Torah Ohr · Parshas Bereishis · Maamar 1

השמים כסאי והארץ הדום רגלי אי זה בית וגו׳

“Los cielos son Mi trono y la tierra es el escabel de Mis pies”

14 párrafos · 64 secciones
unos 35 min de estudio
104 fuentes

Tu avance 0 de 64 secciones

La idea central

D'os, que no tiene cuerpo ni lugar, “se sienta” sobre la Torá, apoya Sus “pies” sobre el pueblo judío elevado por las mitzvot y “habita” en la oración; cada una de estas cosas se atrae hacia abajo por el servicio propio de la persona, desde la contemplación y el amor hasta los actos y la autoanulación (bitul).

El maamar en breve

El maamar pregunta cómo D'os, que no tiene cuerpo y no está en el espacio, puede tener un trono y un escabel. Los “cielos”, fuego y agua, son la Torá. La persona “hace” la Torá: contemplar el Shemá (shem ayin) muestra que todo lo que hay en los mundos es solo un “nombre”, un destello, de modo que el alma anhela a D'os Mismo; este amor, un despertar desde abajo, atrae la Luz Infinita a la Torá y la hace descender desde su nivel anterior al mundo hasta las 613 mitzvot. Así, la Torá es un “trono” sobre el cual la voluntad y la sabiduría de D'os se rebajan hasta las mitzvot físicas. La “tierra” son las mitzvot prácticas, sobre todo la caridad, que elevan el “pie”, el pueblo judío; puesto que “su fin está enclavado en su comienzo”, lo más bajo se convierte en la cabeza, y los actos de la persona elevan sus emociones a su mente. El cielo y la tierra son también la Torá Escrita y la Torá Oral. La “casa” es la oración: mediante la inclinación y la autoanulación atrae la luz circundante que el corazón y la mente no pueden contener, una luz que no mira las faltas de la persona.

Esquema

La pregunta y la Torá como “cielo”¿Cómo puede el D'os incorpóreo tener un trono? La Torá viene del cielo y, como shamayim, es fuego y agua.¶1
La persona hace la Torá mediante la contemplación y el amorLa misericordia concede entendimiento; el Shemá enseña que los mundos contienen solo un “nombre” de D'os; esto despierta el amor a D'os Mismo, que atrae la Luz Infinita a la Torá y la hace descender a las mitzvot.¶2–4
La Torá como trono de D'osPor medio de Moshé la Torá desciende; como el sentarse, rebaja la “cabeza” de D'os, Su voluntad y Su sabiduría, hasta las mitzvot físicas.¶5
El escabel: elevar el pieIsrael es el “pie” de D'os, que en la luz que retorna se convierte en la cabeza; las mitzvot prácticas, en especial la caridad, elevan las emociones a la sabiduría, arriba y en el alma humana, de modo que el amor se vuelve duradero.¶6–10
Cielo y tierra dentro de la ToráLa Torá Escrita es el cielo, desde arriba; la Torá Oral es la tierra, que capta la voluntad de D'os desde abajo; tres cosas se llaman “tierra”.¶11
La casa: la oraciónLa oración con inclinación y autoanulación atrae la luz circundante que está más allá de los mundos, que ni el corazón ni la mente contienen, y que está presente sin tener en cuenta las faltas de la persona.¶12–14

Conceptos clave

Memalé y sovevממלא כל עלמין וסובב כל עלמין: La luz que llena los mundos, vivificando a cada uno según su medida, es solo un “nombre”, un destello; la luz que los circunda está más allá de toda captación y solo puede rodear a la persona.
El despertar desde abajoאתערותא דלתתא: El amor y el servicio humanos que atraen una respuesta divina: “un espíritu trae un espíritu”.
Su fin está enclavado en su comienzoנעוץ סופן בתחלתן: En la luz que retorna hacia arriba, el nivel más bajo es el más alto, de modo que el “pie”, el pueblo judío y sus actos físicos, se convierte en la “cabeza”.
La integración de las emociones en el intelectoהתכללות המדות בשכל: Las emociones separadas del entendimiento son pasajeras; elevadas a la mente, se vuelven estables y elevadas.
La autoanulación en la oraciónביטול: Inclinarse ante D'os como ante un rey demasiado excelso para acercarse a él; atrae la luz circundante que la Torá y las mitzvot no pueden alcanzar.

Ir al texto

La pregunta y la Torá como “cielo” ¶1

1השמים כסאי1 2 והארץ הדום רגלי אי זה בית וגו׳. להבין איך שייך עליו ית׳ לומר כסאי3 והדום רגלי.

“Los cielos son Mi trono y la tierra es el escabel de Mis pies; ¿qué casa…?”, etc. [Hay que] entender cómo corresponde decir de Él, bendito sea, “Mi trono” y “el escabel de Mis pies”.

Explicación

El maamar comienza con el versículo de Isaías y plantea su problema: un trono y un escabel pertenecen a alguien con cuerpo que se sienta en un lugar. ¿Cómo pueden decirse tales palabras de D'os?

שהרי אין לו דמות הגוף4 5 ואינו בגדר מקום וכמ״ש הנה מקום אתי6 7 שהוא מקומו של עולם ואין העולם מקומו.8 9

Pues Él no tiene forma corporal y no está dentro de los límites del lugar, como está escrito: “He aquí que hay un lugar junto a Mí”: pues Él es el lugar del mundo, y el mundo no es Su lugar.

Explicación

D'os no tiene forma corporal (como lo expresa el himno Yigdal, basado en Maimónides) y no está en el espacio. El Midrash lee “He aquí que hay un lugar junto a Mí” como diciendo que D'os contiene al mundo, no que el mundo Lo contiene a Él; por lo tanto, un “trono” no puede entenderse literalmente.

אך להבין הענין כי הנה התורה היא מן השמי׳ כמ״ש כי מן השמים דברתי10 וגו׳

Pero para entender el asunto: la Torá viene del cielo, como está escrito: “Pues desde el cielo hablé”, etc.;

Explicación

La respuesta comienza con la Torá, que D'os entregó “desde el cielo”. El Alter Rebe mostrará que los “cielos” que son el trono de D'os son la Torá.

דהיינו שהיא בחי׳ שמים כי שמים אש ומים.11 12 וכך גבי התורה כתיב מימינו אש דת למו.13

es decir, que es del nivel de “cielo”, pues shamayim (cielo) es fuego y agua. Y así está escrito respecto de la Torá: “De Su diestra, una ley de fuego para ellos”.

Explicación

Los Sabios leen shamayim (cielo) como una fusión de esh (fuego) y mayim (agua). La Torá es igualmente una mezcla de ambos, pues vino “de Su diestra” (la derecha es la bondad, como el agua) como “una ley de fuego” (el fuego representa la severidad).

El párrafo 1 en breve

El párrafo plantea la pregunta del maamar —¿cómo puede el D'os ilimitado tener un “trono” y un “escabel”?— y comienza la respuesta identificando el “cielo” con la Torá, que, como los cielos, es fuego y agua.

A fondo

Or HaTorah (según informa la nota de Kehot) observa que aquí “fuego y agua” se leen como Guevurá y Jésed, mientras que en otros lugares de Torah Ohr (Miketz, “Pues contigo está la fuente de la vida”, y más adelante en este maamar, “shamayim es sham mayim… la Torá proviene de Jojmá”) el “agua” de la Torá se identifica con Jojmá. Varios manuscritos añaden: la derecha es el aspecto del agua, y del aspecto del fuego proviene “una ley para ellos”.

Marei mekomot

1
Sobre las palabras
השמים כסאי
Cómo se relaciona
The note gives the Mitteler Rebbe’s transcript of this maamar and a further explanation of it.nuestra nota
Adónde remite la nota
Sefer HaMaamarim 5565, by the Alter Rebbe (transcribed by the Mitteler Rebbe)ספר המאמרים תקס״ה
vol. 2, p. 705 (the Mitteler Rebbe’s transcript); explanation on p. 715
Our explanationIt also records that the maamar was delivered on Shabbos Parshas Masei, Rosh Chodesh Av 5565 (1805).
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Tziyunim VeHa’aros (source notes), by the Lubavitcher Rebbeציונים והערות לכ״ק אדמו״ר
above (in the Kehot edition)
Our explanationThe note refers the reader to the Rebbe’s own source notes on this maamar, printed earlier in the Kehot edition.
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Or HaTorah, by the Tzemach Tzedekאור התורה
Bereshis vol. 3, 470a (glosses); vol. 6, 1823b (from Likkutei Torah L’Gimmel Parshiyos), 1830b
Our explanationThe Tzemach Tzedek’s glosses on this maamar, and its parallel version in Likkutei Torah L’Gimmel Parshiyos, which gives a second, longer text of the same discourse.
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
The Rebbe Maharash’s maamar “V’esa Eschem” (5638)ד״ה ואשא אתכם תרל״ח
A maamar of the Rebbe Maharash, 5638
Our explanationA parallel discourse. According to the note, the Rebbe (in Sefer HaToldos of the Rebbe Maharash) says that it explains the themes of “The heavens are My throne” and its explanations (in Torah Ohr and Likkutei Torah L’Gimmel Parshiyos) at greater length.
Find it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Sefer HaToldos Admur Maharash, by the Lubavitcher Rebbeספר התולדות לכ״ק אדמו״ר מהר״ש
as cited in the note
Our explanationThe Rebbe’s biography of the Rebbe Maharash, quoted in the note for its remark that the maamar Ve’esa eschem 5638 explains the themes of this maamar at length.
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
The Rebbe Rashab’s maamar “Vayihyu Chayei Sarah” (5643)ד״ה ויהיו חיי שרה תרמ״ג
A maamar of the Rebbe Rashab, 5643
Our explanationThis later maamar mentions “The heavens are My throne in Torah Ohr” explicitly, showing how the Rebbeim built on this discourse.
Find it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Sefer HaMaamarim 5666, by the Rebbe Rashabספר המאמרים תרס״ו
p. 519
Our explanationA further discussion of the maamar’s themes by the Rebbe Rashab, cited as a parallel.
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
The Rebbe’s maamar “Hashamayim Kis’i” (5736)ד״ה השמים כסאי תשל״ו
A maamar of the Rebbe, 5736
Our explanationThe Rebbe returned to this maamar many times. In the Korach 5747 discourse he explains that here in Torah Ohr “heaven and earth” include the entire order of hishtalshelus: heaven has three levels and earth has three levels, and these are explained here and in the following maamarim as they are in the worlds and in the Jewish people.
Find it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Likkutei Torah on Three Parshiyosלקוטי תורה לג׳ פרשיות
by the Tzemach Tzedek (editor)
A separate early collection of the Alter Rebbe’s maamarim on three parshiyos, with the Tzemach Tzedek’s notes.
Find it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Sefer HaMaamarim Melukatספר המאמרים מלוקט
by the Rebbe · vol. 3, p. 133
A collection of the Rebbe’s edited maamarim, arranged by subject.
Find it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
The Rebbe’s maamar “Hashamayim Kis’i” (5731)ד״ה השמים כסאי תשל״א
A maamar of the Rebbe, 5731
Find it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
The Rebbe’s maamar “Ki Ka’asher Hashamayim” (5745)ד״ה כי כאשר השמים תשמ״ה
A maamar of the Rebbe, 5745
Find it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
The Rebbe’s maamar “Bereishis Bara” (5746)ד״ה בראשית ברא תשמ״ו
A maamar of the Rebbe, 5746
Find it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
The Rebbe’s maamar “Hashamayim Kis’i” (5746)ד״ה השמים כסאי תשמ״ו
A maamar of the Rebbe, 5746
Find it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
The Rebbe’s maamar “Hashamayim Kis’i” (5747)ד״ה השמים כסאי תשמ״ז
A maamar of the Rebbe, 5747
Find it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
La nota de Kehot
הנחת כ״ק אדמו״ר האמצעי בסה״מ תקס״ה ח״ב ע׳ תשה. וביאור בע׳ תשטו.
ראה לעיל ציונים והערות לכ״ק אדמו״ר זי״ע.
הגהות באוה״ת בראשית כרך ג תע, א. ובכרך ו תתרכג, ב (מלקו״ת לג׳ פרשיות). תתרל, ב. ובמקבילו ד״ה ואשא אתכם תרל״ח ע׳ ריז (בספר התולדות לכ״ק אדמו״ר מהר״ש, מציין כ״ק אדמו״ר זי״ע ”נתבארו הענינים דד״ה השמים כסאי וביאוריו (שבתו״א ולקו״ת לג״פ) בהרחב הביאור”. וכן נזכר בד״ה ויהיו חיי שרה תרמ״ג ע׳ כב ”שהוא השמים כסאי שבתו״א”).
המאמר נאמר בשבת פ׳ מסעי ר״ח אב תקס״ה.
ראה גם סה״מ תרס״ו ע׳ תקיט. ד״ה השמים כסאי תשל״ו (סה״מ מלוקט ח״ג ע׳ קלג). ד״ה השמים כסאי תשל״א.
לכללות מאמר זה ראה ד״ה זה תשמ״א־ ש״פ תרומה תשד״מ־ ש״פ נח תשמ״ה. ד״ה כי כאשר השמים פ׳ ראה תשמ״ה. ד״ה בראשית ברא תשמ״ו וד״ה השמים כסאי תשמ״ו. ד״ה השמים כסאי ש״פ קרח תשמ״ז ושם ביאר שכאן בתו״א מבואר בארוכה דשמים וארץ כולל כל סדר ההשתלשלות דבשמים יש ג׳ דרגות וגם בארץ יש ג׳ דרגות, ומבואר ג׳ דרגות אלו כאן ובדרושים שלאח״ז כפי שהוא בעולמות ובישראל.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
2
Sobre las palabras
השמים כסאי
Cómo se relaciona
D'os dice por medio de Isaías: el cielo es Mi trono y la tierra, el escabel de Mis pies; ¿qué casa podrían construirme? Todo el maamar interpreta este versículo.nuestra nota
La fuente
Isaiah 66:1ישעיהו ס״ו:א׳Sefaria (opens in a new tab)
1כֹּה אָמַר ה׳ הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי וְהָאָרֶץ הֲדֹם רַגְלָי אֵי־זֶה בַיִת אֲשֶׁר תִּבְנוּ־לִי וְאֵי־זֶה מָקוֹם מְנוּחָתִי: 2וְאֶת־כׇּל־אֵלֶּה יָדִי עָשָׂתָה וַיִּהְיוּ כׇל־אֵלֶּה נְאֻם־ה׳ וְאֶל־זֶה אַבִּיט אֶל־עָנִי וּנְכֵה־רוּחַ וְחָרֵד עַל־דְּבָרִי:
1Thus saith the LORD: The heaven is My throne, and the earth is My footstool; where is the house that ye may build unto Me? And where is the place that may be My resting-place? 2For all these things hath My hand made, and so all these things came to be, …
Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria
La nota de Kehot
ישעי׳ סו, א.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
3
Sobre las palabras
איך שייך עליו ית׳ לומר כסאי
Cómo se relaciona
The Rebbe’s discourse of 5731 on this verse, cited for its treatment of the opening question: how “My throne” can be said of G‑d.nuestra nota
Adónde remite la nota
The Rebbe’s maamar “Hashamayim Kis’i” (5731)ד״ה השמים כסאי תשל״א
A maamar of the Rebbe, 5731
Find it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
La nota de Kehot
ראה ד״ה השמים כסאי תשל״א.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
4
Sobre las palabras
שהרי אין לו דמות הגוף
Cómo se relaciona
There the Alter Rebbe shows that G‑d’s making of heaven and earth is not like a craftsman’s work, which only reshapes existing material and then stands without him; it is creation from nothing, which must be renewed constantly.nuestra nota
La fuente
Tanya, Sha’ar HaYichud 2:6תניא, חלק שני; שער היחוד והאמונה ב׳:ו׳Sefaria (opens in a new tab)
וְאַף שֶׁאֵין לוֹ דְּמוּת הַגּוּף – הֲרֵי מִקְרָא מָלֵא דִּבֶּר הַכָּתוּב: ״וַיְדַבֵּר ה׳״, ״וַיֹּאמֶר ה׳״, וְהִיא בְּחִינַת הִתְגַּלּוּת הַכ״ב אוֹתִיּוֹת עֶלְיוֹנוֹת לַנְּבִיאִים, וּמִתְלַבְּשׁוֹת בְּשִׂכְלָם וְהַשָּׂגָתָם בְּמַרְאֵה הַנְּבוּאָה, וְגַם בְּמַחֲשַׁבְתָּם וְדִיבּוּרָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: ״רוּחַ ה׳ דִּבֶּר בִּי, וּמִלָּתוֹ עַל לְשׁוֹנִי״, וּכְמוֹ שֶׁאָמַר הָאֲרִ״י זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה [בְּשַׁעַר הַנְּבוּאָה].
Hebrew: Kehot Publication Society (CC-BY-NC) · via Sefaria
Adónde remite la nota
Tanyaתניא
Part II (Shaar HaYichud VehaEmunah), ch. 2
והנה, מכאן תשובת המינים וגילוי שורש טעותם, הכופרים בהשגחה פרטית ובאותות ומופתי התורה, שטועים בדמיונם הכוזב, שמדמין מעשה ה׳ – ״עושה שמים וארץ״ למעשה אנוש ותחבולותיו, כי כאשר יצא לצורף כלי – שוב אין הכלי צריך לידי הצורף, כי אף שידיו מסולקות הימנו והולך לו בשוק – הכלי קיים בתבניתו וצלמו ממש כאשר יצא מידי הצורף, כך מדמין הסכלים האלו מעשה שמים וארץ. אך ״טח מראות עיניהם״, ההבדל הגדול שבין מעשה אנוש ותחבולותיו, שהוא יש מיש, רק שמשנה הצורה והתמונה מתמונת חתיכת כסף לתמונת כלי, למעשה שמים וארץ, שהוא יש מאין. והוא פלא גדול יותר מקריעת ים סוף על דרך משל, ש״הוליך ה׳ את הים ברוח קדים עזה כל הלילה ויבקעו המים״, ו״נצבו כמו נד״ וכחומה ואילו הפסיק ה׳ את הרוח כרגע – היו המים חוזרים וניגרים במורד כדרכם וטבעם, …
Our explanationThis underlines that G‑d is not bound by the categories of bodies and place.
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Or HaTorah, by the Tzemach Tzedekאור התורה
Bereshis vol. 6, 1823b; Inyanim, p. 92 (citing the Shelah)
Our explanationThe Tzemach Tzedek discusses the principle that G‑d has no bodily form, in the parallel version of this maamar and in a note citing the Shelah.
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
La nota de Kehot
פיוט יגדל. ראה רמב״ם הל׳ יסודי התורה פרק א ה״ז. פיהמ״ש להרמב״ם פ׳ חלק יסוד הג׳. תניא ח״ב פ״ב. ראה אוה״ת בראשית כרך ו תתרכג, ב. אוה״ת ענינים ע׳ צב בשם השל״ה.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
5
Sobre las palabras
אין לו דמות הגוף
Cómo se relaciona
El himno Yigdal, basado en los principios de fe de Maimónides, dice que D'os no tiene forma corporal; el Alter Rebe usa sus palabras para plantear la pregunta.nuestra nota
La fuente
Siddur Ashkenaz, Weekday, Shacharit, Preparatory Prayers, Yigdal 7סידור אשכנז, ימי חול, תפילת שחרית, הכנה לתפילה, יגדל ז׳Sefaria (opens in a new tab)
אֵין לוֹ דְמוּת הַגּוּף וְאֵינוֹ גוּף, לֹא נַעֲרֹךְ אֵלָיו קְדֻשָּׁתוֹ:
He is unlike the corporeal or even the non-corporeal, His holiness is beyond comparison.
Hebrew: The Metsudah siddur, 1981 (CC-BY) · English: Translation based on the Metsudah linear siddur, by Avrohom Davis, 1981 (CC-BY) · via Sefaria
Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.
6
Sobre las palabras
הנה מקום אתי
Cómo se relaciona
D'os le dice a Moshé: “He aquí que hay un lugar junto a Mí”; el Midrash aprende de ello que el lugar está subordinado a D'os.nuestra nota
La fuente
Exodus 33:21שמות ל״ג:כ״אSefaria (opens in a new tab)
20וַיֹּאמֶר לֹא תוּכַל לִרְאֹת אֶת־פָּנָי כִּי לֹא־יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי: 21וַיֹּאמֶר ה׳ הִנֵּה מָקוֹם אִתִּי וְנִצַּבְתָּ עַל־הַצּוּר: 22וְהָיָה בַּעֲבֹר כְּבֹדִי וְשַׂמְתִּיךָ בְּנִקְרַת הַצּוּר וְשַׂכֹּתִי כַפִּי עָלֶיךָ עַד־עׇבְרִי:
20And He said: ‘Thou canst not see My face, for man shall not see Me and live.’ 21And the LORD said: ‘Behold, there is a place by Me, and thou shalt stand upon the rock. 22And it shall come to pass, while My glory passeth by, that I will put thee …
Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria
La nota de Kehot
שמות לג, כא.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
7
Sobre las palabras
הנה מקום אתי
Cómo se relaciona
El Midrash sobre el mismo versículo: el versículo no dice “Yo estoy en el lugar”, sino “hay un lugar junto a Mí”: Mi lugar es secundario respecto de Mí, no Yo respecto de él.nuestra nota
La fuente
Shemot Rabbah 45:6שמות רבה מ״ה:ו׳Sefaria (opens in a new tab)
ויאמר ה' הנה מקום אתי ונצבת על הצור - אמר רבי יוסי בר ר' חנינא: הנה אנכי במקום הזה אין כתיב כאן, אלא הנה מקום אתי. אתרי טפלה לי, ואין אני טפל לאתרי. והסירותי את כפי אמר לו הקב"ה: אני מראה לך מתן שכרן של צדיקים, שאני עתיד ליתן להם באחרית הימים. אמר רבי אסי: הסעודה של גן עדן ראו נביאים, ומתן שכרן לא ראו, שנאמר (ישעיה סד): עין לא ראתה אלקים זולתך יעשה למחכה לו. וכן דוד אמר (תהלים לא): מה רב טובך אשר צפנת ליראיך. מה כתיב למעלה? ויאמר אני אעביר כל טובי על פניך, מדת הטוב ומדת הפורענות. וחנותי את אשר אחון באותה שעה, הראה לו הקב"ה את כל האוצרות של מתן שכר, שהן מתוקנין לצדיקים. והוא אומר האוצר הזה של מי הוא? והוא אומר: של …
“The Lord said: Behold, there is a place with Me, and you shall stand on the rock” (Exodus 33:21). “The Lord said: Behold, there is a place with Me, and you shall stand on the rock.” Rabbi Yosei bar Rabbi Ḥanina said: “Behold I am at this place” is not written here, but rather, “there is a place with Me.” My place is ancillary to Me and I am not ancillary to My place. “I will remove My hand and you will see My back, but My face will not be seen” (Exodus 33:23). “I will remove My hand.” The Holy One blessed be He said to him: ‘I will show you the reward of the righteous that I am destined to grant them at the end of days.’ Rabbi Asi said: The prophets saw the feast of the Garden of Eden, but …
Hebrew: Daat Shemot Rabbah (Public Domain) · English: The Sefaria Midrash Rabbah, 2022 (CC-BY) · via Sefaria
Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.
8
Sobre las palabras
שהוא . . ואין העולם מקומו
Cómo se relaciona
The parallel text gives the source of this saying: the Midrash Rabbah at the beginning of Vayetzei, section 68, on “and he encountered the place,” and in Ki Sisa, section 45, near its end, on “Behold, there is a place with Me.”nuestra nota
Adónde remite la nota
Or HaTorah, by the Tzemach Tzedekאור התורה
Bereshis vol. 6, 1823b (from Likkutei Torah L’Gimmel Parshiyos)
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Sefer HaMaamarim 5638, by the Rebbe Maharashספר המאמרים תרל״ח
ד"ה ואשא אתכם, p. 217
Our explanationThe parallel maamar of the Rebbe Maharash also discusses the saying that G‑d is the place of the world.
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Likkutei Torahלקוטי תורה
Vayikra 51b, end
מהרע ע״י התורה. אבל שיהיה נהפך הרע לטוב זהו בחי׳ תשובה והיינו ע״י מלח שהוא פנימית התורה. ועי״ז נהפך המים הרעים להיות מים חיים והיינו ע״י אלישע. שהוא בחי׳ ש״ע נהורין מבחינת וישע ה׳ כו׳ והוה רעוא כו׳. וזהו רפאות תהי לשריך. ולכן מלח כחשבון ג׳ שמות הוי׳ שבברכת כהנים שבהם הכח להפך מרירו למיתקא וכמו שאומרים ישראל בשעת ברכת כהנים וכשם שהפכת את קללת בלעם כו׳ ומי מרה ומי יריחו כן תהפוך כו׳ כי החלום שרשו מעולם התהו כו׳ וצ״ל כן תהפוך כו׳ להפוך מהשבה״כ דתהו לתיקון ועמ״ש בתו״א פ׳ וישב בד״ה שיר המעלות כו׳ היינו כחולמים וזהו מלח אותיות חלם ואותיות מחל וחלם ג״כ לשון ותחלימני והחייני פרש״י תבריאני ותחזקני היינו בחינת רפואה שבאה מא״א שמשם נמשך ארוכה ורפואה כמ״ש וארוכתך מהרה תצמח וכתיב כי אעלה ארוכה לך …
Open it on Sefaria (opens in a new tab)
La nota de Kehot
”כמארז״ל במד״ר ר״פ ויצא תוך פס״ח ע״פ ויפגע במקום, וכ״ה בפ׳ תשא פמ״ה קרוב לס״פ ע״פ הנה מקום אתי” — אוה״ת בראשית כרך ו תתרכג, ב (מלקו״ת לג״פ). בסה״מ תרל״ח בד״ה ואשא אתכם ע׳ ריז.
ראה בלקו״ת ויקרא נא, סע״ב.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
9
Sobre las palabras
שהוא מקומו של עולם ואין העולם מקומו
Cómo se relaciona
El Midrash explica por qué D'os es llamado “el Lugar”: Él es el lugar del mundo, y el mundo no es Su lugar, citando “He aquí que hay un lugar junto a Mí”.nuestra nota
La fuente
Bereshit Rabbah 68:9בראשית רבה ס״ח:ט׳Sefaria (opens in a new tab)
ויפגע במקום - ר' הונא בשם ר' אמי אמר: מפני מה מכנין שמו של הקב"ה וקוראין אותו מקום? שהוא מקומו של עולם, ואין עולמו מקומו, מן מה דכתיב (שמות לג): הנה מקום אתי, הוי, הקדוש ברוך הוא מקומו של עולם, ואין עולמו מקומו. אמר רבי יצחק: כתיב (דברים לג): מעונה אלקי קדם, אין אנו יודעים אם הקב"ה מעונו של עולמו ואם עולמו מעונו, מן מה דכתיב (תהלים צ): ה' מעון אתה, הוי. הקדוש ברוך הוא מעונו של עולמו, ואין עולמו מעונו. אמר רבי אבא בר יודן: לגבור, שהוא רוכב על הסוס וכליו משופעים אילך ואילך, הסוס טפילה לרוכב ואין הרוכב טפילה לסוס, שנאמר (חבקוק ג): כי תרכב על סוסך. דבר אחר: מהו ויפגע? צלי במקום, צלי בבית המקדש. אמר רבי יהושע בן לוי: …
“He encountered the place and spent the night there because the sun had set; he took from the stones of the place, which he placed beneath his head, and lay down in that place” (Genesis 28:11). “He encountered [vayifga] the place” – Rav Huna said in the name of Rabbi Ami: Why do they change the name of the Holy One blessed be He and call Him the Omnipresent [hamakom]? It is because He is the place [mekomo] of the world, and His world is not His place. From what is written: “Behold, there is a place [makom] with Me” (Exodus 33:21) – the Holy One blessed be He is the place of the world, and His world is not His place. Rabbi Yitzḥak said: It is written: “An abode of the God of eternity” …
Hebrew: Daat Bereshit Rabbah (Public Domain) · English: The Sefaria Midrash Rabbah, 2022 (CC-BY) · via Sefaria
Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.
10
Sobre las palabras
כי מן השמים דברתי
Cómo se relaciona
Después de los Diez Mandamientos, D'os dice a Israel: “Ustedes han visto que desde el cielo hablé con ustedes”; esto muestra que la Torá es “del cielo”.nuestra nota
La fuente
Exodus 20:19שמות כ׳:י״טSefaria (opens in a new tab)
18וַיַּעֲמֹד הָעָם מֵרָחֹק וּמֹשֶׁה נִגַּשׁ אֶל־הָעֲרָפֶל אֲשֶׁר־שָׁם הָאֱלֹקִים: 19וַיֹּאמֶר ה׳ אֶל־מֹשֶׁה כֹּה תֹאמַר אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אַתֶּם רְאִיתֶם כִּי מִן־הַשָּׁמַיִם דִּבַּרְתִּי עִמָּכֶם: 20לֹא תַעֲשׂוּן אִתִּי אֱלֹקֵי כֶסֶף וֵאלֹקֵי זָהָב לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם:
18And the people stood afar off; but Moses drew near unto the thick darkness where God was. 19And the LORD said unto Moses: Thus thou shalt say unto the children of Israel: Ye yourselves have seen that I have talked with you from heaven. 20Ye shall not make with Me—gods of silver, or gods of gold, ye shall not make unto you.
Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria
La nota de Kehot
שמות כ, יט.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
11
Sobre las palabras
התורה היא מן השמים . . שמים אש ומים
Cómo se relaciona
The Tzemach Tzedek notes that this needs study: in Torah Ohr, Miketz, “For with You is the source of life,” and later in this maamar, the “water” of heaven is explained as Chochmah, while here fire and water are explained as Chesed and Gevurah.nuestra nota
Adónde remite la nota
Or HaTorah, by the Tzemach Tzedekאור התורה
vol. 6, 1823b (from Likkutei Torah L’Gimmel Parshiyos 1a)
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Torah Ohrתורה אור
Miketz, ד"ה כי עמך מקור חיים (34d)
זהב שהוא בחי׳ שמאל כמ״ש מצפון זהב יאתה על אלוה נורא הוד: והענין כי הנה כתיב המגביהי לשבת המשפילי לראות בשמים ובארץ שמים פי׳ שם מים דהיינו בחינת מים שהוא בחינת המשכה ממקום גבוה מסוכ״ע למקום נמוך להיות בחי׳ ממכ״ע והוא בחינת השפלה וירידה אצלו ית׳. ופי׳ בשמים ובארץ (בביתי״ן הנוספין) מתפרש לשני ענינים. הא׳ שהוא משפיל א״ע כביכול לראות תוך השמים ותוך הארץ. והב׳ כלומר שע״י בחינת שמים וארץ משפיל א״ע שהם הם הגורמים לבחי׳ ירידה והשפלה זו. וביאור הענין כי פי׳ המגביהי לשבת אין ר״ל שהוא ית׳ גבוה בבחינת מקום שהרי הנה מקום אתי כתיב והוא ית׳ מקומו של עולם כו׳. אלא פי׳ גבוה במעלה ועילוי אחר עילוי עד אין קץ ותכלית שהוא קדוש ומובדל מגדר עלמין כי כלם בחכמה עשית ועולם חסד יבנה והוא ית׳ רם ונשא …
Our explanationThere shamayim is read as sham mayim, “there is water”: water is the flow from a high place to a low one, from the light that encompasses the worlds to the light that fills them. This is the other reading of the “water” of heaven that Or HaTorah contrasts with this passage.
Open it on Sefaria (opens in a new tab)
Torah Ohr, Mikeitz, maamar 5בד״ה כי עמך מקו״ח
the maamar “כי עמך מקור חיים באורך…”
כי עמך מקור חיים באורך נראה אור. הנה מ״ש נראה אור יש בו ב׳ פירושים. הא׳ הוא כפשוטו שהאור נראה ומתגלה. והב׳ לשון רבים מדברים בעדם כלומר אנחנו נראה את האור. ולהבין זה גם להבין מהו כי עמך מקור חיים ולא כתיב כי אתה. כי הנה כתיב (זכריה ד) ראיתי והנה מנורת זהב כולה וגולה על ראשה ושבעה נרתיה עליה שבעה ושבעה מוצקות לנרות אשר על ראשה ושנים זיתים עליה. …
Open it on Sefaria (opens in a new tab)
La nota de Kehot
ראה אוה״ת כרך ו תתרכג, ב (מלקו״ת לג׳ פרשיות א, א) שצ״ע שלקמן פ׳ מקץ בד״ה כי עמך מקו״ח (לד, ד) מפרש שהכוונה על חכמה, וכן לקמן במאמר זה מפרש כן, וכאן מפרש על חו״ג ע״ש.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
12
Sobre las palabras
שמים אש ומים
Cómo se relaciona
El Talmud explica la palabra shamayim: es esh (fuego) y mayim (agua), que D'os mezcló para hacer los cielos. El Alter Rebe lo aplica a la Torá.nuestra nota
La fuente
Chagigah 12a:19–20חגיגה י״ב א:י״ט-כ׳Sefaria (opens in a new tab)
מַאי ״שָׁמַיִם״? אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא: שֶׁשָּׁם מַיִם. בְּמַתְנִיתָא תָּנָא: אֵשׁ וּמַיִם, מְלַמֵּד שֶׁהֱבִיאָן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּטְרָפָן זֶה בָּזֶה, וְעָשָׂה מֵהֶן רָקִיעַ. שָׁאַל רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אֶת רַבִּי עֲקִיבָא כְּשֶׁהָיוּ מְהַלְּכִין בַּדֶּרֶךְ, אֲמַר לֵקהּ: אַתָּה שֶׁשִּׁימַּשְׁתָּ אֶת נַחוּם אִישׁ גַּם זוֹ עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה, שֶׁהָיָה דּוֹרֵשׁ כׇּל ״אֶתִּין״ שֶׁבַּתּוֹרָה, ״אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ״, מָה הָיָה דּוֹרֵשׁ בָּהֶן? אָמַר לוֹ: אִילּוּ נֶאֱמַר ״שָׁמַיִם וָאָרֶץ״, הָיִיתִי אוֹמֵר: ״שָׁמַיִם״ — שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. עַכְשָׁיו שֶׁנֶּאֱמַר: …
What is heaven? R. Yose bar Chanina said, That there is water. It was taught in a Mishnah, fire and water. Teaching that the Holy One, blessed be He, brought them and mingled them one with the other, and made from them the firmament. R. Yishmael asked R. Akiva, while they were walking on the road. He said to him, You are one who served Nachum Ish Gamzu for twenty-two years, who expounded the meaning of all the particles "et" in the Torah. What was his exposition of "the heaven and earth" - "et hashamayim v'et ha'aretz"? He said to him, If it had said "shamayim va'aretz," I would have said, "Shamayim" is the name of the Holy One, blessed be He. Now that the words are "et hashamayim v'et …
Hebrew: William Davidson, Vocalized Aramaic (CC-BY-NC) · English: Sefaria Community Translation (CC0) · via Sefaria
Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.
13
Sobre las palabras
מימינו אש דת למו
Cómo se relaciona
Moshé describe la entrega de la Torá: “de Su diestra, una ley de fuego para ellos”. El Alter Rebe lee la mano derecha como agua y el fuego como la ley, de modo que la Torá también es “fuego y agua”.nuestra nota
La fuente
Deuteronomy 33:2דברים ל״ג:ב׳Sefaria (opens in a new tab)
1וְזֹאת הַבְּרָכָה אֲשֶׁר בֵּרַךְ מֹשֶׁה אִישׁ הָאֱלֹקִים אֶת־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי מוֹתוֹ: 2וַיֹּאמַר ה׳ מִסִּינַי בָּא וְזָרַח מִשֵּׂעִיר לָמוֹ הוֹפִיעַ מֵהַר פָּארָן וְאָתָה מֵרִבְבֹת קֹדֶשׁ מִימִינוֹ אֵשׁ דָּת לָמוֹ: 3אַף חֹבֵב עַמִּים כׇּל־קְדֹשָׁיו בְּיָדֶךָ וְהֵם תֻּכּוּ לְרַגְלֶךָ יִשָּׂא מִדַּבְּרֹתֶיךָ:
1… the blessing wherewith Moses the man of God blessed the children of Israel before his death. 2And he said: The LORD came from Sinai, And rose from Seir unto them; He shined forth from mount Paran, And He came from the myriads holy, At His right hand was a fiery law unto them. 3Yea, He loveth the peoples, All His holy ones—they are in Thy hand; And they sit …
Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria
Adónde remite la nota
Manuscripts of the Alter Rebbe’s maamarimכתבי יד
Bukh 1092; Bukh 1824, 37a; Bukh 2044, 234a
Our explanationThese manuscripts add after the verse: the right is the aspect of water, and from the aspect of fire comes “a law for them.”
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
La nota de Kehot
דברים לג, ב. בבוך 1092, ובבוך 1824 לז, א, ובבוך 2044 רלד, א נוסף: שימין בחי׳ מים ומבחי׳ אש נעשה דת למו.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

