《托拉·奥尔》 · 帕拉沙 Mikeitz · 玛玛尔 11
מי כה׳ אלקינו המגביהי לשבת המשפילי לראות בשמים ובארץ
“谁能像 הוי׳（Havayah）——我们的 ה׳——高高坐着，俯身观看……”
本译文由人工智能根据英文版翻译，并经过数轮对照英文和希伯来文的核查与修订。英文版本身仍在由读者审阅。如果您精通简体中文，我们诚盼您协助审阅这份译文。 志愿审阅
核心思想
经文把诫命（מצוה，mitzvah）和灵魂都称作灯。源于ה׳的灵魂（נפש האלקית，nefesh Elokis）的沉思点燃爱，这爱甚至吞噬动物之魂（נפש הבהמית，nefesh habahamis），如同油沿着灯芯上引而进入火焰；各项诫命（מצוות，mitzvos）从下方提升灵魂，如同环绕的衣裳；而妥拉（תורה，Torah）的光则从上方把无限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof）引下，使 ה׳ 在下界如同在上界一样显现。
玛玛尔概要
《箴言》称诫命为灯，并称灵魂为“ה׳的灯”；maamar追问，这两盏灯各指什么。灯因灯芯而得名；油供养火焰，并在火焰中被消耗，灯芯则把火焰与油连接起来。“尽你全心”指两种倾向：每个人都有源于ה׳的灵魂和动物之魂，而每个灵魂都由认知与情感构成；两种倾向，就是分别由每个灵魂的认知所生的情感。当源于ה׳的灵魂在示玛（שמע，Shema）中沉思：一切创造都只来自 ה׳的王权（מלכות，Malchus），并不使祂有任何改变时，这沉思便生出炽烈的爱。源于ה׳的灵魂是灯芯；动物之魂的认知如同油，被牵引而随之，并在这爱中消耗——这就是灵魂之灯。诫命之灯从外部提升动物之魂，如同环绕的衣裳；这好比祈祷前穿上塔利特（טלית，tallis）和特菲林（תפילין，tefillin），也好比施舍。与此相反，妥拉借着智慧（חכמה，Chochmah），把无限之光从上方引下，如拉夫·耶胡达（רב יהודה，Rav Yehudah）的妥拉所示。诫命是承托妥拉之光的灯芯，而开篇的经文则点明了这两种运行。
提纲
- 两盏灯，以及灯如何燃烧经文把诫命和灵魂都称作灯。灯因灯芯而得名；油供养火焰，并在火焰中被消耗，灯芯则把火焰与油连接起来。¶1–2
- 两个灵魂，两种倾向“尽你全心”指两种倾向。每个灵魂主要由认知构成；源于ה׳的灵魂对 ה׳ 的理解所生的情感，是善的倾向；由对物质事物的思量所生的情感，则是恶的倾向，必须加以制伏。¶3–6
- 示玛中的沉思“我们的 ה׳”——创造并维系诸世界的力量——源自 ה׳，也就是无限之光。创造持续不断，却不使 ה׳有任何改变，因为创造只来自祂的王权，也就是祂的“名”。¶7–9
- 灵魂之灯深刻的沉思使生命之魂不再思虑物质事物，并生出炽烈的爱。源于ה׳的灵魂是灯芯，生命之魂的认知则是油，在爱 ה׳ 的火焰中被消耗。¶10–11
- 诫命之灯各项诫命是环绕的衣裳，把动物之魂系住并提升它；这好比投石器中的石头、祈祷前穿上塔利特和特菲林，也好比施舍——施舍从上方引来无限的慈爱。¶12–13
- 妥拉就是光妥拉借着智慧，把无限之光从上方引下而毫无遮蔽；因此，世界在 ה׳ 面前自我消融，却仍然存在。这见于摩西、拉比西蒙·巴尔·约海（רבי שמעון בר יוחאי，Rabbi Shimon bar Yochai）和拉夫·耶胡达的妥拉。¶14–19
- 灯芯、油与光合而为一妥拉之光在诫命——也就是灯芯——上安住。经过沉思，生命之魂的认知成为油，被牵引至灯芯，并转化为妥拉的神圣智慧，从而精炼物质世界。¶20–21
- 开篇经文的解释“高高坐着”指借着诫命而提升：抬升 ה 字中的 י，并为 ה׳预备居所；“俯身观看天上和地上”指妥拉，包括书面妥拉和口传妥拉，显明 ה׳，使之仿佛可见。¶22–23
核心概念
- 灵魂之灯נר ה׳ נשמת אדם
- 源于ה׳的灵魂沉思而点燃炽烈的爱；灵魂是灯芯，把这火焰与动物之魂连接起来。动物之魂的认知如油一般被牵引而随之，并在其中消耗。
- 诫命之灯נר מצוה
- 各项诫命是环绕的衣裳（环绕层面，מקיפים，makifim），把动物之魂系于无限之光，并将它提升到自身理解所及之外。
- 妥拉就是光תורה אור
- 妥拉借着智慧，把无限之光从上方引向下方；在那里，光毫无遮蔽地显现。
- 善的倾向与恶的倾向יצר טוב ויצר הרע
- 它们是由两种认知所生的情感：一种来自沉思 ה׳ 的源于ה׳的灵魂，另一种来自把握物质世界的动物之魂。
- 环绕层面מקיף
- 这一层面从外部作用于人并提升他，如衣裳一般；也如投石器把石头抛得更高。
- 灵魂耗尽（Kelos hanefesh）כלות הנפש
- 对 ה׳ 的渴慕强烈到灵魂甘愿被消耗，如同油在火焰中被消耗。
两盏灯，以及灯如何燃烧 ¶1–2
“谁能与ה׳——我们的אלקינו——相比？祂升高自己而坐，又屈尊俯察天上与地上？”现在，经上写着：“诫命（מצוה，mitzvah）是一盏灯，妥拉（תורה，Torah）是光。”
讲章（מאמר，maamar）以诗篇作者对ה׳的赞美开篇：祂高居天上，却俯察高天和大地；在结尾，讲章把这节经文的两半分别解读为它所描述的两种运动之一。接着引用箴言中的经文，说诫命是一盏灯，Torah是光；这是整篇讲章所展开阐释的意象。Kehot的注释记录，有一份抄本将这篇讲章的日期记为5567年在莱亚迪的光明节安息日——这正是灯的节日。
הרי שהמשיל הכתוב את המצוה לנר וכתיב נר הוי״ה נשמת אדם5 שהנשמה נמשלה לנר. וצריך להבין מהו ענין הנר של מצוה ומהו הנר של הנשמה.
由此可见，经文把诫命比作灯。经上又写道：“ה׳的灯是人的灵魂。”灵魂被比作灯。我们需要明白，诫命之灯指的是什么，灵魂之灯又指的是什么。
箴言中的两节经文都谈到灯：诫命是一盏灯，人的灵魂则是“ה׳的灯”。讲章提出的问题是，这两盏灯各自意味着什么，以及诫命之灯与灵魂之灯有何不同。
本段列出开篇的经文以及maamar提出的问题：经文把诫命和灵魂都称作灯，我们需要明白这两盏灯各指什么。
Kehot的注释记录，有一份抄本将这篇讲章的日期记为5567年在莱亚迪的光明节安息日，这与maamar以灯为主题相契合。注释还指出，米特勒雷贝（אדמו״ר האמצעי）关于Bereishis的讲论整体阐述了这篇讲章，并收入了这里所见的解释。
出处
- 1מי כה׳ אלקינו · Psalms 113:5
- 2מי כה׳ אלקינו המגביהי · באחד מכת״י מצויין שנאמר שבת חנוכה בליאדי שנת תקס״ז. וראה מפתח המאמרים בסה״מ תקס״ז הערה 13. ראה גם מאמרי הצ״צ הנחות תרט״ו ע׳ קצט. נתבאר בהמשך יונתי פרק ד׳ סה״מ תר״ם ע׳ תצא. ראה לעיל בציונים לכ״ק אדמו״ר זי״ע. הגהות נדפסו ביהל אור ע׳ תלח ואילך. קיצור באוה״ת בראשית כרך ה תתקלא, א. תתקלב, א. כרך ז תתתסב, ב. לכללות מאמר זה ראה מאמרי אדה״א בראשית ע׳ שסא, והביאור שבתו״א נכלל שם. ד״ה זה נזכר לקמן קיד, א. לקו״ת ויקרא א, ד. ואילך. הסוגריים בהמאמר נמצאים גם בבוך 1824 שנכתב בחיי אדה״ז.
- 3המשפילי לראות בשמים ובארץ · Psalms 113:6
- 4כי נר מצוה ותורה אור · Proverbs 6:23
- 5נר הוי׳ נשמת אדם · Proverbs 20:27
2והנה ענין הנר הוא שקרוי ע״ש [על שם] הפתילה כי היא עיקר הנר. אך אין נר בלא שמן.
现在，灯的情形是这样的：灯因灯芯而得名，因为[灯芯]是灯的主体。然而，没有油就没有灯。
在运用这个比喻之前，maamar先说明油灯如何运作。灯因灯芯而得名，因为灯芯是灯的核心；然而，没有油，灯根本无法存在。
שהשמן הוא הגורם להיות הדלקת הנר בנחת שיהא שוהה ומתעכב זמן מה. ואילולי השמן הי׳ [היה] דולק מהר ובמרוצה. והיינו ע״י שהשמן נמשך אחר הפתילה.
因为油使灯火得以平缓地燃烧，使它能够持续一段时间；若没有油，灯火便会迅速而急促地燃烧。这是由于油随灯芯而被引上来。
油使火焰缓慢而稳定地燃烧很长时间；没有油，灯芯便会立即猛烈燃烧起来，很快烧尽。油是借着随灯芯而被引上来，发挥这一作用的。
והוא נשרף ונכלה באור הנאחז בפתילה עד שהוא כלה לגמרי ולא נשאר ממנו כלום מפני שהוא עולה כולו באש. ומ״מ הפתילה היא עיקר הנר.
