《托拉奧爾》 · 帕拉沙 Mikeitz · 瑪瑪爾 11
מי כה׳ אלקינו המגביהי לשבת המשפילי לראות בשמים ובארץ
「誰能像 הוי׳（Havayah）、我們的 ה׳？祂高居而坐，俯身觀看……」
由 AI 根據我們的英文版翻譯，並經過數輪對照英文與希伯來文的檢查和修訂。英文版本身仍由人工讀者審閱中。若您熟悉中文，懇請協助審閱本譯文。 志願協助審閱
核心要旨
經文稱誡命（מצוה，mitzvah）與靈魂都為燈。具有 ה׳ 性質的靈魂（נפש האלקית，nefesh Elokis）的沉思點燃熾烈的愛，甚至將動物性靈魂（נפש הבהמית，nefesh habehamis）也一同焚盡；這好比油沿燈芯被吸引上升，進入火焰。誡命（מצוות，mitzvos）如環繞性衣裳，從下方提升靈魂；而妥拉（תורה，Torah）之光則從上方將無限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof）引下，使 ה׳ 在下界如同在上界一樣顯現。
瑪瑪爾概要
箴言稱誡命為燈，並稱靈魂為「ה׳之燈」；本篇 maamar 探問每一盞燈各指什麼。燈以燈芯命名；油滋養火焰，也在火焰中燃盡，而燈芯將火焰與油連接起來。「盡你的心」意指兩種傾向：每個人都有具有 ה׳ 性質的靈魂（נפש האלקית）和動物性靈魂（נפש הבהמית），兩者都由智性與情感構成；兩種傾向，就是各自從每個靈魂的智性中生出的情感。當具有 ה׳ 性質的靈魂在「聽」（שמע，Shema）禱文中沉思：一切受造之物唯從 ה׳ 的王權（מלכות，Malchus）而來，並不使祂有任何改變，便會生出熾烈的愛。具有 ה׳ 性質的靈魂是燈芯；動物性靈魂的智性如同油，被牽引而來，在這愛中燃盡：這就是靈魂之燈。誡命之燈從外部提升動物性靈魂，如同環繞性的衣裳，好比祈禱前所穿的祈禱披巾（טלית，tallis）與經匣（תפילין，tefillin），也好比施捨。相較之下，妥拉通過智慧（חכמה，Chochmah），從上方引下無限之光，如拉夫・猶大（רב יהודה，Rav Yehudah）的妥拉。誡命是承載妥拉之光的燈芯，而開篇的經文則點明了這兩種運行。
綱要
- 兩盞燈，以及燈如何燃燒經文稱誡命與靈魂都為燈。燈以燈芯命名；油滋養火焰，也在火焰中燃盡，而燈芯將火焰與油連接起來。¶1–2
- 兩個靈魂，兩種傾向「盡你的心」意指兩種傾向。每個靈魂主要由智性構成；具有 ה׳ 性質的靈魂對 ה׳ 的理解所生出的情感，就是善的傾向；從對物質事物的思量中生出的情感，則是惡的傾向，必須加以克制。¶3–6
- 「聽」禱文中的沉思「我們的 ה׳」——創造並維持諸世界的力量——源自 הוי׳（Havayah），也就是無限之光。創造持續不斷，卻不使 ה׳ 有任何改變，因為它唯獨來自祂的王權，也就是祂的「名」。¶7–9
- 靈魂之燈深刻的沉思使生命靈魂不再思量物質事物，並生出熾烈的愛。具有 ה׳ 性質的靈魂是燈芯，生命靈魂的智性則是油，在愛 ה׳ 的情感中燃盡。¶10–11
- 誡命之燈誡命是環繞性的衣裳，束住並提升動物性靈魂，好比投石器中的石塊、祈禱前所穿的祈禱披巾與經匣，以及施捨；施捨能從上方引來無限的慈愛。¶12–13
- 妥拉是光妥拉通過智慧（חכמה，Chochmah），不經遮蔽地從上方將無限之光引下，使世界即使仍然存在，也在 ה׳ 面前處於自我消融的狀態；摩西（משה，Moshe）、拉比西門・巴爾・約海（רבי שמעון בר יוחאי，Rabbi Shimon bar Yochai）和拉夫・猶大的妥拉都是如此。¶14–19
- 燈芯、油與光合而為一妥拉之光在誡命——它的燈芯——上扎根；沉思之後，生命靈魂的智性成為油，被牽引至那燈芯，並轉化為妥拉的神聖智慧，從而精煉物質世界。¶20–21
- 開篇經文的解釋「高舉而坐」指通過誡命而上升，提升 ה 中的 י，並為 ה׳ 建立下界中的居所（דירה בתחתונים，dirah betachtonim）；「俯身觀看諸天與大地」指妥拉，包括書寫妥拉與口傳妥拉，將 ה׳ 揭示得如同親眼可見。¶22–23
關鍵概念
- 靈魂之燈נר ה׳ נשמת אדם
- 具有 ה׳ 性質的靈魂之沉思點燃熾烈的愛；靈魂是燈芯，將這火焰與動物性靈魂連接起來；後者的智性被牽引而來，如同油一般在其中燃盡。
- 誡命之燈נר מצוה
- 誡命是環繞之衣（מקיפים，makifim），將動物性靈魂與無限之光連結，並使它提升到自身理解所不能及之處。
- 妥拉是光תורה אור
- 妥拉通過智慧（חכמה），將無限之光從上方引至下方，在那裡不受遮蔽地顯現。
- 善的傾向與惡的傾向יצר טוב ויצר הרע
- 這些情感分別從具有 ה׳ 性質的靈魂的智性——它沉思 ה׳——以及動物性靈魂的智性——它把握物質世界——中生出。
- 環繞層面מקיף
- 一種從外部作用於人並提升人的層面，如同衣裳，或能將石塊拋得更高的投石器。
- 靈魂耗盡כלות הנפש
- 對 ה׳ 的渴望強烈至極，以致靈魂甘願燃盡，就像油在火焰中燃盡一樣。
兩盞燈，以及燈如何燃燒 ¶1–2
「誰能像 הוי׳（Havayah）、我們的 אלקים（Elokim）那樣，將[自己]高舉而坐，使[自己]屈身俯察諸天與大地？」現在，經上寫著：「因為誡命（מצוה，mitzvah）是燈，妥拉（תורה，Torah）是光。」
這篇 מאמר（maamar）以詩篇作者對 ה׳的頌讚開篇：ה׳高居寶座，卻俯身察看下方的諸天與大地；在篇末，本文把這節經文的兩部分各自解讀為它所描述的兩種動向。接著，本文引述《箴言》中的經文，稱誡命為燈、妥拉為光；這正是整篇 מאמר所闡發的意象。Kehot的註釋記載，一份手稿將本篇 מאמר的講授時間記為5567年利亞迪的哈努卡節安息日；這正是燈節。
הרי שהמשיל הכתוב את המצוה לנר וכתיב נר הוי״ה נשמת אדם5 שהנשמה נמשלה לנר. וצריך להבין מהו ענין הנר של מצוה ומהו הנר של הנשמה.
由此可見，經文把 מצוה比作一盞燈。經上又寫道：「ה׳的燈是人的靈魂」：靈魂被比作一盞燈。我們需要明白，מצוה之燈是什麼意思，靈魂之燈又是什麼意思。
《箴言》中的兩節經文都談到燈：誡命是一盞燈，而人的靈魂是「ה׳的燈」。本篇 מאמר提出問題：這兩盞燈各有什麼含義，誡命之燈與靈魂之燈又有何不同。
本段提出開篇的經文以及本篇 מאמר所要探討的問題：經文把誡命和靈魂都稱為燈，我們需要明白這兩盞燈各自的含義。
Kehot的註記記載，一份手稿將本篇 מאמר的講授時間記為5567年利亞迪的哈努卡節安息日，這與本篇以燈為題相契合。註記也指出，米特勒雷貝（אדמו״ר האמצעי）關於 Bereishis（בראשית）的講論將本篇 מאמר視為整體來講解，並納入此處的解說。
參考出處
- 1מי כה׳ אלקינו · Psalms 113:5
- 2מי כה׳ אלקינו המגביהי · באחד מכת״י מצויין שנאמר שבת חנוכה בליאדי שנת תקס״ז. וראה מפתח המאמרים בסה״מ תקס״ז הערה 13. ראה גם מאמרי הצ״צ הנחות תרט״ו ע׳ קצט. נתבאר בהמשך יונתי פרק ד׳ סה״מ תר״ם ע׳ תצא. ראה לעיל בציונים לכ״ק אדמו״ר זי״ע. הגהות נדפסו ביהל אור ע׳ תלח ואילך. קיצור באוה״ת בראשית כרך ה תתקלא, א. תתקלב, א. כרך ז תתתסב, ב. לכללות מאמר זה ראה מאמרי אדה״א בראשית ע׳ שסא, והביאור שבתו״א נכלל שם. ד״ה זה נזכר לקמן קיד, א. לקו״ת ויקרא א, ד. ואילך. הסוגריים בהמאמר נמצאים גם בבוך 1824 שנכתב בחיי אדה״ז.
- 3המשפילי לראות בשמים ובארץ · Psalms 113:6
- 4כי נר מצוה ותורה אור · Proverbs 6:23
- 5נר הוי׳ נשמת אדם · Proverbs 20:27
2והנה ענין הנר הוא שקרוי ע״ש [על שם] הפתילה כי היא עיקר הנר. אך אין נר בלא שמן.
現在，燈的情形是：燈以燈芯為名，因為[燈芯]是燈的根本。然而，沒有油就沒有燈。
在運用這個比喻之前，本文先說明油燈如何運作。燈以燈芯為名，因為燈芯是燈的核心；然而，沒有油，燈便無法存在。
שהשמן הוא הגורם להיות הדלקת הנר בנחת שיהא שוהה ומתעכב זמן מה. ואילולי השמן הי׳ [היה] דולק מהר ובמרוצה. והיינו ע״י שהשמן נמשך אחר הפתילה.
油使燈火得以平穩地燃燒，因而能維持、延續一段時間；若沒有油，燈火便會迅速而急促地燃燒。這是因為油隨著燈芯被牽引上來。
油使火焰緩慢而穩定地燃燒很長一段時間；沒有油，燈芯便會猛然燃起，隨即燒盡。油是藉著隨燈芯被牽引上來而發揮這種作用。
והוא נשרף ונכלה באור הנאחז בפתילה עד שהוא כלה לגמרי ולא נשאר ממנו כלום מפני שהוא עולה כולו באש. ומ״מ הפתילה היא עיקר הנר.