La persona hace la Torá mediante la contemplación y el amor ¶2–4

2והנה כתיב ושמרתם את חוקתי1 ועשיתם אתם2 אתם כתיב שהאדם הוא העושה את התורה. וכך אנו מבקשים3 בברכת אהבת עולם אהבתנו כו׳ לשמור ולעשות ולקיים תחלה לעשותה

Ahora bien, está escrito: “Y guardarán Mis estatutos y los harán (otam)”; está escrito atem [—“ustedes”]: que el hombre es quien hace la Torá. Y así pedimos en la bendición “Con amor eterno nos has amado”, etc.: “guardar, hacer y cumplir”; primero hacerla,

Explicación

El versículo “y los harán” está escrito de modo que puede leerse “y se harán a ustedes mismos”, y en la lectura de aquí, el hombre es quien “hace” la Torá, quien la trae a la existencia. La oración matutina que precede al Shemá pide a D'os que nos ayude a “guardar, hacer y cumplir”, y el orden importa: primero la Torá debe ser “hecha”, producida.

ואח״כ לקיימה4 והיינו ע״י אב הרחמן5 רחם עלינו ותן בלבנו בינה6 7 שמבחינת רחמים עליונים נמשך בינה והתבוננות בלב להיות בה ועל ידה עשיית והתהוות התורה.

y después cumplirla. Y esto es por medio de “Padre misericordioso, ten misericordia de nosotros y pon entendimiento en nuestros corazones”: pues del nivel de la misericordia suprema se atraen al corazón el entendimiento y la contemplación, para que en ella y por medio de ella se dé el hacer de la Torá y su venida a la existencia.

Explicación

Solo después puede “cumplirse”. La misma oración pide al “Padre misericordioso” que “ponga entendimiento en nuestros corazones”: de la misericordia suprema de D'os proviene Biná, el entendimiento y la contemplación del corazón, y por medio de esa contemplación la Torá es “hecha” y llega a la existencia.

El párrafo 2 en breve

El párrafo añade una segunda idea: la persona “hace” la Torá, trayéndola a la existencia, y esto sucede mediante la contemplación en el corazón, que es a su vez un don de la misericordia de D'os.

A fondo

El Tzémaj Tzedek (Or HaTorah, Shelach) explica “primero hacerla, luego cumplirla”: primero atraer la Torá desde su fuente, el nivel de los “dos mil años” que precedieron al mundo, hacia abajo, al nivel de “mundo”. El vínculo entre la misericordia y Biná se trata también en Tanya cap. 45.

Marei mekomot

1
Sobre las palabras
ושמרתם את חוקותי
Cómo se relaciona
La nota de Kehot remite a este versículo, “Guardarán Mis estatutos… que el hombre hará”, que también convierte al ser humano en quien “hace” la Torá.nuestra nota
La fuente
Leviticus 18:5ויקרא י״ח:ה׳Sefaria (opens in a new tab)
4אֶת־מִשְׁפָּטַי תַּעֲשׂוּ וְאֶת־חֻקֹּתַי תִּשְׁמְרוּ לָלֶכֶת בָּהֶם אֲנִי ה׳ אֱלֹקֵיכֶם: 5וּשְׁמַרְתֶּם אֶת־חֻקֹּתַי וְאֶת־מִשְׁפָּטַי אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם אֲנִי Havayah 6אִישׁ אִישׁ אֶל־כׇּל־שְׁאֵר בְּשָׂרוֹ לֹא תִקְרְבוּ לְגַלּוֹת עֶרְוָה אֲנִי Havayah
4… do, and My statutes shall ye keep, to walk therein: I am the LORD your God. 5Ye shall therefore keep My statutes, and Mine ordinances, which if a man do, he shall live by them: I am the LORD. 6None of you shall approach to any that is near of kin to him, to uncover …
Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria
La nota de Kehot
ויקרא יח, ה.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
2
Cómo se relaciona
“Guardarán Mis estatutos y los harán.” La grafía de la palabra “los” permite la lectura “ustedes”, como si uno se hiciera a sí mismo o, aquí, hiciera la Torá.nuestra nota
La fuente
Leviticus 20:8ויקרא כ׳:ח׳Sefaria (opens in a new tab)
7וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים כִּי אֲנִי ה׳ אֱלֹקֵיכֶם: 8וּשְׁמַרְתֶּם אֶת־חֻקֹּתַי וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם אֲנִי ה׳ מְקַדִּשְׁכֶם: 9כִּי־אִישׁ אִישׁ אֲשֶׁר יְקַלֵּל אֶת־אָבִיו וְאֶת־אִמּוֹ מוֹת יוּמָת אָבִיו וְאִמּוֹ קִלֵּל דָּמָיו בּוֹ:
7Sanctify yourselves therefore, and be ye holy; for I am the LORD your God. 8And keep ye My statutes, and do them: I am the LORD who sanctify you. 9For whatsoever man there be that curseth his father or his mother shall surely be put …
Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria
3
Sobre las palabras
וכך אנו מבקשים
Cómo se relaciona
A handwritten gloss on a first-edition Torah Ohr sends the reader to this passage in the Mitteler Rebbe’s work on the Shema, which discusses the request in the blessing before the Shema.nuestra nota
Adónde remite la nota
Imrei Binah, by the Mitteler Rebbeאמרי בינה
Pesach HaShaar 9b, sec. 15
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
La nota de Kehot
”ע׳ אמרי בינה פתח השער ט, ב סי׳ ט״ו” — הג״ה בכת״י על תו״א דפוס ראשון.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
4
Sobre las palabras
תחלה לעשותה ואח״כ לקיימה
Cómo se relaciona
The Tzemach Tzedek explains “first to do it, then to fulfill it”: first to draw the Torah from its source, the level of the “two thousand years” that preceded the world, into the level of “world.” This ties the prayer to paragraph 4.nuestra nota
Adónde remite la nota
Or HaTorah, by the Tzemach Tzedekאור התורה
Shelach, p. 581
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
La nota de Kehot
”דהיינו תחלה להמשיכה ממקורה מבחי׳ אלפים שנה שקדמה לעולם להמשיכה בבחי׳ עולם” — אוה״ת שלח ע׳ תקפא.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
5
Sobre las palabras
ע״י אב הרחמן
Cómo se relaciona
There the Alter Rebbe explains that the Men of the Great Assembly placed requests for mercy before the Shema — “our Father, merciful Father, have mercy on us and put understanding in our hearts,” and “in Your great mercy” — because understanding comes from arousing G‑d’s mercy.nuestra nota
Adónde remite la nota
Likkutei Torahלקוטי תורה
Re’eh 25b
כו׳. ולכן תיקנו לנו אנשי כנסת הגדולה קודם ק״ש בקשות התעוררות רחמים עלינו בשתים שלפניה והוא מה שאומרים אבינו אב הרחמן רחם עלינו ותן בלבנו בינה להבין כו׳ וכן ברחמיך הרבים רחם עלינו ברחמיך הרבים דייקא וכמ״ש מזה בד״ה והנה מנורת
Open it on Sefaria (opens in a new tab)
Likkutei Torah, Re’eh, maamar 6לקו״ת ראה כה, ב
page 25b, ¶6
הבהמית מן הרע הגמור ומתרוממת גם היא להיות כל מדותיה ולבושיה לה׳ לבדו.
Open it on Sefaria (opens in a new tab)
La nota de Kehot
ראה לקו״ת ראה כה, ב.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
6
Sobre las palabras
ותן בלבינו בינה
Cómo se relaciona
A later discourse cited by the note on the words “put understanding in our hearts,” as a parallel discussion.nuestra nota
Adónde remite la nota
The Previous Rebbe’s maamar “Kol Hanikra Vishmi” (5696)ד״ה כל הנקרא בשמי תרצ״ו
A maamar of the Previous Rebbe, 5696
Find it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
La nota de Kehot
ראה ד״ה כל הנקרא בשמי תרצ״ו ע׳ 107.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
7
Sobre las palabras
אב הרחמן רחם עלינו ותן בלבנו בינה
Cómo se relaciona
La bendición que precede al Shemá (llamada Ahavat Olam en el rito del Alter Rebe) pide: “Padre misericordioso, ten misericordia de nosotros y pon entendimiento en nuestros corazones… para guardar, hacer y cumplir”. El Alter Rebe interpreta tanto su orden como su petición.nuestra nota
La fuente
Siddur Ashkenaz, Weekday, Shacharit, Blessings of the Shema, Second Blessing before Shemaסידור אשכנז, ימי חול, תפילת שחרית, ברכות קריאת שמע, אהבת ישראלSefaria (opens in a new tab)
אַהֲבָה רַבָּה אֲהַבְתָּנוּ ה׳ אֱלֹקֵינוּ חֶמְלָה גְדוֹלָה וִיתֵרָה חָמַלְתָּ עָלֵינוּ: אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ בַּעֲבוּר אֲבוֹתֵינוּ שֶׁבָּטְחוּ בְךָ וַתְּלַמְּדֵם חֻקֵּי חַיִּים כֵּן תְּחָנֵּנוּ וּתְלַמְּדֵנוּ: אָבִינוּ הָאָב הָרַחֲמָן הַמְרַחֵם רַחֵם עָלֵינוּ וְתֵן בְּלִבֵּנוּ לְהָבִין וּלְהַשְׂכִּיל לִשְׁמֹעַ לִלְמֹד וּלְלַמֵּד לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת וּלְקַיֵּם אֶת־כָּל־דִּבְרֵי תַלְמוּד תּוֹרָתֶךָ בְּאַהֲבָה: וְהָאֵר עֵינֵינוּ בְּתוֹרָתֶךָ וְדַבֵּק לִבֵּנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ וְיַחֵד לְבָבֵנוּ לְאַהֲבָה וּלְיִרְאָה אֶת־שְׁמֶךָ: וְלֹא נֵבוֹשׁ לְעוֹלָם וָעֶד כִּי בְשֵׁם קָדְשְׁךָ הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא בָּטָחְנוּ …
[With] unbounded love You have loved us Adonoy, our God; [With] great and abundant pity have You pitied us. Our Father, our King! for the sake of our forefathers who trusted in You, and whom You taught statutes of life, so too, be gracious to us and teach us. Our Father, merciful Father, Who acts with compassion have compassion on us and put into our hearts to comprehend, and to be intellectually creative, to listen, to learn, and to teach, to preserve, to practice, and to fulfill all the words of instruction in Your Torah with love. And enlighten our eyes in Your Torah, and cause our hearts to hold fast to Your commandments, and unify our hearts to love and fear Your Name; and may we never …
Hebrew: The Metsudah siddur, 1981 (CC-BY) · English: Translation based on the Metsudah linear siddur, by Avrohom Davis, 1981 (CC-BY) · via Sefaria
Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.

3וכיצד תהי׳ התבוננות זו מבואר בק״ש שמע לשון הבנה1 והבנה זו היא בתיבת שמע עצמה

Y cómo ha de ser esta contemplación se explica en la lectura del Shemá: Shemá es una expresión de entendimiento, y este entendimiento está en la palabra Shemá misma;

Explicación

La contemplación que “hace” la Torá se detalla en el Shemá. Shemá no significa solo “escucha”, sino también “entiende”, y la palabra misma contiene lo que ha de entenderse.

כי שמע שם ע׳2 פי׳ כי עי״ן רבתי היא בחינת לך ה׳3 הגדולה והגבורה וכו׳

pues Shemá es shem ayin (“el nombre de la ayin”). Es decir: la ayin agrandada es el nivel de “Tuyos, oh D'os, son la grandeza y el poderío”, etc.,

Explicación

Shemá se divide en shem (nombre) y ayin, la letra cuyo valor es setenta y que se escribe en tamaño grande en el texto del Shemá en la Torá. La ayin agrandada representa “Tuyos, oh D'os, son la grandeza, el poderío…”: los siete atributos emocionales de D'os, cada uno de los cuales incluye diez, lo que da setenta.

ז׳ מדות עליונות שהם בחינת לך דהיינו שהם בטלים אליו ונכללים במקורן שעדיין אינן בבחינת המשכה והתפשטות למטה להיות עולים בשם גדולה וגבורה וכו׳

los siete atributos supremos, que son el nivel de “Tuyos”: es decir, que están anulados ante Él e incluidos en su fuente, sin estar todavía en estado de ser atraídos hacia abajo y de expandirse abajo como para llevar los nombres de grandeza, poderío, etc.

Explicación

“Tuyos” significa que en su fuente estos atributos están totalmente anulados ante D'os, sin fluir todavía hacia abajo para convertirse en cualidades distintas, como la grandeza y el poderío, que actúan sobre el mundo.

ואזי נקרא בשם ע׳ רבתי והמשכה שנמשך ומתפשט למטה הוא רק בחינת שם לבד4 שהוא הארה בעלמא

Y entonces se llama por el nombre de la ayin agrandada; y lo que se atrae y se expande hacia abajo es solo el nivel de un “nombre” y nada más, que es un mero destello,

Explicación

En ese estado oculto son la “ayin agrandada”. Lo que se expande hacia el mundo es solo un “nombre”: así como un nombre no es la persona, sino solo la manera en que los demás se refieren a ella, es un mero destello de la fuente.

וכמאמר ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד שאין זו אלא מבחינת שם ומדת מלכותו ית׳ כי מלכותך מלכות כל עולמים5 כתיב.

como en el dicho: “Bendito sea el nombre de la gloria de Su reino por siempre jamás”: esto es solo desde el nivel de un “nombre” y de Su atributo de Maljut (soberanía), bendito sea, pues está escrito: “Tu reinado es un reinado sobre todos los mundos”.

Explicación

Por eso decimos “Bendito sea el nombre de la gloria de Su reino”: lo que llega al mundo es solo el “nombre”, el atributo de Maljut (soberanía), como dice el versículo: “Tu reinado es un reinado sobre todos los mundos”.

El párrafo 3 en breve

El párrafo da el contenido de la contemplación: Shemá es shem ayin; los atributos divinos, setenta en su conjunto, permanecen ocultos en su fuente, y todo lo que llega al mundo es su “nombre”, un destello a través de Maljut.

A fondo

En otro lugar (Torah Ohr, suplementos de Vayechi) la ayin agrandada se vincula con las siete Sefirot inferiores de Ima, la fuente de los “siete reyes” primordiales de Tohu. Likkutei Torah, Vaetchanan, que cita este pasaje, añade que Shemá significa tanto “entiende” como “reúne”.

Marei mekomot

1
Sobre las palabras
שמע לשון הבנה
Cómo se relaciona
Shmuel dice: “Habla, pues Tu siervo escucha (shomea)”; la nota de Kehot lo trae como ejemplo de “escuchar” en el sentido de entender.nuestra nota
La fuente
I Samuel 3:10שמואל א ג׳:י׳Sefaria (opens in a new tab)
9וַיֹּאמֶר עֵלִי לִשְׁמוּאֵל לֵךְ שְׁכָב וְהָיָה אִם־יִקְרָא אֵלֶיךָ וְאָמַרְתָּ דַּבֵּר ה׳ כִּי שֹׁמֵעַ עַבְדֶּךָ וַיֵּלֶךְ שְׁמוּאֵל וַיִּשְׁכַּב בִּמְקוֹמוֹ: 10וַיָּבֹא ה׳ וַיִּתְיַצַּב וַיִּקְרָא כְפַעַם־בְּפַעַם שְׁמוּאֵל שְׁמוּאֵל וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל דַּבֵּר כִּי שֹׁמֵעַ עַבְדֶּךָ: 11וַיֹּאמֶר ה׳ אֶל־שְׁמוּאֵל הִנֵּה אָנֹכִי עֹשֶׂה דָבָר בְּיִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר כׇּל־שֹׁמְעוֹ תְּצִלֶּינָה שְׁתֵּי אׇזְנָיו:
9… say: Speak, LORD; for Thy servant heareth.’ So Samuel went and lay down in his place. 10And the LORD came, and stood, and called as at other times: ‘Samuel, Samuel.’ Then Samuel said: ‘Speak; for Thy servant heareth.’ 11And the LORD said to Samuel: ‘Behold, I will do a thing in Israel, at which …
Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria
Adónde remite la nota
Torah Ohrתורה אור
below, 38b
כי והוא יכוננה עליון דהיינו כי ונחה עליו רוח ה׳ כו׳. והריחו כו׳. חוטמא דפרדשקין כו׳. ולפי שהוא יכוננה עליון לפיכך יהי׳ הכל בחינת איש. איש ואיש יולד כו׳. ולכן תהי׳ רנה ושמחה אפי׳ בת ציון בחי׳ שנק׳ בת. איש מזריע תחלה יולדת בת נקבה (שבחינת בת שמקבלת מאתעדל״ע תתעלה מאד שתקבל מאתעדל״ע העליונה כי והוא יכוננה עליון כו׳ כנ״ל. וע״כ תהי׳ רני ושמחי ביחד שהן בחי׳ העלאה והמשכה בבחי׳ א׳ שגם בבחי׳ שמחה היא ההמשכה שמלמעלה תהי׳ רנה כו׳). וזהו ענין נ״ח שמצותה על פתח הבית מבחוץ ברה״ר. כי הפתח הוא פתחו לי שערי צדק וצדקתך ירננו ומחוץ לפתח הוא בי״ע והדליקו נרות בחצרות קדשך כו׳. ואפי׳ ברה״ר כו׳. ושם ממשיכין הנ״ח שהוא ענין יחוד אור ושמן ופתילה וגוונין שבאור פנימיים ומקיפים כו׳ הכל ממשיכים גם למטה מטה והיינו …
Open it on Sefaria (opens in a new tab)
La nota de Kehot
כמ״ש דבר כי שומע, שמואל-א ג, י. נסמן לקמן לח, ב.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
2
Sobre las palabras
שמע שם ע׳
Cómo se relaciona
A handwritten gloss on the first edition refers here: Imrei Binah discusses “shem ayin” of the enlarged ayin, and there, the gloss says, the verse “Yours, O G‑d, are the greatness” is well explained.nuestra nota
Adónde remite la nota
Imrei Binah, by the Mitteler Rebbeאמרי בינה
Shaar Kerias Shema, secs. 3 and 6
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Torah Ohrתורה אור
below, 105c
יעלה מ״ן בעצמותו עד שימשיך אח״כ מטובו להטיב לרוח שפלים כו׳. וב׳ מיני העלאת מ״ן אלו רומזים בפסוק ראשון שבק״ש שמע ישראל. שמע הוא העלאת מ״ן דנוק׳ שם ב״ן שם ע׳ כו׳. וישראל הוא העלאת מ״ן דיסוד כו׳. ואח״כ ה׳ אלקינו חו״ב תרין ריעין כו׳. ממשיכים מוחין לז״א וזהו הוי׳ אחד מלמעלה למטה בירידת השפע כו׳. וביאור כל זה הנה תחלה יש לפרש תיבת שמע ענין הע׳ רבתי שבו כו׳. כי הנה שמע שם ע׳ פי׳ ע׳ רבתי הוא בחי׳ ז״ת דאימא שמהם הי׳ השבירה בז׳ מלכים קדמאי׳ כו׳. ומה שהע׳ רבתי הוא בא לרמז על ז׳ מלכים דנקודים דס״ג כו׳. שלמעלה הרבה מז״א דאצי׳ כמו שכתוב לפני מלך מלך כו׳. והמלכים הם מבחי׳ ב״ן כמ״ש וימת פ׳ וימלוך כו׳. ע״כ מזכירי׳ בבחי׳ העלאת מ״ן שרש דשרש המל׳. שממנה העולמות …
Our explanationThere “Shema is shem ayin” is developed in Kabbalistic terms: the enlarged ayin is the seven lower Sefiros of Imma, the source of the seven primordial “kings” that broke, and saying Shema is an elevation of mayin nukvin to that root.
Open it on Sefaria (opens in a new tab)
Likkutei Torahלקוטי תורה
Vaetchanan 11b (which refers to this passage)
כו׳ איזה בית אשר תבנו לי שבחי׳ מקיף עליון דבית הוא הנעשה ע״י כריעות והשתחואות דשמו״ע שהוא בחינת ביטול כו׳ וזהו למען תירא כו׳ לשמור כו׳. וע׳ בפ׳ נח (דף ע״ד א׳) ע״פ והבית בהבנותו ובפ׳ וישלח (דף קע״ב) ועמ״ש בד״ה וכל בניך גבי א״ת בניך אלא בוניך: שמע ישראל הוי׳ אלקינו הוי׳ אחד ואהבת כו׳. וצריך להבין למה הזכיר ב׳ פעמים הוי׳. ועוד להמ הפסיקו אכנה״ג בין אחד לואהבת בבשכמל״ו. וגם צריך להבין פי׳ שמע שהוא לשון אסיפה מלשון וישמע שאול את העם וגם לשון הבנה והנה ואהבת הוא לשון ציווי וגם לשון עתיד פי׳ שאומר הכתוב שכשיעמיק בדעתו ויבין שהוי׳ אחד יבוא לבחי׳ ואהבת לשון עתיד בכל לבבך בשני יצריך. שאפילו היצה״ר הוא נכנע ובטל לגבי אהבת ה׳. והנה כל אחד ואחד אומר ב׳ פעמים בכל יום קריאת …
Our explanationThis maamar on Shema asks why Havayah is said twice, why “Blessed be the name…” interrupts between “One” and “You shall love,” and explains that Shema means both gathering and understanding; deep contemplation that Havayah is One leads to love of G‑d with both inclinations.
Open it on Sefaria (opens in a new tab)
La nota de Kehot
”ע׳ אמרי בינה שער הק״ש ענין שם ע׳ רבתי ומתפרש יפה פי׳ הפסוק לך ה׳ הגדולה בסי׳ ג ובסי׳ ו” — הג״ה בכת״י על תו״א הנ״ל. ראה לקמן קה, ג. לקו״ת ואתחנן יא, ב. ושם מציין לכאן.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
3
Cómo se relaciona
La bendición de David, “Tuyos, oh D'os, son la grandeza y el poderío, la gloria, la victoria y la majestad”, enumera los atributos divinos; “Tuyos” muestra que pertenecen por completo a D'os.nuestra nota
La fuente
I Chronicles 29:11דברי הימים א כ״ט:י״אSefaria (opens in a new tab)
10וַיְבָרֶךְ דָּוִיד אֶת־ה׳ לְעֵינֵי כׇּל־הַקָּהָל וַיֹּאמֶר דָּוִיד בָּרוּךְ אַתָּה ה׳ אֱלֹקֵי יִשְׂרָאֵל אָבִינוּ מֵעוֹלָם וְעַד־עוֹלָם: 11לְךָ ה׳ הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת וְהַנֵּצַח וְהַהוֹד כִּי־כֹל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ לְךָ ה׳ הַמַּמְלָכָה וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ: 12וְהָעֹשֶׁר וְהַכָּבוֹד מִלְּפָנֶיךָ וְאַתָּה מוֹשֵׁל בַּכֹּל וּבְיָדְךָ כֹּחַ וּגְבוּרָה וּבְיָדְךָ לְגַדֵּל וּלְחַזֵּק לַכֹּל:
10… said: ‘Blessed be Thou, O LORD, the God of Israel our father, for ever and ever. 11Thine, O LORD, is the greatness, and the power, and the glory, and the victory, and the majesty; for all that is in the heaven and in the earth is Thine; Thine is the kingdom, O LORD, and Thou art exalted as head above all. 12Both riches and honour come of Thee, and Thou rulest over all; and in Thy hand …
Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria
4
Sobre las palabras
ש״ה רבתי — לבד
Cómo se relaciona
The manuscript reads bilvad instead of levad (“alone”); the meaning is the same.nuestra nota
Adónde remite la nota
Manuscript Bukh 1824 of the Alter Rebbe’s maamarimכתב יד בוך 1824
Bukh 1824
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
La nota de Kehot
בבוך 1824: בלבד.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
5
Sobre las palabras
מלכותך מלכות כל עולמים
Cómo se relaciona
“Tu reinado es un reinado sobre todos los mundos”: Maljut es lo que se extiende a todos los mundos, y por eso es solo un “nombre”.nuestra nota
La fuente
Psalms 145:13תהילים קמ״ה:י״גSefaria (opens in a new tab)
12לְהוֹדִיעַ לִבְנֵי הָאָדָם גְּבוּרֹתָיו וּכְבוֹד הֲדַר מַלְכוּתוֹ: 13מַלְכוּתְךָ מַלְכוּת כׇּל־עֹלָמִים וּמֶמְשַׁלְתְּךָ בְּכׇל־דּוֹר וָדֹר: 14סוֹמֵךְ ה׳ לְכׇל־הַנֹּפְלִים וְזוֹקֵף לְכׇל־הַכְּפוּפִים:
12… the sons of men His mighty acts, And the glory of the majesty of His kingdom. 13Thy kingdom is a kingdom for all ages, And Thy dominion endureth throughout all generations. 14The LORD upholdeth all that fall, And raiseth up all those that are bowed down.
Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria
La nota de Kehot
תהלים קמה, יג.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

4וזהו ענין בינה להבין דבר מתוך דבר1 פי׳ תוך דבר נקרא בחינת ממלא כל עלמין שהיא בחינת שם דהיינו בחינת זיו והארה הנמשך תוך עלמין.

Y este es el significado de Biná (entendimiento): entender una cosa a partir del interior de otra. Es decir, el “interior” de una cosa se llama el nivel de la luz que llena todos los mundos (memalé kol almin), que es el nivel de un “nombre”, es decir, el nivel de un resplandor y un destello atraído dentro de los mundos.

Explicación

Biná se define tradicionalmente como “entender una cosa a partir del interior de otra”. Aquí, el “interior” se refiere a memalé kol almin, la luz que entra en cada mundo y lo vivifica, que es solo el “nombre”, un resplandor de D'os.

