《托拉·奥尔》 · 帕拉沙 Mikeitz · 玛玛尔 3
ענין חנוכה
哈努卡（חנוכה，Chanukah）的主题
本译文由人工智能根据英文版翻译，并经过数轮对照英文和希伯来文的核查与修订。英文版本身仍在由读者审阅。如果您精通简体中文，我们诚盼您协助审阅这份译文。 志愿审阅
核心思想
对 ה׳ 的爱有两个源头，二者都来自上方：使人能够点燃这爱本身的力量（“亚伦（אהרן）点燃时”），以及使这爱扩展到超越人的尺度的额外之爱（“他修整灯盏时”）。人借着诫命（מצוות，mitzvos）达到二者；这些诫命如灯油一般，对理智而言晦暗，却能把 ה׳ 本身引降下来。
玛玛尔概要
哈努卡以灯火而非宴席为标记，因为希腊人的禁令针对托拉（תורה，Torah），而非犹太人的身体；经文称，诫命（מצוה，mitzvah）是灯，תורה是光。诫命如油：它本身没有光，然而智慧（חכמה，Chochmah）之光，即口传托拉之光，正由此引降。阿尔特·雷贝（אדמו״ר הזקן）接着问，为何圣殿灯台清晨的点灯称为“修整灯盏”，而夜间的点灯称为“点燃”。灯台是以色列全体的共同灵魂，其七盏灯代表七位牧者，其中有亚伦；他点燃以色列对 ה׳ 的爱。人可以借着默想 ה׳ 对无数世界的王权而培育爱；然而，这一切王权不过是 ה׳ 的“名”与祂的谦卑，而 ה׳ 这位独一者则超越诸世界。领悟这一点后，灵魂便渴望离开诸世界，与祂紧密结合。即使这份渴望也是 ה׳ 的恩赐，是“点燃”：赐给如夜晚般晦暗的灵魂；从上方而来、使这份爱扩大的爱则是“修整灯盏”，体现了亚伯拉罕（אברהם）慈爱（חסד，Chesed）的晨间特质。二者都通过诫命而来；诫命是王的肢体，握住其中一肢，便是牵引王本人。开篇提出的“生命之道”这一问题，在现存刊印的这篇 maamar 中并未讨论。
提纲
- 哈努卡为何以灯火纪念希腊人的禁令针对的是托拉，而非人的身体，因此纪念的主题是“诫命是灯，托拉是光”；那么，“生命之道”又是什么？¶1
- 诫命如油；灯台的两次点灯诫命如油，自身晦暗，却使托拉智慧之光得以发出。为何清晨的点灯称为“修整灯盏”，夜间的点灯称为“点燃”？灯台代表以色列的灵魂。¶2
- 亚伦与从上方而来的爱亚伦是七位牧者之一，他点燃以色列的爱；若没有 ה׳ 的帮助，任何有形之人都无法爱祂。“普通之火”是人通过默想 ה׳ 的王权而获得的爱。¶3–4
- 一与独一：王权即谦卑“一”指 ה׳ 与诸世界的关系；“独一”指超越诸世界的 ה׳。生命力、王权与赞美只属于祂的名，而祂超越诸世界的伟大正是祂的谦卑。¶5–8
- 点燃、修整灯盏与诫命灵魂渴望超越诸世界；ה׳赐下爱的力量（点燃），并使这爱扩大（修整灯盏）；人通过诫命——王的肢体——达到二者。¶9
核心概念
- 诫命是灯נר מצוה
- 诫命被比作灯油：它本身没有理智能够把握的光，然而托拉之光正由它而来。
- 修整灯盏与点燃בהטיבו ובהעלות
- 这两个动词指灯台在清晨和夜间的点灯：点燃是 ה׳ 赐下使人能够爱的根本力量；修整灯盏则是从上方而来的额外之爱，使这爱得以扩大。
- 贵妇人的侍从שושבינא דמטרוניתא
- 《佐哈尔》（זהר）对亚伦的称号；他点燃以色列会众的爱，为他们与 ה׳ 结合做准备。
- 一与独一אחד ויחיד
- “一”指诸世界在祂面前自我消融时 ה׳ 的统一；“独一”指 ה׳ 本身的状态，超越与任何世界的关系。
- 普通之火אש של הדיוט
- 人通过默想 ה׳ 的王权而自行生起的爱，犹如祭司带到祭坛上的火，与从天而降的火并存。
- 王的肢体רמ״ח אברין דמלכא
- 248条积极诫命；握住其中一条，便能把 ה׳ 本身牵引到人身边，犹如握住王的一肢便牵引王本人。
哈努卡为何以灯火纪念 ¶1
1ענין חנוכה.1 הנה קבעו הנס בנרות.2 משא״כ בשאר נסים בפסח ביציאת מצרים תאכלו מצות בפורים ימי משתה ושמחה3 כנגד הגלות שהיה ג״כ גופני במצרים בחומר ובלבנים4 ובימי המן בקש להשמיד כו׳ ושללם לבוז5
哈努卡节（חנוכה，Chanukah）的意义。现在，[圣贤们]规定以灯烛[纪念]这一奇迹。这与其他奇迹不同：逾越节（פסח，Pesach）纪念出埃及，规定“你们要吃无酵饼（מצות，matzos）”；普珥节（פורים，Purim）则是“宴饮欢庆的日子”——这对应于那场流亡，因为那也是身体上的流亡：在埃及时，他们“在泥浆和砖块中”劳作；在哈曼（המן）的日子里，他企图“毁灭……”他们，并“掠夺他们的财物”。
本篇首先指出，每个节日都以恰当的方式纪念其奇迹。逾越节和普珥节以吃喝宴饮来纪念，因为这两场流亡都威胁到犹太人的身体：埃及的奴役，以及哈曼企图毁灭他们并掠夺他们财产的法令。考亥特版的注释记载，数份手稿将此篇讲章（מאמר，maamar）的日期记为5560年（1799年）的哈努卡安息日。
משא״כ בחנוכה6 שהיו ישראל שרוים על אדמתם ולא גלו מארצם רק גלות התורה7 להשכיחם תורתך ולהעבירם חוקי רצונך לפיכך קבעו בנרות על שם הפסוק (משלי ו) כי נר מצוה ותורה אור8 ודרך9 חיים תוכחות מוסר.
