Torah Ohr · Parshas Bereishis · Maamar 9

צאינה וראינה וגו׳

Go Forth and Gaze

18 paragraphs · 54 sections
about 30 min of study
70 sources

Your progress 0 of 54 sections

The big idea

Prayer, the “service of the heart,” is G‑d’s “joy of heart,” gathering the soul’s powers upward as blood returns to the heart; but the Torah, clothed in physical mitzvos, is His “wedding,” for like a seed it draws a truly new light from the Infinite essence, above the whole order of creation.

The maamar in brief

The Mishnah reads “the day of his wedding” as the giving of the Torah and “the day of the joy of his heart” as the building of the Temple. The maamar explains why. Prayer, instituted in place of the offerings, is the service of the heart, so the Temple is G‑d’s “joy of heart.” The Community of Israel is G‑d’s “heart”: as blood circulates from the heart to the limbs and back, prayer (Pesukei deZimra and Shema) gathers all one’s powers upward into love of G‑d, while the Amidah, Torah and mitzvos carry that life outward into every limb and deed; above, Malchus likewise descends at night and ascends from midnight. A sin is a wound that blocks this circulation; teshuvah, and also Torah, both of which preceded the world, heal it by drawing a new light from above the chain of worlds. The giving of the Torah is a “wedding” because, like a physical seed that carries the father’s essence, Torah clothed in physical deeds draws a truly new light from the Infinite essence, beyond the kav. Hence souls “go forth” into this world, and the new light brings peace, uniting opposites — “the King to Whom peace belongs.”

Outline

The questionWhy is the giving of the Torah a “wedding” and the Temple “the joy of His heart”? Prayer, in place of the offerings, is the service of the heart.¶1
Israel as G‑d’s heart: the circulation of lifeAs blood flows from the heart to the limbs and back, prayer gathers the soul’s powers upward (Pesukei deZimra, Shema, rooted in Divine Thought above time and space), and the Amidah, Torah and mitzvos draw life outward; Malchus above descends and ascends likewise.¶2–8
Illness and healing: sin and teshuvahDaily deeds for Heaven keep the circulation healthy; a sin is a wound that blocks it; teshuvah, which preceded the world, heals it with a new light, and confession repairs the wound.¶9–12
Torah as the “wedding”: a new lightTorah too heals; like a physical seed carrying the essence of the father, Torah clothed in physical deeds draws a truly new light from the Infinite essence, above the kav — seen in the repeated offerings of the princes.¶13–16
“Go forth” and “the King to Whom peace belongs”Souls go forth from Gan Eden to this world, where alone the new light is drawn; this light unites opposites, as Malchus rooted in Keser joins the worlds, and all peace flows from the Malchus of the Infinite.¶17–18

Key concepts

Service of the heartעבודה שבלב: Prayer, which replaces the Temple offerings; it is G‑d’s “joy of heart,” the ascent of the soul’s love to Him.
Ratzo and shovרצוא ושוב: The ascent of the soul’s powers toward G‑d (Pesukei deZimra and Shema) and the return that draws Divine life down (Amidah, Torah and mitzvos), like blood flowing to the heart and back out to the limbs.
Divine Thoughtמחשבה עלאה: The level of Chochmah and Binah, above speech and the attributes, where all time is included in a single glance; the level of “Havayah our G‑d” and of sovev kol almin.
Teshuvahתשובה: Return to G‑d “with all your might,” which preceded the world and so draws a new light from above creation, healing the soul’s wounds.
New lightאור חדש: Light drawn from the essence of the Infinite Light, above the vacated space and the kav through which the chain of worlds unfolds; drawn through Torah clothed in physical deeds.
The King to Whom peace belongsמלך שהשלום שלו: G‑d as the Malchus of the Infinite, source of the peace that unites opposites such as giver and receiver, fire and water, Atzilus and Beriah.

Skip to the text

The question ¶1

1(שה״ש ג) צאינה וראינה1 2 וגו׳. ביום חתונתו זה3 מתן תורה וביום שמחת לבו זה בנין בהמ״ק.

(Song of Songs 3) “Go forth and gaze,” etc. “On the day of his wedding” — this is the giving of the Torah; “and on the day of the joy of his heart” — this is the building of the Holy Temple.

Explanation

The maamar opens with a verse from the Song of Songs about King Solomon crowned “on the day of his wedding and on the day of the joy of his heart.” The Mishnah reads the verse as an allegory of G‑d and Israel: the “wedding” is the giving of the Torah at Sinai, and the “joy of his heart” is the building of the Holy Temple.

להבין למה נמשל מ״ת ליום חתונתו4 ובנין בהמ״ק לשמחת לבו. והענין דתפלה הוא במקום קרבנות5

[We need] to understand why the giving of the Torah is likened to “the day of his wedding,” and the building of the Holy Temple to “the joy of his heart.” And the matter is that prayer is in place of the offerings.

Explanation

The question: why is the Torah compared specifically to a wedding, and the Temple to joy of the heart? The answer begins from the Talmudic principle that our prayers were instituted in place of the Temple offerings.

והנה תפלה נק׳ עבודה שבלב כמ״ש בגמ׳ ע״פ ולעבדו בכל לבבכם6 איזהו עבודה שבלב זו תפלה ולכן בהמ״ק שהוא מקום הקרבת הקרבנות נק׳ שמחת לבו שהרי הקרבנות הם כענין התפלה שנקרא עבודה שבלב

Now, prayer is called “the service of the heart,” as is stated in the Gemara on the verse “and to serve Him with all your heart”: “What is the service of the heart? This is prayer.” Therefore the Holy Temple, which is the place where the offerings were brought, is called “the joy of his heart,” for the offerings are like prayer, which is called the service of the heart.

Explanation

The Talmud calls prayer “the service of the heart.” Since the offerings were the Temple’s form of that same service, the Temple, where they were brought, is fittingly called G‑d’s “joy of heart.”

ולכן גם עכשיו התפלה בכוונה ובפרט בצבור בבהכ״נ הנקרא מקדש מעט7 8 היא בחי׳ שמחת לבו כביכול.9

And therefore even now, prayer with intention, and especially [prayer] with the congregation in the synagogue, which is called a “minor Sanctuary,” is the aspect of “the joy of His heart,” as it were.

Explanation

It follows that even today, when there is no Temple, heartfelt prayer — especially communal prayer in a synagogue, which the Sages call a “minor Sanctuary” — brings G‑d, as it were, the “joy of His heart.”

Paragraph 1 in brief

The paragraph introduces the verse and its Mishnaic interpretation, and begins to explain why the Temple is called “the joy of His heart”: the offerings, like prayer, are the service of the heart.

Deeper

The Tzemach Tzedek remarks that the comparison of the giving of the Torah to a wedding seems, at first glance, a very physical analogy; the maamar will later show why it is exact — the Torah, like a seed, brings about something truly new.

Marei mekomos

1
On the words
צאינה וראינה
How it connects
A transcript (hanachah) of this discourse by the Mitteler Rebbe is printed there — a parallel version of the same maamar.our note
Where the note points
Sefer HaMaamarim 5567, discourses of the Alter Rebbeספר המאמרים תקס״ז
p. 210 (רי)
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
The Rebbe’s source notes (Tziyunim) on Torah Ohr, by the Lubavitcher Rebbeציונים לכבוד קדושת אדמו״ר
above, in the Rebbe’s notes
Our explanationThe note refers back to the Rebbe’s source notes for further references on this maamar.
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Or HaTorah, by the Tzemach Tzedekאור התורה
Shir HaShirim, vol. 3, p. 917 (תתקיז), at the beginning of “Ani ledodi”; Bereshit, vol. 6, p. 1058a (תתרנח, א), with glosses
Our explanationIn Shir HaShirim the Tzemach Tzedek records that with these words the Alter Rebbe began his discourse on “Tze’enah u’re’enah” in Polotsk. In Bereshit he reproduces this maamar, taken from Likkutei Torah L’Gimmel Parshiyos, with his own glosses.
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Likkutei Torah L’Gimmel Parshiyosלקוטי תורה לג׳ פרשיות
47c (מז, ג)
Our explanationThe version of this maamar that the Tzemach Tzedek glossed in Or HaTorah is taken from this collection — another printing of the same discourse.
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Sefer HaMaamarim 5669, by the Rebbe Rashabספר המאמרים תרס״ט
p. 155 (קנה)
Our explanationThe Rebbe Rashab refers there to “the explanation of Tze’enah u’re’enah of Shavuos in the year 5566, and possibly 5567,” which is this discourse in Torah Ohr — dating the maamar to Shavuos of one of those years.
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Kehot’s note
הנחת כ״ק אדמו״ר האמצעי בסה״מ תקס״ז ע׳ רי.
ראה לעיל בציונים לכ״ק אדמו״ר זי״ע.
באוה״ת שה״ש כרך ג ע׳ תתקיז בהתחלת אני לדודי ורשום שם: בדברים אלו התחיל אדמו״ר בדרוש שע״פ צאינה וראינה כו׳ בפאלאצק.
עם הגהות באוה״ת בראשית כרך ו תתרנח, א (מלקו״ת לג״פ מז, ג).
בסה״מ תרס״ט ע׳ קנה: כמ״ש בהביאור דצאינה וראינה דחה״ש בס׳ תקס״ו ואפשר תקס״ז (והוא דרוש צאו״ר שבתו״א פ׳ בראשית).
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
2
On the words
צאינה וראינה
How it connects
“Go forth and gaze, O daughters of Zion, upon King Solomon, with the crown with which his mother crowned him on the day of his wedding and on the day of the joy of his heart.” The whole maamar interprets this verse.our note
The source
Song of Songs 3:11שיר השירים ג׳:י״אSefaria (opens in a new tab)
10עַמּוּדָיו עָשָׂה כֶסֶף רְפִידָתוֹ זָהָב מֶרְכָּבוֹ אַרְגָּמָן תּוֹכוֹ רָצוּף אַהֲבָה מִבְּנוֹת יְרוּשָׁלָ͏ִם: 11צְאֶנָה וּרְאֶינָה בְּנוֹת צִיּוֹן בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה בָּעֲטָרָה שֶׁעִטְּרָה־לּוֹ אִמּוֹ בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ וּבְיוֹם שִׂמְחַת לִבּוֹ:
10… of it of purple, The inside thereof being inlaid with love, From the daughters of Jerusalem. 11Go forth, O ye daughters of Zion, And gaze upon king Solomon, Even upon the crown wherewith his mother hath crowned him in the day of his espousals, And in the day of the gladness of his heart.
Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria
Kehot’s note
שה״ש ג, יא.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
3
On the words
ביום חתונתו זה מ״ת
How it connects
The Mishnah at the end of Taanis interprets “the day of his wedding” as the giving of the Torah and “the day of the joy of his heart” as the building of the Temple. The Alter Rebbe asks why each is compared as it is.our note
The source
Taanit 26b:6–7תענית כ״ו ב:ו׳-ז׳Sefaria (opens in a new tab)
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ״צְאֶינָה וּרְאֶינָה בְּנוֹת צִיּוֹן בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה בָּעֲטָרָה שֶׁעִטְּרָה לּוֹ אִמּוֹ בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ וּבְיוֹם שִׂמְחַת לִבּוֹ״. ״בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ״ — זֶה מַתַּן תּוֹרָה, ״וּבְיוֹם שִׂמְחַת לִבּוֹ״ — זֶה בִּנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁיִּבָּנֶה בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ. גְּמָ׳ בִּשְׁלֹשָׁה פְּרָקִים בַּשָּׁנָה כֹּהֲנִים נוֹשְׂאִין אֶת כַּפֵּיהֶם כּוּ׳. תַּעֲנִיּוֹת וּמַעֲמָדוֹת מִי אִיכָּא מוּסָף? חַסּוֹרֵי מִיחַסְּרָא, וְהָכִי קָתָנֵי: בִּשְׁלֹשָׁה פְּרָקִים כֹּהֲנִים נוֹשְׂאִין אֶת כַּפֵּיהֶן כׇּל זְמַן שֶׁמִּתְפַּלְּלִין, וְיֵשׁ מֵהֶן אַרְבָּעָה פְּעָמִים בַּיּוֹם — שַׁחֲרִית …
Hebrew: William Davidson, Vocalized Aramaic (CC-BY-NC) · via Sefaria
Kehot’s note
תענית כו, ב.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
4
On the words
למה נמשל מ״ת ליום חתונתו
How it connects
The Tzemach Tzedek sharpens the question: at first glance this is a very physical analogy for the giving of the Torah.our note
Where the note points
Or HaTorah, by the Tzemach Tzedekאור התורה
Bereshit, vol. 6, p. 1058a (תתרנח, א)
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Kehot’s note
”שלכאורה זהו משל גשמי מאד” — אוה״ת בראשית כרך ו תתרנח, א.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
5
On the words
דתפלה הוא במקום קרבנות
How it connects
The Talmud cites the view that the daily prayers were instituted to correspond to the daily offerings. The Alter Rebbe uses this to link the Temple, place of the offerings, with prayer.our note
The source
Berakhot 26b:7ברכות כ״ו ב:ז׳Sefaria (opens in a new tab)
יַעֲקֹב תִּקֵּן תְּפִלַּת עַרְבִית, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם וַיָּלֶן שָׁם״, וְאֵין ״פְּגִיעָה״ אֶלָּא תְּפִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְאַתָּה אַל תִּתְפַּלֵּל בְּעַד הָעָם הַזֶּה וְאַל תִּשָּׂא בַעֲדָם רִנָּה וּתְפִלָּה וְאַל תִּפְגַּע בִּי״
Jacob instituted the evening Tefillah ; as it is said, "And he lighted [paga'] upon the place, and tarried there all night" (Gen. xxviii. 11) — "alighting" means prayer; as it is said, "Therefore pray not thou for this people, neither lift up cry nor prayer for them, neither make intercession [paga'] to Me" (Jer. vii. 16).
Hebrew: William Davidson, Vocalized Aramaic (CC-BY-NC) · English: Tractate Berakot by A. Cohen, Cambridge University Press, 1921 (Public Domain) · via Sefaria
Kehot’s note
ברכות כו, ב.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
6
On the words
ולעבדו בכל לבבכם
How it connects
The verse from the second paragraph of the Shema commands to love G‑d and serve Him with all your heart; the Talmud reads this service as prayer.our note
The source
Deuteronomy 11:13דברים י״א:י״גSefaria (opens in a new tab)
12אֶרֶץ אֲשֶׁר־ה׳ אֱלֹקֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ תָּמִיד עֵינֵי ה׳ אֱלֹקֶיךָ בָּהּ מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה: 13וְהָיָה אִם־שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל־מִצְוֺתַי אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם לְאַהֲבָה אֶת־ה׳ אֱלֹקֵיכֶם וּלְעׇבְדוֹ בְּכׇל־לְבַבְכֶם וּבְכׇל־נַפְשְׁכֶם: 14וְנָתַתִּי מְטַר־אַרְצְכֶם בְּעִתּוֹ יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ וְאָסַפְתָּ דְגָנֶךָ וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ:
12… upon it, from the beginning of the year even unto the end of the year. . 13And it shall come to pass, if ye shall hearken diligently unto My commandments which I command you this day, to love the LORD your God, and to serve Him with all your heart and with all your soul, 14that I will give the rain of your land in its season, the former rain and …
Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria
Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.
7
On the words
בבהכ״נ הנקרא מקדש מעט
How it connects
In this letter the Alter Rebbe protests a report about the conduct of prayer in the synagogue of his followers, which he calls “this minor Sanctuary” — showing the gravity he attached to communal prayer as a Sanctuary.our note
Where the note points
Tanyaתניא (קונטרס אחרון)
Kuntres Acharon, the essay “Hinei lo tovah” (161b)
הנה, לא טובה השמועה, שמעתי ותרגז בטני, אשר עם ה׳ מעבירים מלפני התיבה האיש החפץ בחיים ואריכות ימים של כל אנשי שלומנו שב״מקדש מעט״ הזה של אנשי שלומנו, כמאמר רבותינו זכרונם לברכה: שלשה דברים מאריכים ימיו של אדם, ואחד מהם – המאריך בתפלתו. ואף גם מי שהשעה דחוקה לו ביותר, ואי אפשר לו בשום אופן להמתין עד אחר עניית קדושה של חזרת השליח צבור הזה, הלא טוב טוב לו שלא לשמוע קדושה וברכו, מלירד לחייהם של החפצים בחיים, ואונס רחמנא פטריה, והשליח צבור מוציאו ידי חובתו אף שלא שמע – כאילו שמע, שהוא כעונה ממש, וכדאיתא בגמרא גבי עם שבשדות דאניסי, ויוצאים ידי חובת תפלת שמונה עשרה עצמה בחזרת השליח צבור כאלו שמעו ממש, וגם קדושה וברכו בכלל. והנה, זאת חקרנוה כן הוא אף גם בדורות הראשונים של חכמי המשנה …
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Kehot’s note
ראה קו״א ד״ה הנה לא טובה (קסא, ב).
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
8
On the words
מקדש מעט
How it connects
The Talmud interprets “I will be to them a minor Sanctuary” as referring to the synagogues and study halls in exile. The Alter Rebbe applies it to communal prayer today.our note
The source
Megillah 29a:7–8מגילה כ״ט א:ז׳-ח׳Sefaria (opens in a new tab)
״וָאֱהִי לָהֶם לְמִקְדָּשׁ מְעַט״, אָמַר רַבִּי יִצְחָק: אֵלּוּ בָּתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת שֶׁבְּבָבֶל. וְרַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר: זֶה בֵּית רַבֵּינוּ שֶׁבְּבָבֶל. דָּרֵשׁ רָבָא, מַאי דִּכְתִיב: ״ה׳ מָעוֹן אַתָּה הָיִיתָ לָּנוּ״, אֵלּוּ בָּתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת. אָמַר אַבָּיֵי: מֵרֵישׁ הֲוַאי גָּרֵיסְנָא בְּבֵיתָא וּמְצַלֵּינָא בְּבֵי כְנִישְׁתָּא, כֵּיוָן דִּשְׁמַעִית לְהָא דְּקָאָמַר דָּוִד: ״ה׳ אָהַבְתִּי מְעוֹן בֵּיתֶךָ״, הֲוַאי גָּרֵיסְנָא בְּבֵי כְנִישְׁתָּא.
“Yet I have been to them as a little sanctuary [in the land into which they will go]” (Ezekiel 11:16). R. Yitzchak said: This refers to the synagogue and study houses Elazar says: This refers to the house of our teacher in Babylonia. Rava gave the following exposition: What is the meaning of the verse, “Lord, You have been our dwelling place” (Psalms 90:1)? This refers to synagogues and study houses. Abaye said: At first I used to study at home and pray in the synagogue, but when I heard the words of David, “O Lord, I love the dwelling place [me’on] of Your house” (Psalms 26:8), I began to study in the synagogue.
Hebrew: William Davidson, Vocalized Aramaic (CC-BY-NC) · English: Daf Shevui (CC0) · via Sefaria
Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.
9
On the words
כמ״ש בגמרא
How it connects
The Talmud derives from “to serve Him with all your heart” that there is a service of the heart, and that it is prayer. This is why the Temple is called “the joy of His heart.”our note
The source
Taanit 2a:11תענית ב׳ א:י״אSefaria (opens in a new tab)
וּמְנָא לַן דְּבִתְפִלָּה — דְּתַנְיָא: ״לְאַהֲבָה אֶת ה׳ אֱלֹקֵיכֶם וּלְעׇבְדוֹ בְּכׇל לְבַבְכֶם״, אֵיזוֹ הִיא עֲבוֹדָה שֶׁהִיא בַּלֵּב — הֱוֵי אוֹמֵר: זוֹ תְּפִלָּה. וּכְתִיב בָּתְרֵיהּ: ״וְנָתַתִּי מְטַר אַרְצְכֶם בְּעִתּוֹ יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ״.
And from where do we know [that one should ask for rain] in Davening? Since we learnt in a Baraisa "To love Hashem your G-D, and to serve Him with all your heart" what's the service that is done with the heart? You must say davening. And it is written afterwards, "and I will give rain for your land in the proper time, the early, and the late rains."
Hebrew: William Davidson, Vocalized Aramaic (CC-BY-NC) · English: Sefaria Community Translation (CC0) · via Sefaria
Kehot’s note
תענית ב, א.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