וצריך להבין מזה שאינו אלא זיו כנ״ל שהוא ית׳ הוא הסובב כל עלמין ולית מחשבה כו׳2 ולאו מכל מדות אלין כלל3

Y de esto uno debe entender que es solo un resplandor, como se dijo antes; que Él, bendito sea, es Quien circunda todos los mundos (sovev kol almin), y “ningún pensamiento [puede captarlo]”, etc., y Él “no es de ninguno de estos atributos en absoluto”.

Explicación

De esa luz interior uno ha de inferir lo que está más allá de ella: si todo esto es solo un destello, D'os Mismo circunda todos los mundos (sovev kol almin), más allá de toda captación, como dice el Tikkunei Zohar: “ningún pensamiento puede captarte en absoluto”, y Él “no es de ninguno de estos atributos”.

וע״י זה נמשך להיות ואהבת את הוי״ה אלהיך ממש לדבקה בו ית׳ בא״ס ב״ה ממש כמ״ש מי לי בשמים4 ועמך לא חפצתי וגו׳

Y por medio de esto se llega a “Y amarás a Havaiá, tu D'os”, verdaderamente: apegarse a Él, bendito sea, al Infinito (Ein Sof), bendito sea, verdaderamente, como está escrito: “¿A quién tengo yo en el cielo? Y fuera de Ti nada deseo”, etc.;

Explicación

Esta contemplación conduce a “Amarás a Havaiá, tu D'os” en el sentido más pleno: un anhelo de apegarse al Infinito Mismo, no a ninguna de Sus revelaciones. Es el clamor del salmista: “¿A quién tengo yo en el cielo? Fuera de Ti nada deseo”.

שיהי׳ רק חפצו ורצונו שהוי״ה אור א״ס ב״ה עצמו יהיה אלהיך שורה בקרבך דהיינו שיהא גילוי אור א״ס ב״ה עצמו על נפשו

que su único deseo y voluntad sea que Havaiá, la Luz Infinita (Or Ein Sof), bendito sea, en sí misma, sea “tu D'os”, morando dentro de ti; es decir, que haya una revelación de la Luz Infinita, bendito sea, en sí misma, sobre su alma.

Explicación

El que ama quiere que Havaiá —la Luz Infinita misma— se convierta en “tu D'os”, tuyo propio, que repose dentro de ti y se revele en tu alma.

והיינו ע״י בכל לבבך שהוא כמ״ש אם ישים אליו לבו5 רוחו ונשמתו אליו יאסף כי רוח אייתי רוח6 ואמשיך רוח7 שע״י רוח האדם העולה למעלה שישים אליו

Y esto es por medio de “con todo tu corazón”, que es como está escrito: “Si pone su corazón en Él, Su espíritu y Su aliento hacia él recogerá”; pues “un espíritu trae un espíritu y atrae un espíritu”: por medio del espíritu del hombre que asciende hacia arriba, cuando “pone [su corazón] en Él”,

Explicación

Esto sucede “con todo tu corazón”. El Alter Rebe lee así el versículo de Job: cuando una persona pone su corazón en D'os, D'os recoge Su espíritu hacia ella. La regla del Zohar es que “un espíritu trae un espíritu”: un despertar humano desde abajo atrae una respuesta divina.

דהיינו שלבבו יכסף לדבקה בו ית׳ ולהמשיך בחי׳ גילוי אלהותו ית׳ על נפשו ותוך נפשו.

es decir, cuando su corazón anhela apegarse a Él, bendito sea, y atraer una revelación de Su Divinidad, bendito sea, sobre su alma y dentro de su alma,

Explicación

“Poner su corazón en Él” significa un anhelo sincero de apegarse a D'os y de que Su Divinidad se revele sobre el alma y dentro de ella.

אזי רוחו ונשמתו מבחינת סובב כל עלמין אליו יאסף להיות מתאסף השראתו אצלו בקרב איש ולב עמוק8

entonces “Su espíritu y Su aliento”, desde el nivel de la luz que circunda todos los mundos, “hacia él recogerá”, de modo que Su presencia se congregue junto a él, “en el interior del hombre y en un corazón profundo”.

Explicación

Entonces el “espíritu y aliento” de D'os, desde el nivel circundante, más allá de los mundos, se recogen hacia la persona y moran con ella, “en lo profundo del corazón del hombre”.

ומזה נמשך להיות והיו הדברים האלה אשר אנכי9 מי שאנכי10 מצוך כו׳ שע״י זה נמשך גילוי אלהותו והתהוות התורה בבחינת שמים אש ומים.

Y de esto se llega a “Y estas palabras que Yo (Anojí) —quien Yo soy— te ordeno”, etc.; pues por medio de esto se atrae una revelación de Su Divinidad y la venida a la existencia de la Torá en el nivel de “cielo”, fuego y agua.

Explicación

A esto le sigue el siguiente versículo del Shemá, “Y estas palabras que Yo (Anojí) te ordeno”: Anojí significa la esencia misma de D'os, “quien Yo soy”. Por medio del amor, la Divinidad se revela y la Torá llega a la existencia como “cielo”, fuego y agua.

כי הנה התורה קדמה אלפים שנה לעולם11 פי׳ עולם נקרא בחינת אש ומים12 והתורה גבהה מעלתה מאד בבחינת אלפים שנה שהם למעלה מבחינת עולם וכדי שתמשך לבחינת עולם

Pues la Torá precedió al mundo en dos mil años. Es decir: “mundo” es el nombre del nivel de fuego y agua, y la Torá es sumamente elevada en su rango, en el nivel de los “dos mil años”, que están por encima del nivel de “mundo”; y para que sea atraída al nivel de “mundo”,

Explicación

El Midrash dice que la Torá existió dos mil años antes del mundo. “Mundo” significa aquí fuego y agua, los atributos (bondad y contención) que construyen los mundos, mientras que los “dos mil años” de la Torá representan un nivel muy por encima del mundo. Aun así, la Torá debe ser atraída hacia abajo, al nivel de “mundo”.

דהיינו להיות מימינו אש כו׳ שהוא רמ״ח מצות עשה שמימין ושס״ה מצות לא תעשה משמאל כו׳

es decir, que haya “De Su diestra, fuego”, etc., que son los 248 preceptos positivos, que provienen de la derecha, y las 365 prohibiciones, de la izquierda, etc. —

Explicación

Esa atracción hacia abajo es “de Su diestra, fuego”: los 248 preceptos positivos de la Torá corresponden al lado derecho (bondad) y sus 365 prohibiciones al izquierdo (contención).

הנה המשכה זו היא על ידי אתערותא דלתתא בואהבת בכל לבבך רוח אייתי רוח ואמשיך רוח

esta atracción hacia abajo se produce por medio del despertar desde abajo en “Y amarás… con todo tu corazón”: “un espíritu trae un espíritu y atrae un espíritu”.

Explicación

Lo que atrae la Torá hacia abajo es el despertar desde abajo —amar a D'os con todo el corazón—, pues “un espíritu trae un espíritu”.

וע״י זה ודברת בם13 ודברת לשון הנהגה והמשכה דהיינו להיות המשכת אור א״ס ב״ה בתורה.14

Y por medio de esto, “y hablarás de ellas”: vedibartá (“y hablarás”) es una expresión de conducir y atraer, es decir, que haya una atracción de la Luz Infinita, bendito sea, a la Torá.

Explicación

Luego viene “y hablarás de ellas”: la palabra para “hablar” significa también “conducir”, como en guiar o llevar consigo. Pronunciar palabras de Torá atrae la Luz Infinita a la Torá.

El párrafo 4 en breve

Este párrafo central explica cómo la persona “hace” la Torá: contemplar que todo lo que hay en los mundos es solo un destello de D'os despierta un amor que anhela a D'os Mismo, y este despertar desde abajo atrae la Luz Infinita a la Torá, trayéndola desde su nivel anterior al mundo hasta el mundo como las 613 mitzvot.

A fondo

El Rebe, en una carta impresa en Likkutei Sichos vol. 15, explica que el “un camino y 613 caminos” del Zohar se refiere a las mitzvot, arraigadas en Kéter, mientras que la Torá proviene de Jojmá; y que “recogido hacia él en un corazón profundo” no contradice el final del maamar (solo circundante): solo un pequeño destello se capta interiormente (compárese Tanya cap. 48). El propio suplemento de Torah Ohr sobre “Si pone su corazón” lee “recoger” como luces que entran en vasijas.

Marei mekomot

1
Sobre las palabras
להבין דבר מתוך דבר . . בחי׳ ממכ״ע
Cómo se relaciona
The note says this later passage in Torah Ohr refers back here for the explanation of “understanding one thing from within another” as memalei kol almin.nuestra nota
Adónde remite la nota
Torah Ohrתורה אור
below, 113c · not yet checked
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Likkutei Torahלקוטי תורה
Behar 25b · not yet checked
Our explanationThe note says Likkutei Torah, Behar, refers back to this passage for the same explanation.
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Likkutei Torah, Metzora, maamar 11לקו״ת בהר כה, ב
page 25b, ¶1
היוצאים לחוץ ושאז שם נעשים בחוץ בחי׳ נגעים וע״י הראותו אל הכהן גורם למעלה שאותם האורות יחזרו למקומן כו׳ בבחי׳ מטי ולא מטי יוצא לחוץ וחוזר ונכנס ומתדבק במקורו ועי״כ לא יהיה כח אל החיצונים להתאחז בהם כו׳ עכ״ל.
Open it on Sefaria (opens in a new tab)
La nota de Kehot
לקמן קיג, ג, לקו״ת בהר כה, ב מציין לכאן.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
2
Sobre las palabras
ולית מחשבה כו׳
Cómo se relaciona
The words here quote Tikkunei Zohar, Patach Eliyahu · 17a:10–12; the passage is shown below.
La fuente
Tikkunei Zohar, Patach Eliyahu · 17a:10–12תקוני הזהר י״ז א:י׳-י״בSefaria (opens in a new tab)
אנת הוא עלאה על כל עלאין סתימא על כל סתימין. לית מחשבה תפיסא בך כלל. אנת הוא דאפיקת עשר תקונין. וקרינן לון עשר ספירן. לאנהגא בהון עלמין סתימין דלא אתגליין. ועלמין דאתגליין. ובהון אתכסיאת (נ"א אתכסייא) מבני נשא. ואנת הוא דקשיר לון ומיחד לון. ובגין דאנת מלגאו. כל מאן דאפריש חד מן חבריה מאלין עשר. אתחשיב ליה כאלו אפריש בך.
Hebrew: Constantinople, 1740 (CC-BY-NC) · via Sefaria
La nota de Kehot
ת״ז בהקדמה (פתח אליהו).
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
3
Sobre las palabras
ולית מחשבה כו׳ ולאו מכל מדות אלין כלל
Cómo se relaciona
La oración de Eliyahu (Patach Eliyahu) dice de D'os que Él no es “de ninguno de estos atributos en absoluto”; justo antes (17a) viene “ningún pensamiento puede captarte en absoluto”. Ambas cosas muestran que D'os está más allá de las Sefirot.nuestra nota
La fuente
Tikkunei Zohar 17b:5–7תקוני הזהר י״ז ב:ה׳-ז׳Sefaria (opens in a new tab)
אבל לאו דאית לך צדק ידיעא דאיהו דין. ולאו משפט ידיע' דאיהו רחמי ולאו מכל אלין מדות כלל. קום רבי שמעון ויתחדשון מלין על ידך דהא רשותא אית לך (נ"א אתיהיב לך) לגלאה רזין טמירין על ידך מה דלא אתייהיב רשו לגלאה לשום בר נש עד כען. קם רבי שמעון פתח ואמר לך יי' הגדולה והגבורה וכו'
Hebrew: Constantinople, 1740 (CC-BY-NC) · via Sefaria
Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.
4
Sobre las palabras
מי לי בשמים
Cómo se relaciona
“¿A quién tengo yo en el cielo? Y fuera de Ti nada deseo en la tierra.” El salmista quiere a D'os Mismo, no ninguno de Sus dones o revelaciones.nuestra nota
La fuente
Psalms 73:25תהילים ע״ג:כ״הSefaria (opens in a new tab)
24בַּעֲצָתְךָ תַנְחֵנִי וְאַחַר כָּבוֹד תִּקָּחֵנִי: 25מִי־לִי בַשָּׁמָיִם וְעִמְּךָ לֹא־חָפַצְתִּי בָאָרֶץ: 26כָּלָה שְׁאֵרִי וּלְבָבִי צוּר־לְבָבִי וְחֶלְקִי אֱלֹקִים לְעוֹלָם:
24Thou wilt guide me with Thy counsel, And afterward receive me with glory. 25Whom have I in heaven but Thee? And beside Thee I desire none upon earth. 26My flesh and my heart faileth; But God is the rock of my heart and my …
Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria
La nota de Kehot
תהלים עג, כה.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
5
Sobre las palabras
אם ישים אליו לבו
Cómo se relaciona
Las palabras de Elihú se leen aquí como una promesa: si una persona pone su corazón en D'os, D'os recoge hacia ella Su espíritu y Su aliento.nuestra nota
La fuente
Job 34:14איוב ל״ד:י״דSefaria (opens in a new tab)
13מִי־פָקַד עָלָיו אָרְצָה וּמִי שָׂם תֵּבֵל כֻּלָּהּ: 14אִם־יָשִׂים אֵלָיו לִבּוֹ רוּחוֹ וְנִשְׁמָתוֹ אֵלָיו יֶאֱסֹף: 15יִגְוַע כׇּל־בָּשָׂר יָחַד וְאָדָם עַל־עָפָר יָשׁוּב:
13Who gave Him a charge over the earth? Or who hath disposed the whole world? 14If He set His heart upon man, If He gather unto Himself his spirit and his breath; 15All flesh shall perish together, And man shall return unto dust.
Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria
La nota de Kehot
איוב לד, יד.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
6
Sobre las palabras
רוח אייתי רוח
Cómo se relaciona
Kehot’s note points to Zohar II, 162b for these words.
La fuente
Zohar II, 162bזח״ב קסב, בSefaria (opens in a new tab)
La nota de Kehot
זח״ב קסב, ב.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
7
Sobre las palabras
רוח אייתי רוח ואמשיך רוח
Cómo se relaciona
El Zohar enseña que un espíritu trae un espíritu y atrae un espíritu: el despertar desde abajo atrae una respuesta desde arriba.nuestra nota
La fuente
Zohar, Terumah 66:669–678ספר הזהר, תרומה ס״ו:תרס״ט-תער״חSefaria (opens in a new tab)
Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.
8
Sobre las palabras
בקרב איש ולב עמוק
Cómo se relaciona
La expresión “el interior del hombre y un corazón profundo” describe el lugar interior donde se congrega la presencia de D'os.nuestra nota
La fuente
Psalms 64:7תהילים ס״ד:ז׳Sefaria (opens in a new tab)
6יְחַזְּקוּ־לָמוֹ דָּבָר רָע יְסַפְּרוּ לִטְמוֹן מוֹקְשִׁים אָמְרוּ מִי יִרְאֶה־לָּמוֹ: 7יַחְפְּשׂוּ־עוֹלֹת תַּמְנוּ חֵפֶשׂ מְחֻפָּשׂ וְקֶרֶב אִישׁ וְלֵב עָמֹק: 8וַיֹּרֵם אֱלֹקִים חֵץ פִּתְאוֹם הָיוּ מַכּוֹתָם:
6… in an evil matter; they converse of laying snares secretly; they ask, who would see them. 7They search out iniquities, they have accomplished a diligent search; even in the inward thought of every one, and the deep heart. 8But God doth shoot at them with an arrow suddenly; thence are their wounds.
Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria
Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.
9
Sobre las palabras
והיו הדברים האלה אשר אנכי
Cómo se relaciona
“Y estas palabras que Yo te ordeno hoy estarán sobre tu corazón”: el versículo que sigue a “Amarás”; el Alter Rebe lee “Yo” como la esencia misma de D'os.nuestra nota
La fuente
Deuteronomy 6:6דברים ו׳:ו׳Sefaria (opens in a new tab)
5וְאָהַבְתָּ אֵת ה׳ אֱלֹקֶיךָ בְּכׇל־לְבָבְךָ וּבְכׇל־נַפְשְׁךָ וּבְכׇל־מְאֹדֶךָ: 6וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם עַל־לְבָבֶךָ: 7וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ וְדִבַּרְתָּ בָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשׇׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ:
5… thy God with all thy heart, and with all thy soul, and with all thy might. 6And these words, which I command thee this day, shall be upon thy heart; 7and thou shalt teach them diligently unto thy children, and shalt talk of them when thou …
Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria
Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.
10
Sobre las palabras
אנכי מי שאנכי
Cómo se relaciona
There “I, who I am” is explained: no one knows and grasps the level of Anochi except “I Myself” — G‑d’s own essence, beyond all grasp; at 10c, it is His essence and being, not within the bounds of grasp at all.nuestra nota
La fuente
Zohar I, 167bזח״א קסז, בSefaria (opens in a new tab)
Adónde remite la nota
Likkutei Torahלקוטי תורה
Bamidbar 1b; 10c
ממהותו ועצמותו ית׳ לנש״י (ועמש״ל פ׳ יתרו בד״ה מראיהם ומעשיהם ומ״ש ע״פ ואהי׳ אצלו אמון) וזהו אנכי ה׳ אלהיך דייקא המאיר ומתפשט בך ואנכי מי שאנכי פי׳ שאין מכיר ומשיג בחי׳ אנכי אלא אנכי בעצמי והוא הוא הוי״ה אלקיך דהיינו ניצוץ אלהות השורה בך כי חלק הוי׳ עמו כמ״ש ואתם הדבקים בה׳ אלהיכם חיים כולכם היום כי הנה מהות הנשמות ועצמותן לא ירדה להתלבש בעוה״ז בגוף ונה״ב אלא זיו והארה בעלמא ממנה בלבד הוא שמתפשט ונתפס בשכל ומדות כנ״ל שהן הן כחות הנפש אבל עיקר מהותה ועצמותה של הנשמה לפי מה שהיא במקור חוצבה מריש כל דרגין וכו׳ בראתיו יצרתיו אף עשיתיו הוא למעלה מעלה מגדר ההשגה הנתפס בשכל אנושי אלא שהיא דבוקה בשורשה באלהים חיים בדביקות נצחי לעולמי עד ואין לה אלא רצון אחד לאביה שבשמי׳ בלבד לעול׳ בלי …
Open it on Sefaria (opens in a new tab)
Shaarei Orah, by the Mitteler Rebbeשערי אורה
Shaar Chanukah 31a; 37b
Our explanationThe Mitteler Rebbe discusses Anochi mi she’anochi; at 37b, the note quotes, it is “the general encompassing light (sovev kol almin).”
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Torah Ohrתורה אור
below, 9c; 18b; 37b; 38a; 51a; 56a; 64b; 66b; 82c; 84c; 87c; 109a; and elsewhere
ועצמותו ית׳ ממש. וא״א זאת כ״א ע״י קיום מצותיו ית׳ דוקא שהן פנימיות רצונו ית׳ ונעוץ סופן בתחלתן וזהו אשר אנכי מי שאנכי שהוא מהותו ועצמותו ממש ולא בבחי׳ אור וזיו בלבד מצוך ע״י קיום מצות מעשיות דוקא כנ״ל. היום כו׳ שהיום דוקא שהנשמה מלובשת בתוך הגוף משא״כ קודם התלבשותה בגוף היתה רק נהנית מזיו השכינה כו׳. וזהו ודברת בם שהוא מצות הדבור של התורה. וכמ״ש והגית בו כו׳. ועקימת שפתיו הוי מעשה כו׳. וזהו אחות לנו קטנה שנעשה בחי׳ אחות והוא לשון אחת שמתאחדת בתכלית עם מהותו ועצמותו ית׳ כביכול ממש ע״י קיום המצות מעשיות כנ״ל. וכמ״ש וימינו תחבקני כאדם החובק את חבירו מכל צדדיו כו׳ וזהו מה נעשה לאחותינו ביום שידובר בה וד״ל: ביאור על הנ״ל להבין הענין שתפלת הבעל עסק יהיה במדרגה גבוה כו׳. צלה״ב ענין ירידת …
And this is [the meaning of] "And these words which I (Anochi) command you today shall be," etc. For the whole passage of the reading of the Shema, "Hear, O Israel," is only contemplation on the level of His Names, etc. And through this [comes] "And you shall love with all your heart," etc., until one reaches the level of the love of "with all your might" mentioned above, which is to be included and to cleave to Him, in His blessed essence and being itself.
Our explanationThe phrase recurs throughout Torah Ohr. At 9c it is G‑d’s very essence, “not only light and radiance,” which is reached specifically through keeping the practical mitzvos while the soul is in the body.
Read it here
La nota de Kehot
ראה זח״א קסז, ב. לקו״ת להאריז״ל תולדות כז, יט.
בלקו״ת במדבר א, ב ”פי׳ שאין מכיר ומשיג בחי׳ אנכי אלא אנכי בעצמי”. ושם י, ג ”הוא בחי׳ עצמותו ומהותו שאינו בגדר תפיסא והשגה כלל”. וראה שערי אורה שער חנוכה לא, א. שם לז, ב ”דהיינו בחי׳ סוכ״ע הכללי”.
ראה לקמן ט, ג. יח, ב. לז, ב. לח, א. נא, א. נו, א. סד, ב. סו, ב. פב, ג. פד, ג. פז, ג. קט, א. ועוד.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
11
Sobre las palabras
התורה קדמה אלפים שנה לעולם
Cómo se relaciona
Resh Lakish: la Torá precedió a la creación del mundo en dos mil años, a partir de “Yo estaba junto a Él como un niño de crianza… día tras día”, siendo un día de D'os mil años.nuestra nota
La fuente
Midrash Tehillim 90:7מדרש תהילים צ׳:ז׳Sefaria (opens in a new tab)
Kehot’s note has צ, ד; the words are in צ, ז.
תשב אנוש עד דכא. אמר רבי אבהו גדולה תשובה שקדמה לבריאת עולם שנאמר בטרם הרים יולדו תשב אנוש עד דכא. א"ר הונא בשם ריש לקיש אלפים שנה קדמה תורה לברייתו של עולם שנאמר (שם ל) ואהיה אצלו אמון ואהיה שעשועים יום יום. ויומו של הקב"ה אלף שנה שנאמר כי אלף שנים בעיניך כיום אתמול:
"Man shall sit in silence and be brought low." Rabbi Abbahu said: Repentance preceded the creation of the world, as it is said, "Before the mountains were born, before You brought forth the earth and the world, from eternity to eternity, You are God" (Psalm 90:2). Rabbi Reish Lakish said: The Torah existed 2000 years before the creation of the world, as it is said, "I was with Him as a master craftsman, and I was His delight day by day" (Proverbs 8:30). And the day of the Holy One, blessed be He, is a thousand years, as it is said, "For a thousand years in Your sight are like a day that has just gone by" (Psalm 90:4).
Hebrew: OYW (Public Domain) · English: Sefaria Community Translation (CC0) · via Sefaria
Bereshit Rabbah 8:2בראשית רבה ח׳:ב׳Sefaria (opens in a new tab)
… היום של ששי שואל של חמישי וכו', עד לראשון למי היו שואלין? לא לתורה, שקדמה לברייתו של עולם?! דאמר רבי שמעון בן לקיש: שני אלפים שנה קדמה התורה לברייתו של עולם, הדא הוא דכתיב (משלי ח): ואהיה אצלו אמון וגו'. ויומו של הקדוש ברוך הוא אלף שנים, דכתיב: כי אלף שנים בעיניך כיום אתמול. הוי, הזאת ידעת מני עד וגו'. התורה יודעת מה קודם לברייתו של עולם, אבל אתה אין לך עסק לדרוש, אלא (איוב כ): מני שים אדם עלי ארץ. ר' אלעזרבשם בן סירא אמר: בגדול ממך אל תדרוש, בחזק ממך בל תחקור, במופלא ממך בל תדע, במכוסה ממך אל תשאל, במה שהורשית התבונן ואין לך עסק בנסתרות:
Rav Ḥama bar Ḥanina began: “Have you known this from [oldest times?]” (Job 20:4). Rav Ḥama bar Ḥanina said: This is analogous to a city that received its supplies by donkey drivers. They would ask one another: ‘What is the price of grain in the province today?’ The Friday ones would inquire of the Thursday ones; the Thursday ones of the Wednesday ones; the Wednesday ones of the Tuesday ones; the Tuesday ones of the Monday ones; the Monday ones of the Sunday ones. The Sunday one, whom would he ask? Would he not ask the businessmen of the city? Here, too, everything that was made on each day would ask one another: ‘What creations did the Holy One blessed be He create on your day?’ The sixth …
Hebrew: Daat Bereshit Rabbah (Public Domain) · English: The Sefaria Midrash Rabbah, 2022 (CC-BY) · via Sefaria
Vayikra Rabbah 19ויקרא רבה י״טSefaria (opens in a new tab)
Zohar II, 49aזח״ב מט, אSefaria (opens in a new tab)
Adónde remite la nota
Sefer HaMaamarim 5700, by the Rebbe Rayatzספר המאמרים ת״ש
p. 83 (the Rebbe’s note); ד"ה איתא במדרש תהלים (Kuntres 59)
Our explanationThe Rebbe’s note there lists the sources for the saying that the Torah preceded the world by two thousand years, and the Rebbe Rayatz’s maamar on this Midrash.
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Likkutei Sichos, by the Lubavitcher Rebbeלקוטי שיחות
vol. 15, p. 476 (letter of 23 Sivan 5712)
Our explanationA letter answering questions on this very maamar: that the Zohar’s “613 paths” relate to the mitzvos rooted in Keser, while the Torah comes from Chochmah; why arousing mercy brings Binah; that the attributes “included in their source” are in the intellect that gives birth to them; why an arousal from below is still needed after Sinai; how “gathered within a deep heart” fits with the maamar’s end; and how the practical mitzvos raise the “foot” into the intellect.
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Tanyaתניא
ch. 48; ch. 45; ch. 40, second gloss; Iggeres HaKodesh 20; Iggeres HaTeshuvah ch. 5; Kuntres Acharon, beginning
והנה, כאשר יתבונן המשכיל בגדולת אין סוף ברוך הוא, כי כשמו כן הוא – אין סוף ואין קץ ותכלית כלל, לאור וחיות המתפשט ממנו יתברך ברצונו הפשוט ומיוחד במהותו ועצמותו יתברך בתכלית היחוד. ואילו היתה השתלשלות העולמות מאור אין סוף ברוך הוא בלי צמצומים, רק כסדר המדרגות ממדרגה למדרגה בדרך עלה ועלול – לא היה העולם הזה נברא כלל כמו שהוא עתה בבחינת גבול ותכלית, ״מהארץ לרקיע מהלך ת״ק שנה״, וכן בין כל רקיע לרקיע, וכן עובי כל רקיע ורקיע. ואפילו עולם הבא וגן עדן העליון, מדור נשמות הצדיקים הגדולים והנשמות עצמן, ואין צריך לומר המלאכים – הן בבחינת גבול ותכלית, כי יש גבול להשגתן באור אין סוף ברוך הוא המאיר עליהן בהתלבשות חכמה בינה דעת כו׳. ולכן יש גבול להנאתן שנהנין מזיו השכינה ומתענגין באור ה׳, כי אין יכולין …
Our explanationChapter 48 explains that were the worlds drawn from the Infinite Light without contractions they could not exist as finite; only a limited glimmer is enclothed in them. The Rebbe cites it to show that what is grasped inwardly is only “a tiny glimmer,” while the rest remains encompassing.
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
The Previous Rebbe’s maamar “Tik’u” (5691)ד״ה תקעו תרצ״א
A maamar of the Previous Rebbe, 5691
Our explanationCited in the Rebbe’s letter as discussing the mitzvos’ root in Keser.
Find it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Likkutei Torahלקוטי תורה
Bamidbar 11d; Berachah 96b
החלצו מאתכם ועמ״ש ע״פ ואלה המשפטים ועמ״ש ע״פ ששת ימים תאכל מצות] וגם בשעורה יש מוצא פי ה׳ שמחיה את האדם אלא שאינו משפיע בו גילוי ההעלם שהוא הדעת החזק שמעולם ההעלם כו׳. וגילוי ההעלם הוא אשר הוצאתיך מארץ מצרים למעלה מעלה מגדר ההשגה [כמ״ש בפנים] מצרים נק׳ בינה ובינה בגרון שהוא מיצר המפסיק בין מוח ללב והוא הקול שמעורר הכוונה וכן פרעה במצרים וג׳ שריו קנה וושט וורידין ובגשמיות בין הראש ללב גרון המפסיק כי להיות לב ומדות נמשך מהמוח צריך שיתקצר כו׳ [כמש״ל פ׳ יתרו ובפ׳ וארא ע״פ לכן אמור]: ג והנה חמשים שערי בינה ענפין מתפרדין אבל במקורם הם כלולים כשהם בא״א ש״ע נהורין ר״ך וק״ן חשבון גדול תיקון אריך כו׳ [וכמ״ש בע״ח שער א״א פי״ד וע׳ בפע״ח שער ספירת העומר פ״ז גבי מורי זלה״ה לא היה …
Our explanationCited in the Rebbe’s letter: Bamidbar for how the Zohar’s saying applies to the Torah as rooted in Keser, and Berachah for the difference between Torah studied before prayer and after it.
Open it on Sefaria (opens in a new tab)
Likkutei Torah L’Gimmel Parshiyosלקוטי תורה לג׳ פרשיות
1b; 1c–6c; 8a ff.; 11c
Our explanationThe longer parallel version of this maamar. The Rebbe cites it: at 1b, that Binah comes by arousing mercy (compare Tanya ch. 45 and Yom Kippur); at 1c–6c, on the attributes included in their source; at 8a ff., on raising the “foot” into the intellect; and at 11c, that “And G‑d spoke to Moshe” also comes through “You shall love.”
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Glosses of the Tzemach Tzedek on Tanyaהגהות הצמח צדק על התניא
printed in Kuntres Reshimos Eichah, p. 22
Our explanationCited in the Rebbe’s letter on Tanya ch. 45, for the link between arousing mercy and understanding.
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Torah Ohrתורה אור
Hosafos, ד"ה אם ישים; Vayetzei, Biur on ושבתי בשלום
אם ישים אליו לבו רוחו ונשמתו אליו יאסוף הנה פי׳ ישים לשון שימה הוא ענין עשייה גשמיות ואע״פ שישים אליו לבו דהיינו אליו ולא למדותיו כידוע מ״מ בחי׳ רעותא דלבא זה שהוא מבחי׳ ההגשמה שבאדם נק׳ עשייה גשמיות לגבי אא״ס ב״ה וזהו אם ישים אליו לבו בבחי׳ שימה גשמיות בלבד ואף בצדיקים גמורים ומכ״ש בבינונים שהולכים כל היום בשרירות לבם בענינים גשמיים אף דהיתר ובעת התפלה אע״פ שיתעורר לבבו בתכלית נקודת הלב אין זה נחשב רק עשייה גשמיית מפני שנתגשם הלב מאד עד שגם בשומו אל לבו לדבקה בו ית׳ גם היא גשם יחשב כו׳ ומ״מ ישים אליו לבו משום דלגבי א״ס רוחניות וגשמיות שוין כו׳ כי כשמו כן הוא א״ס כו׳. ומה שאמר אם ישים לשון ספק הענין הוא ע״ד הפשוט משום דמסיים סוף הפסוק רוחו ונשמתו אליו יאסוף …
Our explanationThe supplement on “If he sets his heart to Him” explains that even a whole-hearted turning to G‑d counts as “physical making” before the Infinite, and that “He will gather” means lights entering vessels. The Rebbe cites it to show how the gathering “within a deep heart” is understood.
Open it on Sefaria (opens in a new tab)
Imrei Binah, by the Mitteler Rebbeאמרי בינה
Shaar Kerias Shema, end of ch. 43
Our explanationCited in the Rebbe’s letter for the point that the drawing down of “And G‑d spoke to Moshe” also comes through “You shall love.”
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Maamarim of the Lubavitcher Rebbeמאמרי כ״ק אדמו״ר
maamar of Shabbos Mevarchim Sivan 5712
Our explanationCited in the Rebbe’s letter on why the soul in a body brings about the union of the Torah and G‑d: its service below affects its root in all the worlds and beyond.
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Other maamarim of the Rebbeimמאמרים
ד"ה יביאו לבוש (ש"א), ch. 26; וככה הגדול, ch. 44
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Torah Ohr, Bereishis, maamar 1בד״ה השמים כסאי: א
the maamar “השמים כסאי והארץ הדום רגלי…”
השמים כסאי והארץ הדום רגלי אי זה בית וגו׳. להבין איך שייך עליו ית׳ לומר כסאי והדום רגלי. שהרי אין לו דמות הגוף ואינו בגדר מקום וכמ״ש הנה מקום אתי שהוא מקומו של עולם ואין העולם מקומו. אך להבין הענין כי הנה התורה היא מן השמי׳ כמ״ש כי מן השמים דברתי וגו׳ דהיינו שהיא בחי׳ שמים כי שמים אש ומים. וכך גבי התורה כתיב מימינו אש דת למו.
“The heavens are My throne and the earth is My footstool; what house…,” etc. [We need] to understand how it is fitting to say of Him, blessed be He, “My throne” and “My footstool.”
Read it here
Likkutei Torah, V’Zos HaBerachah, maamar 3לקו״ת ברכה (צו, ב
page 96b, ¶22
כך האתעדל״ת והתשובה עולה למעלה מעלה לבחי׳ ישת חשך סתרו ונמשך משם להיות מוריד הגשם המשכת הטפה כו׳. גם י״ל המשל מענין ואד יעלה באופן אחר היינו עד״מ שמתחלה היו האידים דקים מאד ומתגשמים אח״כ ונעשים עב וענן להוריד מטר כמ״כ המשכת הטפה הנ״ל מהמוח ומתגשמת כו׳ ומכל טעמים הנ״ל נקרא המשכה זו בחי׳ מוריד הגשם (ופירוש משיב הרוח ומוריד הגשם יובן ע״ד מ״ש בפ׳ מקץ סד״ה נר חנוכה כו׳ …
(see Bereishis Rabbah, parshah 13, and Sukkah 12a, in Tosafos), so the arousal from below and teshuvah ascend higher and higher, to the level of “He made darkness His hiding place,” and from there it is drawn down to become “He causes the rain to fall,” the drawing-down of the drop, etc.
Read it here
La nota de Kehot
מדרש תהלים צ, ד. — ועייג״כ ב״ר פ״ח, ב. ויק״ר פי״ט. תנחומא וישב ד. זח״ב מט, א. — ראה ד״ה איתא במדרש תהלים (קונטרס נט). — (הערת כ״ק אדמו״ר זי״ע בספר המאמרים ת״ש ע׳ 83).
בלקו״ש חט״ו ע׳ 476 נדפס מכ׳ (מיום כג סיון תשי״ב) ביאור לד״ה זה: . . . במענה על שאלותיו, זה מכבר, בתו״א בתחלתו בד״ה השמים כסאי:
א) הא דאלפיים שנה קדמה תורה לעולם ואח״כ נמשכה בשמים וארץ — אם זהו ענין אחד עם האמור בזהר באד״ר, ע״ד חד אורחא ותרי״ג ארחין דאורייתא.
הנה, בכלל, האמור בזהר שייך למצות, ששרשן בכתר גלגלתא, וכמוש״כ באגה״ק ס״ך, וכ״ה ג״כ בד״ה תקעו תרצ״א ס״ו שמביאו במכתבו (משא״כ תורה שמחכמה נפקת עיי״ש באגה״ק), כי גם התרי״ג ארחין הם בגלגלתא. ולפעמים מפרשים מאמר הזהר גם על התורה, אבל כמו ששרשה בכתר. וראה לקו״ת במדבר יא, ד.
ב) מהו השייכות דבינה והתבוננות בלב לרחמים עליונים והתהוות התורה, — בלקו״ת לג׳ פרשיות (א, ב) מפרש ע״ז וז״ל: ועיין בתניא פמ״ה . . וגם כמו יוהכ״פ שהוא התגלות הבינה ה״ז ע״י שמעוררים רחמים. — ויעויין בתניא שם, ובהגהות הצ״צ ע״ז שנדפסו בקונטרס רשימות איכה ע׳ כ״ב.
ג) מש״כ שהמדות בטלים ונכללים במקורם — אם הכוונה לע״ס הגנוזות — הכוונה למקור המדות, היינו שכל המולידם, ז״ת דאימא. ועיין בזה באריכות בלקו״ת לג״פ (א, ג־ ו, ג), ובהמשך ר״ה שנדפס לשנה זו.
ד) התורה כבר נמסרה בעולם בשעת מ״ת ולמה צריכים לאתדל״ת — מובן ע״פ משנ״ת בחילוק התורה שלפני התפלה ושלאחרי׳, עיין לקו״ת ברכה (צו, ב) ובכ״מ.
ה) כותב דרוחו ונשמתו אליו יאסוף בקרב איש ולב עמוק, ובסוף המאמר איתא שהוא רק בבחי׳ מקיף וסובב.
הרי כתב גם בסוף המאמר דמעט מזער נתפס בפני׳ הלב, וממכ״ע לגבי סוכ״ע הוא מעט מזעיר. ראה תניא פמ״ח, ועג״כ בהוספות לתו״א ד״ה אם ישים — דיאסוף היינו אורות בכלים.
ו) גם המשכה דוידבר הוי׳ אל משה נעשה ע״י ואהבת גו׳, וכמוש״כ בפי׳ בלקו״ת לג״פ (יא, ג). ועייג״כ אמרי בינה שער הק״ש ספמ״ג.
ז) הארץ הדום רגלי — מפרש דמצות מעשיות מעלים הרגל — כנס״י למעלה והאדם למטה — והיינו העלאתם והתכללות של ג׳ (נה״י דלבר מגופא, תרין שוקין, רגל) במוחין, ע״י שנכללין מקודם במדות (וא״ו) והמדות במוחין (יו״ד), ונת׳ בפרטיות בלקו״ת לג״פ (ח, א. ואילך).
ח) זה שהנשמה המלובשת בגוף פועלת היחוד דאורייתא וקוב״ה — ב׳ טעמים בדבר: מפני שעסקה בניצוצות דתהו שקדם לתיקון. והעיקר — שעבודתה למטה גורם, בב״א, עבודת שרשה בכל העולמות וגם מה שלמעלה מעולמות, כי היא כחבל שראשו קשור למעלה. ועיין אגרת התשובה פ״ה, קו״א לתניא בתחילתו, הגה״ה שני׳ בתניא פ״מ. וראה ג״כ מאמר דשבת מברכין סיון ה׳תשי״ב.
ט) מש״כ בביאור דד״ה כי כאשר השמים ספ״ד ענין ג׳ הווי״ן דויסע כו׳ — הוא לראי׳ לבאר מאין ממשיכין, שהוא מהיודי״ן כו׳. ועיין תו״א ויצא ביאור דושבתי בשלום.
יוד) כח הצמיחה הפרטי, דצומח פרטי, גם הוא נמצא בארץ, ולא בגרעין, אלא שהגרעין מעורר אותו, היינו, שיצמח עשב זה ולא אחר. ראה אגה״ק סוף ס׳'ך. ד״ה יביאו לבוש (ש״א) פכ״ו. וככה הגדול פמ״ד. ועוד.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
12
Sobre las palabras
פי׳ עולם נקרא בחינת אש ומים
Cómo se relaciona
The note says the idea that “world” means fire and water is mentioned there.nuestra nota
Adónde remite la nota
Likkutei Torahלקוטי תורה
Bechukosai 48b
וישראל וכו׳ כולהו דרגא על דרגא סתים וגליא (בפ׳ אחרי דע״ג ע״א). וביאור ענין בחי׳ סתים היינו מה שאינו נראה ומושג ואינו מתלבש במקום כלל ונק׳ סתימא דכל סתימין, פי׳ אפילו מן הסתימא הוא סתום ונעלם, ולית מחשבה דלהון תפיסא ביה כלל ועיין בסה״מ דקי״א ע״א. ובחי׳ גליא הוא מה שאנו רואים עולם הגשמי בחי׳ מקום בעל ששה קצוות מעלה ומטה וד׳ רוחות העולם. ולכאורה לא יתכן לומר על בחי׳ גשמית שהוא בחי׳ אלהות. אבל באמת הענין הוא כן כי אין עוד מלבדו כתיב ומלכותו בכל משלה וכל מה שאנו רואים בדצח״מ שבעוה״ז יש בכל גשמי מגשמיים הנ״ל חיות רוחני המחיה אותו תמיד והוא ג״כ נק׳ בחי׳ מקום כמ״ש הנה מקום אתי שיש ג״כ בחי׳ מקום למעלה וכו׳. ופי׳ מקום שהחיות רוחני בחי׳ מקום הוא ונק׳ ג״כ גליא ובטל הוא …
Our explanationThat passage distinguishes the hidden and the revealed and explains that the spiritual life-force in every physical thing is also called “place,” as in “Behold, there is a place with Me.”
Open it on Sefaria (opens in a new tab)
La nota de Kehot
נזכר בלקו״ת בחוקותי מח, ב.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
13
Sobre las palabras
ודברת בם
Cómo se relaciona
“Las enseñarás a tus hijos y hablarás de ellas.” Pronunciar palabras de Torá se interpreta como atraer la Luz Infinita a la Torá.nuestra nota
La fuente
Deuteronomy 6:7דברים ו׳:ז׳Sefaria (opens in a new tab)
6וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם עַל־לְבָבֶךָ: 7וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ וְדִבַּרְתָּ בָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשׇׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ: 8וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל־יָדֶךָ וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ:
6And these words, which I command thee this day, shall be upon thy heart; 7and thou shalt teach them diligently unto thy children, and shalt talk of them when thou sittest in thy house, and when thou walkest by the way, and when thou liest down, and when thou risest up. 8And thou shalt bind them for a sign upon thy hand, and they shall be for …
Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria
Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.
14
Sobre las palabras
עולמים — פי׳ תוך דבר
Cómo se relaciona
According to the note, this passage is quoted there.nuestra nota
Adónde remite la nota
Likkutei Torahלקוטי תורה
Vaetchanan 6c
הנה המקוה כאן הוא ארבעים סאה מים גשמיים כו׳ ולמעלה הוא ענין המשכת מים העליונים דבינה ממקור החכמה ע״י בחי׳ ד׳ היודי״ן דע״ב כו׳ שמהם נמשכו מ׳ סאה כמבואר בפע״ח שער השבת והסוד של ענין הטהרה דוקא בהן לכל טומאה הוא ענין פנימיות התורה ועד״ז שונין שם גם זאת ההלכה דשש מעלות במקוואות זו למעלה מזו כו׳ שהם ששה צירופים של יה״ו כמ״ש בפע״ח שם ועד״ז בכל עניני המצות כולן וכמו בסוד התפילין דבכאן נתלבשה מצות תפילין במעשה גשמי׳ בקלף ודיו גשמיי׳ כו׳ ופ׳ קדש לי כל בכור כו׳ ידוע ששרשה בבחי׳ חכמה כי קדש הוא חכמה ונמשך להכתב בקלף ולהנתן בבית התפילין ויהיה נמשך מזה בחי׳ מוחין עליונים לאדם בבחי׳ מקיף מה שא״א לו להשיג במוחין של עצמו כו׳ כמ״ש במ״א. והרי נמשך אור א״ס בחכמה שבפ׳ קדשכו׳ בכ …
Our explanationThe Likkutei Torah discussion concerns how supernal “waters” of Binah are drawn from Chochmah and how physical mitzvos such as tefillin draw down higher intellect as an encompassing light.
Open it on Sefaria (opens in a new tab)
La nota de Kehot
מובא בלקו״ת ואתחנן ו, ג.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