但哈努卡节并非如此；当时以色列民居住在自己的土地上，并未被逐出国土；只有托拉（תורה，Torah）遭受流亡：“使他们忘记你的托拉，并使他们违背你旨意的律例。”因此，[圣贤们]规定以灯烛来纪念，这是依据经文（《箴言》6）：“因为诫命（מצוה，mitzvah）是灯，托拉是光，管教的责备乃是生命之道。”
希腊人的法令没有把以色列民赶出土地，也没有威胁他们的身体；其目标是托拉，要使犹太人忘记托拉并弃绝其律法。因此，救赎以灯烛为标志，因为《箴言》中的经文称诫命为灯、托拉为光。考亥特注释还引用了雷贝（הרבי）对“为何纪念的不是战争胜利”的回答：战争本身所争的就是灯烛——灵魂之灯与诫命之灯。
ולהבין ענין פסוק זה וגם סיפא דקרא דכתיב ודרך חיים וגו׳. צריך ביאור איזה דרך חיים הוא מלבד התורה והמצות האמורה למעלה בפסוק.
要理解这节经文的含义，也要理解经文末尾所写的“生命之道……”。这需要解释：除了经文前面提到的托拉和诫命之外，还有什么“生命之道”？
阿尔特·雷贝（אדמו״ר הזקן）针对经文其余部分提出疑问。若灯是诫命，光是托拉，那么经文所增添的“生命之道”又是什么？本篇讲章的印行文本并未再回到这个问题。
本段解释了为何哈努卡节以灯烛而非宴席来纪念：希腊人的压迫针对精神层面，目标是托拉和诫命，而经文称诫命为灯、托拉为光。随后，本段又提出疑问：经文所增添的“生命之道”是什么意思？
考亥特的注释引用了雷贝的观察：哈努卡节也有军事胜利，即“强者被交在弱者手中”；雷贝指出，战争本身所争的就是灯烛——灵魂之灯与诫命之灯。
出处
- 1ענין חנוכה · ראה לעיל בציונים לכ״ק אדמו״ר זי״ע. בכמה כת״י מצוין ”שבת חנוכה תק״ס”. ראה ברשימת המאמרים שבסו״ס מאמרי אדה״ז הקצרים ע׳ תרכד הערה 159. לכללות המאמר ראה אוה״ת בראשית כרך ז ע׳ תתתא, ב ואילך. נ״ך כרך א ע׳ תקעו.
- 2קבעו הנס בנרות · והרי בחנוכה הי׳ גם הנס דמסרת גבורים ביד חלשים כו׳ ובלעדו א״א נס הנרות (אבל גם לולא נס הנרות — הי׳ נגאלים מגלות יון ע״י הנס דמסרת) — ועכצ״ל שגם המלחמה היתה בענין הנרות (נר הנשמה ונר המצוה). — (ממכתב כ״ק אדמו״ר זי״ע ימי החנוכה תשל״א) לקו״ש ח״ה ע׳ 445. ראה אוה״ת בראשית כרך ה תתקסו, ב. ובכרך ז תתקס, א בהקושיא למה קבעו בנרות הלל והודאה ולא במשתה ושמחה כמו ביו״ט. וראה שם תתתמ, ב. ובד״ה מאי חנוכה תשמ״ז. דהרי עיקר הנס הוא נצחון המלחמה וכנוסח תפלת על הנסים ובפרט לפי הנוסח ”ועל המלחמות”. ראה פלח הרמון בראשית ק, א. בלקו״ת קרח נד, ד מציין לד״ה זה בענין שמעשה המצות נק׳ נר מצוה.
- 3
- 4בחומר ובלבנים · Exodus 1:14
- 5ושללם לבוז · Esther 8:11
- 6שו״ה להשמיד — משא״כ בחנוכה · בבוך 167 נוסף: בגלות יוון.
- 7שו״ה אדמתם — התורה · בבוך 167 הנ״ל נוסף: שרצו.
- 8לפיכך קבעו בנרות על שם הפסוק . . כי נר מצוה ותורה אור · Shabbat 23b
- 9
诫命如油；灯台的两次点灯 ¶2
2והענין כי מה שהמשיל המצוה לנר1 והתורה לאור הוא מובן שכמו שהנר נקרא על שם השמן2 כלשון רז״ל [רבותינו זכרונם לברכה] נר של שמן נר של שעוה.
解释如下。[经文]把诫命（מצוה，mitzvah）比作灯，把托拉比作光，这一点是容易理解的：正如灯是按照油来命名的，正如我们的贤哲（愿其记忆蒙福）所说：“油灯、蜡烛灯”，
经文把诫命比作灯，老阿尔特雷贝（אדמו״ר הזקן）解释了其中的缘由。贤哲的说法中，灯是按照燃料来命名的（“油灯、蜡烛灯”），所以“灯”指的是燃料。Torah Ohr（תורה אור）中稍后的一篇 maamar（Miketz 38b）则以灯芯为灯命名，因为灯芯把光与油连接起来；Kehot 注释中引用的 Sefer HaMaamarim 5643 说，这两种解释的意旨相同。
הנה אע״פ [אף על פי] שהשמן אין בו אור מצד עצמו ואדרבה הוא מכבה את אור הנופל לתוכו מ״מ ממנו ועל ידו נמשך להב שלהבת האור הנאחז בפתילה במעט שמן הנמשך אחר הפתילה
那么，虽然油本身没有光，反而会熄灭落入其中的光，然而，光焰的火苗却是从油而来、并借着油而引出的；它附着在灯芯上，由沿灯芯引上来的少量油供给。
油本身不发光；把油倒在火焰上，火焰反而会熄灭。然而，附着在灯芯上的火焰，正是从油而来、并借着油燃烧的；灯芯引上来的少量油供给火焰。
שהרי בכלות השמן נכבה האור.
因为油一旦用尽，光就熄灭了。
证据是：油用尽时，火焰便熄灭了；光依赖于油。
ככה ממש היא המצוה הגם שהוא רצון המלך בלי שום טעם ודעת ואין בה שום השגה מ״מ ממנה ועל ידה נמשך ונתגלה אור החכמה
诫命正是如此：虽然它是君王的旨意，全无任何理由或理解，其中也完全没有可理解之处，然而，智慧（חכמה，Chochmah）的光却从它而来、并借着它被引下并显露出来。
诫命如同油。它是君王的旨意，其中没有任何理智能够把握的理由；然而，Chochmah 的光却从它而来、并借着它被引下并显露出来。
זו תורה שבע״פ [שבעל פה] דאורייתא מחכמה נפקת3 והחכמה והבנה בתורה שבעל פה הוא רק להבין ולהשיג פי׳ וטעם המצות כל מסכת לפי ענינה.
