Likkutei Torah · Parshas V’Zos HaBerachah · Maamar 4

והיה מדי חדש בחדשו ומדי שבת בשבתו יבא…

“And it shall be, every New Moon on its New Moon and every Shabbos on its Shabbos”

11 paragraphs · 98 sections
about 55 min of study
130 sources

Your progress 0 of 98 sections

Kept on this device only. Sign in to save it on every device

The big idea

The weekdays are divine wisdom descending into the world of action so that the world can be lifted back up; Shabbos is that ascent, revealed as delight, and Rosh Chodesh draws from wisdom itself, before creation. Beyond both lie "the Shabbos of Shabbos" and "the New Moon of the New Moon," a level above all the worlds that will be revealed with Mashiach, when "all flesh" will bow before G‑d.

The maamar in brief

Isaiah foresees all flesh bowing before G‑d "every New Moon on its New Moon and every Shabbos on its Shabbos," and the Alter Rebbe asks why Rosh Chodesh, a working day, is not called "a day of work." First, the week: the six days are called "days of Bereishis" because divine Chochmah descends through them into Beriah, Yetzirah and Asiyah so that the energy of that labor can rise again through prayer. Shabbos is the ascent itself, as delight; divine speech returns to its source, so weekday speech stops. But ascent needs help from above (Kabbalas Shabbos, "Draw me, we will run"). Through the week the soul is "sick with love," like the Ofanim's "great noise" or a villager dazzled by the king; on Shabbos it is healed by "the sun of righteousness," like a city-dweller at home with the king. Rosh Chodesh is speech receiving from Chochmah itself, "before the work of creation": work is allowed, but the day is elevated. Finally, "its Shabbos" and "its New Moon" are levels beyond the whole chain of worlds, revealed in the days of Mashiach, when the fiery element, "all flesh," will reach true bowing, and G‑d's "face" will be revealed.

Outline

Weekdays and ShabbosThe question about Rosh Chodesh. The six days are Chochmah descending into action for the sake of ascent; Shabbos is the ascent as delight, which is why weekday speech and affairs stop.¶1–3
Ascent needs help from aboveKabbalas Shabbos and "Draw me"; the daily ascent of prayer and the drawing down of the Amidah; the villager and the city-dweller; the lovesick soul healed by "the sun on Shabbos."¶4–6
Rosh ChodeshEzekiel's east gate opens on Rosh Chodesh. Divine speech receives on weekdays through the emotions, on Rosh Chodesh from Chochmah itself, "from before creation"; so work is permitted, yet it is not a working day.¶7–9
The Shabbos of Shabbos and the future bowing of all flesh"Its Shabbos" and "its New Moon" are beyond the whole chain of worlds and will be revealed with Mashiach. "All flesh," the element of fire, will then bow; bowing "before Me" is drawing G‑d's revealed "face" down into the world.¶10–11

Key concepts

Days of Bereishisששת ימי בראשית: The six weekdays, named for reishis, "beginning," which is Chochmah: the days are divine wisdom clothed in the emotive attributes and descending into physical action.
Descent for the sake of ascentירידה לצורך עלייה: The divine light descends into the lower worlds so that, through a person's labor and prayer, the world of action itself can be lifted up and included in G‑d's oneness.
Sick with loveחולת אהבה: The weekday state of Knesses Yisrael and of the Torah scholar: a longing for the Infinite that can never be satisfied within the worlds; healed on Shabbos by revealed delight.
Villager and city-dwellerבן כפר ובן כרך: The weekday ascent is the excited awe of one who sees the king rarely; the Shabbos ascent is the calm delight of one who lives near the king.
Divine speechדבור, דבר הוי׳: The level of Malchus and Knesses Yisrael, the "revealed world"; on weekdays it descends, on Shabbos it returns to its source, and on Rosh Chodesh it receives from Chochmah itself.
Shabbos of Shabbosשבתו של שבת: A level beyond the whole chain of descent, compared to which even Shabbos is like a weekday; it will be revealed in the days of Mashiach.
Bowingהשתחואה: Self-nullification (bittul) that is also a drawing down: it brings the level beyond the worlds into revelation, G‑d's "face."

Skip to the text

Weekdays and Shabbos ¶1–3

1והיה מדי חדש בחדשו1 2 ומדי שבת בשבתו יבא כל בשר להשתחוות לפני אמר ה׳.

“And it shall be, every New Moon on its New Moon and every Shabbos on its Shabbos, all flesh shall come to bow down before Me, says G‑d.”

Explanation

The maamar opens with the closing verse of Isaiah, which promises that in the future "all flesh" will come to bow before G‑d on every New Moon and every Shabbos. The unusual doubling, "New Moon on its New Moon" and "Shabbos on its Shabbos," is what the maamar will finally explain in its fourth section.

(ועיין מזה ברבות בא ספט״ו3 בגמרא פ״ק דסוטה דף ה׳ ע״א זח״א קי״ו א׳ קפ״א א׳ ח״ב קנ״ו ב׳ קנ״ז א׳ ח״ג ע״ז א׳ ע״ט ב׳ קמ״ה4 א׳)

(And see on this Rabbah on Bo, end of chapter 15; in the Gemara, first chapter of Sotah, page 5a; Zohar I, 116a, 181a; II, 156b, 157a; III, 77a, 79b, 145a.)

Explanation

The Alter Rebbe lists places in the Midrash, the Talmud and the Zohar that discuss this verse, for the reader to look up.

הנה כתיב כל הנק׳ בשמי ולכבודי בראתיו5 יצרתיו6 אף עשיתיו7 (בישעיה מ״ג ז׳) (ועיין מזה בב״ב8 דע״ה ב׳ יומא ל״ח א׳ רבות כי תשא ספמ״ו9 זח״א צ״ו ב׳ רכ״א ח״ב מ״ב ב׳ ח״ג רכ״ה א׳ רכ״ח א׳)

Now it is written, “Everyone that is called by My Name, and for My glory, I have created him, I have formed him, indeed I have made him” (in Isaiah 43:7). (And see on this Bava Basra, page 75b; Yoma 38a; Rabbah on Ki Sisa, end of chapter 46; Zohar I, 96b, 221; II, 42b; III, 225a, 228a.)

Explanation

A second verse sets the framework: G‑d made man "for My glory" in three stages, "created," "formed" and "made." In Chassidus these three verbs correspond to the three lower worlds, Beriah (creation), Yetzirah (formation) and Asiyah (action); again a list of places is given where the verse is discussed.

פי׳ שכדי להיות נקרא בשמי וכמ״ש נעשה אדם בצלמנו10 כדמותנו ירד ונשתלשל בבחי׳ בי״ע להיות לו גם בחי׳ המעשה.

This means: in order to be called by My Name, as it is written, “Let us make man in our image, after our likeness,” [it] descended and came down step by step into the level of Beriah, Yetzirah and Asiyah, so as to have also the level of action.

Explanation

The point of the verse: so that what is "called by My Name" (man, made "in our image") could exist, the divine light had to come down step by step through the three lower worlds, until it reached even the level of physical action, "indeed I have made him."

והנה ראש חודש אע״פ שמותר בעשיית מלאכה מ״מ אינו נקרא בלשון הפסוק יום המעשה וכמ״ש מחר חודש11 וגו׳

Now Rosh Chodesh, although doing work is permitted on it, is nevertheless not called, in the language of the verse, “the day of work,” as it is written, “Tomorrow is the New Moon…

Explanation

Now the Alter Rebbe raises the maamar's first question. Rosh Chodesh (the New Moon) is a working day by halachah, yet Scripture does not call it "the day of work": in the story of David and Yehonasan, the day before Rosh Chodesh is contrasted with it.

ובאת אל המקום אשר נסתרת שם ביום המעשה12 (בשמואל א׳ סימן כ׳ י״ט) (וע״ש בת״י ובפרש״י והרד״ק)13

…and you shall come to the place where you hid on the day of work” (in I Samuel, chapter 20:19). (And see there in Targum Yonasan, in Rashi's commentary and in the Radak.)

Explanation

Yehonasan tells David to hide "on the day of work," and the commentators (Targum Yonasan, Rashi, Radak) understand this as "the weekday," as opposed to Rosh Chodesh. Radak adds that it seems people did not do work on Rosh Chodesh then, as women still refrain from work on it; so Rosh Chodesh is not counted as an ordinary working day.

והענין כי ששת ימי המעשה נק׳ ששת ימי בראשית לפי שנמשכו מבחי׳ ראשית זו חכמה14 וכמ״ש כולם בחכמה עשית15

The explanation is that the six days of work are called “the six days of Bereishis” because they are drawn from the level of reishis (beginning), which is Chochmah, as it is written, “You made them all with wisdom,”

Explanation

To answer, he first explains the weekdays. They are called "the six days of Bereishis" (the opening word of the Torah, "In the beginning") because the word contains reishis, "beginning," which the verse "The beginning (reishis) is wisdom" identifies with Chochmah. Creation flows from G‑d's Chochmah, as the Psalm says, "You made them all with wisdom."

וכמאמר עושה בראשית16 והמחדש בטובו17 בכל יום תמיד מעשה בראשית ותכלית ירידת החכמה בשתת ימי המעשה ול״ט מלאכות החורש הזורע18 כו׳

and as the saying goes, “He makes Bereishis,” and “In His goodness He renews each day, continually, the work of Bereishis.” And the purpose of the descent of Chochmah into the six days of work and the thirty-nine labors, ploughing, sowing and so on,

Explanation

The liturgy says the same: G‑d "makes Bereishis" and "renews each day the work of Bereishis," so the six days are an ongoing descent of divine Chochmah into the world. That descent reaches even the thirty-nine categories of labor that define "work" for Shabbos (ploughing, sowing and the rest).

הוא לצורך עלייה שיתעלו כל בחי׳ המעשה ג״כ לקשרם בה׳ אחד שהמלאכות הם לצורך האדם וחיותו וקיומו וכאשר האדם נושא את נפשו בתפלתו לה׳ אחד בק״ש ואהבת כו׳

is for the sake of ascent: that all the levels of action, too, be elevated, to bind them to the One G‑d. For the labors are for the needs of man, his life and his sustenance; and when a person lifts up his soul in his prayer to the One G‑d in the Shema, “And you shall love…,”

Explanation

Why must divine wisdom descend so low? So that it can rise again, bringing the world of action with it. Human labor produces what sustains a person; when he then gives himself over to G‑d in the Shema ("And you shall love..."),

ובתפלה ברוך אתה כו׳ הרי גם כל כחות החיונית שבמלאכות שמהם חיותו וקיומו מתעלים עמו ונכללים באחד כי בהם ועל ידם ניתן הככח לאדם להעלות ולקשר נפשו באלהים חיים בק״ש ותפלה

and in the prayer, “Blessed are You…,” then all the vital powers that are in the labors, from which come his life and sustenance, are also elevated with him and included in the One. For in them and through them the strength is given to a person to elevate and bind his soul to the living G‑d in the Shema and prayer.

Explanation

and in the Amidah ("Blessed are You..."), all the life-energy he received from that labor rises with him and is absorbed into G‑d's oneness. It was, after all, that very energy that gave him the strength to pray; so the work of the week is lifted up through his prayer. (Two small misprints in the printing, בשתת in part 8 and הככח here, apparently read בששת and הכח.)

(והעלאה זו היא ע״י החכמה שהיא בחינת ביטול ולכן ע״י החכמה יוכל להיות ביטול היש וזהו שהששת ימי המעשה נק׳ ששת ימי בראשית שהוא בחי׳ חכמה שבכח החכמה הנמשך בהמדות יומשך להיות ביטול היש ועיין בזח״א בראשית)

(This elevation is through Chochmah, which is the level of self-nullification (bittul); therefore through Chochmah there can be the nullification of the yesh (independent existence). And this is why the six days of work are called the six days of Bereishis, which is the level of Chochmah: by the power of Chochmah drawn into the emotive attributes (middos), the nullification of the yesh will be drawn forth. And see Zohar I, Bereishis

Explanation

A parenthetical note: this uplifting works through Chochmah, whose nature is self-nullification (bittul), the sense that one is nothing before G‑d. When Chochmah is drawn into the emotions of the week, it brings with it the nullification of yesh, a creature's feeling of being a separate, self-standing existence. That is the deeper reason the weekdays are named for Chochmah ("days of Bereishis").

(דל״א סע״א) אינון שיתא יומין נפקין מן בראשית19 וע״ש במק״מ הטעם שהחכמה נק׳ ראשית ועמ״ש במ״א גבי ענין יין המשומר בענביו20 מששת ימי בראשית

(page 31, end of side a): “Those six days go forth from Bereishis”; and see there in the Mikdash Melech the reason Chochmah is called reishis. And see what is explained elsewhere on the matter of the wine preserved in its grapes since the six days of Bereishis.)

Explanation

The Zohar says the six days "go forth from Bereishis," and the Mikdash Melech, a commentary on the Zohar, explains there why Chochmah is called "beginning." The Talmudic phrase "the wine preserved in its grapes since the six days of Bereishis," the hidden reward of the righteous, is also explained elsewhere in terms of Chochmah.

והנה ששת ימי המעשה הם בחינת המשכות מלמעלה למטה והשתלשלות אור א״ס ב״ה להתלבש בבי״ע להיות כח המעשה

Now the six days of work are the level of drawings-down from above to below, and the chain of descent (hishtalshelus) of the Infinite Light (Or Ein Sof), blessed be He, to be clothed in Beriah, Yetzirah and Asiyah, so as to be the power of action.

Explanation

Summing up the weekdays: they are a movement from above to below. The Infinite Light descends through the chain of worlds until it is clothed in Beriah, Yetzirah and Asiyah and becomes the power that drives physical action.

(ועמ״ש בד״ה לא הביט און ביעקב21 ומ״ש בד״ה בחודש השלישי22 גבי כל כל שבח מעשה ידיך)

(And see what is explained in the discourse beginning “He has not beheld iniquity in Yaakov,” and what is explained in the discourse beginning “In the third month,” on “all the praise of Your handiwork.”)

Explanation

Two parallel discussions in Likkutei Torah and Torah Ohr are mentioned where this descent into "the work of Your hands" is explained further.

משא״כ השבת הוא בחי׳ העלאה ממטה למעלה בבחי׳ ענג וכמ״ש אז תתענג על23 ה׳ וכמאמר ישמחו במלכותך ישבעו ויתענגו24 מטובך כו׳

Shabbos, however, is the level of ascent from below to above, in the mode of delight, as it is written, “Then you shall delight in G‑d,” and as the saying goes, “They shall rejoice in Your kingship…; they shall be satisfied and delight in Your goodness…”

Explanation

Shabbos is the opposite movement: an ascent from below to above, whose character is delight (oneg). Isaiah promises the Shabbos-keeper, "Then you shall delight in G‑d," and the Shabbos prayer says those who keep it "will delight in Your goodness."

(עיין בהרמ״ז ר״פ פקודי) (דף ר״כ ע״ב) גבי ולכן שבת נקרא טוב להודות25 וכמארז״ל אימתי גדול כשהוא בעיר אלקינו26 כו׳

(See the Ramaz at the beginning of Pekudei, page 220b,) on “therefore Shabbos is called ‘It is good to give thanks,’” and as our Sages of blessed memory said, “When is He [called] great? When He is in the city of our G‑d…”

Explanation

The Ramaz (Rabbi Moshe Zacuto, in his Kabbalistic comments on the Zohar) explains that this is why the Psalm of Shabbos begins "It is good to give thanks"; and the Zohar teaches that G‑d is called "great" when He is "in the city of our G‑d," that is, when He is in His own place above.

[ועמ״ש בד״ה וכל בניך] וכמ״ש בזח״א ויחי (דרל״ט)27 משל למלכא דהוה יתיב בכורסייא וכתרא דמלכותא עליה אקרי מלך עילאה.

[And see what is explained in the discourse beginning “And all your children.”] And as it is written in Zohar I, Vayechi (page 239): “A parable of a king who was sitting on his throne with the crown of kingship upon him: he is called the supreme King.

Explanation

The Zohar's parable: a king on his throne, wearing his crown, is called "the supreme King."

כד נחית ואזיל לבי עבדיה מלך זוטא אקרי כך קב״ה כו׳ ע״ש והיינו שבימות החול כשמתלבש בבי״ע נק׳ מלך

When he goes down and goes to his servant's house, he is called a small king. So too the Holy One, blessed be He…”; see there. That is: on the weekdays, when He is clothed in Beriah, Yetzirah and Asiyah, He is called a small

Explanation

When the same king goes down to visit a servant's home, he is called "a small king." So it is with G‑d: on the weekdays, when His light is clothed in the lower worlds, He is "a small king."

זוטא משא״כ בשבת הוא בחי׳ התגלות ענג ה׳ ומעין עולם הבא תענוג הנשמות שנהנין מזיו השכינה28 ובחינת קיבול שכרן. אבל בימות החול הוא לעשותם.29 30 31

king. On Shabbos, however, there is the level of the revelation of the delight of G‑d, a semblance of the World to Come: the delight of the souls, who enjoy the radiance of the Shechinah, and the level of receiving their reward. But the weekdays are [for] doing them.