Israel as G‑d’s heart: the circulation of life ¶2–8

2והענין דהנה כתיב לבבתני1 אחותי כלה2 שכנס״י נק׳ לב דהנה עד״מ הלב3 באדם ששופע החיות לכל האברים

And the matter is: it is written, “You have captured My heart, My sister, [My] bride” — for the Community of Israel is called “heart.” For by way of analogy, the heart in a person pours forth life-force to all the limbs,

Explanation

To explain “the joy of His heart,” the Alter Rebbe cites G‑d’s words to Israel, “You have captured My heart, My sister, My bride.” The Community of Israel is called G‑d’s “heart.” To understand this, he turns to the role of the heart in the human body.

דכל הדמים הולכים מן הלב ויוצאים לכל האברים דרך הגידים והעורקים עד סיום כל הגוף כמו גם בציפורני הרגל מגיע חיות הדם שהוא הנפש כידוע.

for all the blood goes from the heart and goes out to all the limbs through the sinews and the arteries, to the extremity of the whole body, so that even in the toenails the life-force of the blood, which is the soul, arrives, as is known.

Explanation

The heart sends life to every limb through the blood vessels, reaching even the tips of the toes. The Torah says “the blood is the soul,” so the blood carries the soul’s life-force throughout the body.

Paragraph 2 in brief

The paragraph introduces the metaphor of the Community of Israel as G‑d’s “heart,” based on the heart’s role in distributing life to the whole body.

Deeper

In the Mitteler Rebbe’s transcript (Sefer HaMaamarim 5567) the proof that the Community of Israel is called “heart” is taken from the verse “To You my heart has said.” The same analogy of the heart and the circulation of blood appears in Iggeres HaKodesh 31.

Marei mekomos

1
On the words
דהנה כתיב לבבתני . . שכנס״י נקרא לב
How it connects
The parallel transcript proves that the Community of Israel is called “heart” from the verse “To You my heart has said.”our note
Where the note points
Sefer HaMaamarim 5567, discourses of the Alter Rebbeספר המאמרים תקס״ז
p. 210 (רי)
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Kehot’s note
בסה״מ תקס״ז ע׳ רי מביא ראי׳ ”דכנס״י נק׳ לב כמ״ש לך אמר לבי כו׳”.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
2
On the words
לבבתני אחותי כלה
How it connects
The beloved says, “You have captured my heart, my sister, my bride.” The Alter Rebbe reads it as G‑d calling the Community of Israel His heart.our note
The source
Song of Songs 4:9שיר השירים ד׳:ט׳Sefaria (opens in a new tab)
8אִתִּי מִלְּבָנוֹן כַּלָּה אִתִּי מִלְּבָנוֹן תָּבוֹאִי תָּשׁוּרִי מֵרֹאשׁ אֲמָנָה מֵרֹאשׁ שְׂנִיר וְחֶרְמוֹן מִמְּעֹנוֹת אֲרָיוֹת מֵהַרְרֵי נְמֵרִים: 9לִבַּבְתִּנִי אֲחֹתִי כַלָּה לִבַּבְתִּנִי בְּאַחַת מֵעֵינַיִךְ בְּאַחַד עֲנָק מִצַּוְּרֹנָיִךְ: 10מַה־יָּפוּ דֹדַיִךְ אֲחֹתִי כַלָּה מַה־טֹּבוּ דֹדַיִךְ מִיַּיִן וְרֵיחַ שְׁמָנַיִךְ מִכׇּל־בְּשָׂמִים:
8… From the top of Senir and Hermon, From the lions’dens, From the mountains of the leopards. 9Thou hast ravished my heart, my sister, my bride; Thou hast ravished my heart with one of thine eyes, With one bead of thy necklace. 10How fair is thy love, my sister, my bride! How much better is thy love than …
Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria
Kehot’s note
שה״ש ד, ט.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
3
On the words
דהנה עד״מ הלב
How it connects
There too the Alter Rebbe explains, citing the Tikkunim, that health and illness depend on the spreading and flow of life from the heart to all the limbs, clothed in the blood that goes out from the heart and circulates back — the same analogy developed here.our note
Where the note points
Tanyaתניא (אגרת הקודש)
Iggeres HaKodesh, section 31
נודע בשערים מה שכתוב בתיקונים, ד״שכינתא איהי מרעא בגלותא״ כביכול. פירוש, על דרך משל, כמו חולי הגוף, המבדיל בין קדש וכו׳, שסיבת החולי והבריאות היא התפשטות והילוך החיות מהלב אל כל האברים, המלובשת בדם הנפש היוצא מהלב אל כל האברים, וסובב סובב הולך הרוח חיים והדם תוך תוך כל האברים והגידים המובלעים בהם, וחוזר אל הלב. ואם סיבוב והילוך הרוח חיים הלז הוא כהלכתו, תמידי כסדרו המסודר לו מחיי החיים ברוך הוא אזי האדם בריא בתכלית, כי כל האברים מקושרים יחד ומקבלים חיותם הראוי להם מהלב על ידי סיבוב הלז. אך אם יש איזה קלקול באיזהו מקומן, המונע ומעכב או ממעט סיבוב והילוך הדם עם הרוח חיים המלובש בו, אזי, נפסק או מתמעט הקשר הלז המקשר כל האברים אל הלב על ידי סיבוב הלז, ואזי – נופל האדם למשכב וחולי, …
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Kehot’s note
ראה המשל גם באגה״ק סי׳ לא.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

3והנה כל הדמים שיצאו מהלב לכל האברים הם חוזרים ושבים ללכת אל הלב והיינו שיש בלב ב׳ חללים שבחלל אחד בו מתקבצים הדמים העולים מהאברים אל הלב ויוצאים דרך חלל הב׳.1

Now, all the blood that went out from the heart to all the limbs returns and goes back to the heart. That is, there are two chambers in the heart: in one chamber the blood rising from the limbs to the heart is gathered, and it goes out through the second chamber.

Explanation

The blood does not just flow outward; it circulates back to the heart. The heart has two chambers: one gathers the returning blood, and from the other the blood is sent out again.

וגם הדם שנתהווה מהמאכלים והמשקים עולה אל הלב ואח״כ יוצא מהלב לכל האברים. וה״ז כדמיון כל הנחלים הולכים אל הים

And also the blood that is formed from food and drink rises to the heart and afterwards goes out from the heart to all the limbs. And this is like “all the rivers go to the sea,”

Explanation

New blood made from food and drink also goes first to the heart and only then out to the body. The pattern resembles Ecclesiastes’ description of the rivers flowing into the sea…

ואח״כ חוזר חלילה ויוצאים המים מהים אל הנהרות ע״י גידי הארץ כו׳ ולכן הים איננו מלא2 כו׳.

and afterwards it goes round again, and the water goes out from the sea to the rivers through the veins of the earth, etc.; and therefore “the sea is not full,” etc.

Explanation

…and returning to their sources through underground channels, so that “the sea is never full.” Both images describe a continual cycle of ascent to a center and return outward.

Paragraph 3 in brief

The paragraph describes the circulation of blood — out from the heart and back to it — and compares it to the cycle of rivers and the sea.

Deeper

The Tzemach Tzedek glosses that the two “chambers” should be understood as two vessels: through one, blood comes to the heart from the liver and all the limbs, and through the other it goes out from the heart to all the limbs.

Marei mekomos

1
On the words
שו״ה מתקבצים — ויוצאים דרך חלל הב׳
How it connects
The Tzemach Tzedek comments that the intent must be two vessels: through one the blood comes to the heart from the liver and all the limbs, and through the second it goes from the heart to all the limbs.our note
Where the note points
Or HaTorah, by the Tzemach Tzedekאור התורה
Bereshit, vol. 6, p. 1058a (תתרנח, א)
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Kehot’s note
צ״ל שהכוונה על ב׳ גידי׳ שדרך גיד אחד בא הדם ללב מהכבד וכל האברים ודרך גיד השני הולך מהלב לכל האברים — אוה״ת בראשית כרך ו תתרנח, א.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
2
How it connects
All the rivers flow into the sea, yet the sea is not full; to the place where the rivers go, they return again. The Alter Rebbe uses this as an image of the blood’s circulation.our note
The source
Ecclesiastes 1:7קהלת א׳:ז׳Sefaria (opens in a new tab)
6הוֹלֵךְ אֶל־דָּרוֹם וְסוֹבֵב אֶל־צָפוֹן סוֹבֵב סֹבֵב הוֹלֵךְ הָרוּחַ וְעַל־סְבִיבֹתָיו שָׁב הָרוּחַ: 7כׇּל־הַנְּחָלִים הֹלְכִים אֶל־הַיָּם וְהַיָּם אֵינֶנּוּ מָלֵא אֶל־מְקוֹם שֶׁהַנְּחָלִים הֹלְכִים שָׁם הֵם שָׁבִים לָלָכֶת: 8כׇּל־הַדְּבָרִים יְגֵעִים לֹא־יוּכַל אִישׁ לְדַבֵּר לֹא־תִשְׂבַּע עַיִן לִרְאוֹת וְלֹא־תִמָּלֵא אֹזֶן מִשְּׁמֹעַ:
6… north; It turneth about continually in its circuit, And the wind returneth again to its circuits. 7All the rivers run into the sea, Yet the sea is not full; Unto the place whither the rivers go, Thither they go again. 8All things toil to weariness; Man cannot utter it, The eye is not satisfied with seeing, …
Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria

4והנה כמו״כ בעבודה שבלב זו תפלה שאז זמן העלאה והתקשרות האהבה של הניצוץ האלקי בהקב״ה ואתערותא זאת בלב הוא דוקא כמ״ש ואהבת כו׳

Now, similarly in the service of the heart, which is prayer — for then is the time of the ascent and binding of the love of the Divine spark to the Holy One, blessed be He, and this arousal is specifically in the heart, as it is written, “And you shall love,” etc.,

Explanation

Prayer is the soul’s “ascent”: the time when the G‑dly spark within a person rises and binds itself to G‑d in love. This love is felt specifically in the heart, as the Torah commands, “You shall love G‑d… with all your heart.”

בכל לבבך1 וה״ז כמו קבוץ הדמים מהאברים אל הלב וזהו שמע ישראל2 שמע ל׳ אסיפה וקבוץ לבחי׳ ע׳ רבתי הוא כללות השבע מדות.

“with all your heart” — this is like the gathering of the blood from the limbs to the heart. And this is [the meaning of] “Hear (Shema), O Israel”: shema is an expression of assembling and gathering, to the level of the large ayin, which is the totality of the seven emotive attributes.

Explanation

Gathering all one’s energies into love of G‑d in prayer is like the blood flowing back from the limbs to the heart. The word Shema (“Hear”) also means “gather.” Its ayin is written large in the Torah; the ayin, numerically 70, stands for the seven emotional attributes (each composed of ten), all gathered together.

Paragraph 4 in brief

The paragraph applies the analogy: in prayer, the soul’s powers gather into love of G‑d in the heart, as blood returns to the heart; this is the “gathering” of Shema.

Marei mekomos

1
On the words
ואהבת כו׳ בכל לבבך
How it connects
“You shall love G‑d your G‑d with all your heart.” The Alter Rebbe notes that the arousal of love in prayer takes place specifically in the heart.our note
The source
Deuteronomy 6:5דברים ו׳:ה׳Sefaria (opens in a new tab)
4שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה׳ אֱלֹקֵינוּ ה׳ אֶחָד: 5וְאָהַבְתָּ אֵת ה׳ אֱלֹקֶיךָ בְּכׇל־לְבָבְךָ וּבְכׇל־נַפְשְׁךָ וּבְכׇל־מְאֹדֶךָ: 6וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם עַל־לְבָבֶךָ:
4HEAR, O ISRAEL: THE LORD OUR GOD, THE LORD IS ONE. 5And thou shalt love the LORD thy God with all thy heart, and with all thy soul, and with all thy might. 6And these words, which I command thee this day, shall be upon thy heart;
Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria
Kehot’s note
דברים ו, ה.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
2
On the words
שמע ישראל
How it connects
The opening words of the Shema, in which the ayin of Shema is traditionally written large. The Alter Rebbe interprets Shema as “gathering” the seven attributes.our note
The source
Deuteronomy 6:4דברים ו׳:ד׳Sefaria (opens in a new tab)
3… אֲשֶׁר יִיטַב לְךָ וַאֲשֶׁר תִּרְבּוּן מְאֹד כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה׳ אֱלֹקֵי אֲבֹתֶיךָ לָךְ אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ: 4שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה׳ אֱלֹקֵינוּ ה׳ אֶחָד: 5וְאָהַבְתָּ אֵת ה׳ אֱלֹקֶיךָ בְּכׇל־לְבָבְךָ וּבְכׇל־נַפְשְׁךָ וּבְכׇל־מְאֹדֶךָ:
3… LORD, the God of thy fathers, hath promised unto thee—a land flowing with milk and honey. 4HEAR, O ISRAEL: THE LORD OUR GOD, THE LORD IS ONE. 5And thou shalt love the LORD thy God with all thy heart, and with all thy …
Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria
Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.

5ואהבה זו נמשכת ונולדה ע״י התבוננות בפסוד״ז ובשמע ישראל. ופי׳ שמע ישראל ה׳ אלקינו הוא בחי׳ יחוד חו״ב שנקרא בזוהר פ׳ חיי שרה1 מחשבה ויובלא.2

And this love is drawn forth and born through contemplation in the Verses of Praise (Pesukei deZimra) and in “Hear, O Israel.” And the meaning of “Hear, O Israel, G‑d is our G‑d” is the level of the union of Chochmah and Binah, which in the Zohar, Parshas Chayei Sarah, is called “Thought” and “Jubilee.”

Explanation

Love of G‑d is born from contemplation during the Verses of Praise and the Shema. “G‑d is our G‑d” in the Shema refers to the union of Chochmah and Binah, the two intellectual Sefiros, which the Zohar calls “Thought” and “Jubilee.”

והענין ע״ד מ״ש בזהר דבמחשבה3 א׳ ברא כל העולמות והוא כענין צופה ומביט עד סוף כל הדורות4 בסקירה אחת כי מה שנמשך ונתהווה בחי׳ זמן עבר הוה ועתיד זהו מקורו ושרשו ממדות עליונות5

And the matter is along the lines of what is said in the Zohar, that with one thought He created all the worlds; and this is like [the idea that] He sees and looks to the end of all the generations with a single glance. For what is drawn forth and comes into being as the dimension of time — past, present and future — has its source and root in the supernal emotive attributes,

Explanation

The Zohar says G‑d created all the worlds with one thought; the Rosh Hashanah liturgy speaks of G‑d surveying all generations “in a single glance.” Time — past, present and future — originates only on the level of the Divine emotional attributes…

וכמ״ש אלף שנים בעיניך6 כיום אתמול וששת ימ״ב שרשן מששה מדות הנ״ל ועל ידי שנמשכו המדות בדבור ומתחלקים לחלקים נעשה מכל מדה אלף שנים ומתחלקים עוד לר״ח וימים ושעות וכו׳.

as it is written, “For a thousand years in Your eyes are like yesterday”; and the six days of Creation are rooted in the six attributes mentioned above. And through the attributes being drawn forth into speech and divided into parts, each attribute became a thousand years, and they are further divided into new months and days and hours, etc.

Explanation

…as the psalm says, a thousand years are for G‑d “like yesterday”: each of the six attributes that underlie the six days of Creation becomes, when expressed through Divine “speech,” a thousand years, subdivided further into months, days and hours.

אבל בבחי׳ המחשבה עלאה שלמעלה מהדבור ואפי׳ מהמדות דהיינו קודם שנולדו ונמשכו בחי׳ מדות שם נכלל הכל בסקירה א׳.