这就是口传托拉，因为“托拉源自 Chochmah”；而口传托拉中的 Chochmah 和理解，只是为了明白并领会诫命的解释和理由，每一篇论篇都依照自己的主题。
这光就是口传托拉，因为《佐哈尔》（זהר）说：“托拉源自 Chochmah。”口传托拉的全部智慧，都是为了阐明诫命的理由；塔木德的每一篇论篇，都阐明与其主题相关的诫命理由。因此，托拉之“光”是从诫命之“灯”引出的。
וביאור ענין זה דרך פרט בעבודת ה׳.
[现在来]详细阐明这件事在事奉 ה׳ 中的含义。
老阿尔特雷贝现在转而说明，这一原理如何体现在一个人的事奉 ה׳ 中。
הנה כתיב (שמות ל) בבקר בבקר בהטיבו את הנרות יקטירנה4 ובהעלות5 אהרן את הנרות בין הערבים יקטירנה6. ולהבין למה גבי בבוקר כתיב בהטיבו7 ובבין הערבים בהעלות.
经上记着（出埃及记 30）：“每日早晨，他整理灯盏（בהטיבו，be-heitivo）时，要焚烧它[香料]；亚伦（אהרן）在黄昏点燃灯盏（בהעלות，be-haalos）时，也要焚烧它。”我们需要明白，为什么说到早晨时用的是“整理”，说到黄昏时用的却是“点燃”。
托拉关于焚香的命令中，早晨点灯称作“הטבה”，意为“整理”或“使之完好”；傍晚点灯则称作“העלאה”，意为“升起”或“点燃”。问题在于，为什么这两个时辰用不同的动词来描述。
הנה כנסת ישראל מקור נשמות ישראל נקרא׳ [נקראת] בשם מנורה והיא מקשה שכל ישראל הם באחדות והיא מתחלקת לשבעה נרות.
以色列会众（כנסת ישראל），即以色列众灵魂的源头，被称为灯台（מנורה，Menorah）。它是[由一整块锤打制成]的，因为全体以色列人合而为一，而灯台又分为七盏灯。
以色列会众是所有犹太灵魂的共同源头，也就是灯台。灯台由一整块金子锤打而成，表明所有犹太人原为一体；然而，它又分枝成为七盏灯。
כי דרך פרט יש ששים רבוא נצוצו׳ כלליי׳ שכל ניצוץ מתחלק לששים רבוא נצוצות פרטיות כמבואר בתניא8 ודרך כלל נכללו בשבעים נפש שירדו אבותינו למצרים.9
因为从个别层面来看，有六十万个总体性的火花，每一个火花又分为六十万个个别的火花，正如《Tanya》（תניא）所阐明的；而从总体层面来看，它们包含在我们的先祖下埃及时的七十个灵魂之中。
灵魂分为六十万个总体火花，每一个又细分为六十万个个别火花。更概括地说，它们包含在雅各（יעקב）家族下埃及的七十个灵魂之中。
本段阐明灯与光的比喻：诫命如同油，虽然自身没有光，却是托拉智慧之光的源头。接着，段落提出灯台在早晨和黄昏点灯方式的不同，并引出灯台作为以色列整体灵魂的象征。
Torah Ohr 后面在 Miketz 38b 的一篇 maamar 着重于另一种解释：以灯芯来为灯命名，因为灯芯把光与油连接起来。两种解释都指出同一个要点：若没有诫命这一燃料，光就无法照耀。
出处
- 1מה שהמשיל המצוה לנר · ראה באוה״ת נ״ך משלי ע׳ תקעו.
- 2שהנר נקרא על שם השמן · מובא באוה״ת נ״ך כרך א ע׳ תקעו. ראה לקמן לח, ב: ענין הנר הוא שקרוי ע״ש הפתילה כי הוא עיקר הנר. — וראה ד״ה ענין חנוכה סה״מ תרמ״ג ע׳ לו שיש בנר ב׳ פי׳ ושניהם הם כוונה אחת. ע״ש.
- 3דאורייתא מחכמה נפקת · Zohar II, 121a
- 4בבקר בבקר בהטיבו את הנרות יקטירנה · Exodus 30:7
- 5שו״ה בהטיבו — ובהעלות · בבוך 167 הנ״ל: וכתיב ובהעלות.
- 6
- 7גבי בבוקר כתיב בהטיבו . . בהעלותך · Song of Songs 5:4
- 8כמבואר בתניא · פרק לז. [בבוך 167 הנ״ל: בלק״א].