Explanation

On Shabbos, by contrast, His light rises back to its place and is revealed as delight; Shabbos is a foretaste of the World to Come, where "the righteous enjoy the radiance of the Shechinah," the time of receiving reward. The weekdays, as the Sages say, are "today, to do them": the time of work, not of reward.

Paragraph 1 in brief

The paragraph sets out the maamar's verses and its first question (why Rosh Chodesh is a working day yet not a "day of work"), then lays the groundwork: the six weekdays are Chochmah descending into the world of action for the sake of a later ascent, while Shabbos is the ascent itself, revealed as delight, like a king returning to his throne.

Deeper

The three verbs of Isaiah 43:7 (created, formed, made) are the standard Chassidic proof-text for the three worlds Beriah, Yetzirah and Asiyah. The idea that Chochmah is bittul and is therefore what can nullify the yesh is basic to Tanya's discussion of Chochmah as "koach mah," the power of self-effacement. Note 97:7 records that the Zohar's parable of the great and small king is used again in Likkutei Torah on Shir HaShirim and in Parshas Balak.

Marei mekomos

1
On the words
והיה מידי חדש בחדשו
How it connects
The note says a transcript of this very maamar by the Mitteler Rebbe is printed in the Siddur; it is a parallel record of the same teaching, also quoted in Derech Mitzvosecha.our note
Where the note points
Siddur with Chassidus (Siddur im Dach)סידור עם דאך חסידות
p. 211a: the Mitteler Rebbe's transcript (hanachah) of this maamar
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Maamarei Admur HaZaken (maamarim of the Alter Rebbe)מאמרי אדמו״ר הזקן
Nach, p. 197 (another version, from the Tzemach Tzedek's manuscript); HaKetzarim, p. 161 ff.
Our explanationThe note records another version (nusach acher) of this maamar and further short notes on the same verse printed in these volumes.
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Or HaTorah, by the Tzemach Tzedekאור התורה
Devarim vol. 6, p. 2559 (added glosses), p. 2567 ff.; Bereishis vol. 1, 25a (summaries and notes); Berachah, pp. 1899, 1904
Our explanationThe Tzemach Tzedek's glosses on this maamar and his further summaries and explanations of it.
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Sefer HaMaamarim 5632ספר המאמרים תרל״ב
vol. 1, p. 59
Our explanationListed as a further discussion of the same verse.
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Derech Mitzvosecha, by the Tzemach Tzedekדרך מצותיך
Mitzvas Kiddush HaChodesh, 69a
Our explanationThe note says the Mitteler Rebbe's transcript of this maamar is quoted there, in the explanation of the mitzvah of sanctifying the New Moon.
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Sefer HaMaamarim 5564 (maamarim of the Alter Rebbe)ספר המאמרים תקס״ד
list of maamarim at the end of the book, p. 345
Our explanationThe note dates the maamar: it was said on Shabbos Parshas Va'eira, Rosh Chodesh Shevat 5564 (1804), which fits its theme of Shabbos and Rosh Chodesh together.
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Siddur im Dachסידור עם דא״ח
by the Alter Rebbe · p. 211a
The Alter Rebbe’s siddur with his Chassidic discourses on the prayers.
Find it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Kehot’s note
הנחת כ״ק אדמו״ר האמצעי בסידור ריא, א. ונו״א נמצא בס׳ מאמרי אדה״ז — נ״ך ע׳ קצז מגוכתי״ק הצ״צ. בתוספות הגהות באוה״ת דברים כרך ו ע׳ ב׳תקנט. וראה שם ע׳ ב׳תקסז ואילך. קיצורים והערות נדפסו באוה״ת בראשית כרך א כה, א.
ראה עוד ע״פ זה במאמרי אדה״ז — הקצרים ע׳ קסא ואילך.
ועוד קיצורים וביאורים באוה״ת ברכה ע׳ א׳תתצט. א׳תתקד. וראה שם ע׳ ב׳תקסז ואילך. וראה גם בסה״מ תרל״ב כרך א ע׳ נט.
מאמר זה (הנחת כ״ק אדה״א בסידור) מובא בדרך מצותיך מצות קידוש החודש סט, א.
מאמר זה נאמר בש״פ וארא ר״ח שבט תקס״ד — ראה רשימת המאמרים בסו״ס תקס״ד ע׳ שמה. ולהלן ברשימת הכתבי-יד.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
2
On the words
והי׳ מדי חודש בחדשו
How it connects
The last verse but one of Isaiah: in the future all flesh will come to bow before G‑d every New Moon and every Shabbos. The whole maamar explains the verse.our note
The source
Isaiah 66:23ישעיהו ס״ו:כ״גSefaria (opens in a new tab)
22כִּי כַאֲשֶׁר הַשָּׁמַיִם הַחֲדָשִׁים וְהָאָרֶץ הַחֲדָשָׁה אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה עֹמְדִים לְפָנַי נְאֻם־ה׳ כֵּן יַעֲמֹד זַרְעֲכֶם וְשִׁמְכֶם: 23וְהָיָה מִדֵּי־חֹדֶשׁ בְּחׇדְשׁוֹ וּמִדֵּי שַׁבָּת בְּשַׁבַּתּוֹ יָבוֹא כׇל־בָּשָׂר לְהִשְׁתַּחֲוֺת לְפָנַי אָמַר ה׳ 24וְיָצְאוּ וְרָאוּ בְּפִגְרֵי הָאֲנָשִׁים הַפֹּשְׁעִים בִּי כִּי תוֹלַעְתָּם לֹא תָמוּת וְאִשָּׁם לֹא תִכְבֶּה וְהָיוּ דֵרָאוֹן לְכׇל־בָּשָׂר:
22… make, shall remain before Me, saith the LORD, so shall your seed and your name remain. 23And it shall come to pass, that from one new moon to another, and from one sabbath to another, shall all flesh come to worship before Me, Saith the LORD. 24And they shall go forth, and look Upon the carcasses of the men that have rebelled …
Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria
Kehot’s note
ישעי׳ סו, כג.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
3
On the words
ברבות בא ספט״ו
How it connects
The Midrash on Parshas Bo (Parshas HaChodesh), which discusses the New Moon; the Alter Rebbe refers to the end of the chapter.our note
The source
Shemot Rabbah 15:31שמות רבה ט״ו:ל״אSefaria (opens in a new tab)
דבר אחר: החדש הזה לכם משל למלך, שקדש אשה וכתב לה מתנות מועטות. כיון שבא ללקחה, כתב לה מתנות רבות כבעל. כך, העולם הזה אירוסין היו, שנאמר (הושע ב, כא): וארשתיך לי לעולם, ולא מסר להם אלא הלבנה בלבד, שנאמר: החדש הזה לכם, אבל לימות המשיח יהיו נישואין, שנאמר (ישעיה נד, ה): כי בועליך עושיך, באותה שעה מוסר להן את הכל, שנאמר (דניאל יב, ג): והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד:
Another interpretation: “This month shall be for you” – this is analogous to a king who betrothed a woman and wrote her [a marriage contract endowing her] minimally. When [the time] came to marry her, he wrote her [a contract endowing her with] numerous gifts, as a husband. So, this world is betrothal, as it is stated: “I will betroth you to Me forever” (Hosea 2:21), and He gave them only the moon, as it is stated: “This month shall be for you.” However, in the days of the Messiah, it will be marriage, as it is stated: “For your Husband is your Maker” (Isaiah 54:5). At that time, He will give them everything, as it is stated: “The wise will shine like the brightness of the sky; and those who …
Hebrew: Daat Shemot Rabbah (Public Domain) · English: The Sefaria Midrash Rabbah, 2022 (CC-BY) · via Sefaria
Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.
4
On the words
(ועיין מזה ברבות . . קמ״ה א׳)
How it connects
The Tzemach Tzedek there adds several more places that discuss this verse.our note
Where the note points
Or HaTorah, by the Tzemach Tzedekאור התורה
Berachah, p. 1905
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Kehot’s note
ראה באוה״ת ברכה ע׳ א׳תתקה שמציין לעוד כמה מקומות.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
5
How it connects
The Gemara derives from this verse that everything G‑d created, He created only for His glory.our note
The source
Yoma 38a:8יומא ל״ח א:ח׳Sefaria (opens in a new tab)
כְּשֶׁשָּׁמְעוּ חֲכָמִים בַּדָּבָר, אָמְרוּ: כֹּל מַה שֶּׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִכְבוֹדוֹ בְּרָאוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כֹּל הַנִּקְרָא בִשְׁמִי וְלִכְבוֹדִי בְּרָאתִיו״. וְחָזְרוּ בֵּית גַּרְמוּ לִמְקוֹמָן. שָׁלְחוּ לָהֶם חֲכָמִים — וְלֹא בָּאוּ, כָּפְלוּ לָהֶם שְׂכָרָן וּבָאוּ. בְּכׇל יוֹם הָיוּ נוֹטְלִין שְׁנֵים עָשָׂר מָנֶה, וְהַיּוֹם עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: בְּכׇל יוֹם עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה, וְהַיּוֹם אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה.
Hebrew: William Davidson, Vocalized Aramaic (CC-BY-NC) · via Sefaria
6
How it connects
"Everyone called by My Name... I created, formed and made": the three verbs are read as the three worlds of Beriah, Yetzirah and Asiyah.our note
The source
Isaiah 43:7ישעיהו מ״ג:ז׳Sefaria (opens in a new tab)
6אֹמַר לַצָּפוֹן תֵּנִי וּלְתֵימָן אַל־תִּכְלָאִי הָבִיאִי בָנַי מֵרָחוֹק וּבְנוֹתַי מִקְצֵה הָאָרֶץ: 7כֹּל הַנִּקְרָא בִשְׁמִי וְלִכְבוֹדִי בְּרָאתִיו יְצַרְתִּיו אַף־עֲשִׂיתִיו: 8הוֹצִיא עַם־עִוֵּר וְעֵינַיִם יֵשׁ וְחֵרְשִׁים וְאׇזְנַיִם לָמוֹ:
6… not back, bring My sons from far, and My daughters from the end of the earth; 7Every one that is called by My name, and whom I have created for My glory, I have formed him, yea, I have made him.’ 8The blind people that have eyes shall be brought forth, and the deaf that have ears.
Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria
7
How it connects
The Gemara reads this verse as teaching that in the future the righteous will be called by the Name of the Holy One, blessed be He; the maamar returns to this in paragraph 11.our note
The source
Bava Batra 75b:3בבא בתרא ע״ה ב:ג׳Sefaria (opens in a new tab)
וְאָמַר רַבָּה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: עֲתִידִין צַדִּיקִים שֶׁנִּקְרָאִין עַל שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כֹּל הַנִּקְרָא בִשְׁמִי וְלִכְבוֹדִי בְּרָאתִיו, יְצַרְתִּיו אַף עֲשִׂיתִיו״. וְאָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: שְׁלֹשָׁה נִקְרְאוּ עַל שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְאֵלּוּ הֵן: צַדִּיקִים, וּמָשִׁיחַ, וִירוּשָׁלִַים.
Hebrew: William Davidson, Vocalized Aramaic (CC-BY-NC) · via Sefaria
8
On the words
(ועיין מזה בב״ב רכ״ח א)
How it connects
On the verse "Everyone that is called by My Name," where the Tzemach Tzedek copies many passages about it.our note
Where the note points
Or HaTorah, by the Tzemach Tzedekאור התורה
Nach vol. 1, p. 240
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Kehot’s note
ראה באוה״ת נ״ך כרך א ע׳ רמ על הפסוק שמעתיק הרבה לשונות.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
9
On the words
רבות כי תשא ספמ״ו
How it connects
The Midrash on Ki Sisa, end of the chapter, cited as another place discussing the verse.our note
The source
Shemot Rabbah 46:4שמות רבה מ״ו:ד׳Sefaria (opens in a new tab)
… ה' בצר פקדוך, אלא כיון שהם נכנסים לצרה, הן מבקשים אותך, שנאמר: ה' בצר פקדוך. משל לסנקליטוס, שהיו לו בנים. נדבקו לבני אדם רעים. ויצאו לתרבות רעה. הפשיטן והשליכן, כיון שראו עצמם בצרה, בקשו מבני אדם גדולים, שיבקשו עליהם רחמים. אמר להם אביהם: על מה אתם מבקשים? אמרו לו: על בניך שתתרצה להם. אמר: אינם בני ואיני מכירם, זנתה אמם וילדה אותם. אמרו לו: אין אתה יכול לכחש אותם. למה? שהכל יודעים, שהם בניך שהם דומים לך. כך: סנקליטוס, זה הקב"ה. בניו, אלו ישראל, שנאמר (דברים יד): בנים אתם לה' אלקיכם. נתערבו בעובדי כוכבים ויצאו לתרבות רעה, שנאמר (תהלים קו): ויתערבו בגוים וילמדו מעשיהם. מה עשה להם? הפשיטן והשליכן, שנאמר (יחזקאל …
Another matter: “Carve for yourself” – that is what is written: “But now, Lord, You are our Father; we are the clay, and You are our Potter” (Isaiah 64:7). The Holy One blessed be He said to Israel: ‘Now I am your Father? When you saw yourselves in distress, you called me: Our Father.’ They said to Him: ‘Yes, as it is stated: “On the day of my distress I sought the Lord”’ (Psalms 77:3). This is analogous to the son of a prominent doctor who encountered a lowly individual and began asking after his welfare. He said to him: ‘My lord, my master, my father.’ His father heard and became angry at him. He said: ‘Let him not appear in my presence, since he called that lowly individual: My father.’ …
Hebrew: Daat Shemot Rabbah (Public Domain) · English: The Sefaria Midrash Rabbah, 2022 (CC-BY) · via Sefaria
Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.
10
On the words
נעשה אדם בצלמנו
How it connects
"Let us make man in our image": man, made in the divine image, is what is "called by My Name."our note
The source
Genesis 1:26בראשית א׳:כ״וSefaria (opens in a new tab)
25וַיַּעַשׂ אֱלֹקִים אֶת־חַיַּת הָאָרֶץ לְמִינָהּ וְאֶת־הַבְּהֵמָה לְמִינָהּ וְאֵת כׇּל־רֶמֶשׂ הָאֲדָמָה לְמִינֵהוּ וַיַּרְא אֱלֹקִים כִּי־טוֹב: 26וַיֹּאמֶר אֱלֹקִים נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ וְיִרְדּוּ בִדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבַבְּהֵמָה וּבְכׇל־הָאָרֶץ וּבְכׇל־הָרֶמֶשׂ הָרֹמֵשׂ עַל־הָאָרֶץ: 27וַיִּבְרָא אֱלֹקִים אֶת־הָאָדָם בְּצַלְמוֹ בְּצֶלֶם אֱלֹקִים בָּרָא אֹתוֹ זָכָר וּנְקֵבָה בָּרָא אֹתָם:
25… thing that creepeth upon the ground after its kind; and God saw that it was good. 26And God said: ‘Let us make man in our image, after our likeness; and let them have dominion over the fish of the sea, and over the fowl of the air, and over the cattle, and over all the earth, and over every creeping thing that creepeth upon the earth.’ 27And God created man in His own image, in the image of God created He him; …
Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria
Kehot’s note
בראשית א, כו.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
11
On the words
מחר חודש
How it connects
Yehonasan tells David, "Tomorrow is the New Moon," when David's seat at Shaul's table will be noticed empty.our note
The source
I Samuel 20:18שמואל א כ׳:י״חSefaria (opens in a new tab)
17וַיּוֹסֶף יְהוֹנָתָן לְהַשְׁבִּיעַ אֶת־דָּוִד בְּאַהֲבָתוֹ אֹתוֹ כִּי־אַהֲבַת נַפְשׁוֹ אֲהֵבוֹ: 18וַיֹּאמֶר־לוֹ יְהוֹנָתָן מָחָר חֹדֶשׁ וְנִפְקַדְתָּ כִּי יִפָּקֵד מוֹשָׁבֶךָ: 19וְשִׁלַּשְׁתָּ תֵּרֵד מְאֹד וּבָאתָ אֶל־הַמָּקוֹם אֲשֶׁר־נִסְתַּרְתָּ שָּׁם בְּיוֹם הַמַּעֲשֶׂה וְיָשַׁבְתָּ אֵצֶל הָאֶבֶן הָאָזֶל:
17… love that he had to him; for he loved him as he loved his own soul. 18And Jonathan said unto him: ‘To-morrow is the new moon; and thou wilt be missed, thy seat will be empty. 19And in the third day thou shalt hide thyself well, and come to the place where …
Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria
Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.
12
How it connects
David is told to go to the place where he hid "on the day of work": Scripture calls the ordinary weekday "the day of work," in contrast to Rosh Chodesh.our note
The source
I Samuel 20:19שמואל א כ׳:י״טSefaria (opens in a new tab)
18וַיֹּאמֶר־לוֹ יְהוֹנָתָן מָחָר חֹדֶשׁ וְנִפְקַדְתָּ כִּי יִפָּקֵד מוֹשָׁבֶךָ: 19וְשִׁלַּשְׁתָּ תֵּרֵד מְאֹד וּבָאתָ אֶל־הַמָּקוֹם אֲשֶׁר־נִסְתַּרְתָּ שָּׁם בְּיוֹם הַמַּעֲשֶׂה וְיָשַׁבְתָּ אֵצֶל הָאֶבֶן הָאָזֶל: 20וַאֲנִי שְׁלֹשֶׁת הַחִצִּים צִדָּהֿ אוֹרֶה לְשַׁלַּח־לִי לְמַטָּרָה:
18… him: ‘To-morrow is the new moon; and thou wilt be missed, thy seat will be empty. 19And in the third day thou shalt hide thyself well, and come to the place where thou didst hide thyself in the day of work, and shalt remain by the stone Ezel. 20And I will shoot three arrows to the side-ward, as though I shot at a mark.
Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria
13
On the words
וע״ש בת״י ובפרש״י והרד״ק
How it connects
On the custom, mentioned by Radak, that women do not do work on Rosh Chodesh.our note
Where the note points
Or HaTorah, by the Tzemach Tzedekאור התורה
Bereishis vol. 1, 24a
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Kehot’s note
התרגום: ביומא דחולא. ובפרש״י: שהוא יום מעשה מלאכה וכן תרגם יונתן ביומא דחולא. והרד״ק: והוא אותו יום שהיה מעשה השבועה שנשבע שאול ליהונתן שלא יומת דוד שהיה שם נסתר דוד בשדה. וי״ת ובתלתות יומי תתבעי לחדא כלומר ביום החדש ומחרתו תפקד שישאל עליך אבי . . ותרגם ביום המעשה ביומא דחולא כלומר ביום חול שעושין בו מלאכה לפי שהיה נסתר עתה ביום ראש חדש כי נראה שהיה מנהגם שלא לעשות מלאכה בראש חדש כמו שהוא מנהג הנשים היום, ואפשר כי מפני קרבן ראש חדש היו רבים פנויים ממלאכה ובאים להשתחות לפני ה׳ וכן נראה בנבואת יחזקאל לעתיד עכ״ל.
בענין שאין הנשים עושות מלאכה ראה באוה״ת בראשית כרך א כד, א.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
14
On the words
ראשית זו חכמה
How it connects
"The beginning (reishis) is wisdom": the basis for reading "Bereishis" as "with Chochmah."our note
The source
Psalms 111:10תהילים קי״א:י׳Sefaria (opens in a new tab)