La Torá como trono de D'os ¶5

5וזהו ענין וידבר1 ה׳ אל משה שהמשכת הוי״ה להיות התורה צריך להיות המשכה תחלה לבחינת משה שהוא2 מבחינת כי מן המים משיתיהו.3

Y este es el significado de “Y D'os habló a Moshé”: que la atracción de Havaiá para que haya Torá debe ser primero una atracción al nivel de Moshé, que es del nivel de “pues de las aguas lo saqué”.

Explicación

La Torá llega al mundo por medio de Moshé: “D'os habló a Moshé” significa que la atracción de Havaiá a la Torá pasa primero por Moshé. Su nombre proviene de “de las aguas lo saqué”, y el agua de la Torá es Jojmá, de modo que Moshé es el canal de la sabiduría divina.

וזהו השמים כסאי שהשמים היא התורה הרי היא כסא ע״ד4 משל שנעשה לשבת וישיבה זו היא השפלה לגבי עמידה שכשהאדם עומד הנה הוא בעל קומה וראשו ומוחו גבוהים מעל הארץ וע״י ישיבה נשפל קומתו.

Y esto es “Los cielos son Mi trono”: los cielos son la Torá, y ella es un trono —a modo de analogía—, que se hace para sentarse. Y este sentarse es un rebajamiento en comparación con estar de pie: pues cuando la persona está de pie tiene su estatura plena, y su cabeza y su cerebro están muy por encima del suelo, y al sentarse su estatura se rebaja.

Explicación

Ahora se explica el versículo: “Los cielos”, la Torá, son el “trono” de D'os. Un trono rebaja a la persona: de pie, su cabeza está muy por encima del suelo, mientras que al sentarse su estatura se rebaja.

כך התורה נעשה כסא לאור א״ס ב״ה לבחינת ראשו שהיא בחינת רצונו וחכמתו ובינתו דאנת חכים5

Así la Torá se hace trono para la Luz Infinita, bendito sea, para el nivel de Su “cabeza”, que es el nivel de Su voluntad, Su sabiduría y Su entendimiento; pues “Tú eres sabio,

Explicación

De igual modo, la Torá es un “trono” sobre el cual la “cabeza” de D'os —Su voluntad, Su sabiduría y Su entendimiento— “se sienta”, es decir, se rebaja. El Tikkunei Zohar dice de D'os: “Tú eres sabio,

ולא בחכמה ידיעא ומבין ולא בבינה ידיעא6 ובתורה יורדים ומשתלשלים חכמתו ובינתו בדברים גשמיים כתפילין וציצית וצדקה ותרומות ומעשרות וקרבנות7 כו׳:

pero no con una sabiduría cognoscible, y entiendes, pero no con un entendimiento cognoscible”; y en la Torá Su sabiduría y Su entendimiento descienden y bajan, paso a paso, a cosas físicas, como los tefilín, los tzitzit, la caridad, las terumot y los diezmos, y los sacrificios, etc.

Explicación

pero no con una sabiduría cognoscible”. Por medio de la Torá, esta sabiduría incognoscible desciende y se reviste de mitzvot físicas: tefilín, tzitzit, caridad, diezmos, sacrificios.

El párrafo 5 en breve

El párrafo responde a la primera mitad de la pregunta: los “cielos” que son el trono de D'os son la Torá, en la cual la voluntad y la sabiduría propias de D'os “se sientan” —se rebajan— hasta las mitzvot físicas, por el canal de Moshé.

A fondo

Una glosa manuscrita vincula “Y D'os habló a Moshé” con Iggeres HaKodesh 12, donde el Nombre Havaiá, sin más, a lo largo de toda la Torá se refiere a Tiféret; otra glosa vincula a Moshé, “sacado de las aguas”, con “la Torá proviene de Jojmá”, quizá la razón por la que se la llama “la Torá de Moshé”.

Marei mekomot

1
Sobre las palabras
וזהו ענין וידבר ה׳ אל משה
Cómo se relaciona
A handwritten gloss on the first edition suggests that this passage is based on Iggeres HaKodesh 12, which says that the plain Name Havayah throughout the Torah refers to the attribute of Tiferes.nuestra nota
Adónde remite la nota
Tanyaתניא
Iggeres HaKodesh 12
והיה מעשה הצדקה שלום, ועבודת הצדקה השקט ובטח עד עולם. להבין ההפרש שבין ״מעשה״ ל״עבודה״ ובין ״שלום״ ל״השקט ובטח״ כו׳. על פי מה שאמרו רבותינו זכרונם לברכה על פסוק ״עושה שלום במרומיו״ – כי ״מיכאל שר של מים וגבריאל שר של אש, ואין מכבין זה את זה״. כלומר, שמיכאל שר של חסד, הנקרא בשם ״מים״, היורדים ממקום גבוה למקום נמוך, והוא בחינת ההשפעה והתפשטות החיות מעולמות עליונים לתחתונים, ובחינת אש שטבעה לעלות למעלה, היא בחינת הגבורה והסתלקות השפעת החיים ממטה למעלה, שלא להשפיע, רק בצמצום עצום ורב, והן מדות נגדיות והפכיות זו לזו, והיינו כשהן בבחינת מדות לבדן. אך הקדוש ברוך הוא – עושה שלום ביניהם, דהיינו, על ידי גילוי שמתגלה בהן הארה רבה והשפעה עצומה מאד מאור אין סוף ברוך הוא, אשר כשמו כן הוא, שאינו בבחינת מדה חס …
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
La nota de Kehot
”לכמוני השפל הדל נראה דזה הוא עפ״י מה דאיתא באגה״ק סי׳ יב וז״ל: ולכן סתם שם הוי׳ ב״ה שבכל התורה מורה על מדת התפארת כו׳ ע״ש, ואם שגיתי ה׳ יכפר בעדי” — הג״ה בכת״י על תו״א הנ״ל.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
2
Sobre las palabras
לבחינת משה שהוא מבחי׳ כי מן המים משיתיהו
Cómo se relaciona
A handwritten gloss connects this to paragraph 11 of this maamar: “shamayim is sham mayim, for the Torah comes from Chochmah.” The glossator suggests that this is why it is called “the Torah of Moshe,” since Moshe was “drawn from the water.”nuestra nota
Adónde remite la nota
Torah Ohrתורה אור
below, ד"ה והנה זהו דרך כלל
והנה זהו דרך כלל שנק׳ שמים וארץ תורה ומצות ודרך פרט בתורה עצמה שמים זו תורה שבכתב שמים שם מים דאורייתא מחכמה נפקת וארץ נקרא תורה שבע״פ כי ארץ מלשון רצון כמאמר רז״ל למה נקרא שמה ארץ שרצתה כו׳ וארץ אותיות א׳ רץ כו׳ והענין כי תורה שבע״פ היא השגת תכלית הרצון לידע איך ומה כגון סוכה שהיא גבוה כו׳ שאין זה מבואר בתורה שבכתב ותושב״כ היא רק בחי׳ אותיות להיות כדמותן בצלמן שהן שמותיו של הקב״ה ולכן נקרא קורא בתורה כמו שקורא בשם והיינו מלמעלה למטה אבל תורה שבע״פ עיקרה ממטה למעלה ע״י השגת הרצון בנפש תכלל הנפש במקורה למעלה. ושלשה נקראו ארץ כנסת ישראל ותורה שבע״פ ומצות וכולן נרמזין במקרא אחד. ארץ ארץ ארץ שמעי דבר ה׳: אך אי זה בית כו׳ כי הכסא והשרפרף אין דרכן להעמידן …
Now, this is in general: that Torah and mitzvos are called heaven and earth. And in particular, within the Torah itself: “heaven” is the Written Torah — shamayim is sham mayim (“there is water”), for the Torah comes from Chochmah — and “earth” is the name for the Oral Torah, for eretz (earth) is from the word ratzon (will), as the saying of our Sages: “Why is it called eretz? Because it wished (ratz’sah),” etc.; and eretz is the letters alef, ratz (“runs”), etc. And the matter is: the Oral Torah is the grasp of the ultimate intent of the will — to know how and what, such as [the law of] a sukkah that is high, etc., which is not explained in the Written Torah. And the Written Torah is only the level of letters, [to be read] in their likeness and in their image, which are the Names of the Holy One, blessed be He. Therefore one is said to “read” (kore) in the Torah, as one calls (kore) a name; and this is from above to below. But the Oral Torah is essentially from below to above: through grasping the will in the soul, the soul becomes included in its source above. And three are called “earth”: the Community of Israel, the Oral Torah and the mitzvos; and all of them are alluded to in …
Read it here
La nota de Kehot
”נראה דזהו ע״פ מש״כ לקמן בד״ה והנה זהו דרך כלל כו׳ ושם וז״ל שמים שם מים דאורייתא מחכמה נפקת, ואולי אפשר לתת טעם שנק׳ תורת משה — מטעם הזה דאורייתא מחכמה נפקת — ומשה מן המים משיתיהו וד״ל” — הג״ה בכת״י על תו״א הנ״ל.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
3
Sobre las palabras
כי מן המים משיתיהו
Cómo se relaciona
La hija del Faraón lo llamó Moshé, “pues de las aguas lo saqué”. El Alter Rebe vincula a Moshé con el “agua”, la Jojmá de la que proviene la Torá.nuestra nota
La fuente
Exodus 2:10שמות ב׳:י׳Sefaria (opens in a new tab)
9וַתֹּאמֶר לָהּ בַּת־פַּרְעֹה הֵילִיכִי אֶת־הַיֶּלֶד הַזֶּה וְהֵינִקִהוּ לִי וַאֲנִי אֶתֵּן אֶת־שְׂכָרֵךְ וַתִּקַּח הָאִשָּׁה הַיֶּלֶד וַתְּנִיקֵהוּ: 10וַיִּגְדַּל הַיֶּלֶד וַתְּבִאֵהוּ לְבַת־פַּרְעֹה וַיְהִי־לָהּ לְבֵן וַתִּקְרָא שְׁמוֹ מֹשֶׁה וַתֹּאמֶר כִּי מִן־הַמַּיִם מְשִׁיתִהוּ: 11וַיְהִי בַּיָּמִים הָהֵם וַיִּגְדַּל מֹשֶׁה וַיֵּצֵא אֶל־אֶחָיו וַיַּרְא בְּסִבְלֹתָם וַיַּרְא אִישׁ מִצְרִי מַכֶּה אִישׁ־עִבְרִי מֵאֶחָיו:
9… and I will give thee thy wages.’ And the woman took the child, and nursed it. 10And the child grew, and she brought him unto Pharaoh’s daughter, and he became her son. And she called his name Moses, and said: ‘Because I drew him out of the water.’ 11And it came to pass in those days, when Moses was grown up, that he went …
Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria
La nota de Kehot
שמות ב, י.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
4
Sobre las palabras
שו״ה הרי היא — כסא ע״ד
Cómo se relaciona
The manuscript reads: “it is ‘My throne,’ like a throne, by way of analogy,” instead of “it is a throne, by way of analogy.”nuestra nota
Adónde remite la nota
Manuscripts of the Alter Rebbe’s maamarimכתבי יד
manuscript reading
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
La nota de Kehot
בכת״י: הרי היא כסאי כמו כסא: עד״מ.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
5
Sobre las palabras
דאנת חכים
Cómo se relaciona
The words here quote Tikkunei Zohar, Patach Eliyahu · 17b:3–4; the passage is shown below.
La fuente
Tikkunei Zohar, Patach Eliyahu · 17b:3–4תקוני הזהר י״ז ב:ג׳-ד׳Sefaria (opens in a new tab)
אנת חכים ולאו בחכמה ידיעא. אנת הוא מבין ולא מבינה ידיעא. לית לך אתר ידיעא אלא לאשתמודעא תוקפך וחילך לבני נשא. ולאחזאה לון איך אתנהיג עלמא בדינא וברחמי דאינון צדק ומשפט כפום עובדיהון דבני נשא. דין איהו גבורה. משפט עמודא דאמצעיתא. צדק מלכותא קדישא. מאזני צדק *תרין סמכי קשוט. הין צדק אות ברית. כלא לאחזאה איך אתנהיג עלמא.
You are wise and not with the known wisdom, You are understanding and not with the known understanding,
Hebrew: Constantinople, 1740 (CC-BY-NC) · English: Sefaria Community Translation (CC0) · via Sefaria
La nota de Kehot
ת״ז בהקדמה (פתח אליהו).
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
6
Sobre las palabras
דאנת חכים ולא בחכמה ידיעא ומבין ולא בבינה ידיעא
Cómo se relaciona
La oración de Eliyahu: “Tú eres sabio, pero no con una sabiduría cognoscible; Tú entiendes, pero no con un entendimiento cognoscible”. La sabiduría de D'os está más allá de la nuestra; aun así, desciende a la Torá.nuestra nota
La fuente
Tikkunei Zohar 17b:3–4תקוני הזהר י״ז ב:ג׳-ד׳Sefaria (opens in a new tab)
אנת חכים ולאו בחכמה ידיעא. אנת הוא מבין ולא מבינה ידיעא. לית לך אתר ידיעא אלא לאשתמודעא תוקפך וחילך לבני נשא. ולאחזאה לון איך אתנהיג עלמא בדינא וברחמי דאינון צדק ומשפט כפום עובדיהון דבני נשא. דין איהו גבורה. משפט עמודא דאמצעיתא. צדק מלכותא קדישא. מאזני צדק *תרין סמכי קשוט. הין צדק אות ברית. כלא לאחזאה איך אתנהיג עלמא.
You are wise and not with the known wisdom, You are understanding and not with the known understanding,
Hebrew: Constantinople, 1740 (CC-BY-NC) · English: Sefaria Community Translation (CC0) · via Sefaria
Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.
7
Sobre las palabras
ומעשרות וקרבנות
Cómo se relaciona
The note says that the mention of tithes and sacrifices here is explained in Or HaTorah, Behaalosecha.nuestra nota
Adónde remite la nota
Or HaTorah, by the Tzemach Tzedekאור התורה
Behaalosecha, p. 364
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
La nota de Kehot
נתבאר באוה״ת בהעלותך ע׳ שסד.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

El escabel: elevar el pie ¶6–10

6והארץ הדום רגלי. הדום בלשון הפסוק הוא כמו שרפרף בלשון הגמרא שהוא ג״כ כסא קטן.

“Y la tierra es el escabel de Mis pies.” Hadom (escabel), en el lenguaje del versículo, es como shrafraf en el lenguaje de la Guemará, que es también un asiento pequeño.

Explicación

Ahora la segunda mitad del versículo, “la tierra es el escabel de Mis pies”. La palabra bíblica hadom es lo que el Talmud llama shrafraf: un asiento pequeño.

והוא מה שמעמידין תחת רגלי היושב להגביה הרגל מעל הארץ וע״ז אמרו בגמ׳ על פסוק כרסון רמיו אחד לכסא ואחד לשרפרף. כסא הוא הגדול שיושבין עליו ושרפרף הוא הקטן שמעמידין תחת הרגלים.1

Es lo que se coloca debajo de los pies de quien está sentado, para elevar el pie por encima del suelo. Y sobre esto dijeron en la Guemará, acerca del versículo “se colocaron tronos”: uno para trono y otro para escabel. El trono es el grande, sobre el cual uno se sienta, y el escabel es el pequeño, que se coloca debajo de los pies.

Explicación

Un escabel eleva los pies de quien está sentado. El Talmud lee el plural “tronos” de la visión de Daniel como un trono y un escabel.

El párrafo 6 en breve

El párrafo define el escabel —un asiento pequeño que eleva los pies del suelo— como preparación para explicar qué es la “tierra” que sirve de escabel a D'os.

Marei mekomot

1
Sobre las palabras
אמרו בגמרא על פסוק כרסון רמיו
Cómo se relaciona
Daniel ve “tronos colocados” y al Anciano de Días sentado; el Talmud pregunta por qué el plural.nuestra nota
La fuente
Daniel 7:9דניאל ז׳:ט׳Sefaria (opens in a new tab)
8… סִלְקָת בֵּינֵיהֵן וּתְלָת מִן־קַרְנַיָּא קַדְמָיָתָא אֶתְעֲקַרָה מִן־[קֳדָמַהּ] (קדמיה) וַאֲלוּ עַיְנִין כְּעַיְנֵי אֲנָשָׁא בְּקַרְנָא־דָא וּפֻם מְמַלִּל רַבְרְבָן: 9חָזֵה הֲוֵית עַד דִּי כׇרְסָוָן רְמִיו וְעַתִּיק יוֹמִין יְתִב לְבוּשֵׁהּ כִּתְלַג חִוָּר וּשְׂעַר רֵאשֵׁהּ כַּעֲמַר נְקֵא כׇּרְסְיֵהּ שְׁבִבִין דִּי־נוּר גַּלְגִּלּוֹהִי נוּר דָּלִק: 10נְהַר דִּי־נוּר נָגֵד וְנָפֵק מִן־קֳדָמוֹהִי אֶלֶף אַלְפִין יְשַׁמְּשׁוּנֵּהּ וְרִבּוֹ רִבְבָן קָדָמוֹהִי יְקוּמוּן דִּינָא יְתִב וְסִפְרִין פְּתִיחוּ:
8… this horn were eyes like the eyes of a man, and a mouth speaking great things. 9I beheld Till thrones were placed, And one that was ancient of days did sit: His raiment was as white snow, And the hair of his head like pure wool; His throne was fiery flames, and the wheels thereof burning fire. 10A fiery stream issued And came forth from before him; thousand thousands ministered unto him, And …
Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria
Chagigah 14a:6חגיגה י״ד א:ו׳Sefaria (opens in a new tab)
קַיבְּלַהּ מִינֵּיהּ, אוֹ לָא קַיבְּלַהּ מִינֵּיהּ? תָּא שְׁמַע: אֶחָד לְדִין וְאֶחָד לִצְדָקָה, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. אָמַר לוֹ רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה: עֲקִיבָא, מָה לְךָ אֵצֶל הַגָּדָה! כְּלָךְ מִדַּבְּרוֹתֶיךָ אֵצֶל נְגָעִים וְאֹהָלוֹת. אֶלָּא: אֶחָד לְכִסֵּא וְאֶחָד לִשְׁרַפְרַף. כִּסֵּא — לֵישֵׁב עָלָיו, שְׁרַפְרַף — לַהֲדוֹם רַגְלָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי וְהָאָרֶץ הֲדוֹם רַגְלָי״.
Did he accept it from him, or did he not accept it from him? Come and listen: "One for justice and one for charity, the words of Rabbi Akiva [which shows that he accepted Rabbi Yose the Galilean's words]. Rabbi Elazar the son of Azariah said to him, 'Akiva! What business do you have with aggadah? Take your words (ie. adjust your focus) to [tractates] Nega'im and Oholot! Rather, One for a throne and one for a footstool- the throne to sit upon, the footstool for a foot-rest, as it is said, "The heavens are My throne and the earth is My foot-rest (Isaiah 66:1)."
Hebrew: William Davidson, Vocalized Aramaic (CC-BY-NC) · English: Sefaria Community Translation (CC0) · via Sefaria
Sanhedrin 38b:18סנהדרין ל״ח ב:י״חSefaria (opens in a new tab)
קַבְּלַהּ מִינֵּיהּ אוֹ לָא קַבְּלַהּ מִינֵּיהּ? תָּא שְׁמַע, דְּתַנְיָא: אֶחָד לְדִין וְאֶחָד לִצְדָקָה, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. אָמַר לוֹ רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה: עֲקִיבָא, מָה לְךָ אֵצֶל הַגָּדָה? כְּלָךְ אֵצֶל נְגָעִים וְאֹהָלוֹת! אֶלָּא, אֶחָד לְכִסֵּא וְאֶחָד לִשְׁרַפְרַף: כִּסֵּא לֵישֵׁב עָלָיו, שְׁרַפְרַף לַהֲדוֹם רַגְלָיו.
Hebrew: William Davidson, Vocalized Aramaic (CC-BY-NC) · via Sefaria
Berakhot 10bברכות י׳ בSefaria (opens in a new tab)
Adónde remite la nota
Or HaTorah, by the Tzemach Tzedekאור התורה
Nach vol. 1, p. 313
Our explanationThe Tzemach Tzedek links Daniel’s “thrones” directly to our verse: “one for a throne and one for a footstool, as it says, ‘The heavens are My throne.’”
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
La nota de Kehot
דניאל ז, ט. חגיגה יד, א (ראה אוה״ת נ״ך-א ע׳ שיג ”כרסון רמיו וע״י יתיב כו׳ אחד לכסא ואחד לשרפרף שנאמר השמים כסאי כו׳”). סנהדרין לח, ב. וראה ברכות י, ב.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

7והענין כי הנה1 כנסת ישראל נקרא רגל כמ״ש בנים אתם לה׳ אלהיכם וברא כרעא דאבוה2 והנה כמו ע״ד משל שנמצא מעלה יתירה

Y la explicación: la Comunidad de Israel es llamada “pie”, como está escrito: “Hijos son ustedes de Havaiá, su D'os”, y “el hijo es la pierna de su padre”. Ahora bien, a modo de analogía, hay una ventaja adicional

Explicación

¿Por qué la tierra es el “escabel” de D'os? Porque el pueblo judío es llamado el “pie” de D'os: son Sus hijos, y el Talmud dice que “el hijo es la pierna de su padre”, una extensión del padre. Ahora bien, en ciertos aspectos el pie es superior a la cabeza.