而[油]在附著於燈芯的光焰中燃燒、耗盡，直到完全燒盡，絲毫不剩，因為它全然升入火焰之中。儘管如此，燈芯仍是燈的根本。
油被牽引上來時，會在火焰中燃燒殆盡，直到一滴不剩，因為它全都升入火焰之中。即便如此，燈的主要部分仍是燈芯，而不是油。
לפי שהאור הדולק הוא ע״י שנאחז בפתילה. ואלו היה האור נטבע בשמן היה כבה רק שהפתילה היא המחברת את האור אל השמן כשהשמן נמשך אחר הפתילה:
因為，燈火之所以燃燒，是藉著附著於燈芯；若燈火沉入油中，就會熄滅。其實，是燈芯將燈火與油連結起來，油則隨著燈芯被牽引上來：
火焰只有附著於燈芯才能燃燒；若沉入油中，就會熄滅。燈芯是連結火焰與油的媒介，油則沿著燈芯升上來。
本段說明油燈的各個部分如何共同運作：油供應火焰，並在火焰中被消耗；但這一切須藉著燈芯，因為燈芯將火焰與油連結起來。
燈的各個部分在本文後續各有其含義：燈芯代表具有ה׳性質的靈魂（נפש האלקית，nefesh Elokis），而在第二層比喻中代表誡命（מצוה，mitzvah）；油代表生命魂的智慧（חכמה，Chochmah）；火焰則代表對 ה׳ 的熾熱之愛（第11與21段）。
兩個靈魂，兩種傾向 ¶3–6
3ולהבין משל זה בנמשל בנר מצוה ונר הוי״ה נשמת אדם. צריך להקדי׳ [להקדים] ענין ואהבת וגו׳ בכל לבבך בב׳ יצריך1 ביצ״ט [ביצר טוב] וביצה״ר [וביצר הרע]
為了理解這個譬喻如何應用於誡命（מצוה，mitzvah）之燈，以及「הוי׳（Havayah）之燈——人的靈魂」，我們必須先闡明「你要愛」……「盡你的心（לבבך，levavecha）」這句中的意思：以你的兩種傾向來愛，即以善的傾向（יצר טוב，yetzer tov）和惡的傾向（יצר הרע，yetzer hara）來愛。
要將燈的意象應用於誡命和靈魂，這篇 maamar 首先闡釋「盡你的心」這項愛 ה׳ 的命令。智者們把「你的心」（לבבך，其中字母 bet 重複）解讀為兩種傾向：人也必須以惡的傾向來愛 ה׳。
שלכאורה אינו מובן איך ישוב היצה״ר [היצר הרע] לאהבה את הוי״ה ע״י האדם והלא לא ישמע אליו.
乍看之下，這並不易理解：人怎能使惡的傾向轉而愛 ה׳？它怎會聽從人呢！
這裡提出一個問題：惡的傾向本性上抗拒 ה׳，那麼人怎能使它愛 ה׳？
אך הענין2 הוא כי הנה ביאור ענין יצ״ט [יצר טוב] ויצה״ר [ויצר הרע]3 הוא כי נודע שיש בכל אדם ב׳ נפשות נפש אלהית ונה״ב [ונפש הבהמית] וכל נפש מתחלקת לשנים. שהם שכל ומדות.
但事情是這樣的。關於善的傾向和惡的傾向，解釋如下：眾所周知，每個人都有兩個靈魂——具有 ה׳ 性質的靈魂（נפש האלקית，nefesh Elokis）和動物性靈魂（נפש הבהמית，nefesh habehamis）；每個靈魂又分為兩部分，即理智和情感屬性（מדות，middos）。
答案從一項已知原則開始：每個人都有兩個靈魂，一個是具有 ה׳ 性質的靈魂，另一個是動物性靈魂。每個靈魂都由兩部分構成：理智和情感屬性（מדות）。《Yahel Or》中，策馬赫・策德克（הצמח צדק）指出，從《塔木德》可見，所謂「傾向」指的正是情感屬性： ה׳ 對惡人寬容時，便是「制伏自己的傾向」。
本段從譬喻轉入其意義，提出惡的傾向如何能參與愛 ה׳，並以兩個靈魂作為答案的開端；每個靈魂都由理智和情感構成。
Kehot 的註釋引述《Yahel Or》的證明，指出情感屬性就是所謂的「傾向」：《塔木德》說， ה׳ 對惡人寬容，便是「制伏自己的傾向」；既然 ה׳ 並沒有通常意義上的傾向，這個詞必定是指屬性，也就是流溢界（אצילות，Atzilus）的慈愛（חסד，Chesed）與克制（גבורה，Gevurah）。
參考出處
- 1ואהבת וגו׳ בכל לבבך בב׳ יצריך · Deuteronomy 6:5
- 2אך הענין . . כי ה׳ הוא אלקינו · מובא באוה״ת בלק ע׳ תתקנב.
- 3יצ״ט ויצה״ר · Yoma 69b:15
4והנה עיקר הנפש הוא השכל. כי נה״א [נפש האלקית] עיקרה היא נפש המשכלת1 ומתבוננת תמיד ומשגת באוא״ס [באור אין סוף] ב״ה.
如今，靈魂的核心是理智。因為具有ה׳性質的靈魂（נפש האלקית，nefesh Elokis），其本質乃是思維之魂，恆常沉思並領悟無限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof），願祂受頌讚。
每個靈魂主要由其理智界定。具有ה׳性質的靈魂，本性是一個心智，恆常沉思並把握無限之光；這是ה׳的光，處於超越一切限制之境。
ואין לה השכלה אחרת. והמדות אהוי״ר [אהבה ויראה] הנולדות מן השכל והשגה זו הן הנקראות בשם יצ״ט [יצר טוב].2
它沒有其他[思維對象]。由這種理智與領悟所生的情感屬性（מדות，middos），即愛與敬畏（אהבה ויראה，ahavah v'yirah），就是所稱的善的傾向（יצ״ט，yetzer tov）。
具有ה׳性質的靈魂不思考其他事物。從這種理解所生、對ה׳的愛與敬畏，正是所謂的善的傾向。Kehot 注釋補充說，具有ה׳性質的靈魂也有自己的情感屬性；但在它之中，這些情感屬性屬於心智（מוחין，mochin）中與情感屬性相關的一個層次。
本段界定了善的傾向：當具有ה׳性質的靈魂——其本質是理智——沉思無限之光時，由此而生的愛與敬畏，就是善的傾向。
Kehot 注釋補充說，具有ה׳性質的靈魂也有情感屬性；但在它之中，這些情感屬性是心智（מוחין）中與情感屬性相關的一個層次。
參考出處
- 1כי נה״א עיקרה היא נפש המשכלת · ראה לקו״ת בחוקותי מז, ג ובמ״מ לשם.
- 2והמדות . . הן הנקראות בשם יצ״ט · גם בנה״א יש מדות, אלא שם המדות הם בחי׳ מוחין השייכים למדות (ד״ה אלה המשפטים, וזאת התרומה עת״ר ע״ש בארוכה). ראה בקיצורים והערות לתניא ע׳ פה (הוצאה חדשה ע׳ ##).
5וכן עיקר נה״ב [נפש הבהמית] היא המשכלת ומשגת גשמיות עוה״ז1 וחומריותן שהוא זלעו״ז [זה לעומת זה] לעומת נה״א [נפש האלקית]. שהשכל המלובש בענינים גשמיי׳ [גשמיים] הוא הפך ממש מן השכל שבנה״א [שבנפש האלקית].
同樣，動物性靈魂（נפש הבהמית，nefesh habehamis）的核心，是[這種能力]：思考並理解這個世界的物質性及其物質狀態；相對於具有ה׳性質的靈魂，它正是「一者與另一者相對」。因為，包裹於物質事物中的智性，與具有ה׳性質的靈魂中的智性恰恰相反，
動物性靈魂（נפש הבהמית）的構造亦然：它的核心同樣是智性，但這智性思考並把握物質世界。「一者與另一者相對」意指它正是具有ה׳性質的靈魂的對應面，因為包裹於物質事物中的心智，與具有ה׳性質的靈魂的心智完全相反。在《Likkutei Torah》（לקוטי תורה）〈Tzav〉（13b）中，阿德莫爾哈扎肯（אדמו״ר הזקן）解釋，為什麼動物性靈魂（נפש הבהמית）也能思考：它源自器皿的破碎；而破碎的Tohu七個屬性之中，也包括智性的能力。
שהיא בחי׳ חכמה עליונה בחי׳ חכים ולא בחכמה ידיעא.2 למעלה מן השכל המושכל ומושג בגשמיות.
也就是至高智慧（חכמה，Chochmah）這一層面，是「有智慧，卻不是以可知的智慧」這一層面；它超越了以物質範疇構想並掌握的智性。
具有ה׳性質的靈魂，其心智源自至高智慧；《Tikkunei Zohar》（תיקוני זהר）將之描述為「有智慧，卻不是以可知的智慧」：這是一種不同於任何我們所能認知的智慧。它超越了所有以物質範疇掌握的理解。
本段將動物性靈魂（נפש הבהמית）呈現為具有ה׳性質的靈魂的對應面：它的核心同樣是智性，但其智性專注於物質世界，與具有ה׳性質的靈魂的ה׳智慧恰恰相反。
由於兩個靈魂彼此「一者與另一者相對」，智性與智性相對，情感與情感相對，因此本篇論述（מאמר，maamar）所提出的補救之道，是透過智性發揮作用：當具有ה׳性質的靈魂的理解占上風時，動物性靈魂（נפש הבהמית）的思維便能轉化（第10、11及21段）。
參考出處
- 1וכן עיקר נה״ב היא המשכלת ומשגת גשמיות עוה״ז · ראה לקו״ת צו יג, סע״ב.
- 2חכים ולא בחכמה ידיעא · Tikkunei Zohar 17b:3–4
6והשכל המושכל ומושג בגשמיות ע״פ שכל אנושי הוא שקר1 והפך ממש מחכמת אלהות שהיא חכמת אמת2 והמדות הנולדות משכל הגשמי הן הנק׳ בשם יצה״ר [יצר הרע]3
凡以人的理性、依照物質層面來思考並把握的智慧，都是虛妄的，與אלקות智慧——真理的智慧——恰恰相反；由物質性理智所生的情感屬性（מדות，middos），就是所謂的邪惡傾向。
只以物質層面、依照人的邏輯來把握事物的思維，被稱為虛妄，因為它與אלקות智慧——真理的智慧——恰恰相反。由這種物質性思維所生的情緒，就是所謂的邪惡傾向。
וצריך האדם לאכפייא לון שלא יתנהג ע״פ מדות שנולדו מן השכל הגשמי. רק ואהבת את4 הוי״ה אלקיך בכל לבבך. היינו בהגביר כח נה״א [נפש האלקית] המשכלת.
人必須制伏這些情緒，不讓自己依照由物質性理智所生的情感屬性行事；而只[依照]「你要全心愛הוי׳（Havayah），你的אלקים（Elokim）」而行。也就是藉著增強具有ה׳性質的靈魂（נפש האלקית，nefesh Elokis）的思考力量。
人必須制伏這些情緒，不讓它們主宰自己的行為。相反，他必須以「你要全心愛ה׳，你的אלקים」為生活準則；他藉著增強נפש האלקית的思考能力來做到這一點。
本段將邪惡傾向界定為由物質性思維所生的情緒，並指出補救之道：制伏這些情緒，藉著增強具有ה׳性質的靈魂的心智，全心愛ה׳。
一則 Kehot 註釋引述 Or HaTorah（אור התורה），補充說，連哲學家也承認，人類理性根本無法把握ה׳的אלקות；這正如心智無法想像天穹最外層之外的情形。這顯示理智在把握靈性事物方面有多麼有限。
參考出處
- 1והשכל המושכל . . הוא שקר · מובא בביאוה״ז להצ״צ כרך ב ע׳ תתקג. ע״ש.