9פְּדוּת שָׁלַח לְעַמּוֹ צִוָּה־לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ קָדוֹשׁ וְנוֹרָא שְׁמוֹ: 10רֵאשִׁית חׇכְמָה יִרְאַת ה׳ שֵׂכֶל טוֹב לְכׇל־עֹשֵׂיהֶם תְּהִלָּתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד:
9… unto His people; He hath commanded His covenant for ever; Holy and awful is His name. 10The fear of the LORD is the beginning of wisdom; A good understanding have all they that do thereafter; His praise endureth for ever.
Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria
Where the note points
Me'orei Orמאורי אור
letter beis, §58
Our explanationA Kabbalistic lexicon of terms; the note cites its entry identifying "reishis" with Chochmah.
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Kehot’s note
ראה תהלים קיא, י. ת״י על בראשית ברא. מא״א אות ב, סנ״ח.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
15
On the words
כולם בחכמה עשית
How it connects
"You made them all with wisdom": all of creation proceeds from divine Chochmah.our note
The source
Psalms 104:24תהילים ק״ד:כ״דSefaria (opens in a new tab)
23יֵצֵא אָדָם לְפׇעֳלוֹ וְלַעֲבֹדָתוֹ עֲדֵי־עָרֶב: 24מָה־רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ ה׳ כֻּלָּם בְּחׇכְמָה עָשִׂיתָ מָלְאָה הָאָרֶץ קִנְיָנֶךָ: 25זֶה הַיָּם גָּדוֹל וּרְחַב יָדָיִם שָׁם־רֶמֶשׂ וְאֵין מִסְפָּר חַיּוֹת קְטַנּוֹת עִם־גְּדֹלוֹת:
23Man goeth forth unto his work And to his labour until the evening. 24How manifold are Thy works, O LORD! In wisdom hast Thou made them all; The earth is full of Thy creatures. 25Yonder sea, great and wide, Therein are creeping things innumerable, Living creatures, both small and great.
Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria
Kehot’s note
תהלים קד, כד.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
16
On the words
וכמאמר עושה בראשית
How it connects
Kehot’s marei makom for these words (its note is below).
Kehot’s note
ברכת ברוך שאמר.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
17
On the words
המחדש בטובו בכי״ת
How it connects
Kehot’s marei makom for these words (its note is below).
Kehot’s note
ברכת יוצר.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
18
On the words
ול״ט מלאכות החורש הזורע
How it connects
The Mishnah listing the thirty-nine principal labors forbidden on Shabbos, beginning with sowing and ploughing.our note
The source
Shabbat 73a:6–7שבת ע״ג א:ו׳-ז׳Sefaria (opens in a new tab)
מַתְנִי׳ אֲבוֹת מְלָאכוֹת אַרְבָּעִים חָסֵר אַחַת: הַזּוֹרֵעַ, וְהַחוֹרֵשׁ, וְהַקּוֹצֵר, וְהַמְעַמֵּר, וְהַדָּשׁ, וְהַזּוֹרֶה. הַבּוֹרֵר, הַטּוֹחֵן, וְהַמְרַקֵּד, וְהַלָּשׁ, וְהָאוֹפֶה. הַגּוֹזֵז אֶת הַצֶּמֶר, הַמְלַבְּנוֹ, וְהַמְנַפְּצוֹ, וְהַצּוֹבְעוֹ, וְהַטּוֹוֶה, וְהַמֵּיסֵךְ, וְהָעוֹשֶׂה שְׁתֵּי בָתֵּי נִירִין, וְהָאוֹרֵג שְׁנֵי חוּטִין, וְהַפּוֹצֵעַ שְׁנֵי חוּטִין. הַקּוֹשֵׁר, וְהַמַּתִּיר, וְהַתּוֹפֵר שְׁתֵּי תְפִירוֹת, הַקּוֹרֵעַ עַל מְנָת לִתְפּוֹר [שְׁתֵּי תְפִירוֹת].
MISHNA: The main categories of labor are forty minus one: Seeding, plowing, harvesting, bundling, threshing, winnowing, selecting, grinding, sifting, kneading, and baking. Shearing wool, bleaching it, carding it, dying it, spinning, warping, setting up two loops, weaving two threads, undoing two threads, tying, untying, sewing two stitches, and tearing in order to sew [two stitches].
Hebrew: William Davidson, Vocalized Aramaic (CC-BY-NC) · English: Sefaria Community Translation (CC0) · via Sefaria
Kehot’s note
שבת עג, א.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
19
On the words
אינון שיתא יומין נפקין מן בראשית
How it connects
The Zohar on Bereishis: the six days "go forth from Bereishis," i.e. from Chochmah.our note
The source
Zohar, Bereshit 32:330–35:339ספר הזהר, בראשית ל״ב:ש״ל-ל״ה:של״טSefaria (opens in a new tab)
Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.
20
On the words
יין המשומר בענביו משי״ב
How it connects
The Gemara describes the hidden reward of the righteous as "wine preserved in its grapes since the six days of Creation."our note
The source
Berakhot 34b:24–25ברכות ל״ד ב:כ״ד-כ״הSefaria (opens in a new tab)
מַאי ״עַיִן לֹא רָאָתָה״? אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: זֶה יַיִן הַמְשׁוּמָּר בַּעֲנָבָיו מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְּרֵאשִׁית. רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר: זֶה עֵדֶן, שֶׁלֹּא שָׁלְטָה בּוֹ עֵין כׇּל בְּרִיָּה. שֶׁמָּא תֹּאמַר: אָדָם הָרִאשׁוֹן הֵיכָן הָיָה? בַּגָּן.
What is the significance of "No eye hath seen" etc.? R. Joshua b. Levi said : It refers to the wine preserved in the grape from the six days of creation. R. Samuel b. Nahmani said : It refers to Eden, upon which the eye of no creature has gazed. Perhaps thou wilt ask : Where, then, was Adam ? In the Garden.
Hebrew: William Davidson, Vocalized Aramaic (CC-BY-NC) · English: Tractate Berakot by A. Cohen, Cambridge University Press, 1921 (Public Domain) · via Sefaria
Kehot’s note
ברכות לד, ב.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
21
On the words
בד״ה לא הביט און ביעקב
How it connects
That discourse contrasts two levels, Yaakov (the toil of the weekday) and Yisrael (the level of Shabbos), and says one reaches Yisrael only through first being Yaakov, as "one who toiled on the eve of Shabbos eats on Shabbos." It fills out the weekday descent and Shabbos ascent described here.our note
Where the note points
Likkutei Torahלקוטי תורה
Balak 72b
בדרך כו׳ ענין ב׳ המדרגות בחי׳ פנים ובחי׳ אחור שיש בקדושה וזהו ענין ב׳ הבחי׳ דישראל ויעקב. ובחי׳ אחור דקדושה עומד לנגדו בחי׳ עמלק משא״כ בבחי׳ פנים כו׳ ע״ש. והנה עמלק ראשיתו הוא בחי׳ עמל ולכן בישראל דייקא נאמר ולא ראה עמל בישראל כו׳ משא״כ בבחי׳ יעקב כיון שיעקב הוא עדיין בחי׳ עבודה ויגיעה דקדושה ע״כ עומד לנגדו העמל דלעומת זה שמבחי׳ עמלק אלא שלא יוכל לו כי מלחמה לה׳ בעמלק כו׳ ע״ש. אך א״א להגיע לבחי׳ ישראל שהוא בחי׳ שבת אם לא ע״י קדימת בחי׳ יעקב שהוא עבודה דחול על דרך מי שטרח בע״ש דוקא אז יאכל בשבת. ולכן הקורא לישראל יעקב אינו עובר בעשה כמו הקורא לאברהם אברם משום דלא נעקר שם יעקב לגמרי מישראל דהא אהדרי׳ קרא וקראו יעקב והיינו מטעם הנ״ל שא״א להגיע לבחי׳ ישראל אלא …
Open it on Sefaria (opens in a new tab)
Torah Ohr, Yisro, maamar 8לעיל פ׳ בלק עב, ב
page 72b, ¶3
ע״י התומ״צ לעבדה ולשמרה לעשות ג״ע ותענוג הנשמות שנעשה ע״י בחי׳ צמצום והתפשטות כו׳ והכל הוא ע״י בחי׳ הוי״ה צמצום והתפשטות המשכה והתפשטות והוא ע״י התורה כי כל התורה נכללה בשם הוי״ה וכן המצות יש מהן שמרומזות בבחי׳ יו״ד ויש בבחי׳ ה׳ כנודע בק״ש שעל המטה אם פגמתי באות י׳ כו׳ העונש הוא סקילה בחי׳ י׳.
Open it on Sefaria (opens in a new tab)
Kehot’s note
לעיל פ׳ בלק עב, ב.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
22
On the words
בד״ה בחודש השלישי
How it connects
The note locates this discourse in Torah Ohr on Yisro, where "all the praise of Your handiwork" is discussed.our note
Where the note points
Torah Ohrתורה אור
Parshas Yisro, the discourse beginning "In the third month" · not yet checked
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Kehot’s note
תו״א פ׳ יתרו.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
23
On the words
אז תתענג על ה׳
How it connects
The prophet promises that whoever honors Shabbos will "delight in G‑d": Shabbos is the time of delight.our note
The source
Isaiah 58:14ישעיהו נ״ח:י״דSefaria (opens in a new tab)
13… חֲפָצֶךָ בְּיוֹם קׇדְשִׁי וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג לִקְדוֹשׁ ה׳ מְכֻבָּד וְכִבַּדְתּוֹ מֵעֲשׂוֹת דְּרָכֶיךָ מִמְּצוֹא חֶפְצְךָ וְדַבֵּר דָּבָר: 14אָז תִּתְעַנַּג עַל־Havayah וְהִרְכַּבְתִּיךָ עַל־[בָּמֳתֵי] (במותי) אָרֶץ וְהַאֲכַלְתִּיךָ נַחֲלַת יַעֲקֹב אָבִיךָ כִּי פִּי Havayah דִּבֵּר:
13… And shalt honour it, not doing thy wonted ways, Nor pursuing thy business, nor speaking thereof; 14Then shalt thou delight thyself in the LORD, And I will make thee to ride upon the high places of the earth, And I will feed thee with the heritage of Jacob thy father; For the mouth of the LORD hath spoken it.
Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria
Kehot’s note
ישעי׳ נח, יד.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
24
On the words
ישמחו במלכותך ישבעו ויתענגו
How it connects
Kehot’s marei makom for these words (its note is below).
Kehot’s note
תפלת שבת.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
25
On the words
טוב להודות
How it connects
The Psalm for the Shabbos day opens, "It is good to give thanks to G‑d."our note
The source
Psalms 92:2תהילים צ״ב:ב׳Sefaria (opens in a new tab)
1מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת: 2טוֹב לְהֹדוֹת לַה׳ וּלְזַמֵּר לְשִׁמְךָ עֶלְיוֹן: 3לְהַגִּיד בַּבֹּקֶר חַסְדֶּךָ וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת:
1A Psalm, a Song. For the sabbath day. 2It is a good thing to give thanks unto the LORD, And to sing praises unto Thy name, O Most High; 3To declare Thy lovingkindness in the morning, And Thy faithfulness in the night seasons,
Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria
Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.
26
On the words
בעיר אלקינו
How it connects
"Great is G‑d and much praised, in the city of our G‑d": the verse the Zohar expounds.our note
The source
Psalms 48:2תהילים מ״ח:ב׳Sefaria (opens in a new tab)
1שִׁיר מִזְמוֹר לִבְנֵי־קֹרַח: 2גָּדוֹל ה׳ וּמְהֻלָּל מְאֹד בְּעִיר אֱלֹקֵינוּ הַר־קׇדְשׁוֹ: 3יְפֵה נוֹף מְשׂוֹשׂ כׇּל־הָאָרֶץ הַר־צִיּוֹן יַרְכְּתֵי צָפוֹן קִרְיַת מֶלֶךְ רָב:
1A Song; a Psalm of the sons of Korah. 2Great is the LORD, and highly to be praised, In the city of our God, His holy mountain, 3Fair in situation, the joy of the whole earth; Even mount Zion, the uttermost parts of …
Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria
Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.
27
On the words
וכמ״ש בזח״א ויחי דרל״ט
How it connects
The Zohar's parable of the great and the small king is quoted again in the Shir HaShirim discourse, which speaks of G‑d's kingship (Malchus) descending, "like the foot that comes down from the throne," to give life to creatures.our note
Where the note points
Likkutei Torahלקוטי תורה
Shir HaShirim 51b (which refers back here); Balak 72b
ד והארץ הדום רגלי. היינו להשפיל א״ע מי אנכי להתקרב ויירא מגשת אליו וגם התורה ירדה ונתלבשה בלבושים גשמיים רק בחי׳ שום תשים עליך מלך עול מלכות שמים ועול מצות וכמ״כ מעורר למעלה שיורד מדת מלכות להחיות נבראים (וזהו כמשל הרגל שיורדת למטה מהכסא ועמ״ש בזה בד״ה ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר) ולכן בנין המל׳ מהגבורות וז״א מחסדים (ועמ״ש מזה בד״ה וכל בניך בענין א״ת בניך אלא בוניך) כי בחי׳ מלכות אין מלך בלא עם דינא דמלכותא דינא ולכן נק׳ מזבח דכתיב והאש תמיד תוקד על המזבח ונק׳ אשא תכלא דאכיל כו׳ ולפעמים נק׳ בחי׳ נר בהעלותך את הנרות שיש כמה גבורות שונים ומיני צמצומים בספי׳ המלכות אבל הכלל שבנינה מן הגבורות ע״כ המשכה זו הוא ע״י קבלת עול כו׳ (ועמ״ש סד״ה זכור את אשר עשה לך עמלק). והנה בזהר …
Open it on Sefaria (opens in a new tab)
Torah Ohr, Shemos, maamar 2לקמן שה״ש נא, ב
page 51b, ¶10
כבוד ה׳ כמ״ש זרח בחשך אור לישרים. וכתיב וכבוד ה׳ עליך זרח. לעורר את האהבה.
Open it on Sefaria (opens in a new tab)
Torah Ohr, Yisro, maamar 8ולעיל פ׳ בלק עב, ב
page 72b, ¶3
ע״י התומ״צ לעבדה ולשמרה לעשות ג״ע ותענוג הנשמות שנעשה ע״י בחי׳ צמצום והתפשטות כו׳ והכל הוא ע״י בחי׳ הוי״ה צמצום והתפשטות המשכה והתפשטות והוא ע״י התורה כי כל התורה נכללה בשם הוי״ה וכן המצות יש מהן שמרומזות בבחי׳ יו״ד ויש בבחי׳ ה׳ כנודע בק״ש שעל המטה אם פגמתי באות י׳ כו׳ העונש הוא סקילה בחי׳ י׳.
Open it on Sefaria (opens in a new tab)
Kehot’s note
מובא גם לקמן שה״ש נא, ב ושם מציין לכאן. ולעיל פ׳ בלק עב, ב.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
28
On the words
שנהנין מזיו השכינה
How it connects
Rav's teaching that in the World to Come the righteous sit with their crowns on their heads and enjoy the radiance of the Shechinah.our note
The source
Berakhot 17a:12ברכות י״ז א:י״בSefaria (opens in a new tab)
מַרְגְּלָא בְּפוּמֵּיהּ דְּרַב: לֹא כָּעוֹלָם הַזֶּה הָעוֹלָם הַבָּא. הָעוֹלָם הַבָּא אֵין בּוֹ לֹא אֲכִילָה וְלֹא שְׁתִיָּהּ וְלֹא פְּרִיָּה וּרְבִיָּה וְלֹא מַשָּׂא וּמַתָּן וְלֹא קִנְאָה וְלֹא שִׂנְאָה וְלֹא תַּחֲרוּת, אֶלָּא צַדִּיקִים יוֹשְׁבִין וְעַטְרוֹתֵיהֶם בְּרָאשֵׁיהֶם וְנֶהֱנִים מִזִּיו הַשְּׁכִינָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיֶּחֱזוּ אֶת הָאֱלֹקִים וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׁתּוּ״.
It was a favourite saying of Rab : Not like this world is the world to come. In the world to come there is neither eating nor drinking; no procreation of children or business transactions; no envy or hatred or rivalry ; but the righteous sit enthroned, their crowns on their heads, and enjoy the lustre of the Shekinah; as it is said, "And they beheld God, and did eat and drink" (Exod. xxiv. ll).
Hebrew: William Davidson, Vocalized Aramaic (CC-BY-NC) · English: Tractate Berakot by A. Cohen, Cambridge University Press, 1921 (Public Domain) · via Sefaria
Kehot’s note
ברכות יז, א.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
29
On the words
קיבול שכרן אבל בימות החול הוא לעשותם
How it connects
"Today to do them, and tomorrow to receive their reward": this world is for doing the mitzvos, the next for reward.our note
The source
Avodah Zarah 3a:4–5עבודה זרה ג׳ א:ד׳-ה׳Sefaria (opens in a new tab)
אֶלָּא כָּךְ אוֹמְרִים הַגּוֹיִם לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, יִשְׂרָאֵל שֶׁקִּיבְּלוּהָ הֵיכָן קִיְּימוּהָ? אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אֲנִי מֵעִיד בָּהֶם שֶׁקִּיְּימוּ אֶת הַתּוֹרָה כּוּלָּהּ. אוֹמְרִים לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, כְּלוּם יֵשׁ אָב שֶׁמֵּעִיד עַל בְּנוֹ? דִּכְתִיב: ״בְּנִי בְּכוֹרִי יִשְׂרָאֵל״. אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: שָׁמַיִם וָאָרֶץ יָעִידוּ בָּהֶם שֶׁקִּיְּימוּ אֶת הַתּוֹרָה כּוּלָּהּ.
Hebrew: William Davidson, Vocalized Aramaic (CC-BY-NC) · via Sefaria
Eruvin 22a:5–6עירובין כ״ב א:ה׳-ו׳Sefaria (opens in a new tab)
וְהַיְינוּ דְּאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: מַאי דִּכְתִיב ״אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לַעֲשׂוֹתָם״, ״הַיּוֹם לַעֲשׂוֹתָם״ — וְלֹא לְמָחָר לַעֲשׂוֹתָם, ״הַיּוֹם לַעֲשׂוֹתָם״ — לְמָחָר לְקַבֵּל שְׂכָרָם. אָמַר רַבִּי חַגַּי, וְאִיתֵּימָא רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי: מַאי דִּכְתִיב ״אֶרֶךְ אַפַּיִם״? ״אֶרֶךְ אַף״ מִבְּעֵי לֵקהּ!
(Devarim 7,11) "that I command you today to perform" and not tomorrow to do. Today to perform and tomorrow to receive benefit. Rav Haggai says, some say it was Rav Shemuel bar Naḥmeini What is the meaning of the verse: (Shemot 34:6) long to anger [apayim in plural] is it [the plural] needed!?
Hebrew: William Davidson, Vocalized Aramaic (CC-BY-NC) · English: Sefaria Community Translation (CC0) · via Sefaria
Kehot’s note
ראה ע״ז ג, א. עירובין כב, א.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
30
On the words
אימתי אקרי גדול כשהוא בעיר אלקינו
How it connects
The Zohar passage the Kehot note gives for the teaching "When is He called great? When He is in the city of our G‑d": G‑d's greatness is revealed when He is in His own place.our note
The source
Zohar III, 5aזח״ג ה, אSefaria (opens in a new tab)
Zohar II, 235aזח״ב רלה, אSefaria (opens in a new tab)
Kehot’s note
זח״ג ה, א. ועייג״כ זח״ב רלה, א. ז״ח תשא. חקת.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
31
How it connects
The Gemara there discusses this verse; the Alter Rebbe lists it among the places to see.our note
The source
Sotah 5a:14סוטה ה׳ א:י״דSefaria (opens in a new tab)
אָמַר רַב חִסְדָּא, וְאִיתֵּימָא מָר עוּקְבָא: כׇּל אָדָם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ גַּסּוּת הָרוּחַ, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אֵין אֲנִי וָהוּא יְכוֹלִין לָדוּר בָּעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״מְלׇשְׁנִי בַסֵּתֶר רֵעֵהוּ אוֹתוֹ אַצְמִית גְּבַהּ עֵינַיִם וּרְחַב לֵבָב אֹתוֹ לֹא אוּכָל״. אַל תִּקְרֵי ״אֹתוֹ״, אֶלָּא ״אִתּוֹ לֹא אוּכָל״. אִיכָּא דְּמַתְנֵי לַהּ אַמְּסַפְּרֵי לָשׁוֹן הָרָע, שֶׁנֶּאֱמַר: ״מְלׇשְׁנִי בַסֵּתֶר רֵעֵהוּ אוֹתוֹ אַצְמִית״.
Hebrew: William Davidson, Vocalized Aramaic (CC-BY-NC) · via Sefaria