ברגל מה שאין בראש שהרגלים הם המהלכים והם נושאים את הראש ומוליכין אותו למחוז חפצו

en el pie que no hay en la cabeza: pues los pies son los que caminan, y ellos llevan la cabeza y la conducen a su destino deseado.

Explicación

Los pies llevan la cabeza y la conducen adonde quiere ir; la cabeza no puede llegar allí sin ellos.

ונמצא הראש צריך להרגל וגם גידי הראש וחיותו שהדם הוא הנפש3 הם ברגלים וכשמקיזין דם מהרגל מתרפא הראש ומתקיים

Así pues, la cabeza necesita del pie. Y además, las venas de la cabeza y su fuerza vital —pues “la sangre es el alma”— están en los pies; y cuando se sangra el pie, la cabeza se cura y se mantiene.

Explicación

Además, las venas que irrigan la cabeza pasan por los pies, y la sangre es la vida. Por eso una sangría en el pie (un remedio de la época) podía curar la cabeza.

וכן כמה רפואות יש שעושין ברגלים4 ומתרפא הראש ובבחינה זו נקרא הרגל ראש5 והראש רגל שהוא למטה מהרגל במדרגה זו.6

Y asimismo hay varios remedios que se aplican en los pies, y la cabeza se cura. Y en este aspecto el pie es llamado cabeza y la cabeza pie, pues en este grado ella está por debajo del pie.

Explicación

Otros remedios aplicados en los pies también curan la cabeza. En este aspecto el pie es la “cabeza” y la cabeza el “pie”, ya que la cabeza depende de él.

El párrafo 7 en breve

El párrafo introduce la analogía del pie: aunque es lo más bajo, lleva e incluso cura a la cabeza, de modo que en cierto aspecto está por encima de ella. El pueblo judío es el “pie” de D'os en este sentido.

A fondo

El Rebe (nota de Kehot) explica la ventaja del pie “en este aspecto”: el nivel más bajo sirve de vasija para el más alto, así como la cabeza es vasija para el intelecto. Por eso también el mundo más bajo es morada para la esencia de D'os, mientras que los mundos superiores contienen solo revelaciones (Tanya cap. 36; Iggeres HaKodesh 20).

Marei mekomot

1
Sobre las palabras
והענין כי הנה כנס״י
Cómo se relaciona
Cited by the note as a parallel for the idea that the Community of Israel is called “foot.”nuestra nota
Adónde remite la nota
Sefer HaMaamarim 5627, by the Rebbe Maharashספר המאמרים תרכ״ז
p. 67 (5760 edition)
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
La nota de Kehot
ראה סה״מ תרכ״ז [הוצאת תש״ס] עמוד סז.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
2
Sobre las palabras
וברא כרעא דאבוה
Cómo se relaciona
There “a son is his father’s leg” describes Netzach: the natural love that acts without intellect, called the “legs,” outside the body; the lowest levels of Adam Kadmon extend to the end of Asiyah, which is why even the simplest Jew can give his life to sanctify G‑d’s Name.nuestra nota
La fuente
Yevamot 3a:2–4יבמות ג׳ א:ב׳-ד׳Sefaria (opens in a new tab)
דְּאָמַר רָבָא: אֲמַר לִי רַב יִצְחָק בַּר אַבְדִּימִי: אָתְיָא ״הֵנָּה״ ״הֵנָּה״, אָתְיָא ״זִמָּה״ ״זִמָּה״. הַשְׁתָּא דְּאָמְרַתְּ כׇּל מִלְּתָא דְּאָתְיָא מִדְּרָשָׁא חַבִּיבָא לֵקהּ, לִיתְנֵי לַאֲחוֹת אִשָּׁה לְבַסּוֹף! אַיְּידֵי דְּאַיְירִי בְּאִיסּוּר אַחְווֹתָא, תְּנָא אֲחוֹת אִשְׁתּוֹ.
Hebrew: William Davidson, Vocalized Aramaic (CC-BY-NC) · via Sefaria
Adónde remite la nota
Torah Ohrתורה אור
below, 78b
בחו״ג כו׳. משא״כ בחי׳ נצח הוא בחי׳ השפעה של המדה בלי שכל ומוחין בחי׳ נצוח שהוא בחי׳ אהבה הטבעית ברא כרעא דאבוה ונק׳ בחי׳ רגלים לבר מן גופא ואף שגם הרגלים מראים תנועות השמחה ברקוד בעת שמחתו היינו ע״י שחושב איך לרקד ולא ממילא כמו הידים. והנה נה״י דא״ק מסתיימין בעשיה וכו׳. והפרצופים דעגולים ויושר מסתיימין לפני הפרסא שבין אצי׳ לבריאה אלא שנה״י דא״ק בוקע הפרסא ומתלבשים בבי״ע כו׳ כי ענין א״ק הוא בחי׳ מחשבה אנא אמלוך שבמחה״ק ההיא היה כל תכלית סדר השתלשלות עד סוף עשייה בכדי להיות אתכפייא ואתהפכא כו׳. ולכן יכולה בחי׳ א״ק להתלבש בבי״ע כו׳. ולכן אפי׳ קל שבקלים ופחותי הערך יכול למסור נפשו על קידוש השם. והיינו מפני כי נה״י דא״ק מסתיימין ומתלבשים שם בסוף העשיה כו׳ (ועמ״ש בד״ה למנצח על השמינית): והנה ההפרש בין …
Open it on Sefaria (opens in a new tab)
Likkutei Torahלקוטי תורה
Vaetchanan 12c (in the marei mekomos)
אלקינו הוי׳ היה הוה ויהיה. אלקינו אלוה שלנו שאנחנו בטלים אליו בביטול ויחוד אמיתי כמ״ש בנים אתם לה׳ אלקיכם ברא כרעא דאבוה כמכו הרגל שבטל לגבי הראש ואפילו אם הראש רוצה להכאיב את הרגל ולהדאיבו לתשובה או לרפואה כגון אם הזיק את הרגל בקרירות שהרפואה היא לשפשפו בשלג ואם נכוה הרפואה היא לחממו ביותר במרחץ שהרפואה היא כואבת ביותר בשעת מעשה מאד ואין הרגל מרגיש את הרפואה כ״א הראש ואעפ״כ אין הרגל מונע מפני ביטולו להראש באחדות וע״ז יפול שם אלקינו אלוה שלנו שבאדם אחד יכול לומר על כל האברים שהם שלו דהיינו שהראש הוא של הרגל או שהרגל הוא של הראש. משא״כ על אחד אחר נפרד אינו יכול לומר שהוא שלו ממש כך נק׳ בכל התורה כולה אני ה׳ אלקיכם אלוה שלכם ממש כי חלק ה׳ ממש עמו אלא …
Our explanationThere “You are children… a son is his father’s leg” illustrates total unity: the foot is nullified to the head and accepts even a painful remedy the head chooses, as a frostbitten foot is rubbed with snow; so G‑d is “our G‑d,” ours as limbs of one body.
Open it on Sefaria (opens in a new tab)
Torah Ohr, Mishpatim, maamar 5לקמן עח, ב
page 78b, ¶37
ולכן והם לא יגשו לבחי׳ גילוי שם הוי״ה. אבל במשה רבע״ה כתיב ונגש לבחי׳ שם הוי״ה. וכן אבות העולם היו מרכבה לבחינת זרועות עולם כנ״ל. (ובזה יובן קצת מ״ש בשיר השירים דודי שלח ידו כו׳ דהיינו לנשמות הגבוהות במאד אבות העולם ומשה רבינו עליו השלום כנ״ל):
Open it on Sefaria (opens in a new tab)
La nota de Kehot
יונת אלם רפ״ב, ראה יבמות ג, א תוד״ה מקמי. וראה לקמן עח, ב. ובמ״מ ללקו״ת ואתחנן יב, ג.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
3
Sobre las palabras
שהדם הוא הנפש
Cómo se relaciona
“Pues la sangre es el alma (la vida).” La vida de la cabeza fluye por la sangre que pasa por los pies.nuestra nota
La fuente
Deuteronomy 12:23דברים י״ב:כ״גSefaria (opens in a new tab)
22אַךְ כַּאֲשֶׁר יֵאָכֵל אֶת־הַצְּבִי וְאֶת־הָאַיָּל כֵּן תֹּאכְלֶנּוּ הַטָּמֵא וְהַטָּהוֹר יַחְדָּו יֹאכְלֶנּוּ: 23רַק חֲזַק לְבִלְתִּי אֲכֹל הַדָּם כִּי הַדָּם הוּא הַנָּפֶשׁ וְלֹא־תֹאכַל הַנֶּפֶשׁ עִם־הַבָּשָׂר: 24לֹא תֹּאכְלֶנּוּ עַל־הָאָרֶץ תִּשְׁפְּכֶנּוּ כַּמָּיִם:
22… is eaten, so thou shalt eat thereof; the unclean and the clean may eat thereof alike. 23Only be stedfast in not eating the blood; for the blood is the life; and thou shalt not eat the life with the flesh. 24Thou shalt not eat it; thou shalt pour it out upon the earth as water.
Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria
Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.
4
Sobre las palabras
וכן כמה רפואות יש שעושין ברגלים
Cómo se relaciona
There the Alter Rebbe says that the legs (Netzach and Hod) are rooted in Keser, carry the body and head, and that the head is healed through the foot — placed in hot water — because the veins of the head are in the foot, since “their end is wedged in their beginning.”nuestra nota
Adónde remite la nota
Likkutei Torahלקוטי תורה
Masei 90c (which refers to this passage)
והמשיך יוסף צ״ע בחי׳ זו לבנימין כדי שגם בנשמות הבינונים שהם ענפים וניצוצים המתפשטים מבנימין יוכל להיות בחי׳ אהבה זו. ומה שהטמין הגביע שלא ידע מזה בנימין, זהו משום כי בבינונים שהם ניצוצים דבנימין צ״ל אהבה זו באופן שלא ידע בעצמו מזו האהבה הגבוה דבחי׳ אהבה בתענוגים שהוא מדרגת צדיק שלמעלה ממדרגת הבינוני שמהתגלות אהבה זו בבינונים מה שלמעלה ממדרגתו יוכל להיות נמשך בו בחי׳ יש ויוהרא כו׳. אמנם צ״ל איך יתכן שיהיה לו אהבה רבה ועליונה זו ושלא ידע ממנה כלל, הנה זה מובן ממש״כ בענין ריב״ז שמגודל טרדתו בעיון ובההתבוננות לא ידע מהאהבה וזהו איני יודע באיזו דרך כו׳ כנ״ל, וא״כ פי׳ שהטמין הגביע זהו ענין חסדים המכוסים ביסוד אימא. ועמ״ש בפ׳ ויגש ע״פ וילקט יוסף את כל הכסף כו׳ ועמ״ש מענין אהבה בתענוגים ע״פ חכלילי עינים מיין …
Open it on Sefaria (opens in a new tab)
Sefer HaMaamarim 5632, by the Rebbe Maharashספר המאמרים תרל״ב
vol. 2, p. 378
Our explanationCited by the note as a parallel for the point that remedies applied to the feet heal the head.
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
La nota de Kehot
ראה לקו״ת מסעי צ, ג ”וגם לרפואת הראש הוא ע״י הרגל שמשימין במים חמין וכדומה לפי שיש גידי הראש בהרגל” ע״ש שמציין לכאן. וראה בסה״מ תרל״ב כרך ב ע׳ שעח.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
5
Sobre las palabras
ובבחינה זו נקרא הרגל ראש . . שסופן הוא תחילתן שבחי׳ הרגל נקרא ראש
Cómo se relaciona
Chapter 36 explains that G‑d desired a dwelling in the lowest realm, this physical world where His light is most hidden.nuestra nota
La fuente
Tanya, Likkutei Amarim 36:5תניא, חלק ראשון; ליקוטי אמרים ל״ו:ה׳Sefaria (opens in a new tab)
וְהִנֵּה, תַּכְלִית הִשְׁתַּלְשְׁלוּת הָעוֹלָמוֹת וִירִידָתָם מִמַּדְרֵגָה לְמַדְרֵגָה – אֵינוֹ בִּשְׁבִיל עוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים, הוֹאִיל וְלָהֶם יְרִידָה מֵאוֹר פָּנָיו יִתְבָּרֵךְ, אֶלָּא הַתַּכְלִית הוּא עוֹלָם הַזֶּה הַתַּחְתּוֹן, שֶׁכָּךְ עָלָה בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרֵךְ, לִהְיוֹת נַחַת רוּחַ לְפָנָיו יִתְבָּרֵךְ, כַּד אִתְכַּפְיָא סִטְרָא אָחֳרָא וְאִתְהַפֵּךְ חֲשׁוֹכָא לִנְהוֹרָא – שֶׁיָּאִיר אוֹר ה׳ אֵין־סוֹף בָּרוּךְ־הוּא בִּמְקוֹם הַחֹשֶׁךְ וְהַסִּטְרָא אָחֳרָא שֶׁל כָּל עוֹלָם הַזֶּה כּוּלּוֹ, בְּיֶתֶר שְׂאֵת וְיֶתֶר עֹז וְיִתְרוֹן אוֹר מִן הַחֹשֶׁךְ, מֵהֶאָרָתוֹ בְּעוֹלָמוֹת עֶלְיוֹנִים, שֶׁמֵּאִיר …
Hebrew: Kehot Publication Society (CC-BY-NC) · via Sefaria
Adónde remite la nota
Tanyaתניא
ch. 36; Iggeres HaKodesh 20
והנה, מודעת זאת מאמר רבותינו זכרונם לברכה, שתכלית בריאת עולם הזה הוא – שנתאוה הקדוש ברוך הוא להיות לו דירה בתחתונים. והנה, לא שייך לפניו יתברך בחינת מעלה ומטה, כי הוא יתברך ממלא כל עלמין בשוה. אלא ביאור הענין, כי קודם שנברא העולם היה הוא לבדו יתברך יחיד ומיוחד, וממלא כל המקום הזה שברא בו העולם, וגם עתה כן הוא לפניו יתברך. רק שהשינוי הוא אל המקבלים חיותו ואורו יתברך, שמקבלים על ידי לבושים רבים המכסים ומסתירים אורו יתברך, כדכתיב: ״כי לא יראני האדם וחי״, וכדפירשו רבותינו זכרונם לברכה, שאפילו מלאכים הנקראים ״חיות״ אין רואין כו׳. וזהו ענין השתלשלות העולמות וירידתם ממדרגה למדרגה, על ידי ריבוי הלבושים המסתירים האור והחיות שממנו יתברך, עד שנברא עולם הזה הגשמי והחומרי ממש, והוא התחתון במדרגה, שאין תחתון למטה ממנו בענין הסתר אורו יתברך …
Our explanationThe note uses it to show that the lowest, the “foot,” is the true vessel for G‑d’s essence, while the higher worlds receive only revelations.
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
The Rebbe’s maamar “Basi L’gani” (5711)ד״ה באתי לגני תשי״א
A maamar of the Rebbe, 5711
Our explanationCited for the idea that the higher worlds are a “descent from the light of His face,” while the lower world is His dwelling.
Find it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Biurei HaZohar, by the Mitteler Rebbeביאורי הזהר
Beshalach 43c
Our explanationCited for the idea that a created being’s sense of existing on its own derives from G‑d’s essence, whose existence is from itself, which is why the lowest world can be His dwelling.
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Biurei HaZohar, by the Tzemach Tzedekביאורי הזהר לצמח צדק
p. 214
Our explanationCited with the Mitteler Rebbe’s Biurei HaZohar for the same point.
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Sefer HaMaamarim of the Rebbe Rayatzספר המאמרים (אדמו״ר מוהריי״צ)
Hemshech Rosh Hashanah 5694, ch. 14 (and ד"ה בסוכות there, beginning); ד"ה מצה זו 5707, ch. 2
Our explanationCited for the same explanation of why the physical world, and not the higher worlds, is the dwelling for G‑d’s essence.
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Likkutei Sichos, by the Lubavitcher Rebbeלקוטי שיחות
vol. 9, p. 75, note 30
Our explanationThe note ends by citing this talk, where the same point is made.
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
La nota de Kehot
משמע שמעלת הרגל ”בבחי׳ זו” היא בדוגמת מעלת הראש בבחי׳ הגילויים, והיינו שנעיצת תחלתן בסופן הוא באופן, שבחי׳ סופן — רגל, הוא כלי לבחי׳ תחלתן — כמו שהראש הוא כלי לשכל.
וכן מובן גם מענין ד”דירה בתחתונים” מה שדוקא התחתונים הם דירה לעצמותו ית׳ (ובעולמות העליונים — רק גילוי, שזהו ”ירידה מאור פניו ית׳” (תניא פל״ו. נת׳ בד״ה באתי לגני תשי״א פ״ה. וש״נ) — שזהו לא רק לפי שהגילויים שישנם בעליונים מסתירים על העצמות, ובעוה״ז — אין הסתר זה, אלא גם) לפי שההרגש שמציאותו מעצמותו — בעוה״ז, הוא בדוגמת והוא ”כלי” ודירה להעצמות שמציאותו מעצמותו (אגה״ק סי׳ כ׳. ביאוה״ז בשלח מג, ג, ביאוה״ז לצ״צ ע׳ ריד. וראה המשך ר״ה תרצ״ד (פי״ד. ובד״ה בסוכות שם בתחלתו), מצה זו תש״ז פ״ב. ובכ״מ). לקו״ש ח״ט ע׳ 75 הערה 30.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
6
Sobre las palabras
בנים אתה לה׳
Cómo se relaciona
“Hijos son ustedes de Havaiá, su D'os.” Como hijos, el pueblo judío es una extensión de su Padre, Su “pie”.nuestra nota
La fuente
Deuteronomy 14:1דברים י״ד:א׳Sefaria (opens in a new tab)
1בָּנִים אַתֶּם לַה׳ אֱלֹקֵיכֶם לֹא תִתְגֹּדְדוּ וְלֹא־תָשִׂימוּ קׇרְחָה בֵּין עֵינֵיכֶם לָמֵת: 2כִּי עַם קָדוֹשׁ אַתָּה לַHavayah אֱלֹקֶיךָ וּבְךָ בָּחַר Havayah לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה מִכֹּל הָעַמִּים אֲשֶׁר עַל־פְּנֵי הָאֲדָמָה:
1Ye are the children of the LORD your God: ye shall not cut yourselves, nor make any baldness between your eyes for the dead. 2For thou art a holy people unto the LORD thy God, and the LORD hath chosen …
Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria
La nota de Kehot
דברים יד, א.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

8וכך הוא למעלה על ידי התכללות המשכות המדרגות נעוץ תחילתן בסופן1 וסופן בתחילתן2 אור ישר ואור חוזר3 אור ישר נקרא מלמעלה למטה

Y así es arriba: por medio de la interinclusión de las atracciones de los niveles, “su comienzo está enclavado en su fin y su fin en su comienzo”: luz directa y luz que retorna. La luz directa es la que va de arriba abajo,

Explicación

La analogía del pie se aplica ahora a los niveles espirituales. El Sefer Yetzirah dice que las Sefirot tienen “su comienzo enclavado en su fin y su fin en su comienzo”. La Cabalá habla de dos flujos: la “luz directa”, que desciende del nivel más alto al más bajo,

כל מה שלמעלה הוא העליון ואור חוזר ממטה למעלה כל מה שלמטה הוא העליון וזהו נעוץ תחילתן בסופן שסופן הוא תחילתן שבחינת הרגל נקרא ראש.

[donde] todo lo que está más arriba es superior; y la luz que retorna va de abajo arriba, [donde] todo lo que está más abajo es superior. Y esto es “su comienzo está enclavado en su fin”: que su fin es su comienzo, pues el nivel del pie es llamado cabeza.

Explicación

en la cual lo más alto es superior; y la “luz que retorna”, que asciende desde abajo, en la cual lo más bajo es superior. Así, el fin es también un comienzo: el “pie” se convierte en la “cabeza”.

וישראל נקראו ראשית4 5 6 וכתיב וירא ראשית לו7 וע״י אתערותא דלתתא נעשה למעלה תיקון אורות עליונים וזהו שמצינו במשה שבחטא העגל נטלו ממנו אלף אורות (ובשבת חוזרין8 ונותנין אליו במתנה וזהו ישמח משה במתנת חלקו)9

E Israel es llamado “primero”, y está escrito: “Y vio lo primero para sí”. Y por medio del despertar desde abajo se produce arriba una rectificación de las luces supremas. Y esto es lo que encontramos con Moshé: en el pecado del Becerro de Oro le fueron quitadas mil luces (y en Shabat se le devuelven como regalo; y esto es “Moshé se alegra con el regalo de su porción”);

Explicación

Israel es llamado “primero” (reshit), la cabeza de la creación, aunque se encuentra en el nivel más bajo. Su servicio desde abajo repara y completa las luces de arriba. Moshé lo ilustra: cuando Israel pecó con el Becerro de Oro, él perdió mil luces, que le son restituidas cada Shabat (la oración de Shabat “Moshé se alegra con el regalo de su porción”).

ועל זה רמזו רז״ל במ״ש ע״פ לך רד10 11 רד מגדולתך כלום נתתי לך גדולה אלא בשביל ישראל והיינו לפי שהיו ישראל בבחינת הרגל שלו

y nuestros Sabios aludieron a esto en lo que dijeron sobre el versículo “Ve, desciende”: “Desciende de tu grandeza; ¿acaso te di grandeza sino por Israel?”. Es decir, porque Israel estaba en el nivel de su “pie”,

Explicación

El Talmud dice que, después del pecado, D'os le dijo a Moshé: “Ve, desciende de tu grandeza; te di grandeza solo por Israel”. La grandeza de Moshé dependía de Israel, porque Israel era su “pie”.

וכמ״ש שש מאות אלף רגלי העם12 אשר אנכי בקרבו13 והם היו לו בחינת מקיף ובחינת ראש אף שהם היו לו בבחינת רגל ודאי.

como está escrito: “Seiscientos mil de a pie es el pueblo en medio del cual yo estoy”; y ellos eran para él el nivel de lo circundante y el nivel de la cabeza, aunque ciertamente eran para él en el nivel del pie.

Explicación

Moshé mismo llamó al pueblo “seiscientos mil de a pie”. Aunque eran su pie, eran también su luz circundante y su cabeza: su elevación dependía de ellos.

וכך הוא בכל ישראל ע״י שמתקן מעשיו שהם בכח המעשה בעשי׳ גשמיות בבחי׳ רגלים נעשה מוחו ולבו זכים14 אלף פעמים ככה.15

Y así es con todo judío: al rectificar sus actos, que están en la facultad de la acción, en el hacer físico, en el nivel de los pies, su cerebro y su corazón se vuelven mil veces más puros.

Explicación

Lo mismo vale para todo judío: sus actos prácticos, los “pies” de su alma, cuando están rectificados, purifican su mente y su corazón mil veces más.

El párrafo 8 en breve

El párrafo explica por qué el nivel más bajo puede ser el más alto: en la “luz que retorna” desde abajo, el fin se convierte en el comienzo. Israel, el “pie”, es también la “cabeza”, así como la grandeza de Moshé dependía de Israel, y los actos físicos de la persona purifican su mente y su corazón.

A fondo

El Tzémaj Tzedek (Or HaTorah, Chanukah) da la razón de esta disposición: el descenso es un rebajamiento, de modo que lo superior puede permanecer revestido en lo inferior solo porque lo inferior tiene una cualidad que a lo superior le falta. El Rebe (Likkutei Sichos vol. 6) explica que las mil luces no son una mera luz añadida dentro del nivel existente de Moshé, sino un cambio de nivel, como el cambio de Avram a Avraham.