- 2שהיא חכמת אמת · ראה באוה״ת דרושים לסוכות ע׳ א׳תשטז שמוסיף ע״ז ”וכמ״ש ג״כ גבי חכמי המחקר שאלקות אינו מושג בשכל אנושי כלל כמו שהאבן היא פחותה משתשיג בשכל כך השכל כו׳ ועז״נ החקר אלוה תמצא ע׳ בח״ה סוף שער היחוד כיון שנמנע משכלינו להשיג כו׳ וכמו שהוכיחו בראיות ברורות שמחוץ לכיפת השמים אין שום מקום ואויר כלל, ובשכל להשיג זה איך ומה הוא א״א שיושג בשום אופן כלל וזה מורה שהשכל קצרה ידו מאד להשיג חכמת הרוחניות” ע״ש.
- 3הנק׳ בשם יצה״ר · ע׳ בהערות וקיצורים לתניא ע׳ פא. ובספר המאמרים תש״א ע׳ קטו, וביהל אור ע׳ תלח.
- 4
「聽」禱文中的沉思 ¶7–9
7ומתבונן באוא״ס [באור אין סוף] בפסוק ראשון דק״ש [דקריאת שמע] שמע ישראל.1 שמע לשון הבנה2 כי הוי״ה הוא אלהינו
人沉思無限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof），從「聽啊，以色列」這句示瑪（聽）（שמע，Shema）禱文的第一節開始。「聽」是表示理解的用語：ה׳（Havayah）是我們的אלהינו（Elokeinu）。
具有ה׳性質的靈魂（נפש האלקית，nefesh Elokis）藉著沉思而得到強化，這沉思從示瑪的第一節開始。此處「聽」（Shema）意指「理解」：人要理解，ה׳是我們的אלהינו（Elokeinu）；本篇講章（מאמר，maamar）現在要解釋「我們的 אלהינו」所指的是什麼。
פי׳ אלהינו הוא ענין ההתהוות בחי׳ ממכ״ע [ממלא כל עלמין] וסוכ״ע הוא נמשך מבחי׳ הוי״ה היה הוה ויהיה שהוא אוא״ס [אור אין סוף] ב״ה שהוא בחי׳ אין והתהוות היש הוא מאין ממש.3
「我們的 אלהינו」所指的，是使萬物化生之作用，即充滿一切世界之光（ממלא כל עלמין，memalei kol almin）與環繞一切世界之光（סובב כל עלמין，sovev kol almin）這兩個層面。這是從ה׳所代表的層面引下來的；ה׳意為「祂曾是、祂是、祂將是」。這就是無限之光，願祂受頌讚；它是「無」（אין，ayin）這一層面，而「有」（יש，yesh）的化生，確實是從無而來。
「我們的 אלהינו」（Elokeinu）是使世界得以化生的力量，既是充滿每個世界之光，也是環繞一切世界之光。這力量是從ה׳引下來的；這個名稱意為「祂曾是、祂是、祂將是」，也就是無限之光本身。它被稱為「無」（ayin），因為它超越人的把握；因此，創造確實是無中生有。策馬赫·策德克（הצמח צדק）在《Or HaTorah》（אור התורה）Balak 篇中，將「我們的 אלהינו」解釋為「我們的力量與生命力」。
這段說明了具有ה׳性質的靈魂所沉思的內容：示瑪教導我們，使世界得以創造並維繫的力量（「我們的 אלהינו」）源自ה׳，也就是使萬物從無化生的無限之光。
Kehot 註釋所引《Or HaTorah》將「我們的 אלהינו」解作「我們的力量與生命力」，也就是充滿一切世界之光和環繞一切世界之光；它又將「ה׳是我們的 אלהינו」解作智慧（חכמה，Chochmah）與理解（בינה，Binah），而理解是兩者的源頭。中間的雷貝（אדמו״ר האמצעי）解釋，「聽」是要在心智與內心中作出清晰的辨別。
參考出處
- 1שמע ישראל · Deuteronomy 6:4
- 2שמע לשון הבנה · Zohar III, 138b
- 3פי׳ אלקינו הוא ענין ההתהוות בחי׳ ממכ״ע וסוכ״ע · באוה״ת בלק שם ”אלקינו כוחינו וחיותינו והוא ענין ממכ״ע וסוכ״ע היינו כי הוי׳ אלקינו הוא חכמה ובינה אשר בינה הוא סוכ״ע וממכ״ע”. וכ״ה ביהל אור ע׳ תמ ושם יש הג״ה לכאן.
8והתהוות זו נמשך תמיד יש מאין1 כמאמר ובטובו מחדש בכל יום תמיד כו׳. והוא הוי״ה אחד אתה הוא קודם שנבה״ע [שנברא העולם]2 ואתה הוא כו׳.
這種使無中生有的創生，持續不斷地被引下來，正如所說：「祂以祂的良善，每日不斷更新……。」而祂，亦即 הוי׳（Havayah），是獨一的：「世界尚未被創造以前，祢就是那一位；祢也是那一位。」等等。
創造並非一次發生於過去的事件：使無中生有的創生每一刻都在延續，正如晨禱所說，祂「以祂的良善更新」創造，每一天皆如此。然而，祂仍是獨一而不變的，正如禱文所說：「世界尚未被創造以前，祢就是那一位；世界被創造以後，祢仍是那一位。」在 Miketz 較前面的一篇 maamar〈Rani VeSimchi〉（《Torah Ohr》（תורה אור）36a）也引用相同的話，並把 ה׳與靈魂作對比：靈魂會因身體所遭遇的事而改變，因為它確實穿著在身體之內。
שאין התהוות העולמות פועלים בו שום שינוי ח״ו [חס ושלום]. לפי שאינו דומה מעשה הקב״ה למעשה בו״ד [בשר ודם].
因為諸世界的創生，絲毫不會使祂有所改變，絕無此理；因為קב״ה（Kudsha Brich Hu，意為「聖者，願祂受頌讚」）所行的，並不像血肉之人所行的。
使諸世界得以存在，完全不會令祂改變。原因在於，祂行事的方式並不像人的行事方式。
שמעשה אנוש הנה כח הפועל ממש הוא בנפעל. כמו עד״מ כשעושה דבר פונה א״ע [את עצמו] ומעמיק שכלו בדבר שהוא עושה.
因為在人所作的事中，製作者的力量實際存在於被造之物中。譬如，當他製作某物時，他便把自己轉向[它]，並深入思索他所製作的事物。
人製作某物時，他自身的力量實際進入所製作之物：他把注意力轉向它，並把心思投入其中。
本段指出，創造持續不斷，卻不會使 ה׳有任何改變；接著開始說明原因：本段把創造與人的製作相比，而人的製作中，製作者自身的力量會進入所製作之物。
Miketz 較早的一篇 maamar（《Torah Ohr》（תורה אור）36a；見 Kehot 註釋所引）也以靈魂作對比，說明同一要點：靈魂會因身體所遭遇的事而改變，因為它確實穿著在身體之內。
參考出處
- 1והתהוות זו נמשך תמיד יש מאין · ראה מאמרי אדה״א בראשית ע׳ שעד.
- 2אתה הוא קודם שנבה״ע · בתפלת השחר. וראה לעיל לו, א ובהנסמן לשם.
9וע״כ הדבר שעושה פועל בו שינוי בכח שכלו. אבל התהוות העולמות מאוא״ס [מאור אין סוף] ב״ה אין פועלים בו שום שינוי ח״ו [חס ושלום]. וה׳ אחד כמו קודם שנבה״ע [שנברא העולם].
因此，他所造作的事物會使他自身、使他的理智之力發生改變。但從蒙受祝頌的無限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof）使諸世界成為存在，卻絲毫不會使祂有所改變，絕無此理；而 ה׳（Havayah）是一，正如世界尚未被創造以前一樣。
因為製作者的心智投入其作品中，作品便會使他發生改變。由無限之光而有的創造則不同：它絲毫不會改變 ה׳；祂仍是一，正如世界被創造以前一樣。
לפי שבשכמל״ו [שברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד] שכל התהוות העולמות וקיומם וחיותן אינן אלא מבחי׳ מלכותו ית׳ שבמה שהוא מלך עליהם מחיה ומהוה אותם דהיינו בחי׳ שמו ית׳ בלבד.
因為「願祂榮耀的王權之名，永遠蒙受祝福」[這句話的意思]是：諸世界的一切生成、它們的存在及其生命力，全都只源自祂蒙祝頌的王權（מלכות，Malchus）這一層面；也就是說，祂作它們的王，便賜予它們生命並使它們生成。這僅是祂蒙祝頌之名這一層面。
原因在於，示瑪（שמע，Shema）第一節之後所誦的話是：「願祂榮耀的王權之名，永遠蒙受祝福」：一切創造、它們的存在及其生命，都只源自 ה׳的王權，也就是祂作為諸世界之王。這僅是祂的「名」，即祂與它們相聯繫的方式，而不是祂的本質；因此，創造並不觸及 ה׳自身。
本段說明了為何創造不會使 ה׳有所改變：諸世界的創造與維繫，都只依憑祂的王權，也就是祂作為它們之王的「名」，而非祂的本質。
靈魂之燈 ¶10–11
10ושם שייך כח הפועל1 בדבר ה׳ שמים נעשו2 כי דבר מלך שלטון3 כתיב מלכותך מלכות כ״ע [כל עלמין]. יחיד חי העולמים מלך כנודע.