- 9בשבעים נפש שירדו אבותינו למצרים · Deuteronomy 10:22
亚伦与从上方而来的爱 ¶3–4
3וכלל מן הכלל נק׳ בשם שבעה נרות דהנה אהרן שושבינא דמטרוניתא123 הוא אהרן כהן לאל עליון4 משבע׳ רועים56 המפרנסים ומשפיעים אלהותו ית׳ בכנסת ישראל שיאירו באור האהבה להתלהט אליו ית׳
整体中最总体的一层，称为“七盏灯”。亚伦（אהרן）是“王后（מטרוניתא，Matronita）的伴郎”；他是“אל עליון的祭司亚伦”，也是七位牧者之一，他们滋养并将祂的 אלהותו ית׳赐予以色列会众，使他们因爱的光而发亮，向祂炽烈燃烧，愿祂受称颂，
七十个灵魂最总体地汇聚为七盏灯，对应七位“牧者”，由他们将אלקות传递给犹太民众。亚伦在《Zohar》中被称为“王后的伴郎”（מטרוניתא，Matronita）；他引领新妇——与以色列会众相连的临在（שכינה，Shechinah）——来到君王面前。亚伦是其中一位牧者，他的使命是使他们因爱而发亮，这爱炽烈地向 ה׳燃烧。《塔木德》列出的七位牧者（Sukkah 52b）并未提到亚伦；雷贝（הרבי）在 Kehot 注释所引的一封信中，从《Zohar Chadash》（זהר חדש）找到了依据；该书列出亚伯拉罕（אברהם）、以撒（יצחק）、雅各（יעקב）、亚当首人（אדם הראשון）、亚伦、大卫（דוד）和所罗门（שלמה）。
בכלות הנפש כשלהבת העולה מאליה7 ולקיים מצות ואהבת8 שמקבלים עליהם בק״ש [בקריאת שמע] שיהי׳ [שיהיה] כך באמת לאמתו תקוע בלב כל אחד ואחד מישראל שהאדם מצד עצמו מאחר שהוא מגושם ומלובש בענינים גשמיים לא היה יכול לולי הקב״ה עוזרו.9
在灵魂倾尽之时，仿佛自行升腾的火焰；并履行“你要爱”这一诫命（מצות，mitzvas），这是他们在诵读 שמע（Shema）时所接受的；使这爱真实无妄，牢牢扎根在每一个以色列人的心中。因为人单凭自己，既有形质，又被物质事务所包裹，若非 ה׳帮助他，便无法做到。
爱的炽烈达到“灵魂倾尽”（כלות הנפש，kelos ha-nefesh）的地步：这是一种强烈的渴慕，以至灵魂愿为 ה׳而离开自身；它如同“自行升腾的火焰”，这是圣贤用来描述点燃圣殿灯台的惯常说法。每个犹太人都在 שמע（Shema）中接受了爱 ה׳的诫命，但被物质身体包裹的人，若没有 ה׳的帮助，便无法真正感受到这种爱。
本段将七盏灯与七位牧者相对应，尤其突出亚伦：他的职分是点燃以色列灵魂中对 ה׳的爱。段落还指出，这样的爱超出物质之人的自身能力，必须有 ה׳的帮助。
雷贝（הרבי）在注释所引的信中讨论：为何《塔木德》的名单没有提到亚伦，他仍被列为七位牧者之一。他从《Zohar Chadash》（זהר חדש）找到依据；该书列出亚伯拉罕（אברהם）、以撒（יצחק）、雅各（יעקב）、亚当首人（אדם הראשון）、亚伦、 大卫（דוד）和所罗门（שלמה）。
出处
- 1אהרן שושבינא דמטרוניתא · Zohar I, 266b
- 2אהרן שושבינא דמטרוניתא · Zohar, Addenda, Volume I 50:362–373
- 3אהרן שושבינא דמטרוניתא · Zohar, Vayikra 47:334–49:342
- 4כהן לאל עליון · Genesis 14:18
- 5אהרן . . משבעה רועים · ראה בלקו״ש ח״כ ע׳ 643 המקור לזה (ממכתב ימי הסליחות ה׳תשי״ט), וז״ל: לשאלתו המקור למש״כ בתו״א (לב, ב). ובלקו״ת בהעלותך (כט, ג) דאהרן הוא מז׳ רועים, דבסוכה (נב, ב) לא נזכר. וכהנ״ל הוא בעוד מקומות בתו״א — כמצוין במפתח. והמקור ע״ז י״ל בשנים: א) בז״ח (בסופו. תיקונים קד, א): קם רע״מ על רגלוי ואמר רעיין קדישין אברהם יצחק ויעקב ואדם קדמאה ואהרן ודוד ושלמה. ועפ״ז מתורץ ג״כ: 1) בתו״א (פב, א) — דאברהם הוא הרועה הראשון ובסוכה — אדה״ר. 2) בתו״א (לג, ג) משמע דגם יצחק בכלל הרועים. ב) בזח״ב (כו, ב): הוא (ל׳ יחיד) אהרן ומשה — לאכללא דא בדא. להעיר מתענית ט, א. וי״ל דלכן בהנ״ל לא נמנה רק א׳ מהם — העיקרי באותו ענין. וק״ל. והנה עוד יש להקשות בזה, והוא העיקר. בתו״א ולקו״ת מפרש ענין הז״ר שמשפיעים אלקות לכנס״י כו׳ ואינו מובן כלל מה ענין שת ומתושלח בזה? והנה הצ״צ עה״פ במיכה (ה, ד) מדייק דשני פי׳ בתיבת והקימונו: א) על אשור. ב) על בנ״י (כפי׳ התרגום) — ובדרך ממילא ינוצח אשור. ועפ״ז נ״ל ליישב כהנ״ל — דבסוכה הוא לפי פי׳ הא׳. ובז״ח ע״פ פי׳ הב׳. ולולא דמסתפינא הייתי אומר לבדוק בדפוסים הראשונים של הז״ח אולי צ״ל במקום אדה״ר — יוסף. וע״ד האושפיזין דחה״ס. אבל עומד לנגד ביאור זה מה שבתו״א (לג, ד) ובסהמ״צ להצ״צ מצות חנוכה מעתיק מסוכה הנ״ל ומפרש ענין הרועים כנ״ל. אבל יעוין שם שמביא מהז״ר רק אברהם יעקב ומשה. ועצ״ע. ואכ״מ.
- 6משבע׳ רועים · Sukkah 52b:13
- 7כשלהבת העולה מאליה · Shabbat 21a:9
- 8ואהבת · Deuteronomy 6:5
- 9לולי הקב״ה עוזרו · Kiddushin 30b
4והעזר הוא אהבה הבאה מלמעלה להמשיכו אליו. וזהו בחי׳ בהעלות ובהטיבו. כי הנה אמרו רז״ל [רבותינו זכרונם לברכה] אע״פ [אף על פי] שהאש יורד מן1 השמי׳ מצוה להביא מן ההדיוט.2
帮助乃是从上而来的爱，为要将人牵引到祂那里。这就是「点燃」与「修整灯火」的层面。因为我们的贤者，愿他们的记念蒙福，曾说：「虽有火从天而降，仍有一项诫命（מצוה，mitzvah），要从普通的[来源]带来[火]。」
ה׳的帮助以从上而来的爱临到人，把人牵引到祂那里；这正是「点燃」与「修整灯火」这两个动词所指的。贤者教导说，虽然火从天降临祭坛，仍有诫命要求人也带来普通的火。
פי׳ הדיוט3 הוא האהבה שאדם לוקח מחמת העולמות מבחי׳ מלכותו ית׳ שהוא מלך גדול ונורא על כל העולמות עליונים ותחתונים
说明：「普通的[火]」就是人因诸世界而生的爱；它源自 ה׳的王权（מלכות，Malchus）这一层面——愿祂受祝颂——即祂是一位统治一切上界与下界世界的伟大而可畏的君王。
「普通」之火象征人凭自己对 ה׳王权的默想而生的爱：祂是统治一切上界与下界世界的伟大而可畏的君王。《Likkutei Torah》（לקוטי תורה）中〈Shemini Atzeres〉一篇在界定「普通」之火时，回引本篇 maamar，并将它与「祂的右手拥抱我」所指的伟大之爱相对照。
וכל צבא השמים4 לך משתחוים ואלף אלפין ורבו רבבן קדמוהי5 כו׳ כמבואר בגמרא6 ובזוהר בביאור ענין רבוי העולמות וגדולתו.