Marei mekomot

1
Sobre las palabras
נעוץ תחילתן בסופן
Cómo se relaciona
There the Alter Rebbe explains that “their end is wedged in their beginning,” the end having an advantage the head lacks, exists only in the world of Tikkun, where the Sefiros form full configurations, and not in Tohu.nuestra nota
Adónde remite la nota
Torah Ohrתורה אור
below, 52a
פרצופים לכך נמצא בהם דבר חדש מעלה יתירה אשר לא היתה בעולם התהו בהיותן בבחי׳ נקודות זת״ז. והיינו מ״ש בס״י נעוץ תחלתן בסופן וסופן בתחלתן. שיש מעלה בסוף מה שאין בראש. שזה לא נמצא בעולם התהו רק בעולם התקון מפני שנעשו בבחי׳ פרצופים. והוא עד״מ מכחות הנפש שבגוף שהשכל מלובש במוח שבראש שהוא המעולה וראש לכל כחות הנפש ואח״כ בידים מתלבש כח המעשה לכתוב ולצייר ולעשות כל מלאכת אומן שהוא כח פחות בערך לגבי כח השכל שבמוח ואח״כ ברגלי׳ מתלבש הכח היותר נמוך שבמעשה כח ההילוך לבד וכאשר נעריך הכחות בעצמן זה לזה מצד עצם מהותן כמו שהם קודם התלבשות באיברים ודאי ימצא שכח השכל הוא מרומם ונעלה לגמרי בכל מכל כל מכח המעשה שבידים ורגלים כו׳ כי הוא כח מפנימי׳ הנפש ונעלה מעלה מן כח ההלוך שהוא רק מחיצונית …
Our explanationHe compares it to the soul’s powers: intellect in the head is far above the power of walking in the feet, yet the feet have their own advantage.
Open it on Sefaria (opens in a new tab)
Likkutei Torahלקוטי תורה
Ki Seitzei 35b
רצונו וחכמתו ית׳ ואורייתא וקוב״ה כולא חד ואלהיך בחי׳ המצות רמ״ח פקודין רמ״ח אברים דמלכא ושרש ב׳ בחי׳ אלו הם נעוץ תחלתן בסופן וסופן בתחלתן כי בחי׳ התורה הוא בחי׳ מלך כמארז״ל מתניתא מלכתא שהמשנה הוא עד״מ כמו מלך שהוא גוזר ואומר שאם יטעון ראובן כך כו׳ יהיה פסק כך וכך וכן בדיני איסור והיתר ובחי׳ המצות הם בחינת עבד לשמוע בקולו וכדכתיב כי חי בני ישראל עבדים. והנה בחינת מלוכת התורה שבה מלכים ימלוכו הוא מחמת שכל העוסק בתורה הקב״ה קורא ושונה כנגדו. וכמ״ש ואשים דברי בפיך ויעקב חבל נחלתו כמו למשל באדם המנענע בחבל למטה מתנענע גם למעלה בראש החבל ולזה נמשלה התורה למים שיורדין ממקום גבוה למקום נמוך וזהו נעוץ תחלתן בסופן ובחי׳ המצות הם סופן בתחלתן כי סוף מעשה במחשבה תחלה (ועמ״ש ע״פ השמים כסאי והארץ …
Our explanationThere the Torah, like water descending from a high place to a low one, is “their beginning wedged in their end,” while the mitzvos, where “the end of the deed was first in thought,” are “their end wedged in their beginning”; the passage itself refers to the maamar “The heavens are My throne.”
Open it on Sefaria (opens in a new tab)
Biurei HaZohar, by the Tzemach Tzedekביאורי הזהר לצמח צדק
vol. 2, p. 600 (which lists several discourses)
Our explanationThe Tzemach Tzedek discusses this principle of Sefer Yetzirah and refers there to several discourses on it.
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Likkutei Sichos, by the Lubavitcher Rebbeלקוטי שיחות
vol. 6, p. 19, note 57
Our explanationThe Rebbe notes what “the end of the deed was first in thought” adds beyond “their beginning is wedged in their end.”
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Or HaTorah, by the Tzemach Tzedekאור התורה
Bereshis vol. 3, 473b (from Likkutei Torah L’Gimmel Parshiyos); Chanukah 929b
Our explanationA lengthy treatment of the principle. In the Chanukah volume the Tzemach Tzedek gives its reason: it was so arranged so that the light drawn into the worlds should endure, for descent is a lowering, but when the lower has a quality the higher lacks, the clothing of the higher in the lower can last.
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Sefer HaMaamarim 5630, by the Rebbe Maharashספר המאמרים תר״ל
ד"ה ועמדו רגליו, p. 320
Our explanationA later discourse that discusses the same principle, cited as a parallel.
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
The Rebbe Maharash’s maamar “V’atah Yigdal Na” (5632)ד״ה ועתה יגדל נא תרל״ב
A maamar of the Rebbe Maharash, 5632
Our explanationA later discourse that discusses the same principle at length, cited as a parallel.
Find it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Torah Ohr, Shemos, maamar 3לקמן נב, א
page 52a, ¶5
באורך ורוחב כ״א היתה נקודה א׳ בדרך כללי וקיצור מופלג זו חסד וזו גבורה כו׳ וגם היו הע״ס זה תחת זה שהיו מפורדים זה מזה שחסד הי׳ בפ״ע וגבורה בפ״ע ולא היו מתכללי׳ זה מזה (ולכן היו רק נקודות כו׳ דהא בהא תליא). משא״כ עולם התקון הוא שנעשו הספי׳ בבחי׳ פרצופי׳ מחכמה נבנה פרצוף אבא ומו״ק פרצוף ז״א שהוא שנתחלק׳ הספי׳ בהתפשטו׳ לפרטי פרטיו׳ טפ״ט ובכל א׳ ראש תוך סוף …
Open it on Sefaria (opens in a new tab)
Likkutei Torah, Ki Seitzei, maamar 1לקו״ת תצא לה, ב
page 35b, ¶10
בשרשו ואתהפכא מחשוכא לנהורא.
Open it on Sefaria (opens in a new tab)
La nota de Kehot
ספר יצירה פ״א מ״ז. ראה גם לקמן נב, א. ראה לקו״ת תצא לה, ב. ביאוה״ז לצ״צ ח״ב ע׳ תר ומציין שם לכמה דרושים. וראה בלקו״ש ח״ו ע׳ 19 בהערה 57 ”החידוש שבסוף מעשה במחשבה תחלה על נעוץ תחלתן בסופן”. בארוכה באוה״ת כאן כרך ג תעג, ב מלקו״ת לג״פ. וראה גם בד״ה ועמדו רגליו — תר״ל ע׳ שכ. ובד״ה ועתה יגדל נא תרל״ב כרך ב ע׳ שסז ואילך. באוה״ת חנוכה תתקכט, ב כ׳ הטעם ”שהוסד כן הוא כדי להיות קיום המשכת האור בעולמות שהרי הירידה הוא השפלה . . אך כאשר ימצא בהתחתון בחי׳ ומדריגה מה שאין נמצא בהעליון לכך יתקיים התלבשות העליון בתחתון” ע״ש.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
2
Sobre las palabras
נעוץ תחילתן בסופן וסופן בתחילתן
Cómo se relaciona
El Sefer Yetzirah describe las diez Sefirot: “su fin está enclavado en su comienzo y su comienzo en su fin, como una llama ligada a una brasa”. El Alter Rebe lo usa para la superioridad del nivel más bajo.nuestra nota
La fuente
Sefer Yetzirah 1:7ספר יצירה א׳:ז׳Sefaria (opens in a new tab)
עשר ספירות בלי מה נעוץ סופן בתחלתן ותחלתן בסופן כשלהבת קשורה בגחלת שאדון יחיד ואין לו שני ולפני אחד מה אתה סופר:
Ten SEFIROT BELIMAH—Their end is attached to their start, like the flame-tongue is bound to the coal. For the Lord is unique, He has no second—before one, what can you count?
Hebrew: Sefer Yetzirah, Warsaw 1884 (Public Domain) · English: Sefaria Community Translation (CC0) · via Sefaria
Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.
3
Sobre las palabras
אור ישר ואור חוזר
Cómo se relaciona
The Tzemach Tzedek notes that this is unlike the “circles,” which have no head or end at all: here there are a head and an end, only from above Chochmah is the head and Malchus the end, and from below the reverse.nuestra nota
Adónde remite la nota
Or HaTorah, by the Tzemach Tzedekאור התורה
Bereshis 1826a; Vaeschanan pp. 174, 293 ff.
Our explanationIn Vaeschanan he discusses why the beginning is wedged specifically in the end and not in the middle.
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
La nota de Kehot
באוה״ת בראשית תתרכו, א מציין ע״ז ”אינו דומה לבחי׳ עגולים, שבבחי׳ עגולים לא יש כלל ראש וסוף . . אבל כאן הכוונה שיש ראש וסוף רק שמלמעלה למטה החכמה ראש והמל׳ סוף ומלמטלמ״ע בהיפוך”.
וראה באוה״ת פ׳ ואתחנן ע׳ קעד וע׳ רצג ואילך למה דוקא נתב״ס ולא באמצען.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
4
Sobre las palabras
וישראל נקראו ראשית
Cómo se relaciona
A handwritten gloss on the first edition of Torah Ohr refers to these discourses of the Mitteler Rebbe for Israel being called “first.”nuestra nota
Adónde remite la nota
Torah Chaim, by the Mitteler Rebbeתורת חיים
Chayei Sarah, ד"ה והנערה טובת מראה, sec. 26; ד"ה ומעתה יש להקדים עוד ענין א'
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
La nota de Kehot
”ע׳ תו״ח פ׳ חיי שרה בד״ה והנערה טובת מראה כו׳ בסי׳ כו. בד״ה ומעתה יש להקדים עוד ענין א׳ כו׳ [##]”. הג״ה בכת״י על תו״א הנ״ל.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
5
Sobre las palabras
וישראל נקראו ראשית
Cómo se relaciona
Rashi cita a los Sabios que dicen que el mundo fue creado “por Israel, que es llamado reshit (primero)”, a partir de Jeremías 2:3.nuestra nota
La fuente
Rashi on Genesis 1:1:2רש"י על בראשית א׳:א׳:ב׳Sefaria (opens in a new tab)
בראשית ברא אֵין הַמִּקְרָא הַזֶּה אוֹמֵר אֶלָּא דָּרְשֵׁנִי, כְּמוֹ שֶׁדְּרָשׁוּהוּ רַבּוֹתֵינוּ בִּשְׁבִיל הַתּוֹרָה שֶׁנִקְרֵאת רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ (משלי ח'), וּבִשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל שֶׁנִקְרְאוּ רֵאשִׁית תְּבוּאָתוֹ (ירמיה ב'); וְאִם בָּאתָ לְפָרְשׁוֹ כִּפְשׁוּטוֹ, כָּךְ פָּרְשֵׁהוּ בְּרֵאשִׁית בְּרִיאַת שָׁמַיִם וָאָרֶץ, וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ וַיֹּאמֶר אֱלֹקִים יְהִי אוֹר וְלֹא בָא הַמִּקְרָא לְהוֹרוֹת סֵדֶר הַבְּרִיאָה לוֹמַר שֶׁאֵלּוּ קָדְמוּ, שֶׁאִם בָּא לְהוֹרוֹת כָּךְ, הָיָה לוֹ לִכְתֹּב בָּרִאשׁוֹנָה בָּרָא אֶת הַשָּׁמַיִם וְגוֹ' שֶׁאֵין לְךָ רֵאשִׁית בַּמִּקְרָא שֶׁאֵינוֹ דָבוּק …
בראשית ברא IN THE BEGINNING GOD CREATED — This verse calls aloud for explanation in the manner that our Rabbis explained it: God created the world for the sake of the Torah which is called (Proverbs 8:22) “The beginning (ראשית) of His (God’s) way”, and for the sake of Israel who are called (Jeremiah 2:3) “The beginning (ראשית) of His (God’s) increase’’. If, however, you wish to explain it in its plain sense, explain it thus: At the beginning of the Creation of heaven and earth when the earth was without form and void and there was darkness, God said, “Let there be light”. The text does not intend to point out the order of the acts of Creation — to state that these (heaven and earth) were …
Hebrew: Pentateuch with Rashi's commentary by M. Rosenbaum and A.M. Silbermann, 1929-1934 (Public Domain) · English: Pentateuch with Rashi's commentary by M. Rosenbaum and A.M. Silbermann, 1929-1934 (Public Domain) · via Sefaria
Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.
6
Sobre las palabras
וישראל נקראו ראשית
Cómo se relaciona
“Israel es santo para D'os, lo primero (reshit) de Su cosecha”: el versículo detrás del título de Israel como “primero”.nuestra nota
La fuente
Jeremiah 2:3ירמיהו ב׳:ג׳Sefaria (opens in a new tab)
2… לֵאמֹר כֹּה אָמַר ה׳ זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ אַהֲבַת כְּלוּלֹתָיִךְ לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה: 3קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל לַה׳ רֵאשִׁית תְּבוּאָתֹה כׇּל־אֹכְלָיו יֶאְשָׁמוּ רָעָה תָּבֹא אֲלֵיהֶם נְאֻם־ה׳ 4שִׁמְעוּ דְבַר־ה׳ בֵּית יַעֲקֹב וְכׇל־מִשְׁפְּחוֹת בֵּית יִשְׂרָאֵל:
2… espousals; how thou wentest after Me in the wilderness, in a land that was not sown. 3Israel is the LORD’S hallowed portion, His first-fruits of the increase; all that devour him shall be held guilty, evil shall come upon them, saith the LORD. 4Hear ye the word of the LORD, O house of Jacob, and all the families of …
Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria
Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.
7
Sobre las palabras
וירא ראשית לו
Cómo se relaciona
De la bendición de Moshé a Gad, “Y vio lo primero para sí”; el Alter Rebe cita la frase por “primero”.nuestra nota
La fuente
Deuteronomy 33:21דברים ל״ג:כ״אSefaria (opens in a new tab)
20וּלְגָד אָמַר בָּרוּךְ מַרְחִיב גָּד כְּלָבִיא שָׁכֵן וְטָרַף זְרוֹעַ אַף־קׇדְקֹד: 21וַיַּרְא רֵאשִׁית לוֹ כִּי־שָׁם חֶלְקַת מְחֹקֵק סָפוּן וַיֵּתֵא רָאשֵׁי עָם צִדְקַת Havayah עָשָׂה וּמִשְׁפָּטָיו עִם־יִשְׂרָאֵל: 22וּלְדָן אָמַר דָּן גּוּר אַרְיֵה יְזַנֵּק מִן־הַבָּשָׁן:
20… Gad; He dwelleth as a lioness, And teareth the arm, yea, the crown of the head. 21And he chose a first part for himself, For there a portion of a ruler was reserved; And there came the heads of the people, He executed the righteousness of the LORD, And His ordinances with Israel. . 22And of Dan he said: Dan is a lion’s whelp, That leapeth forth from Bashan.
Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria
La nota de Kehot
דברים לג, כא.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
8
Sobre las palabras
נטלו ממנו אלף אורות (ובשבת חוזרין
Cómo se relaciona
According to the note, Likkutei Torah there cites Pri Etz Chaim, Shaar HaShabbos ch. 8, on “Moshe rejoices…”: a thousand portions of light.nuestra nota
Adónde remite la nota
Likkutei Torahלקוטי תורה
Berachah 93c
אלף אלפים ישמשוניה ורבו רבוון קדמוהי יקומון כי מבחי׳ ע״י שהוא מקור חיים מקור התענוג אזי גם מה שנמשך ומתפשט ממנו הארה בעלמא בבחי׳ ישמשוניה וקדמוהי יקומון הוא בבחי׳ אלף אלפים ורבו רבוון כו׳. וכמ״ש באד״ר ענין רבוי העלמין בגלגלתא יתבין תליסר אלפי רבוא עלמין כו׳. וזהו ג״כ ענין הללוהו כרוב גודלו). והנה שרה הוא בחי׳ מטרוניתא בחי׳ מל׳ ומקודם נק׳ שרי לשון אדון שלי בלי התפשטות ואח״כ נעשית שרה לכל העולם מלכותך מלכות כל עולמים וכדי להיות ההתפשטות למטה יותר צ״ל ההמשכה הכח לזה מלמעלה יותר ולכן ניתן לה אות ה׳ שהוא כח התפשטות לאורך ורוחב ועמ״ש בענין ה׳ דאברהם בד״ה הנה אברם כו׳. ועיין בזהר פרשת בלק (דקצ״א א׳) אזעירת גרמה כו׳ ומאי איהי י כו׳ עד אתבניאת ואתעבידת כו׳ ה׳ כמלקדמין וכו׳ ע״ש ונת׳ במ״א ומזה יובן …
Now it is explained elsewhere that we see, by way of analogy, in a person, that delight is what is drawn down and spreads out in length and breadth and in multiplicity more than all the powers of the soul.
Our explanationThe passage discusses the “thousand thousands” that emanate from the source of life and delight.
Read it here
Likkutei Sichos, by the Lubavitcher Rebbeלקוטי שיחות
vol. 6, p. 245; vol. 22, p. 349; vol. 23, p. 335
Our explanationThe Rebbe suggests that the thousand lights are not an addition of light to the soul that strengthens its service while it stays at its level; rather, their loss and return are like the change from Avram to Avraham, a change of the person’s very level.
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
The Rebbe Maharash’s maamar “פסל לך” (5632)ד״ה פסל לך תרל״ב
A maamar of the Rebbe Maharash, 5632
Our explanationA passage from here is quoted in this discourse.
Find it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
The Rebbe Maharash’s maamar “ישמח משה” (5638)ד״ה ישמח משה תרל״ח
A maamar of the Rebbe Maharash, 5638
Our explanationA discourse devoted to “Moshe rejoices,” discussing the thousand lights.
Find it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Sefer HaMaamarim 5643, by the Rebbe Maharashספר המאמרים תרמ״ג
p. 31
Our explanationThere it says the body is not refined by practical mitzvos, and it reads Torah Ohr as saying only that “his brain and heart become pure”: the mind and heart are refined to understand the greatness of the Infinite Light and to be bound to G‑dliness. It asks why the number is specifically a thousand, and why specifically the brain and heart.
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Likkutei Torah, V’Zos HaBerachah, maamar 1בלקו״ת ברכה צג, ג
page 93c, ¶2
ענין שארז״ל קומתו של אדה״ר הי׳ מאה אמה. והנה למעלה מהשכל יש גם כן בחי׳ הרבה. נר״נ כו׳ וחיה יחידה הם למעלה מהשכל.
Now the intellect, which is Chochmah and Binah, is likewise a tenth of what is above the intellect, which is called the level of a hundred. And this is the meaning of what our Sages said, that the stature of Adam, the first man, was a hundred cubits.
Read it here
La nota de Kehot
בלקו״ת ברכה צג, ג ”פע״ח שער השבת פ״ח בענין ישמח משה כו׳ אלף חלקים של אור כו׳”. וראה לקו״ת להאריז״ל ס״פ תשא. שם ר״פ ויקרא. עיין בזה בספר הלקוטים בהעלותך עה״פ והאיש משה ענו מאד.
ולפענ״ד נראה, שהאלף אורות או המשכה הנ״ל אין זה ענין של תוספות אור בנשמה שתוכל להוסיף כח בעבודתה אבל נשארת במדריגתה . . אלא ב׳ ענינים הנ״ל הם ע״ד השינוי מאברם לאברהם. לקו״ש ח״ו ע׳ 245 ע״ש בארוכה. קטע מכאן מובא בד״ה פסל לך תרל״ב ע׳ פב.
בענין אלף אורות — ראה ד״ה ישמח משה תרל״ח.
בסה״מ תרמ״ג ע׳ לא כ׳ שאין הגוף מזדכך ע״י מצות מעשיות ומפרש שכאן בתו״א ”אמר רק מוחו ולבו זכים היינו שיזדככו המוח והלב להבין גדולת אוא״ס ב״ה ויהי׳ מקושר לאלקות . . צ״ל דקדוק לשונו הק׳ שע״י מצות מעשיות נע׳ מוחו ולבו זכים אלף פעמים ככה מהו המספר אלף פעמים דוקא, ולמה מוחו ולבו דוקא”.
ראה ג״כ לקו״ש חכ״ב ע׳ 349. חכ״ג ע׳ 335.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
9
Sobre las palabras
(ובשבת . . חלקו)
Cómo se relaciona
The parenthetical remark about Shabbos is found in the manuscripts as well, so it is not a later addition.nuestra nota
Adónde remite la nota
Manuscripts of the Alter Rebbe’s maamarimכתבי יד מאמרי אדה״ז
manuscripts of the Alter Rebbe’s maamarim
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Maamarei Admur HaZakenמאמרי אדמו״ר הזקן
by the Alter Rebbe
The Alter Rebbe’s maamarim as transcribed by his students, by year.
Find it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
La nota de Kehot
המוסגר נמצא גם בכת״י מאמרי אדה״ז.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
10
Sobre las palabras
לך רד מגדולתך
Cómo se relaciona
Rabí Elazar: después del Becerro de Oro, D'os dijo a Moshé: “¡Desciende de tu grandeza! ¿Acaso te di grandeza sino por Israel? Ahora que Israel ha pecado, ¿qué eres tú para Mí?”.nuestra nota
La fuente
Berakhot 32a:14ברכות ל״ב א:י״דSefaria (opens in a new tab)
״וַיְדַבֵּר ה׳ אֶל מֹשֶׁה לֶךְ רֵד״. מַאי ״לֶךְ רֵד״? אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה: מֹשֶׁה, רֵד מִגְּדוּלָּתְךָ! כְּלוּם נָתַתִּי לְךָ גְּדוּלָּה אֶלָּא בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל. וְעַכְשָׁיו יִשְׂרָאֵל חָטְאוּ — אַתָּה לָמָּה לִי? מִיָּד תָּשַׁשׁ כּוֹחוֹ שֶׁל מֹשֶׁה, וְלֹא הָיָה לוֹ כֹּחַ לְדַבֵּר. וְכֵיוָן שֶׁאָמַר ״הֶרֶף מִמֶּנִּי וְאַשְׁמִידֵם״, אָמַר מֹשֶׁה: דָּבָר זֶה תָּלוּי בִּי! מִיָּד עָמַד וְנִתְחַזֵּק בִּתְפִלָּה, וּבִקֵּשׁ רַחֲמִים.
"And the Lord spake unto Moses, Go, get thee down" (Exod. xxxii. 7). What means "Go, get thee down" ? R, Eleazar said : The Holy One, blessed be He, spake to Moses, "Moses, get thee down from thy greatness. Have I given thee greatness but for the sake of Israel? And now that Israel has sinned, what art thou to Me?" Immediately the strength of Moses was weakened, and he had not the power to speak. But when He said, "Let Me alone, that I may destroy them" (Deut. ix. 14), Moses said [to himself], "This matter depends upon me." He at once stood up and strengthened himself with prayer and besought mercy [for Israel].
Hebrew: William Davidson, Vocalized Aramaic (CC-BY-NC) · English: Tractate Berakot by A. Cohen, Cambridge University Press, 1921 (Public Domain) · via Sefaria
La nota de Kehot
ברכות לב, א. פדר״א פרק מה. ראה רש״י תשא לב, ז.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
11
Sobre las palabras
לך רד
Cómo se relaciona
Rashi sobre “Ve, desciende” trae la misma enseñanza: “de tu grandeza; te di grandeza solo por ellos”.nuestra nota
La fuente
Rashi on Exodus 32:7:2רש"י על שמות ל״ב:ז׳:ב׳Sefaria (opens in a new tab)
לך רד. מִגְּדֻלָּתְךָ – לֹא נָתַתִּי לְךָ גְּדֻלָּה אֶלָּא בִשְׁבִילָם (ברכות ל"ב), בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִתְנַדָּה מֹשֶׁה מִפִּי בֵית דִּין שֶׁל מַעְלָה (תנחומא):
לך רד GO, GO DOWN from your high position; I have given you distinction only for their sake! (Berakhot 32a). At that moment Moses was excommunicated by a decree of the heavenly court (Midrash Tanchuma, Ki Tisa 22).
Hebrew: Pentateuch with Rashi's commentary by M. Rosenbaum and A.M. Silbermann, 1929-1934 (Public Domain) · English: Pentateuch with Rashi's commentary by M. Rosenbaum and A.M. Silbermann, 1929-1934 (Public Domain) · via Sefaria
Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.
12
Sobre las palabras
שש מאות אלף רגלי העם
Cómo se relaciona
Moshé dice a D'os: “Seiscientos mil de a pie es el pueblo en medio del cual yo estoy”. El Alter Rebe lee “de a pie” literalmente: Israel son los pies de Moshé.nuestra nota
La fuente
Numbers 11:21במדבר י״א:כ״אSefaria (opens in a new tab)
Kehot’s note has יא, כב; the words are in יא, כא.
20… מֵאַפְּכֶם וְהָיָה לָכֶם לְזָרָא יַעַן כִּי־מְאַסְתֶּם אֶת־ה׳ אֲשֶׁר בְּקִרְבְּכֶם וַתִּבְכּוּ לְפָנָיו לֵאמֹר לָמָּה זֶּה יָצָאנוּ מִמִּצְרָיִם: 21וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה שֵׁשׁ־מֵאוֹת אֶלֶף רַגְלִי הָעָם אֲשֶׁר אָנֹכִי בְּקִרְבּוֹ וְאַתָּה אָמַרְתָּ בָּשָׂר אֶתֵּן לָהֶם וְאָכְלוּ חֹדֶשׁ יָמִים: 22הֲצֹאן וּבָקָר יִשָּׁחֵט לָהֶם וּמָצָא לָהֶם אִם אֶת־כׇּל־דְּגֵי הַיָּם יֵאָסֵף לָהֶם וּמָצָא לָהֶם:
20… you, and have troubled Him with weeping, saying: Why, now, came we forth out of Egypt?’ 21And Moses said: ‘The people, among whom I am, are six hundred thousand men on foot; and yet Thou hast said: I will give them flesh, that they may eat a whole month! 22If flocks and herds be slain for them, will they suffice them? or if all the …
Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria
La nota de Kehot
במדבר יא, כב.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
13
Sobre las palabras
שו״ה שלו — בקרבו
Cómo se relaciona
After “in whose midst I am,” the manuscript adds: “that he was in their midst.”nuestra nota
Adónde remite la nota
Manuscripts of the Alter Rebbe’s maamarimכתבי יד
manuscript reading
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
La nota de Kehot
בכת״י נוסף: שהוא הי׳ בקרבם: והם.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
14
Sobre las palabras
מוחו ולבו זכים
Cómo se relaciona
The glossator comments: “like pure (zakim) water, and understand” — linking the purity of mind and heart to the image of clear water.nuestra nota
Adónde remite la nota
Handwritten gloss on the first edition of Torah Ohrהגהה בכתב יד על תורה אור
on this line
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
La nota de Kehot
”כמו מים זכים והבן”. הג״ה בכת״י על תו״א.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
15
Sobre las palabras
אלף פעמים ככה
Cómo se relaciona
the page is on Sefaria, but its text shares nothing with the note (unconfirmed)nuestra nota
Adónde remite la nota
Or HaTorah, by the Tzemach Tzedekאור התורה
Bereshis vol. 6, 1826b ff.; Bechukosai p. 204
Our explanationThe Tzemach Tzedek discusses the “thousand times” further in these places.
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Toras Shmuel, by the Rebbe Maharashתורת שמואל
5627, p. 71
Our explanationThe Rebbe Maharash adds the reason: all of Israel are intermingled with one another, the lower within the higher and the higher within the lower.
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Torah Ohrתורה אור
below, 78b
ולכן והם לא יגשו לבחי׳ גילוי שם הוי״ה. אבל במשה רבע״ה כתיב ונגש לבחי׳ שם הוי״ה. וכן אבות העולם היו מרכבה לבחינת זרועות עולם כנ״ל. (ובזה יובן קצת מ״ש בשיר השירים דודי שלח ידו כו׳ דהיינו לנשמות הגבוהות במאד אבות העולם ומשה רבינו עליו השלום כנ״ל): ביאור ע״פ ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר כו׳ הנה נודע בסדר השתלשלות שמל׳ דאצי׳ נעשה כתר לבריאה ומל׳ דבריאה ליצירה כו׳ מלמעלה למטה וא״כ ממטה למעלה נחשב כלליות בריאה נגד אצי׳ רק בחי׳ נה״י לבר מגופא. כי בחי׳ חסד הוא בחי׳ עצם המדה כשמאיר בה בחי׳ המוחין והוא בחי׳ אהבה שע״י התבוננות כו׳ שע״י בחי׳ מוחין נעשה ממילא התפעלות אהוי״ר כו׳. ולכן נקרא בשם דרועא ימינא כמו הידים והזרועות שמראים תנועות השמחה בעת שמוחו טרוד בשמחה בלי שום מחשבה שיחשוב איך לעשות התנועה. וכמ״ש …
Our explanationThis discourse on “under His feet like the work of sapphire” explains that from below, the whole of Beriah counts only as the “legs” (Netzach, Hod, Yesod) relative to Atzilus, and contrasts Chesed, an attribute lit by intellect, with the “legs,” which act without it.
Open it on Sefaria (opens in a new tab)
Likkutei Torahלקוטי תורה
Vaeschanan 12c (in the marei mekomos) · not yet checked
Our explanationThere “a son is his father’s leg” describes Israel’s total nullification to G‑d, like a foot to the head, which accepts even a painful remedy; so G‑d is “our G‑d,” ours as limbs of one body.
Open it on Sefaria (opens in a new tab)
La nota de Kehot
ע׳ באוה״ת בראשית ח״ו תתרכו, ב ואילך, ובפ׳ בחוקותי ע׳ רד. ובתורת שמואל תרכ״ז ע׳ עא מוסיף: והיינו לפי שכל ישראל מעורבים זב״ז תחתון בעליון ועליון בתחתון כו׳ עכ״ל. וראה לקמן עח, ב. ובמ״מ ללקו״ת ואתחנן יב, ג.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

9והנה להיות הדום לבחינת רגל שהוא בחינת כנסת ישראל דהיינו להגביה׳1 ולהעלותה ממטה למעלה הוא ע״י בחי׳ הארץ שהם מצות מעשיות וכללותן היא הצדקה

Ahora bien, para que haya un “escabel” para el nivel del pie, que es el nivel de la Comunidad de Israel —es decir, para alzarla y elevarla de abajo arriba—, esto es por medio del nivel de la “tierra”, que son las mitzvot prácticas, y su principio general es la caridad.

Explicación

Ahora el “escabel” mismo: eleva el “pie”, el pueblo judío. Lo que los eleva es la “tierra”, las mitzvot prácticas, y la mitzvá que las resume todas es la caridad.

ועל זה נאמר צדקה תרומם גוי2 תרומם ממטה למעלה והגבהה והעלאה זו היא בבחינת גוי שהם אותיות ג׳3 ו׳ י׳ דהיינו העלאת המדות שנחלקין דרך כלל לג׳ בחינות חסד דין רחמים4 5

Y de esto se dice: “La caridad enaltece a una nación (goy)”: enaltece de abajo arriba. Y esta elevación y ascenso es en el nivel de goy, que son las letras guímel, vav, yud: es decir, la elevación de los atributos, que se dividen, en general, en tres niveles: bondad, juicio y misericordia

Explicación

Proverbios dice: “La caridad enaltece a una nación (goy)”. La palabra goy se escribe guímel, vav, yud. Sus letras aluden al proceso: los atributos emocionales, que se agrupan en tres —bondad, juicio y misericordia—, son elevados.

(כי נה״י אינו אלא התפשטות חג״ת6 וענפיהן) והתעלותן היא לבחינת יו״ד שהיא בחינת החכמה ע״י הוא״ו שהוא הממשיך ומחבר המחשבה כו׳

(pues Nétzaj, Hod y Yesod no son más que la extensión de Jésed, Guevurá y Tiféret y sus ramas); y su elevación es al nivel de la yud, que es el nivel de Jojmá, por medio de la vav, que es la que atrae hacia abajo y conecta el pensamiento, etc.

Explicación

(Las tres Sefirot inferiores, Nétzaj, Hod y Yesod, son solo extensiones de las tres primeras.) Las tres (guímel) ascienden a la yud, que representa Jojmá, por medio de la vav, una línea recta que conecta y hace descender el pensamiento.

ככה ממש נעשה למטה בנפש האדם העלאת המדות בשכלו ובינתו כי כשהמדות נפרדות מהשכל הם נחשבות לדבר בפני עצמו.

Exactamente así sucede abajo, en el alma del hombre: la elevación de los atributos a su intelecto y su entendimiento. Pues cuando los atributos están separados del intelecto, se consideran una cosa en sí misma.

Explicación

Lo mismo ocurre en la persona: sus emociones se elevan a su mente. Cuando las emociones están separadas del entendimiento, son una fuerza aparte que actúa por su cuenta.

El párrafo 9 en breve

El párrafo explica lo que hace el escabel: las mitzvot prácticas, sobre todo la caridad, elevan el “pie”, elevando los atributos emocionales a la sabiduría, tanto arriba como en el alma humana.

A fondo

El Tzémaj Tzedek (Or HaTorah, Chanukah) señala que este maamar lee “la tierra es el escabel de Mis pies” como referido al alma divina, mientras que el maamar “Y haré tus ventanas de kadkod” lo lee como referido al alma animal.