油在附着于灯芯的光焰中燃烧、消耗，直到完全耗尽，丝毫不剩，因为它全都升入火中。尽管如此，灯芯仍是灯的主体。
油被引上来后，便在火焰中燃烧殆尽，直到一点不剩，因为它全都升入火中。即便如此，灯的主要部分仍是灯芯，而不是油。
לפי שהאור הדולק הוא ע״י שנאחז בפתילה. ואלו היה האור נטבע בשמן היה כבה רק שהפתילה היא המחברת את האור אל השמן כשהשמן נמשך אחר הפתילה:
因为燃烧的光，是凭着附着于灯芯而产生的。若光沉入油中，便会熄灭；灯芯才是连接光与油的媒介，因为油随灯芯而被引上来。
火焰只有附着于灯芯才能燃烧；若沉入油中，便会熄灭。灯芯是连接火焰与油的媒介，油沿着灯芯上升。
本段说明灯的各个部分及其如何共同运作：油为火焰提供燃料，并在火焰中被消耗，但这一切都要通过灯芯；灯芯将火焰与油连接起来。
灯的各个部分在maamar后文各有其含义：灯芯代表源于ה׳的灵魂（נפש האלקית，nefesh Elokis）；在第二个对应中，代表诫命（מצוה，mitzvah）；油代表生命之魂中的智慧（חכמה，Chochmah）；火焰则代表对ה׳的炽热之爱（第11段和第21段）。
两个灵魂，两种倾向 ¶3–6
3ולהבין משל זה בנמשל בנר מצוה ונר הוי״ה נשמת אדם. צריך להקדי׳ [להקדים] ענין ואהבת וגו׳ בכל לבבך בב׳ יצריך1 ביצ״ט [ביצר טוב] וביצה״ר [וביצר הרע]
要明白这个比喻如何应用于诫命之灯（מצוה，mitzvah），以及“הוי׳（Havayah）之灯，就是人的灵魂”，我们必须先阐明“你要爱……”中“尽你的心（לבבך，levavecha）”的含义：要用你两种倾向，即善的倾向和恶的倾向。
为说明灯的比喻如何应用于诫命和灵魂，这篇讲章（מאמר，maamar）首先阐释“尽你的心爱 ה׳”这一诫命。圣贤将“你的心”（levavecha，其中有两个字母 ב）解读为两种倾向：人也必须用恶的倾向来爱 ה׳。
שלכאורה אינו מובן איך ישוב היצה״ר [היצר הרע] לאהבה את הוי״ה ע״י האדם והלא לא ישמע אליו.
乍看之下，这一点并不容易理解：恶的倾向怎能借着人转而爱 ה׳呢？它岂会听从他！
这就提出一个问题：恶的倾向本性上抗拒 ה׳，那么人怎能使它爱 ה׳呢？
אך הענין2 הוא כי הנה ביאור ענין יצ״ט [יצר טוב] ויצה״ר [ויצר הרע]3 הוא כי נודע שיש בכל אדם ב׳ נפשות נפש אלהית ונה״ב [ונפש הבהמית] וכל נפש מתחלקת לשנים. שהם שכל ומדות.
但事情是这样的。关于善的倾向和恶的倾向，其解释是：众所周知，每个人都有两个灵魂，即源于ה׳的灵魂（נפש האלקית，nefesh Elokis）和动物之魂（נפש הבהמית，nefesh habahamis）；每个灵魂又分为两部分，即智力和情感属性（מדות，middos）。
答案从一个众所周知的原则开始：每个人都有两个灵魂，一个源于 ה׳，一个是动物之魂。每个灵魂又有两部分：智力和情感属性（middos）。柴马赫·泽德克（הצמח צדק）在《Yahel Or》（יהל אור）中所引的论证，见于 Kehot 注释：他从塔木德证明，所谓“倾向”指的就是情感属性；当 ה׳宽容恶人时，塔木德说 ה׳“制伏自己的倾向”。
这一段从比喻转向其含义，先问恶的倾向如何能参与爱 ה׳，继而以两个灵魂作为回答的起点：每个灵魂都由智力和情感构成。
Kehot 的一则注释引用《Yahel Or》（יהל אור）的论证，说明所谓“倾向”指的是情感属性：塔木德说 ה׳宽容恶人，乃是“制伏自己的倾向”；既然 ה׳并没有通常意义上的倾向，这个词就必定指流溢界（אצילות，Atzilus）中的慈爱（חסד，Chesed）与克制（גבורה，Gevurah）这两种属性。
出处
- 1ואהבת וגו׳ בכל לבבך בב׳ יצריך · Deuteronomy 6:5
- 2אך הענין . . כי ה׳ הוא אלקינו · מובא באוה״ת בלק ע׳ תתקנב.
- 3יצ״ט ויצה״ר · Yoma 69b:15
4והנה עיקר הנפש הוא השכל. כי נה״א [נפש האלקית] עיקרה היא נפש המשכלת1 ומתבוננת תמיד ומשגת באוא״ס [באור אין סוף] ב״ה.
现在，灵魂的核心是理智。因为源于ה׳的灵魂，其本质是一个思维的灵魂，不断默想并领悟无限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof），愿祂受称颂。
每个灵魂主要由其理智所界定。源于ה׳的灵魂，本质上是一个心智，不断默想并领会无限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof），也就是超越一切界限的ה׳之光。
ואין לה השכלה אחרת. והמדות אהוי״ר [אהבה ויראה] הנולדות מן השכל והשגה זו הן הנקראות בשם יצ״ט [יצר טוב].2
它没有其他的［思考］对象。情感属性（מדות，middos）——爱与敬畏（אהבה ויראה，ahavah v'yirah）——由这种理智与领悟而生，这些便称为善倾向。
源于ה׳的灵魂不思考其他任何事。从这种理解中生发的对ה׳的爱与敬畏，就是所谓的善倾向。Kehot的一条注释补充说，源于ה׳的灵魂也有其自身的情感属性；不过在它之中，这些属性属于与情感属性相关的理智机能（מוחין，mochin）这一层面。
这一段阐明了善倾向：当源于ה׳的灵魂——其本质是理智——默想无限之光时，由此生发的爱与敬畏便是善倾向。
Kehot的一条注释补充说，源于ה׳的灵魂也有情感属性；不过在它之中，这些情感属性属于与情感属性相关的理智机能（מוחין）这一层面。
出处
- 1כי נה״א עיקרה היא נפש המשכלת · ראה לקו״ת בחוקותי מז, ג ובמ״מ לשם.
- 2והמדות . . הן הנקראות בשם יצ״ט · גם בנה״א יש מדות, אלא שם המדות הם בחי׳ מוחין השייכים למדות (ד״ה אלה המשפטים, וזאת התרומה עת״ר ע״ש בארוכה). ראה בקיצורים והערות לתניא ע׳ פה (הוצאה חדשה ע׳ ##).
5וכן עיקר נה״ב [נפש הבהמית] היא המשכלת ומשגת גשמיות עוה״ז1 וחומריותן שהוא זלעו״ז [זה לעומת זה] לעומת נה״א [נפש האלקית]. שהשכל המלובש בענינים גשמיי׳ [גשמיים] הוא הפך ממש מן השכל שבנה״א [שבנפש האלקית].
同样，动物之魂（נפש הבהמית，nefesh habahamis）的核心乃是[思考并领会的机能]，对象是此世的物质性及其物质属性；这与源于ה׳的灵魂（נפש האלקית，nefesh Elokis）正是“彼此相对的一方”。因为披着物质事物的理智，恰与נפש האלקית中的理智完全相反，
动物之魂也是以理智为核心，只不过它思考并领会的是物质世界。“彼此相对的一方”意指它与נפש האלקית恰好相对，因为披着物质事物的心智，正与נפש האלקית的心智完全相反。在《Likkutei Torah》（לקוטי תורה）Tzav（13b）中，阿尔特雷贝（אדמו״ר הזקן）解释了动物之魂为何也能思考：它源自器皿的破碎；破碎的Tohu的七项属性中，也包含理智的能力。
שהיא בחי׳ חכמה עליונה בחי׳ חכים ולא בחכמה ידיעא.2 למעלה מן השכל המושכל ומושג בגשמיות.
也就是至高智慧（חכמה，Chochmah）的层面，即“有智慧，却不是凭借可知的智慧”这一层面；它高于以物质性概念构思并领会的理智。
נפש האלקית的心智源自至高的חכמה。Tikkunei Zohar（תיקוני זהר）将其描述为“有智慧，却不是凭借可知的智慧”：这是一种不同于我们所能认识的任何智慧的智慧。它高于一切以物质性概念领会的理解。
本段将动物之魂呈现为源于ה׳的灵魂的对应面：它同样以理智为主，但其理智专注于物质世界，与源于ה׳的灵魂的神圣智慧完全相反。
两个灵魂彼此相对——理智对理智，情感对情感——因此，maamar所提出的修治之道是通过理智起作用：当源于ה׳的灵魂的理解占上风时，动物之魂的思维便能够转变（第10、11和21段）。
出处
- 1וכן עיקר נה״ב היא המשכלת ומשגת גשמיות עוה״ז · ראה לקו״ת צו יג, סע״ב.
- 2חכים ולא בחכמה ידיעא · Tikkunei Zohar 17b:3–4
6והשכל המושכל ומושג בגשמיות ע״פ שכל אנושי הוא שקר1 והפך ממש מחכמת אלהות שהיא חכמת אמת2 והמדות הנולדות משכל הגשמי הן הנק׳ בשם יצה״ר [יצר הרע]3
以人的理性按物质层面构想并把握的理智，乃是虚妄，与神圣智慧——真实之智慧——完全相反；由物质理智所生的情感属性（מדות，middos），就是所谓的恶倾向。
只以物质层面来把握事物、凭借人的逻辑进行推理，这被称为虚妄，因为它与神圣智慧——真实之智慧——完全相反。由这种物质推理生出的情感，就是所谓的恶倾向。
וצריך האדם לאכפייא לון שלא יתנהג ע״פ מדות שנולדו מן השכל הגשמי. רק ואהבת את4 הוי״ה אלקיך בכל לבבך. היינו בהגביר כח נה״א [נפש האלקית] המשכלת.
人必须制服这些情感，不让自己按照由物质理智所生的情感属性行事；而要遵循的唯有：“你要全心爱 הוי׳（Havayah），你的 אלקים（Elokim）。”这就是说，要增强源于ה׳的灵魂（נפש האלקית，nefesh Elokis）的思维能力。
人必须制服这些情感，不让它们支配自己的行为。相反，他必须依照“你要全心爱 ה׳，你的 אלקים”而生活；要做到这一点，就要增强源于ה׳的灵魂（נפש האלקית）的思维能力。
本段将恶倾向界定为由物质推理所生的情感，并指出补救之道：制服这些情感，全心爱 ה׳，并增强源于ה׳的灵魂（נפש האלקית）的心智。
一则 Kehot 注释引述 Or HaTorah（אור התורה），补充说，连哲学家也承认，人类理性根本无法领会אלקות，正如心智无法想象天界最外层球体以外是什么；这表明理智领会属灵事物的能力何其有限。
出处
- 1והשכל המושכל . . הוא שקר · מובא בביאוה״ז להצ״צ כרך ב ע׳ תתקג. ע״ש.