But on the level of the supernal Thought, which is above speech and even above the attributes — that is, before the attributes were born and drawn forth — there everything is included in a single glance.

Explanation

But on the level of Divine “Thought,” above speech and even above the attributes, there is no time: everything is contained together in one glance.

Paragraph 5 in brief

The paragraph explains that the Shema’s “G‑d is our G‑d” refers to the level of Divine “Thought” (Chochmah and Binah), which is above time, where all generations are seen in one glance.

Deeper

The Tzemach Tzedek’s version (Or HaTorah, Shir HaShirim) reads explicitly that time is rooted in “the six supernal attributes.”

Marei mekomos

1
On the words
בזוהר פ׳ חיי שרה
How it connects
Kehot’s marei makom for these words (its note is below).
Kehot’s note
קכג, א.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
2
On the words
מחשבה ויובלא
How it connects
The Zohar in Parshas Chayei Sarah speaks of the supernal “Thought” and the “Jubilee,” terms for Chochmah and Binah. The Alter Rebbe uses them to interpret “G‑d is our G‑d.”our note
The source
Zohar, Chayei Sara 5:23–6:28ספר הזהר, חיי שרה ה׳:כ״ג-ו׳:כ״חSefaria (opens in a new tab)
Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.
3
On the words
מ״ש בזהר דבמחשבה א׳
How it connects
The Zohar says that G‑d created all the worlds with a single thought. The Alter Rebbe uses this for the level of Divine Thought, above time.our note
The source
Zohar II, 20aזח״ב כ, אSefaria (opens in a new tab)
Kehot’s note
זח״ב כ, א.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
4
On the words
צופה ומביט עד סוף כל הדורות
How it connects
The Talmud states that on Rosh Hashanah all creatures are surveyed “in a single glance”; the Rosh Hashanah Musaf (Zichronos) adds that G‑d looks to the end of all generations. The Alter Rebbe uses this to illustrate the timeless Divine Thought.our note
The source
Rosh Hashanah 18aראש השנה י״ח אSefaria (opens in a new tab)
Kehot’s note
ברכות זכרונות בתפלת ר״ה. ראה ר״ה יח, א.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
5
On the words
ושרשו ממדות עליונות
How it connects
The Tzemach Tzedek’s version reads “and its root is from the six supernal attributes,” making explicit that time derives from the six emotive attributes.our note
Where the note points
Or HaTorah, by the Tzemach Tzedekאור התורה
Shir HaShirim, p. 919 (תתקיט)
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Kehot’s note
באוה״ת שה״ש ע׳ תתקיט: ושרשו מששה מדות עליונות.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
6
On the words
אלף שנים בעיניך
How it connects
Moshe’s psalm says a thousand years in G‑d’s eyes are like yesterday. The Alter Rebbe reads it as each Divine attribute (a “day”) becoming a thousand years.our note
The source
Psalms 90:4תהילים צ׳:ד׳Sefaria (opens in a new tab)
3תָּשֵׁב אֱנוֹשׁ עַד־דַּכָּא וַתֹּאמֶר שׁוּבוּ בְנֵי־אָדָם: 4כִּי אֶלֶף שָׁנִים בְּעֵינֶיךָ כְּיוֹם אֶתְמוֹל כִּי יַעֲבֹר וְאַשְׁמוּרָה בַלָּיְלָה: 5זְרַמְתָּם שֵׁנָה יִהְיוּ בַּבֹּקֶר כֶּחָצִיר יַחֲלֹף:
3Thou turnest man to contrition; And sayest: 'Return, ye children of men.' 4For a thousand years in Thy sight Are but as yesterday when it is past, And as a watch in the night. 5Thou carriest them away as with a flood; they are as a sleep; In the morning …
Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria
Kehot’s note
תהלים צ, ד.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

6וזהו פי׳ הוי״ה אלקינו שהוא בחי׳ מחשבה כנ״ל. וישראל עלה במחשבה1 2 לכן נאמר הוי״ה אלקינו. וכמו שהוא בבחי׳ זמן כך הוא בבחי׳ עולם ונפש כי עולם שנה נפש3 הם.

And this is the meaning of “Havayah is our G‑d”: it is the level of Thought, as mentioned above. And Israel arose in Thought; therefore it says “Havayah is our G‑d.” And just as it is in the dimension of time, so it is in the dimension of space and soul, for they are “world, year, soul.”

Explanation

“Havayah is our G‑d” therefore refers to the level of Thought — and the Midrash says that Israel “arose in [G‑d’s] Thought” before Creation. This is why G‑d on that level is called “our” G‑d. And as with time, so with space and soul: Sefer Yetzirah describes all reality in three dimensions — “world” (space), “year” (time) and “soul.”

Paragraph 6 in brief

The paragraph links Israel to the level of Divine Thought, which transcends not only time but also space and soul.

Marei mekomos

1
On the words
וישראל עלה במחשבה
How it connects
Kehot’s marei makom for these words (its note is below).
Kehot’s note
ב״ר בתחלתו.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
2
On the words
וישראל עלה במחשבה
How it connects
The Midrash lists things that preceded Creation, among them Israel, who “arose in [G‑d’s] Thought.” The Alter Rebbe uses this to explain why the level of Thought is called “our G‑d.”our note
The source
Bereshit Rabbah 1:4בראשית רבה א׳:ד׳Sefaria (opens in a new tab)
… "ה' קנני ראשית דרכו" כסא הכבוד מנין דכתיב (תהלים צג, ב): "נכון כסאך מאז וגו'". האבות וישראל ובית המקדש ושמו של משיח, עלו במחשבה להבראות האבות מנין שנאמר (הושע ט, י): "כענבים במדבר וגו'" ישראל מנין שנאמר (תהלים עד, ב): "זכור עדתך קנית קדם" בית המקדש מנין שנאמר (ירמיה יז, יב): "כסא כבוד מרום מראשון וגו'" שמו של משיח מנין שנאמר (תהלים עב, יז): "יהי שמו לעולם וגו' [לפני שמש ינון שמו]" רבי אהבה ברבי זעירא אמר אף התשובה שנאמר (שם צ, ב) "בטרם הרים יולדו" ואותה השעה (שם, ג) "תשב אנוש עד דכא וגו'" אבל איני יודע איזה מהם קודם אם התורה קדמה לכסא הכבוד ואם כסא הכבוד קודם לתורה א"ר אבא בר כהנא התורה קדמה לכסא הכבוד שנאמר …
“In the beginning, God created” – six items preceded the creation of the world; some of them were [actually] created, and some of them God contemplated creating, [though He did not actually do so]. The Torah and the Throne of Glory were created. Torah, from where is it derived? As it is stated: “The Lord made me at the beginning of His way” (Proverbs 8:22). The Throne of Glory, from where is it derived? “Your throne stands firm from earliest time, [You are from eternity]” (Psalms 93:2). The patriarchs, Israel, the Temple, and the name of the messianic king – God contemplated creating them [before the world, but did not]. The patriarchs, from where is it derived? “Like grapes in the …
Hebrew: Wikisource Bereshit Rabbah (CC-BY-SA) · English: The Sefaria Midrash Rabbah, 2022 (CC-BY) · via Sefaria
Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.
3
On the words
עולם שנה נפש
How it connects
Sefer Yetzirah names “world, year, soul” as the three faithful witnesses — space, time and the human being. The Alter Rebbe uses the triad to extend the point from time to space and soul.our note
The source
Sefer Yetzirah 6:1ספר יצירה ו׳:א׳Sefaria (opens in a new tab)
שלשה אבות ותולדותיהן ושבעה כוכבים [נ"א כובשין] וצבאותיהן ושנים עשר גבולי אלכסונין וראיה לדבר עדים נאמנין עולם שנה נפש חק שנים עשר [נ"א עשרה] ושבעה ושלשה ופקידן בתלי וגלגל ולב. שלשה אש ומים ורוח אש למעלה ומים למטה ורוח חק מכריע בינתים וסימן לדבר האש נושא את המים. מ"ם דוממת שי"ן שורקת אל"ף חוק מכריע בינתים:
Three Fathers and their descendants, and Seven Stars [another version: Conquerors] and their hosts, and Twelve Diagonal Borders. A sight for faithful witnesses to speak—World, Year, Person. An edict—Twelve [another version: Ten] and Seven and Three He appointed them: the Dragon Teli, and the Wheel, and the Heart. Three—Fire, Water, and Wind; Fire above and Water below, with Wind the edict deciding between them. A cipher to speak: The Fire carries the Water; Mem being quiet and Shin whistling, with Alef the edict deciding between them.
Hebrew: Sefer Yetzirah, Warsaw 1884 (Public Domain) · English: Sefaria Community Translation (CC0) · via Sefaria
Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.

7וכיון שהוא למעלה מבחי׳ שנה כך בחי׳ מחשבה הנ״ל הוא למעלה מבחי׳ עולם והוא בחי׳ סוכ״ע. ואי לזאת יומשך ואהבת שיהי׳ הוי״ה אלקיך שיהי׳ גלוי בחי׳ סוכ״ע.

And since it is above the dimension of “year,” so too the level of Thought mentioned above is above the dimension of “world,” and it is the level of sovev kol almin. And accordingly, “And you shall love” will be drawn forth, so that Havayah will be “your G‑d” — so that there will be a revelation of the level of sovev kol almin.

Explanation

Divine Thought, being above time, is also above space; it is sovev kol almin, the light that encompasses and transcends all worlds. The purpose of contemplating it in the Shema is that the love of “You shall love” will make this transcendent level “your G‑d” — revealed within the person.

וענין פסוד״ז שלפני ק״ש היינו בהיות שעד ק״ש הוא בחי׳ העלאה לבא לבחי׳ בכל לבבך עד״מ העלאה וקבוץ הדמים מהאברים ללב ע״כ תקנו לומר מזמורים

And the matter of the Verses of Praise that precede the reading of the Shema: since up to the reading of the Shema is the aspect of ascent, to come to the level of “with all your heart” — by way of analogy, the ascent and gathering of the blood from the limbs to the heart — therefore they instituted the recitation of

Explanation

The Verses of Praise, recited before the Shema, belong to the stage of ascent that culminates in “with all your heart” — like blood returning from the limbs to the heart. That is why the Sages arranged them as they did…

מיוחדים שמזמור זה הוא העלאה מבחי׳ אברים אלו ומזמור שני העלאה מאברים אחרים וכמ״ש בכהאריז״ל1 שמזמורים דהללוי׳ הן ע״ס דיצירה. שבמזמור זה הוא מלכות דיצירה.

specific psalms, so that this psalm is an ascent from the level of these limbs, and a second psalm an ascent from other limbs, as is written in the writings of the Arizal of blessed memory, that the Halleluyah psalms are the ten Sefiros of Yetzirah: this psalm is Malchus of Yetzirah,

Explanation

…with each psalm raising a different “limb.” The Arizal teaches that the final psalms beginning “Halleluyah” correspond to the ten Sefiros of the World of Yetzirah, each psalm to a particular Sefirah, beginning with Malchus.

Paragraph 7 in brief

The paragraph explains that the Shema’s love draws down the transcendent level of G‑d, and that the Verses of Praise before it serve to gather and raise each part of the person and the world, like the blood returning to the heart.

Deeper

The Arizal’s correspondences for the psalms of Pesukei deZimra appear in his siddur and are cited and explained in the Alter Rebbe’s Siddur with Chassidic discourses.

Marei mekomos

1
On the words
וכמ״ש בכהאריז״ל
How it connects
The note says the Arizal’s teaching is in his siddur at its place and is cited and explained in the Siddur Im Dach — the correspondence of the Halleluyah psalms to the ten Sefiros of Yetzirah.our note
Where the note points
Siddur with Chassidic discourses (Siddur Im Dach)סידור עם דברי אלקים חיים
on the Verses of Praise
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Siddur im Dachסידור עם דא״ח
by the Alter Rebbe
The Alter Rebbe’s siddur with his Chassidic discourses on the prayers.
Find it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Kehot’s note
סידור האריז״ל במקומו. הובא ונתבאר בסידור עם דא״ח.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

8ובמזמור שני נגד יסוד דיצירה כו׳ ע״ש. וכ״ז הוא בחי׳ רצוא והעלאה ואח״כ שמו״ע בא״י הוא בחי׳ שוב והמשכה.

and the second psalm corresponds to Yesod of Yetzirah, etc.; see there. And all this is the aspect of ratzo (running forth) and ascent; and afterwards the Shemoneh Esreh, in Atzilus, is the aspect of shov (return) and drawing-down.

Explanation

The next psalm corresponds to Yesod of Yetzirah, and so on. All of this is ratzo, “running” upward. Then the Amidah, which corresponds to the World of Atzilus, is shov, “returning”: drawing Divine light back down.

וכן עסק התורה ומצות מעשיות והוא כמו שהדמים נמשכים מן הלב לכל הרמ״ח אברים ושס״ה גידים כך המצות נק׳ רמ״ח אברים דמלכא.1 2

And so too the engagement in Torah and practical mitzvos: just as the blood is drawn from the heart to all the 248 limbs and 365 sinews, so the mitzvos are called the 248 limbs of the King.

Explanation

Torah study and the practical mitzvos continue the “return,” like blood flowing from the heart out to the 248 limbs and 365 sinews; indeed the 248 positive commandments are called the 248 “limbs of the King.”

ומצוה בלא כוונה3 כגוף בלא נשמה והכוונה הוא התפלה (כמ״ש במ״א ע״פ לא הביט און4 ביעקב)5 לכן זהו כמשל התפשטות והמשכת הדם מהלב לכל הרמ״ח אברים.

And a mitzvah without intention is like a body without a soul, and the intention is prayer (as is explained elsewhere on the verse “He has not beheld iniquity in Jacob”); therefore this is like the analogy of the spreading and drawing of the blood from the heart to all the 248 limbs.

Explanation

The Sages say a mitzvah without intention is like a body without a soul. The intention that animates the day’s mitzvos comes from prayer, just as the heart animates the limbs with blood.

וכך יובן ג״כ למעלה כי גם בחי׳ המל׳ הנה בלילה יורדת לבי״ע וה״ז כמו ירידת הדם מהלב עד צפורני הרגלים וירידתה זו לברר רפ״ח ניצוצים

And so it can be understood also above: for the level of Malchus as well descends at night to Beriah, Yetzirah and Asiyah, and this is like the descent of the blood from the heart to the toenails; and this descent of hers is to refine the 288 sparks;

Explanation

The same cycle exists above. Malchus, the Divine “Community of Israel,” descends each night into the lower worlds, like blood reaching the toes, in order to refine the 288 sparks of holiness that fell there in the breaking of the vessels.

ואח״כ מחצות לילה מתחלת לעלות והוא כמו שהדמים עולים אל הלב ועי״ז נמשך מהמוח ללב והוא ענין יחוד או״א וזו״נ בק״ש ותפלה כו׳.

and afterwards, from midnight on, she begins to ascend, and this is like the blood rising to the heart; and through this [light] is drawn from the brain to the heart, which is the union of Abba and Imma and of Z'eir Anpin and Nukva in the reading of the Shema and in prayer, etc.

Explanation

From midnight Malchus begins to rise again, like blood returning to the heart; and this ascent brings down a flow “from the brain to the heart” — the unions of the Divine configurations (Abba and Imma, Z'eir Anpin and Nukva) effected by the Shema and the prayers.

וזהו שכנס״י נק׳ לבי לבבתני אחותי כלה (ועמ״ש ע״פ ולבי ער כו׳ דופק כו׳ וה׳ פקד6 כו׳) ועיין באגה״ק בסופו סי׳ ל״א ד״ה נודע בשערים מ״ש בתקונים:7

And this is why the Community of Israel is called “My heart”: “You have captured My heart, My sister, [My] bride” (and see what is explained on the verse “and my heart is awake,” etc., “knocks,” etc., and “and G‑d remembered,” etc.). And see Iggeres HaKodesh, at its end, section 31, beginning “It is known in the gates,” what is written in the Tikkunim.

Explanation

That is why the Community of Israel is called G‑d’s “heart”: like a heart, it is the center through which Divine life circulates. The Alter Rebbe refers the reader to his other discourses and to Iggeres HaKodesh 31.

Paragraph 8 in brief

The paragraph completes the analogy: the Verses of Praise and Shema are the ascent to the heart, the Amidah, Torah and mitzvos are the flow back out to the limbs, and the same cycle occurs above in the nightly descent and ascent of Malchus — which is why Israel are called G‑d’s heart.

Deeper

In Likkutei Torah (Balak) the Alter Rebbe explains why prayer, though of rabbinic status, is treated with more stringency than the Shema: the eighteen blessings of the Amidah correspond to the eighteen vertebrae of the spine through which the life-force is drawn, and prayer is the “intention” that gives life to the 248 mitzvos.