2ולכן כתיב בשבת ממצוא חפצך ודבר דבר1 דבור אסור2 3 כי דבור הוא לשון הנהגה והמשכה4 מלמעלה למטה וכמ״ש וידבר הוי׳ אל משה לאמר

Therefore it is written about Shabbos, “[refraining] from attending to your affairs and speaking words”: speech is forbidden. For speech (dibbur) is a term of leading and of drawing down from above to below, as it is written, “And G‑d spoke to Moshe, saying.”

Explanation

Isaiah tells us to honor Shabbos by "refraining from attending to your affairs and speaking words," and halachah derives from this that even weekday talk is restricted on Shabbos. The Alter Rebbe explains why: the Hebrew word for speech, dibbur, also means "leading" (conducting), so speech stands for the flow from above to below, as in "G‑d spoke to Moshe," where G‑d's word comes down to a person.

וזהו בימות החול שהוא בחי׳ התשלשלות והמשכה מלמעלה למלטה להתלבש גם בבחי׳ עשייה גשמיות וכמ״ש מלכותך מלכות כל

And this is [so] on the weekdays, which are the level of the chain of descent and drawing down from above to below, to be clothed even in the level of physical Asiyah, as it is written, “Your kingship is a kingship of all

Explanation

That downward flow is the character of the weekdays, when G‑d's light descends even into the physical world of Asiyah; the verse "Your kingship is a kingship of all worlds" means that His rule, which is expressed through His speech, reaches down to the very lowest world. (The printing has small typos here, התשלשלות and למלטה, apparently for השתלשלות and למטה.)

עולמים5 אפילו בעולם עשייה וכמ״ש אף עשיתיו6 משא״כ בשבת ודבר דבר שהדבור חוזר למקורו ושרשו למעלה [ועמ״ש מזה בד״ה שובה ישראל עד]:

worlds,” even in the World of Asiyah, and as it is written, “indeed I have made him.” On Shabbos, however, “and speaking words” [is forbidden], for speech returns to its source and root above. [And see what is explained on this in the discourse beginning “Return, O Israel, unto.”]

Explanation

That is "indeed I have made him" (Isaiah 43:7) again. On Shabbos, however, divine speech goes back up to its source, and so we too refrain from mundane speech. The discourse "Return, O Israel" is mentioned as a further discussion.

Paragraph 2 in brief

The paragraph applies the weekday/Shabbos contrast to speech: speech is the channel of descent, so it belongs to the weekdays, while on Shabbos divine speech returns to its source, which is why mundane speech is restricted then.

Deeper

In Kabbalah, divine speech is Malchus, the Sefirah through which the worlds are created and ruled; hence "Your kingship (malchus) is a kingship of all worlds." The Shabbos ascent of speech to its source is the ascent of Malchus, which the maamar develops in paragraph 5.

Marei mekomos

1
On the words
ממצוא חפצך ודבר דבר
How it connects
The prophet's instruction for honoring Shabbos: refraining from pursuing one's affairs and from speaking (weekday) words.our note
The source
Isaiah 58:13ישעיהו נ״ח:י״גSefaria (opens in a new tab)
12וּבָנוּ מִמְּךָ חׇרְבוֹת עוֹלָם מוֹסְדֵי דוֹר־וָדוֹר תְּקוֹמֵם וְקֹרָא לְךָ גֹּדֵר פֶּרֶץ מְשֹׁבֵב נְתִיבוֹת לָשָׁבֶת: 13אִם־תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ עֲשׂוֹת חֲפָצֶךָ בְּיוֹם קׇדְשִׁי וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג לִקְדוֹשׁ ה׳ מְכֻבָּד וְכִבַּדְתּוֹ מֵעֲשׂוֹת דְּרָכֶיךָ מִמְּצוֹא חֶפְצְךָ וְדַבֵּר דָּבָר: 14אָז תִּתְעַנַּג עַל־Havayah וְהִרְכַּבְתִּיךָ עַל־[בָּמֳתֵי] (במותי) אָרֶץ וְהַאֲכַלְתִּיךָ נַחֲלַת יַעֲקֹב אָבִיךָ כִּי פִּי Havayah דִּבֵּר:
12… thou shalt be called The repairer of the breach, The restorer of paths to dwell in. 13If thou turn away thy foot because of the sabbath, From pursuing thy business on My holy day; And call the sabbath a delight, And the holy of the LORD honourable; And shalt honour it, not doing thy wonted ways, Nor pursuing thy business, nor speaking thereof; 14Then shalt thou delight thyself in the LORD, And I will make thee to ride upon …
Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria
Kehot’s note
ישעי׳ נח, יג.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
2
On the words
דבור אסור
How it connects
The Gemara derives from "speaking words" that one's speech on Shabbos should not be like one's weekday speech.our note
The source
Shabbat 113b:1שבת קי״ג ב:א׳Sefaria (opens in a new tab)
שֶׁלֹּא יְהֵא דִּבּוּרְךָ שֶׁל שַׁבָּת כְּדִבּוּרְךָ שֶׁל חוֹל. דִּבּוּר אָסוּר, הִרְהוּר — מוּתָּר. בִּשְׁלָמָא כּוּלְּהוּ — לְחַיֵּי, אֶלָּא שֶׁלֹּא יְהֵא הִילּוּכְךָ שֶׁל שַׁבָּת כְּהִילּוּכְךָ שֶׁל חוֹל מַאי הִיא? כִּי הָא דְּאָמַר רַב הוּנָא אָמַר רַב, וְאָמְרִי לֵקהּ אָמַר רַבִּי אַבָּא אָמַר רַב הוּנָא: הָיָה מְהַלֵּךְ בְּשַׁבָּת וּפָגַע בְּאַמַּת הַמַּיִם, אִם יָכוֹל לְהַנִּיחַ אֶת רַגְלוֹ רִאשׁוֹנָה קוֹדֶם שֶׁתֵּעָקֵר שְׁנִיָּה — מוּתָּר, וְאִם לָאו — אָסוּר.
Hebrew: William Davidson, Vocalized Aramaic (CC-BY-NC) · via Sefaria
Kehot’s note
שבת קיג, ב. וש״נ. שו״ע או״ח סש״ו, א.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
3
On the words
דבור אסור
How it connects
The halachah that certain speech about weekday matters is forbidden on Shabbos.our note
The source
Shulchan Arukh, Orach Chayim 306:1שולחן ערוך, אורח חיים ש״ו:א׳Sefaria (opens in a new tab)
באיזה חפצים מותר לדבר בשבת. ובו יד סעיפים: ממצוא חפציך חפציך אסורים אפי' בדבר שאינו עושה שום מלאכה כגון שמעיין נכסיו לראות מה צריך למחר או לילך לפתח המדינה כדי שימהר לצאת בלילה למרחץ וכן אין מחשיכים על התחום לשכור פועלים אבל מחשיך על התחום להביא בהמתו וי"א שאם אין הבהמה יכולה לילך ברגלים כגון שהוא טלה קטן אינו רשאי להחשיך דאינו רשאי להביא דאסור לטלטל ב"ח שהם מוקצים: הגה וה"ה דאסור לטייל למצוא סוס או ספינה או קרון לצאת בו. (מרדכי סוף פרק מי שהחשיך):
1. Which things are permitted to say on Shabbat. And following, 14 subsections It is forbidden to pursue your concerns (i.e. tend to mundane matters), even in a matter that does not involve any work, for example, someone enters to see what is necessary for the next day, or one goes to the edge of his town so he can quickly leave to go to the bathhouse as soon as it becomes night, and also when he needs to go beyond the techum in order to hire workers. One may, however, wait until nightfall at the end of his Shabbos limits so that on Saturday night, he can bring back his animal that [wandered] outside the Shabbos limits. And there are those that say if an animal cannot walk using its legs, …
Hebrew: Maginei Eretz: Shulchan Aruch Orach Chaim, Lemberg, 1893 (Public Domain) · English: Sefaria Community Translation (CC0) · via Sefaria
Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.
4
On the words
דבור הוא לשון הנהגה והמשכה
How it connects
The note points to another passage in Torah Ohr where speech is explained as leading and drawing down.our note
Where the note points
Torah Ohrתורה אור
56a · not yet checked
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Torah Ohr, Va’eira, maamar 1תו״א נו, א
page 56a, ¶14
וזהו וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב באל שדי. פי׳ בבחי׳ והמשכות בחי׳ שדי מל׳ ברכות שדים שהם בחי׳ דדים וחלב להגדיל המדות אהבה ויראה כו׳ שהן הם בחי׳ האבות אחר שה׳ אחד בהתגלות לבו בבחי׳ לידה והתגלות לשמח נפשם בתוספת אורה ושמחה להתענג על ה׳ בשמחה ובטוב לבב מרוב כל:
Open it on Sefaria (opens in a new tab)
Kehot’s note
ראה תו״א נו, א.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
5
On the words
מלכותך מלכות כל עולמים
How it connects
"Your kingship is a kingship of all worlds": G‑d's rule reaches every world, down to Asiyah.our note
The source
Psalms 145:13תהילים קמ״ה:י״גSefaria (opens in a new tab)
12לְהוֹדִיעַ לִבְנֵי הָאָדָם גְּבוּרֹתָיו וּכְבוֹד הֲדַר מַלְכוּתוֹ: 13מַלְכוּתְךָ מַלְכוּת כׇּל־עֹלָמִים וּמֶמְשַׁלְתְּךָ בְּכׇל־דּוֹר וָדֹר: 14סוֹמֵךְ ה׳ לְכׇל־הַנֹּפְלִים וְזוֹקֵף לְכׇל־הַכְּפוּפִים:
12… the sons of men His mighty acts, And the glory of the majesty of His kingdom. 13Thy kingdom is a kingdom for all ages, And Thy dominion endureth throughout all generations. 14The LORD upholdeth all that fall, And raiseth up all those that are bowed down.
Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria
Kehot’s note
תהלים קמה, יג.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
6
On the words
אף עשיתיו
How it connects
"Indeed I have made him": the descent into the world of action (Asiyah).our note
The source
Isaiah 43:7ישעיהו מ״ג:ז׳Sefaria (opens in a new tab)
6אֹמַר לַצָּפוֹן תֵּנִי וּלְתֵימָן אַל־תִּכְלָאִי הָבִיאִי בָנַי מֵרָחוֹק וּבְנוֹתַי מִקְצֵה הָאָרֶץ: 7כֹּל הַנִּקְרָא בִשְׁמִי וְלִכְבוֹדִי בְּרָאתִיו יְצַרְתִּיו אַף־עֲשִׂיתִיו: 8הוֹצִיא עַם־עִוֵּר וְעֵינַיִם יֵשׁ וְחֵרְשִׁים וְאׇזְנַיִם לָמוֹ:
6… not back, bring My sons from far, and My daughters from the end of the earth; 7Every one that is called by My name, and whom I have created for My glory, I have formed him, yea, I have made him.’ 8The blind people that have eyes shall be brought forth, and the deaf that have ears.
Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria
Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.