- 2שהיא חכמת אמת · ראה באוה״ת דרושים לסוכות ע׳ א׳תשטז שמוסיף ע״ז ”וכמ״ש ג״כ גבי חכמי המחקר שאלקות אינו מושג בשכל אנושי כלל כמו שהאבן היא פחותה משתשיג בשכל כך השכל כו׳ ועז״נ החקר אלוה תמצא ע׳ בח״ה סוף שער היחוד כיון שנמנע משכלינו להשיג כו׳ וכמו שהוכיחו בראיות ברורות שמחוץ לכיפת השמים אין שום מקום ואויר כלל, ובשכל להשיג זה איך ומה הוא א״א שיושג בשום אופן כלל וזה מורה שהשכל קצרה ידו מאד להשיג חכמת הרוחניות” ע״ש.
- 3הנק׳ בשם יצה״ר · ע׳ בהערות וקיצורים לתניא ע׳ פא. ובספר המאמרים תש״א ע׳ קטו, וביהל אור ע׳ תלח.
- 4
示玛中的沉思 ¶7–9
7ומתבונן באוא״ס [באור אין סוף] בפסוק ראשון דק״ש [דקריאת שמע] שמע ישראל.1 שמע לשון הבנה2 כי הוי״ה הוא אלהינו
人要在示玛经（שמע，Shema）的第一句经文“以色列啊，要听”中默想无限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof）。“听”在这里是指理解：要明白，הוי׳（Havayah）就是我们的ה׳（אלהינו，Elokeinu）。
源于ה׳的灵魂通过默想而得到加强，而默想从示玛经的第一句经文开始。这里的“听”（Shema）意为“理解”：人要明白，ה׳就是我们的ה׳（Elokeinu）；这篇讲章（מאמר，maamar）接下来要阐明“我们的ה׳”意味着什么。
פי׳ אלהינו הוא ענין ההתהוות בחי׳ ממכ״ע [ממלא כל עלמין] וסוכ״ע הוא נמשך מבחי׳ הוי״ה היה הוה ויהיה שהוא אוא״ס [אור אין סוף] ב״ה שהוא בחי׳ אין והתהוות היש הוא מאין ממש.3
“我们的ה׳”意指使万物得以存在这一作用；这体现为充满一切世界的光（ממלא כל עלמין，memalei kol almin）和环绕一切世界的光（סובב כל עלמין，sovev kol almin）。这一作用源自הוי׳（Havayah）这一层面，即“祂过去是、现在是、将来是”；这就是蒙福的无限之光，是无（אין，ayin）这一层面；而有之物（יש，yesh）的生成，确实是从无而来。
“我们的ה׳”（Elokeinu）指使世界得以存在的力量，包括充满每个世界的光和环绕所有世界的光。这一力量源自הוי׳（Havayah），即“祂过去是、现在是、将来是”这一名称；它本身就是无限之光。由于这光超越人的把握，故称为“无”（ayin）；所以，创造确实是从无中生有。策马赫·策德克（הצמח צדק）在《Or HaTorah》（אור התורה）Balak 篇中，将“我们的ה׳”解释为“我们的力量与生命力”。
这段阐述了源于ה׳的灵魂所默想的内容：示玛经教导我们，创造并维系世界的力量（“我们的ה׳”）源自הוי׳（Havayah），也就是无限之光；万物由此从无而生。
《Or HaTorah》在 Kehot 注释中所引的解释，将“我们的ה׳”理解为“我们的力量与生命力”，即充满一切世界的光和环绕一切世界的光；它还将“הוי׳（Havayah），我们的ה׳”对应于智慧（חכמה，Chochmah）和理解（בינה，Binah），并指出理解是二者的源头。米特勒·雷贝则将“听”解释为在心智和心中作出清晰的辨识。
出处
- 1שמע ישראל · Deuteronomy 6:4
- 2שמע לשון הבנה · Zohar III, 138b
- 3פי׳ אלקינו הוא ענין ההתהוות בחי׳ ממכ״ע וסוכ״ע · באוה״ת בלק שם ”אלקינו כוחינו וחיותינו והוא ענין ממכ״ע וסוכ״ע היינו כי הוי׳ אלקינו הוא חכמה ובינה אשר בינה הוא סוכ״ע וממכ״ע”. וכ״ה ביהל אור ע׳ תמ ושם יש הג״ה לכאן.
8והתהוות זו נמשך תמיד יש מאין1 כמאמר ובטובו מחדש בכל יום תמיד כו׳. והוא הוי״ה אחד אתה הוא קודם שנבה״ע [שנברא העולם]2 ואתה הוא כו׳.
这种从无到有的生成，始终不断地被引下，正如那句祷文所说：“祂以其良善，每日不断地更新”，等等。而祂，即 הוי׳（Havayah），是一：“世界被创造以前，祢就是祂；祢仍是祂”，等等。
创造并非一个只发生于过去的事件：从无到有的生成在每一刻都持续进行，正如晨祷所说，ה׳“以其良善”每日更新创造。然而，ה׳仍是一而不变的，正如祷文所说：“世界被创造以前，祢就是祂；世界被创造以后，祢仍是祂。”米克茨（Miketz）中较早的一篇maamar《Rani VeSimchi》（Torah Ohr（תורה אור）36a）也引述了同样的话，并将 ה׳ 与灵魂作对比：灵魂会因身体所发生的事而改变，因为它确实包裹在身体之中。
שאין התהוות העולמות פועלים בו שום שינוי ח״ו [חס ושלום]. לפי שאינו דומה מעשה הקב״ה למעשה בו״ד [בשר ודם].
因为诸世界的生成丝毫不会使祂发生任何改变，万不可如此；因为קב״ה（Kudsha Brich Hu，意为「圣者，愿祂受颂赞」）的作为，与血肉之人的作为并不相同。
诸世界的生成丝毫不会使 ה׳ 发生改变。原因在于，ה׳ 行事的方式与人的作为不同。
שמעשה אנוש הנה כח הפועל ממש הוא בנפעל. כמו עד״מ כשעושה דבר פונה א״ע [את עצמו] ומעמיק שכלו בדבר שהוא עושה.
因为在人所做的事中，制造者的力量实际上就在所造之物里面。举例来说，当他制作某物时，他会转向[它]，并深入思索他正在制作的事物。
一个人制作某物时，他自己的力量实际上进入了所制作的东西：他把注意力转向它，并将心思投入其中。
本段指出，创造持续不断，却不会使 ה׳ 发生任何改变；随后开始解释原因，将此与人的制作相对照：人的力量会进入所造之物。
较早的一篇maamar在米克茨（Miketz）（Torah Ohr 36a）中也阐明了同一点；Kehot 注释引述了这段论述。它以灵魂作对照：灵魂会因身体所发生的事而受到影响，因为它确实包裹在身体之中。
出处
- 1והתהוות זו נמשך תמיד יש מאין · ראה מאמרי אדה״א בראשית ע׳ שעד.
- 2אתה הוא קודם שנבה״ע · בתפלת השחר. וראה לעיל לו, א ובהנסמן לשם.
9וע״כ הדבר שעושה פועל בו שינוי בכח שכלו. אבל התהוות העולמות מאוא״ס [מאור אין סוף] ב״ה אין פועלים בו שום שינוי ח״ו [חס ושלום]. וה׳ אחד כמו קודם שנבה״ע [שנברא העולם].
因此，人所制作的事物会使他自身发生变化，即在他的理智能力上造成变化。然而，从无限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof）使诸世界得以存在，愿祂受称颂，却丝毫不使祂发生变化；而 הוי׳（Havayah）是一，正如世界尚未被创造之前一样。
因为制作者的心智投入在他的作品中，所以作品会使他发生变化。从无限之光而来的创造则不同：它丝毫不改变 ה׳；祂仍是一，如同世界尚未被创造之前一样。
לפי שבשכמל״ו [שברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד] שכל התהוות העולמות וקיומם וחיותן אינן אלא מבחי׳ מלכותו ית׳ שבמה שהוא מלך עליהם מחיה ומהוה אותם דהיינו בחי׳ שמו ית׳ בלבד.
因为［“愿祂荣耀的国度之名，永永远远蒙福”这句话的含义是：］诸世界得以存在、持续存在并拥有生命力（חיות，chayus），全都只来自祂的王权（מלכות，Malchus）这一层面；祂作它们的君王，便赋予它们生命，使它们得以存在。这仅仅是祂的名这一层面，愿祂受称颂。
其缘由在于示玛祷文第一节之后所说的话：“愿祂荣耀的国度之名，永永远远蒙福。”整个创造、诸世界的存在及其生命，全都只来自 ה׳的王权，即祂作诸世界之王这一层面。这仅仅是祂的“名”，也就是祂与诸世界相关联的方式，并非祂的本质；所以创造并未触及 ה׳自身。
本段说明创造为何不会使 ה׳发生任何变化：诸世界的创造与维系，全都只依靠祂的王权，也就是祂作为诸世界之王的“名”，而非祂的本质。
灵魂之灯 ¶10–11
10ושם שייך כח הפועל1 בדבר ה׳ שמים נעשו2 כי דבר מלך שלטון3 כתיב מלכותך מלכות כ״ע [כל עלמין]. יחיד חי העולמים מלך כנודע.