Marei mekomos

1
On the words
המצות נק׳ רמ״ח אברים דמלכא
How it connects
The words here quote Tikkunei Zohar, Tikkun 30 · 74a:8; the passage is shown below.
The source
Tikkunei Zohar, Tikkun 30 · 74a:8תקו״ז תיקון לSefaria (opens in a new tab)
וְעוֹד מְצוּוְה דָא עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, דְאִיהוּ מְצוּוְה מִסִּטְרָא דְאַבָּא דְאִיהוּ רֹא"שׁ, וּמִסִּטְרָא דְאִימָּא דְאִיהִי אֲשֶׁ"ר, וְהָכִי צַדִּיק מְצוּוְה וְעוֹשֶׂה מִתַּרְוַיְיהוּ, וּבְגִין דָּא אִתְּמַר עַל תַּרְוַיְיהוּ אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ, אִמָּא קִדְּשָׁנוּ וְאַבָּא צִוָּנוּ, עַל מָאן עַל שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה, דְאִיהִי פֶּטֶר כָּל רֶחֶם, פְּתִיחוּ דְרֶחֶם, דְּאִיהוּ רְמַ"ח פִּקּוּדִין, אִיהִי מִצְוַת יהו"ה בְּכָל אֵבֶר וְאֵבֶר דְּמַלְכָּא, אִיהִי מִצְוָה, וְעוֹד אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ מִסִּטְרָא דְאַבָּא
Hebrew: Tikkunei Zohar - Vocalized (Public Domain) · via Sefaria
Kehot’s note
ראה ת״ז תי׳ ל.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
2
On the words
המצות נק׳ רמ״ח אברים דמלכא
How it connects
Tikkunei Zohar (Tikkun 30) speaks of the 248 commandments as a mitzvah of Havayah in each limb of the King. The Alter Rebbe compares the mitzvos to the limbs that receive life from the heart.our note
The source
Tikkunei Zohar 74a:8תקוני הזהר ע״ד א:ח׳Sefaria (opens in a new tab)
וְעוֹד מְצוּוְה דָא עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, דְאִיהוּ מְצוּוְה מִסִּטְרָא דְאַבָּא דְאִיהוּ רֹא"שׁ, וּמִסִּטְרָא דְאִימָּא דְאִיהִי אֲשֶׁ"ר, וְהָכִי צַדִּיק מְצוּוְה וְעוֹשֶׂה מִתַּרְוַיְיהוּ, וּבְגִין דָּא אִתְּמַר עַל תַּרְוַיְיהוּ אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ, אִמָּא קִדְּשָׁנוּ וְאַבָּא צִוָּנוּ, עַל מָאן עַל שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה, דְאִיהִי פֶּטֶר כָּל רֶחֶם, פְּתִיחוּ דְרֶחֶם, דְּאִיהוּ רְמַ"ח פִּקּוּדִין, אִיהִי מִצְוַת יהו"ה בְּכָל אֵבֶר וְאֵבֶר דְּמַלְכָּא, אִיהִי מִצְוָה, וְעוֹד אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ מִסִּטְרָא דְאַבָּא
Hebrew: Tikkunei Zohar - Vocalized (Public Domain) · via Sefaria
Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.
3
On the words
ומצוה בלא כוונה
How it connects
Tanya ch. 38 cites the saying that prayer or a blessing without intention is like a body without a soul, and explains that the intention is the soul of the mitzvah.our note
Where the note points
Tanyaתניא
Chapter 38
והנה, עם כל הנכתב לעיל, יובן היטב פסק ההלכה הערוכה בתלמוד ופוסקים ד״הרהור לאו כדבור דמי״, ואם קרא קריאת שמע במחשבתו ובלבו לבד, בכל כח כוונתו – לא יצא ידי חובתו וצריך לחזור ולקרות, וכן בברכת המזון דאורייתא, ובשאר ברכות דרבנן, ובתפלה; ואם הוציא בשפתיו ולא כיון לבו – יצא ידי חובתו בדיעבד, ואין צריך לחזור, לבד מפסוק ראשון של קריאת שמע וברכה ראשונה של תפלת שמונה עשרה, וכדאיתא [בריש פרק ב׳ דברכות]: ״עד כאן מצות כוונה, מכאן ואילך מצות קריאה וכו׳״. והיינו, משום שהנשמה אינה צריכה תיקון לעצמה במצות, רק, להמשיך אור – לתקן נפש החיונית והגוף על ידי אותיות הדבור שהנפש מדברת בה׳ מוצאות הפה, וכן במצות מעשיות שהנפש עושה בשאר אברי הגוף: אך אף על פי כן, אמרו: תפלה או שאר ברכה בלא כוונה – הן כגוף …
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Kehot’s note
ראה תניא פרק לח.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
4
On the words
ע״פ לא הביט און
How it connects
The passage asks why prayer, the service of the heart, is rabbinic and not counted among the 613 mitzvos, though the Sages were stricter about its intention than even the Shema; it begins to answer that the eighteen blessings correspond to the eighteen vertebrae through which the life-force is drawn, as the 248 limbs of a person receive life.our note
Where the note points
Likkutei Torahלקוטי תורה
Balak 70d (ע, ד)
ב והנה עבודה שבלב זהו תפלה והיא דרבנן ואינה ממנין המצות דאורייתא כדמשמע בגמ׳ בפ״ג דברכות (ד״כ ע״ב) [ועיין במ״א סי׳ ק״ו] וצ״ל זה דהלא רז״ל במשנה וגמרא פ״ב דברכות די״ו החמירו הרבה יותר בכוונת התפלה אפילו מכוונת ק״ש הנמנית ראשונה בתרי״ג מצות דאוריית׳ והיינו מפני שהיא דברים העומדים ברומו של עולם בפ״ק דברכות (ד״ו ע״ב) [ועמ״ש בפ׳ ויחי ע״פ יהודה אתה ועמ״ש ג״כ מענין התפלה בד״ה שימני כחותם ובפ׳ בראשית סד״ה השמים כסאי ובפ׳ בהר ע״פ את שבתותי תשמרו ובפ׳ חקת בענין תבנה ותכונן עיר סיחון כו׳] וא״כ מהו שאינה ממנין המצות. והענין יובן בהקדים כי הנה י״ח ברכות דשמ״ע הן כנגד ח״י חוליות השדרה שבתוכן נמשך החוה״ש כנודע מהזהר ובגמ׳ ברכות (דכ״ח ע״ב). והנה עד״מ באדם יש בגופו רמ״ח אברים הנמנין במשנה ספ״ק דאהלות שלשים בפיסת הרגל כו׳ …
Open it on Sefaria (opens in a new tab)
Kehot’s note
לקו״ת בלק ע, ד.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
5
On the words
לא הביט און ביעקב
How it connects
Bilam’s blessing, “He has not beheld iniquity in Jacob,” is the verse on which the Alter Rebbe’s discourse on prayer as the intention of the mitzvos is based.our note
The source
Numbers 23:21במדבר כ״ג:כ״אSefaria (opens in a new tab)
20הִנֵּה בָרֵךְ לָקָחְתִּי וּבֵרֵךְ וְלֹא אֲשִׁיבֶנָּה: 21לֹא־הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקֹב וְלֹא־רָאָה עָמָל בְּיִשְׂרָאֵל ה׳ אֱלֹקָיו עִמּוֹ וּתְרוּעַת מֶלֶךְ בּוֹ: 22אֵל מוֹצִיאָם מִמִּצְרָיִם כְּתוֹעֲפֹת רְאֵם לוֹ:
20Behold, I am bidden to bless; And when He hath blessed, I cannot call it back. 21None hath beheld iniquity in Jacob, Neither hath one seen perverseness in Israel; The LORD his God is with him, And the shouting for the King is among them. 22God who brought them forth out of Egypt Is for them like the lofty horns of the wild-ox.
Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria
Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.
6
On the words
ע״פ ולבי ער . . וה׳ פקד
How it connects
The passage explains that the elevation of the Shechinah that descended among the nations is an ongoing process of refinement after refinement throughout our days in this world, called “eating” above — paralleling the nightly descent of Malchus into the lower worlds to refine the sparks.our note
Where the note points
Likkutei Torahלקוטי תורה
Shir HaShirim 35b (לה, ב)
ולכן הבהמה יותר חזקה ובריאה מאדם מפני שהיא מבחי׳ הגבורה ששרשה מעולם התהו ולכן כשמתעלה הנפש הבהמית היא בעילוי יותר וכענין מקום שבעלי תשובה עומדין כו׳ אך עלייה ובירור זה אינה נעשית בפעם אחד אלא לעולם כל ימי שדנותינו בעוה״ז צריך בירור אחר בירור שהרי ומלכותו בכל משלה וכענין גלו לאדום שכינה עמהם היינו התלבשות השכינה וירידתה בע׳ שרים להחיותם כו׳ וצריך להעלותה תמיד והוא נקרא בחי׳ אכילה למעלה רועה ישראל דהיינו עד״מ כמו המאכל שמחיה את האדם מפני שהוא מוצא פי ה׳ היותר גבוה מן מוצא פי ה׳ שבנשמת האדם כמארז״ל אחור למעשה בראשית כך הנפש הבהמית ששרשה מעולם התהו שהוא לפני מלך מלך וע״י הבירור היא נעשית בחי׳ אלהות ע״י התהפכות בבחי׳ ביטול לאלהות ממש ואהבת בכל לבבך ובכל נפשך ובכל חפץ ותענוג מי לי בשמים כו׳ ונחמד …
Open it on Sefaria (opens in a new tab)
Sefer HaMaamarim 5562, discourses of the Alter Rebbeספר המאמרים תקס״ב
vol. 2, p. 358 (שנח)
Our explanationA parallel version of the discourse referred to here.
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Kehot’s note
לקו״ת שה״ש לה, ב. ובסה״מ תקס״ב ח״ב ע׳ שנח.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
7
How it connects
Tikkunei Zohar describes Malchus as the “mitzvah,” the performance of the commandments, which dwells in the 248 limbs.our note
The source
Tikkunei Zohar 25b:14תקוני הזהר כ״ה ב:י״דSefaria (opens in a new tab)
ה' זעירא דמות אדם בה אשתלים יקו"ק והיא (ה') מלכותא קדישא. *איהי מצוה. עשיית פקודין. דאיהי שריא ברמ"ח אברים
Hebrew: Constantinople, 1740 (CC-BY-NC) · via Sefaria

Illness and healing: sin and teshuvah ¶9–12

9והנה אנו רואים באדם שאם סיבוב והילוך רוח החיים מהלב אל האברים ומהאברים אל הלב הוא כהלכתו אזי האדם בריא בתכלי׳.

Now, we see in a person that if the circulation and flow of the spirit of life from the heart to the limbs and from the limbs to the heart is as it should be, then the person is perfectly healthy.

Explanation

The analogy continues: a person is healthy when the flow of life from the heart to the limbs and back is unobstructed.

אך אם יש איזה קלקול באיזהו מקומן כמו איזה אוטם ומכה באיזה אבר המונע ומעכב או ממעט סיבוב והילוך הדם

But if there is some damage in any of their places, such as some blockage or wound in some limb which prevents and holds back, or diminishes, the circulation and flow of the blood,

Explanation

If there is a blockage or a wound anywhere that obstructs or reduces the circulation of the blood…

אזי נפסק או מתמעט הקשר הלז המקשר כל האברים אל הלב ואזי נופל האדם למשכב וחולי ה״י וצריך רפואה.

then this bond that connects all the limbs to the heart is cut off or diminished, and then the person falls to his bed with illness, may G‑d protect us, and needs healing.

Explanation

…the connection between the limbs and the heart is broken or weakened, and the person becomes ill and needs healing.

Paragraph 9 in brief

The paragraph introduces illness into the analogy: a blockage that interrupts the circulation between heart and limbs.

10וכך הנמשל בעבודה כי עסק האדם כל היום הוא כמשל המשכת החיות מהלב אל האברים

And so it is in the analogue, in [divine] service: for a person’s occupation all day long is like the analogy of the drawing of the life-force from the heart to the limbs,

Explanation

In service of G‑d, a person’s activity through the day is the outward flow from the “heart”…

דהיינו מהתפלה אל רמ״ח מ״ע רמ״ח אברים וגם לכל מעשה האדם ע״ד וכל מעשיך1 2 יהיו לש״ש.

that is, from prayer to the 248 positive commandments, [the] 248 limbs, and also to all of a person’s deeds, in the manner of “and let all your deeds be for the sake of Heaven.”

Explanation

…carrying the love aroused in prayer into the 248 positive mitzvos, the “limbs,” and into all of one’s ordinary activities, as the Mishnah teaches, “Let all your deeds be for the sake of Heaven.”

Paragraph 10 in brief

The paragraph applies the analogy to daily life: all of a person’s activity after prayer should carry the life of prayer outward, into mitzvos and ordinary deeds done for the sake of Heaven.

Marei mekomos

1
On the words
וכל מעשיך יהיו לש״ש
How it connects
The Kehot note cites this Zohar passage as a further source for the teaching that all one’s deeds should be for the sake of Heaven.our note
The source
Zohar III, 51bזח״ג נא, בSefaria (opens in a new tab)
Kehot’s note
אבות ב, יב. זח״ג נא, ב.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
2
On the words
וכל מעשיך יהיו לש״ש
How it connects
Rabbi Yosei teaches: let all your deeds be for the sake of Heaven. The Alter Rebbe uses it for the extension of prayer’s life into all of a person’s activities.our note
The source
Pirkei Avot 2:12משנה אבות ב׳:י״בSefaria (opens in a new tab)
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, יְהִי מָמוֹן חֲבֵרְךָ חָבִיב עָלֶיךָ כְּשֶׁלָּךְ, וְהַתְקֵן עַצְמְךָ לִלְמֹד תּוֹרָה, שֶׁאֵינָהּ יְרֻשָּׁה לָךְ. וְכָל מַעֲשֶׂיךָ יִהְיוּ לְשֵׁם שָׁמָיִם:
Rabbi Yose said: Let the property of your fellow be as precious unto you as your own; Make yourself fit to study Torah for it will not be yours by inheritance; And let all your actions be for [the sake of] the name of heaven.
Hebrew: Torat Emet 357 (Public Domain) · English: Mishnah Yomit by Dr. Joshua Kulp (CC-BY) · via Sefaria
Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.

11ולכן אם העסק בהיתר עד״ז יוכל למחר לחזור ולעלות מהאיברים אל הלב להיות ואהבת בכל לבבך

Therefore, if the occupation with permitted things is in this manner, he will be able on the morrow to return and ascend from the limbs to the heart, so that there be “And you shall love… with all your heart.”

Explanation

If a person’s dealings with permitted, everyday matters are carried out for the sake of Heaven, the “circulation” stays healthy: the next morning, in prayer, his energies can again gather back to the “heart” in love of G‑d.

אבל אם נכשל באיזה עון ה״ז כמו מכה באיזה אבר1 המונע ומעכב ההעלאה ונפסק הקשר

But if he stumbled in some sin, this is like a wound in some limb, which prevents and holds back the ascent, and the bond is cut off.

Explanation

A sin, however, is like a wound in one of the limbs: it blocks the return flow, and the bond between that part of the person and his love for G‑d is cut.

וזהו חולי הנפש וע״ז אמר מכף רגל ועד ראש2 אין בו מתום3 פצע וחבורה כו׳ ואין תקנה כ״א ע״י תשובה שנקראת רפואה

And this is illness of the soul, and of this it is said, “From the sole of the foot to the head there is no soundness in it: wounds and bruises,” etc. And there is no remedy except through teshuvah, which is called healing,

Explanation

This is spiritual illness, which Isaiah describes in the image of a body wounded from head to foot. The only cure is teshuvah (return to G‑d), which the Sages call “healing.”

כמארז״ל גדולה תשובה4 שמביאה רפואה לעולם5 והיא בחי׳ בכל מאדך שמבחי׳ זו נמשך רפואה אם ח״ו יש קלקול בבחי׳ אהבה דבכל לבבך.

as our Sages of blessed memory said, “Great is teshuvah, for it brings healing to the world.” And it is the level of “with all your might,” for from this level healing is drawn if, G‑d forbid, there is damage in the level of the love of “with all your heart.”

Explanation

The Talmud says teshuvah brings healing to the world. Teshuvah corresponds to “with all your might” (me’odecha), the love that goes beyond one’s limits; from that level comes healing for a failure in the ordinary love of “with all your heart.”

כי תשובה קדמה לעולם6 7 פי׳ שממשיך אור מבחי׳ שלמעלה מכל החיות דהשתלשלות העולמות והיינו ע״י מאדך בחילא יתיר.

For teshuvah preceded the world; this means that it draws down light from a level that is above all the life-force of the chaining-down of the worlds — and this is through “your might,” with greater strength.

Explanation

The Midrash says teshuvah preceded the creation of the world. This means it draws light from a level above the whole chain of worlds and their life-force. That is possible because teshuvah comes from “your might,” with a greater strength than regular service.

Paragraph 11 in brief

The paragraph explains that sin is like a wound that blocks the circulation between the limbs and the heart, and that teshuvah heals it because it draws light from a level above the whole order of creation.

Deeper

In Likkutei Torah (Nitzavim) the Alter Rebbe explains that penitents, whose service is “with greater strength,” draw from the level of G‑d’s holiness that is above the holiness of the perfectly righteous. In the parallel transcript (Sefer HaMaamarim 5567) he elaborates on why it is specifically teshuvah, and no other mitzvah, that brings healing to the world.