3קיצור. ששת ימי המעשה1 הם ששה מדות עליונות והם בבחי׳ המשכה והשתלשלות להתלבש בבי״ע כמ״ש אף עשיתיו2 והירידה לצורך עלייה וביטול היש

Summary. The six days of work are the six supernal emotive attributes, and they are in the mode of drawing down and chain of descent, to be clothed in Beriah, Yetzirah and Asiyah, as it is written, “indeed I have made him”; and the descent is for the sake of ascent and the nullification of the yesh.

Explanation

The "Summary" (kitzur) paragraphs restate each section in brief. The six weekdays correspond to the six emotive attributes of G‑d (Chesed through Yesod), which descend and clothe themselves in the lower worlds, down to "I have made him"; but that descent exists for the sake of the ascent, and for bringing creatures to nullify their sense of self.

ולכן נקראים ימי בראשית היא בחי׳ חכמה דבחכמה הוא הבירור ובשבת הוא העלייה מבחי׳ עשייה עד לבחינת העונג ויתענגו מטובך ולכן נאמר בשבת ממצוא חפצך ודבר דבר:3

Therefore they are called the days of Bereishis, which is the level of Chochmah, for in Chochmah is the refinement (birur). And on Shabbos there is the ascent from the level of Asiyah up to the level of delight, “and they shall delight in Your goodness.” Therefore it is said about Shabbos, “from attending to your affairs and speaking words.”

Explanation

They are called "days of Bereishis" because they come from Chochmah, and Chochmah is what sorts out and refines (birur) the world, separating the holy from the unholy. Shabbos is the ascent from action up to delight, and that is why weekday affairs and weekday speech are set aside on Shabbos.

Paragraph 3 in brief

A short summary of the first section: the weekdays are Chochmah descending through the emotive attributes into action, for the sake of refinement and ascent; Shabbos is the ascent to delight, and therefore weekday activity and speech stop.

Deeper

The phrase "in Chochmah is the refinement" echoes the Zohar's "bechochmah isbariru," that all things are sorted out through Chochmah, a principle used often in Likkutei Torah.

Marei mekomos

1
How it connects
Kehot’s note points to Ezekiel 46:1 for these words.
The source
Ezekiel 46:1יחזקאל מ״ו:א׳Sefaria (opens in a new tab)
1כֹּה־אָמַר אֲדֹ־נָי ה׳ שַׁעַר הֶחָצֵר הַפְּנִימִית הַפֹּנֶה קָדִים יִהְיֶה סָגוּר שֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת יִפָּתֵחַ וּבְיוֹם הַחֹדֶשׁ יִפָּתֵחַ: 2וּבָא הַנָּשִׂיא דֶּרֶךְ אוּלָם הַשַּׁעַר מִחוּץ וְעָמַד עַל־מְזוּזַת הַשַּׁעַר וְעָשׂוּ הַכֹּהֲנִים אֶת־עוֹלָתוֹ וְאֶת־שְׁלָמָיו וְהִשְׁתַּחֲוָה עַל־מִפְתַּן הַשַּׁעַר …
1Thus saith the Lord GOD: The gate of the inner court that looketh toward the east shall be shut the six working days; but on the sabbath day it shall be opened, and in the day of the new moon it shall be opened. 2And the prince shall enter by the way of the porch of the gate without, and …
Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria
2
On the words
אף עשיתיו
How it connects
"Indeed I have made him": the final stage of descent, into Asiyah.our note
The source
Isaiah 43:7ישעיהו מ״ג:ז׳Sefaria (opens in a new tab)
6אֹמַר לַצָּפוֹן תֵּנִי וּלְתֵימָן אַל־תִּכְלָאִי הָבִיאִי בָנַי מֵרָחוֹק וּבְנוֹתַי מִקְצֵה הָאָרֶץ: 7כֹּל הַנִּקְרָא בִשְׁמִי וְלִכְבוֹדִי בְּרָאתִיו יְצַרְתִּיו אַף־עֲשִׂיתִיו: 8הוֹצִיא עַם־עִוֵּר וְעֵינַיִם יֵשׁ וְחֵרְשִׁים וְאׇזְנַיִם לָמוֹ:
6… not back, bring My sons from far, and My daughters from the end of the earth; 7Every one that is called by My name, and whom I have created for My glory, I have formed him, yea, I have made him.’ 8The blind people that have eyes shall be brought forth, and the deaf that have ears.
Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria
Kehot’s note
ישעי׳ מג, ז.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
3
On the words
ממצוא חפצך ודבר דבר
How it connects
The Shabbos restriction on weekday affairs and speech, now explained as the result of Shabbos's ascent.our note
The source
Isaiah 58:13ישעיהו נ״ח:י״גSefaria (opens in a new tab)
12וּבָנוּ מִמְּךָ חׇרְבוֹת עוֹלָם מוֹסְדֵי דוֹר־וָדוֹר תְּקוֹמֵם וְקֹרָא לְךָ גֹּדֵר פֶּרֶץ מְשֹׁבֵב נְתִיבוֹת לָשָׁבֶת: 13אִם־תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ עֲשׂוֹת חֲפָצֶךָ בְּיוֹם קׇדְשִׁי וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג לִקְדוֹשׁ ה׳ מְכֻבָּד וְכִבַּדְתּוֹ מֵעֲשׂוֹת דְּרָכֶיךָ מִמְּצוֹא חֶפְצְךָ וְדַבֵּר דָּבָר: 14אָז תִּתְעַנַּג עַל־Havayah וְהִרְכַּבְתִּיךָ עַל־[בָּמֳתֵי] (במותי) אָרֶץ וְהַאֲכַלְתִּיךָ נַחֲלַת יַעֲקֹב אָבִיךָ כִּי פִּי Havayah דִּבֵּר:
12… thou shalt be called The repairer of the breach, The restorer of paths to dwell in. 13If thou turn away thy foot because of the sabbath, From pursuing thy business on My holy day; And call the sabbath a delight, And the holy of the LORD honourable; And shalt honour it, not doing thy wonted ways, Nor pursuing thy business, nor speaking thereof; 14Then shalt thou delight thyself in the LORD, And I will make thee to ride upon …
Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria
Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.

Ascent needs help from above ¶4–6

4ב אך אין דבר שירד למטה עולה למעלה עד שנותנים לו כח ועוז מלמעלה להעלותו וע״ז נתקן ענין קבלת

2. However, nothing that has descended below rises up above until strength and might are given to it from above to raise it. For this, the matter of receiving

Explanation

Section 2 begins with a principle: what has gone down cannot lift itself back up on its own; it needs strength given from above. That is the reason for the Friday-night welcome of Shabbos, the hymn "Come, my Beloved" (Lecha Dodi).

שבת לכה דודי1 שיהא הארה מלמעלה לקראת כלה היא כנסת ישראל כדי שפני שבת נקבלה וזהו משכני אחריך נרוצה2 שבכל ימות החול הוא בחינת אחריך

Shabbos, “Come, my Beloved,” was instituted: that there be an illumination from above “to greet the bride,” who is Knesses Yisrael (the Community of Israel), so that “let us receive the face of Shabbos.” And this is [the meaning of] “Draw me, we will run after you”: all the weekdays are the level of “after you,”

Explanation

"Come, my Beloved, to greet the bride" is read as a light that comes from above toward the "bride," Knesses Yisrael, the collective soul of Israel, so that she can "receive the face of Shabbos." The same idea is in the verse "Draw me, we will run after you": through the week Israel is only "after" G‑d, following at a distance.

וצריך להיות משכני כדי שנרוצה ועד״ז הוא ענין כל שיר השירים ליתן כח ועוז לכנסת ישראל כו׳ אך מי שטרח בערב שבת3 וכו׳

and there must be “draw me” so that “we will run.” And in this way is the theme of the whole Song of Songs: to give strength and might to Knesses Yisrael, etc. However, “one who toiled on the eve of Shabbos, etc.”

Explanation

So G‑d must first "draw" her, and only then can she "run." The whole Song of Songs, the love song between G‑d and Israel, is about this strength given from above. Yet the Sages also say "one who toiled on the eve of Shabbos will eat on Shabbos": the gift from above builds on the effort made below during the week.

וצריך להיות בכל יום מעין העלאת שבת והוא ענין העלאה שבתפלה מויברך דוד עד ש״ע שכל הענינים המדוברים שם מדברים בענין העלאה ממטה למעלה להתכלל באור ה׳ ובברכת יוצר איך המלאכים מקדישים והאופנים ברעש גדול כו׳

And every day there must be something like the ascent of Shabbos. This is the ascent in prayer from “And David blessed” until the Shemoneh Esreh, for all the matters spoken of there speak of ascent from below to above, to be included in the light of G‑d. And in the blessing of Yotzer [it tells] how the angels sanctify, “and the Ofanim with a great noise…”

Explanation

Something of Shabbos's ascent must also happen every day, in the morning prayers. From "And David blessed" (near the end of Pesukei d'Zimrah) until the Amidah, the prayers describe the rise from below to above. In the blessing before the Shema (Yotzer) we describe how the angels sanctify G‑d, and how the Ofanim, a class of angels, rise "with a great noise."

והרעש הוא ענין תשוקתם וחפצם בכלות הנפש אך השרפים עומדים מפני שבחי׳ התכללות וביטול זה הוא הנתפס במהותם ועצמותם

The noise is their longing and desire, with the expiring of the soul (kelos hanefesh). The Seraphim, however, stand, because this level of inclusion and self-nullification is what is grasped in their very being and essence.

Explanation

The "noise" of the Ofanim expresses their longing to dissolve into G‑d, a love so intense that the soul "expires" (kelos hanefesh). The Seraphim, a higher class of angels, "stand" quietly, because that absorption in G‑d is part of their very nature; they do not have to strain toward it.

אבל האופנים הם במדרגה שלמטה מהם רק שהם משיגים בהיות בחי׳ התכללות רחוק מהם שהוא קדוש ומובדל כו׳

But the Ofanim are on a level below them; they only perceive that the level of inclusion is far from them, for it is holy and set apart…

Explanation

The Ofanim are lower. All they grasp is that such absorption is far beyond them, because G‑d is "holy," meaning utterly separate and set apart.

ואינו בגדר עלמין לא בגדר ממלא ולא בגדר סובב כו׳ ואי לזאת כל חפצם וכל ישעם שתכלה אליו נפשם מה שלמעלה מיכולתם

and not within the category of worlds, neither in the category of memalei nor in the category of sovev…; and therefore all their desire and all their salvation is that their soul expire toward Him, [something] beyond their capacity.

Explanation

He is not within the category of worlds at all: not the light that fills the worlds (memalei) nor even the light that encompasses them (sovev). So their whole longing is for something beyond their capacity.

ולכן הרעש גדול וכן כל הענינים שמויברך דוד עד ש״ע הכל הוא בחי׳ העלאה ממטה למעלה בק״ש שימסור נפשו באחד ואהבת וגו׳

Therefore the noise is great. So too all the matters from “And David blessed” until the Shemoneh Esreh are all the level of ascent from below to above, [up to] the Shema, that one gives over his soul in “One,” and “And you shall love…,”

Explanation

That distance is why their "noise" is so great. In the same way, the whole order of morning prayer, from "And David blessed" through the Shema, where one gives over one's soul in the word "One" and then loves G‑d "with all your soul," is a movement upward.

עד שמונה עשרה שאומרים ברוך אתה שהוא בחי׳ המשכה מלמעלה למטה שיהיה בחי׳ גילוי הוי׳ וכמ״ש ברוך הוי׳ אלהי ישראל מן העולם ועד העולם4 פי׳ מעלמא דאתכסיא לעלמא דאתגליא

until the Shemoneh Esreh, where we say “Blessed are You,” which is the level of drawing down from above to below, so that there be a revelation of the level of Havayah, as it is written, “Blessed is Havayah, the G‑d of Israel, from the world and to the world,” meaning: from the hidden world to the revealed world;

Explanation

The Amidah reverses direction. "Blessed are You" is read as a drawing down (baruch from the root of "drawing") so that the Name Havayah is revealed. The verse "Blessed is Havayah... from the world to the world" is read as a drawing from the hidden world (the level beyond revelation) to the revealed world.

דהיינו שיהיה גילוי בחי׳ ההעלם מה שלמעלה מגדר עלמין ולית מחשבה תפיסא ביה5 בחי׳ אני הוי׳ לא שניתי ואתה הוא עד שלא נברא העולם6 7 כו׳

that is, that there be a revelation of the level of the hidden, which is beyond the category of worlds, and “no thought can grasp Him at all”: the level of “I, Havayah, have not changed,” and “You were [the same] before the world was created…”

Explanation

What is drawn into revelation is the very level that is beyond all worlds, which "no thought can grasp": the unchanging G‑d of "I, Havayah, have not changed," the same before creation as after it.

(ועמ״ש מזה בד״ה אז ישיר8 משה ובני ישראל) ועיקר הגלוי הוא בכל יום על ידי מעשה המצות ותלמוד תורה כנגד כולם9 10 שהם כולם המשכת גילוי ההעלם כמ״ש במ״א

(And see what is explained on this in the discourse beginning “Then Moshe and the Children of Israel sang.”) And the main revelation is every day, through the performance of the mitzvos, and the study of Torah, which is equal to them all; for they are all the drawing down of the revelation of the hidden, as is explained elsewhere.

Explanation

(A parallel discussion is in Torah Ohr, "Then Moshe sang.") Even so, the main daily revelation of that hidden level does not come through prayer but through doing the mitzvos and studying Torah, which the Mishnah says "is equal to them all"; each mitzvah draws the hidden G‑d into revelation.

אך ההפרש שבין העלאה11 שבשבת להעלאה שבחול שבשעת תפלה כי אינו דומה בן כפר שראה את המלך לבן כרך12 שראה כו׳ והענין כי

However, the difference between the ascent on Shabbos and the ascent on the weekday, at the time of prayer, is that “a villager who saw the king is not like a city-dweller who saw…” And the explanation is that

Explanation

Now the Alter Rebbe distinguishes the weekday ascent in prayer from the ascent of Shabbos, using the Talmud's image of Yechezkel and Yeshayahu: both saw the King, but Yechezkel described the vision at length like a villager who has seen the king once, while Yeshayahu, like a city-dweller, described it briefly.

הנה13 והאופנים ברעש גדול כו׳ על ידי השגתם בחי׳ קדוש ומובדל למעלה מבחי׳ סובב וממלא כל עלמין הוא דומה לבן כפר שראה עד״מ שביטולו מפני המלך מחמת חידוש רוממותו למעלה מגדר השגתו

“the Ofanim with a great noise…,” through their perceiving the level of “holy and set apart,” beyond the level of sovev and memalei kol almin, are like a villager who saw [the king], by way of analogy: his self-nullification before the king is because of the novelty of his exaltedness, beyond the bounds of his grasp.

Explanation

The Ofanim's "great noise" is the villager's response: they are overwhelmed by the King's holiness because it is so new and beyond their grasp, and their self-nullification comes from that shock.

וזהו בחי׳ ימי החול מה שאין כן בשבת הוא בחי׳ התגלות ענג העליון ישמחו במלכותך ישבעו ויתענגו מטובך אז הוא דומה לבן כרך עד״מ שאין חידוש בעיניו רוממות המלך

This is the level of the weekdays. On Shabbos, however, there is the level of the revelation of the supernal delight, “They shall rejoice in Your kingship; they shall be satisfied and delight in Your goodness”; then it is like a city-dweller, by way of analogy, in whose eyes the exaltedness of the king is no novelty,

Explanation

That is the weekday mode. On Shabbos, the supernal delight is revealed ("they shall delight in Your goodness"), and one is like the city-dweller, for whom the king's greatness is no longer a novelty.

אלא מתענג ונהנה מזיו יקר תפארת גדולתו ועל זה אמרו שמש בשבת צדקה14 לעניים15 והענין

but he delights in and enjoys the radiance of the preciousness and beauty of his greatness. And on this they said, “The sun on Shabbos is charity (tzedakah) for the poor.” And the explanation is

Explanation

He is not overwhelmed but enjoys the radiance of the king's glory. On this the Talmud says, "The sun on Shabbos is charity for the poor": on the plain level, a sunny Shabbos is a kindness to the poor.

כדכתיב שמש צדקה ומרפא בכנפיה16 כי שמש ומגן17 הוי׳ הוא המרפא בחי׳ רופא חולים ולכן הוא צדקה לעניים דלית לון מגרמייהו כלום.18 19

as it is written, “a sun of tzedakah (righteousness), with healing in its wings,” for “G‑d is a sun and a shield”; it is the healing, the level of “Healer of the sick.” And therefore it is charity for the poor, who have nothing of their own at all.

Explanation

The Alter Rebbe reads this through Malachi's "sun of righteousness (tzedakah) with healing in its wings" and the Psalm "G‑d is a sun and a shield." G‑d's revealed light, the "sun," is itself the healing (the Amidah calls Him "Healer of the sick"), and it is "charity for the poor," for those who have nothing of their own.