「天上的万军都向你下拜」，又有「千千[侍奉祂]，万万[侍立]在祂面前……」，正如《Gemara》（גמרא）和《Zohar》（זהר）所阐明的；它们阐释了诸世界数量之众多以及祂的伟大。
默想数量浩瀚的诸世界，以及向 ה׳下拜的天军，如塔木德与《Zohar》所述，会使人爱慕祂。这是一种人凭自己的努力能够达到的爱。
这一段区分了两种爱，如同祭坛上的两种火：从上而来的爱，是 ה׳的恩赐；「普通」之爱，则是人藉着默想 ה׳统治无数世界的王权而培养出来的。
天火与祭司带来的火，分别对应由上而来的激发（אתערותא דלעילא，isarusa dileila）和由下而起的激发（אתערותא דלתתא，isarusa dilesata）。《Likkutei Torah》关于 Shemini Atzeres 的论述回指此处，以说明「普通」之火的定义。
出处
- 1אע״פ שהאש יורד מן השמים מצוה להביא מן ההדיוט · Eruvin 63a:15
- 2אע״פ שהאש יורד מן השמי׳ מצוה להביא מן ההדיוט · Mishneh Torah, Daily Offerings and Additional Offerings 2:1
- 3פי׳ הדיוט · בבוך 167 ליתא תי׳ ”הדיוט”.
- 4צבא השמים · Nehemiah 9:6
- 5ואלף אלפין ורבו רבבן קדמוהי · Daniel 7:10
- 6כמבואר בגמרא · Chagigah 12a
一与独一：王权即谦卑 ¶5–8
5וע״ד זה תקנו חז״ל [חכמינו זכרונם לברכה] לומר בשכמל״ו [ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד]12 לפני ואהבת. כי הנה אנו אומרים יחיד חי העולמים3 מלך משובח ומפואר עדי עד שמו הגדול כו׳. פי׳ יחיד הוא למעלה מבחי׳ אחד.
循着这一思路，我们的圣贤（愿其记念蒙福）制定了在「你要爱」之前诵念「愿祂王国荣耀之名永受祝福」。因为我们诵念：「独一者（יחיד，Yachid）、诸世界的生命、君王，祂伟大的名永远受赞美、得荣耀……」解释：「独一」（יחיד，Yachid）高于「一」（אחד，Echad）这一层面。
圣贤们制定在「你要爱」之前默诵「愿祂王国荣耀之名永受祝福」这一句，理由也相同：这是为了引发那种源于思念 ה׳王权的爱。晨祷称 ה׳为「独一者」（Yachid），这高于「一」（Echad）。
כי אחד היינו כמאמר רז״ל [רבותינו זכרונם לברכה] שהוא אחד בשמים ובארץ4 ובד׳ רוחות העולם כי כל העולמות עליוני׳ [עליונים] אינם תופסים מקום להיות יש ודבר נפרד בפני עצמם וכולא קמי׳ [קמיה] כלא וכאין נגדו חשיבי ממש ואין עוד מלבדו.5
因为「一」的意思，正如我们的圣贤（愿其记念蒙福）所说，是祂在天上、地上以及世界的四方都是一；因为所有更高的世界都不占有任何位置[属于它们自身]，不能作为一个实体、一件独立自存之物而存在；「在祂面前，一切都如同虚无」，它们在祂面前确实被视为虚无，此外别无他物。
「一」的意思是， ה׳在天上、地上以及四方都是一：诸世界虽存在，却在祂面前如同虚无，并没有属于它们自身的存在。这是 ה׳与受造界相关的统一。
לכן נקרא אחד והיינו כשמעריכין אותו נגד העולמות. אבל יחיד פי׳ הוא יחיד ומיוחד בפני עצמו והוא לבדו הוא ואינו בגדר העולמות כלל.
因此，当人将祂与诸世界相衡量时，祂被称为「一」。但「独一者」的意思是，祂自身独一无二，唯有祂自己；祂根本不属于诸世界这一范畴。
「一」仍是从 ה׳与诸世界的关系来描述祂。「独一者」则描述祂自身的状态，完全超越与诸世界的任何关系。
本段将「愿祂王国荣耀之名永受祝福」这一祝福语与思念 ה׳王权而生的爱联系起来，并区分「一」与「独一者」：「一」指 ה׳与诸世界相关的统一；「独一者」指 ה׳自身超越诸世界的状态。
「一」对应诸世界在 ה׳面前的自我消融（ביטול，bittul）：它们虽存在，却「如同虚无」；「独一者」则完全超越诸世界。下一段将说明，王权、生命力和赞美都只属于「名」，而不属于本体。
出处
- 1תקנו חז״ל לומר בשכמל״ו · Pesachim 56a:8–9
- 2תקנו חז״ל לומר בשכמל״ו · Shulchan Arukh, Orach Chayim 61:13–14
- 3יחיד חי העולמים · ראה לקמן מ, ג.
- 4שהוא אחד בשמים ובארץ · Berakhot 13b:18
- 5ואין עוד מלבדו · Deuteronomy 4:35
6וחי העולמים מלך פי׳ שכל חיות העולמות שמחיה את כולם ומהווה את כולם עליונים ותחתונים אינו אלא בשביל שהוא מלך וכולם מקבלים חיות מבחי׳ מלכותו ית׳ בעבור היותו מלך עליהם.