Marei mekomot

1
Sobre las palabras
הדום . . להגביה
Cómo se relaciona
The Tzemach Tzedek explains “to raise” the foot: that “her feet not go down to death” (see Zohar 1:221b), for when people lower themselves into physical desires the flow above is also lowered into the chambers of kelipah, since “Jacob is the rope of His inheritance”; this is the secret of the exile of the Shechinah.nuestra nota
Adónde remite la nota
Or HaTorah, by the Tzemach Tzedekאור התורה
Bereshis 1a; Nach vol. 1, p. 312
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
La nota de Kehot
באוה״ת פ׳ בראשית א, א מציין ע״ז וז״ל: ר״ל שלא יהיו רגליה יורדות מות ע׳ זח״א ויחי דף רכא, ב והיינו שמשפילים א״ע בתאוות גשמיות שמזה נמשך שגם למעלה נשפל ההמשכה בהיכלות הקליפות כי יעקב חבל נחלתו כמ״ש ע״פ ואני נתתי לכם שכם אחד וז״ס גלות השכינה” עכ״ל ע״ש. וכ״ה באוה״ת נ״ך ח״א ע׳ שיב.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
2
Sobre las palabras
צדקה תרומם גוי
Cómo se relaciona
“La caridad enaltece a una nación, pero la bondad de los pueblos es pecado.” El Alter Rebe lee “enaltece” como elevar de abajo arriba, y “goy” como sus tres letras.nuestra nota
La fuente
Proverbs 14:34משלי י״ד:ל״דSefaria (opens in a new tab)
33בְּלֵב נָבוֹן תָּנוּחַ חׇכְמָה וּבְקֶרֶב כְּסִילִים תִּוָּדֵעַ: 34צְדָקָה תְרוֹמֵם־גּוֹי וְחֶסֶד לְאֻמִּים חַטָּאת: 35רְצוֹן־מֶלֶךְ לְעֶבֶד מַשְׂכִּיל וְעֶבְרָתוֹ תִּהְיֶה מֵבִישׁ:
33… that hath discernment wisdom resteth; But in the inward part of fools it maketh itself known. 34Righteousness exalteth a nation; But sin is a reproach to any people. 35The king’s favour is toward a servant that dealeth wisely; But his wrath striketh him that dealeth shamefully.
Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria
Adónde remite la nota
Or HaTorah, by the Tzemach Tzedekאור התורה
Nach (Mishlei) vol. 1, p. 600
Our explanationThe Tzemach Tzedek’s explanation of this verse; according to note 1:53 it also refers back to this passage.
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
La nota de Kehot
משלי יד, לד. ראה פי׳ הפסוק באוה״ת משלי נ״ך כרך א ע׳ תר.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
3
Sobre las palabras
אותיות ג׳ ו׳ י׳
Cómo se relaciona
The Tzemach Tzedek writes: see “The heavens are My throne,” on “and the earth is My footstool,” which refers to the G‑dly soul, and the maamar “And I will make your windows of kadkod,” which explains it as the animal soul.nuestra nota
Adónde remite la nota
Or HaTorah, by the Tzemach Tzedekאור התורה
Bereshis vol. 3, Chanukah 931b; 1836b; Nach p. 600
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Likkutei Torahלקוטי תורה
Re’eh 25a
היה הוה ויהיה וג״ע ועוה״ב ותחה״מ בכלל בסקירה אחת ממש והוא מ״ש בתחלת הע״ח כשעלה ברצונו כו׳ שברצון ומחשבה זו נאצלו כל העולמות הן אותם הנזכרים ומובארים בספרי האמת והן אותם שאינן גלוים וידועים מריש כל דרגין עד סוף כל דרגין כולן במחשבה א׳ נתהוו. ולמשל כמו בנפש האדם כשחושב מחשבה א׳ זהו כלא ממש לגבי כללות המחשבה שיכול לחשוב מחשבות עד אין קץ ותכלית וכ״ש לגבי מהות ועצמות הנפש כו׳ (וע׳ מזה בד״ה אלה מסעי). כך הוא הארת החיות הנמשכת ממנו ית׳ לכללות העולמות כולן דכלא ממש חשיבא קמיה ית׳ ואין ערוך אליו. וע״כ לית מחשבה תפיסא ביה ולכן נק׳ ההמשכה בשם אור א״ס שהאור אינו פועל שינוי בעצם המאור כנודע ולהיות כן ה״ז תכלית כל האדם להיות נכספה וגם כלתה נפשו ליכלל בעצמותו ית׳ דוקא הבלתי בע״ג ולדבקה …
Our explanationThe note quotes from there, on the second half of the same verse, “the sin of Israel causes kindness to the nations.” The passage explains that all the worlds are as nothing before G‑d, so the ultimate goal of a person is to yearn to be included in His very essence.
Open it on Sefaria (opens in a new tab)
Sefer HaMaamarim 5638, by the Rebbe Maharashספר המאמרים תרל״ח
p. 270
Our explanationA later discourse that discusses the letters of goy, cited as a parallel.
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Torah Ohrתורה אור
below, 38d
אור א״ס ב״ה שורה למטה כמו למעלה כמ״ש אני ראשון ואני אחרון ומבלעדי אין אלהים. כלומר כשם שאני ראשון קודם שנבה״ע. ואחרון לאחר שנברא העולם. כן מבלעדי דהיינו באמצעות בשעת בריאת העולם יהי׳ אור א״ס ב״ה נמשך למטה שיהי׳ בטול העולם במציאות כמו קודם שנברא ואחר שנברא והיינו ע״י התורה כי אורייתא מחכמה נפקת. וכמ״ש לכבודי בראתיו. כבו״ד בגימטריא ל״ב הם ל״ב נתיבות חכמה. בראתיו בחי׳ תלמוד. יצרתיו בחי׳ משנה. ועשיתיו בחי׳ מקרא. שכולם הם בבחי׳ חכמה ואור א״ס ב״ה שורה ומתגלה בחכמה שאין שם שום הסתר פנים. ושם הוא בחי׳ אני ה׳ לא שניתי כמו קודם שנברא העולם. ולכן רב יהודא דכולי תנויי׳ בנזיקין הוה לזכות את הזכאי. ולחייב את החייב. להפריד ביניהם. בכדי להפריד החיצונים מהקדושה ויתפרדו כל פועלי און כו׳. ולכן היה פטור מן התפלה לפי שהיתה …
Our explanationAccording to the note, there the elevation raises the yud itself, which reaches very high. The passage explains that through the Torah, which comes from Chochmah, the Infinite Light rests below as above, and the world is nullified as before it was created.
Open it on Sefaria (opens in a new tab)
La nota de Kehot
באוה״ת בראשית כרך ג חנוכה תתקלא, ב מציין ”וע׳ בד״ה השמים כסאי בד״ה והארץ הדום רגלי . . דקאי על נה״א, ובד״ה ושמתי כדכד פי׳ דקאי על נה״ב”. [לקו״ת ראה כה, א ”חטאתם של ישראל הוא הגורם חסד לאומים”]. וראה שם תתרלו, ב. אוה״ת נ״ך ע׳ תר מציין לכאן. סה״מ תרל״ח ע׳ ער.
ראה לקמן לח, ד שמגביה את בחי׳ היו״ד שבאה למעלה מעלה.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
4
Sobre las palabras
בבחינת גוי שהם אותיות ג׳ ו׳ י׳ . . חסד דין רחמים
Cómo se relaciona
Further discussion by the Tzemach Tzedek of goy as gimmel-vav-yud and the three attributes.nuestra nota
Adónde remite la nota
Or HaTorah, by the Tzemach Tzedekאור התורה
Bereshis vol. 1, 138b; vol. 6, 1836b
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Likkutei Sichos, by the Lubavitcher Rebbeלקוטי שיחות
vol. 33, p. 226, note 27
Our explanationThe Rebbe refers to this passage in a note there.
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
La nota de Kehot
ראה באוה״ת בראשית כרך א קלח, ב. כרך ו תתרלו, ב. וראה לקו״ש חל״ג ע׳ 226 הערה 27.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
5
Sobre las palabras
חסד דין רחמים
Cómo se relaciona
Cited on the division of the attributes into kindness, judgment and mercy.nuestra nota
Adónde remite la nota
Or HaTorah, by the Tzemach Tzedekאור התורה
Vaeschanan, p. 297
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
La nota de Kehot
ראה אוה״ת ואתחנן ע׳ רצז.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
6
Sobre las palabras
נה״י אינו אלא התפשטות חג״ת וענפיה
Cómo se relaciona
There Netzach, Hod and Yesod are compared to the kidneys that “advise” how to give: they do not add new attributes but determine how the flow is transmitted.nuestra nota
Adónde remite la nota
Torah Ohrתורה אור
below, 50d
פנימי׳ ותוך המכוון יוכל לומר דיני המשנה בלשונות ודבורים אחרים כו׳ וזהו שאנו אומרים יהא שמיה רבא מברך לעלם ולעלמי עלמיא. פי׳ שהבקשה שיהי׳ הגלוי בהעלמין מבחי׳ שמו הגדול ממש ועי״ז לא יסתירו העלמין כלל. ועמ״ש בפ׳ חקת ע״פ על כן יאמרו המושלים כו׳ ונחשב חשבונו של עולם: ושרש הדברים הוא כי הנה יש ישראל סבא וישראל זוטא. פי׳ כי ישראל לי ראש הוא בחי׳ חכמה אך עצמיות ח״ע חכים ולא בחכמה ידיעא א״א להשיג כי הוא כמו שהוא ית׳ לבדו הוא גם אילו לא ברא העולמות. רק בחי׳ נה״י דאבא מאירים להיות מקור לעולמות ונעשים מוחין לז״א. וענין נה״י הוא עד״מ כליות יועצות איך להשפיע. ע׳ באגה״ק ד״ה להבין משל ומליצה. ובחי׳ נה״י דאבא נק׳ ישראל סבא. ופי׳ בני ישראל הבאים מצרימה היינו המשכות מבחי׳ חכמה הנ״ל שנק׳ יש״ס …
Open it on Sefaria (opens in a new tab)
Or HaTorah, by the Tzemach Tzedekאור התורה
Shabbos Shuvah, p. 1524
Our explanationCited on the relationship of Netzach, Hod and Yesod to the first three attributes.
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
La nota de Kehot
ראה לקמן נ, ד שענין נה״י הוא עד״מ כליות יועצות איך להשפיע. וראה באוה״ת שבת שובה ע׳ א׳תקכד.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

10ולכן יש לך אדם שמתעורר לבו בשעת התפלה וכיוצא בה שאז היא שעת גדלות המוחין

Y por eso encuentras a una persona cuyo corazón se despierta en el momento de la oración y en otros semejantes, pues ese es un momento de intelecto expandido (gadlut hamojin);

Explicación

Esto explica una experiencia conocida: durante la oración, cuando la mente se expande por la contemplación, el corazón de la persona se conmueve de amor a D'os.

ואח״כ חולפת ועוברת האהבה ופונה לדרכו מהיפך להיפך באין מבין כי הם שני הפכים והיינו מפני שהמדות נפרדים מהשכל

y después el amor pasa y se va, y él vuelve a su camino, de un extremo al otro, sin entender que se trata de dos opuestos. Y esto es porque los atributos están separados del intelecto;

Explicación

Después el sentimiento se desvanece, y él se ocupa de sus asuntos como si nunca hubiera existido, sin advertir la contradicción. Esto sucede porque sus emociones no estaban integradas con su entendimiento.

משא״כ בהתכללותן כו׳ והרי אז הוא עילוי המדות ביתר שאת שנעשו בחינת מוחין וזהו בכל נפשך1 דהיינו בכל כחות הנפש אפילו בבחינת רגל שגם בחינת הרגל תרום ותגביה:2

mientras que, cuando se interincluyen, etc., hay entonces una elevación de los atributos con excelencia superior, pues se han convertido en el nivel del intelecto (mojin). Y esto es “con toda tu alma”, es decir, con todas las facultades del alma, incluso el nivel del pie: que también el nivel del pie sea enaltecido y elevado.

Explicación

Cuando las emociones se integran en el intelecto, se elevan a un nivel mucho más alto y más duradero. Esto es amar a D'os “con toda tu alma”: con cada facultad del alma, incluida la más baja, el “pie”, que también debe ser elevado.

El párrafo 10 en breve

El párrafo da un ejemplo práctico: el amor sentido solo en la oración se desvanece porque las emociones están separadas de la mente; cuando se elevan a la mente se vuelven estables, e incluso las facultades más bajas se elevan.

Marei mekomot

1
Sobre las palabras
בכל נפשך
Cómo se relaciona
“Y amarás a Havaiá, tu D'os, con todo tu corazón, con toda tu alma y con todas tus fuerzas.” “Con toda tu alma” se lee como todas las facultades del alma, hasta la más baja.nuestra nota
La fuente
Deuteronomy 6:5דברים ו׳:ה׳Sefaria (opens in a new tab)
4שְׁמַע יִשְׂרָאֵל Havayah אֱלֹקֵינוּ Havayah אֶחָד: 5וְאָהַבְתָּ אֵת ה׳ אֱלֹקֶיךָ בְּכׇל־לְבָבְךָ וּבְכׇל־נַפְשְׁךָ וּבְכׇל־מְאֹדֶךָ: 6וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם עַל־לְבָבֶךָ:
4HEAR, O ISRAEL: THE LORD OUR GOD, THE LORD IS ONE. 5And thou shalt love the LORD thy God with all thy heart, and with all thy soul, and with all thy might. 6And these words, which I command thee this day, shall be upon thy heart;
Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria
Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.
2
Sobre las palabras
שו״ה בבחינת — תרום ותגביה
Cómo se relaciona
The manuscript reverses the order of the two verbs and adds “as mentioned above”: “be raised and exalted, as above.”nuestra nota
Adónde remite la nota
Manuscripts of the Alter Rebbe’s maamarimכתבי יד
manuscript reading
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
La nota de Kehot
בכת״י: תגביה ותרום כנ״ל.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

Cielo y tierra dentro de la Torá ¶11

11והנה זהו דרך כלל שנק׳ שמים וארץ תורה ומצות ודרך פרט בתורה עצמה שמים זו תורה שבכתב שמים שם מים1 דאורייתא מחכמה נפקת2 3 וארץ נקרא תורה שבע״פ

Ahora bien, esto es en general: que la Torá y las mitzvot se llaman cielo y tierra. Y en particular, dentro de la Torá misma: “cielo” es la Torá Escrita —shamayim es sham mayim (“allí hay agua”), pues la Torá proviene de Jojmá— y “tierra” es el nombre de la Torá Oral,

Explicación

En general, el cielo y la tierra son la Torá y las mitzvot. Dentro de la Torá misma, el “cielo” es la Torá Escrita: shamayim se lee como sham mayim, “allí hay agua”, y el agua representa Jojmá, de la cual proviene la Torá, como dice el Zohar. La “tierra” es la Torá Oral.

כי ארץ מלשון רצון כמאמר רז״ל למה נקרא שמה ארץ שרצתה4 5 כו׳ וארץ אותיות א׳ רץ כו׳6

pues éretz (tierra) viene de la palabra ratzón (voluntad), como el dicho de nuestros Sabios: “¿Por qué se llama éretz? Porque quiso (ratzetá)”, etc.; y éretz son las letras álef, ratz (“corre”), etc.

Explicación

El Midrash dice que la tierra se llama éretz porque “quiso” (ratzetá) hacer la voluntad de su Hacedor; las letras de éretz forman también álef-ratz, “que corre hacia la Álef”, el Uno. Así, “tierra” significa voluntad y aspiración.

והענין כי תורה שבע״פ היא השגת תכלית הרצון לידע איך ומה כגון סוכה שהיא גבוה כו׳

Y el asunto es: la Torá Oral es la captación del propósito último de la voluntad —saber cómo y qué—, como [la ley de] una sucá que es alta, etc.,

Explicación

La Torá Oral capta lo que la voluntad de D'os realmente exige: exactamente cómo y qué. Por ejemplo, que una sucá no puede tener más de veinte codos de altura —

שאין זה מבואר בתורה שבכתב ותושב״כ היא רק בחי׳ אותיות להיות כדמותן בצלמן שהן שמותיו של הקב״ה7

lo cual no está explicado en la Torá Escrita. Y la Torá Escrita es solo el nivel de las letras, [para ser leídas] a su semejanza y a su imagen, que son los Nombres del Santo, bendito sea.

Explicación

detalles que no se enuncian en la Torá Escrita. La Torá Escrita son letras, que se leen exactamente como están escritas; todas sus palabras son Nombres de D'os, como escribe Najmánides.

ולכן נקרא קורא בתורה כמו שקורא בשם והיינו מלמעלה למטה אבל תורה שבע״פ עיקרה ממטה למעלה ע״י השגת הרצון בנפש8 תכלל הנפש במקורה למעלה.

Por eso se dice que uno “lee” (koré) en la Torá, como uno llama (koré) un nombre; y esto es de arriba abajo. Pero la Torá Oral es esencialmente de abajo arriba: al captar la voluntad en el alma, el alma queda incluida en su fuente de arriba.

Explicación

Por eso uno “lee” (koré) la Torá, como uno llama (koré) un nombre: viene de arriba. La Torá Oral actúa desde abajo: al captar la voluntad de D'os con su propia mente, el alma de la persona queda absorbida en su fuente.

ושלשה נקראו ארץ9 כנסת ישראל ותורה שבע״פ ומצות וכולן נרמזין במקרא אחד. ארץ ארץ ארץ שמעי דבר10 11 ה׳:

Y tres cosas se llaman “tierra”: la Comunidad de Israel, la Torá Oral y las mitzvot; y todas ellas están aludidas en un solo versículo: “Tierra, tierra, tierra, escucha la palabra de D'os”.

Explicación

Tres cosas se llaman “tierra”: el pueblo judío, la Torá Oral y las mitzvot. El triple “tierra, tierra, tierra” de Jeremías alude a las tres.

El párrafo 11 en breve

El párrafo afina la correspondencia entre cielo y tierra: en general son la Torá y las mitzvot; dentro de la Torá, el cielo es la Torá Escrita, que fluye desde arriba, y la tierra es la Torá Oral, en la que la persona capta la voluntad de D'os y asciende a su fuente.

A fondo

El Tzémaj Tzedek (Or HaTorah, Shir HaShirim) señala que aquí el cielo se vincula con ratzó (correr hacia arriba) y la tierra con shov (retornar), mientras que en otros lugares la tierra es ratzó y el cielo shov; ambas cosas son correctas, pues hay un amor que asciende desde abajo (ratzó) y un amor que fluye desde arriba (shov).

Marei mekomot

1
Sobre las palabras
שמים שם מים
Cómo se relaciona
The note says shamayim as sham mayim is explained at length there.nuestra nota
Adónde remite la nota
Or HaTorah, by the Tzemach Tzedekאור התורה
Eikev, p. 605
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
La nota de Kehot
ע׳ באוה״ת פ׳ עקב ע׳ תרה בארוכה.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
2
Sobre las palabras
דאורייתא מחכמה נפקת
Cómo se relaciona
El Zohar enseña que la Torá surgió de la Jojmá suprema; por eso es “cielo”, sham mayim, las aguas de la sabiduría.nuestra nota
La fuente
Zohar II, 121aזח״ב קכא, אSefaria (opens in a new tab)
La nota de Kehot
זח״ב קכא, א. וראה שם פה, א.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
3
Sobre las palabras
דאורייתא מחכמה נפקת
Cómo se relaciona
La nota de Kehot remite también a este pasaje del Zohar para el origen de la Torá en Jojmá.nuestra nota
La fuente
Zohar, Yitro 21:378–22:389ספר הזהר, יתרו כ״א:שע״ח-כ״ב:שפ״טSefaria (opens in a new tab)
Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.
4
Sobre las palabras
למה נקרא שמה ארץ שרצתה
Cómo se relaciona
The Tzemach Tzedek writes that elsewhere “The heavens are My throne” is explained as ratzo (love) and “the earth My footstool” as shov (awe), while in “As the new heavens” earth is ratzo and heaven shov.nuestra nota
La fuente
Bereshit Rabbah 5:7בראשית רבה ה׳:ז׳Sefaria (opens in a new tab)
… א"ל הקדוש ברוך הוא אמר לה האריכי הרחיבי קבלי אוכלוסיך הה"ד (ישעיה נד) הרחיבי מקום אהלך למה כי ימין ושמאל תפרוצי וגו':
The way of the world is that a person empties a full vessel into an empty vessel. Can one, perhaps, pour a full vessel into a full vessel? The world in its entirety is all water, and yet you say “to one place”? But from here [we see] that a smaller space was able to contain a greater amount [than its size]. Kohelet and in Vayikra Rabba 19:9>. Similarly, “Moses and Aaron gathered the assembly [to the front of the rock]” (Numbers 20:10). It [the front of the rock] was the size of a small sieve, and yet all of Israel was standing before it? But from here [we see] that a smaller space was able to contain a greater amount [than its size]. Similarly, “the Lord said to Moses and Aaron: Take for …
Hebrew: Wikisource Bereshit Rabbah (CC-BY-SA) · English: The Sefaria Midrash Rabbah, 2022 (CC-BY) · via Sefaria
Adónde remite la nota
Or HaTorah, by the Tzemach Tzedekאור התורה
Shir HaShirim vol. 1, p. 318
Our explanationHe resolves that Gevurah is sometimes awe (shov) and sometimes fiery love (ratzo), and love can rise from below (ratzo) or flow from above (shov), like Avraham’s love and Aharon’s; both readings are correct, each in its context.
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
La nota de Kehot
ב״ר ה, ז. באוה״ת שה״ש כרך א ע׳ שיח כ׳: ”וכמ״כ נת׳ במ״א ענין השמים כסאי הוא רצוא אה״ר וכו׳ והארץ הדום יראה שוב, וצ״ע שבד״ה כאשר השמים החדשים נת׳ ארץ רצוא ושמים שוב וכו׳ וכן בכמה דוכתי בענין חתן וכלה דו״נ כלה כלתה נפשי וחתן חות דרגא, . . ויש לומר כי לפעמים מפרשים גבורה יראה ואז הוא בחי׳ שוב ולפעמים מפרשים גבורה רשפי אש ואז הוא רצוא, וכן חסד הפי׳ אהבה, אך יש אהבה שממטה למעלה היא רצוא ויש אהבה שמלמעלה למטה והיא בחי׳ שוב, ועמ״ש מענין ב׳ בחי׳ אהבה אלו בד״ה בהעלותך את הנרות שהוא ההפרש בין אהבה דאברהם ובין אהבה דאהרן כה״ג, ולכן ב׳ הסברות שבענין רצוא ושוב נכוני׳ והכל לפי הענין” עכ״ל שם.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
5
Sobre las palabras
למה נקרא שמה ארץ שרצתה
Cómo se relaciona
El Midrash: “¿Por qué se llama éretz? Porque quiso (ratzetá) hacer la voluntad de su Hacedor.” Esto vincula la “tierra” con la voluntad.nuestra nota
La fuente
Bereshit Rabbah 5:8בראשית רבה ה׳:ח׳Sefaria (opens in a new tab)
ויקרא אלקים ליבשה ארץ - למה נקרא שמה ארץ שרצתה לעשות רצון קונה רבי נתן בשם ר' אחא ור' ברכיה בשם רבי יצחק אמר אני אל שדי אני שאמרתי לשמים וארץ די שאלמלא כן היו מותחים והולכין עד עכשיו ולמקוה המים קרא ימים א"ר יוסי ב"ר חלפתא והלא ים אחד הוא ומה ת"ל ימים אלא אינו דומה טעם דג העולה מעכו לעולה מצידון ולעולה מאספמיא:
“God called the dry land Earth, and the gathering of the waters He called Seas, and God saw that it was good” (Genesis 1:10). “God called the dry land Earth [eretz].” Why was it called eretz? It is because it hastened [ratzeta] to perform the will of its Maker. Rabbi Natan in the name of Rabbi Aḥa, and Rabbi Berekhya in the name of Rabbi Yitzḥak said: “I am God Almighty [shadai]” (Genesis 17:1) – I am the One who [she] said to the heavens and the earth: Enough [dai]. Had it not been so, they would have continually stretched out until now. “And the gathering of the waters He called Seas” – Rabbi Yosei ben Rabbi Ḥalafta said: Is it not only one sea? Why does the verse state “Seas”? However, …
Hebrew: Wikisource Bereshit Rabbah (CC-BY-SA) · English: The Sefaria Midrash Rabbah, 2022 (CC-BY) · via Sefaria
Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.
6
Sobre las palabras
שו״ה א׳ רץ כו׳
Cómo se relaciona
The manuscript lacks the word “etc.” after “alef, ratz”; the note remarks that it seems superfluous.nuestra nota
Adónde remite la nota
Manuscripts of the Alter Rebbe’s maamarimכתבי יד
manuscript reading
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
La nota de Kehot
בכת״י אין תי׳ ”כו׳”. — ולכאורה הוא מיותר.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
7
Sobre las palabras
ותושב״כ . . שהן שמותיו של הקב״ה
Cómo se relaciona
Kehot’s marei makom for these words (its note is below).
La nota de Kehot
רמב״ן עה״ת בהקדמה, יונת אלם פכ״ט.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
8
Sobre las palabras
שו״ה אבל תורה — בנפש
Cómo se relaciona
The manuscript lacks the words “in the soul” in “through grasping the will in the soul.”nuestra nota
Adónde remite la nota
Manuscripts of the Alter Rebbe’s maamarimכתבי יד
manuscript reading
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
La nota de Kehot
בכת״י ליתא תי׳ זו.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
9
Sobre las palabras
ושלשה נקראו ארץ
Cómo se relaciona
The Rebbe’s discourse on this verse, cited for the three things called “earth.”nuestra nota
Adónde remite la nota
The Rebbe’s maamar “Hashamayim Kis’i” (5741)ד״ה השמים כסאי תשמ״א
A maamar of the Rebbe, 5741
Find it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Handwritten gloss by a chassid on Torah Ohrהגהה בכתב יד מחסיד על תורה אור
refers to ד"ה כי כאשר השמים
Our explanationThe glossator notes a difficulty: until now the maamar said that the Community of Israel is called “foot,” and only the mitzvos and the Oral Torah are called “earth”; he refers to the discourse “As the heavens” to understand this.
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Or HaTorah, by the Tzemach Tzedekאור התורה
Bereshis vol. 6, 1837a
Our explanationCited on the three things called “earth.”
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
La nota de Kehot
ראה ד״ה השמים כסאי תשמ״א.
בהג״ה בכת״י מחסיד על תו״א מעיר כאן ”ע׳ בד״ה כי כאשר השמים, עיין ותבין זאת, כי לכאורה עד כה דבריו שכנס״י נק׳ רגל רק מצות ותושבע״פ נק׳ ארץ”. ראה גם אוה״ת בראשית כרך ו תתרלז, א.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
10
Sobre las palabras
ושלשה נקראו . . דבר ה׳
Cómo se relaciona
In these manuscripts the whole sentence about the three things called “earth” appears in parentheses, as an aside.nuestra nota
Adónde remite la nota
Manuscripts of the Alter Rebbe’s maamarimכתבי יד
Bukh 1092; Bukh 2044
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
La nota de Kehot
בבוך 1092, 2044 כ״ז נמצא במוסגר.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
11
Sobre las palabras
ארץ ארץ שמעי דבר ה׳
Cómo se relaciona
El profeta clama: “Tierra, tierra, tierra, escucha la palabra de D'os”; el triple “tierra” se lee como las tres cosas llamadas “tierra”.nuestra nota
La fuente
Jeremiah 22:29ירמיהו כ״ב:כ״טSefaria (opens in a new tab)
28הַעֶצֶב נִבְזֶה נָפוּץ הָאִישׁ הַזֶּה כׇּנְיָהוּ אִם־כְּלִי אֵין חֵפֶץ בּוֹ מַדּוּעַ הוּטְלוּ הוּא וְזַרְעוֹ וְהֻשְׁלְכוּ עַל־הָאָרֶץ אֲשֶׁר לֹא־יָדָעוּ: 29אֶרֶץ אֶרֶץ אָרֶץ שִׁמְעִי דְּבַר־ה׳ 30כֹּה אָמַר ה׳ כִּתְבוּ אֶת־הָאִישׁ הַזֶּה עֲרִירִי גֶּבֶר לֹא־יִצְלַח בְּיָמָיו כִּי לֹא יִצְלַח מִזַּרְעוֹ אִישׁ יֹשֵׁב …
28… cast out, he and his seed, And are cast into the land which they know not? 29O land, land, land, Hear the word of the LORD. 30Thus saith the LORD: Write ye this man childless, A man that shall not prosper in …
Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria
Adónde remite la nota
Manuscript Bukh 1824 of the Alter Rebbe’s maamarimכתב יד בוך 1824
Bukh 1824
Our explanationThis manuscript puts the sentence in parentheses, opening “(And they are also called…” instead of “And three are called,” and adds at the end: “for all of them are the level of ‘the word of G‑d.’”
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
La nota de Kehot
ירמי׳ כב, כט. בבוך 1824 נוסף: שכולם הם בחי׳ דבר ה׳). בבוך הנ״ל מתי׳ ושלשה נקראו ארץ עד סיום הקטע הוא במוסגר. ושם במקום ”ושלשה נקראו” נכתב (וגם נקר׳.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

La casa: la oración ¶12–14

12אך אי זה בית1 כו׳ כי הכסא והשרפרף אין דרכן להעמידן בחוץ אלא בתוך הבית ובחי׳ בית היינו בכל מאדך2 3 שהוא בבחי׳ מקיף4

Pero “¿qué casa…?”, etc.: pues un trono y un escabel no suelen colocarse afuera, sino dentro de la casa. Y el nivel de “casa” es “con todas tus fuerzas”, que está en el nivel de lo circundante,

Explicación

Ahora la última pregunta del versículo: “¿qué casa?”. Un trono y un escabel están dentro de una casa. La “casa” es “con todas tus fuerzas” (meodeja, literalmente “tu mucho”), un amor más allá de toda medida, que rodea en lugar de entrar.

כמו ע״ד משל בית שהוא מקיף את האדם בגגו ובקירותיו5 ובית זה הוא בית תפלה שע״י התפלה ח״י פעמים ברוך אתה כו׳

así como, a modo de analogía, una casa rodea a la persona con su techo y sus paredes. Y esta casa es la casa de oración; pues por medio de la oración —dieciocho veces “Bendito eres Tú”, etc.—

Explicación

Una casa rodea a la persona con techo y paredes. Esta casa es la oración: la Amidá, con sus dieciocho bendiciones, cada una de las cuales dice “Bendito eres Tú”.

היא המשכת מקיפין מבחי׳ סוכ״ע (והיא בחי׳ רוחו ונשמתו אליו יאסף6 כנ״ל) שהם נמשכין ע״י כריעות והשתחויות באבות ובהודאה תחלה וסוף7 שהם בחינת ביטול.

hay una atracción de luces circundantes desde el nivel de la luz que circunda todos los mundos (y este es el nivel de “Su espíritu y Su aliento hacia él recogerá”, como se dijo antes), que se atraen por medio de las inclinaciones y postraciones en [la bendición de] los Patriarcas y en [la bendición de] la Acción de Gracias, al comienzo y al final, que son el nivel de la autoanulación (bitul).

Explicación

La oración atrae la luz circundante desde sovev kol almin, la luz más allá de los mundos: el “espíritu y aliento” recogidos hacia la persona, como en el párrafo 4. Se atrae por medio de las inclinaciones al comienzo y al final de la primera bendición y de la bendición de acción de gracias, que expresan autoanulación.

והענין כי אי אפשר להיות גילוי אור א״ס ב״ה דלית מחשבה תפיסא ביה כלל8 ולאו מכל מדות9 וכו׳

Y el asunto es: es imposible que haya una revelación de la Luz Infinita, bendito sea —a la cual “ningún pensamiento puede captar en absoluto”, y “no es de ninguno de los atributos”, etc.—

Explicación

¿Por qué esta luz debe ser circundante? Porque la Luz Infinita está más allá de todo pensamiento y de todos los atributos.

בבחינת פנימיות הלב רק מעט מזעיר הארה בעלמא ואפילו גילוי במוח והשגה לית מחשבה כו׳ רק בבחי׳ מקיף וסובב לבד וע״ז נאמר ואל זה אביט10 11 שרומז על בחינת תפלה.12

en la dimensión interior del corazón, salvo en una cantidad muy pequeña, un mero destello; e incluso una revelación en la mente, y la captación —“ningún pensamiento [puede captar]”, etc.— [es posible] solo como circundante y envolvente. Y de esto se dice: “Y a este miraré”, que alude al nivel de la oración.

Explicación

El corazón interior puede absorber solo un diminuto destello de ella, e incluso la mente no puede captarla; solo puede estar presente como una luz que rodea. De esto dice D'os en el versículo siguiente: “Y a este miraré”, aludiendo a la oración.

El párrafo 12 en breve

El párrafo explica la “casa”: la oración, con sus inclinaciones y su autoanulación, atrae la luz circundante que está más allá de los mundos, que ni el corazón ni la mente pueden contener y que solo puede rodear a la persona como una casa.

A fondo

La nota de Kehot informa que varios manuscritos carecen de las palabras desde “y envolvente” hasta “Y a este miraré”, y sugiere que pueden ser un añadido del Tzémaj Tzedek.