Paragraph 4 in brief

The paragraph explains how the descended world rises again: only with strength given from above (Kabbalas Shabbos, "Draw me"), and daily in a lesser form through the ascent of prayer and the drawing down of the Amidah. It then contrasts the anxious, longing ascent of the weekday (the villager, the Ofanim) with the calm delight of Shabbos (the city-dweller), leading into "the sun on Shabbos is charity for the poor."

Deeper

The pairing of Seraphim and Ofanim reflects the worlds they inhabit in Chassidic teaching: the Seraphim in Beriah, the Ofanim in Asiyah, which is why the Ofanim experience G‑d's holiness as remote. The Behar discourse in the notes calls the Shabbos level "the higher Shabbos," when Chochmah itself rises and is included in its Emanator.

Marei mekomos

1
On the words
וע״ז נתקן ענין קבלת שבת לכה דודי
How it connects
The note says Kabbalas Shabbos and Lecha Dodi are explained there according to Chassidus.our note
Where the note points
Maamarei Admur HaZaken (maamarim of the Alter Rebbe)מאמרי אדמו״ר הזקן
Tefillah, p. 455 ff.
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Glosses of the Rebbe Rashab on the Siddurהגהות כ״ק אדמו״ר מהורש״ב לסידור
printed in the Siddur im Dach, additions, p. 319d
Our explanationFurther glosses on Kabbalas Shabbos, as the note points out.
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Or HaTorah, by the Tzemach Tzedekאור התורה
Sukkos, p. 1741
Our explanationA further discussion of receiving Shabbos.
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Siddur im Dachסידור עם דא״ח
by the Alter Rebbe
The Alter Rebbe’s siddur with his Chassidic discourses on the prayers.
Find it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Kehot’s note
ראה מאמרי אדה״ז תפלה ע׳ תנה ואילך, שמבאר שם ע״פ חסידות. וראה בהגהות כ״ק אדמו״ר מהורש״ב לסידור (נדפס בסידור עם דא״ח בהוספות שיט, ד). אוה״ת סוכות ע׳ א׳תשמא.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
2
On the words
משכני אחריך נרוצה
How it connects
"Draw me, we will run after you": the bride asks to be drawn so that she can run; read here as the strength from above needed for any ascent.our note
The source
Song of Songs 1:4שיר השירים א׳:ד׳Sefaria (opens in a new tab)
3לְרֵיחַ שְׁמָנֶיךָ טוֹבִים שֶׁמֶן תּוּרַק שְׁמֶךָ עַל־כֵּן עֲלָמוֹת אֲהֵבוּךָ: 4מׇשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ נָּרוּצָה הֱבִיאַנִי הַמֶּלֶךְ חֲדָרָיו נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בָּךְ נַזְכִּירָה דֹדֶיךָ מִיַּיִן מֵישָׁרִים אֲהֵבוּךָ: 5שְׁחוֹרָה אֲנִי וְנָאוָה בְּנוֹת יְרוּשָׁלָ͏ִם כְּאׇהֳלֵי קֵדָר כִּירִיעוֹת שְׁלֹמֹה:
3… a goodly fragrance; Thy name is as ointment poured forth; Therefore do the maidens love thee. 4Draw me, we will run after thee; The king hath brought me into his chambers; We will be glad and rejoice in thee, We will find thy love more fragrant than wine! Sincerely do they love thee. 5’I am black, but comely, O ye daughters of Jerusalem, As the tents of Kedar, As …
Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria
Kehot’s note
שה״ש א, ד.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
3
On the words
מי שטרח בערב שבת
How it connects
"One who toiled on the eve of Shabbos will eat on Shabbos": the reward of Shabbos depends on the week's effort.our note
The source
Avodah Zarah 3a:10עבודה זרה ג׳ א:י׳Sefaria (opens in a new tab)
אָמְרוּ לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, תְּנֶהָ לָנוּ מֵרֹאשׁ וְנַעֲשֶׂנָּה. אָמַר לָהֶן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: שׁוֹטִים שֶׁבָּעוֹלָם! מִי שֶׁטָּרַח בְּעֶרֶב שַׁבָּת יֹאכַל בְּשַׁבָּת, מִי שֶׁלֹּא טָרַח בְּעֶרֶב שַׁבָּת מֵהֵיכָן יֹאכַל בְּשַׁבָּת? אֶלָּא אַף עַל פִּי כֵן, מִצְוָה קַלָּה יֵשׁ לִי וְסוּכָּה שְׁמָהּ, לְכוּ וַעֲשׂוּ אוֹתָהּ.
Hebrew: William Davidson, Vocalized Aramaic (CC-BY-NC) · via Sefaria
Where the note points
Likkutei Torahלקוטי תורה
Balak 72b
זה שמבחי׳ עמלק אלא שלא יוכל לו כי מלחמה לה׳ בעמלק כו׳ ע״ש. אך א״א להגיע לבחי׳ ישראל שהוא בחי׳ שבת אם לא ע״י קדימת בחי׳ יעקב שהוא עבודה דחול על דרך מי שטרח בע״ש דוקא אז יאכל בשבת. ולכן הקורא לישראל יעקב אינו עובר בעשה כמו הקורא לאברהם אברם משום דלא נעקר שם יעקב לגמרי מישראל דהא אהדרי׳ קרא וקראו יעקב והיינו מטעם הנ״ל שא״א להגיע לבחי׳ ישראל אלא ע״י קדימת בחי׳ יעקב כי מתחלה צ״ל עסק הבירורים שבחול לתקן ההסתר כו׳ שזהו עבודת בחי׳ יעקב ואח״כ יאכל בשבת להעלותם מעלה מעלה ולהתענג על ה׳ וכמ״ש במ״א. וזהו מה שאומרים במוצאי שבת אל תירא עבדי יעקבכו׳. כ בשבת אנו בבחינת ישראל שא״צ לבחי׳ עבודה ויגיעה לברר בירורים כי בורר אסור רק אנו אז בבחי׳ בן בנים למקום ועיין זהר …
Our explanationThere the weekday is the level of Yaakov, the work of sorting and refining (birurim), and only after it does one "eat on Shabbos," lifting those refinements up and delighting in G‑d; on Shabbos we are the level of Yisrael, like children who need no toil.
Open it on Sefaria (opens in a new tab)
Torah Ohr, Yisro, maamar 8לעיל פ׳ בלק עב, ב
page 72b, ¶3
ע״י התומ״צ לעבדה ולשמרה לעשות ג״ע ותענוג הנשמות שנעשה ע״י בחי׳ צמצום והתפשטות כו׳ והכל הוא ע״י בחי׳ הוי״ה צמצום והתפשטות המשכה והתפשטות והוא ע״י התורה כי כל התורה נכללה בשם הוי״ה וכן המצות יש מהן שמרומזות בבחי׳ יו״ד ויש בבחי׳ ה׳ כנודע בק״ש שעל המטה אם פגמתי באות י׳ כו׳ העונש הוא סקילה בחי׳ י׳.
Open it on Sefaria (opens in a new tab)
Kehot’s note
ע״ז ג, א.
ראה לעיל פ׳ בלק עב, ב.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
4
On the words
ברוך הוי׳ אלהי ישראל מן העולם ועד העולם
How it connects
The same verse closes this Psalm.our note
The source
Psalms 106:48תהילים ק״ו:מ״חSefaria (opens in a new tab)
47הוֹשִׁיעֵנוּ ה׳ אֱלֹקֵינוּ וְקַבְּצֵנוּ מִן־הַגּוֹיִם לְהֹדוֹת לְשֵׁם קׇדְשֶׁךָ לְהִשְׁתַּבֵּחַ בִּתְהִלָּתֶךָ: 48בָּרוּךְ־ה׳ אֱלֹקֵי יִשְׂרָאֵל מִן־הָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם וְאָמַר כׇּל־הָעָם אָמֵן הַלְלוּ־קָהּ:
47… That we may give thanks unto Thy holy name, That we may triumph in Thy praise. 48Blessed be the LORD, the God of Israel, from everlasting even to everlasting, and let all the people say: 'Amen.' Hallelujah.
Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria
Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.
5
On the words
ולית מחשבה תפיסא ביה
How it connects
From Eliyahu's opening prayer in Tikkunei Zohar: no thought can grasp G‑d at all.our note
The source
Tikkunei Zohar 17a:10–12תקוני הזהר י״ז א:י׳-י״בSefaria (opens in a new tab)
אנת הוא עלאה על כל עלאין סתימא על כל סתימין. לית מחשבה תפיסא בך כלל. אנת הוא דאפיקת עשר תקונין. וקרינן לון עשר ספירן. לאנהגא בהון עלמין סתימין דלא אתגליין. ועלמין דאתגליין. ובהון אתכסיאת (נ"א אתכסייא) מבני נשא. ואנת הוא דקשיר לון ומיחד לון. ובגין דאנת מלגאו. כל מאן דאפריש חד מן חבריה מאלין עשר. אתחשיב ליה כאלו אפריש בך.
Hebrew: Constantinople, 1740 (CC-BY-NC) · via Sefaria
Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.
6
On the words
עד שלא נברא העולם
How it connects
That passage speaks of the essence of the Infinite Light, above even being the source of Chochmah, and of "the higher Shabbos," when Chochmah rises and is included in its source: the unchanging level beyond the worlds that this part mentions.our note
Where the note points
Likkutei Torahלקוטי תורה
Behar 43b, and the marei mekomos there
היינו בחי׳ גילוי עצמות אור א״ס הסכ״ע הוא בחי׳ אין שממנו תמצא החכמה עילאה. וזהו בחי׳ ומדרגת שבת עילאה והוא מ״ש כי בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא שהחכמה נקרא בריאה כנ״ל. והנה חיות והתהוות החכמה הוא רק מבחי׳ שמו וזיו בלבד וכמבואר למעלה בפי׳ בורא קדושים ישתבח שמך כו׳ ושמו בגימ׳ רצון. אבל עצמותו ית׳ הנק׳ בעל הרצון ונקרא מאור פי׳ מקור האור הוא למעלה מעלה מהיות מקור לחכמה ובשבת יש בחי׳ עליות העולמות כ״כ עד שהחכמה עולה ונכלל במאצילה הסכ״ע וזהו בחינת שבת עילאה. ובחי׳ ביטול זה זהו ענין כתר שהוא לשון שתיקה כתר לי זעיר (באיוב רסי׳ ל״ו), דפירושו המתן לי מעט ודום שהוא ענין שתיקה. והוא ענין סייג לחכמה שתיקה. סייג הוא גדר ומקיף שלמעלה מהחכמה הוא השתיקה והביטול וכענין משתאה לה מחריש. וכמ״ש במ״א בענין …
Open it on Sefaria (opens in a new tab)
Torah Ohr, Mikeitz, maamar 15לעיל פ׳ בהר מג, ב
page 43b, ¶13
בכל היכל לקבל התפלות. ואיתא בזוהר שהמלאך נשיק לה.
Open it on Sefaria (opens in a new tab)
Kehot’s note
פדר״א פ״ג. וראה לעיל פ׳ בהר מג, ב ובמ״מ לשם.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
7
On the words
ואתה הוא עד שלא נברא העולם
How it connects
The source the Kehot note gives for the phrase in the morning prayer: G‑d is the same before and after creation.our note
The source
Pirkei DeRabbi Eliezer 3:2–3פרקי דרבי אליעזר ג׳:ב׳-ג׳Sefaria (opens in a new tab)
עַד שֶׁלֹּא נִבְרָא הָעוֹלָם, הָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּשְׁמוֹ הַגָּדוֹל בִּלְבַד, וְעָלָה בְּמַחֲשָׁבָה לִבְרֹא אֶת הָעוֹלָם, וְהָיָה מַחֲרִיט אֶת הָעוֹלָם לְפָנָיו וְלֹא הָיָה עוֹמֵד. מָשְׁלוּ מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמֶלֶךְ שֶׁהוּא רוֹצֶה לִבְנוֹת פַּלְטֵרִים שֶׁלּוֹ, אִם אֵינוֹ מַחֲרִיט בָּאָרֶץ יְסוֹדוֹתָיו וּמוֹבָאָיו וּמוֹצָאָיו, אֵינוֹ מַתְחִיל לִבְנוֹת, כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֶחֱרִיט לְפָנָיו אֶת הָעוֹלָם וְלֹא הָיָה עוֹמֵד עַד שֶׁבָּרָא אֶת הַתְּשׁוּבָה. שִׁבְעָה דְבָרִים נִבְרְאוּ עַד שֶׁלֹּא נִבְרָא הָעוֹלָם, וְאֵלּוּ הֵן: תּוֹרָה, וְגֵיהִנֹּם, וְגַן עֵדֶן, וְכִסֵּא הַכָּבוֹד, …
Before the world was created, the Holy One, blessed be He, with His Name alone existed, and the thought arose in Him to create the world. He began to trace (the foundations of) the world before Himself, but it would not stand. They told a parable, To what is the matter like? To a king who wishes to build a palace for himself. If he had not traced in the earth its foundations, its exits and its entrances, he does not begin to build. Likewise the Holy One, blessed be He, was tracing (the plans of) the world before Himself, but it did not remain standing until He created repentance. Seven things were created before the world was created. They are: The Torah, Gehinnom, the Garden of Eden, the …
Hebrew: Pirke DeRabbi Eliezer, Sefaria Vocalized Edition (Public Domain) · English: Pirke de Rabbi Eliezer, trans. Rabbi Gerald Friedlander, London, 1916 (Public Domain) · via Sefaria
Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.
8
On the words
בד״ה אז ישיר
How it connects
The discourse mentioned in the text itself, where the drawing down of the hidden into revelation is explained.our note
Where the note points
Torah Ohrתורה אור
62b · not yet checked
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Torah Ohr, Beshalach, maamar 2תו״א סב, ב
page 62b, ¶12
כו׳ משא״כ תשובה ומע״ט. שע״י נעשה בחי׳ הוי״ה דלעילא כנ״ל.
Open it on Sefaria (opens in a new tab)
Kehot’s note
תו״א סב, ב.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
9
On the words
ות״ת כנגד כולם
How it connects
The Gemara's version of the same list, ending "and the study of Torah is equal to them all."our note
The source
Shabbat 127a:15שבת קכ״ז א:ט״וSefaria (opens in a new tab)
אִינִי?! וְהָא אֲנַן תְּנַן: אֵלּוּ דְּבָרִים שֶׁאָדָם עוֹשֶׂה אוֹתָם וְאוֹכֵל פֵּירוֹתֵיהֶן בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְהַקֶּרֶן קַיֶּימֶת לוֹ לָעוֹלָם הַבָּא, וְאֵלּוּ הֵן: כִּיבּוּד אָב וָאֵם, וּגְמִילוּת חֲסָדִים, וַהֲבָאַת שָׁלוֹם שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, וְתַלְמוּד תּוֹרָה כְּנֶגֶד כּוּלָּם [הָנֵי — אִין, מִידֵּי אַחֲרִינָא — לָא]!
It was taught in a Mishnah: These are the things that people do and enjoy their fruit (interest) in this world and the principle still is available to them in the world to come. And they are: honoring your mother and father, acts of lovingkindness, making peace between two people and the study of Torah is equal to them all.
Hebrew: William Davidson, Vocalized Aramaic (CC-BY-NC) · English: Sefaria Community Translation (CC0) · via Sefaria
Kehot’s note
ריש פאה. שבת קכז, א.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
10
On the words
ותלמוד תורה כנגד כולם
How it connects
"The study of Torah is equal to them all": Torah study outweighs the other mitzvos.our note
The source
Mishnah Peah 1:1משנה פאה א׳:א׳Sefaria (opens in a new tab)
אֵלּוּ דְבָרִים שֶׁאֵין לָהֶם שִׁעוּר. הַפֵּאָה, וְהַבִּכּוּרִים, וְהָרֵאָיוֹן, וּגְמִילוּת חֲסָדִים, וְתַלְמוּד תּוֹרָה. אֵלּוּ דְבָרִים שֶׁאָדָם אוֹכֵל פֵּרוֹתֵיהֶן בָּעוֹלָם הַזֶּה וְהַקֶּרֶן קַיֶּמֶת לוֹ לָעוֹלָם הַבָּא. כִּבּוּד אָב וָאֵם, וּגְמִילוּת חֲסָדִים, וַהֲבָאַת שָׁלוֹם בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, וְתַלְמוּד תּוֹרָה כְּנֶגֶד כֻּלָּם:
These are the things that have no definite quantity: The corners [of the field]. First-fruits; [The offerings brought] on appearing [at the Temple on the three pilgrimage festivals]. The performance of righteous deeds; And the study of the torah. The following are the things for which a man enjoys the fruits in this world while the principal remains for him in the world to come: Honoring one’s father and mother; The performance of righteous deeds; And the making of peace between a person and his friend; And the study of the torah is equal to them all.
Hebrew: Torat Emet 357 (Public Domain) · English: Mishnah Yomit by Dr. Joshua Kulp (CC-BY) · via Sefaria
Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.
11
On the words
אך ההפרש שבין העלאה
How it connects
The note says the substance of this passage (the difference between the weekday and Shabbos ascent) is quoted there.our note
Where the note points
Or HaTorah, by the Tzemach Tzedekאור התורה
Megillas Esther (1990 edition), p. 275
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Sefer HaMaamarim 5629ספר המאמרים תרכ״ט
1969 edition, p. 83 ff.
Our explanationThe substance of this passage is quoted and discussed there.
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Kehot’s note
תוכן הדברים מובא באוה״ת מג״א (הוצאת תש״נ) ע׳ ערה. ובסה״מ תרכ״ט (הוצאת תשכ״ט ע׳ תשנ״ב) ע׳ פג ואילך.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
12
On the words
אינו דומה בן כפר . . לבן כרך
How it connects
Yechezkel's long description of the Chariot is compared to a villager who saw the king, Yeshayahu's short one to a city-dweller who saw the king.our note
The source
Chagigah 13b:5חגיגה י״ג ב:ה׳Sefaria (opens in a new tab)
אָמַר רָבָא: כׇּל שֶׁרָאָה יְחֶזְקֵאל, רָאָה יְשַׁעְיָה. לְמָה יְחֶזְקֵאל דּוֹמֶה — לְבֶן כְּפָר שֶׁרָאָה אֶת הַמֶּלֶךְ, וּלְמָה יְשַׁעְיָה דּוֹמֶה — לְבֶן כְּרַךְ שֶׁרָאָה אֶת הַמֶּלֶךְ. אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: מַאי דִּכְתִיב: ״אָשִׁירָה לַה׳ כִּי גָאֹה גָּאָה״ — שִׁירָה לְמִי שֶׁמִּתְגָּאֶה עַל הַגֵּאִים. דְּאָמַר מָר: מֶלֶךְ שֶׁבַּחַיּוֹת — אֲרִי, מֶלֶךְ שֶׁבַּבְּהֵמוֹת — שׁוֹר, מֶלֶךְ שֶׁבָּעוֹפוֹת — נֶשֶׁר, וְאָדָם מִתְגָּאֶה עֲלֵיהֶן, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְגָּאֶה עַל כּוּלָּן וְעַל כׇּל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ.
Rava said, "Everything that Ezekiel saw, Isaiah saw. To what is Ezekiel comparable to? To a villager who saw the king. To what is Isaiah comparable to? To a city dweller who saw the king. Reish Lakish said, "What is the [meaning of] the verse, 'I shall sing to G-d for he has truly glorified himself (heb. Ga'oh Ga'ah, Exodus 15:1)'? A song to the One who is glorified above the glorified." As a master said, "The king from between the beasts is the lion. The king from between the livestock is the ox. The king from between the birds is the eagle, and man is glorified above them, and the Holy One, Blessed be He, is glorified above all of them and above the whole entire world."
Hebrew: William Davidson, Vocalized Aramaic (CC-BY-NC) · English: Sefaria Community Translation (CC0) · via Sefaria
Kehot’s note
ראה חגיגה יג, ב.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
13
On the words
כי הנה כל ימות החול
How it connects
A passage from this maamar (the explanation of Knesses Yisrael as "sick with love" through the week) is brought there.our note
Where the note points
Or HaTorah, by the Tzemach Tzedekאור התורה
Vayeira 88b; Nach vol. 1, p. 537, and p. 426 (which refers here)
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Kehot’s note
קטע באוה״ת פ׳ וירא פח, ב. וראה באוה״ת נ״ך כרך א ע׳ תקלז, ושם ע׳ תכו שמציין לכאן.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
14
On the words
שמש בשבת צדקה . . כי הנה כל ימות החול
How it connects
The note points there for a further discussion of "the sun on Shabbos is charity for the poor."our note
Where the note points
Hemshech B'Sha'ah SheHikdimu 5672המשך בשעה שהקדימו תער״ב
part 3, p. 1462; part 2, p. 770 ff.
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Kehot’s note
ראה המשך בששה״ק תער״ב ח״ג ע׳ א׳תסב. ח״ב ע׳ תשע ואילך.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
15
On the words
שמש בשבת צדקה לעניים
How it connects
"The sun on Shabbos is charity for the poor."our note
The source
Taanit 8b:12תענית ח׳ ב:י״בSefaria (opens in a new tab)
וְאָמַר רַבִּי יִצְחָק: שֶׁמֶשׁ בְּשַׁבָּת — צְדָקָה לַעֲנִיִּים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְזָרְחָה לָכֶם יִרְאֵי שְׁמִי שֶׁמֶשׁ צְדָקָה וּמַרְפֵּא״. וְאָמַר רַבִּי יִצְחָק: גָּדוֹל יוֹם הַגְּשָׁמִים, שֶׁאֲפִילּוּ פְּרוּטָה שֶׁבַּכִּיס מִתְבָּרֶכֶת בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לָתֵת מְטַר אַרְצְךָ בְּעִתּוֹ וּלְבָרֵךְ אֵת כׇּל מַעֲשֵׂה יָדֶךָ״.
Hebrew: William Davidson, Vocalized Aramaic (CC-BY-NC) · via Sefaria
Kehot’s note
תענית ח, ב.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
16
On the words
שמש צדקה ומרפא בכנפי׳
How it connects
"A sun of righteousness shall rise, with healing in its wings": the source of the idea that the sun heals.our note
The source
Malachi 3:20מלאכי ג׳:כ׳Sefaria (opens in a new tab)
19… כׇל־זֵדִים וְכׇל־עֹשֵׂה רִשְׁעָה קַשׁ וְלִהַט אֹתָם הַיּוֹם הַבָּא אָמַר ה׳ צְבָאוֹת אֲשֶׁר לֹא־יַעֲזֹב לָהֶם שֹׁרֶשׁ וְעָנָף: 20וְזָרְחָה לָכֶם יִרְאֵי שְׁמִי שֶׁמֶשׁ צְדָקָה וּמַרְפֵּא בִּכְנָפֶיהָ וִיצָאתֶם וּפִשְׁתֶּם כְּעֶגְלֵי מַרְבֵּק: 21וְעַסּוֹתֶם רְשָׁעִים כִּי־יִהְיוּ אֵפֶר תַּחַת כַּפּוֹת רַגְלֵיכֶם בַּיּוֹם אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה אָמַר ה׳ צְבָאוֹת:
19… them ablaze, Saith the LORD of hosts, that it shall leave them neither root nor branch. 20But unto you that fear My name shall the sun of righteousness arise with healing in its wings; and ye shall go forth, and gambol as calves of the stall. 21And ye shall tread down the wicked; for they shall be ashes under the soles of …
Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria
Kehot’s note
מלאכי ג, כ.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
17
On the words
כי שמש ומגן ה׳
How it connects
"For G‑d is a sun and a shield": G‑d's light is called a sun.our note
The source
Psalms 84:12תהילים פ״ד:י״בSefaria (opens in a new tab)
11כִּי טוֹב־יוֹם בַּחֲצֵרֶיךָ מֵאָלֶף בָּחַרְתִּי הִסְתּוֹפֵף בְּבֵית אֱלֹקַי מִדּוּר בְּאׇהֳלֵי־רֶשַׁע: 12כִּי שֶׁמֶשׁ וּמָגֵן ה׳ אֱלֹקִים חֵן וְכָבוֹד יִתֵּן ה׳ לֹא יִמְנַע־טוֹב לַהֹלְכִים בְּתָמִים: 13Havayah צְבָאוֹת אַשְׁרֵי אָדָם בֹּטֵחַ בָּךְ:
11… the threshold of the house of my God, than to dwell in the tents of wickedness. 12For the LORD God is a sun and a shield; the LORD giveth grace and glory; No good thing will He withhold from them that walk uprightly. 13O LORD of hosts, happy is the man that trusteth in Thee.
Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria
Kehot’s note
תהלים פד, יב.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
18
On the words
ברוך ה׳ אלקי ישראל
How it connects
"Blessed is G‑d, the G‑d of Israel, from the world to the world": read as a drawing from the hidden world to the revealed world.our note
The source
I Chronicles 16:36דברי הימים א ט״ז:ל״וSefaria (opens in a new tab)
35וְאִמְרוּ הוֹשִׁיעֵנוּ אֱלֹקֵי יִשְׁעֵנוּ וְקַבְּצֵנוּ וְהַצִּילֵנוּ מִן־הַגּוֹיִם לְהֹדוֹת לְשֵׁם קׇדְשֶׁךָ לְהִשְׁתַּבֵּחַ בִּתְהִלָּתֶךָ: 36בָּרוּךְ Havayah אֱלֹקֵי יִשְׂרָאֵל מִן־הָעוֹלָם וְעַד הָעֹלָם וַיֹּאמְרוּ כׇל־הָעָם אָמֵן וְהַלֵּל לַHavayah 37וַיַּעֲזׇב־שָׁם לִפְנֵי אֲרוֹן בְּרִית־ה׳ לְאָסָף וּלְאֶחָיו לְשָׁרֵת לִפְנֵי הָאָרוֹן תָּמִיד לִדְבַר־יוֹם בְּיוֹמוֹ:
35… That we may give thanks unto Thy holy name, That we may triumph in Thy praise.’ 36Blessed be the LORD, the God of Israel, From everlasting even to everlasting. And all the people said: ‘Amen, ‘and praised the LORD. 37So he left there, before the ark of the covenant of the LORD, Asaph and his …
Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria
Kehot’s note
דה״א טז, לו. תילים סו״ס קו. [כ].
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
19
On the words
אני ה׳ לא עשיתי
How it connects
"I, G‑d, have not changed": G‑d is unaffected by creation.our note
The source
Malachi 3:6מלאכי ג׳:ו׳Sefaria (opens in a new tab)
5… עֵד מְמַהֵר בַּמְכַשְּׁפִים וּבַמְנָאֲפִים וּבַנִּשְׁבָּעִים לַשָּׁקֶר וּבְעֹשְׁקֵי שְׂכַר־שָׂכִיר אַלְמָנָה וְיָתוֹם וּמַטֵּי־גֵר וְלֹא יְרֵאוּנִי אָמַר ה׳ צְבָאוֹת: 6כִּי אֲנִי ה׳ לֹא שָׁנִיתִי וְאַתֶּם בְּנֵי־יַעֲקֹב לֹא כְלִיתֶם: 7לְמִימֵי אֲבֹתֵיכֶם סַרְתֶּם מֵחֻקַּי וְלֹא שְׁמַרְתֶּם שׁוּבוּ אֵלַי וְאָשׁוּבָה אֲלֵיכֶם אָמַר ה׳ צְבָאוֹת וַאֲמַרְתֶּם בַּמֶּה נָשׁוּב:
5… turn aside the stranger from his right, and fear not Me, Saith the LORD of hosts. 6For I the LORD change not; and ye, O sons of Jacob, are not consumed. 7From the days of your fathers ye have turned aside from Mine ordinances, and have not …
Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria
Kehot’s note
מלאכי ג, ו.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