“诸世界的生命，君王”意指：诸世界的一切生命力——祂借此使上下所有世界都得以存活，并使它们全都成为存在——仅仅是因为祂是君王；它们都从祂的王权（מלכות，Malchus）这一层面领受生命力，愿祂受祝颂，因为祂是它们的君王。
“诸世界的生命，君王”意指：ה׳赐给诸世界生命与存在，只是以君王的身份如此行。王权是与他者相关的一种关系，因此，诸世界的一切生命力都来自 ה׳ 的王权，而不是来自祂的本质。
וכן מה שמשובח ומפואר דהיינו השבח מחמת שמשיגים גדולתו הוא עדי עד כי לגדולתו אין חקר1 ולמעלה יש שבח אחר שבח ועילוי אחר עילוי עד אין קץ ואין תכלית והכל הוא בעבור שמו הגדול
同样，祂“受赞美、得荣耀”——也就是因他们领会了祂的伟大而发出的赞美——是“直到永远”；因为“祂的伟大无法测度”。在上界，赞美一层高过一层，提升一层高过一层，无穷无尽、没有限量；这一切都是因为“祂的大名”。
受造物按照自己所能领会的程度来赞美 ה׳；这种赞美永无止境，因为总有更高的层面可供领会。然而，这一切所赞美的都是“祂的大名”，并非祂本身。
כי להיות נקרא שמו ומלכותו עליהם בלבד הוא ואינו יכול לנגוע לבחי׳ עצמותו ומהותו כלל
因为[这一切都是]仅仅为了使祂的名与 מלכות 临于诸世界；这全然不能触及祂的本质与本体，
这一切的目的，是使 ה׳ 的名与 מלכות临于诸世界。它完全无法触及祂的本质；《Torah Ohr》（תורה אור）后面的一篇 maamar（Miketz 40c）也作了同样的解释：诸世界源自 ה׳ 的 מלכות，那是一种外在的光辉，并不触及君王本身；而“愿名受祝颂”所谈的只是名这一层面。
כי לית מחשב׳ תפיס׳ [תפיסא] בי׳ [ביה] כלל2 שהוא יחיד ומיוחד ונשגב שמו לבדו3 כדכתיב מלכותך מלכות כל עולמים.4
因为“任何思想都无法把握祂”，祂是独一无二的，“唯有祂的名被高举”，正如经上所说：“你的王权乃是一切世界的王权。”
任何思想都无法把握 ה׳，因为祂独一无二，唯有祂的名被高举。因此经文说：“你的王权乃是一切世界的王权”：祂的王权与诸世界相关，而祂本身则超越诸世界。
这一段解释了祈祷文其余的话：诸世界的生命以及它们的一切赞美，都只来自 ה׳ 的王权与“名”，永远无法触及祂的本质。
这符合Chabad的教导：מלכות只是 ה׳向外显现的光辉，如同名号或声誉；一切世界都由此而造。
出处
- 1לגדולתו אין חקר · Psalms 145:3
- 2לית מחשב׳ תפיס׳ בי׳ כלל · Tikkunei Zohar 17a:10–12
- 3ונשגב שמו לבדו · Psalms 148:13
- 4מלכותך מלכות כל עולמים · Psalms 145:13
7וזהו במקום שאתה מוצא גדולתו1 שם אתה מוצא ענותנותו.2 כדכתיב המשפילי לראות3 בשמים ובארץ שאצלו ית׳ נחשב זאת להשפלה ולענוה להחיות רוח שפלים.4
这就是[“你在哪里发现祂的伟大，那里就发现祂的谦卑”]的含义，正如经文所说：“那使自己俯身观看天与地的”；因为对祂而言，愿祂受称颂，这也算是一种屈尊与谦卑，是为了“使卑微者的灵苏醒”。
圣贤教导说，无论何处提到 ה׳的伟大，也会提到祂的谦卑。即使只是观看天与地，对 ה׳而言也算是自我屈尊，为的是使卑微者的灵得以复苏。
וכן מה שכתוב סומך נופלים ורופא חולים וזוקף כפופים5 וכל הממלכה נקרא בשם ארץ להיות כארץ הלזו השפלה6 שירדה ממקום כבודה להיות מלך שמו נקרא.7
同样，经文说：“扶持跌倒者，医治病人，扶起弯腰者。”整个[王权的层面]都以“大地”为名，如同这低微的大地：它从自己尊贵的所在降下，使祂得以被称为“王”。
ה׳的王权被称为“大地”，即最低的层面，因为统治诸世界意味着从祂的尊荣中降下：祂自我屈尊，使“祂的名被称为王”，正如祷歌《Adon Olam》所说。在《Likkutei Torah（לקוטי תורה》的Bamidbar篇中，阿德莫尔·哈扎肯（אדמו״ר הזקן）解释说，王权（מלכות，Malchus）被称为“大地”，因为它是最低的层面，关联着一个民族；他并提到了这里这段话。
这一段说明， ה׳超越诸世界的伟大，实际上正是祂的谦卑：成为王并赐生命给受造物，对祂而言是一种降尊。
王权（מלכות，Malchus）被称为“大地”，因为它是流溢属性（ספירות，Sefiros）中最低的一项，也是诸世界的源头；《Likkutei Torah》的Bamidbar篇引用本篇maamar来说明这一比喻。
出处
- 1במקום שאתה מוצא גדולתו · נסמן לעיל לא, ד.
- 2במקום שאתה מוצא גדולתו שם אתה מוצא ענותנותו · Megillah 31a:12–13
- 3המשפילי לראות · Psalms 113:6
- 4להחיות רוח שפלים · Isaiah 57:15
- 5זוקף כפופים · Psalms 146:8
- 6להיות כארץ הלזו השפלה · ראה לקו״ת במדבר ה, ב. אוה״ת פ׳ לך לך תשכה, א.
- 7מלך שמו נקרא · פיוט אדון עולם.
8ולכן זאת יבין כל יציר בשומו אל לבו וירחיב דעתו בגדולתו ית׳ ונפלאות מעשיו ברבוי העולמות עד אין חקר הנה ישכיל שזהו ענותנותו ית׳ ואין ערוך אליו שאינו בגדר עלמין כלל.