Marei mekomos

1
On the words
ה״ז כמו מכה באיזה אבר
How it connects
The note says the Alter Rebbe writes likewise there.our note
Where the note points
Likkutei Torahלקוטי תורה
Re’eh 25c (כה, ג)
וזהו ענין שמ״ע שלאחר ק״ש שהוא ביאור ופי׳ המס״נ שבק״ש שהמבוקש הוא להיות בא״י אלקינו כו׳ ברוך הוא לשון בריכה והמשכה שיתגלה אלקותו ית׳ למטה מטה עד שיהיה בבחי׳ אתה לנוכח. ובחי׳ אלקינו שלנו ממש. ואמנם המלך אין רואים אותו כשהוא ערום ולזאת צריך לעשות בחינת לבושים וכלים מכלים שונים שיתגלה בהן אלקותו ית׳ והיינו מ״ש ודברת בם בדברי תורה כי התורה היא בחי׳ לבוש שבה מתלבש אור א״ס ב״ה וכמ״ש עוטה אור כשלמה. והצדקה היא נקראת ג״כ בשם בחי׳ לבוש כמאמר לבושו צדקה. והענין הוא עד״מ מלך בשר ודם שיש לו לבושים פנימים שלבוש בהם כשיושב בהיכלו פנימה ויש לו לבושים חיצונים שלובש אותן כשיוצא לחוץ כך למעלה התורה היא בחי׳ לבוש הפנימי שאור א״ס שורה בה כמו שהוא מתגלה למעלה באצילות. והצדקה היא לבוש החיצון דהיינו כשנמשך למטה …
Our explanationThe passage explains the Amidah that follows the Shema as drawing G‑dliness down, through Torah and charity as its inner and outer “garments,” until G‑d is revealed as “You” and “our G‑d” — the downward flow that a sin, like a wound, obstructs.
Open it on Sefaria (opens in a new tab)
Kehot’s note
וכ״כ בלקו״ת פ׳ ראה כה, ג.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
2
On the words
מכף רגל ועד ראש
How it connects
Isaiah describes the sinful nation as a body with no soundness from the sole of the foot to the head, only wounds and bruises. The Alter Rebbe applies the image to the blockage sin causes in the soul.our note
The source
Isaiah 1:6ישעיהו א׳:ו׳Sefaria (opens in a new tab)
5עַל מֶה תֻכּוּ עוֹד תּוֹסִיפוּ סָרָה כׇּל־רֹאשׁ לׇחֳלִי וְכׇל־לֵבָב דַּוָּי: 6מִכַּף־רֶגֶל וְעַד־רֹאשׁ אֵין־בּוֹ מְתֹם פֶּצַע וְחַבּוּרָה וּמַכָּה טְרִיָּה לֹא־זֹרוּ וְלֹא חֻבָּשׁוּ וְלֹא רֻכְּכָה בַּשָּׁמֶן: 7אַרְצְכֶם שְׁמָמָה עָרֵיכֶם שְׂרֻפוֹת אֵשׁ אַדְמַתְכֶם לְנֶגְדְּכֶם זָרִים אֹכְלִים אֹתָהּ וּשְׁמָמָה כְּמַהְפֵּכַת זָרִים:
5… ye stray away more and more? The whole head is sick, And the whole heart faint; 6From the sole of the foot even unto the head There is no soundness in it; But wounds, and bruises, and festering sores: They have not been pressed, neither bound up, Neither mollified with oil. 7Your country is desolate; Your cities are burned with fire; Your land, strangers devour it in …
Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria
Kehot’s note
ישעי׳ א, ו. ורש״י פי׳ ”מתום ל׳ תמימות שלם מאין מכאוב”.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
3
On the words
מתום
How it connects
Rashi explains the word as “soundness,” wholeness without pain — as the Kehot note points out.our note
The source
Rashi on Isaiah 1:6רש"י על ישעיהו א׳:ו׳Sefaria (opens in a new tab)
6מתום. לשון תמימות שלם מאין מכאוב: פצע. מכת חרב: חבורה. ל' חבלה: ומכה טריה. תירגם יונתן מרססא כתותה ומרוססת: טריה. דמיצייד"א בלע"ז ובל' גמרא יש טרייה לרישיה מנחם פי' לשון לחות כלומר לחה ורטובה תמיד נובעת מוישט"א בלע"ז: לא זורו. הנגעים האלה לא זורו ע"י רופאים אבקת סממני תחבושת לשון יזורה על נוהו גפרית (איוב י״ח:ט״ו) ומנחם פי' לשון רפואה כמו אין דן דינך למזור (ירמיהו ל׳:י״ג) ולא חובשו. לשון רפואה: ולא רוככה בשמן. לא רככה מכתם בשמן כמשפט שאר מכות ואין נופל כאן לומר לא רוככו בשמן שאין מרככין אלא במקום המכה אבל המזור והחבישה נופל לשונם על כל הגוף לפיכך נופל בם לשון רבים לא זורו הנגעים ולא חובשו ויונתן פתר כל המקרא …
6soundness An expression of perfection, sound without pain. wounds Heb. פֶּצַע, i.e., a wound of a sword. contusions Heb. חַבּוּרָה, an expression of a bruise. [Some editions read:] Other bruises. and lacerated sores Jonathan renders: מְרַסְסָא, lacerated and crushed. and lacerated sores demarcejjre, in O.F., and in the language of the Talmud, we find, “he bumped (טַרְיֵה) his head” (Chullin 45b). Menahem explained it as an expression of moisture, i.e., moist and wet, always oozing [muyte in O.F.]. they have not been sprinkled These lesions were not sprinkled with medicinal powders by physicians. This is an expression of: (Job 18:15) “Sulphur shall be sprinkled (יְזֹרֶה) on his dwelling.” …
Hebrew: On Your Way (Public Domain) · English: The Judaica Press complete Tanach with Rashi, translated by A. J. Rosenberg (CC-BY) · via Sefaria
Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.
4
On the words
גדולה תשובה
How it connects
There the Alter Rebbe explains that penitents stand above the perfectly righteous: the righteous draw from the level of “holy,” but teshuvah, “with greater strength” (bechila yatir), draws from “My holiness, which is above your holiness” — the same idea as “with all your might” here.our note
The source
Yoma 86b:1–2יומא פ״ו ב:א׳-ב׳Sefaria (opens in a new tab)
אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: גְּדוֹלָה תְּשׁוּבָה שֶׁדּוֹחָה אֶת לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁבַּתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לֵאמֹר הֵן יְשַׁלַּח אִישׁ אֶת אִשְׁתּוֹ וְהָלְכָה מֵאִתּוֹ וְהָיְתָה לְאִישׁ אַחֵר הֲיָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד הֲלֹא חָנוֹף תֶּחֱנַף הָאָרֶץ הַהִיא וְאַתְּ זָנִית רֵעִים רַבִּים וְשׁוֹב אֵלַי נְאֻם ה׳״. אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן: גְּדוֹלָה תְּשׁוּבָה (שֶׁמְּקָרֶבֶת) אֶת הַגְּאוּלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל וּלְשָׁבֵי פֶשַׁע בְּיַעֲקֹב״, מָה טַעַם ״וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל״ — מִשּׁוּם דְּ״שָׁבֵי פֶשַׁע בְּיַעֲקֹב״.
Hebrew: William Davidson, Vocalized Aramaic (CC-BY-NC) · via Sefaria
Where the note points
Likkutei Torahלקוטי תורה
Nitzavim 51c (נא, ג)
וזהו בחינת ומדרגת בעלי תשובה שלמעלה מבחי׳ צדיקים גמורים כי הצדיקים גמורים ממשיכים מבחי׳ קדש. ולכן יאמרו לפניהם קדוש אבל גדולה בחי׳ תשובה בחילא יתיר שממשיך מבחי׳ קדושתי שלמעלה מקדושתכם. ולכן אומרים המלך הקדוש בכל עשי״ת: ד וזהו כי כארץ כו׳ וכגנה כו׳ ג״ע העליון והתחתון יצמיחו גילוי זיו השכינה מאתעדל״ת וזריעה של מעשה המצות וצמיחה זו היא גילוי מבחי׳ קדש העליון אשר קדשנו במצותיו כו׳. כן אד׳ הוי׳. ב׳ שמות אלו המתגלים בר״ה ויוהכ״פ שם אד׳ היינו בחי׳ ר״ה כי הוא בחי׳ שתמליכוני עליכם דינא דמלכותא דינא אותיות אד׳ כו׳ ושם הוי׳ בניקוד אלקים היינו בחי׳ יוהכ״פ יצמיח גילוי אור עליון יותר היינו מבחי׳ אתעדל״ע דקדושתי שלמעלה מקדושתכם ועל זה נאמר אד׳ הוי׳ אתה החלות כו׳. ועמ״ש בפ׳ ואתחנן ע״פ אתה החלות כו׳. ועמ״ש בפ׳ שלח בד״ה ועתה יגדל …
Open it on Sefaria (opens in a new tab)
Sefer HaMaamarim 5567, discourses of the Alter Rebbeספר המאמרים תקס״ז
p. 211 (ריא)
Our explanationAccording to the note, the parallel transcript elaborates on why it is specifically teshuvah, and no other mitzvah, that brings healing to the world.
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Likkutei Torah, Nitzavim, maamar 6לקו״ת נצבים נא, ג
page 51c, ¶19
הקדוש בכל עשי״ת כי בכל הימים הללו ממשיכים בכל יום מעצמות המאציל רצון למלוכה (ועשרה ימים כנגד ע״ס דמל׳ שבכל יום נמשך בחי׳ אחת כמ״ש בפע״ח). והנה בחי׳ המלך הקדוש הוא בחי׳ קדושתי למעלה מקדושתכם דהיינו שהמשכה זו היא מלמעלה יותר מהמשכה שע״י המצות עם היות שע״י המצות ממשיכים מבחינת קדש העליון ממש. אך עכ״ז אמרו קדושים תהיו יכול כמוני כו׳ ר״ל שיש עוד אתעדל״ע שלמעלה מאתעדל״ע שע״י אתעדל״ת של …
Open it on Sefaria (opens in a new tab)
Kehot’s note
יומא פו, ב וש״נ. ראה לקו״ת נצבים נא, ג. בסה״מ תקס״ז ע׳ ריא מאריך למה תהא התשובה דוקא מביא רפואה לעולם, ולא מצוה אחרת זולתה, ע״ש.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
5
On the words
גדולה תשובה שמביאה רפואה לעולם
How it connects
Rabbi Chama bar Chanina says that teshuvah is great, for it brings healing to the world, citing “I will heal their backsliding.” The Alter Rebbe uses it to identify teshuvah as the cure of the soul’s “illness.”our note
The source
Yoma 86a:14–15יומא פ״ו א:י״ד-ט״וSefaria (opens in a new tab)
אָמַר רַבִּי חָמָא (בַּר) חֲנִינָא: גְּדוֹלָה תְּשׁוּבָה שֶׁמְּבִיאָה רִפְאוּת לְעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אֶרְפָּא מְשׁוּבָתָם אוֹהֲבֵם נְדָבָה״. רַבִּי חָמָא (בַּר) חֲנִינָא רָמֵי, כְּתִיב: ״שׁוּבוּ בָּנִים שׁוֹבָבִים״, דְּמֵעִיקָּרָא שׁוֹבָבִים אַתֶּם, וּכְתִיב: ״אֶרְפָּא מְשׁוּבוֹתֵיכֶם״! לָא קַשְׁיָא: כָּאן מֵאַהֲבָה, כָּאן מִיִּרְאָה.
Hebrew: William Davidson, Vocalized Aramaic (CC-BY-NC) · via Sefaria
Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.
6
On the words
כי תשובה קדמה לעולם
How it connects
Kehot’s note points to Bereshit Rabbah 1:5 for these words.
The source
Bereshit Rabbah 1:5בראשית רבה א׳:ה׳Sefaria (opens in a new tab)
Kehot’s note
ב״ר א, ה.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
7
On the words
תשובה קדמה לעולם
How it connects
The Midrash lists teshuvah among the things that preceded the creation of the world. The Alter Rebbe reads this as teshuvah drawing on a level above the chain of worlds.our note
The source
Bereshit Rabbah 1:4בראשית רבה א׳:ד׳Sefaria (opens in a new tab)
… "כסא כבוד מרום מראשון וגו'" שמו של משיח מנין שנאמר (תהלים עב, יז): "יהי שמו לעולם וגו' [לפני שמש ינון שמו]" רבי אהבה ברבי זעירא אמר אף התשובה שנאמר (שם צ, ב) "בטרם הרים יולדו" ואותה השעה (שם, ג) "תשב אנוש עד דכא וגו'" אבל איני יודע איזה מהם קודם אם התורה קדמה לכסא הכבוד ואם כסא הכבוד קודם לתורה א"ר אבא בר כהנא התורה קדמה לכסא הכבוד שנאמר "ה' קנני ראשית דרכו [קדם מפעלו מאז]" קודם לאותו שכתוב בו "נכון כסאך "מאז"". ר' הונא ור' ירמיה בשם רבי שמואל בר ר' יצחק אמרו מחשבתן של ישראל קדמה לכל דבר משל למלך שהיה נשוי למטרונה אחת ולא היה לו ממנה בן פעם אחת נמצא המלך עובר בשוק אמר טלו מילנין וקלמין זו לבני והיו הכל אומרין …
“In the beginning, God created” – six items preceded the creation of the world; some of them were [actually] created, and some of them God contemplated creating, [though He did not actually do so]. The Torah and the Throne of Glory were created. Torah, from where is it derived? As it is stated: “The Lord made me at the beginning of His way” (Proverbs 8:22). The Throne of Glory, from where is it derived? “Your throne stands firm from earliest time, [You are from eternity]” (Psalms 93:2). The patriarchs, Israel, the Temple, and the name of the messianic king – God contemplated creating them [before the world, but did not]. The patriarchs, from where is it derived? “Like grapes in the …
Hebrew: Wikisource Bereshit Rabbah (CC-BY-SA) · English: The Sefaria Midrash Rabbah, 2022 (CC-BY) · via Sefaria
Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.

12ולכן ביכולת המשכה זו לתקן הפגם והקלקול שבסיבוב והילוך רוח החיות מהלב אל האברים שהוא בחי׳ האור וחיות המחי׳ עולם שנה נפש בחי׳ מל׳ מכ״ע שנק׳ לבי כנ״ל וכיון

Therefore this drawing-down is able to repair the blemish and the damage in the circulation and flow of the spirit of life from the heart to the limbs — which is the level of the light and life-force that gives life to “world, year, soul,” the level of Malchus, memalei kol almin, which is called “My heart,” as mentioned above. And since

Explanation

Because teshuvah draws from above the created order, it can repair a break in the ordinary “circulation” of Divine life. That circulation belongs to Malchus, the Divine light that fills the worlds and animates all of space, time and soul (“world, year, soul”) — the level called “My heart.”

שע״י תשובה נמשך בחי׳ ממעמקי׳ מגלה עמוקות1 מה שהוא נמשך אור חדש ומחודש ע״כ חוזר ומחדש החיות כו׳ (ותקון המכה הוא ע״י הוידוי דברים2 אשמנו בגדנו כו׳):

through teshuvah the level of “from the depths” is drawn down — “He reveals deep things” — that is, a new and renewed light is drawn down, it therefore renews the life-force again, etc. (And the repair of the wound is through the verbal confession, “We have trespassed, we have betrayed,” etc.)

Explanation

Teshuvah calls out “from the depths” to the G‑d Who “reveals deep things”: it draws a new, renewed light, and so it can restore life where it was cut off. The specific wound is repaired through verbal confession of one’s sins (“We have trespassed, we have betrayed…”).

Paragraph 12 in brief

The paragraph explains how teshuvah heals: by drawing a new light from above the created order, it renews the Divine life in the soul; the particular wound of each sin is repaired through verbal confession.

Deeper

Likkutei Torah (Ki Seitzei) explains why confession in words is needed besides uprooting the desire for the sin: each sin creates an “accuser” with a soul and a body; the soul, made of the desire, is removed by uprooting the will, and the body, made of the deed or speech, is erased by verbal confession, which also raises the fallen letters.

Marei mekomos

1
On the words
מגלה עמוקות
How it connects
G‑d “reveals deep things out of darkness.” The Alter Rebbe pairs it with “from the depths” to describe the new light that teshuvah reveals.our note
The source
Job 12:22איוב י״ב:כ״בSefaria (opens in a new tab)
21שׁוֹפֵךְ בּוּז עַל־נְדִיבִים וּמְזִיחַ אֲפִיקִים רִפָּה: 22מְגַלֶּה עֲמֻקוֹת מִנִּי־חֹשֶׁךְ וַיֹּצֵא לָאוֹר צַלְמָוֶת: 23מַשְׂגִּיא לַגּוֹיִם וַיְאַבְּדֵם שֹׁטֵחַ לַגּוֹיִם וַיַּנְחֵם:
21He poureth contempt upon princes, And looseth the belt of the strong. 22He uncovereth deep things out of darkness, And bringeth out to light the shadow of death. 23He increaseth the nations, and destroyeth them; He enlargeth the nations, and leadeth them away.
Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria
Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.
2
On the words
ע״י הוידוי דברים
How it connects
The passage explains that uprooting the desire is not enough without verbal confession: through the letters “we have trespassed, we have betrayed” the fallen letters are raised, and since each sin creates an accuser with a “soul” (the desire) and a “body” (the deed or speech), uprooting the will removes the soul and verbal confession erases the body.our note
Where the note points
Likkutei Torahלקוטי תורה
Ki Seitzei 37a (לז, א)
ועל זה נאמר משם יקבצך כו׳ (ובפי׳ משם. עיין בד״ה אני לדודי) והקיבוץ היינו ע״י עקירת הרצון וגם ע״י וידוי דברים שהרי הם בחינת אותיות הנפולין וע״י אותיות אשמנו בגדנו כו׳ מעלים האותיות. ולכן לא די בעקירת הרצון לבד כ״א ג״כ וידוי דברים. ועוד כי הנה מכל עון נברא קטיגור א׳ ויש בו ג״כ נפש וגוף. הנפש נעשה מן התאוה והרצון שלבו נתאוה לדבר ההוא. והגוף נעשה מהמעשה ההוא או מהדבור כו׳. ולכן כדי להיות מחיתי כעב פשעיך כו׳ הוא ג״כ ע״י ב׳ דברים שע״י עקרית הרצון מוציא הנפש וע״י וידוי דברים נמחה הגוף כו׳. וההעלאה הוא לבחי׳ למ,ד דצלם בחי׳ מקיפים שהמקיף מסמא עיני החיצונים שלכן אחיזתם בין פנימי למקיף ואחוריהם למקיף שאין יכולים להסתכל בא״מ שהוא מסמא עיניהם. וזהו על אויביך דהיינו למקום שאין האויבים שולטים כו׳ (ובזה …
Open it on Sefaria (opens in a new tab)
Kehot’s note
ראה לקו״ת תצא לז, א.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

Torah as the “wedding”: a new light ¶13–16

13והנה התורה נק׳ ג״כ רפואה1 לנפש כמ״ש ולכל בשרו מרפא2 והיינו ג״כ משום דהתורה קדמה לעולם3 4 שבה ועל ידה נמשך ג״כ אור חדש מלמעלה מהשתלשלות

Now, the Torah too is called healing for the soul, as it is written, “and healing to all his flesh.” And this too is because the Torah preceded the world, so that in it and through it, too, a new light is drawn from above the chaining-down.

Explanation

Torah, too, is called healing, as Proverbs says of its words, “healing to all his flesh.” The reason is similar: the Midrash says the Torah preceded the world, so through it, too, a new light is drawn from above the order of creation.