正是在那裡[在祂的王權（מלכות，Malchus）中]，創造者之力才有所施用：「藉著 ה׳ 的話語，諸天被造」，因為經上寫道：「君王的話語具有統治力。」又寫道：「祢的王權就是一切世界的王權」；「獨一者、眾世界之生命、君王」，這是眾所周知的。
只有在王權的層面，才能談到 ה׳ 的「創造者之力」：諸天是「藉著 ה׳ 的話語」被造的，正如君王只憑一句話行事，因為「君王的話語具有統治力」。經文稱祂的王權為「一切世界的王權」，祈禱文則稱祂為「獨一者、眾世界之生命、君王」：正是祂的 מלכות 賦予世界生命。
וכאשר יעמיק האדם שכלו ומחשבתו בזה בעומק בינתו ובעומקא דלבא. אזי תבטל הנפש החיונית מהשכלתה בגשמיות4 בתגבורת הנפש האלהית המשכלת ומתבוננת בגדולת א״ס ב״ה
當人深入沉浸於此，以深刻的理解與內心深處的體會去思索時，生命性靈魂便會停止思考物質之事；這是由於具有ה׳性質的靈魂日益強盛，思索並觀照無限者（אין סוף，Ein Sof）——願祂受頌讚——的偉大，
當人以心智深入思考這一切，並從心底深處加以觀照時，具有ה׳性質的靈魂便會日益強盛；隨著它佔據上風，滋養身體的生命性靈魂便停止思考物質之事。《Yahel Or》（יהל אור）中策馬赫·策德克（צמח צדק）的解釋見於 Kehot 註釋所引的文字：這是在淨化動物性靈魂的智慧（חכמה，Chochmah）與理解（בינה，Binah）；這比淨化其情感更容易，因為器皿的碎裂主要發生在十個屬性（ספירות，Sefiros）中較低的七個。
להוליד מרוח בינתה והתבוננותה אהבה עזה כרשפי אש5 לדבקה בו ית׳ בדביקה וחשיקה וחפיצה בהתלהבות עצומה
以便從其理解與觀照的精神中，生出如火焰迸射般猛烈的愛，使它以緊密依附、熱切渴慕與深切願求，懷著極其熾烈的熱忱與祂緊密相連，
具有ה׳性質的靈魂觀照無限者的偉大，由此生出一種情感：如火焰迸射般猛烈的愛，渴望以熾烈的熱忱與 ה׳ 緊密相連。
直到靈魂耗盡（כלות הנפש，kelos hanefesh），正如經上所寫：「我的靈魂渴慕，甚至耗盡」，等等。
這份渴慕如此強烈，以至於靈魂甘願耗盡（כלות הנפש）。詩篇作者如此描述：「我的靈魂渴慕，甚至耗盡。」
本段完成了前述觀照（ ה׳ 藉著祂的話語創造，並藉著祂的 מלכות），並描述其結果：生命性靈魂停止思考物質之事，而具有 ה׳ 性質的靈魂則生出熾烈的愛，渴望直至靈魂耗盡。
《Yahel Or》在 Kehot 註釋所引的解釋中指出，生命性靈魂停止思考物質之事，是在淨化微光外殼（קליפת נוגה，kelipas nogah）的智慧與理解；這外殼混雜著知識之樹的善與惡。這比淨化其情感更容易，因為器皿的碎裂主要發生在十個屬性中較低的七個，而非較高的三個。
參考出處
- 1ושם שייך כח הפועל · ביהל אור ע׳ תמ מציין לעיין בלקו״ת בד״ה ה׳ לי בעוזרי פ״א. ובד״ה כי תצא דרוש הראשון ספ״ב. ובד״ה כי תצא דרוש השני פ״ב. וראה בארוכה במאמרי אדה״א בראשית ע׳ שעח ואעפ״י שבכל מעשה בראשית נאמר בהם כמו ענין כח בעשי׳ ופעולה גשמיית ע״ש.
- 2בדבר ה׳ שמים נעשו · Psalms 33:6
- 3דבר מלך שלטון · Ecclesiastes 8:4
- 4וכאשר יעמיק . . אזי תבטל הנפש החיונית מהשכלתה בגשמיות · היינו בירור חו״ב שבק״נ בירור עה״ד טו״ר, דלכאורה בירור זה בקל יותר מבירור המדות כו׳ כי עיקר שבה״כ הי׳ בז״ת משא״כ בג״ר ולכן בקל יותר הם מתבטלים לגבי קדושה כו׳ — יהל אור ע׳ תמ.
- 5אהבה עזה כרשפי אש · Song of Songs 8:6
- 6נכספה וגם כלתה נפשי · Psalms 84:3
- 7מלכותך מכ״ע · Psalms 145:13
11ועמך לא חפצתי בארץ1 כלה שארי ולבבי2 וגו׳. ואזי תהיה החכמה שבנפש החיונית כשמן הנמשך אחר הפתילה שהיא נר ה׳ נשמת אדם36
「有你同在，我在地上別無所求；我的肉身和心都耗盡了」，等等。於是，生命靈魂中的智慧（חכמה，Chochmah）就如油被燈芯牽引而上；燈芯就是「הוי׳（Havayah）的燈，是人的靈魂」：
詩篇作者的渴慕仍在延續：有 ה׳ 同在，他在地上別無所求；他的肉身和心都耗盡了。當這份愛在具有 ה׳ 性質的靈魂（נפש האלקית，nefesh Elokis）中燃起，生命靈魂中的智慧，也就是它的思考能力，就如被燈芯牽引而上的油；燈芯則是具有 ה׳ 性質的靈魂，即「ה׳的燈」。Kehot 註釋所引的《Yahel Or》（יהל אור）指出，這智慧是屬於 נוגה（nogah，輝光）的智慧，也就是動物性靈魂的心智；它能被提升至神聖之中。
שהנשמה היא הפתילה המחברת אור האהבה עזה ורשפי אש להאיר בנה״ב [בנפש הבהמית] עד שתכלה ותכסוף ג״כ לדבקה בו בדביקה חשיקה כו׳.
因為靈魂是燈芯，它把熾烈的愛之光與火焰般的迸發連結起來，使光照耀在動物性靈魂中，直到它也耗盡，並渴望與祂緊密相合，帶著緊密相合與渴慕，等等。
具有 ה׳ 性質的靈魂就是燈芯，它把自身熾烈之愛的火焰連結到動物性靈魂，使光照入其中。於是，動物性靈魂也耗盡，並渴望與 ה׳ 緊密相合，如同油在火焰中燃盡。
ולהיות ואהבת וגו׳ בכל לבבך4 וגדול יהי׳ [יהיה] כח כלות הנפש הבהמית ביתר שאת בבחי׳ שמן הנכלה ועולה עד שנעשה ממנו כולו אש של אור הנר
如此便能「你要愛」，等等，「盡你的心」；而動物性靈魂耗盡（כלות הנפש，kelos hanefesh；靈魂耗盡）的力量，將更為強盛，以油被燃盡而上升的方式，直到它全然化為燈光的火焰，
如此一來，人便能以兩種傾向一同實踐「你要愛……盡你的心」。動物性靈魂自身的渴望也會「更為強烈」，就如油完全燃盡，整個化為燈的火焰。
ע״י בחי׳ צעק לבם5 והוא התהפכות בחי׳ האש שבה. ורשפי אש אהבה עזה כו׳. וזהו נר של הנשמה שהיא מהתבוננות נפש האלהית עצמה:
這是藉著「他們的心呼喊了」這一層面，也就是其中的火發生了轉化，以及「火焰的迸發」——熾烈的愛，等等。這就是靈魂的燈，它源自具有 ה׳ 性質的靈魂自身的省思：
這是藉著「他們的心呼喊了」而發生的：動物性靈魂自身的火，轉化為對 ה׳ 的熾烈之愛。這就是靈魂的燈，它源自具有 ה׳ 性質的靈魂自身的省思。
這段以燈來比喻靈魂：具有 ה׳ 性質的靈魂是燈芯，生命靈魂的心智是油，而愛是火焰；藉著這火焰，動物性靈魂本身也在對 ה׳ 的愛中耗盡，這就是「靈魂的燈」。
《Yahel Or》（יהל אור）在 Kehot 註釋中被引述，指出「生命靈魂中的智慧」是屬於 נוגה（nogah）的智慧，也就是能被提升至神聖之中的動物性靈魂心智。這個比喻十分貼切：油不是火焰的來源，卻是火焰所燃燒並轉化為光的東西。
參考出處
- 1ועמך לא חפצתי בארץ · Psalms 73:25
- 2כלה שארי ולבבי · Psalms 73:26
- 3נר ה׳ נשמת אדם · Proverbs 20:27
- 4ואהבת וגו׳ בכל לבבך · Deuteronomy 6:5
- 5צעק לבם · Lamentations 2:18
- 6ואזי תהי׳ החכ׳ שבנפש החיונית כשמן · היינו חכמה דנוגה כמ״ש בהביאור — יהל אור ע׳ תמ.
誡命之燈 ¶12–13
12וענין נר של המצוה היא שהמצוה יש לה סגולה פרטית1 להעלות את נה״ב [נפש הבהמית]2 ולקשרה באוא״ס [באור אין סוף] ב״ה3 כמא׳ [כמאמר] אק״ב [אשר קדשנו במצותיו] בקדש העליון שהוא למעלה מן ההשתלשלות.
至於誡命（מצוה，mitzvah）之燈，其意義在於：誡命具有特殊功效（סגולה，segulah），能提升動物性靈魂（נפש הבהמית，nefesh habehamis），並將它繫於無限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof）——願祂受頌讚；正如祝福語「祂以祂的誡命使我們成聖」所表達的：這是超越世界層層下延的鏈條（השתלשלות，hishtalshelus）的至上聖潔。
誡命之燈的作用不同：誡命具有特殊力量（סגולה），能提升 נפש הבהמית，並將它繫於 אור אין סוף。誦念誡命祝福語時所說的「祂以祂的誡命使我們成聖」，指的是一種超越整個世界層層下延鏈條的至上聖潔；米特勒雷貝（אדמו״ר האמצעי）在 Kehot 的註釋中引述說，這是至高無上的聖潔，超越一切較高層次的聖潔。
因為誡命（מצות，mitzvos）是衣裳，稱為「王室衣裳」；它們是包圍性層面（מקיפים，makifim），環繞並披覆靈魂，從頭至足，
誡命被稱為衣裳、稱為「王室衣裳」，因為它們是包圍性層面（מקיפים）：它們從頭至足環繞並披覆靈魂，如同衣裳覆蓋身體。
להיות צרורה בצרור החיים את6 ה׳ ממש שעי״ז מעלה את הנפש כמו האדם כשהוא לבוש יכולין להמשיך אותו ע״י לבושו.
使它得以真正「與 הוי׳（Havayah）同繫於生命之結中」。藉此，[מצוה]提升靈魂，正如一個人穿上衣裳時，可以藉著他的衣裳牽引他。
靈魂披覆在 מצות 中，便「與 ה׳同繫於生命之結中」。正如人可以藉著衣裳牽引另一個人，誡命作為衣裳，也將靈魂一同提升。
本段引入誡命之燈：誡命是包圍性的衣裳，能將 נפש הבהמית 繫於 אור אין סוף，並提升靈魂；正如人可以藉著衣裳被牽引而行。
米特勒雷貝在 Kehot 的註釋中引述說，「祂以祂的誡命使我們成聖」所指的聖潔，是至高無上的聖潔，超越一切較高層次的聖潔。因此，本文才會說誡命能將靈魂繫於超越整個世界層層下延鏈條之處。
參考出處
- 1שהמצוה יש לה סגולה פרטית · ראה אוה״ת פ׳ מטות ע׳ א׳רעא.
- 2וענין נר של המצוה . . להעלות את נה״ב · ביהל אור ע׳ תמה יש הגה״ה לכאן.
- 3ולקשרה באוא״ס ב״ה · ראה ד״ה לולב וערבה בהמשך תרס״ו.
- 4כי המצות הם לבושין . . זורקין אותו למעלה יותר · מובא באוה״ת נ״ך כרך א ע׳ לא.
- 5את — כמא׳ אק״ב בקדש העליון · בארוכה במאמרי אדה״א בראשית ע׳ שצא: ובחי׳ קדושה זו דהיינו קדושה העליונה ביותר שלמעלה מכל בחי׳ קדושו׳ העליונות ע״ש.
