיס לחיי החיים מכון לשבתך וזהו ג״כ בחי׳ שוקע …
Our explanationThere the Shema’s paragraphs are linked to drawing down Torah and charity, and charity arouses divine mercy from above, since G‑d is “not of any of the attributes” but clothes Himself in mercy through an arousal from below.
Open it on Sefaria (opens in a new tab)
Kehot’s note
ראה לקמן מה, ג. ובלקו״ת שה״ש מה, ג.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

14והנה בבחינה זו של המשכת המקיף כתיב לא הביט און ביעקב1 שבבחינת פנימיות כתיב בוחן לבות וכליות2

Now, concerning this level, the drawing down of the encompassing light, it is written, “He has not looked upon iniquity in Jacob”; for concerning the inner level it is written, “He tests hearts and kidneys,”

Explanation

The maamar closes with a comforting consequence. The encompassing light drawn through prayer is not measured by a person’s spiritual state: of it Bilaam said, “He has not looked upon iniquity in Jacob.” The inner light, by contrast, is subject to G‑d who “tests hearts and kidneys.”

דהיינו להבחין התשוקה המורגשת אם הוא מקרב איש ולב עמוק באמת לאמתו משא״כ בבחינת מקיף לא הביט און וגו׳ רק ה׳ אלהיו עמו שנמשך מאליו תמיד:

that is, to examine the felt yearning, whether it is truly from “within a man and a deep heart,” in absolute truth; whereas at the level of the encompassing, “He has not looked upon iniquity,” etc., but only “Havayah his G‑d is with him,” which is drawn of itself, always.

Explanation

Inner revelation depends on whether one’s yearning is genuine, from the depths of the heart. The encompassing light does not examine flaws: “Havayah his G‑d is with him,” it comes of itself and remains always.

Paragraph 14 in brief

The concluding paragraph contrasts the two lights: the inner light, received in the heart, depends on the sincerity of a person’s feelings, while the encompassing light drawn through the self-nullification of prayer is present regardless of faults, always.

Deeper

In the Mitteler Rebbe’s transcript of this maamar (Sefer HaMaamarim 5565) the verse cited is “G‑d tests hearts” (Proverbs 17:3).

Marei mekomos

1
On the words
לא הביט און ביעקב
How it connects
Bilaam’s blessing: “He has not looked upon iniquity in Jacob nor seen wrongdoing in Israel; Havayah his G‑d is with him.” Read here as the encompassing light, which does not depend on one’s merits.our note
The source
Numbers 23:21במדבר כ״ג:כ״אSefaria (opens in a new tab)
20הִנֵּה בָרֵךְ לָקָחְתִּי וּבֵרֵךְ וְלֹא אֲשִׁיבֶנָּה: 21לֹא־הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקֹב וְלֹא־רָאָה עָמָל בְּיִשְׂרָאֵל ה׳ אֱלֹקָיו עִמּוֹ וּתְרוּעַת מֶלֶךְ בּוֹ: 22אֵל מוֹצִיאָם מִמִּצְרָיִם כְּתוֹעֲפֹת רְאֵם לוֹ:
20Behold, I am bidden to bless; And when He hath blessed, I cannot call it back. 21None hath beheld iniquity in Jacob, Neither hath one seen perverseness in Israel; The LORD his God is with him, And the shouting for the King is among them. 22God who brought them forth out of Egypt Is for them like the lofty horns of the wild-ox.
Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria
Kehot’s note
במדבר כג, כא.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
2
On the words
בוחן לבות וכליות
How it connects
“He who tests hearts and kidneys is a righteous G‑d.” The inner light depends on this examination of a person’s true feelings.our note
The source
Psalms 7:10תהילים ז׳:י׳Sefaria (opens in a new tab)
9ה׳ יָדִין עַמִּים שׇׁפְטֵנִי ה׳ כְּצִדְקִי וּכְתֻמִּי עָלָי: 10יִגְמׇר־נָא רַע רְשָׁעִים וּתְכוֹנֵן צַדִּיק וּבֹחֵן לִבּוֹת וּכְלָיוֹת אֱלֹקִים צַדִּיק: 11מָגִנִּי עַל־אֱלֹקִים מוֹשִׁיעַ יִשְׁרֵי־לֵב:
9… me, O LORD, According to my righteousness, and according to mine integrity that is in me. 10Oh that a full measure of evil might come upon the wicked, And that Thou wouldest establish the righteous; For the righteous God trieth the heart and reins. 11My shield is with God, Who saveth the upright in heart.
Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria
Proverbs 17:3משלי י״ז:ג׳Sefaria (opens in a new tab)
2עֶבֶד־מַשְׂכִּיל יִמְשֹׁל בְּבֵן מֵבִישׁ וּבְתוֹךְ אַחִים יַחֲלֹק נַחֲלָה: 3מַצְרֵף לַכֶּסֶף וְכוּר לַזָּהָב וּבֹחֵן לִבּוֹת ה׳: 4מֵרַע מַקְשִׁיב עַל־שְׂפַת־אָוֶן שֶׁקֶר מֵזִין עַל־לְשׁוֹן הַוֺּת:
2… over a son that dealeth shamefully, And shall have part of the inheritance among the brethren. 3The refining pot is for silver, and the furnace for gold; But the LORD trieth the hearts. . 4A evil-doer giveth heed to wicked lips; And a liar giveth ear to a mischievous tongue.
Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria
Where the note points
Sefer HaMaamarim 5565, by the Alter Rebbe (transcribed by the Mitteler Rebbe)ספר המאמרים תקס״ה
vol. 2, p. 714
Our explanationIn the Mitteler Rebbe’s transcript of this maamar the verse cited here is “G‑d tests hearts” (Proverbs 17:3) rather than “He tests hearts and kidneys.”
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Kehot’s note
ע״פ תהלים ז, י. וראה בסה״מ תקס״ה ח״ב ע׳ תשיד שמביא הפסוק בוחן לבבות ה׳ (משלי יז, ג).
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