וזהו ביום חתונתו זו מ״ת פי׳ כי התפלה נק׳ עבודה שבלב והוא ענין שמחת לבו ובלב הוא יסוד האש שהוא העלאה מלמטה למעלה

And this is [the meaning of] “On the day of his wedding — this is the giving of the Torah.” The explanation: prayer is called the service of the heart, and it is the matter of “the joy of his heart”; and in the heart is the element of fire, which is ascent from below to above;

Explanation

Now the maamar returns to its opening verse. Prayer, the service of the heart, is “the joy of His heart.” The heart is associated with the element of fire, which rises upward — an ascent from below.

אך יסוד המים הוא במוח ובו שורה כח התענוג שבנפש כי מים מגדלים כל מיני תענוג והתענוג הוא למעלה מהשמחה.

but the element of water is in the brain, and in it rests the soul’s power of delight, for water makes all kinds of delights grow; and delight is above joy.

Explanation

Water, however, is associated with the brain, the seat of the soul’s delight: water makes all delights grow. Delight is a deeper level than joy. The giving of the Torah, the “wedding,” belongs to this deeper level.

Paragraph 13 in brief

The paragraph explains that Torah, like teshuvah, heals because it precedes the world, and begins to explain why the giving of the Torah is called a “wedding”: it belongs to the level of water and delight in the brain, deeper than the fire and joy of the heart.

Marei mekomos

1
On the words
התורה נק׳ ג״כ רפואה
How it connects
The Tzemach Tzedek cites this idea — that the Torah, too, is called healing — in his discourses on Beshalach.our note
Where the note points
Or HaTorah, by the Tzemach Tzedekאור התורה
Beshalach, p. 579 (תקעט)
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Kehot’s note
מובא באוה״ת בשלח ע׳ תקעט.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
2
On the words
ולכל בשרו מרפא
How it connects
Solomon says of the words of wisdom that they are life to those who find them and healing to all their flesh. The Alter Rebbe applies it to the Torah.our note
The source
Proverbs 4:22משלי ד׳:כ״בSefaria (opens in a new tab)
21אַל־יַלִּיזוּ מֵעֵינֶיךָ שׇׁמְרֵם בְּתוֹךְ לְבָבֶךָ: 22כִּי־חַיִּים הֵם לְמֹצְאֵיהֶם וּלְכׇל־בְּשָׂרוֹ מַרְפֵּא: 23מִכׇּל־מִשְׁמָר נְצֹר לִבֶּךָ כִּי־מִמֶּנּוּ תּוֹצְאוֹת חַיִּים:
21Let them not depart from thine eyes; Keep them in the midst of thy heart. 22For they are life unto those that find them, And health to all their flesh. 23Above all that thou guardest keep thy heart; For out of it are the issues of life.
Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria
Kehot’s note
משלי ד, כב.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
3
On the words
דהתורה קדמה לעולם
How it connects
Reish Lakish says the Torah preceded the creation of the world by two thousand years. The Alter Rebbe infers that Torah, too, draws light from above the created order.our note
The source
Midrash Tehillim 90:4מדרש תהילים צ׳:ד׳Sefaria (opens in a new tab)
Bereshit Rabbah 8:2בראשית רבה ח׳:ב׳Sefaria (opens in a new tab)
… היום של ששי שואל של חמישי וכו', עד לראשון למי היו שואלין? לא לתורה, שקדמה לברייתו של עולם?! דאמר רבי שמעון בן לקיש: שני אלפים שנה קדמה התורה לברייתו של עולם, הדא הוא דכתיב (משלי ח): ואהיה אצלו אמון וגו'. ויומו של הקדוש ברוך הוא אלף שנים, דכתיב: כי אלף שנים בעיניך כיום אתמול. הוי, הזאת ידעת מני עד וגו'. התורה יודעת מה קודם לברייתו של עולם, אבל אתה אין לך עסק לדרוש, אלא (איוב כ): מני שים אדם עלי ארץ. ר' אלעזרבשם בן סירא אמר: בגדול ממך אל תדרוש, בחזק ממך בל תחקור, במופלא ממך בל תדע, במכוסה ממך אל תשאל, במה שהורשית התבונן ואין לך עסק בנסתרות:
Rav Ḥama bar Ḥanina began: “Have you known this from [oldest times?]” (Job 20:4). Rav Ḥama bar Ḥanina said: This is analogous to a city that received its supplies by donkey drivers. They would ask one another: ‘What is the price of grain in the province today?’ The Friday ones would inquire of the Thursday ones; the Thursday ones of the Wednesday ones; the Wednesday ones of the Tuesday ones; the Tuesday ones of the Monday ones; the Monday ones of the Sunday ones. The Sunday one, whom would he ask? Would he not ask the businessmen of the city? Here, too, everything that was made on each day would ask one another: ‘What creations did the Holy One blessed be He create on your day?’ The sixth …
Hebrew: Daat Bereshit Rabbah (Public Domain) · English: The Sefaria Midrash Rabbah, 2022 (CC-BY) · via Sefaria
Zohar II, 49aזח״ב מט, אSefaria (opens in a new tab)
Kehot’s note
מדרש תהלים צ, ד. — ועייג״כ ב״ר פ״ח, ב. תנחומא וישב ד. זח״ב מט, א.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
4
On the words
דהתורה קדמה לעולם
How it connects
The Midrash relates that the Torah was with G‑d two thousand years before the world was created. It is cited by the Kehot note for the Torah’s preceding the world.our note
The source
Midrash Tanchuma, Vayeshev 4:2מדרש תנחומא, וישב ד׳:ב׳Sefaria (opens in a new tab)
… וָאֶהְיֶה אֶצְלוֹ אָמוֹן וָאֶהְיֶה שַׁעֲשׁוּעִים יוֹם יוֹם (משלי ח, ל), שְׁנֵי אֲלָפִים שָׁנָה, וּכְתִיב בָּהּ, זֹאת הַתּוֹרָה אָדָם כִּי יָמוּת בְּאֹהֶל (במדבר יט, יד). אִלּוּלֵי שֶׁהִתְקַנְתָּ מָוֶת לַבְּרִיּוֹת, הָיִיתָ כּוֹתֵב בָּהּ כָּךְ. אֶלָּא בָּאתָ לִתְלוֹת בִּי אֶת הָעֲלִילָה. הֱוֵי, נוֹרָא עֲלִילָה עַל בְּנֵי אָדָם.
Adam was created on the sixth day, and He informed him in a roundabout way that He had brought death into the world, as it is said: For in the day that thou eatest thereof, thou shalt surely die (Gen. 2:12). To what may this be compared? It may be compared to a man who wished to divorce his wife. Before he enters his home, he writes out the divorce document and then enters the house with the divorce document in his hand. He then seeks a circuitous way to hand it to her. He says to her: “Give me some water that I may drink.” She does so, and when he takes the glass from her hand, he tells her: “Here is your divorce.” She asks: “What sin have I committed?” “Leave my house,” he retorts, “you …
Hebrew: Midrash Tanchuma -- Torat Emet (Public Domain) · English: Midrash Tanhuma-Yelammedenu, trans. Samuel A. Berman (CC-BY) · via Sefaria
Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.

14והנה עד״מ הטפה נמשכת מיסוד המים שבמוח ובה מתלבש מעצם השכל והתענוג שבנפש ולכן עי״ז נעשה הולדה חדשה להוליד בדומה לו והיינו דוקא ע״י התלבשותה בטיפה גשמית

Now, by way of analogy, the drop is drawn from the element of water in the brain, and in it is clothed [something] of the very essence of the soul’s intellect and delight; and therefore through it a new birth takes place, to beget one similar to himself — and this specifically through its being clothed in a physical drop,

Explanation

An analogy from human reproduction: the seed is drawn from the “water” of the brain and carries the very essence of the father’s intellect and delight; that is why it can create a new being like him. It can do so only by being clothed in a physical drop.

משא״כ בדבור כו׳1 כמו״כ ע״י התלבשות התורה בעשיי׳ גשמיות היום לעשותם2 יומשך עי״ז אור חדש ממש מאור א״ס ב״ה3 מלמעלה מההשתלשלות.

which is not so with speech, etc. So too, through the Torah’s being clothed in physical deeds — “today to do them” — a truly new light will be drawn through this from the Infinite Light, blessed be He, from above the chaining-down.

Explanation

Speech, though it too expresses a person, cannot give birth to a new being. Likewise, when Torah is clothed in physical deeds — “today to do them,” in this world — it draws a genuinely new light, from G‑d’s Infinite Light above the chain of worlds. This is why the giving of the Torah is called a “wedding.”

Paragraph 14 in brief

The paragraph explains the “wedding” analogy: as only a physical seed, carrying the essence of the father, can create new life, so only Torah clothed in physical mitzvos draws down a truly new light from G‑d’s essence.

Deeper

In Kuntres Acharon (on the Pri Etz Chaim) the Alter Rebbe makes the same point: speech of the supernal wisdom does not beget, but the “drop” drawn from the vessel of supernal Chochmah has the power to beget and create something from nothing. The Rebbe (Vayomer lo Yehonasan 5745) defines “new light” as the Infinite Light before the tzimtzum, above the kav — and, more precisely, the light before the arising of the will, and higher still the essence of the light.

Marei mekomos

1
On the words
משא״כ בדיבור כו׳
How it connects
There the Alter Rebbe explains that speech of the supernal wisdom does not beget, whereas the “drop” drawn from the vessel of supernal Chochmah has the power to beget and create something from nothing — the same contrast between speech and the physical drop drawn here.our note
Where the note points
Tanyaתניא (קונטרס אחרון)
Kuntres Acharon, the essay “Lehavin ma shekasuv b’Pri Etz Chaim” (157a)
להבין מה שכתוב בפרי עץ חיים, דבזמן הזה, עיקר הבירור על ידי התפלה דוקא, אף שתלמוד תורה למעלה מהתפלה. הענין הוא: שעל ידי תורה ומצות מוסיפין אור באצילות כו׳, פירוש, אור אין סוף ברוך הוא בכלים דאצילות – על ידי תלמוד תורה – בפנימית, דהיינו המשכות המוחין: ובקיום המצות – בחיצונית הכלים, שהם בחינות נצח הוד יסוד, שבי׳ ספירות ״זעיר אנפין״ שבאצילות, רק שמתלבשים בבריאה יצירה עשיה, בתורה ומצות הגשמיים שבעולם הזה. אבל התפלה, היא המשכת אור אין סוף ברוך הוא לבריאה יצירה עשיה דוקא, לא בדרך התלבשות בלבד, רק האור ממש, לשנות הנבראים מכמות שהם, שיתרפא החולה, וירד הגשם משמים לארץ ויולידה ויצמיחה. מה שאין כן בתורה ומצות, שאין שינוי בקלף התפילין על ידי הנחתן בראש ובזרוע. וגם במצות שעשייתן הוא גמר מצותן, השינוי הוא על ידי אדם, ולא …
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Likkut Perushim on Tanya, by Rabbi Aharon Chitrikליקוט פירושים על ספר התניא
on Kuntres Acharon, there
Our explanationThe note refers to the collected commentaries on that essay of Kuntres Acharon.
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Pri Etz Chaimפרי עץ חיים
by Rabbi Chaim Vital, from the Arizal
The Arizal’s kavanos for prayer and the mitzvos.
Kehot’s note
ראה קו״א לתניא ד״ה להבין מ״ש בפע״ח (דף קנז, א) ובליקוט פי׳ — חיטריק שם.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
2
On the words
היום לעשותם
How it connects
“Keep the commandment… which I command you today to do them.” The Sages read “today to do them” as referring to this world, the place of action; the Alter Rebbe cites it for the Torah’s being clothed in physical deeds.our note
The source
Deuteronomy 7:11דברים ז׳:י״אSefaria (opens in a new tab)
10וּמְשַׁלֵּם לְשֹׂנְאָיו אֶל־פָּנָיו לְהַאֲבִידוֹ לֹא יְאַחֵר לְשֹׂנְאוֹ אֶל־פָּנָיו יְשַׁלֶּם־לוֹ: 11וְשָׁמַרְתָּ אֶת־הַמִּצְוָה וְאֶת־הַחֻקִּים וְאֶת־הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לַעֲשׂוֹתָם: 12וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן אֵת הַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם וְשָׁמַר ה׳ אֱלֹקֶיךָ לְךָ אֶת־הַבְּרִית וְאֶת־הַחֶסֶד אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ:
10… will not be slack to him that hateth Him, He will repay him to his face. 11Thou shalt therefore keep the commandment, and the statutes, and the ordinances, which I command thee this day, to do them. 12And it shall come to pass, because ye hearken to these ordinances, and keep, and do …
Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria
Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.
3
On the words
יומשך עי״ז אור חדש ממש מאור א״ס ב״ה
How it connects
The Rebbe explains there that “new light” is the Infinite Light before the tzimtzum, above the light of the kav; and that in many places, even within the light before the tzimtzum, the term refers specifically to the light before the arising of the will, and higher still to the essence of the light.our note
Where the note points
Sefer HaMaamarim Melukat, by the Lubavitcher Rebbeספר המאמרים מלוקט
vol. 6, p. 23 — the maamar “Vayomer lo Yehonasan” 5745
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Sefer HaArachim-Chabad (encyclopedia of Chabad concepts)ספר הערכים-חב״ד
vol. 3, entry “Or Chadash,” section 3 and following (p. 388 and following)
Our explanationAn encyclopedic entry gathering the sources on the different meanings of “new light,” referred to in the Rebbe’s discussion.
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
The Rebbe’s maamar “ויאמר לו יהונתן” (5745)ד״ה ויאמר לו יהונתן תשמ״ה
A maamar of the Rebbe, 5745
Find it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Kehot’s note
”דאור חדש הוא אוא״ס שלפני הצמצום (שלמעלה מאור הקו). ויתירה מזה מבואר בכ״מ, שגם באוא״ס שלפנה״צ השם ”אור חדש” קאי דוקא על האור שקודם עלות הרצון, ולמעלה יותר — על עצם האור (ראה בארוכה ספר הערכים-חב״ד כרך ג ערך אור חדש ס״ג ואילך (ע׳ שפח ואילך))” — ד״ה ויאמר לו יהונתן תשמ״ה — סה״מ מלוקט כרך ו ע׳ כג.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

15וז״ש אין כל חדש תחת השמש1 משא״כ עמלא דאורייתא2 דהוא לעילא מן שמשא ממשיך אור חדש כי ס״ר אותיות התורה הן אותיות המחשבה.

And this is what is said, “There is nothing new under the sun”; whereas the toil of the Torah, which is above the sun, draws down a new light. For the 600,000 letters of the Torah are the letters of Thought.

Explanation

Koheles says “there is nothing new under the sun.” The Zohar comments that the toil of Torah is “above the sun,” and so it can produce something new. The Torah’s letters (traditionally 600,000, corresponding to the souls of Israel) are letters of G‑d’s “Thought,” not merely His “speech.”

והרי במחשבה א׳ צופה ומביט כו׳ והתורה היא מבחי׳ מאד עמקו מחשבותיך3 עמקו דוקא בחי׳ עומק המחשבה וכמו גבי תשובה כתיב ממעמקים4 והיינו דוקא ע״י התלבשות התורה בגשמיות וכמשל הנ״ל.5

And behold, with a single Thought He sees and looks, etc. And the Torah is from the level of “Your thoughts are very deep” — “deep” specifically, the level of the depth of Thought; and so concerning teshuvah it is written, “From the depths.” And this is specifically through the Torah’s being clothed in physicality, as in the analogy mentioned above.

Explanation

Divine Thought is the level at which all is seen in one glance, above time. The Torah comes from the “depth” of G‑d’s thought (“Your thoughts are very deep”) — just as teshuvah calls “from the depths.” But this depth is drawn down specifically when the Torah is clothed in the physical, as in the analogy of the seed.

Paragraph 15 in brief

The paragraph explains that Torah study, rooted in the depth of Divine Thought, is “above the sun” and can bring something new into the world — but only when it is clothed in physical deeds.