- 6צרורה בצרור החיים את ה׳ · I Samuel 25:29
13וכן כצרור אבן במרגמה.1 שע״י שצרור בחרט זורקין אותו למעלה יותר. הכלל שכל בחי׳ מקיף הוא העלאה למעלה.
同樣，「如同繫在投石帶中的石子」：因為石子繫在袋中，所以被投得更高。總的原則是，每一種包圍層面（מקיף，makif）都是向上的提升。
另一個比喻是：繫在投石帶中的石子，會比徒手投出的石子飛得高得多。希伯來文「繫住」（צרור，tzeror）一詞，與「繫在生命之結中」的「繫住」是同一個詞；總的原則是，凡是包圍某物的（makif），都會將它向上提升。在《Torah Ohr》（תורה אור）的〈Mishpatim〉篇（76a），阿爾特雷貝（אדמו״ר הזקן）也以同樣方式連結這兩節經文：靈魂像繫在投石帶中的石子一樣被繫住，因此升到生命之源的高處，這是藉著妥拉與 mitzvos 的「日子」和衣著而達成的。
ולכן לובשין טלית ותפלין קודם התפלה להמשיך בחי׳ מקיף2 למעלה להעלות את נה״ב [נפש הבהמית] בתפלה כנודע שאין התחתון עולה למעלה עד שיורדת תחלה הארה מלמעלה. והתפלה היא עליית נה״ב [נפש הבהמית].
因此，人們在祈禱前穿上祈禱披巾（טלית，tallis）並佩戴經匣（תפילין，tefillin），以便從上方引下包圍層面，從而在祈禱中提升動物性靈魂（נפש הבהמית，nefesh habehamis）；因為眾所周知，下方者要上升，必須先有一道光明從上方降下。祈禱就是動物性靈魂的上升。
這就是為何祈禱披巾和經匣這兩種包圍性之物，必須在祈禱前穿戴：它們引下包圍之光，在祈禱中提升動物性靈魂。米特勒雷貝（אדמו״ר האמצעי）在 Kehot 的註釋中引述此義，並進一步提出問題：靈魂當然可以單憑自身的意念，在示瑪（שמע，Shema）中專注於 ה׳ 的合一，那麼為什麼祈禱披巾和經匣必須先行？因為眾所周知，下方者尚未上升之前，必須先有一道光明從上方降下；而祈禱正是動物性靈魂的上升。
ולכן התפלה היא נוסחא אחת בכל יום כל ימי חייו של אדם הקצובים לו ימי שנותינו בהם שבעים שנה3 הם כפי נצוצות נפש הבהמיית שצריכין להעלות (משא״כ נפש האלהית היא נצחית) וכל יום נעשה בחי׳ חדשה.
因此，一個人在他被分配到的整個壽命中，每天所誦的祈禱文都是同一篇；「我們一生的年日是七十年」，這些年日對應著必須提升的動物性靈魂之火花（具有 ה׳ 性質的靈魂（נפש האלקית，nefesh Elokis）則不同，它是永恆的）；而每一天都會形成一個新的層面（בחינה，bechinah）。
一個人在其被分配到的壽命中，每天都誦讀同一篇祈禱文，因為他所分配到的年日，每一天都對應著他必須提升的動物性靈魂之火花；相較之下，具有 ה׳ 性質的靈魂是永恆的。動物性靈魂每天都會形成一個新的層面。
וצריך להעלות גם אותו נצוץ שמתחדש והכל היא העלאה אחת (משא״כ לימוד התורה צריך דוקא ללמוד בכל יום דבר חדש)4
那個新形成的火花也必須提升，而這一切都是同一種上升（妥拉的學習則不同：每天都必須特別學習新的內容）。
每天新形成的火花也必須提升；然而，由於每天的提升都是同一種上升，因此同一篇祈禱文便足以應用。妥拉的學習則不同：每天都必須學習新的內容。
因此，所有誡命（מצות，mitzvos）都以施予（צדקה，tzedakah；慈善）之名而稱，因為「施予使一個民族升高」。
基於同樣的理由，所有誡命都稱為施予（慈善），因為「施予使一個民族升高」。稍後在〈Miketz〉篇（《Torah Ohr》42c），阿爾特雷貝也表達了同一觀點：履行誡命，是由下而上升至其根源，因而使妥拉之光照耀；「因為所有誡命都稱為施予」。
שע״י הצדקה וחסד שעושין למטה להחיות רוח שפלים7 ועני חשוב כמת.8 כן ויותר מכן לאין קץ נמשך רוח חיים מלמעלה מחיי החיים ב״ה להחיות מתים ממש
因為人從下方施予慈善並行善，以振奮卑微者的精神，而窮人被視為如同死人；同樣，甚至遠遠超過這一切，一股生命之氣從上方、從生命之生命——願祂受頌讚——降下，為要使真正死去的人復生，
施予與善行能振奮卑微者的精神，而窮人被視為如同死人。作為回應，一股生命之氣從上方、從 ה׳——「生命之生命」——降下；其程度無限超越下方所給予的幫助，為要使真正死去的人復生。
בבחי׳ ימין מקרבת9 וימינו תחבקני10 ממש באור המקיף שמלמעלה לרומם ולהעלות את הנפש למעלה מעלה באוא״ס [באור אין סוף] ב״ה ממש וזהו ענין נר מצוה:
以「右手使人親近」以及「祂的右手擁抱我」的方式，確實藉著從上方而來的包圍之光，將靈魂提升得愈來愈高，進入無限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof）本身——願祂受頌讚。這就是「誡命之燈」（מצוה，mitzvah）的含義。
這種復生，是以 ה׳ 的右手擁抱人的方式而來；這是那「使人親近」的手：一道從上方而來的包圍之光，將靈魂提升得愈來愈高，直至進入無限之光本身。這就是「誡命之燈」所指的含義。
本段說明誡命如何提升動物性靈魂：誡命如同包圍之光，好比祈禱前穿戴的祈禱披巾和經匣，也好比投石帶中的石子；誡命又如施予，從上方引下無限的慈愛，將靈魂提升至無限之光。
米特勒雷貝在 Kehot 的註釋中進一步提出問題：人的靈魂當然有能力憑藉自己的意念，在示瑪中專注於 ה׳ 的合一；那麼，為什麼祈禱披巾和經匣這項誡命必須先行？此處給出的答案是，由下而上的上升，需要先有一道包圍之光從上方降下。
參考出處
- 1כצרור אבן במרגמה · Proverbs 26:8
- 2טלית ותפלין . . בחי׳ מקיף · ראה ד״ה לולב וערבה תרס״ו הנ״ל. יהל אור ע׳ תמ. ”דודאי יש בכח הנשמה באדם לכוון בק״ש ביחו״ע בכוונה ורעותא דלבא כו׳, ולמה הוצרך להקדים בתחלה מצות טו״ת דוקא כו׳” — מאמרי אדה״א בראשית ע׳ שצד.
- 3ימי שנותינו בהם שבעים שנה · Psalms 90:10
- 4ללמוד בכל יום דבר חדש · Zohar I, 12b
- 5כל המצות נקראות בשם צדקה · להלן מב, ג.
- 6צדקה תרומם גוי · Proverbs 14:34
- 7להחיות רוח שפלים · Isaiah 57:15
- 8ועני חשוב כמת · Nedarim 64b:6
- 9ימין מקרבת · Sotah 47a
- 10וימינו תחבקני · Song of Songs 2:6
妥拉是光 ¶14–19
14אך התורה אור1 הוא המשכת אוא״ס [אור אין סוף] ב״ה מלמעלמ״ט [מלמעלה למטה].2 והיא אור וגילוי3 אוא״ס [אור אין סוף] ב״ה ממש שלמעלה מעלה מהשתלשלות שירידת והדרגת סדר השתלשלות היא בחי׳ העלם והתלבשות אוא״ס [אור אין סוף] ב״ה להיות התהוות מהות אחר מהות באופנים ומינים שונים.
然而，「妥拉（תורה，Torah）是光」乃是將無限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof）由上而下引降；願祂受頌讚。它正是無限之光本身的光與顯現，願祂受頌讚；此光遠遠超越世界層層下延的鏈條（השתלשלות，hishtalshelus）。因為，這條鏈的下降與層級遞降，乃是無限之光的隱藏與包裹之層面，願祂受頌讚；如此，一個存在接續另一個存在，便能以各種不同的方式與種類形成。
妥拉的作用方向正好相反：它不是由下而上提升靈魂，而是將無限之光由上而下引降。它揭示無限之光本身；此光遠在世界層層下延的鏈條之上。而那條鏈逐級下降的整個結構，則是無限之光的隱藏；無限之光一層層被包裹，使每一類受造物都得以形成。Kehot 註釋所引的 Yahel Or，將經文讀作一幅完整的圖像：誡命（מצוות，mitzvos）是燈芯，妥拉則是光。
這段將妥拉與誡命作對比：妥拉是從上而來、超越世界層層下延之鏈的無限之光的顯現；而這條鏈的整個結構，都是對那光的隱藏。
Kehot 註釋所引的 Yahel Or，將經文讀作一幅完整的圖像：誡命是燈芯，妥拉則是光。本篇 maamar 正在第20及第21段詳述這一點。
參考出處
- 1אך התורה אור · ביהל אור ע׳ תמא ”והנה יש לפרש ותורה אור דהמצוה היא הפתילה והתורה היא אור” ע״ש בארוכה.
- 2התורה . . מלמעלמ״ט · ראה ד״ה זה היום תרנ״ז קרוב לסופו. ראה יהל אור ע׳ תמא שיש הגה״ה לכאן.
- 3והיא אור וגילוי אוא״ס ב״ה ממש . . ולא אור וגילוי · מובא באוה״ת ויקרא כרך ב ע׳ תרפו.
15וכמ״ש ישת חשך סתרו1 שהוא חשך והעלם ולא אור וגילוי. ועל התורה נאמר מגלה עמקות מני חשך.2 וממעמקים קראתיך3 הוי״ה.
正如經上所說：「祂以黑暗為藏身之處」；這就是黑暗與隱藏，而非光明與顯露。論到妥拉，經上說：「祂從黑暗中揭示深奧之事」；又說：「我從深處向祢呼求，הוי׳（Havayah）。」
世界層層下延的鏈條，就是 ה׳藏身其中的「黑暗」：它是隱藏，而非顯露。相較之下，妥拉被描述為揭示「從黑暗中而出的深奧之事」；接著又引述「我從深處向祢呼求」這節經文，其中「深處」一詞與前一句相同。
וזהו תכלית בריאת האדם להמשיך על נפשו אוא״ס [אור אין סוף] ב״ה שלמעלה מן ההשתלשלות.
這就是人受造的目的：把無限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof；願祂受頌讚），即超越世界層層下延的鏈條（השתלשלות，hishtalshelus）的無限之光，引降到自己的靈魂上，
人受造的目的，是把超越整個世界層層下延鏈條的無限之光，引降到自己的靈魂上。
להיות אור א״ס ב״ה שורה למטה כמו למעלה כמ״ש אני ראשון ואני אחרון4 ומבלעדי אין אלהים. כלומר כשם שאני ראשון קודם שנבה״ע [שנברא העולם].