因此，每一个受造者都将明白这一点：当他把这件事放在心上，扩展自己的思量，思考ה׳的伟大（愿祂受称颂）、祂作为的奇妙，以及无穷无尽的众多世界时，便会领悟，这正是祂的谦逊（愿祂受称颂）；没有任何事物可与祂相比，因为祂根本不属于世界的范畴。
任何人若深入思索ה׳在无数世界中的伟大，便会明白，这一切都只是祂的谦逊。ה׳本身与这一切毫无可比性，因为祂完全超越诸世界。
本段为思索者得出结论：浩瀚的创造只显明ה׳的谦逊，而祂本身与诸世界毫无可比性。
点燃、修整灯盏与诫命 ¶9
9והוא השוה ומשוה קטן וגדול ממילא תתלהט ותתלהב נפש ולב לאור באור האהבה בכל נפשך1 ממש לצאת מגדר העולמות כמ״ש מי לי בשמים ועמך לא חפצתי בארץ2 כלה שארי ולבבי.3
祂是使小者与大者相等、使大小归于平等的那一位。于是，灵魂与心便会炽热燃烧，使爱之光照耀，真正地「尽你的灵魂」，从世界的界限中超脱出来，正如经上所说：「除你以外，我在天上还有谁？在地上，我也不以别的为所愿；我的肉身和我的心灵渴慕至极。」
ה׳是「使小者与大者相等、使大小归于平等的那一位」（节期祈祷文中的一句），因此，若一个人认识到一切世界不过是祂谦抑的层面，他便会渴望完全超脱这些界限，以「尽你的灵魂」来爱。这是诗篇作者的呼喊：他在天上、地上都不求 ה׳以外的任何事，直到「我的肉身和我的心灵渴慕至极」（כלָה，kalah）；这与第3段中灵魂「消尽」（כלות הנפש，kelos ha-nefesh）所用的是同一个词。
וזהו ואהבת את ה׳ אלהיך כי אהבה משרש אבה שהוא מלשון חפץ ורצון.4
这就是「你要爱 ה׳你的 אלקים」的意思：爱（אהבה，ahavah）源自词根 אבה（avah），其义为欲求与意愿。
阿尔特雷贝借着 אהבה（ahavah，「爱」）的词根 אבה（avah）来解释「你要爱」；它的意思是「想要」。在《Likkutei Torah·Nasso》中，他解释说，这是一个人全心全灵的意愿，盼望 ה׳的统一在世界和自己的灵魂中显明。
דהיינו רעותא דלבא שיהי׳ [שיהיה] ה׳ אלהיך ולדבקה בו ממש וע״י אתערותא דלתתא זו יחול עליו אור האהבה מלמעלה להגדיל מדורת אש האהבה בלבו יותר מכדי כח אנושי ושרש נשמתו שהיא בגדר וגבול ונברא
也就是说，心中的意愿是要 ה׳成为「你的 אלקים」，并真正与祂紧密相连。借着这由下而起的激发（אתערותא דלתתא，isarusa dilesata），来自上方的爱之光便会临到他，使他心中的爱火更加炽盛，超越人的力量所能及，也超越其灵魂之根所能及；因为灵魂之根仍在有限、有界、受造的范畴之内，
因此，爱就是心中渴望 ה׳真正成为「你的 אלקים」，并与祂紧密相连。当一个人从下方唤起这种意愿时，来自上方的爱便临到他，使他心中的爱火强烈到超越任何人、甚至他灵魂之根所能产生的程度，因为连灵魂之根也是受造而有限的。
לקרבה אל ה׳ ממש וביטול אליו במציאות ממש ע״י בחינת אהרן כהנא רבא
从而真正亲近 ה׳，并在实存中确实地自我消融（ביטול，bittul）于祂之前；这是借着大祭司亚伦（אהרן，Aharon）的层面而实现的。
借着至高的亚伦大祭司所赐予的上方之爱，一个人得以真正亲近 ה׳，并在祂面前放下自己的实存。
כי ואהבת בגמטריא ב׳ פעמים אור ונקרא׳ [ונקראת] בחינה זו בהטיבו שמטוב וחסד עליון משפיע על רוח שפלים5 להטיב ולהגדיל את האהבה שלמטה.13
因为「你要爱」（ואָהבת，ve-ahavta）的数值等于光（אור，or）数值的两倍。这个层面称为「他施善时」（בהטיבו，be-heitivo），因为祂以至高的美善（טוב，tuv）和慈爱施予卑微者的灵，使之得益（להיטיב，leheitiv），并增大下方的爱。
ואָהבת（ve-ahavta）的数值是414，恰为光（אור，or）数值207的两倍，暗示两道爱之光：一道来自下方，一道来自上方；Kehot的注释指出，这一来源见于阿里扎尔（האריז״ל，the Arizal）关于Shema的意念（《Shaar HaKavanos》《Pri Etz Chaim》）。来自上方的爱称为「施善」（בהטיבו，be-heitivo），并被理解为源自 טוב（tuv，「美善」）：它来自 ה׳对卑微者的美善，使下方的爱更好、更强。
אך הנה באמת גם אתערותא דלתתא כנ״ל אשר יחפוץ האדם לדבקה בו ממש גם זאת מתת אלהים היא לא לפי כח נפש האדם ומזגו ותכונתו
然而，实际上，连上述由下而起的激发——即人渴望真正与祂紧密相连——也同样是 ה׳的恩赐，并非取决于人的灵魂之力量、气质与禀性。
阿尔特雷贝进一步指出：连由下而起的激发，也就是人自己渴望与 ה׳紧密相连，都并非真正出自他自身；它同样是「 ה׳的恩赐」，并非由他的气质或力量所产生。
ונקרא׳ [ונקראת] בחינת ובהעלות אהרן שאהרן העליון הוא הנותן כח בכנסת ישראל לעורר את האהבה זו.
这就称为「亚伦举灯时」（ובהעלות，be-haalos）这一层面，因为至高的亚伦正是赐予以色列会众力量、使他们唤起这种爱的那一位。
这称为「举灯」（be-haalos，字面义为「举起」），因为至高的亚伦赐予以色列唤起自身之爱的力量。
וזהו בין הערבים שהוא מדת ערב ולילה וחשך מצד עצמו שאין בו אור. אבל מדת בוקר שהוא מדת אברהם איש החסד כמ״ש וישכם אברהם בבקר67 הוא בחינת בהטיבו.
这就是「黄昏时」，代表傍晚、夜晚与黑暗的属性；黑暗本身并无光。但清晨的属性，是亚伯拉罕（אברהם，Avraham）——这位慈爱之人——的属性，正如经上所说：「亚伯拉罕清早起来。」这就是「他施善时」这一层面。
傍晚代表人凭自己而处于黑暗之中，自身没有光，因此此时的点灯称为「举灯」：亚伦点亮原本无光之处。清晨则是亚伯拉罕的慈爱属性，此时的点灯称为「施善」，也就是从上方而来的额外之爱。
(ועמ״ש לקמן בד״ה רני ושמחי8 בענין רננא ברמשא ושמחה בצפרא) והנה מי זה האדם שיגיע עד הלום שיגיע אליו בחי׳ אהרן העליון. אך הוא ע״י תורה ומצות.