而造作者之力这一说法，只适用于那里[在祂的王权（מלכות，Malchus）中]：“藉着ה׳的话语，诸天被造”，因为经上写着：“君王的话语掌权。”经上又写道：“你的王权是所有世界的王权”；又有“独一者、众世界之生命、君王”之语，这是众所周知的。
唯有在王权这一层面，才能谈及 ה׳的“造作者之力”：诸天是“藉着 ה׳的话语”造成的，正如君王仅凭自己的话语行事，因为“君王的话语掌权”。经上称祂的王权为“所有世界的王权”，祈祷文则称祂为“独一者、众世界之生命、君王”：正是祂的王权赋予世界生命。
וכאשר יעמיק האדם שכלו ומחשבתו בזה בעומק בינתו ובעומקא דלבא. אזי תבטל הנפש החיונית מהשכלתה בגשמיות4 בתגבורת הנפש האלהית המשכלת ומתבוננת בגדולת א״ס ב״ה
当一个人将自己的理智与思想深深沉浸于此，在理解的深处、也在心灵深处深入思索时，生命之魂便会停止思虑物质之事；这是由于源于ה׳的灵魂（נפש האלקית，nefesh Elokis）日益强盛；这灵魂思索并沉思无限者（אין סוף，Ein Sof）的伟大，愿祂受称颂，
当一个人运用理智并从内心深处沉思这一切时，源于 ה׳的灵魂便日益强盛；随着它占据上风，赋予身体生命的灵魂便不再思虑物质之事。正如《Yahel Or》（策马赫·策德克（הצמח צדק，Tzemach Tzedek））在Kehot注释中所引的解释，这使动物之魂（נפש הבהמית，nefesh habahamis）的智慧（חכמה，Chochmah）与理解（בינה，Binah）得到精炼；这比精炼其情感容易，因为器皿的破碎主要发生在七个较低的流溢属性（ספירות，Sefiros）。
להוליד מרוח בינתה והתבוננותה אהבה עזה כרשפי אש5 לדבקה בו ית׳ בדביקה וחשיקה וחפיצה בהתלהבות עצומה
从其理解与沉思的灵气中生出炽烈的爱，如火焰般迸发，使它渴望依附于祂——愿祂受称颂——怀着紧紧依附、渴慕与欲求之情，以无比炽热的热忱，
源于 ה׳的灵魂沉思无限者的伟大，由此生出一种情感：炽烈的爱，如火焰般闪耀，渴望以炽热的热忱依附于 ה׳。
直至灵魂消尽（כלות הנפש，kelos hanefesh），正如经上所写：“我的灵魂渴慕，且已消尽”，等等。
渴望如此强烈，以致灵魂已准备好消尽。诗篇作者这样描述：“我的灵魂渴慕，且已消尽。”
这一段完成了对 ה׳的沉思（祂通过自己的话语、即祂的王权创造），并描述其效果：生命之魂停止思虑物质之事，而源于 ה׳的灵魂生出炽烈的爱，渴望直至灵魂消尽。
《Yahel Or》（策马赫·策德克（הצמח צדק，Tzemach Tzedek））在Kehot注释中所引的解释指出，生命之魂不再思虑物质之事，意味着知识树中善恶混杂的外壳（קליפת נוגה，kelipas nogah）之智慧与理解得到精炼。这比精炼其情感容易，因为器皿的破碎主要发生在七个较低的流溢属性，而非三个较高的流溢属性。
出处
- 1ושם שייך כח הפועל · ביהל אור ע׳ תמ מציין לעיין בלקו״ת בד״ה ה׳ לי בעוזרי פ״א. ובד״ה כי תצא דרוש הראשון ספ״ב. ובד״ה כי תצא דרוש השני פ״ב. וראה בארוכה במאמרי אדה״א בראשית ע׳ שעח ואעפ״י שבכל מעשה בראשית נאמר בהם כמו ענין כח בעשי׳ ופעולה גשמיית ע״ש.
- 2בדבר ה׳ שמים נעשו · Psalms 33:6
- 3דבר מלך שלטון · Ecclesiastes 8:4
- 4וכאשר יעמיק . . אזי תבטל הנפש החיונית מהשכלתה בגשמיות · היינו בירור חו״ב שבק״נ בירור עה״ד טו״ר, דלכאורה בירור זה בקל יותר מבירור המדות כו׳ כי עיקר שבה״כ הי׳ בז״ת משא״כ בג״ר ולכן בקל יותר הם מתבטלים לגבי קדושה כו׳ — יהל אור ע׳ תמ.
- 5אהבה עזה כרשפי אש · Song of Songs 8:6
- 6נכספה וגם כלתה נפשי · Psalms 84:3
- 7מלכותך מכ״ע · Psalms 145:13
11ועמך לא חפצתי בארץ1 כלה שארי ולבבי2 וגו׳. ואזי תהיה החכמה שבנפש החיונית כשמן הנמשך אחר הפתילה שהיא נר ה׳ נשמת אדם36
“有你，我在地上别无所求；我的肉身和心都消耗殆尽”，等等。于是，生命之魂中的智慧（חכמה，Chochmah）会像油那样，随着灯芯被牵引；灯芯就是“人的灵魂，是 ה׳的灯”：
诗篇作者继续表达他的渴慕：与 ה׳同在，他在地上别无所求，肉身和心都消耗殆尽。当这种爱在源于 ה׳的灵魂（נפש האלקית，nefesh Elokis）中燃烧时，生命之魂中的חכמה，即它的思维能力，会变得像沿着灯芯被引上来的油；灯芯就是源于 ה׳的灵魂，是“ה׳之灯”。Kehot注释所引的 Yahel Or 指出，这里的חכמה是辉光（נוגה，nogah）之חכמה，也就是动物之魂（נפש הבהמית，nefesh habahamis）的认知机能；这种认知机能可以被提升至圣洁。
שהנשמה היא הפתילה המחברת אור האהבה עזה ורשפי אש להאיר בנה״ב [בנפש הבהמית] עד שתכלה ותכסוף ג״כ לדבקה בו בדביקה חשיקה כו׳.
因为灵魂就是灯芯，它把炽烈之爱的光和火焰的闪耀联结起来，使光照入נפש הבהמית，直到后者也消尽，并同样渴望与祂紧密结合、恋慕祂，等等。
源于 ה׳的灵魂就是灯芯，它将自身炽热之爱的火焰联结到נפש הבהמית，使光照入其中。于是，נפש הבהמית也消尽，并渴望与 ה׳紧密结合，如同油在火焰中燃尽。
ולהיות ואהבת וגו׳ בכל לבבך4 וגדול יהי׳ [יהיה] כח כלות הנפש הבהמית ביתר שאת בבחי׳ שמן הנכלה ועולה עד שנעשה ממנו כולו אש של אור הנר
这样便有“你要爱……，尽你全心”；נפש הבהמית消尽（כלות הנפש，kelos hanefesh，即灵魂的消尽）之力也将格外强大，达到更高的程度，如同油燃尽而上升，直至整份油都化作灯光的火焰，
这样，人便能以两种倾向都“尽你全心”地履行“你要爱……”这句话。נפש הבהמית自身渴望消尽的力量，会变得“格外强大”，如同油完全燃尽，彻底化作灯的火焰。
ע״י בחי׳ צעק לבם5 והוא התהפכות בחי׳ האש שבה. ורשפי אש אהבה עזה כו׳. וזהו נר של הנשמה שהיא מהתבוננות נפש האלהית עצמה:
这是藉着“他们的心呼喊”这一层面而实现的；这就是其中火焰这一层面的转化，以及“火焰的闪耀”——炽烈的爱，等等。这就是灵魂之灯；它源自源于 ה׳的灵魂本身的观照：
这是通过“他们的心呼喊”而实现的：נפש הבהמית自身的火焰转化为对 ה׳的炽烈之爱。这就是灵魂之灯，它源自源于 ה׳的灵魂本身的观照。
这一段把灯的比喻用于灵魂：源于 ה׳的灵魂是灯芯，生命之魂的认知机能是油，爱则是火焰。借着这火焰，נפש הבהמית自身也在对 ה׳的爱中消尽；这就是“灵魂之灯”。
Kehot注释所引的 Yahel Or 指出，“生命之魂中的חכמה”是辉光（נוגה）之חכמה，也就是能够被提升至圣洁的נפש הבהמית的认知机能。这个比喻十分贴切：油并非火焰的源头，却是火焰所消耗、并转化为光的东西。
出处
- 1ועמך לא חפצתי בארץ · Psalms 73:25
- 2כלה שארי ולבבי · Psalms 73:26
- 3נר ה׳ נשמת אדם · Proverbs 20:27
- 4ואהבת וגו׳ בכל לבבך · Deuteronomy 6:5
- 5צעק לבם · Lamentations 2:18
- 6ואזי תהי׳ החכ׳ שבנפש החיונית כשמן · היינו חכמה דנוגה כמ״ש בהביאור — יהל אור ע׳ תמ.
诫命之灯 ¶12–13
12וענין נר של המצוה היא שהמצוה יש לה סגולה פרטית1 להעלות את נה״ב [נפש הבהמית]2 ולקשרה באוא״ס [באור אין סוף] ב״ה3 כמא׳ [כמאמר] אק״ב [אשר קדשנו במצותיו] בקדש העליון שהוא למעלה מן ההשתלשלות.
关于诫命之灯，其意在于：诫命（מצוה，mitzvah）具有一种特殊功效（סגולה，segulah），能够提升动物之魂（נפש הבהמית，nefesh habahamis），并将它系于无限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof）——愿祂受称颂——正如“祂以祂的诫命使我们成圣”一语所说：借着至高的圣洁；这圣洁高于逐级下降的世界链条（השתלשלות，hishtalshelus）。
诫命之灯的作用方式不同：诫命具有一种特殊力量，能够提升动物之魂，并将它系于无限之光。诫命祝福“祂以祂的诫命使我们成圣”所说的，是一种至高圣洁，它高于整个世界链条；中间的雷贝（אדמו״ר האמצעי）在Kehot注释中被引述，称这是至高无上的圣洁，高于所有更高层次的圣洁。
因为诫命（מצות，mitzvos）是衣裳，也被称为“王室衣裳”；它们属于环绕性的层面（מקיפים，makifim），从头至脚环绕并包裹灵魂，
诫命被称为衣裳、“王室衣裳”，因为它们是环绕性的层面：从头至脚环绕并包裹灵魂，如同衣裳覆盖身体。
להיות צרורה בצרור החיים את6 ה׳ ממש שעי״ז מעלה את הנפש כמו האדם כשהוא לבוש יכולין להמשיך אותו ע״י לבושו.
使灵魂“真正与 הוי׳（Havayah）同在，被系于生命之纽带中”。借此，[这条诫命]提升灵魂，正如一个人穿着衣裳时，人们可以借着他的衣裳把他牵引过去。
灵魂披上诫命的衣裳，便“与 ה׳同在，被系于生命之纽带中”。正如人可以借着他的衣裳牵引他，作为衣裳的诫命也将灵魂一同提升。
本段引入诫命之灯：诫命是环绕性的衣裳，能够将动物之魂系于无限之光，并提升它；这好比人可以被自己的衣裳牵引着一同前行。
中间的雷贝在Kehot注释中被引述，他解释说，“祂以祂的诫命使我们成圣”所指的圣洁，是至高无上的圣洁，高于所有更高层次的圣洁。因此，本篇maamar说诫命能将灵魂系于高于整个世界链条的层面。
出处
- 1שהמצוה יש לה סגולה פרטית · ראה אוה״ת פ׳ מטות ע׳ א׳רעא.
- 2וענין נר של המצוה . . להעלות את נה״ב · ביהל אור ע׳ תמה יש הגה״ה לכאן.
- 3ולקשרה באוא״ס ב״ה · ראה ד״ה לולב וערבה בהמשך תרס״ו.
- 4כי המצות הם לבושין . . זורקין אותו למעלה יותר · מובא באוה״ת נ״ך כרך א ע׳ לא.
- 5את — כמא׳ אק״ב בקדש העליון · בארוכה במאמרי אדה״א בראשית ע׳ שצא: ובחי׳ קדושה זו דהיינו קדושה העליונה ביותר שלמעלה מכל בחי׳ קדושו׳ העליונות ע״ש.
- 6צרורה בצרור החיים את ה׳ · I Samuel 25:29
13וכן כצרור אבן במרגמה.1 שע״י שצרור בחרט זורקין אותו למעלה יותר. הכלל שכל בחי׳ מקיף הוא העלאה למעלה.