Marei mekomos

1
On the words
אין כל חדש תחת השמש
How it connects
Koheles says there is nothing new under the sun. The Alter Rebbe, following the Zohar, contrasts this with Torah, which is “above the sun.”our note
The source
Ecclesiastes 1:9קהלת א׳:ט׳Sefaria (opens in a new tab)
8כׇּל־הַדְּבָרִים יְגֵעִים לֹא־יוּכַל אִישׁ לְדַבֵּר לֹא־תִשְׂבַּע עַיִן לִרְאוֹת וְלֹא־תִמָּלֵא אֹזֶן מִשְּׁמֹעַ: 9מַה־שֶּׁהָיָה הוּא שֶׁיִּהְיֶה וּמַה־שֶּׁנַּעֲשָׂה הוּא שֶׁיֵּעָשֶׂה וְאֵין כׇּל־חָדָשׁ תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ: 10יֵשׁ דָּבָר שֶׁיֹּאמַר רְאֵה־זֶה חָדָשׁ הוּא כְּבָר הָיָה לְעֹלָמִים אֲשֶׁר הָיָה מִלְּפָנֵנוּ:
8… cannot utter it, The eye is not satisfied with seeing, Nor the ear filled with hearing. 9That which hath been is that which shall be, And that which hath been done is that which shall be done; And there is nothing new under the sun. 10Is there a thing whereof it is said: ‘See, this is new’?—it hath been already, in …
Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria
Kehot’s note
קהלת א, ט.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
2
On the words
עמלא דאורייתא
How it connects
There the Alter Rebbe cites the Zohar on “What profit has a man of all his toil under the sun” — “except the Torah, whose toil is above the sun” — explaining that the Torah’s source is far above the level of “sun,” and that this level was revealed only to Israel at the giving of the Torah.our note
Where the note points
Torah Ohrתורה אור
56d (נו, ד)
דייקא. הקב״ה מניח תפילין כו׳. ות״ת שכנגד כולם שמקור התורה הוא למעלה מעלה. וכמ״ש בזהר ע״פ מה יתרון לאדם בכל עמלו שיעמל תחת השמש שאני אורייתא דעמלה לעילא מן שמשא. פי׳ שהוא למעלה מעלה מבחי׳ שמש ומגן ה׳ אלקים דהיינו כשהוי״ה נמשך באלקים כו׳. וגילוי בחי׳ זו לא נמשך להאבות רק לישראל במ״ת פנים בפנים דבר כו׳ אנכי מי שאנכי כו׳: אך הנה כדי שיהי׳ בחי׳ זו בגלוי במ״ת צ״ל תחלה בחי׳ הסתלקות למעלה כי שרשו למעלה הוא בחי׳ מטי ולא מטי והחיות רצוא ושוב. וכדי שיהיה בחי׳ מטי צ״ל תחלה בחי׳ לא מטי. וכפי ערך השוב בגלוי שאח״כ כך הוא בחי׳ הרצוא שבתחלה. ולכן היה מתחלה זמן הגלות ושליטת מצרים מפני הסתלקות החיות למעלה. כי הנה כתיב רם על כל גוים ה׳ על השמים כבודו. שכל עכו״ם מקבלים שפעם …
Open it on Sefaria (opens in a new tab)
Kehot’s note
ראה לקמן נו, ד.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
3
On the words
מאד עמקו מחשבותיך
How it connects
“How great are Your works, O G‑d; Your thoughts are very deep.” The Alter Rebbe identifies the Torah with the depth of Divine Thought.our note
The source
Psalms 92:6תהילים צ״ב:ו׳Sefaria (opens in a new tab)
5כִּי שִׂמַּחְתַּנִי ה׳ בְּפׇעֳלֶךָ בְּמַעֲשֵׂי יָדֶיךָ אֲרַנֵּן: 6מַה־גָּדְלוּ מַעֲשֶׂיךָ ה׳ מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבֹתֶיךָ: 7אִישׁ־בַּעַר לֹא יֵדָע וּכְסִיל לֹא־יָבִין אֶת־זֹאת:
5… hast made me glad through Thy work; I will exult in the works of Thy hands. 6How great are Thy works, O LORD! Thy thoughts are very deep. 7A brutish man knoweth not, Neither doth a fool understand this.
Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria
Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.
4
On the words
ממעמקים
How it connects
“From the depths I have called You, G‑d.” It describes teshuvah, which reaches the same depth as the Torah.our note
The source
Psalms 130:1תהילים ק״ל:א׳Sefaria (opens in a new tab)
1שִׁיר הַמַּעֲלוֹת מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ ה׳: 2אֲדֹ־נָי שִׁמְעָה בְקוֹלִי תִּהְיֶינָה אׇזְנֶיךָ קַשֻּׁבוֹת לְקוֹל תַּחֲנוּנָי:
1A Song of Ascents. Out of the depths have I called Thee, O LORD. 2Lord, hearken unto my voice; let Thine ears be attentive to the voice of my supplications.
Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria
Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.
5
On the words
ע״י התלבשות התורה בגשמיות וכמשל הנ״ל
How it connects
In Shir HaShirim the Tzemach Tzedek notes on this passage: “see what is explained elsewhere on ‘And you shall offer a new meal-offering’” — a Shavuos discourse on the newness brought by the Torah, found in his volume on the festivals.our note
Where the note points
Or HaTorah, by the Tzemach Tzedekאור התורה
Shir HaShirim, vol. 3, p. 920 (תתקכ); Shavuos, vol. 5, p. 1570 (א'תקע)
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Kehot’s note
באוה״ת שה״ש כרך ג ע׳ תתקכ מציין ע״ז: ”ועמ״ש במ״א ע״פ והקרבתם מנחה חדשה”. ראה אוה״ת שבועות כרך ה׳ ע׳ א׳תקע.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

16ופי׳ וענין אור חדש הוא כי הנה ידוע דשרש כל ההשתלשלות דאבי״ע הוא נמשך מבחי׳ הקו״ח והוא נמשך ע״י צמצום ומק״פ מתחלה ונמשך אח״כ רק קו

And the explanation and meaning of “new light” is this: it is known that the root of the whole chaining-down of Atzilus, Beriah, Yetzirah and Asiyah is drawn from the level of the kav and the chut (the line and the thread); and it is drawn through the tzimtzum and the vacated space at first, and afterwards only a line was drawn.

Explanation

What does “new light” mean? The whole chain of worlds is rooted in the kav, the thin line of light drawn into the empty space left after the tzimtzum (contraction).

ולכן כל מה שנמשך מבחי׳ הארת הקו לא נק׳ אור חדש ממש כו׳ אך אור הנמשך מעצמות אא״ס שלמעלה מהחלל והקו נק׳ אור חדש וכמארז״ל על ד״ת בכ״י יהיו בעיניך כחדשים1 2 3 כו׳

Therefore whatever is drawn from the level of the illumination of the kav is not called a truly new light, etc.; but the light drawn from the essence of the Infinite Light, which is above the vacated space and the kav, is called a new light. And as our Sages of blessed memory said concerning the words of Torah, “Every day let them be in your eyes as new,” etc.

Explanation

Whatever comes from the kav is not truly new; it is part of the established order. A “new light” comes from the essence of the Infinite Light, above both the empty space and the kav. This is the Sages’ teaching that the words of Torah should be new in one’s eyes every day.

ולכן נק׳ חתן חות דרגא מדלג על ההרים4 בחי׳ דילוג מלמעלה מהשתלשלות כו׳ ולכן בקרבנות הנשיאים הוכפל בתורה בכ״א5 ולא אמר וכן הקריב נשיא פלוני

And therefore he is called chasan (bridegroom) — chus darga (“descend a level”) — “leaping upon the mountains,” the aspect of leaping from above the chaining-down, etc. And therefore, with the offerings of the princes, the Torah repeated [the account] for each one, and did not say, “And so did prince so-and-so offer,”

Explanation

The bridegroom (chasan) is related to the Aramaic chus darga, “descend a level”: in marriage something comes down from above. It is like the Beloved “leaping over the mountains” — a leap from above the chain of levels. That is also why the Torah repeats the identical offerings of each of the twelve princes, rather than saying “and so did the next prince.”

אלא משום דאעפ״י שצירופי האותיות שבכל קרבן של כל הנשיאים שוין הן ממש מ״מ האור המלובש בהן הוא בכ״א בחי׳ אור חדש ממש וכמו שלשים ומאה משקלה6 שהם ה׳ שמות הוי״ה

but rather [it is] because, although the combinations of letters in each offering of all the princes are exactly the same, nevertheless the light clothed in them is in each one the aspect of a truly new light. And as with “its weight was one hundred and thirty,” which are five Names of Havayah:

Explanation

Although the words — the letter-combinations — of each offering are identical, the light clothed in each was new. For example, the silver bowl weighing 130 shekels corresponds to five times 26, the numerical value of the Name Havayah.

הנה בכל קרבן של נשיא נמשך בחי׳ ה׳ שמות דהוי״ה חדשים מעצמות המאציל מה שלא נמשך כן בשל נשיא שלפניו כו׳ ע״ד ממעמקים קראתיך הוי״ה:7

in each prince’s offering the aspect of five new Names of Havayah was drawn from the essence of the Emanator, which was not drawn thus in that of the prince before him, etc. — along the lines of “From the depths I have called You, Havayah.”

Explanation

Each prince drew down five new Names of Havayah from the essence of the Emanator — light that had not been drawn in the previous prince’s offering. It is like the one who calls “from the depths” and reaches something new each time.

Paragraph 16 in brief

The paragraph defines “new light” as light from the Infinite essence, above the kav through which creation unfolds, and illustrates it with the bridegroom who “descends a level” and the repeated offerings of the princes, each of which drew a new light.

Deeper

In Likkutei Torah (V’Zos HaBerachah) the Alter Rebbe asks why the Torah records each prince’s identical offering in full, and explains that it was written for all generations, so that reading the portion of the princes — as on Chanukah — draws down the dwelling of the Shechinah anew.

Marei mekomos

1
On the words
בכ״י יהיו בעיניך כחדשים
How it connects
Kehot’s marei makom for these words (its note is below).
Kehot’s note
ספרי ורש״י דברים ו, ו.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
2
On the words
בכ״י יהיו בעיניך כחדשים
How it connects
Rashi, citing the Sifrei, explains that the words of the Torah should not be in your eyes like an old decree but like a new one. The Alter Rebbe links this to the “new light” of Torah.our note
The source
Rashi on Deuteronomy 6:6רש"י על דברים ו׳:ו׳Sefaria (opens in a new tab)
6והיו הדברים האלה. וּמַהוּ הָאַהֲבָה? והיו הדברים האלה, שֶׁמִּתּוֹךְ כָּךְ אַתָּה מַכִּיר בְּהַקָּבָּ"ה וּמְדַּבֵּק בִּדְרָכָיו (ספרי): אשר אנכי מצוך היום. לֹא יִהְיוּ בְּעֵינֶיךָ כִדְיוּטְגְּמָא יְשָׁנָה שֶׁאֵין אָדָם סוֹפְנָהּ, אֶלָּא כַּחֲדָשָׁה שֶׁהַכֹּל רָצִין לִקְרָאתָהּ; דְּיוּטְגְּמָא – מִצְוַת הַמֶּלֶךְ הַבָּאָה בְּמִכְתָּב (ספרי):
6— What is the “love” that is here commanded? The next verse tells us: והיו הדברים האלה THESE WORDS [WHICH I COMMAND THEE] SHALL BE [UPON THINE HEART] — for thereby thou wilt arrive at a recognition of the Holy One, blessed be He, and wilt cleave to His ways (Sifrei Devarim 33:1). אשר אנכי מצוך היום [THESE WORDS] WHICH I COMMAND THEE THIS DAY — this day— they should not be in thine eyes as an antiquated דיוטגמא which no one minds, but as one newly given which everyone gladly welcomes (Sifrei Devarim 33:2; cf. our first Note on p. 248 in the Silbermann edition of Exodus). — The word דיוטגמא in this Midrash signifies: a royal command committed to writing.
Hebrew: Pentateuch with Rashi's commentary by M. Rosenbaum and A.M. Silbermann, 1929-1934 (Public Domain) · English: Pentateuch with Rashi's commentary by M. Rosenbaum and A.M. Silbermann, 1929-1934 (Public Domain) · via Sefaria
Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.
3
On the words
בכ״י יהיו בעיניך כחדשים
How it connects
The Sifrei teaches that the Torah’s words should not be like an old royal decree that people ignore, but like a new one that everyone runs to read.our note
The source
Sifrei Devarim 33ספרי דברים ל״גSefaria (opens in a new tab)
Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.
4
On the words
מדלג על ההרים
How it connects
“The voice of my beloved, behold he comes, leaping upon the mountains.” The Alter Rebbe uses it for the leap of the new light over the chain of levels.our note
The source
Song of Songs 2:8שיר השירים ב׳:ח׳Sefaria (opens in a new tab)
7הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלַ͏ִם בִּצְבָאוֹת אוֹ בְּאַיְלוֹת הַשָּׂדֶה אִם־תָּעִירוּ וְאִם־תְּעוֹרְרוּ אֶת־הָאַהֲבָה עַד שֶׁתֶּחְפָּץ: 8קוֹל דּוֹדִי הִנֵּה־זֶה בָּא מְדַלֵּג עַל־הֶהָרִים מְקַפֵּץ עַל־הַגְּבָעוֹת: 9דּוֹמֶה דוֹדִי לִצְבִי אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים הִנֵּה־זֶה עוֹמֵד אַחַר כׇּתְלֵנוּ מַשְׁגִּיחַ מִן־הַחַלֹּנוֹת מֵצִיץ מִן־הַחֲרַכִּים:
7… the hinds of the field, That ye awaken not, nor stir up love, until it please.’ 8Hark! my beloved! behold, he cometh, Leaping upon the mountains, skipping upon the hills. 9My beloved is like a gazelle or a young hart; Behold, he standeth behind our wall, …
Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria
Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.
5
On the words
ולכן בקרבנות הנשיאים הוכפל בתורה בכ״א
How it connects
Discussions by the Tzemach Tzedek of why the Torah repeats each prince’s offering.our note
Where the note points
Or HaTorah, by the Tzemach Tzedekאור התורה
Bamidbar, p. 33 (לג); Naso, p. 254 (רנד)
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Likkutei Torahלקוטי תורה
V’Zos HaBerachah 98c (צח, ג)
בלבד ירדה אלא עם תוספת אורות עליונים שירדו עמה ועיין מזה סד״ה זאת חנוכת המזבח ובד״ה בכ״ה בכסלו. והנה פרשת הנשיאים מפורש בתורה קרבן של כל נשיא ונשיא זה קרבן נחשון זה קרבן נתנאל כו׳ ובכולם כתיב מה היו קרבנותיו עם היות שכולם הקריבו בענין אחד והל״ל כן עשה נתנאל כו׳ וכן עשה כו׳ ולמה צריך לכפול י״ב פעמים את הקרבנות שהיו שוים אלא הענין שנכתב לדורות שגלוי וידוע היה לפניו שעתיד בהמ״ק ליחרב וצריך להיות ונשלמה פרים שפתינו וכמארז״ל כל העוסק בתורת עולה כו׳ וכמו שקורין בחנוכה ענין קרבנות הנשיאים לפי שבחנוכה היתה ג״כ חנוכת המזבח שהעובדי כוכבים פרצו י״ג פרצות וכשגברה מלכות בית חשמונאי ונצחום הוצרכו לחינוך לחזור הקדושה ליושנה שבשעת פרצות העובדי כוכבים נסתלקה וע״י קריאת התורה פרשת הנשיאים ממשיכים להיות השראת השכינה כנודע מענין קורא בתורה …
Our explanationThe Alter Rebbe asks why the Torah spells out each prince’s offering though all were identical, and answers that it was written for all generations: since the Temple would be destroyed, reading the portion of the princes (as on Chanukah) serves as the offering and draws down the dwelling of the Shechinah.
Open it on Sefaria (opens in a new tab)
Kehot’s note
ראה אוה״ת במדבר ע׳ לג, פ׳ נשא ע׳ רנד. לקו״ת ברכה צח, ג.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
6
On the words
שלשים ומאה משקלה
How it connects
Each prince brought a silver bowl weighing 130 shekels. The Alter Rebbe notes that 130 equals five times the value of the Name Havayah.our note
The source
Numbers 7:13במדבר ז׳:י״גSefaria (opens in a new tab)
12וַיְהִי הַמַּקְרִיב בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן אֶת־קׇרְבָּנוֹ נַחְשׁוֹן בֶּן־עַמִּינָדָב לְמַטֵּה יְהוּדָה: 13וְקׇרְבָּנוֹ קַעֲרַת־כֶּסֶף אַחַת שְׁלֹשִׁים וּמֵאָה מִשְׁקָלָהּ מִזְרָק אֶחָד כֶּסֶף שִׁבְעִים שֶׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ שְׁנֵיהֶם מְלֵאִים סֹלֶת בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן לְמִנְחָה: 14כַּף אַחַת עֲשָׂרָה זָהָב מְלֵאָה קְטֹרֶת:
12… his offering the first day was Nahshon the son of Amminadab, of the tribe of Judah; 13and his offering was one silver dish, the weight thereof was a hundred and thirty shekels, one silver basin of seventy shekels, after the shekel of the sanctuary; both of them full of fine flour mingled with oil for a meal-offering; 14one golden pan of ten shekels, full of incense;
Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria
Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.
7
On the words
ממעמקים קראתיך הוי״ה
How it connects
“From the depths I have called You, G‑d.” Here it illustrates the drawing of new light from the depths of the Divine essence.our note
The source
Psalms 130:1תהילים ק״ל:א׳Sefaria (opens in a new tab)
1שִׁיר הַמַּעֲלוֹת מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ ה׳: 2אֲדֹ־נָי שִׁמְעָה בְקוֹלִי תִּהְיֶינָה אׇזְנֶיךָ קַשֻּׁבוֹת לְקוֹל תַּחֲנוּנָי:
1A Song of Ascents. Out of the depths have I called Thee, O LORD. 2Lord, hearken unto my voice; let Thine ears be attentive to the voice of my supplications.
Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria
Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.

“Go forth” and “the King to Whom peace belongs” ¶17–18

17וזהו צאנה וראנה פי׳ צאנה ממקום שרשם למעלה בג״ע להתלבש בעוה״ז הגשמי כי דוקא היום לעשותם בעוה״ז אז יומשך ע״י התורה אור חדש ומחודש כו׳ משא״כ למעלה ברוחניות כנ״ל:

And this is [the meaning of] “Go forth and gaze”: “Go forth” from the place of their root above in Gan Eden, to be clothed in this physical world. For specifically [through] “today to do them,” in this world, a new and renewed light will then be drawn through the Torah, etc., which is not so above, in spirituality, as mentioned above.

Explanation

Now the verse “Go forth and gaze” is explained: the souls are told to “go forth” from their source in Gan Eden and come down into this physical world. Only here, through performing the Torah’s commandments in action, can the new light be drawn — something not possible in the spiritual realms above.

Paragraph 17 in brief

The paragraph interprets “Go forth” as the soul’s descent from Gan Eden into the physical world, where alone the Torah’s new light can be drawn through action.

18במלך שלמה1 במלך שהשלום שלו2 פי׳ ע״י שנמשך אור חדש מלמעלה מהשתלשלות נעשה בחי׳ שלום והתחברות ב׳ הפכים משפיע ומקבל אש ומים. ולכן ארז״ל העוסק בתורה משים שלום3 בפמשמ״ע ובפמשמ״ט.

“Upon King Solomon (Shlomo)” — upon the King to Whom peace (shalom) belongs. The explanation: through a new light being drawn from above the chaining-down, there comes about the aspect of peace and the joining of two opposites — giver and receiver, fire and water. And therefore our Sages of blessed memory said, “Whoever engages in Torah makes peace in the heavenly household and in the earthly household.”

Explanation

The Talmud says that “Shlomo” in the Song of Songs refers to G‑d, “the King to Whom peace (shalom) belongs.” The new light from above the chain of worlds creates peace: it unites opposites such as giver and receiver, fire and water. Hence the Talmud’s statement that Torah study makes peace in the heavenly and the earthly realms.