（另见下文题为《欢唱并欢喜》的 maamar，论及“夜晚的歌咏与清晨的喜悦”。）那么，谁能达到这样的境地，使至高的亚伦（אהרן）这一层面临到他呢？这是借着妥拉（תורה，Torah）和诫命（מצות，mitzvos）而实现的。
此处指向后文的 maamar《欢唱并欢喜》（《妥拉奥尔》（תורה אור），Miketz 37a）；其中，“夜晚的歌咏”是王权（מלכות，Malchus）降入下层世界深处时的渴望，而“清晨的喜悦”则在它从上方领受光时产生；这两者的对应关系，正如点燃灯火与添油养护灯火。接着，文中问：一个普通人如何能达到这样的境地，使至高的亚伦所提供的帮助临到他？答案是：借着妥拉和诫命。
כי נר מצוה שהמצות נמשכין ממקום גבוה מאד נעלה. ולפיכך אין בהם השגה כלל כמשל השמן הנ״ל שאין נכנסים בפנימיות נפשם רק בבחי׳ מקיף עליהם מלמעלה
因为“诫命是一盏灯”：诫命来自极其崇高的地方。因此，对诫命全无理解，正如上文油的比喻；它们并不进入灵魂的内在，只是从上方环绕着灵魂，
诫命被称为“灯”，因为它们来自高到心智无法领会的地方。正如油一样，它们不进入灵魂的理解之中，而是从上方环绕着灵魂。
כמ״ש שום תשים עליך מלך9 כמו מלך המושל על עמו והוא גבוה עליהם והם עושין רצונו בלי טעם ודעת כי מצות המלך היא ולב מלכים אין חקר10 ההשגה שבעבורם נצטוו
正如经上所说：“你务要在自己之上立一位王”：这就像一位统治百姓、地位高于他们的王；百姓不凭理由或理解而遵行他的旨意，因为这是王的命令；“诸王之心不可测度”：[同样，]他们也无法理解诫命所以被颁布的理由。
妥拉命人立王治理自己，表明了这种关系：臣民遵从王的命令，却不理解其中的理由，因为王的理由超出他们所能理解的范围。同样，犹太人遵行诫命，是因为这是王的旨意，尽管他们无法领会其中的理由。
רק מ״מ הוא ע״ד משל כאדם שתופס את המלך באחד מאבריו וממשיכו אליו הנה גם חיותו שבקרבו נמשך אחריו כך כתיב וימינו תחבקני.1112
然而，尽管如此，这仍可作如下比喻：一个人抓住王的一肢，将王拉向自己；那么，王体内的生命力也随之被牵引过来。因此经上说：“祂的右手拥抱我。”
然而，一个人若抓住王的一肢，就会把整位王拉向自己，因为王的生命力存在于每一肢体之中。同样，一个人履行一项诫命，就会使 ה׳本身亲近他，正如经文所说：“祂的右手拥抱我。”
כי הנה רמ״ח מ״ע [מצות עשה] הם רמ״ח אברין דמלכא וע״י המשכת המצות ממילא נמשך אחריו בחי׳ יחודו ית׳ בעצמו ובכבודו בבחינת יחודו כנ״ל:
因为，248条积极诫命就是王的248个肢体；借着引下מצות，祂（愿祂受祝福）的统一性层面便自然而然地随之被引下；即祂自身及其荣耀中的统一性层面，正如上文所述：
248条积极诫命被称为王的248个“肢体”。人借着履行מצות，便引下 ה׳自身的统一性；正如前文所解释的，这一统一性超越一切世界。
这一段回答了 maamar 关于「施善」与「举灯」的疑问：「举灯」是 ה׳赐给人、使人能够唤起爱的力量；「施善」则是来自上方、使这爱得以增大的额外之爱。两者都借着诫命（מצוות，mitzvos）而达成；诫命如油一般超越理解，却能使 ה׳亲自临近于人。
ve-ahavta的数值等于两倍的or，出自阿里扎尔关于Shema的意念；Kehot注释援引《Shaar HaKavanos》和《Pri Etz Chaim》。诫命被称为君王的248个肢体，这说明诫命虽超越理解，却能使人连接于 ה׳的本质，其程度超过单凭理解所能达到的。
出处
- 1בכל נפשך · Deuteronomy 6:5
- 2מי לי בשמים ועמך לא חפצתי בארץ · Psalms 73:25
- 3כלה שארי ולבבי · Psalms 73:26
- 4כי אהבה משרש אבה שהוא מלשון חפץ ורצון · בלקו״ת נשא כו, ב מפרש ”והכוונה שיהיה רצון האדם וחפצו ובקשתו בכל לב ונפש להיות גילוי אלקותו ויחודו ית׳ בעולם ונפש” ע״ש. ראה ספר החקירה להצ״צ צב, א בשרש ישע. וראה גם לקו״ת מסעי פח, ד. ואתחנן ט, ב.
- 5רוח שפלים · Isaiah 57:15
- 6וישכם אברהם בבקר · Genesis 25:3
- 7וישכם אברהם בבקר · Genesis 22:3
- 8לקמן בד״ה רני ושמחי · לז, א.
- 9שום תשים עליך מלך · Deuteronomy 17:15
- 10ולב מלכים אין חקר · Proverbs 25:3
- 11וימינו תחבקני · Song of Songs 2:6
- 12וימינו תחבקני · Song of Songs 8:3
- 13ואהבת בגימט׳ ב׳ פעמים אור · שער הכוונות כוונת ק״ש. פע״ח שער הק״ש פכ״ג וכ״ה.
完成这篇玛玛尔了吗？
标记为已学；这将计入本周和本年度的西尤姆。
在阿沃达中
默想 ה׳ 超越诸世界的伟大不过是祂的谦卑，直到内心渴望 ה׳ 本身；要知道，连这份渴望也是祂的恩赐，并通过履行诫命而趋近祂，因为诫命的理由超越人的理解。
讨论问题
- 为何针对灵性的禁令，要以灯火而不是宴席来纪念？
- 油浇在火焰上会使火焰熄灭，它怎会成为灯光的源头？这对那些理由我们不明白的诫命有何启示？
- “一”与“独一”有何不同？为何这一区别会引发一种渴望离开诸世界的爱？
- 如果连由下而起的激发也是从上方赐下的，那么人还需要做什么？
- 握住王的一肢，如何说明单独一条诫命所具有的力量？