同样，“如同投石带中的一块石头”：因为它被束在袋中，便能被抛得更高。总的来说，每一种包围性层面（מקיף，makif）都是向上的提升。
第二个比喻是：束在投石带中的石头，飞得比用手投出的石头高得多。希伯来语中表示“束住”的词（צרור，tzeror），与“束在生命的纽带中”一语中的词相同；总的来说，凡是环绕某物的（makif），都会将它向上提升。在《Torah Ohr》Mishpatim（76a）中，阿尔特雷贝（אדמו״ר הזקן）以同样的方式将这两节经文联系起来：灵魂如同投石带中的石头一般被束住，因此高升至生命之源；它是借着托拉和诫命（מצות，mitzvos）的“日子”与衣裳而升高的。
ולכן לובשין טלית ותפלין קודם התפלה להמשיך בחי׳ מקיף2 למעלה להעלות את נה״ב [נפש הבהמית] בתפלה כנודע שאין התחתון עולה למעלה עד שיורדת תחלה הארה מלמעלה. והתפלה היא עליית נה״ב [נפש הבהמית].
因此，人们在祷告之前先穿上祈祷披巾（טלית，tallis）并戴上经匣（תפלין，tefillin），以从上方引下包围性层面，从而在祷告中提升动物之魂（נפש הבהמית，nefesh habahamis）；因为众所周知，下层要向上升，必须先有一道光明从上方降下。祷告就是动物之魂的上升。
这就是为何要在祷告之前穿上טלית并戴上תפלין：它们是包围性之物（מקיפים，makifim），能引来环绕之光，在祷告中提升动物之魂。米特勒雷贝（אדמו״ר האמצעי）在 Kehot 注释中被引述，他把问题提得更尖锐：灵魂当然能够凭自身专注于Shema（שמע）祷文中 ה׳的统一性，那么为何必须先穿上祈祷披巾并戴上经匣？因为众所周知，下层要上升，必须先有一道光明从上方降下；而祷告就是动物之魂的上升。
ולכן התפלה היא נוסחא אחת בכל יום כל ימי חייו של אדם הקצובים לו ימי שנותינו בהם שבעים שנה3 הם כפי נצוצות נפש הבהמיית שצריכין להעלות (משא״כ נפש האלהית היא נצחית) וכל יום נעשה בחי׳ חדשה.
因此，一个人在其被分配到的全部岁月中，每天所念的祷告都是同一篇文辞：“我们一生的年日是七十年”；这些年日对应着必须提升的动物之魂的火花（源于ה׳的灵魂（נפש האלקית，nefesh Elokis）则并非如此，它是永恒的）；而且，每一天都会形成一个新的层面。
一个人在其被分配到的岁月中，每天的祷告都保持同一篇文辞，因为每一天都对应着他必须提升的动物之魂的火花；与之相反，源于ה׳的灵魂是永恒的。动物之魂的一个新层面每天都会形成。
וצריך להעלות גם אותו נצוץ שמתחדש והכל היא העלאה אחת (משא״כ לימוד התורה צריך דוקא ללמוד בכל יום דבר חדש)4
也必须提升那个新形成的火花；而这一切都是一次上升（托拉的学习则不同：人每天必须特意学习新的内容）。
每天新形成的火花也必须得到提升；但由于每天的提升都是同一种上升，因此同一篇祷告便足以承担这一点。托拉学习则不同：人每天都必须学习新的内容。
同样的缘故，所有诫命都称为施舍，因为“施舍使一个民族升高”。在《Torah Ohr》稍后的 Miketz（42c）中，阿尔特雷贝也作了同样的说明：履行诫命，是从下方上升至其根源，由此使托拉之光显耀，“因为所有诫命都称为施舍”。
שע״י הצדקה וחסד שעושין למטה להחיות רוח שפלים7 ועני חשוב כמת.8 כן ויותר מכן לאין קץ נמשך רוח חיים מלמעלה מחיי החיים ב״ה להחיות מתים ממש
因为人从下方施行施舍与慈善，使卑微者的精神复苏，而穷人被视为死人；与此相应，且远远超过此事、无穷无尽地，生命之气从上方、从生命之生命那里降下——愿其受称颂——使真正死去的人复活，
施舍与慈善使卑微者的精神复苏，而穷人被视为仿佛死去一般。作为回应，一股生命之气从上方、从生命之生命那里降下；它远远胜过下方所给予的帮助，达到无穷无尽的程度，使真正死去的人复活。
בבחי׳ ימין מקרבת9 וימינו תחבקני10 ממש באור המקיף שמלמעלה לרומם ולהעלות את הנפש למעלה מעלה באוא״ס [באור אין סוף] ב״ה ממש וזהו ענין נר מצוה:
以“右手使人亲近”以及“祂的右手拥抱我”的方式，确实如此，凭着从上方而来的包围之光，将灵魂高举并提升到越来越高之处，直至无限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof）本身——愿其受称颂。这就是诫命之灯（נר מצוה，ner mitzvah）的含义。
这种复苏，是借着 ה׳那使人亲近的右手之拥抱而来的：一道从上方而来的包围之光，将灵魂提升到越来越高之处，直至无限之光本身。这就是诫命之灯的含义。
本段说明诫命如何提升动物之魂：诫命如同包围之光，如同祷告前穿戴的祈祷披巾与经匣，也如同投石带中的石头；诫命又如施舍，从上方引下无限的慈善，将灵魂提升至无限之光。
米特勒雷贝在 Kehot 注释中把问题提得更尖锐：灵魂当然能够凭自身意念专注于Shema（שמע）祷文中的 ה׳之统一性，那么为何必须先穿上祈祷披巾并戴上经匣？这里给出的回答是：下方的上升，需要先有一道包围之光从上方降下。
出处
- 1כצרור אבן במרגמה · Proverbs 26:8
- 2טלית ותפלין . . בחי׳ מקיף · ראה ד״ה לולב וערבה תרס״ו הנ״ל. יהל אור ע׳ תמ. ”דודאי יש בכח הנשמה באדם לכוון בק״ש ביחו״ע בכוונה ורעותא דלבא כו׳, ולמה הוצרך להקדים בתחלה מצות טו״ת דוקא כו׳” — מאמרי אדה״א בראשית ע׳ שצד.
- 3ימי שנותינו בהם שבעים שנה · Psalms 90:10
- 4ללמוד בכל יום דבר חדש · Zohar I, 12b
- 5כל המצות נקראות בשם צדקה · להלן מב, ג.
- 6צדקה תרומם גוי · Proverbs 14:34
- 7להחיות רוח שפלים · Isaiah 57:15
- 8ועני חשוב כמת · Nedarim 64b:6
- 9ימין מקרבת · Sotah 47a
- 10וימינו תחבקני · Song of Songs 2:6
妥拉就是光 ¶14–19
14אך התורה אור1 הוא המשכת אוא״ס [אור אין סוף] ב״ה מלמעלמ״ט [מלמעלה למטה].2 והיא אור וגילוי3 אוא״ס [אור אין סוף] ב״ה ממש שלמעלה מעלה מהשתלשלות שירידת והדרגת סדר השתלשלות היא בחי׳ העלם והתלבשות אוא״ס [אור אין סוף] ב״ה להיות התהוות מהות אחר מהות באופנים ומינים שונים.
然而，“托拉（התורה，Torah）是光”，乃是将无限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof）从上向下引下，愿祂受称颂。这正是无限之光本身的光明与显现，远远超越逐级下降的世界链条（השתלשלות，hishtalshelus）；因为，逐级下降的世界秩序之下降与层层递降，乃是无限之光的隐匿与包裹，使一种实体能够在不同的方式与种类中，接续另一种实体而形成。
托拉所发挥的作用方向正相反：它不是从下方提升灵魂，而是把无限之光从上方引下。它显明无限之光本身；这光远远超越世界链条，而那条逐级下降的链条，整体而言乃是对无限之光的隐匿：光一层层包裹起来，使各类受造物得以形成。Kehot注释所引的 Yahel Or 将经文读作一个整体的意象：诫命（מצוה，mitzvah）是灯芯，托拉是光。
本段将托拉与诫命作对比：托拉是从上方而来、超越世界链条的无限之光的显现；而世界链条的整个结构，则是对那光的隐匿。
Kehot注释所引的 Yahel Or 将经文读作一个整体的意象：诫命是灯芯，托拉是光。本篇恰在第20和第21段具体阐述了这一点。
出处
- 1אך התורה אור · ביהל אור ע׳ תמא ”והנה יש לפרש ותורה אור דהמצוה היא הפתילה והתורה היא אור” ע״ש בארוכה.
- 2התורה . . מלמעלמ״ט · ראה ד״ה זה היום תרנ״ז קרוב לסופו. ראה יהל אור ע׳ תמא שיש הגה״ה לכאן.
- 3והיא אור וגילוי אוא״ס ב״ה ממש . . ולא אור וגילוי · מובא באוה״ת ויקרא כרך ב ע׳ תרפו.
15וכמ״ש ישת חשך סתרו1 שהוא חשך והעלם ולא אור וגילוי. ועל התורה נאמר מגלה עמקות מני חשך.2 וממעמקים קראתיך3 הוי״ה.
正如经上所说：“祂使黑暗成为祂的藏身之处”：这就是黑暗与遮蔽，而非光与显明。关于托拉，经上说：“祂从黑暗中揭示深奥之事”；又说：“我从深处呼求你——ה׳。”
逐级下降的世界链条（השתלשלות，hishtalshelus）就是 ה׳ 藏身其中的“黑暗”，是一种遮蔽，而非显明。与此相反，托拉被描述为能“从黑暗中揭示深奥之事”；“我从深处呼求你”这句经文也在此一并引用，其中用了同一个表示“深”的词根。
וזהו תכלית בריאת האדם להמשיך על נפשו אוא״ס [אור אין סוף] ב״ה שלמעלה מן ההשתלשלות.
这就是创造人的目的：将高于逐级下降的世界链条的无限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof），愿祂受称颂，下引至人的灵魂之上，
创造人的目的，是将高于整个世界链条的无限之光引到他自己的灵魂之上。
להיות אור א״ס ב״ה שורה למטה כמו למעלה כמ״ש אני ראשון ואני אחרון4 ומבלעדי אין אלהים. כלומר כשם שאני ראשון קודם שנבה״ע [שנברא העולם].