使 אור אין סוף（願祂受頌讚）安住於下，如同安住於上；正如經上所說：「我是首先的，也是末後的；除我以外，沒有 אלקים（Elokim）。」也就是說，正如「我是首先的」，在世界被創造之前，
目標是使無限之光安住於下，如同安住於上。以賽亞的「我是首先的，也是末後的」說明，世界存在之前與世界存在之後， ה׳都是同一位；這篇 מאמר（maamar）接著解釋這如何適用於其間的時期。提及這篇 maamar 的 Likkutei Torah（לקוטי תורה）Vayikra（1d）解釋：「我是末後的」是指 ה׳的王權（מלכות，Malchus），它穿著於下界之中，使彼此分立的存在得以形成；「我是首先的」則是指智慧（חכמה，Chochmah），其特點是自我消融（ביטול，bittul）。在未來，這將在下界如同在上界一樣顯露，「眼對眼」。
本段闡明人受造的目的：藉著妥拉，把超越世界層層下延鏈條的無限之光，引降到靈魂上，使它在下界如同在上界一樣顯露。
Likkutei Torah（Vayikra 1d）提及這篇 מאמר，並解釋：「我是末後的」是指 ה׳的王權（מלכות，Malchus），即一切層級的終點；它穿著於下界之中，使下界顯得彼此分立。「我是首先的」則是指虛無（אין，ayin）與智慧（חכמה，Chochmah）的層面，其特點是自我消融（ביטול，bittul）。該處說，到了未來，這將在下界如同在上界一樣顯露，使人「眼對眼」地看見。
參考出處
- 1ישת חושך סתרו · Psalms 18:12
- 2מגלה עמקות מני חשך · Job 12:22
- 3וממעמקים קראתיך · Psalms 130:1
- 4אני ראשון ואני אחרון · Isaiah 44:6
16ואחרון לאחר שנברא העולם. כן מבלעדי דהיינו באמצעות בשעת בריאת העולם יהי׳ [יהיה] אור א״ס ב״ה נמשך למטה שיהי׳ [שיהיה] בטול העולם במציאות כמו קודם שנברא ואחר שנברא והיינו ע״י התורה כי אורייתא מחכמה נפקת.12
而「末後」，是在世界被創造之後；因此，「除了我以外」（מבלעדי，mibaladai），也就是在其間——在世界受造之時，無限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof），願祂受頌讚，將被引下至下方，使世界在其存在中也處於自我消融的狀態，如同世界尚未受造之前，以及受造之後那樣。這是藉著妥拉而成就的，因為「妥拉源出於智慧（חכמה，Chochmah）。」
正如 ה׳ 在創造之前是「首先」，在創造之後是「末後」，「除了我以外」指的就是其間、世界存在之時：即使在那時，無限之光也要被引下，使世界在祂面前處於自我消融的狀態，彷彿它未曾受造。這是藉著妥拉而成就的，因為「妥拉源出於 חכמה」；無限之光正是在這一層面顯露。
本段將「除了我以外」解作世界存在之時，並指出，即使在那時，世界也能在 ה׳ 面前自我消融，如同創造之前一般；這是藉著源自 Chochmah 的妥拉而成就的。
參考出處
- 1אורייתא מחכמה נפקת · Zohar II, 121a
- 2אורייתא מחכמה נפקת · Zohar, Yitro 21:378–22:389
17וכמ״ש לכבודי בראתיו.1 כבו״ד בגימטריא ל״ב2 הם ל״ב נתיבות חכמה.3 בראתיו בחי׳ תלמוד. יצרתיו בחי׳ משנה. ועשיתיו בחי׳ מקרא.
正如經上所寫：「為了我的榮耀（כבודי，kevodi），我創造了它。」榮耀（כבוד，kavod）在數值上等於三十二：這就是智慧（חכמה，Chochmah）的三十二道途。「我創造了它」是塔木德（תלמוד，Talmud）的層面；「我形成了它」是米示拿（משנה，Mishnah）的層面；「我造了它」是經文（מקרא，Mikra）的層面。
以賽亞的經文說，ה׳創造、形成並造作[一切事物]，都是「為了我的榮耀」（kevodi）。「榮耀」一詞的數值是三十二（כ為二十，ב為二，ו為六，ד為四），暗指「智慧的三十二道途」；Kehot的註釋所指的Zohar（זהר，Raaya Mehemna，Tzav）將「榮耀」（kavod）計為三十二。這三個動詞呼應創造界（בריאה，Beriah）、形成界（יצירה，Yetzirah）和行動界（עשיה，Asiyah），此處分別與תלמוד、משנה和מקרא相配。
שכולם הם בבחי׳ חכמה ואור א״ס ב״ה שורה ומתגלה בחכמה4 שאין שם שום הסתר פנים.
因為它們全都處於智慧（חכמה）的層面，而無限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof），願祂受頌讚，安住於智慧之中，並在智慧之中顯露；在那裡，面容絲毫不被遮蔽。
妥拉的三個部分都源自智慧；無限之光安住於智慧之中，並在其中顯露，毫無遮蔽。《Tanya》（תניא）第35章的註釋解釋了其中的原因：無限者（אין סוף，Ein Sof）是真正的一者，除祂以外別無存在；這就是智慧的層面。因此，妥拉的所有部分都帶有對ה׳毫無遮蔽的啟示。
這一段指出，妥拉的所有部分——經文、米示拿和塔木德——都根植於智慧；在智慧之中，無限之光顯露無遺，毫無遮蔽。
Kehot的註釋指向《Tanya》（תניא）第35章的註釋；其中解釋，正如阿德莫爾哈扎肯（אדמו״ר הזקן）從他的老師那裡聽聞的，無限之光甚至與流溢界（אצילות，Atzilus）相結合，也只有透過智慧，才能如此：ה׳是真正的一者，除祂以外別無存在；這就是智慧的層面。
參考出處
- 1לכבודי בראתיו · Isaiah 43:7
- 2כבו״ד בגימטריא ל״ב · זהר ח״ג לג, א.
- 3ל״ב נתיבות חכמה · Sefer Yetzirah 1:1
- 4ואור א״ס ב״ה שורה ומתגלה בחכמה · ראה תניא פרק לה בהגה״ה.
18ושם הוא בחי׳ אני ה׳ לא שניתי1 כמו קודם שנברא העולם. ולכן רב יהודא דכולי תנויי׳ בנזיקין2 הוה לזכות את הזכאי. ולחייב את החייב. להפריד ביניהם. בכדי להפריד החיצונים מהקדושה ויתפרדו כל פועלי און3 כו׳.
那裡就是「我， ה׳（Havayah），沒有改變」的層面，正如世界尚未被創造以前。因此，拉夫・耶胡達（רב יהודא，Rav Yehudah）全部的學習都在［《נזיקין》（Nezikin；民事與損害法）這一篇］，為要判無辜者無罪、判有罪者有罪，在兩者之間作出區分；如此便能把外在勢力與神聖分開，使「一切作惡者都必四散」等等。
在智慧（חכמה，Chochmah）中，透過妥拉所顯露的 ה׳，正是「我， ה׳，沒有改變」，如同創世以前。這也說明了拉夫・耶胡達的情形：塔木德說，在他那個時代，所有學習都在《נזיקין》（Nezikin；民事與損害法）篇；他藉由裁定誰無辜、誰有責，在兩者之間作出區分，從而把外在勢力與神聖分開，使「一切作惡者都必四散」。
因此，他免於祈禱，因為妥拉是他的職業，正如拉比西蒙・巴爾・約海（רבי שמעון בר יוחאי，Rabbi Shimon bar Yochai）及其同伴一樣。
這就是拉夫・耶胡達免於祈禱的原因，正如拉比西蒙・巴爾・約海及其同伴一樣；他們以學習妥拉為全部職業。
והיינו מפני שרב יהודא היה אדם גדול מאד עד שאמר עליו שמואל אין זה ילוד אשה6 דאימתא דמאריה עליה שהי׳ [שהיה] בחינת ביטול לאוא״ס [לאור אין סוף] ב״ה שהמשיך עליו בק״ש [בקריאת שמע].
這是因為拉夫・耶胡達極其偉大，以致什穆埃爾（שמואל，Shmuel）曾如此說他：「這人不是由女人所生的。」因為他對其主人懷有敬畏：他處於對無限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof）的自我消融（ביטול，bittul）狀態；這光是他在誦讀 שמע（Shema）時引至自身的。
拉夫・耶胡達的偉大說明了這一點：什穆埃爾曾說他「不是由女人所生的」，因為他對其主人懷有敬畏。他處於對無限之光的自我消融狀態，並透過 שמע（Shema）把這光引至自身。
(כי מן הק״ש [הקריאת שמע] לא היה פטור ואפילו ר׳ [רבי] שמעון בן יוחאי וחביריו אלא מן התפלה)
（因為他並未免於誦讀 שמע（Shema）；即使拉比西蒙・巴爾・約海及其同伴，也只免於祈禱。）
括號中的文字補充說，拉夫・耶胡達並未免於誦讀 שמע（Shema）；即使拉比西蒙・巴爾・約海及其同伴，也只免於祈禱。透過 שמע 將自我消融引至自身這件事，仍是人人都要做的。
והיתה תורתו ג״כ בבחי׳ בטול ממש בבחי׳ ואשים דברי בפיך.7 ודברי אשר שמתי בפיך8 וכמארז״ל [וכמאמר רבותינו זכרונם לברכה] מתניתין מלכתא.9
他的妥拉也處於真實的自我消融狀態，即「我把我的話放在你口中」以及「我放在你口中的話」的層面；正如我們蒙福的賢者所說：「《Mishnah》（משנה）是王后。」
拉夫・耶胡達的妥拉學習本身也是自我消融：正如經文所說， ה׳ 的話彷彿被放在他的口中。因此，賢者稱《Mishnah》為「王后」；在《Torah Ohr》（תורה אור）〈Shemos〉（שמות，49b）中，阿爾特雷貝解釋了這個比喻：《Mishnah》是在智慧中進行精煉的工作，辨別不潔與潔淨、禁止與允許。
בחי׳ מלך שמצוה וגוזר שיהי׳ [שיהיה] הפסק כך10 כי מלך במשפט יעמיד ארץ11 לזכות את הזכאי כו׳. שיש ב׳ בחי׳. בחי׳ עבד שלומד כדי שידע רצון המלך.