5וביאור הדבר1 כי הנה כל ימות החול כנסת ישר אל הוא בבחי׳ חולת אהבה כמ״ש סמכוני באשישות2 רפדוני בתפוחים כי חולת אהבה אני

The explanation of the matter: all the weekdays Knesses Yisrael is in the state of “sick with love,” as it is written, “Sustain me with flasks [of wine], spread apples around me, for I am sick with love.”

Explanation

Now he explains the image of healing. Throughout the week Knesses Yisrael is "sick with love," like the bride in the Song of Songs who asks to be sustained because she is faint with love.

והיינו מפני שהיא בבחי׳ עני דלית ליה מגרמיה כלום3 4 5 6 ונכספה וגם כלתה נפשה7 לעלות אל דודה להתכלל באור8 ה׳ אין סוף ב״ה

That is, because she is in the state of a poor person, who has nothing of her own at all, and her soul “longs and even expires” to go up to her Beloved, to be included in the light of G‑d, the Infinite One (Ein Sof), blessed be He,

Explanation

Her sickness comes from being "poor," having "nothing of her own": the Zohar's description of Malchus, the moon, which has no light of its own and only reflects. Her soul "longs and even expires" (Psalm 84) to rise to her Beloved and be absorbed in the Infinite Light itself.

שהוא למעלה מגדר ממלא וסובב9 ואהבה בכלות הנפש כזו הוא בחי׳ חולה מפני תוחלת ממושכה10 אשר תמיד נכספה וגם כלתה ולא תגיע לזה כל ימי חייה

which is beyond the category of memalei and sovev. And love with such expiring of the soul is the state of sickness, because of “hope deferred,” for she always longs and even expires, and she will not attain it all the days of her life.

Explanation

Since what she longs for is beyond both memalei and sovev, beyond anything the worlds can hold, her longing can never be fulfilled in this life. That is the "hope deferred" that "makes the heart sick" (Proverbs).

ולכן נקראו תלמידי חכמים בעולם הזה קצירי ומריעי11 מפני שתלמידי חכמים הם המקבלים מבחי׳ חכמה

Therefore Torah scholars in this world are called “weak and ailing,” because Torah scholars are those who receive from the level of Chochmah,

Explanation

This is why the Talmud calls Torah scholars "weak and ailing": they receive from Chochmah,

שרואין את הנולד12 מאין ליש ורואין שכל השתלשלות של בחי׳ יש הוא היפוך מבחי׳ אין לזאת תכלה נפשם בבחי׳ חולת אהבה להשתפך נפשם ממש13

who see what is born, from nothing to something, and see that the whole chain of descent of the level of yesh (something) is the opposite of the level of ayin (nothing). Therefore their soul expires in the state of being sick with love, their soul pouring itself out, literally.

Explanation

and the Sages define the wise man as "one who sees what is born," here read as one who sees how things come into being from nothing (ayin) to something (yesh). Seeing that the whole created order is the opposite of the divine "nothing," they yearn, lovesick, to pour out their soul.

(בלק״ת פרשה וירא פי׳ חולה הוא כשחסר ממנו שער החמשים יש לפרש כי שער החמשים דבינה הוא המחבר חכמה שהיא אין עם הבינה שנקרא יש דהיינו להמשיך הביטול דחכמה גם בבחי׳ היש כמ״ש בביאור ע״פ וספרתם לכם.

(In Likkutei Torah, Parshas Vayeira, it explains that “sick” is when the fiftieth gate is missing from him. It may be explained that the fiftieth gate of Binah is what joins Chochmah, which is ayin, with Binah, which is called yesh; that is, to draw the self-nullification of Chochmah also into the level of yesh, as is explained in the explanation on the verse “And you shall count for yourselves.”

Explanation

A parenthetical: the Arizal (in his Ta'amei HaMitzvos, mitzvah of visiting the sick, per the Kehot note) writes that "sickness" is the lack of the fiftieth gate. The Alter Rebbe suggests that the fiftieth gate of Binah is the link between Chochmah ("nothing," pure self-nullification) and Binah ("something," developed understanding): it carries Chochmah's bittul into the level of yesh.

והנה באצילות הוא חיבור חכמה ובינה בבחי׳ תרין רעין.14 15 אבל בבריאה אין מאיר16 בחינת חכמה עילאה רק בחי׳ הבינה ועל כן הבריאה בחי׳ יש.

Now in Atzilus there is the joining of Chochmah and Binah in the manner of “two companions.” But in Beriah the level of supernal Chochmah does not shine, only the level of Binah; and therefore Beriah is the level of yesh.

Explanation

In Atzilus, Chochmah and Binah are joined as "two companions who never part." In Beriah, only Binah shines, not supernal Chochmah, which is why Beriah is the first world of separate existence (yesh).

ולזאת בימות החול שהמל׳ יורדת לבי״ע על כן היא בבחי׳ חולת אהבה מזה שבחי׳ יש הוא היפוך האין. ובשבת הוא בחי׳ מרפא כי עולה באצילות חיבור האין ביש כו׳)

Hence on the weekdays, when Malchus descends into Beriah, Yetzirah and Asiyah, she is therefore in the state of being sick with love because of this: that the level of yesh is the opposite of ayin. And on Shabbos there is the level of healing, for she rises into Atzilus, the joining of ayin with yesh…)

Explanation

So on the weekdays, when Malchus (Knesses Yisrael) descends into the lower worlds, she is lovesick at the gulf between yesh and ayin. On Shabbos she rises into Atzilus, where "nothing" and "something" are joined, and that is her healing.

וכך צריך האדם לעורר אהבה זו בתפלה כדכתיב חלו נא פני17 אל ופי׳ חלו כמ״ש ויחל משה18 מלמד שהחלה19 כו׳ והוא בחי׳ והאופנים כו׳ ברעש גדול כו׳

And so a person must arouse this love in prayer, as it is written, “Now entreat (chalu) the face of G‑d”; and chalu is explained as in “And Moshe entreated (vayechal),” [of which the Sages say,] “This teaches that he became ill…”; and this is the level of “and the Ofanim… with a great noise…”

Explanation

The same love must be aroused in prayer. Malachi's "entreat (chalu) the face of G‑d" uses the root of illness, and the Sages say of "Moshe entreated (vayechal)" that he prayed until he became ill. This is the longing "great noise" of the Ofanim.