使愿祂受称颂的无限之光居于下界，正如居于上界；正如经上所说：“我是首先的，也是末后的；除我以外，别无אלקים（Elokim）。”也就是说，正如“我是首先的”——在世界被创造之前，
目的在于使无限之光居于下界，正如它居于上界。以赛亚所说“我是首先的，也是末后的”，表明 ה׳ 在世界之前与世界之后都是同一位；本篇 maamar 接着说明这如何适用于中间的时期。Likkutei Torah（לקוטי תורה），Vayikra (1d)，在论及本篇 maamar 时解释说，“我是末后的”指 ה׳ 的王权（מלכות，Malchus），它穿着于下界之中，而彼此分离的存在由此显现；“我是首先的”则指智慧（חכמה，Chochmah），它体现了在 ה׳ 面前仍然存在而自我消融（ביטול，bittul）。在未来，这将在下界如同在上界一样显露出来，“眼对眼”。
本段阐明了创造人的目的：通过托拉，将超越世界链条的无限之光引到灵魂之上，使它在下界如同在上界一样显露。
Likkutei Torah（לקוטי תורה），Vayikra 1d，在论及本篇 maamar 时解释说，“我是末后的”指 ה׳ 的王权（מלכות，Malchus），即所有层次的终点；它穿着于下界之中，使下界显得彼此分离。“我是首先的”则指无（אין，ayin）与智慧（חכמה，Chochmah）的层面，二者体现了在 ה׳ 面前仍然存在而自我消融（ביטול，bittul）。《Likkutei Torah》还说，在未来，这将在下界如同在上界一样显露，“眼对眼”。
出处
- 1ישת חושך סתרו · Psalms 18:12
- 2מגלה עמקות מני חשך · Job 12:22
- 3וממעמקים קראתיך · Psalms 130:1
- 4אני ראשון ואני אחרון · Isaiah 44:6
16ואחרון לאחר שנברא העולם. כן מבלעדי דהיינו באמצעות בשעת בריאת העולם יהי׳ [יהיה] אור א״ס ב״ה נמשך למטה שיהי׳ [שיהיה] בטול העולם במציאות כמו קודם שנברא ואחר שנברא והיינו ע״י התורה כי אורייתא מחכמה נפקת.12
以及世界被创造之后的“末后”。因此，“除我以外”（מבלעדי，mibaladai），即中间、世界被创造之时，无限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof），愿祂受称颂，将被引降至下方，使世界虽存在，却处于自我消融（ביטול，bittul）的状态，就如世界被创造以前以及被创造以后那样。这是通过托拉实现的，因为“托拉出自智慧（חכמה，Chochmah）”。
正如 ה׳ 在创造之前是“首先”，在创造之后是“末后”，“除我以外”指的就是两者之间、世界存在之时：即使在那时，无限之光（אור אין סוף）也要被引降下来，使世界虽仍存在，却仿佛从未被创造一般，在祂面前处于自我消融的状态。这是通过托拉实现的，因为“托拉出自智慧（חכמה）”；智慧正是无限之光（אור אין סוף）显露的层面。
本段将“除我以外”理解为世界存在之时，并指出即使在那时，世界也能在 ה׳ 面前处于自我消融的状态，如同创造之前一样。这是通过托拉实现的，因为托拉出自智慧。
出处
- 1אורייתא מחכמה נפקת · Zohar II, 121a
- 2אורייתא מחכמה נפקת · Zohar, Yitro 21:378–22:389
17וכמ״ש לכבודי בראתיו.1 כבו״ד בגימטריא ל״ב2 הם ל״ב נתיבות חכמה.3 בראתיו בחי׳ תלמוד. יצרתיו בחי׳ משנה. ועשיתיו בחי׳ מקרא.
正如经上所写：“我为自己的荣耀（כבודי，kevodi）创造了它。”荣耀（כבוד，kavod）的数值是三十二；这就是智慧（חכמה，Chochmah）的三十二条路径。“我创造了它”对应塔木德（תלמוד，Talmud）这一层面；“我塑造了它”对应米示拿（משנה，Mishnah）这一层面；“我造了它”对应经文（מקרא，Mikra）这一层面。
以赛亚书中的经文说，ה׳创造、塑造并造作[万物]，“为我的荣耀”（כבודי）。荣耀一词（כבוד）的数值是三十二（כ（kaf，20）、ב（beis，2）、ו（vav，6）、ד（dalet，4）），暗指“智慧（חכמה）的三十二条路径”；《Zohar》（זהר；Raaya Mehemna，Tzav）——Kehot注释所指之处——将荣耀（כבוד）计为三十二。这里，呼应创造界（בריאה，Beriah）、形成界（יצירה，Yetzirah）和行动界（עשיה，Asiyah）的三个动词，分别对应塔木德、米示拿和经文。
שכולם הם בבחי׳ חכמה ואור א״ס ב״ה שורה ומתגלה בחכמה4 שאין שם שום הסתר פנים.
因为它们全都处于智慧（חכמה）这一层面；无限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof）——愿祂受祝颂——安住并显明于智慧之中，在那里丝毫没有面容被遮蔽。
托拉的三个部分都源自智慧（חכמה）；无限之光（אור אין סוף）安住并显明于智慧之中，没有任何遮蔽。《Tanya》（תניא）第35章的注释解释了其中的原因：无限者（אין סוף，Ein Sof）才是真正的唯一者，除祂以外别无存在；这正是智慧的层面。因此，托拉的所有部分都承载着对ה׳毫无遮蔽的显现。
本段表明，托拉的所有部分——经文、米示拿和塔木德——都根植于智慧（חכמה）；在那里，无限之光（אור אין סוף）显现无遗。
Kehot注释指向《Tanya》第35章的注释。阿尔特雷贝（אדמו״ר הזקן）从他的老师那里听到的解释说明了：为什么无限之光（אור אין סוף）甚至与流溢界（אצילות，Atzilus）结合，也只能通过智慧（חכמה）而实现：ה׳是真正的唯一者，除祂以外别无存在；这正是智慧的层面。
出处
- 1לכבודי בראתיו · Isaiah 43:7
- 2כבו״ד בגימטריא ל״ב · זהר ח״ג לג, א.
- 3ל״ב נתיבות חכמה · Sefer Yetzirah 1:1
- 4ואור א״ס ב״ה שורה ומתגלה בחכמה · ראה תניא פרק לה בהגה״ה.
18ושם הוא בחי׳ אני ה׳ לא שניתי1 כמו קודם שנברא העולם. ולכן רב יהודא דכולי תנויי׳ בנזיקין2 הוה לזכות את הזכאי. ולחייב את החייב. להפריד ביניהם. בכדי להפריד החיצונים מהקדושה ויתפרדו כל פועלי און3 כו׳.
那里就是“我，הוי׳（Havayah），并没有改变”这一层面，正如世界尚未被创造以前一样。因此，拉夫·耶胡达（רב יהודא）的全部研习都在[《Nezikin》这一部]中，[他研习这些律法]是为了判无辜者无罪、判有罪者有罪，在二者之间作出区分，以便将外在势力与神圣分开，使“一切作孽者都离散”，等等。
在智慧（חכמה，Chochmah）中， ה׳借着妥拉显明为“我，ה׳，并没有改变”，正如创造以前一样。这解释了拉夫·耶胡达的情形：《塔木德》说，在他那个时代，全部研习都集中于Nezikin次序（民事与损害赔偿法）。他通过裁定谁是无辜的、谁应负责任，在二者之间作出区分，从而将外在势力与神圣分开，使“一切作孽者都离散”。
因此，他免于祈祷，因为妥拉研习就是他的职业，正如拉比西蒙·巴尔·约海（רבי שמעון בר יוחאי）及其同伴一样。
这就是拉夫·耶胡达免于祈祷的原因；拉比西蒙·巴尔·约海及其同伴也是如此，他们全部的职业就是研习妥拉。
והיינו מפני שרב יהודא היה אדם גדול מאד עד שאמר עליו שמואל אין זה ילוד אשה6 דאימתא דמאריה עליה שהי׳ [שהיה] בחינת ביטול לאוא״ס [לאור אין סוף] ב״ה שהמשיך עליו בק״ש [בקריאת שמע].
这是因为拉夫·耶胡达是极其伟大的人物，以至于什穆埃尔（שמואל）这样评价他：“此人并非由女人所生”，因为他心中常存对其主的敬畏。他处于无限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof）面前的自我消融（ביטול，bittul）状态；这无限之光是他在诵读示玛（שמע，Shema）时引至自身的。
拉夫·耶胡达的伟大解释了这一点：什穆埃尔称他说：“此人并非由女人所生”，因为他心中常存对其主的敬畏。他在无限之光面前处于自我消融的状态，并通过示玛将这无限之光引至自身。
(כי מן הק״ש [הקריאת שמע] לא היה פטור ואפילו ר׳ [רבי] שמעון בן יוחאי וחביריו אלא מן התפלה)
（因为他并未免于诵读示玛；甚至拉比西蒙·巴尔·约海及其同伴[也免于]的只有祈祷。）
括号中补充说，拉夫·耶胡达并未免于诵读示玛；即使拉比西蒙·巴尔·约海及其同伴，也只是免于祈祷。示玛使自我消融引至自身，因此人人仍须诵读示玛。
והיתה תורתו ג״כ בבחי׳ בטול ממש בבחי׳ ואשים דברי בפיך.7 ודברי אשר שמתי בפיך8 וכמארז״ל [וכמאמר רבותינו זכרונם לברכה] מתניתין מלכתא.9
他的妥拉研习本身也处于真实的自我消融状态，属于“我已把我的话放在你口中”以及“我所放在你口中的话”这一层面；正如我们的圣贤所说：“米示拿（מתניתין，Mishnah）是女王。”
拉夫·耶胡达的妥拉研习本身就是自我消融：仿佛 ה׳的话被放在他的口中，正如经文所说。因此，圣贤称米示拿为“女王”。在《Torah Ohr》（תורה אור）的Shemos篇（49b）中，阿尔特·雷贝（אדמו״ר הזקן）解释了这个比喻：米示拿是在智慧中进行的一种精炼工作，将不洁与洁净、禁止与允许区分开来。
בחי׳ מלך שמצוה וגוזר שיהי׳ [שיהיה] הפסק כך10 כי מלך במשפט יעמיד ארץ11 לזכות את הזכאי כו׳. שיש ב׳ בחי׳. בחי׳ עבד שלומד כדי שידע רצון המלך.