Finished the maamar?

Mark it as learned; it counts toward the week and the year’s siyum.

Next: maamar 2כי כאשר השמים החדשים והארץ החדשה וגו׳

In one’s avodah

Contemplate in prayer that all that fills the worlds is only a glimmer of G‑d, until the heart longs for G‑d Himself; bring that love into daily life by integrating the emotions with understanding, so that it does not fade after prayer; give charity and do the practical mitzvos, which raise even the lowest powers; and pray with self-nullification, for the encompassing light it draws does not depend on one’s level.

Questions for discussion

Why does the maamar say that the Torah must be “made” by a person, if it was already given at Sinai?
How does the reading of Shema as shem ayin lead to love of G‑d Himself rather than of His revelations?
In what sense is the “foot” higher than the “head,” and how does this apply to Moshe and Israel and to every Jew’s deeds?
Why does love aroused in prayer often fade, and how does the maamar suggest making it last?
Why can the encompassing light be drawn down only through self-nullification in prayer and not through Torah and mitzvos?

Key terms in this maamar

Binah (understanding)בינה: Developing and grasping an insight in detail. ×4
The emotive attributes (middos)מדות: Love, awe, compassion and the rest. ×7
Malchus (sovereignty)מלכות: Kingship: the level through which G‑d's word creates and rules the worlds. ×1
The light that fills all worlds (memalei kol almin)ממלא כל עלמין: Divine light that enters each world and gives it life according to its measure. ×1
The light that encompasses all worlds (sovev kol almin)סובב כל עלמין: Divine light too great to enter the worlds; it 'surrounds' them and affects them from beyond. ×2
The Name Havayahהוי׳: The Tetragrammaton: G‑d as transcending time and bringing all into being.
The Infinite One (Ein Sof)אין סוף: G‑d's own boundless essence.
The Infinite Light (Or Ein Sof)אור אין סוף: G‑d's light as it is, beyond all limits, before any contraction.
Chochmah (wisdom)חכמה: The first flash of insight. ×3
Willרצון: Desire; in G‑d, the level above intellect. ×3
Life-forceחיות: The divine vitality that sustains every creation.
Chesed (kindness)חסד: Expansive giving. ×1
Gevurah (restraint)גבורה: Measure, limitation and judgment. ×2
Tiferes (beauty)תפארת: Harmony of kindness and restraint; associated with compassion.
Netzach (victory)נצח: Perseverance, the drive to overcome.
Hod (splendor)הוד: Acknowledgment and yielding.
Yesod (foundation)יסוד: The channel that connects and transmits.
The intellect (mochin)מוחין: Chochmah, Binah and Daas as a whole. ×2
The Holy One, blessed be Heקב״ה: ×1
Self-nullification (bittul)ביטול: Setting aside one's own sense of self before G‑d. ×2
The inner dimension (pnimiyus)פנימיות: The innermost core of a level. ×2
An arousal from belowאתערותא דלתתא: Human initiative that draws down a divine response. ×2
The World of Asiyah (Action)עשיה: The lowest world, including our physical one. ×1

השמים כסאי והארץ הדום רגלי אי זה בית וגו׳

The big idea

The maamar in brief

Outline

Key concepts

The question and the Torah as “heaven” ¶1

A person makes the Torah through contemplation and love ¶2–4

The Torah as G‑d’s throne ¶5

The footstool: raising the foot ¶6–10

Heaven and earth within the Torah ¶11

The house: prayer ¶12–14

Finished the maamar?

In one’s avodah

Questions for discussion

Key terms in this maamar

Text size

Theme

Calendar

Show

Send us a suggestion

Contents