Marei mekomot

1
Sobre las palabras
אי זה בית
Cómo se relaciona
“¿Qué casa podrían construirme?”: el tercer elemento del versículo, aquí la “casa” de la oración.nuestra nota
La fuente
Isaiah 66:1ישעיהו ס״ו:א׳Sefaria (opens in a new tab)
1כֹּה אָמַר ה׳ הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי וְהָאָרֶץ הֲדֹם רַגְלָי אֵי־זֶה בַיִת אֲשֶׁר תִּבְנוּ־לִי וְאֵי־זֶה מָקוֹם מְנוּחָתִי: 2וְאֶת־כׇּל־אֵלֶּה יָדִי עָשָׂתָה וַיִּהְיוּ כׇל־אֵלֶּה נְאֻם־ה׳ וְאֶל־זֶה אַבִּיט אֶל־עָנִי וּנְכֵה־רוּחַ וְחָרֵד עַל־דְּבָרִי:
1Thus saith the LORD: The heaven is My throne, and the earth is My footstool; where is the house that ye may build unto Me? And where is the place that may be My resting-place? 2For all these things hath My hand made, and so all these things came to be, …
Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria
Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.
2
Sobre las palabras
ובחי׳ בית היינו בכל מאדך
Cómo se relaciona
This passage is quoted there, in an explanation of “with all your might.”nuestra nota
Adónde remite la nota
Or HaTorah, by the Tzemach Tzedekאור התורה
Bamidbar vol. 6, p. 1906
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
La nota de Kehot
מובא באוה״ת במדבר כרך ו ע׳ א׳תתקו ע״ש בפי׳ בכל מאדך.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
3
Sobre las palabras
בכל מאדך
Cómo se relaciona
“Con todas tus fuerzas” (meodeja): un amor más allá de toda medida, identificado aquí con la “casa” circundante.nuestra nota
La fuente
Deuteronomy 6:5דברים ו׳:ה׳Sefaria (opens in a new tab)
4שְׁמַע יִשְׂרָאֵל Havayah אֱלֹקֵינוּ Havayah אֶחָד: 5וְאָהַבְתָּ אֵת ה׳ אֱלֹקֶיךָ בְּכׇל־לְבָבְךָ וּבְכׇל־נַפְשְׁךָ וּבְכׇל־מְאֹדֶךָ: 6וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם עַל־לְבָבֶךָ:
4HEAR, O ISRAEL: THE LORD OUR GOD, THE LORD IS ONE. 5And thou shalt love the LORD thy God with all thy heart, and with all thy soul, and with all thy might. 6And these words, which I command thee this day, shall be upon thy heart;
Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria
Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.
4
Sobre las palabras
אך אי זה בית . . בכל מאדך שהוא בבחי מקיף
Cómo se relaciona
The Tzemach Tzedek refers there to this passage identifying the “house” with “with all your might” as encompassing.nuestra nota
Adónde remite la nota
Or HaTorah, by the Tzemach Tzedekאור התורה
Bamidbar vol. 3, Balak (new edition), additions p. 74
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
La nota de Kehot
באוה״ת במדבר כרך ג פ׳ בלק (בהוצאה חדשה) בהוספות ע׳ 74 מציין לכאן.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
5
Sobre las palabras
בגגו ובקירותיו
Cómo se relaciona
In the version there, after “its roof and its walls,” is added: “[and see what is written in the maamar ‘A psalm, a song for the dedication of the House’].”nuestra nota
Adónde remite la nota
Sefer HaMaamarim 5638, by the Rebbe Maharashספר המאמרים תרל״ח
p. 240
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Likkutei Torahלקוטי תורה
Berachah 98d ff. (ד"ה מזמור שיר חנוכת הבית)
יחד הוא בב׳ פנים או שהעליון יורד למטה או התחתון מתעלה למעלה ולכך כשנאמר מזמור שיר הוא בחי׳ ההעלאה של המזמור ליכלל בהשיר ולהתחבר בו. ושיר מזמור הוא כשהעליון השיר יורד למטה להתחבר אליו (ובזח״ג ר״פ אחרי) (דנ״ח ע״ב) מאי שיר מזמור כו׳ שיר דאיהו כפול כו׳. וכן מזמור שיר ליום השבת. ופי׳ במק״מ שם בשם הרח״ו דפי׳ שיר דאיהו כפול היינו יחוד זו״נ וע״ש ס״פ (דע״ט ב׳) מענין מזמור שיר ליום השבת ובמק״מ שם דהמזמור שיר הוא כמ״ש במשנה סוף תמיד ליום שכולו שבת כו׳ ואליו מזמרים בחי׳ מזמור שיר והבן ועד״ז הוא ענין מזמור שיר דחנוכת הבית כו׳ גם מזמור הוא לשון זמר והתחלקות כמ״ש וכרמך לא תזמור שהוא לשון פירוד והתחלקות של הניגון שנחתך לחלקים קטנים בתוך הכלי זמר משא״כ השיר וכמ״כ הוא למעלה. ופי׳ כי דליתני …
As for what is written sometimes the other way round, “A song, a psalm, of the sons of Korach…”: since the mizmor is in the outer dimension, clothed in a vessel, and the shir in the inner dimension, without a vessel,
Our explanationThe maamar referred to: it explains that mizmor shir is the ascent of the lower to join the higher, while shir mizmor is the higher descending to join the lower, and applies this to “the dedication of the House.”
Read it here
La nota de Kehot
בסה״מ תרל״ח ע׳ רמ נוסף: [ועמ״ש בד״ה מזמור שיר חנוכת הבית]. =ֿלקו״ת ברכה צח, ד ואילך.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
6
Sobre las palabras
רוחו ונשמתו אליו יאסף
Cómo se relaciona
El versículo del párrafo 4: D'os recoge Su espíritu y Su aliento hacia quien pone su corazón en Él; aquí describe la luz circundante atraída en la oración.nuestra nota
La fuente
Job 34:14איוב ל״ד:י״דSefaria (opens in a new tab)
13מִי־פָקַד עָלָיו אָרְצָה וּמִי שָׂם תֵּבֵל כֻּלָּהּ: 14אִם־יָשִׂים אֵלָיו לִבּוֹ רוּחוֹ וְנִשְׁמָתוֹ אֵלָיו יֶאֱסֹף: 15יִגְוַע כׇּל־בָּשָׂר יָחַד וְאָדָם עַל־עָפָר יָשׁוּב:
13Who gave Him a charge over the earth? Or who hath disposed the whole world? 14If He set His heart upon man, If He gather unto Himself his spirit and his breath; 15All flesh shall perish together, And man shall return unto dust.
Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria
Adónde remite la nota
Or HaTorah, by the Tzemach Tzedekאור התורה
Ki Seitzei, p. 928
Our explanationA further discussion of “His spirit and His breath He will gather to him.”
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
La nota de Kehot
איוב לד, יד. ע׳ באוה״ת פ׳ כי תצא ע׳ תתקכח.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
7
Sobre las palabras
כריעות והשתחויות באבות ובהודאה תחלה וסוף
Cómo se relaciona
El Talmud enumera las bendiciones de la Amidá en las que uno se inclina: los Patriarcas (primera bendición) y la Acción de Gracias, al comienzo y al final.nuestra nota
La fuente
Berakhot 34a:14ברכות ל״ד א:י״דSefaria (opens in a new tab)
תָּנוּ רַבָּנַן: אֵלּוּ בְּרָכוֹת שֶׁאָדָם שׁוֹחֶה בָּהֶן: בְּ״אָבוֹת״, תְּחִלָּה וָסוֹף. בַּ״הוֹדָאָה״, תְּחִלָּה וָסוֹף. וְאִם בָּא לָשׁוּחַ בְּסוֹף כׇּל בְּרָכָה וּבְרָכָה, וּבִתְחִלַּת כׇּל בְּרָכָה וּבְרָכָה — מְלַמְּדִין אוֹתוֹ שֶׁלֹּא יִשְׁחֶה.
Our Rabbis have taught : These are the benedictions at which a man bends low ; at the beginning and end of the "Patriarchs" and at the beginning and end of the "Thanksgiving." Should anyone come to bend low at the end and beginning of every benediction, we tell him not to do so.
Hebrew: William Davidson, Vocalized Aramaic (CC-BY-NC) · English: Tractate Berakot by A. Cohen, Cambridge University Press, 1921 (Public Domain) · via Sefaria
Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.
8
Sobre las palabras
דלית מחשבה תפיסא ביה כלל
Cómo se relaciona
La oración de Eliyahu: “Ningún pensamiento puede captarte en absoluto”.nuestra nota
La fuente
Tikkunei Zohar 17a:10–12תקוני הזהר י״ז א:י׳-י״בSefaria (opens in a new tab)
אנת הוא עלאה על כל עלאין סתימא על כל סתימין. לית מחשבה תפיסא בך כלל. אנת הוא דאפיקת עשר תקונין. וקרינן לון עשר ספירן. לאנהגא בהון עלמין סתימין דלא אתגליין. ועלמין דאתגליין. ובהון אתכסיאת (נ"א אתכסייא) מבני נשא. ואנת הוא דקשיר לון ומיחד לון. ובגין דאנת מלגאו. כל מאן דאפריש חד מן חבריה מאלין עשר. אתחשיב ליה כאלו אפריש בך.
Hebrew: Constantinople, 1740 (CC-BY-NC) · via Sefaria
Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.
9
Sobre las palabras
ולאו מכל מדות
Cómo se relaciona
La oración de Eliyahu: D'os “no es de ninguno de estos atributos en absoluto”.nuestra nota
La fuente
Tikkunei Zohar 17b:5–7תקוני הזהר י״ז ב:ה׳-ז׳Sefaria (opens in a new tab)
אבל לאו דאית לך צדק ידיעא דאיהו דין. ולאו משפט ידיע' דאיהו רחמי ולאו מכל אלין מדות כלל. קום רבי שמעון ויתחדשון מלין על ידך דהא רשותא אית לך (נ"א אתיהיב לך) לגלאה רזין טמירין על ידך מה דלא אתייהיב רשו לגלאה לשום בר נש עד כען. קם רבי שמעון פתח ואמר לך יי' הגדולה והגבורה וכו'
Hebrew: Constantinople, 1740 (CC-BY-NC) · via Sefaria
Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.
10
Sobre las palabras
שו״ה וסובב — זה אביט . . אל זה אביט
Cómo se relaciona
Several manuscripts lack the words from “and surrounding” through “And to this one I will look”; the note suggests they may be an addition by the Tzemach Tzedek.nuestra nota
Adónde remite la nota
Manuscripts of the Alter Rebbe’s maamarimכתבי יד
several manuscripts
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
La nota de Kehot
בכמה כת״י ליתא, ואולי זה הוספה מכ״ק אדמו״ר הצ״צ.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
11
Sobre las palabras
ואל זה אביט
Cómo se relaciona
“Y a este miraré: al pobre y abatido de espíritu.” El versículo siguiente, que el Alter Rebe aplica a la oración.nuestra nota
La fuente
Isaiah 66:2ישעיהו ס״ו:ב׳Sefaria (opens in a new tab)
1כֹּה אָמַר ה׳ הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי וְהָאָרֶץ הֲדֹם רַגְלָי אֵי־זֶה בַיִת אֲשֶׁר תִּבְנוּ־לִי וְאֵי־זֶה מָקוֹם מְנוּחָתִי: 2וְאֶת־כׇּל־אֵלֶּה יָדִי עָשָׂתָה וַיִּהְיוּ כׇל־אֵלֶּה נְאֻם־ה׳ וְאֶל־זֶה אַבִּיט אֶל־עָנִי וּנְכֵה־רוּחַ וְחָרֵד עַל־דְּבָרִי: 3שׁוֹחֵט הַשּׁוֹר מַכֵּה־אִישׁ זוֹבֵחַ הַשֶּׂה עֹרֵף כֶּלֶב מַעֲלֵה מִנְחָה דַּם־חֲזִיר מַזְכִּיר לְבֹנָה מְבָרֵךְ אָוֶן גַּם־הֵמָּה בָּחֲרוּ …
1… that ye may build unto Me? And where is the place that may be My resting-place? 2For all these things hath My hand made, and so all these things came to be, saith the LORD; but on this man will I look, even on him that is poor and of a contrite spirit, and trembleth at My word. 3He that killeth an ox is as if he slew a man; he that sacrificeth a …
Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria
Adónde remite la nota
Torah Ohrתורה אור
below, 18d · not yet checked
And they are called “dachyan u'mesaavin” [pure and impure]. And also “dochyam” [is] “dach yam,” that is, a pitcher (kad) that is drawn from the sea (yam) of Chochmah, as it is written, “and she filled her pitcher, etc.”
Our explanationThere too “What house would you build for Me… and to this one I will look, to the poor and broken of spirit” is cited for the humble and lowly spirit to which G‑d’s presence is drawn.
Read it here
Likkutei Torahלקוטי תורה
Vaeschanan 3c
שלמעלה מאתעדל״ת (וע׳ מענין בחי׳ ראיה בע״ח שער אח״פ פרק א׳ ופרק ג׳ ועמ״ש ע״פ השמים כסאי כו׳ ואל זה אביט כו׳) ויובן קצת ענין בחי׳ ראיה מהו ברוחניות ממ״ש בפע״ח שט״ז פ״א שפעם א׳ נכנס ר׳ אברהם הלוי אצל האריז״ל ומצאו שהיה ישן והקיץ ואמר ששמע בישיבה של מעלה סודות ורזין עילאין בפרש בלק ובלעם שאם הי׳ דורש שמונים שנה רצופים יומם ולילה לא יוכל להשלים. ואיך הוא זה שישיג בשני שעות מה שצריך זמן פ׳ שנה ויותר לאומרם. הענין כי השגה וגילוי זה נק׳ בחי׳ ראיה שהוא למעלה מבחי׳ תבונה והשגה ממש (וכמ״כ יש ב׳ בחי׳ אלו בהשגות עליונות למעלה בג״ע ג״כ מה שהוא נמשך בחי׳ השגה ממש ומה שהוא למעלה מההשגה ונקרא וה׳ עליהם יראה ויצא כברק חצו בבחי׳ ברק המבריק על השגתו. וכמ״ש על פ׳ אז …
Our explanationThere the Alter Rebbe explains the level of “seeing,” a perception above understanding, and refers back to “The heavens are My throne… and to this one I will look”; he illustrates it with the Arizal, who grasped in a moment secrets that would take eighty years to expound.
Open it on Sefaria (opens in a new tab)
Or HaTorah, by the Tzemach Tzedekאור התורה
Vayechi vol. 2, 410b
Our explanationA further discussion of “And to this one I will look.”
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Torah Ohr, Toldos, maamar 2לקמן יח, ד
page 18d, ¶23
בוז יבוזו כמ״ש בזוהר דהיינו כי בקרבנות דיום שני וששי ושביעי נרמז נסוך המים כמארז״ל נאמר בשני ונסכיהם כו׳.
And therefore the water libation on the Festival is also alluded to in the expression “boz yavuzu,” as is said in the Zohar. That is, in the offerings of the second, sixth and seventh days the water libation is alluded to, as our Sages said, “It says on the second [day], ‘and their libations,’ etc.”
Read it here
La nota de Kehot
ישעי׳ סו, ב. ראה לקמן יח, ד. לקו״ת ואתחנן ג, ג. וראה אוה״ת פ׳ ויחי כרך ב תי, ב.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
12
Sobre las palabras
שמצינו במשה שבחטא העגל
Cómo se relaciona
Kehot’s note points to where this is explained further: Likkutei Torah of the Arizal.
Adónde remite la nota
Likkutei Torah of the Arizalלקוטי תורה להאריז״ל
by Rabbi Chaim Vital, from the Arizal
The Arizal’s teachings on the Torah, by parsha.
Pri Etz Chaimפרי עץ חיים
by Rabbi Chaim Vital, from the Arizal
The Arizal’s kavanos for prayer and the mitzvos.
La nota de Kehot
ראה לקו״ת להאריז״ל ס״פ תשא. שם ר״פ ויקרא. פע״ח שער השבת פ״ח.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

13ופי׳ הפסוק ואת כל אלה ידי עשתה1 בחינת עשיה היינו מעשה המצות. ויהיו כל אלה נאם ה׳ היא בחינת תורה שבע״פ שהיא נאם ודבר ה׳ בחינת דבור

Y la explicación del versículo: “Y todas estas cosas Mi mano hizo” es el nivel de la acción, es decir, el cumplimiento de las mitzvot. “Y todas estas cosas llegaron a ser, dice D'os” es el nivel de la Torá Oral, que es el dicho y la palabra de D'os, el nivel del habla;

Explicación

El versículo siguiente se lee como tres niveles. “Todas estas cosas Mi mano hizo”: la acción, el cumplimiento de las mitzvot. “Y todas estas cosas llegaron a ser, dice D'os”: el habla, la Torá Oral, que es la palabra de D'os.

משא״כ אל זה אביט הוא בחינת תפלה אביט הוא בחינת הבטה היא הסתכלות בבחי׳ עיניך יונים2 שהיא בחי׳ המחשבה לבד והיא היא בחי׳ מקיף וסובב

mientras que “Y a este miraré” es el nivel de la oración. “Miraré” es el nivel de la mirada, que es observar, en el nivel de “tus ojos son palomas”, que es el nivel del pensamiento solo; y esto es precisamente el nivel de lo circundante y envolvente,

Explicación

“Y a este miraré” es la oración. Mirar es como el pensamiento (“tus ojos son palomas”), y el pensamiento es circundante,

כמו עד״מ מחשב׳ שמקפת מחשבתו את הדבר שחושב עליו וכן הראיה והסתכלות כו׳ משא״כ דבור ומעשה הם פנימיים כו׳

como, a modo de analogía, con el pensamiento: el pensamiento de uno circunda la cosa en la que piensa; y así también la vista y el mirar, etc. Mientras que el habla y la acción son interiores, etc.

Explicación

pues el pensamiento rodea a su objeto, como la vista abarca desde fuera lo que ve, mientras que el habla y la acción son interiores: entran en su objeto y le dan forma.

והבטה זו היא אל עני ונכה רוח בחינת ביטול דלית ליה מגרמיה כלום אפילו תורה ומצות לפי שהמשכה זו אי אפשר להשיג ע״י התורה ומצות שהם פנימיי׳ רק

Y esta mirada es “al pobre y abatido de espíritu”: el nivel de la autoanulación, que no tiene nada propio en absoluto, ni siquiera Torá y mitzvot; porque esta atracción no puede lograrse por medio de la Torá y las mitzvot, que son interiores, sino solo

Explicación

La “mirada” de D'os va “al pobre y abatido de espíritu”: a quien siente que no tiene nada propio, ni siquiera su Torá y sus mitzvot. Pues esta luz circundante no puede atraerse mediante la Torá y las mitzvot, que son interiores,

ע״י בטול בתפלה וכריעות והשתחואות כמשל המלך שכורעים ומשתחוים לו מפני שאי אפשר להתקרב אליו מגודל מעלתו אזי ממילא נמשך אליו בחינה זו. וזהו ברוך אתה כלומר ברוך מעצמך ומאליך.3

por medio de la autoanulación en la oración, y las inclinaciones y postraciones, como la analogía de un rey, ante quien uno se inclina y se postra porque no puede acercarse a él debido a su gran excelsitud; entonces este nivel se atrae hacia él por sí mismo. Y esto es “Bendito eres Tú”, es decir, bendito por Ti mismo y por Tu propia cuenta.

Explicación

sino solo mediante la autoanulación en la oración y las inclinaciones, como uno se inclina ante un rey demasiado excelso para acercarse a él; entonces el favor del rey llega por sí mismo. Este es el significado de “Bendito eres Tú”: que seas atraído hacia abajo por Ti mismo.

El párrafo 13 en breve

El párrafo interpreta Isaías 66:2 como tres niveles: las mitzvot (acción), la Torá Oral (habla) y la oración (la “mirada” de D'os, el pensamiento), y explica que la luz más alta, la circundante, llega solo por medio de la autoanulación de la oración.

A fondo

Leer “Bendito eres Tú” como “sé bendito (atraído hacia abajo) por Ti mismo” convierte la bendición en una petición de revelación que ningún esfuerzo humano puede forzar, sino solo invitar mediante el bitul.

Marei mekomot

1
Sobre las palabras
ואת כל אלה ידי עשתה ויהיו כל אלה נאם ה׳
Cómo se relaciona
El versículo que sigue a “Los cielos son Mi trono”: “Todas estas cosas Mi mano hizo, y todas estas cosas llegaron a ser, dice D'os; y a este miraré: al pobre y abatido de espíritu”.nuestra nota
La fuente
Isaiah 66:2ישעיהו ס״ו:ב׳Sefaria (opens in a new tab)
1כֹּה אָמַר ה׳ הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי וְהָאָרֶץ הֲדֹם רַגְלָי אֵי־זֶה בַיִת אֲשֶׁר תִּבְנוּ־לִי וְאֵי־זֶה מָקוֹם מְנוּחָתִי: 2וְאֶת־כׇּל־אֵלֶּה יָדִי עָשָׂתָה וַיִּהְיוּ כׇל־אֵלֶּה נְאֻם־ה׳ וְאֶל־זֶה אַבִּיט אֶל־עָנִי וּנְכֵה־רוּחַ וְחָרֵד עַל־דְּבָרִי: 3שׁוֹחֵט הַשּׁוֹר מַכֵּה־אִישׁ זוֹבֵחַ הַשֶּׂה עֹרֵף כֶּלֶב מַעֲלֵה מִנְחָה דַּם־חֲזִיר מַזְכִּיר לְבֹנָה מְבָרֵךְ אָוֶן גַּם־הֵמָּה בָּחֲרוּ …
1… that ye may build unto Me? And where is the place that may be My resting-place? 2For all these things hath My hand made, and so all these things came to be, saith the LORD; but on this man will I look, even on him that is poor and of a contrite spirit, and trembleth at My word. 3He that killeth an ox is as if he slew a man; he that sacrificeth a …
Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria
Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.
2
Sobre las palabras
עיניך יונים
Cómo se relaciona
“Tus ojos son palomas”: la mirada, asociada aquí con el pensamiento.nuestra nota
La fuente
Song of Songs 1:15שיר השירים א׳:ט״וSefaria (opens in a new tab)
14אֶשְׁכֹּל הַכֹּפֶר דּוֹדִי לִי בְּכַרְמֵי עֵין גֶּדִי: 15הִנָּךְ יָפָה רַעְיָתִי הִנָּךְ יָפָה עֵינַיִךְ יוֹנִים: 16הִנְּךָ יָפֶה דוֹדִי אַף נָעִים אַף־עַרְשֵׂנוּ רַעֲנָנָה:
14My beloved is unto me as a cluster of henna In the vineyards of En-gedi. 15Behold, thou art fair, my love; behold, thou art fair; Thine eyes are as doves. . 16Behold, thou art fair, my beloved, yea, pleasant; Also our couch is leafy.
Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria
Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.
3
Sobre las palabras
וכריעות והשתחויות
Cómo se relaciona
the page is on Sefaria, but its text shares nothing with the note (unconfirmed)nuestra nota
Adónde remite la nota
Torah Ohrתורה אור
below, 45c · not yet checked
Our explanationThere a person admits that he is not worthy on his own to rise and be included in G‑d’s light, yet the Infinite Light of itself descends and is revealed in the Torah; so through Torah study he can draw it down upon his soul.
Open it on Sefaria (opens in a new tab)
Likkutei Torahלקוטי תורה
Shir HaShirim 45c
נפקת בפיך בבחי׳ שוקע. ופ׳ שנייה יציאת מצרים הוא גילוי האהבה המסותרת מהעלם המוח אל הלב שכל זמן שהוא במוח לבד הוא בבחי׳ מיצר וגלות שאינה בגילוי. משא״כ בהתגלות נקרא בחי׳ לידה ומולדותיך ומכורותיך ביום הולדת כו׳ והוא בחי׳ גילוי השמחה של מצוה אם הבנים שמחה תחת אשר לא עבדת כו׳ בשמחה כו׳ והיינו גילוי פ׳ שמע והיה א״ש שהם אהוי״ר ובמעשה הגילוי הוא בצדקה כשם שע״י פרשה ראשונה נמשך תורה כך ע״י פרשה זו נמשך צדקה שהוא בחי׳ רחמנות ועי״ז מעורר למעלה ג״כ בחי׳ רחמנות כי לאו מכל מדות כו שהרחמנות הוא התפעלות ולא שייך זה באור א״ס ב״ה שאין בו שום שינוי רצון ח״ו אלא שמתלבש בבחי׳ רחמנות ע״י מעשה הצדקה באתערותא דלתתא אתערותא דלעילא כן צדקה לחיים כן ובסיס לחיי החיים מכון לשבתך וזהו ג״כ בחי׳ שוקע …
Our explanationThere the Shema’s paragraphs are linked to drawing down Torah and charity, and charity arouses divine mercy from above, since G‑d is “not of any of the attributes” but clothes Himself in mercy through an arousal from below.
Open it on Sefaria (opens in a new tab)
La nota de Kehot
ראה לקמן מה, ג. ובלקו״ת שה״ש מה, ג.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

14והנה בבחינה זו של המשכת המקיף כתיב לא הביט און ביעקב1 שבבחינת פנימיות כתיב בוחן לבות וכליות2

Ahora bien, respecto de este nivel, la atracción de la luz circundante, está escrito: “No ha mirado la iniquidad en Jacob”; pues respecto del nivel interior está escrito: “Él examina los corazones y los riñones”,

Explicación

El maamar concluye con una consecuencia reconfortante. La luz circundante atraída por medio de la oración no se mide por el estado espiritual de la persona: de ella dijo Bilam: “No ha mirado la iniquidad en Jacob”. La luz interior, en cambio, está sujeta a D'os, que “examina los corazones y los riñones”.

דהיינו להבחין התשוקה המורגשת אם הוא מקרב איש ולב עמוק באמת לאמתו משא״כ בבחינת מקיף לא הביט און וגו׳ רק ה׳ אלהיו עמו שנמשך מאליו תמיד:

es decir, examinar el anhelo sentido, si verdaderamente proviene “del interior del hombre y de un corazón profundo”, en verdad absoluta; mientras que en el nivel de lo circundante, “No ha mirado la iniquidad”, etc., sino solo “Havaiá, su D'os, está con él”, que se atrae por sí mismo, siempre.

Explicación

La revelación interior depende de si el anhelo de uno es genuino, de lo profundo del corazón. La luz circundante no examina las faltas: “Havaiá, su D'os, está con él”; llega por sí misma y permanece siempre.

El párrafo 14 en breve

El párrafo final contrasta las dos luces: la luz interior, recibida en el corazón, depende de la sinceridad de los sentimientos de la persona, mientras que la luz circundante atraída por medio de la autoanulación de la oración está presente a pesar de las faltas, siempre.

A fondo

En la transcripción de este maamar hecha por el Mitteler Rebe (Sefer HaMaamarim 5565), el versículo citado es “D'os examina los corazones” (Proverbios 17:3).

Marei mekomot

1
Sobre las palabras
לא הביט און ביעקב
Cómo se relaciona
La bendición de Bilam: “No ha mirado la iniquidad en Jacob ni ha visto la maldad en Israel; Havaiá, su D'os, está con él”. Se lee aquí como la luz circundante, que no depende de los méritos de uno.nuestra nota
La fuente
Numbers 23:21במדבר כ״ג:כ״אSefaria (opens in a new tab)
20הִנֵּה בָרֵךְ לָקָחְתִּי וּבֵרֵךְ וְלֹא אֲשִׁיבֶנָּה: 21לֹא־הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקֹב וְלֹא־רָאָה עָמָל בְּיִשְׂרָאֵל ה׳ אֱלֹקָיו עִמּוֹ וּתְרוּעַת מֶלֶךְ בּוֹ: 22אֵל מוֹצִיאָם מִמִּצְרָיִם כְּתוֹעֲפֹת רְאֵם לוֹ:
20Behold, I am bidden to bless; And when He hath blessed, I cannot call it back. 21None hath beheld iniquity in Jacob, Neither hath one seen perverseness in Israel; The LORD his God is with him, And the shouting for the King is among them. 22God who brought them forth out of Egypt Is for them like the lofty horns of the wild-ox.
Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria
La nota de Kehot
במדבר כג, כא.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
2
Sobre las palabras
בוחן לבות וכליות
Cómo se relaciona
“El que examina los corazones y los riñones es un D'os justo.” La luz interior depende de este examen de los verdaderos sentimientos de la persona.nuestra nota
La fuente
Psalms 7:10תהילים ז׳:י׳Sefaria (opens in a new tab)
9ה׳ יָדִין עַמִּים שׇׁפְטֵנִי ה׳ כְּצִדְקִי וּכְתֻמִּי עָלָי: 10יִגְמׇר־נָא רַע רְשָׁעִים וּתְכוֹנֵן צַדִּיק וּבֹחֵן לִבּוֹת וּכְלָיוֹת אֱלֹקִים צַדִּיק: 11מָגִנִּי עַל־אֱלֹקִים מוֹשִׁיעַ יִשְׁרֵי־לֵב:
9… me, O LORD, According to my righteousness, and according to mine integrity that is in me. 10Oh that a full measure of evil might come upon the wicked, And that Thou wouldest establish the righteous; For the righteous God trieth the heart and reins. 11My shield is with God, Who saveth the upright in heart.
Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria
Proverbs 17:3משלי י״ז:ג׳Sefaria (opens in a new tab)
2עֶבֶד־מַשְׂכִּיל יִמְשֹׁל בְּבֵן מֵבִישׁ וּבְתוֹךְ אַחִים יַחֲלֹק נַחֲלָה: 3מַצְרֵף לַכֶּסֶף וְכוּר לַזָּהָב וּבֹחֵן לִבּוֹת ה׳ 4מֵרַע מַקְשִׁיב עַל־שְׂפַת־אָוֶן שֶׁקֶר מֵזִין עַל־לְשׁוֹן הַוֺּת:
2… over a son that dealeth shamefully, And shall have part of the inheritance among the brethren. 3The refining pot is for silver, and the furnace for gold; But the LORD trieth the hearts. . 4A evil-doer giveth heed to wicked lips; And a liar giveth ear to a mischievous tongue.
Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria
Adónde remite la nota
Sefer HaMaamarim 5565, by the Alter Rebbe (transcribed by the Mitteler Rebbe)ספר המאמרים תקס״ה
vol. 2, p. 714
Our explanationIn the Mitteler Rebbe’s transcript of this maamar the verse cited here is “G‑d tests hearts” (Proverbs 17:3) rather than “He tests hearts and kidneys.”
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
La nota de Kehot
ע״פ תהלים ז, י. וראה בסה״מ תקס״ה ח״ב ע׳ תשיד שמביא הפסוק בוחן לבבות ה׳ (משלי יז, ג).
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

¿Terminaste el maamar?

Márcalo como estudiado; cuenta para la semana y para el siyum del año.

Siguiente: maamar 1השמים כסאי והארץ הדום רגלי אי זה בית וגו׳

En la avodá

Contemplar en la oración que todo lo que llena los mundos es solo un destello de D'os, hasta que el corazón anhele a D'os Mismo; llevar ese amor a la vida diaria integrando las emociones con el entendimiento, para que no se desvanezca después de la oración; dar caridad y cumplir las mitzvot prácticas, que elevan incluso las facultades más bajas; y orar con autoanulación, pues la luz circundante que esta atrae no depende del nivel de uno.

Preguntas para conversar

¿Por qué dice el maamar que la Torá debe ser “hecha” por la persona, si ya fue entregada en el Sinaí?
¿Cómo conduce la lectura de Shemá como shem ayin al amor a D'os Mismo, y no a Sus revelaciones?
¿En qué sentido el “pie” es más alto que la “cabeza”, y cómo se aplica esto a Moshé e Israel y a los actos de cada judío?
¿Por qué el amor despertado en la oración a menudo se desvanece, y cómo sugiere el maamar hacerlo duradero?
¿Por qué la luz circundante solo puede atraerse mediante la autoanulación en la oración y no mediante la Torá y las mitzvot?

השמים כסאי והארץ הדום רגלי אי זה בית וגו׳

La idea central

El maamar en breve

Esquema

Conceptos clave

La pregunta y la Torá como “cielo” ¶1

La persona hace la Torá mediante la contemplación y el amor ¶2–4

La Torá como trono de D'os ¶5

El escabel: elevar el pie ¶6–10

Cielo y tierra dentro de la Torá ¶11

La casa: la oración ¶12–14

¿Terminaste el maamar?

En la avodá

Preguntas para conversar

Idioma

Tamaño del texto

Tema

Calendario

Mostrar

Idioma

Envíanos una sugerencia

Índice