这是君王的层面：他发出命令、颁下诏令，规定裁决应当如此，因为“王凭审判使大地稳固”，以判无辜者无罪，等等。这里有两个层面：一种是仆人的层面，他学习是为了知道君王的意愿，
米示拿如同一位君王，他颁下诏令，规定裁决应当如此，因为“王凭审判使大地稳固”。《Toras Shmuel》（《Kehot》注释中引述）解释说，拉夫·耶胡达在研习中判无辜者无罪、判有罪者有罪，从而在上方也促成相同的裁决，使“每件事都各得其所”。学习者有两种：一种是仆人，学习是为了查明君王的意愿；而另一种，如下一部分所说，是君王。
本段阐明妥拉如何引下 ה׳那不变的光：拉夫·耶胡达全然自我消融于 ה׳面前，研习损害赔偿律法，使他的裁决将邪恶与神圣分开；他的妥拉研习则如同君王颁下诏令。
《Toras Shmuel》（《Kehot》注释中引述）解释说，拉夫·耶胡达研习Nezikin、判无辜者无罪并判有罪者有罪，由此将外壳（קליפה，kelipah）与神圣分开，并在上方促成相同的裁决，使“每件事都各得其所”。该书还补充说，研习律法可以使受压迫者脱离压迫者。
出处
- 1אני ה׳ לא שניתי · Malachi 3:6
- 2רב יהודה דכולי תנויי׳ בנזיקין · Berakhot 20a:4
- 3ויתפרדו כל פועלי און · Psalms 92:10
- 4הי׳ פטור מן התפלה · Shabbat 11a:8
- 5שהיתה תורתו אומנתו · ראה אוה״ת ויקרא ע׳ רנו. לקו״ש חי״ז ע׳ 307. 356 ואילך.
- 6אין זה ילוד אשה · Niddah 13a:23
- 7ואשים דברי בפיך · Isaiah 51:16
- 8ודברי אשר שמתי בפיך · Isaiah 59:21
- 9מתניתין מלכתא · Beitzah 28b:14–15
- 10שיהי׳ הפסק כך · בתורת שמואל תרכ״ז ע׳ רעא (הוצאת תש״ס ע׳ רצז) מבאר זה ”כמו״כ ע״י הלימוד שלמד בסדר נזיקין וזיכה את הזכאי וחייב את החייב עי״ז הפריד הקליפה מהקדושה להיות יתפרדו כל פועלי און כו׳. נמצא שע״י דבורו בתורה גרם למעלה לזכות את הזכאי כו׳ וז״ע בחי׳ משפט שיהי׳ כל דבר על מכונו” עכ״ל ע״ש. וראה שם ע׳ שפ ”היינו כי ע״י לימוד דינים עי״ז מציל העשוק מיד עשקו”.
- 11מלך במשפט יעמיד ארץ · Proverbs 29:4
19ובחי׳ מלך שבעת לימודו הוא הגוזר ומצוה לעצמו כו׳ וז״ש [וזהו שכתוב] ויהי בישרון מלך1 לפי ששכינה היתה מדברת2 מתוך גרונו של משה.
以及君王这一层面：他在学习时，自己就是为自己颁布法令、发出命令的人，等等。这就是经文所说的“耶书仑中有一位君王”，因为临在（שכינה，Shechinah）从摩西（משה）的喉中发声。
第二类学习者如同君王：他学习时，自己颁布律法。这篇maamar把“耶书仑中有一位君王”应用于摩西，因为临在从他的喉中发声。在此前的一篇maamar（Torah Ohr（תורה אור）38a）中，阿德莫尔·哈扎肯（אדמו״ר הזקן）引用了同一段话： ה׳的言语——“ה׳说”——从摩西的喉中发出；一个人在Shema祷文的“一”处达到献身（מסירות נפש，mesirus nefesh），便会达到“我所安置在你口中的话语”。
וכך ר׳ [רבי] שמעון בן יוחאי וחביריו ורב יהודא לפי מדרגתו.
拉比西蒙·本·约海（רבי שמעון בן יוחאי）和他的同伴们也是如此；拉夫·耶胡达（רב יהודא）则依照他自己的层级。
拉比西蒙·本·约海和他的同伴们，以及处于自身层级的拉夫·耶胡达，也都是如此：他们在学习中如同君王。
שכפי ערך בטול נפשו לאור א״ס ב״ה. ככה היתה המשכת אור א״ס ב״ה בתורתם ועבודתם. והמשנה המדברת בפיהם היא דבר ה׳ ממש. ועי״ז נמשך בטול העולם במציאות למטה כמו למעלה:
因为一个人的灵魂在无限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof）面前自我消融（ביטול，bittul）的程度如何，无限之光，愿其受称颂，便相应地被引降到他们的托拉学习与事奉中。从他们口中说出的Mishnah（משנה），实在就是 ה׳的话语。由此，世界存在中的自我消融也被引降到下界，如同在上界一样：
一个人的灵魂在无限之光面前自我消融得越彻底，就有越多的无限之光被引降到他的托拉学习和事奉中。因此，这些圣贤口中所说的Mishnah实在就是 ה׳的话语；借此，世界在下界的存在也如同在上界一样归于自我消融。
这一段完成了仆人与君王之间的对比：在摩西、拉比西蒙·本·约海和拉夫·耶胡达这样灵魂全然自我消融的人身上，无限之光透过他们的托拉发声；下界的世界也因此如同上界一样归于自我消融。
此前Torah Ohr（תורה אור）（38a）中的maamar，正如Kehot的注释所指，谈到摩西的这段话，并将其与未来时代的“我要住在你们中间”以及Shema祷文中的献身联系起来；借此，人便会达到“我所安置在你口中的话语”。”
出处
- 1ויהי בישורון מלך · Deuteronomy 33:5
- 2ששכינה היתה מדברת · נסמן לעיל לח, א.
灯芯、油与光合而为一 ¶20–21
20והנה אור התורה הזה נאחז ומתחבר במצוה כי כל התורה שלפנינו הן תושב״כ [תורה שבכתב] ושבע״פ [ושבעל פה] עיקרן ויסודותן היא במצות
如今，妥拉之光附着于诫命（מצוה，mitzvah），并与之相连；因为摆在我们面前的整部妥拉，无论书面妥拉还是口传妥拉，其精髓与根基都在诫命（מצות，mitzvos）之中。
妥拉之光附着于诫命，如同火焰附着于灯芯；因为整部妥拉，无论书面妥拉还是口传妥拉，其精髓与根基都在诫命之中。
שע״ז נאמר ותמלא כדה ותעל.1 כ״ד ספרין דאורייתא23 כו׳ שהן בחי׳ כד שנשאב מים העליון4 חכמה עלאה של א״ס ב״ה שהוא עד אין קץ ותכלית וע״ז נאמר והיו הדברים האלה5 אשר אנכי מצוך. אנכי דייקא.
关于此，经文说：“她装满水罐，就上去了。”所谓“妥拉的二十四（כ״ד，kaf-dalet）部书”等等，便是水罐（כד，kad）这一层面，借此汲取上方之水——无限者（אין סוף，Ein Sof；愿其受称颂）的至高智慧（חכמה，Chochmah）；这智慧没有尽头和界限。关于此，经文又说：“这些我所吩咐你的话必将存在。”这里特意说的是“我”（אנכי，Anochi）。
利百加（רבקה，Rivkah）“装满水罐，就上去了”：她的罐（כד，kad；其字母代表二十四）就是经书的二十四卷，它汲取上方之水，也就是无限者无限的智慧。正因如此，经文说“这些我（אנכי，Anochi）所吩咐你的话”：诫命源自 ה׳自己的“我”。在 Torah Ohr（תורה אור）《Toldos》（18a）中，阿德莫尔·哈扎肯以同样的方式解读利百加的水罐；他还补充说，正如本篇 maamar 所言，妥拉包裹在物质事物、农产品和祭献之中，使它们借着诫命得到精炼，并显明“我（Anochi）”。
本段把两盏灯联系起来：妥拉的无限之光由诫命承载，正如经书的二十四卷是汲取上方智慧之水的“水罐”。
Or HaTorah（אור התורה）在 Kehot 的注释中补充说，这个水罐是Yesod之罐，而Yesod就是书面妥拉的二十四卷。
出处
- 1ותמלא כדה ותעל · Genesis 24:16
- 2כ״ד ספרין דאורייתא · Tikkunei Zohar, Tikkun 21 · 47a:12–14
- 3כ״ד ספרין דאורייתא · Tikkunei Zohar 47a:12–14
- 4כד שנשאב מים העליון · ראה אוה״ת נ״ך כרך ב ע׳ תתכט: וכד דיסוד זהו כ״ד ספרין של תושב״כ ע״ש.
- 5והיו הדברים האלה · Deuteronomy 6:6
21והמצוה היא הפתילה שמתלבשת בנפש השכלית והחיונית להעלות׳ ולקשרה באור התורה שהיא בחי׳ חכים ולא בחכמה ידיעא1 הפך שכל אנושי ובה שורה א״ס ב״ה כמ״ש ה׳ בחכמה יסד ארץ.2
诫命（מצוה，mitzvah）就是灯芯，它披覆在理智之魂与生命之魂中，为要提升它，并将它系于托拉之光。托拉之光属于“有智慧，却不是以可知的智慧”这一层面，与人的理智相反；无限者（אין סוף，Ein Sof），愿祂受祝颂，安居其中，正如经上所说：“הוי׳（Havayah）以智慧奠立大地。”
至此，这个比喻完整了：诫命是灯芯。它披覆于人的理智之魂与生命之魂中，为要提升它，并将它系于托拉之光；托拉之光是一种有别于人类智慧的智慧，无限者安居其中，正如“ה׳以智慧奠立大地”所说。
אך צריך להקדים התבוננות של נפש האלקית היא נר ה׳ נשמת אדם3 כדי להיות ואהבת וגו׳ בכל לבבך4 כי רוח אייתי רוח5 ואמשיך רוח וכמ״ש אם ישים אליו לבו6 וגו׳
但首先必须[进行]源于ה׳的灵魂（נפש האלקית，nefesh Elokis）的沉思观照；这灵魂是“人的灵魂是ה׳之灯”，为的是能有“你要爱……等等，尽你的心去爱”；因为“灵引来灵，并引下灵”，正如经上所说：“若他将心专注于祂……”
不过，首先必须由源于ה׳的灵魂——“ה׳之灯”——作沉思观照，从而激发“尽你的心去爱”。正如《Zohar》（זהר）所说，由下而来的灵会引来并引下由上而来的灵；而约伯（איוב）所说“若他将心专注于祂”，按其字面意思是指ה׳垂念人，在这里则被解作人将自己的心转向ה׳。
עד שתהיה חכמה שבנפש החיונית בחי׳ השמן הנמשך אחר הפתילה של מצוה להתכלל ממש באור התורה שתתהפך ממש מהפוך אל הפוך משכל אנושי המושג לשכל חכמת התורה חכמת אלהית בחי׳ חכים ולא בחכמה ידיעא כו׳
直到生命之魂中的智慧（חכמה，Chochmah）成为随着诫命的灯芯而被牵引的油这一层面，真正融入托拉之光；于是它便从一个极端彻底转变为另一个极端，从可理解的人类理智，转变为托拉智慧的理智——神圣智慧，即“有智慧，却不是以可知的智慧”这一层面，等等。
目标是使生命之魂的חכמה成为随着诫命灯芯而被牵引的油，直到它融入托拉之光。它从一个极端转变到另一个极端，从人类的推理转化为托拉的神圣智慧。
שלכן נתלבשה בענינים גשמיים וכל ענינים גשמיים כלולים בה כמו כל צמח האדמה ופרי העץ בסדר זרעים. וכל בעלי חיים בסדר קדשים.