這是王者的層面：他命令並裁定判決必須如此，因為「王以公正使大地穩固」，為要判無辜者無罪等等。這裡有兩種層面：僕人的層面——他學習是為了知道王的意願；
《Mishnah》如同一位王者，他裁定判決必須如此，因為「王以公正使大地穩固」。《Toras Shmuel》在 Kehot 註釋中引述的解釋指出，拉夫・耶胡達在學習中判無辜者無罪、判有罪者有罪，便使上界也作出同樣的判決，「一切各安其位」。學習者有兩種：僕人為了知道王的意願而學習；而正如下一部分所說，另一種是王。
本段說明，妥拉如何引下 ה׳不變的光：拉夫・耶胡達全然消融於 ה׳面前，學習損害法，使他的裁決把邪惡與神聖分開；他的妥拉則如同王者的命令。
《Toras Shmuel》在 Kehot 註釋中引述的解釋指出，拉夫・耶胡達透過學習《נזיקין》（Nezikin）並判無辜者無罪、判有罪者有罪，便把外殼（קליפה，kelipah）與神聖分開，並使上界也作出同樣的判決——「一切各安其位」；該處又補充說，學習這些法則能使受壓迫者脫離壓迫者。
參考出處
- 1אני ה׳ לא שניתי · Malachi 3:6
- 2רב יהודה דכולי תנויי׳ בנזיקין · Berakhot 20a:4
- 3ויתפרדו כל פועלי און · Psalms 92:10
- 4הי׳ פטור מן התפלה · Shabbat 11a:8
- 5שהיתה תורתו אומנתו · ראה אוה״ת ויקרא ע׳ רנו. לקו״ש חי״ז ע׳ 307. 356 ואילך.
- 6אין זה ילוד אשה · Niddah 13a:23
- 7ואשים דברי בפיך · Isaiah 51:16
- 8ודברי אשר שמתי בפיך · Isaiah 59:21
- 9מתניתין מלכתא · Beitzah 28b:14–15
- 10שיהי׳ הפסק כך · בתורת שמואל תרכ״ז ע׳ רעא (הוצאת תש״ס ע׳ רצז) מבאר זה ”כמו״כ ע״י הלימוד שלמד בסדר נזיקין וזיכה את הזכאי וחייב את החייב עי״ז הפריד הקליפה מהקדושה להיות יתפרדו כל פועלי און כו׳. נמצא שע״י דבורו בתורה גרם למעלה לזכות את הזכאי כו׳ וז״ע בחי׳ משפט שיהי׳ כל דבר על מכונו” עכ״ל ע״ש. וראה שם ע׳ שפ ”היינו כי ע״י לימוד דינים עי״ז מציל העשוק מיד עשקו”.
- 11מלך במשפט יעמיד ארץ · Proverbs 29:4
19ובחי׳ מלך שבעת לימודו הוא הגוזר ומצוה לעצמו כו׳ וז״ש [וזהו שכתוב] ויהי בישרון מלך1 לפי ששכינה היתה מדברת2 מתוך גרונו של משה.
以及王者的層面：他在學習時，自己就是發出裁定與命令的人，等等。這就是經文所說的「耶書崙中有一位王」；因為聖者的臨在（שכינה，Shechinah）從摩西（משה）的喉中說話。
第二種學習者如同君王：他研習時，便由他自己裁定律法。本篇之前的一篇論述（מאמר，maamar）《托拉奧爾》（תורה אור）38a 中，阿德莫爾・哈扎肯（אדמו״ר הזקן）也引述了同一段話： ה׳的言語——「 הוי׳（Havayah）說」——從摩西的喉中發出；而人在示瑪（שמע，Shema）中於「一」字上達到捨身奉獻（מסירות נפש，mesirus nefesh），便能達到「我放在你口中的話」。
וכך ר׳ [רבי] שמעון בן יוחאי וחביריו ורב יהודא לפי מדרגתו.
拉比西蒙・巴爾・約海（רבי שמעון בר יוחאי）和他的同伴們也是如此；拉夫・耶胡達（רב יהודא）則是按照他自己的層次。
拉比西蒙・巴爾・約海和他的同伴們，以及處於自身層次的拉夫・耶胡達，在學習時也同樣是君王。
שכפי ערך בטול נפשו לאור א״ס ב״ה. ככה היתה המשכת אור א״ס ב״ה בתורתם ועבודתם. והמשנה המדברת בפיהם היא דבר ה׳ ממש. ועי״ז נמשך בטול העולם במציאות למטה כמו למעלה:
因為，一個人的靈魂對無限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof），願祂受頌讚，達到何等程度的自我消融（ביטול，bittul），無限之光也就以相應的程度被引入他們的妥拉與事奉之中。而從他們口中說出的《米示拿》（משנה），確實就是 ה׳的話語。藉此，世界於存在中的自我消融，也被引入下界，如同在上界一樣：
一個人的靈魂對無限之光的自我消融愈深，愈多無限之光便被引入他的妥拉與事奉之中。因此，這些賢者口中所說的《米示拿》，確實就是 ה׳的話語；藉此，世界在下界的存在也如同在上界那樣達到自我消融。
本段完成了僕人與君王之間的對比：對於靈魂完全自我消融的人——例如摩西、拉比西蒙・巴爾・約海和拉夫・耶胡達——無限之光會透過他們的妥拉發言，而下界的世界也如同上界一樣自我消融。
《托拉奧爾》（38a）中本篇之前的 מאמר，正如 Kehot 的註釋所引述的，將關於摩西的這段話與未來的時代「我要住在你們中間」聯繫起來，也與示瑪祈禱中的捨身奉獻聯繫起來；藉此，人便能達到「我放在你口中的話」。
參考出處
- 1ויהי בישורון מלך · Deuteronomy 33:5
- 2ששכינה היתה מדברת · נסמן לעיל לח, א.
燈芯、油與光合而為一 ¶20–21
20והנה אור התורה הזה נאחז ומתחבר במצוה כי כל התורה שלפנינו הן תושב״כ [תורה שבכתב] ושבע״פ [ושבעל פה] עיקרן ויסודותן היא במצות
如今，妥拉（תורה，Torah）之光依附於誡命（מצוה，mitzvah），並與之結合；因為我們眼前的整部 תורה，無論是書面 תורה 還是口傳 תורה，其本質與根基都在於誡命（מצות，mitzvos）。
妥拉之光依附於誡命，正如火焰依附於燈芯；因為整部 תורה，無論是書面還是口傳，其本質與根基都在於誡命。
שע״ז נאמר ותמלא כדה ותעל.1 כ״ד ספרין דאורייתא23 כו׳ שהן בחי׳ כד שנשאב מים העליון4 חכמה עלאה של א״ס ב״ה שהוא עד אין קץ ותכלית וע״ז נאמר והיו הדברים האלה5 אשר אנכי מצוך. אנכי דייקא.
關於此，經文說：「她裝滿了自己的水罐，就上去了」；「妥拉的二十四（כ״ד，kaf-dalet）部書卷」等等；它們屬於水罐（כד，kad）的層面，藉此汲取上層之水——無限者（אין סוף，Ein Sof；願祂受頌）的上層智慧（חכמה，Chochmah）；祂無窮無盡，無有邊際。關於此，經文又說：「我（אנכי，Anochi）所吩咐你的這些話將會是……」；其中「我」（אנכי）是特指。
利百加（רבקה）「裝滿了自己的水罐，就上去了」：她的水罐（כד，kad；其字母代表二十四）就是妥拉的二十四部書卷，藉此引來上層之水，即無限者無窮的智慧（חכמה）。這就是為何經文說：「我（אנכי）所吩咐你的這些話」：這些誡命源自 ה׳自身的「我」。在《Torah Ohr》（תורה אור）Toldos（18a）中，阿德莫爾哈扎肯（אדמו״ר הזקן）對利百加的水罐也作同樣的解讀，並補充說，正如本篇所述，妥拉包裹在物質事物、農產品與祭獻之中，因此藉由誡命，這些事物得以精煉，而「我（אנכי）」得以顯露。
這段將兩盞燈連結起來：妥拉無限的光由誡命承載，正如妥拉的二十四部書卷是一只「水罐」，汲取上層的智慧之水。
《Or HaTorah》（אור התורה）在 Kehot 註釋所引的內容中補充說，這只水罐是 Yesod 的水罐，而 Yesod 就是書面妥拉的二十四部書卷。
參考出處
- 1ותמלא כדה ותעל · Genesis 24:16
- 2כ״ד ספרין דאורייתא · Tikkunei Zohar, Tikkun 21 · 47a:12–14
- 3כ״ד ספרין דאורייתא · Tikkunei Zohar 47a:12–14
- 4כד שנשאב מים העליון · ראה אוה״ת נ״ך כרך ב ע׳ תתכט: וכד דיסוד זהו כ״ד ספרין של תושב״כ ע״ש.
- 5והיו הדברים האלה · Deuteronomy 6:6
21והמצוה היא הפתילה שמתלבשת בנפש השכלית והחיונית להעלות׳ ולקשרה באור התורה שהיא בחי׳ חכים ולא בחכמה ידיעא1 הפך שכל אנושי ובה שורה א״ס ב״ה כמ״ש ה׳ בחכמה יסד ארץ.2
誡命（מצוה，mitzvah）就是燈芯；它穿入理性靈魂與生命靈魂之中，為要將它提升，並使它與妥拉之光相連。妥拉之光乃是「智慧者，卻非憑可知的智慧」這一層面，與人類理智相反；無限者（אין סוף，Ein Sof），願祂受頌讚，安住其中，正如經上所說：「הוי׳（Havayah）以智慧奠立大地。」
現在，這個比喻完整了：מצוה是燈芯。它穿入人的理性靈魂與生命靈魂，為要提升它，並使它與妥拉之光相連；這是一種不同於人類智慧的智慧，無限者安住其中，正如「ה׳以智慧奠立大地」所說。
אך צריך להקדים התבוננות של נפש האלקית היא נר ה׳ נשמת אדם3 כדי להיות ואהבת וגו׳ בכל לבבך4 כי רוח אייתי רוח5 ואמשיך רוח וכמ״ש אם ישים אליו לבו6 וגו׳
但必須先[進行]具有ה׳性質的靈魂（נפש האלקית，nefesh Elokis）的觀照；它是「ה׳之燈，人的靈魂」，如此才能有「你要愛……」，「盡你的心」；因為「靈帶來靈，並引降靈」；正如經上所說：「若他將心意歸向祂」，等等，
不過，首先，נפש האלקית——「ה׳之燈」——必須觀照，才能激發「盡你的心」的愛。正如《Zohar》（זהר）所說，來自下方的靈帶來並引下降自上方的靈；而約伯（איוב）所說「若他將心意歸向祂」，按字面意思，是指ה׳將心意放在人身上；此處則把它解作人將自己的心轉向ה׳。
עד שתהיה חכמה שבנפש החיונית בחי׳ השמן הנמשך אחר הפתילה של מצוה להתכלל ממש באור התורה שתתהפך ממש מהפוך אל הפוך משכל אנושי המושג לשכל חכמת התורה חכמת אלהית בחי׳ חכים ולא בחכמה ידיעא כו׳
直到生命靈魂中的智慧（חכמה，Chochmah）成為隨著誡命的燈芯被引來的油這一層面，從而真正融入妥拉之光；如此，它便徹底從一端轉變到截然相反的一端，從可理解的人類理智，轉成妥拉智慧的理智——神聖智慧，即「智慧者，卻非憑可知的智慧」這一層面，等等。
目標是使生命靈魂的חכמה成為隨著誡命的燈芯被引來的油，直到它融入妥拉之光。它從一端轉變到另一端，從人類推理轉化為妥拉的神聖智慧。
שלכן נתלבשה בענינים גשמיים וכל ענינים גשמיים כלולים בה כמו כל צמח האדמה ופרי העץ בסדר זרעים. וכל בעלי חיים בסדר קדשים.