כי הנה מלכות דאצי׳ נעשה עתיק לבריאה ומחבר אצי׳ עם בריאה אף שאצי׳ ובריאה הם ב׳ הפכים והכח הזה בבחינת מל׳ דאצי׳ הוא להיות

For Malchus of Atzilus becomes Atik of Beriah and joins Atzilus with Beriah, even though Atzilus and Beriah are two opposites. And this power exists in the level of Malchus of Atzilus

Explanation

An example of this peace: Malchus, the lowest level of Atzilus, becomes Atik, the highest level of Beriah, and so joins two worlds that are opposites — Atzilus, one with G‑d, and Beriah, a world of separate existence.

כי נעוץ סופן בתחלתן4 ושרשה מבחי׳ כתר שהוא בחי׳ תחתונה שבמאציל ע״כ ביכולתה לחבר אצי׳ עם בי״ע.

because “their end is wedged in their beginning,” and its root is from the level of Keser, which is the lowest level of the Emanator; therefore it is able to join Atzilus with Beriah, Yetzirah and Asiyah.

Explanation

Malchus can do this because, as Sefer Yetzirah says, the end of the Sefiros is wedged in their beginning: Malchus is rooted in Keser, the lowest level of the Emanator Himself, which is above all division.

וכידוע בענין המשל ופחד עמו5 ע״כ עושה שלום במרומיו6 כו׳. וזהו מלך שהשלום שלו היינו בחי׳ מלכות דא״ס7 שכל השלומות נמשכים משם:

And as is known concerning “Dominion and fear are with Him; He makes peace in His heights,” etc. And this is “the King to Whom peace belongs,” namely, the level of the Malchus of the Infinite, from which all [forms of] peace are drawn.

Explanation

Job says, “Dominion and fear are with Him; He makes peace in His heights”: peace between opposing forces comes from G‑d’s sovereignty. “The King to Whom peace belongs” is thus the Malchus of the Infinite One, the source of all peace.

Paragraph 18 in brief

The paragraph concludes by interpreting “King Solomon” as “the King to Whom peace belongs”: the new light drawn through Torah unites opposites, just as Malchus, rooted in Keser, joins Atzilus with the lower worlds; all peace derives from the Malchus of the Infinite.

Deeper

In Likkutei Torah (Tazria) the Alter Rebbe cites the Maggid of Mezritch: the vessels of Tohu shattered because each attribute stood alone, while in Tikkun the attributes are included in one another; opposites such as Chesed and Gevurah can join only through the Infinite Light shining in them, which brings them to self-nullification — this is “He makes peace in His heights.” The Tzemach Tzedek (Yahel Ohr) compares “the Malchus of the Infinite” to Tiferes rising to Keser.

Marei mekomos

1
On the words
במלך שלמה
How it connects
The Rambam rules that every “Shlomo” in the Song of Songs is sacred, like the other Divine appellations, cited by the Kehot note.our note
The source
Mishneh Torah, Foundations of the Torah 6:9משנה תורה, הלכות יסודי התורה ו׳:ט׳Sefaria (opens in a new tab)
… כָּל מַלְכַיָּא הָאָמוּר בְּדָנִיֵּאל חֹל חוּץ מִזֶּה (דניאל ב לז) "אַנְתְּ מַלְכָּא מֶלֶךְ מַלְכַיָּא" וַהֲרֵי הוּא כִּשְׁאָר הַכִּנּוּיִין:
All the Names mentioned in connection with Abraham, are sacred, even this one, saying: "My Lord, if now I have found grace" (Gen. 18.3), is sacred. All the names mentioned in connection with Lot are profane, save this one: "Not so my Lord, I pray Thee, behold if now Your servant has found grace" (Ibid. 118.19). All the Names mentioned in connection with Geboth Benjamin (Judg. 20) are sacred. All the names mentioned in connection with Micha (Ibid. 17) are profane. All the Names mentioned in connection with Naboth (I Kings 21.3) are sacred. Every Solomon mentioned in Song of Songs is sacred, and it is like the other Attributes, save only the one saying: "Thou, O Solomon, shall have the …
Hebrew: Torat Emet 363 (Public Domain) · English: Mishnah Torah, Yod ha-hazakah, trans. by Simon Glazer, 1927 (Public Domain) · via Sefaria
Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.
2
On the words
במלך שלמה במלך שהשלום שלו
How it connects
The Talmud rules that every “Shlomo” in the Song of Songs is sacred, a name of G‑d, “the One to Whom peace belongs.” The Alter Rebbe interprets the verse accordingly.our note
The source
Shevuot 35b:16שבועות ל״ה ב:ט״זSefaria (opens in a new tab)
כׇּל ״שְׁלֹמֹה״ הָאֲמוּרִין בְּשִׁיר הַשִּׁירִים – קֹדֶשׁ, שִׁיר לְמִי שֶׁהַשָּׁלוֹם שֶׁלּוֹ; חוּץ מִזֶּה: ״כַּרְמִי שֶׁלִּי לְפָנָי הָאֶלֶף לְךָ שְׁלֹמֹה״ – שְׁלֹמֹה לְדִידֵיהּ, ״וּמָאתַיִם לְנֹטְרִים אֶת פִּרְיוֹ״ – רַבָּנַן. וְיֵשׁ אוֹמְרִים, אַף זֶה חוֹל: ״הִנֵּה מִטָּתוֹ שֶׁלִּשְׁלֹמֹה שִׁשִּׁים״.
Hebrew: William Davidson, Vocalized Aramaic (CC-BY-NC) · via Sefaria
Bamidbar Rabbah 12:4במדבר רבה י״ב:ד׳Sefaria (opens in a new tab)
Where the note points
Or HaTorah, by the Tzemach Tzedekאור התורה (נ״ך)
Nach, vol. 2, p. 877 (תתעז)
Our explanationThe Tzemach Tzedek quotes an excerpt of this passage there.
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Kehot’s note
שבועות לה, ב. במד״ר יב, ד ועוד. וראה רמב״ם הל׳ יסוה״ת ו, ט. נ״כ שו״ע יו״ד ססרע״ו.
קטע מכאן מובא באוה״ת נ״ך כרך ב ע׳ תתעז.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
3
On the words
העוסק בתורה משים שלום
How it connects
Rabbi Alexandri says that whoever engages in Torah for its own sake makes peace in the heavenly household and the earthly household. The Alter Rebbe explains this through the new light that unites opposites.our note
The source
Sanhedrin 99b:10–11סנהדרין צ״ט ב:י׳-י״אSefaria (opens in a new tab)
אָמַר רַבִּי אֲלֶכְּסַנְדְּרִי: כׇּל הָעוֹסֵק בְּתוֹרָה לִשְׁמָהּ מֵשִׂים שָׁלוֹם בְּפָמַלְיָא שֶׁל מַעְלָה וּבְפָמַלְיָא שֶׁל מַטָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אוֹ יַחֲזֵק בְּמָעֻזִּי יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם לִי שָׁלוֹם יַעֲשֶׂה לִּי״. רַב אָמַר: כְּאִילּוּ בָּנָה פַּלְטֵרִין שֶׁל מַעְלָה וְשֶׁל מַטָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וָאָשִׂים דְּבָרַי בְּפִיךָ וּבְצֵל יָדִי כִּסִּיתִיךָ לִנְטֹעַ שָׁמַיִם וְלִיסֹד אָרֶץ״. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: אַף מֵגֵין עַל כׇּל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּבְצֵל יָדִי כִּסִּיתִיךָ״. וְלֵוִי אָמַר: אַף מְקָרֵב אֶת הַגְּאוּלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְלֵאמֹר לְצִיּוֹן עַמִּי אָתָּה״.
Hebrew: William Davidson, Vocalized Aramaic (CC-BY-NC) · via Sefaria
Kehot’s note
סנהדרין צט, ב.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
4
On the words
נעוץ סופן בתחלתן
How it connects
The ten Sefiros’ end is wedged in their beginning. The Alter Rebbe uses this to explain that Malchus is rooted in Keser.our note
The source
Sefer Yetzirah 1:7ספר יצירה א׳:ז׳Sefaria (opens in a new tab)
עשר ספירות בלי מה נעוץ סופן בתחלתן ותחלתן בסופן כשלהבת קשורה בגחלת שאדון יחיד ואין לו שני ולפני אחד מה אתה סופר:
Ten SEFIROT BELIMAH—Their end is attached to their start, like the flame-tongue is bound to the coal. For the Lord is unique, He has no second—before one, what can you count?
Hebrew: Sefer Yetzirah, Warsaw 1884 (Public Domain) · English: Sefaria Community Translation (CC0) · via Sefaria
Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.
5
On the words
וכידוע בענין המשל ופחד עמו
How it connects
In the name of the Maggid of Mezritch: the breaking of the vessels in Tohu came because each attribute stood alone; in Tikkun the attributes are included in one another, and opposites like Chesed and Gevurah, water and fire, can join only through the Infinite Light shining in them, which makes them nullified before it — this is “He makes peace in His heights.”our note
Where the note points
Likkutei Torahלקוטי תורה
Tazria 23c (כג, ג), in the name of the Maggid
להיות הנגע. ונקדים מ״ש בע״ח דשם אל בחסד ושם אלקים בגבורה ושם הוי׳ בתפארת והרי שם הוי׳ הוא ראשון וגדול מכל השמות ולמה תפארת שהוא שלישי בסדר המשכת המדות עליונות שסדרן חג״ת הנה הוא נק׳ בשם עליון וגבוה מספירת חסד שהוא ראשון בהמדות. ותירץ ע״ז המגיד זצוק״ל כי הלא ידוע שענין שבה״כ שהיה בעולם התהו הוא מחמת שהיה כל מדה בפני עצמה ולא היה התכללות המדות זה עם זה וענין עולם התיקון הוא שנעשה התכללות המדות שזה צריך לזה חסד כלול עם גבורה וגבורה עם חסד וע״י מה נעשה ההתכללות שהרי התכללות זו הוא ענין חיבור ב׳ הפכים חו״ג אש ומים הנה זהו ע״י הארת אור א״ס המאיר בהן שעי״ז הם בבחי׳ ביטול לאור א״ס ב״ה המאיר בהן ועי״ז יוכלו להתחבר יחדיו. וזהו ענין עושה שלום במרומיו והיינו שלא תהיה …
Open it on Sefaria (opens in a new tab)
Biurei HaZohar, by the Mitteler Rebbeביאורי הזהר
8c (ח, ג)
Our explanationA parallel discussion of “Dominion and fear are with Him; He makes peace in His heights.”
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Sefer HaMaamarim 5563, discourses of the Alter Rebbeספר המאמרים תקס״ג
p. 52 (נב)
Our explanationA parallel discussion of this theme in the Alter Rebbe’s discourses of that year.
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Sefer HaMaamarim Ethalech Liozna, discourses of the Alter Rebbeספר המאמרים אתהלך לאזניא
p. 12 (יב), and elsewhere
Our explanationA further parallel discussion of this theme.
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Tanyaתניא (אגרת הקודש)
Iggeres HaKodesh, section 12
והיה מעשה הצדקה שלום, ועבודת הצדקה השקט ובטח עד עולם. להבין ההפרש שבין ״מעשה״ ל״עבודה״ ובין ״שלום״ ל״השקט ובטח״ כו׳. על פי מה שאמרו רבותינו זכרונם לברכה על פסוק ״עושה שלום במרומיו״ – כי ״מיכאל שר של מים וגבריאל שר של אש, ואין מכבין זה את זה״. כלומר, שמיכאל שר של חסד, הנקרא בשם ״מים״, היורדים ממקום גבוה למקום נמוך, והוא בחינת ההשפעה והתפשטות החיות מעולמות עליונים לתחתונים, ובחינת אש שטבעה לעלות למעלה, היא בחינת הגבורה והסתלקות השפעת החיים ממטה למעלה, שלא להשפיע, רק בצמצום עצום ורב, והן מדות נגדיות והפכיות זו לזו, והיינו כשהן בבחינת מדות לבדן. אך הקדוש ברוך הוא – עושה שלום ביניהם, דהיינו, על ידי גילוי שמתגלה בהן הארה רבה והשפעה עצומה מאד מאור אין סוף ברוך הוא, אשר כשמו כן הוא, שאינו בבחינת מדה חס …
Our explanationIggeres HaKodesh 12 discusses “He makes peace in His heights,” explaining how the opposites of the angels of Chesed and Gevurah (Michael and Gavriel) are joined through a great revelation of the Infinite Light, which is above all attributes, so that they are included in their source and nullified in His light.
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Kehot’s note
בלקו״ת תזריע כג, ג בשם הרב המגיד. ביאוה״ז ח, ג. סה״מ תקס״ג ע׳ נב. סה״מ אתהלך לאזניא ע׳ יב ועוד. וראה אגה״ק סי׳ יב.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
6
On the words
המשל ופחד עמו ע״כ עושה שלום במרומיו
How it connects
Bildad says that dominion and fear are with G‑d, Who makes peace in His heights. The Alter Rebbe uses it for peace as flowing from G‑d’s sovereignty.our note
The source
Job 25:2איוב כ״ה:ב׳Sefaria (opens in a new tab)
1וַיַּעַן בִּלְדַּד הַשֻּׁחִי וַיֹּאמַר: 2הַמְשֵׁל וָפַחַד עִמּוֹ עֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו: 3הֲיֵשׁ מִסְפָּר לִגְדוּדָיו וְעַל־מִי לֹא־יָקוּם אוֹרֵהוּ:
1Then answered Bildad the Shuhite, and said: 2Dominion and fear are with Him; He maketh peace in His high places. 3Is there any number of His armies? And upon whom doth not His light arise?
Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria
Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.
7
On the words
מלך שהשלום שלו היינו בחי׳ מלכות דא״ס
How it connects
The Tzemach Tzedek explains there that this is like Tiferes rising up to Keser, which is the Malchus of the Infinite.our note
Where the note points
Yahel Ohr, by the Tzemach Tzedekיהל אור
p. 590 (תקצ)
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Kehot’s note
ראה ביהל אור ע׳ תקצ שזה ע״ד ת״ת עולה עד הכתר שהוא מל׳ דא״ס ע״ש.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

Finished the maamar?

Mark it as learned; it counts toward the week and the year’s siyum.

Next: maamar 10בעטרה שעטרה לו אמו כי מצות התורה הן…

In one’s avodah

Pray with intention, so that all your powers gather into love of G‑d; then carry that life through the day into Torah study, mitzvos and even permitted everyday matters done for the sake of Heaven, so that tomorrow’s prayer can rise again. If a sin has blocked the flow, heal it through teshuvah “with all your might” and verbal confession. And value the physical performance of the mitzvos: only through Torah clothed in deeds in this world is a truly new light drawn from G‑d’s essence.

Questions for discussion

Why is prayer compared to the Temple and called “the joy of His heart,” while the giving of the Torah is called a “wedding”?
How does the circulation of blood illustrate the relationship between prayer and the rest of the day? What does a “wound” represent?
Why can teshuvah and Torah heal what ordinary service cannot? What does it mean that they “preceded the world”?
What is a “new light,” and why can it be drawn only through Torah clothed in physical deeds, as a seed begets only through a physical drop?
How does the new light bring “peace” between opposites, and how does this explain “King Solomon — the King to Whom peace belongs”?

Key terms in this maamar

Life-forceחיות: The divine vitality that sustains every creation. ×7
The Holy One, blessed be Heקב״ה: ×1
The emotive attributes (middos)מדות: Love, awe, compassion and the rest. ×6
Chochmah (wisdom)חכמה: The first flash of insight.
Binah (understanding)בינה: Developing and grasping an insight in detail.
The Name Havayahהוי׳: The Tetragrammaton: G‑d as transcending time and bringing all into being.
The light that encompasses all worlds (sovev kol almin)סובב כל עלמין: Divine light too great to enter the worlds; it 'surrounds' them and affects them from beyond.
The Sefirosספירות: The ten divine attributes through which G‑d relates to creation.
The World of Yetzirah (Formation)יצירה: The world of the angels and emotions. ×3
Malchus (sovereignty)מלכות: Kingship: the level through which G‑d's word creates and rules the worlds. ×3
Yesod (foundation)יסוד: The channel that connects and transmits. ×4
The World of Atzilus (Emanation)אצילות: The highest world, still one with G‑d.
The World of Beriah (Creation)בריאה: The first world of separate existence. ×3
The World of Asiyah (Action)עשיה: The lowest world, including our physical one.
Abba and Imma (Chochmah and Binah)אבא ואמא: The intellectual configurations.
Z'eir Anpin (the emotive attributes)ז״א: The six emotive Sefiros as one configuration.
Nukva (the feminine / Malchus)נוקבא: Malchus as the receiving configuration.
Teshuvah (return)תשובה: Returning to G‑d; not only repentance. ×5
The light that fills all worlds (memalei kol almin)ממלא כל עלמין: Divine light that enters each world and gives it life according to its measure.
Delightתענוג: Pleasure; the inner root of will. ×4
The Infinite Light (Or Ein Sof)אור אין סוף: G‑d's light as it is, beyond all limits, before any contraction.
The kav (line of light)קו: The thin ray of light drawn into the space left after the tzimtzum. ×4
Tzimtzum (contraction)צמצום: The self-concealment of the Infinite Light that makes room for finite worlds. ×1
Keser (the Crown)כתר: The level above intellect: divine will and delight. ×1
The Infinite One (Ein Sof)אין סוף: G‑d's own boundless essence.
The chain of descending worlds (hishtalshelus)השתלשלות: The step-by-step descent of divine light from the highest level down to this world. ×6

צאינה וראינה וגו׳

The big idea

The maamar in brief

Outline

Key concepts

The question ¶1

Israel as G‑d’s heart: the circulation of life ¶2–8

Illness and healing: sin and teshuvah ¶9–12

Torah as the “wedding”: a new light ¶13–16

“Go forth” and “the King to Whom peace belongs” ¶17–18

Finished the maamar?

In one’s avodah

Questions for discussion

Key terms in this maamar

Text size

Theme

Calendar

Show

Send us a suggestion

Contents