这就是[托拉]披覆于物质事物之中的原因；一切物质事物都包含在其中，例如地上一切植物和树木的果实，都见于《种子部》（זרעים，Zeraim）；一切动物则见于《圣物部》（קדשים，Kodashim）。
这就是托拉披覆于物质事物之中的原因：《种子部》（Zeraim）论及地上一切植物和树木的果实，《圣物部》（Kodashim）则论及动物。
כדי לברר ולהפך הכל בקדושה. וימלא כבוד7 ה׳ את כל הארץ הלזו הגשמית כו׳:
[这]是为了提炼净化一切，并将一切转化为圣洁：“ה׳的荣耀必充满全地”，即这物质的[大地]，等等。
这一切都是为了使一切物质之物得以提炼净化，并转化为圣洁，直到“ה׳的荣耀充满全地”，也就是这物质的大地。
本段将两盏灯联系起来：诫命是灯芯，生命之魂的理智是油，托拉是光。通过沉思观照与诫命，生命之魂的智慧转化为托拉的神圣智慧，物质世界也由此被提炼净化并转化为圣洁。
其先后次序十分重要：先有沉思观照，激发爱，使生命之魂的理智成为被牵引到灯芯上的“油”；随后，诫命将它系于托拉之光。托拉的律法涉及农产品和动物，因此，生命之魂自身那处理物质事物的心智，也能够融入托拉之中。
出处
- 1חכים ולא בחכמה ידיעא · Tikkunei Zohar 17b:3–4
- 2ה׳ בחכמה יסד ארץ · Proverbs 3:19
- 3נר ה׳ נשמת אדם · Proverbs 20:27
- 4ואהבת וגו׳ בכל לבבך · Deuteronomy 6:5
- 5רוח אייתי רוח · Zohar II, 162b
- 6אם ישים אליו לבו · Job 34:14
- 7וימלא כבוד ה׳ · Numbers 14:21
开篇经文的解释 ¶22–23
22וזהו המגביהי לשבת.1 פי׳ המגביה י׳ הוא י׳ שבה׳ שהדל״ת הוא בחי׳ דלית. דלית ליה מגרמיה כלום נעשה2 ה׳ ע״י היו״ד3 שבתוכה
这就是[「那使之高而坐者」]的意思。这里的「高举」一词 המגביהי（hamagbihi），可解作「高举字母 י（yud）」；这个 yud 是希伯来字母 ה（heh）中的那个字母。因为字母 ד（dalet）代表「无有」（דלית，dalis）这一层面：「它自身毫无所有」；借着其中的 yud，它便成为 heh。
这篇 maamar 回到开篇的经文。它把 hamagbihi（「那使之高者」）解作 hamagbiah yud，即「高举 yud」：字母 heh（ה）是一个 dalet（ד），里面有一个小 yud。dalet 暗示 dalis（דלית，「无有」），也就是「自身一无所有」；只有借着其中的 yud，它才成为 heh。《Likkutei Torah》（לקוטי תורה）Shelach（שלח）44d 引用了这些句子；《Pardes Rimonim》（פרדס רמונים）则引述《Zohar》（זהר）的说法——Kehot 的注释也指向该书——说 שכינה（Shechinah）处于贫困时，便被称为 dalet。
והיינו בחי׳ המצוה שמצדק נעשה צדקה. וצדקה תרומם גוי4 ע״י שמגביה את בחי׳ היו״ד שבה׳ למעלה מעלה באוא״ס [באור אין סוף] ב״ה ממש.
这就是诫命（המצוה，mitzvah）这一层面：正义（צדק，tzedek）由此成为施舍（צדקה，tzedakah）；「施舍提升一个民族」，是因为它把 heh 中的 yud 提升得越来越高，直至进入无限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof）本身，愿祂受祝福。
这就是诫命的作用：正义（צדק）增加一个 heh，便成为施舍（צדקה）。「施舍提升」，是因为它把 heh 中的 yud 提升得越来越高，直至进入无限之光本身。
לשבת להיות בחי׳ מכון לשבתך5 דהיינו שתהא שם השראת אוא״ס [אור אין סוף] ב״ה ממש שהיא בחי׳ ישיבה
「坐着」：成为「你安居的所在」，也就是使无限之光本身临驻于那里；这就是坐居的层面，
「坐着」意指成为「你安居的所在」，使无限之光本身在那里安住。坐着，是这种安住的意象。
דהיינו בחי׳ ירידה והשפלה אצלו כביכול וכמ״ש וישב ה׳ מלך לעולם.6 כי להיות מלך לעולם היא בחי׳ ישיבה והשפלה כי על מי ימלוך כו׳.
也就是说，对祂而言，仿佛是一种下降和降低；正如经上所说：「ה׳（Havayah）坐着为王，直到永远（לעולם，le’olam）。」因为成为统治世界（לעולם）的王，正是坐着和降低的层面；祂要统治谁呢？等等。
坐着意味着降低，就像君王坐在宝座上一样：对 ה׳ 而言，成为统治世界的王，仿佛是一种下降，因为君王需要有臣民来统治。因此，「Havayah 坐着为王」描述的是 ה׳ 降低自身来统治世界；而 le’olam 既有「永远」之意，也有「统治世界」之意。
这一段把开篇经文的前半部分解作诫命的作用：诫命提升 heh 中的 yud，使之进入无限之光；这样便造就一个居所，让无限之光安住。对 ה׳ 而言，这是一种降低，如同君王坐下执掌统治。
《Yahel Or》（יהל אור）——Kehot 注释引述了它的解释——说明了 maamar 为何说要提升 heh 中的 yud：这样便不会以为这次上升意味着光的撤去；被提升的也包括 heh 本身。米特勒·雷贝（אדמו״ר האמצעי）指出，המגביהי以字母 yud 结尾，看起来像阴性形式；他解释说，这个 yud 是冠冕（כתר，Keser）之内智慧（חכמה，Chochmah）的虚无（אין，ayin）之点。
出处
- 1המגביהי לשבת · Psalms 113:5
- 2פי׳ המגביה י׳ . . נעשה ה׳ · ראה יהל אור ע׳ תלח ”ור״ל שלא תאמר עלי׳ זו היא הסתלקות האור . . עז״א שהוא הגבהת הה׳ ג״כ” ע״ש. וראה במאמרי אדה״א בראשית ע׳ תכג ”דלכאורה יפלא מ״ש המגביהי ביו״ד שהוא לשון נוק׳ הל״ל המגביה לשבת, אלא יו״ד זה הוא בחי׳ נקודה דאין דחכמה שבכתר” ע״ש. לקו״ת שלח מד, ד.
- 3נעשה ה׳ ע״י היו״ד · פרדס שער כ״ז ספ״ז בשם הרע״מ.
- 4וצדקה תרומם גוי · Proverbs 14:34
- 5מכון לשבתך · Exodus 15:17
- 6וישב ה׳ מלך לעולם · Psalms 29:10
23וזו היא העלאה שע״י המצות ממטה למעלה. אבל התורה אור היא המשכה מלמעלה למטה המשפילי לראות בשמים1 תושב״כ [תורה שבכתב]. ובארץ תושבע״פ [תורה שבעל פה].
这就是借着诫命（מצות，mitzvos）所带来的、从下而上的提升。但“妥拉（תורה，Torah）是光”则是从上而下的引降：“那位屈身[自己]察看天上”——这里指书面妥拉；“察看地上”——这里指口传妥拉。
这一切都是诫命所带来的从下而上的提升。妥拉则是相反的运动，即从上而下的引降；这正是经文的后半句：“那位屈身[自己]察看天上”指书面妥拉，“察看地上”指口传妥拉。
ושם הוא לראות בחי׳ ראיה והתגלות אוא״ס [אור אין סוף] ב״ה למטה כמו למעלה.
在那里所说的“看见”，是指视觉这一层面，也指无限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof；愿祂受称颂）在下界如同在上界一样显现。
在妥拉中，无限之光（אור אין סוף）不只是被理解，而是被“看见”：祂在下界显现得如同在上界一样清晰。
ולא בחי׳ שמע ישראל2 דהיינו התבוננות שבנפש האלהית שהיא בחי׳ שמיעה בלבד אלא כמ״ש כי עין בעין יראו3 וגו׳:
这并非“以色列，听吧！”这一层面——也就是源于 ה׳ 的灵魂（נפש האלהית，nefesh Elokis）中的观照，而它仅仅属于听觉这一层面；相反，正如经上所写：“因为他们必目光相接而见”，等等。
这超越了“以色列，听吧！”——那是源于 ה׳ 的灵魂的观照，仅如听闻某事，而非亲眼看见。妥拉带来如同视觉一般的显现，正如“因为他们必目光相接而见”这一应许。
本段将开篇经文的后半句解作妥拉从上而下引降无限之光，使其如同视觉一般显现，超越源于 ה׳ 的灵魂之观照所具有的“听闻”层面。
因此，这篇 maamar 将整节经文作了对应：“升高而安坐”是借着诫命而上升；“屈身察看天上和地上”则是妥拉之光的下降，分别对应书面妥拉与口传妥拉。注释所引《利库泰·托拉》（לקוטי תורה，Likkutei Torah）中的段落，将这种“看见”与未来的显现联系起来，即“他们必目光相接而见”。
出处
- 1המשפילי לראות בשמים · Psalms 113:6
- 2שמע ישראל · Deuteronomy 6:4
- 3כי עין בעין יראו · Isaiah 52:8
完成这篇玛玛尔了吗？
标记为已学；这将计入本周和本年度的西尤姆。
在阿沃达中
祈祷前穿上塔利特和特菲林，引来环绕之光，提升动物之魂；随后在示玛中沉思：一切创造都只来自 ה׳的话语，直到源于ה׳的灵魂之爱甚至点燃动物之魂的心智与情感。同时，要遵守各项诫命，尤其是施舍；它们把灵魂提升到理解所及之外。每天还要学习妥拉，并学到新的内容，使无限之光引入自己的生命。
讨论问题
- 为什么灯芯而不是油是灯的关键部分？这说明源于ה׳的灵魂扮演什么角色？
- 依照maamar，恶的倾向如何能够转而爱 ה׳？为什么这种转变从它的认知开始？
- 诫命提升灵魂的方式，与妥拉把 ה׳的光引下来的方式，有什么不同？
- 为什么祈祷每天相同，而妥拉学习每天都必须带来新的内容？
- 以仆人的身份学习妥拉与以君王的身份学习妥拉有什么区别？拉夫·耶胡达的自我消融（ביטול，bittul）如何说明这一点？