這就是[妥拉]以物質事物為載體的原因；一切物質事物都包含於其中，例如一切從地上生長之物，以及樹上的果實，都在《Zeraim》（זרעים，種子篇）中；一切生物則在《Kodashim》（קדשים，聖物篇）中。
這就是妥拉以物質事物為載體的原因：《Zeraim》（種子篇）論及一切從地上生長之物及樹上的果實，《Kodashim》（聖物篇）則論及動物。
כדי לברר ולהפך הכל בקדושה. וימלא כבוד7 ה׳ את כל הארץ הלזו הגשמית כו׳:
[這是]為要淬煉萬有，使一切轉化為神聖：「ה׳的榮耀要充滿全地」，就是這片物質的[大地]，等等。
這一切都是為了使一切物質事物得以淬煉並轉化為神聖，直到「ה׳的榮耀充滿全地」——這片物質的大地。
這段把兩盞燈的意象合而為一：誡命是燈芯，生命靈魂的理智是油，妥拉是光；藉由觀照與誡命（מצוות，mitzvos），生命靈魂的智慧轉化為妥拉的神聖智慧，而物質世界則被淬煉，歸入神聖。
次序至關重要：先有觀照，激發愛，使生命靈魂的理智成為隨燈芯引來的「油」；接著，誡命將它繫於妥拉之光。妥拉的律法涵蓋農作物與動物，因此生命靈魂自身那個處理物質事物的心智，也能融入妥拉之中。
參考出處
- 1חכים ולא בחכמה ידיעא · Tikkunei Zohar 17b:3–4
- 2ה׳ בחכמה יסד ארץ · Proverbs 3:19
- 3נר ה׳ נשמת אדם · Proverbs 20:27
- 4ואהבת וגו׳ בכל לבבך · Deuteronomy 6:5
- 5רוח אייתי רוח · Zohar II, 162b
- 6אם ישים אליו לבו · Job 34:14
- 7וימלא כבוד ה׳ · Numbers 14:21
開篇經文的解釋 ¶22–23
22וזהו המגביהי לשבת.1 פי׳ המגביה י׳ הוא י׳ שבה׳ שהדל״ת הוא בחי׳ דלית. דלית ליה מגרמיה כלום נעשה2 ה׳ ע״י היו״ד3 שבתוכה
這就是「高舉而坐者」[的意思]。解釋如下：「高舉」（המגביהי，hamagbihi）意為「舉起字母 י（yud）」——也就是字母 ה（heh）裡的那個 י。因為 ד（dalet）屬於「無有」（דלית，dalis）的層面：「它本身一無所有」；它藉著其中的 י，才成為 ה。
這篇 maamar 回到開篇的經文。它把 המגביהי（hamagbihi，「高舉者」）讀作 המגביה י（hamagbiah yud，「舉起 yud」）：字母 ה（heh）是字母 ד（dalet），裡面有一個小小的 י（yud）。字母 ד 令人聯想到 דלית（dalis，「無有」），也就是「本身一無所有」；它只有藉著其中的 י，才成為 ה。Likkutei Torah 在 Shelach（44d）引述了這幾句；Kehot 的註釋所指的《Pardes Rimonim》（פרדס רמונים）則引述《Zohar》（זהר）說，聖者的臨在（שכינה，Shechinah）在貧乏時被稱為 ד（dalet）。
והיינו בחי׳ המצוה שמצדק נעשה צדקה. וצדקה תרומם גוי4 ע״י שמגביה את בחי׳ היו״ד שבה׳ למעלה מעלה באוא״ס [באור אין סוף] ב״ה ממש.
這就是誡命（מצוה，mitzvah）的層面：由「公義」（צדק，tzedek）成為「施捨」（צדקה，tzedakah）；而「施捨使一國升高」，是藉著將 ה 中的 י 提升得越來越高，直達無限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof）本身，願祂受頌讚。
這就是誡命的實踐：tzedek（צדק，「公義」）藉著增添一個 ה，成為 tzedakah（צדקה，「施捨」）。「施捨使一國升高」，因為它將那個 ה 裡的 י 越升越高，直達無限之光本身。
לשבת להיות בחי׳ מכון לשבתך5 דהיינו שתהא שם השראת אוא״ס [אור אין סוף] ב״ה ממש שהיא בחי׳ ישיבה
「坐」：成為「供祢居住之所」的層面；也就是使無限之光本身——願祂受頌讚——在那裡安住；這正是「坐」的層面，
「坐」意指成為「供祢居住之所」，使無限之光本身在那裡安住。坐著，正是這種安住的形象。
דהיינו בחי׳ ירידה והשפלה אצלו כביכול וכמ״ש וישב ה׳ מלך לעולם.6 כי להיות מלך לעולם היא בחי׳ ישיבה והשפלה כי על מי ימלוך כו׳.
也就是在祂那裡，彷彿是一種下降與自我降低；正如經上所寫：「 ה׳（Havayah）坐著作王，直到永遠（לעולם，le’olam）。」因為作世界的王，乃是坐與自我降低的層面；畢竟祂要統治誰呢？等等。
坐著是自我降低，就像君王坐在寶座上。對祂而言，作世界的王彷彿是一種下降，因為君王需要有臣民可統治。所以「ה׳坐著作王」描述的是祂自我降低，以治理世界；而 le’olam 同時有「永遠」和「統治世界」之意。
這段把開篇經文的前半句解作誡命的工作：誡命將 ה 裡的 י 提升至無限之光，於是成就一個無限之光安住其中的居所；對祂而言，這是一種自我降低，就像君王坐著治理國度。
Kehot 註釋所引的 Yahel Or 解釋了 maamar 為何說要提升 ה 裡的 י：為了免得人以為這種提升是光的退隱，所以提升的也包括 ה。中間的雷貝（אדמו״ר האמצעי）指出，המגביהי 以 י 結尾，看起來像陰性形式；他解釋說，這個 י 是冠冕（כתר，Keser）中智慧（חכמה，Chochmah）之 ayin [無] 的點。
參考出處
- 1המגביהי לשבת · Psalms 113:5
- 2פי׳ המגביה י׳ . . נעשה ה׳ · ראה יהל אור ע׳ תלח ”ור״ל שלא תאמר עלי׳ זו היא הסתלקות האור . . עז״א שהוא הגבהת הה׳ ג״כ” ע״ש. וראה במאמרי אדה״א בראשית ע׳ תכג ”דלכאורה יפלא מ״ש המגביהי ביו״ד שהוא לשון נוק׳ הל״ל המגביה לשבת, אלא יו״ד זה הוא בחי׳ נקודה דאין דחכמה שבכתר” ע״ש. לקו״ת שלח מד, ד.
- 3נעשה ה׳ ע״י היו״ד · פרדס שער כ״ז ספ״ז בשם הרע״מ.
- 4וצדקה תרומם גוי · Proverbs 14:34
- 5מכון לשבתך · Exodus 15:17
- 6וישב ה׳ מלך לעולם · Psalms 29:10
23וזו היא העלאה שע״י המצות ממטה למעלה. אבל התורה אור היא המשכה מלמעלה למטה המשפילי לראות בשמים1 תושב״כ [תורה שבכתב]. ובארץ תושבע״פ [תורה שבעל פה].
這就是藉著誡命（מצות，mitzvos）由下而上的提升。但「妥拉（תורה，Torah）是光」，乃是由上而下的引下：「祂屈身觀看天上」——成文 תורה；「以及地上」——口傳 תורה。
這一切都是誡命所帶來的由下而上的提升。妥拉則是相反的運動，是由上而下的引下；這就是經文的後半句：「祂屈身觀看天上」指成文 תורה，「以及地上」指口傳 תורה。
ושם הוא לראות בחי׳ ראיה והתגלות אוא״ס [אור אין סוף] ב״ה למטה כמו למעלה.
而在那裡，便是「觀看」：觀看的層面，以及無限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof），願祂受頌讚，在下方如同在上方那樣顯現。
在妥拉中，無限之光不僅是被理解的，更是「被看見」的：祂在下方顯現得如同在上方一樣清晰。
ולא בחי׳ שמע ישראל2 דהיינו התבוננות שבנפש האלהית שהיא בחי׳ שמיעה בלבד אלא כמ״ש כי עין בעין יראו3 וגו׳:
這不是「以色列啊，你要聽」的層面，也就是具有ה׳性質的靈魂（נפש האלקית，nefesh Elokis）中的沉思；那僅是聽聞的層面，而是如經上所說：「因為他們必眼對眼看見」，等等。
這超越了「以色列啊，你要聽」——具有ה׳性質的靈魂的沉思；那只如同聽聞某事，而不是親眼看見。妥拉帶來如同觀看一般的顯現，正如「因為他們必眼對眼看見」這一應許所說。
這段將開篇經文的後半句解作妥拉把無限之光引下，帶來如同觀看一般的顯現；這種顯現超越了具有ה׳性質的靈魂之沉思所達到的「聽聞」。
因此，這篇講章（מאמר，maamar）將整節經文逐一對應：「高舉而坐」是藉著誡命而提升；「屈身觀看天上和地上」則是妥拉之光的下降，涵蓋成文 תורה與口傳 תורה。註釋所引的 Likkutei Torah 段落，將這種觀看與未來的顯現相連，亦即「他們必眼對眼看見」。
參考出處
- 1המשפילי לראות בשמים · Psalms 113:6
- 2שמע ישראל · Deuteronomy 6:4
- 3כי עין בעין יראו · Isaiah 52:8
瑪瑪爾學完了嗎？
標記為已學習；此篇將計入本週及本年度的希尤姆。
在事奉中的實踐
祈禱前，人先穿上祈禱披巾（טלית）與經匣（תפילין），引下環繞之光以提升動物性靈魂；接著在「聽」（שמע）禱文中沉思：一切受造之物唯從 ה׳ 的言語而來，直到具有 ה׳ 性質的靈魂之愛點燃動物性靈魂的心智與情感。與此同時，人要持守誡命（מצוות），尤其是施捨；誡命能將靈魂提升到理解所不能及之處。人也要每天研習妥拉，學習新的內容，使無限之光引入自己的生命。
討論問題
- 為什麼燈芯而非油才是燈的根本部分？這說明具有 ה׳ 性質的靈魂扮演什麼角色？
- 根據本篇 maamar，惡的傾向如何能開始愛 ה׳？為什麼這種轉變始於它的智性？
- 誡命提升靈魂的方式，與妥拉將 ה׳ 的光引下的方式有何不同？
- 為什麼祈禱每天相同，而妥拉學習每天都必須帶來新的內容？
- 像僕人那樣學習妥拉，與像君王那樣學習妥拉，有何不同？拉夫・猶大的自我消融（ביטול，bittul）如何解釋這一點？