אבל בשבת הוא בחי׳ רופא חולים כי שמש צדקה ומרפא בכנפיה20 כי ישבעו ויתענגו מטובך21 ואז תתענג על22 ה׳

But on Shabbos there is the level of “Healer of the sick,” for “a sun of tzedakah with healing in its wings,” because “they shall be satisfied and delight in Your goodness,” and then “you shall delight in G‑d.”

Explanation

On Shabbos, G‑d is the "Healer of the sick": the "sun of righteousness with healing" shines, because "they shall delight in Your goodness" and "you shall delight in G‑d." The longing is answered with delight.

ולכן שמש בשבת צדקה לעניים דלית להון מגרמייהו אשר נכספה וגם כלתה נפשם כי השמש מרפא (ועמ״ש בד״ה תקעו בחודש23 בענין לעתיד הקב״ה מוציא חמה מנרתקה צדיקים מתרפאין בה)24

Therefore “the sun on Shabbos is charity for the poor,” who have nothing of their own, whose soul longs and even expires; for the sun heals. (And see what is explained in the discourse beginning “Blow the shofar on the New Moon,” on the matter that in the future the Holy One, blessed be He, will take the sun out of its sheath and the righteous will be healed by it.)

Explanation

So "the sun on Shabbos is charity for the poor": for those who have nothing of their own and whose soul longs, the sun is healing. (The discourse "Blow the shofar on the New Moon" explains the Sages' saying that in the future G‑d will take the sun out of its sheath and the righteous will be healed by it.)

הוא בחינת שמש ומגן25 הוי׳ אור אין סוף ב״ה בחי׳ חכמה עילאה אשר הארתה ירדה

It is the level of “G‑d is a sun and a shield,” the Infinite Light (Or Ein Sof), blessed be He, the level of supernal Chochmah, whose illumination descended

Explanation

This "sun" is "G‑d is a sun and a shield," the Infinite Light as supernal Chochmah, whose light descends

ונתלבשה בבי״ע בששת ימי החול ובשבת חוזרת ועולה למקורה ושרשה וכמ״ש ושמרתם את השבת כי קדש היא26 וגו׳ (עמ״ש מזה בד״ה שבת שבתון):27

and was clothed in Beriah, Yetzirah and Asiyah during the six weekdays, and on Shabbos it returns and rises to its source and root, as it is written, “And you shall keep the Shabbos, for it is holy…” (See what is explained on this in the discourse beginning “A Shabbos of complete rest.”)

Explanation

into the lower worlds during the week and on Shabbos returns and rises to its source; "keep the Shabbos, for it is holy": Shabbos is "holy," set apart and above.

Paragraph 5 in brief

The paragraph explains "sickness" and "healing": through the week Knesses Yisrael, like the Torah scholar and the praying Jew, is lovesick for an Infinite that the worlds cannot contain; on Shabbos, when Malchus rises into Atzilus and Chochmah returns to its source, the revealed delight heals that longing, and this is "the sun on Shabbos is charity for the poor."

Deeper

The parenthetical ties the lovesickness to the Kabbalistic "fiftieth gate" of Binah: its absence below Atzilus means that Chochmah's bittul does not reach the yesh, so the yesh feels itself as the opposite of G‑d. The Rosh Hashanah discourse cited in the text explains "sun and shield" as Havayah (the sun itself) and Elokim (the shield that hides it), and the future "taking of the sun out of its sheath" as Havayah revealed without concealment.

Marei mekomos

1
On the words
וביאור הדבר
How it connects
The note points to this series of maamarim for a longer treatment of this passage on Knesses Yisrael's lovesickness.our note
Where the note points
Hemshech V'Kachah 5637המשך וככה תרל״ז
ch. 63 ff.
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Or HaTorah, by the Tzemach Tzedekאור התורה
Nach, p. 77; see also p. 660
Our explanationFurther discussion of the same theme.
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Kehot’s note
ראה המשך וככה תרל״ז פרק סג ואילך. אוה״ת נ״ך ע׳ עז. ראה גם ע׳ תרס.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
2
On the words
סמכוני באשישות
How it connects
The bride asks to be sustained, "for I am sick with love": read as Knesses Yisrael's state through the week.our note
The source
Song of Songs 2:5שיר השירים ב׳:ה׳Sefaria (opens in a new tab)
4הֱבִיאַנִי אֶל־בֵּית הַיָּיִן וְדִגְלוֹ עָלַי אַהֲבָה: 5סַמְּכוּנִי בָּאֲשִׁישׁוֹת רַפְּדוּנִי בַּתַּפּוּחִים כִּי־חוֹלַת אַהֲבָה אָנִי: 6שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי וִימִינוֹ תְּחַבְּקֵנִי:
4He hath brought me to the banqueting-house, And his banner over me is love. 5’Stay ye me with dainties, refresh me with apples; For I am love-sick.’ 6Let his left hand be under my head, And his right hand embrace me.
Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria
Kehot’s note
שה״ש ב, ה.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
3
On the words
דלית ליה מגרמיה כלום
How it connects
Kehot’s marei makom for these words (its note is below).
Kehot’s note
זח״א (קסח, ב. קעט, ב. קע, א. קפא, א). [כ].
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
4
On the words
בחי׳ עני דלית ליה מגרמיה כלום
How it connects
Quoted in the note: Knesses Yisrael says this verse because Israel counts by the moon, which has nothing of its own; so David, though a king, called himself "poor and needy" as a chariot for Malchus, and so is the collective of Israel in itself.our note
Where the note points
Hemshech V'Kachah 5637המשך וככה תרל״ז
§63
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Kehot’s note
פי׳ שפסוק זה אומרת כנס״י בהיות כי ישראל מונים ללבנה שלית לה מגרמא כלום שזהו מ״ש דהע״ה כי עני ואביון אני כו׳, והיינו גם בהיותו מלך עכ״ז להיות כי הי׳ מרכבה למדת המל׳ אמר ע״ע אני ואביון כי מצד עצמו לית לי׳ מג״כ, וכן כלליות כנס״י מצד עצמם הם ג״כ בבחי׳ לית לי׳ מגרמי׳ כלום — וככה תרל״ז סעי׳ סג.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
5
On the words
דלית ליה מגרמיה כלום
How it connects
The Zohar describes Malchus (the moon) as having nothing of its own.our note
The source
Zohar, Vayishlach 3:55–66ספר הזהר, וישלח ג׳:נ״ה-ס״וSefaria (opens in a new tab)
Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.
6
On the words
דלית ליה מגרמיה כלום
How it connects
Another of the places the Kehot note gives for the same description.our note
The source
Zohar, Vayeshev 3:34–5:44ספר הזהר, וישב ג׳:ל״ד-ה׳:מ״דSefaria (opens in a new tab)
Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.
7
On the words
ונכספה וגם כלתה נפשה
How it connects
"My soul longs and even expires for the courts of G‑d": the language of consuming love.our note
The source
Psalms 84:3תהילים פ״ד:ג׳Sefaria (opens in a new tab)
2מַה־יְּדִידוֹת מִשְׁכְּנוֹתֶיךָ ה׳ צְבָאוֹת: 3נִכְסְפָה וְגַם־כָּלְתָה נַפְשִׁי לְחַצְרוֹת ה׳ לִבִּי וּבְשָׂרִי יְרַנְּנוּ אֶל אֵל־חָי: 4גַּם־צִפּוֹר מָצְאָה בַיִת וּדְרוֹר קֵן לָהּ אֲשֶׁר־שָׁתָה אֶפְרֹחֶיהָ אֶת־מִזְבְּחוֹתֶיךָ ה׳ צְבָאוֹת מַלְכִּי וֵאלֹקָי:
2How lovely are Thy tabernacles, O LORD of hosts! 3My soul yearneth, yea, even pineth for the courts of the LORD; my heart and my flesh sing for joy unto the living God. 4Yea, the sparrow hath found a house, and the swallow a nest for herself, Where she …
Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria
Kehot’s note
ע״פ תהלים פד, ג.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
8
On the words
להתכלל באור ה׳
How it connects
A passage from this maamar is quoted there.our note
Where the note points
Or HaTorah, by the Tzemach Tzedekאור התורה
Shir HaShirim vol. 1, p. 212
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Kehot’s note
קטע מובא באוה״ת שה״ש כרך א ע׳ ריב.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
9
On the words
שהוא למעלה מגדר ממלא וסובב
How it connects
The note records a gloss there on the phrase "beyond the category of memalei and sovev."our note
Where the note points
Hemshech V'Kachah 5637המשך וככה תרל״ז
p. 98 (a gloss)
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Kehot’s note
בוככה תרל״ז ע׳ צח יש הגהה.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
10
On the words
תוחלת ממושכה
How it connects
"Hope deferred makes the heart sick": why unfulfilled longing is called sickness.our note
The source
Proverbs 13:12משלי י״ג:י״בSefaria (opens in a new tab)
11הוֹן מֵהֶבֶל יִמְעָט וְקֹבֵץ עַל־יָד יַרְבֶּה: 12תּוֹחֶלֶת מְמֻשָּׁכָה מַחֲלָה־לֵב וְעֵץ חַיִּים תַּאֲוָה בָאָה: 13בָּז לְדָבָר יֵחָבֶל לוֹ וִירֵא מִצְוָה הוּא יְשֻׁלָּם:
11Wealth gotten by vanity shall be diminished; But he that gathereth little by little shall increase. . 12Hope deferred maketh the heart sick; But desire fulfilled is a tree of life. 13Whoso despiseth the word shall suffer thereby; But he that feareth the commandment shall be rewarded.
Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria
Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.
11
On the words
שו״ה חכמים — ומריעי
How it connects
The Talmud describes the Sages as "weak and ailing."our note
The source
Nedarim 49aנדרים מ״ט אSefaria (opens in a new tab)
Kehot’s note
נדרים מט, א. [כ].
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
12
On the words
מבחי׳ חכמה שרואין את הנולד
How it connects
"Who is wise? One who sees what is born": read here as seeing creation come into being from nothing.our note
The source
Tamid 32aתמיד ל״ב אSefaria (opens in a new tab)
Kehot’s note
ראה תמיד לב, א.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
13
On the words
להשתפך נפשם ממש
How it connects
A further discussion of the soul's "pouring out" in love.our note
Where the note points
Or HaTorah, by the Tzemach Tzedekאור התורה
Vayikra vol. 3, p. 781
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Sefer HaChakirah, by the Tzemach Tzedekספר החקירה
84b
Our explanationAnother place the note gives on the soul's pouring itself out.
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Kehot’s note
ראה אוה״ת ויקרא כרך ג ע׳ תשפא. ספר החקירה פד, ב.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
14
On the words
חו״ב בבחי׳ תרין רעין
How it connects
Kehot’s note points to Zohar III, 4a for these words.
The source
Zohar III, 4aזח״ג ד, אSefaria (opens in a new tab)
Kehot’s note
ראה זח״ג ד, א.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
15
On the words
חיבור חכמה ובינה בבחי׳ תרין רעין
How it connects
The Zohar calls Chochmah and Binah "two companions that never part."our note
The source
Zohar, Vayikra 3:41–6:51ספר הזהר, ויקרא ג׳:מ״א-ו׳:נ״אSefaria (opens in a new tab)
Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.
16
On the words
בבריאה אין מאיר בחי׳ ח״ע רק בחי׳ הבינה
How it connects
Kehot’s marei makom for these words (its note is below).
Kehot’s note
ראה ת״ז ת״ו.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
17
On the words
חלו נא פני א-ל
How it connects
"Now entreat the face of G‑d": the word chalu shares its root with illness.our note
The source
Malachi 1:9מלאכי א׳:ט׳Sefaria (opens in a new tab)
8… וְכִי תַגִּישׁוּ פִּסֵּחַ וְחֹלֶה אֵין רָע הַקְרִיבֵהוּ נָא לְפֶחָתֶךָ הֲיִרְצְךָ אוֹ הֲיִשָּׂא פָנֶיךָ אָמַר ה׳ צְבָאוֹת: 9וְעַתָּה חַלּוּ־נָא פְנֵי־אֵל וִיחׇנֵּנוּ מִיֶּדְכֶם הָיְתָה זֹּאת הֲיִשָּׂא מִכֶּם פָּנִים אָמַר ה׳ צְבָאוֹת: 10מִי גַם־בָּכֶם וְיִסְגֹּר דְּלָתַיִם וְלֹא־תָאִירוּ מִזְבְּחִי חִנָּם אֵין־לִי חֵפֶץ בָּכֶם אָמַר ה׳ צְבָאוֹת וּמִנְחָה לֹא־אֶרְצֶה מִיֶּדְכֶם:
8… he be pleased with thee? Or will he accept thy person? Saith the LORD of hosts. 9And now, I pray you, entreat the favour of God That He may be gracious unto us!— This hath been of your doing.— Will He accept any of your persons? Saith the LORD of hosts. 10Oh that there were even one among you that would shut the doors, That ye might …
Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria
Kehot’s note
מלאכי א, ט.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
18
On the words
ויחל משה
How it connects
"And Moshe entreated" G‑d after the golden calf.our note
The source
Exodus 32:11שמות ל״ב:י״אSefaria (opens in a new tab)
10וְעַתָּה הַנִּיחָה לִּי וְיִחַר־אַפִּי בָהֶם וַאֲכַלֵּם וְאֶעֱשֶׂה אוֹתְךָ לְגוֹי גָּדוֹל: 11וַיְחַל מֹשֶׁה אֶת־פְּנֵי ה׳ אֱלֹקָיו וַיֹּאמֶר לָמָה ה׳ יֶחֱרֶה אַפְּךָ בְּעַמֶּךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם בְּכֹחַ גָּדוֹל וּבְיָד חֲזָקָה: 12לָמָּה יֹאמְרוּ מִצְרַיִם לֵאמֹר בְּרָעָה הוֹצִיאָם לַהֲרֹג אֹתָם בֶּהָרִים וּלְכַלֹּתָם מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה שׁוּב מֵחֲרוֹן אַפֶּךָ …
10… them, and that I may consume them; and I will make of thee a great nation.’ 11And Moses besought the LORD his God, and said: ‘LORD, why doth Thy wrath wax hot against Thy people, that Thou hast brought forth out of the land of Egypt with great power and with a mighty hand? 12Wherefore should the Egyptians speak, saying: For evil did He bring them forth, to slay them …
Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria
Kehot’s note
שמות לב, יא.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
19
On the words
מלמד שהחלה
How it connects
The Sages expound vayechal: Moshe prayed until he became ill.our note
The source
Berakhot 32a:21–23ברכות ל״ב א:כ״א-כ״גSefaria (opens in a new tab)
אָמַר רָבָא אָמַר רַב יִצְחָק: מְלַמֵּד שֶׁהֻחֲלָה עֲלֵיהֶם מִדַּת רַחֲמִים. וְרַבָּנַן אָמְרִי: מְלַמֵּד שֶׁאָמַר מֹשֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם! חוּלִּין הוּא לְּךָ מֵעֲשׂוֹת כַּדָּבָר הַזֶּה. ״וַיְחַל מֹשֶׁה אֶת פְּנֵי ה׳״, תַּנְיָא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הַגָּדוֹל אוֹמֵר: מְלַמֵּד שֶׁעָמַד מֹשֶׁה בִּתְפִלָּה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַד שֶׁאֲחָזַתּוּ אֲחִילוּ. מַאי אֲחִילוּ? אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: אֵשׁ שֶׁל עֲצָמוֹת. מַאי אֵשׁ שֶׁל עֲצָמוֹת? אָמַר אַבָּיֵי: אִשָּׁתָא דְגַרְמֵי.
Raba said in the name of Rab Isaac: It teaches that he called into play [hal] the attribute of mercy upon them. The Rabbis say : It teaches that Moses spake before the Holy One, blessed be He, "Lord of the universe ! It would be profanation [hullin] for Thee to do such a thing." "And Moses besought the Lord." There is a teaching : R. Eliezer the Elder said : This teaches that Moses stood in prayer before the Holy One, blessed be He, until ahilu seized him. What means ahilu? R. Eleazar said : The fire of the bones. What means "fire of the bones"? Abbai said: Eshshata degarme.
Hebrew: William Davidson, Vocalized Aramaic (CC-BY-NC) · English: Tractate Berakot by A. Cohen, Cambridge University Press, 1921 (Public Domain) · via Sefaria
Kehot’s note
ברכות לב, א.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
20
On the words
שמש צדקה ומרפא בכנפיה
How it connects
The sun of righteousness with healing in its wings.our note
The source
Malachi 3:20מלאכי ג׳:כ׳Sefaria (opens in a new tab)
19… כׇל־זֵדִים וְכׇל־עֹשֵׂה רִשְׁעָה קַשׁ וְלִהַט אֹתָם הַיּוֹם הַבָּא אָמַר ה׳ צְבָאוֹת אֲשֶׁר לֹא־יַעֲזֹב לָהֶם שֹׁרֶשׁ וְעָנָף: 20וְזָרְחָה לָכֶם יִרְאֵי שְׁמִי שֶׁמֶשׁ צְדָקָה וּמַרְפֵּא בִּכְנָפֶיהָ וִיצָאתֶם וּפִשְׁתֶּם כְּעֶגְלֵי מַרְבֵּק: 21וְעַסּוֹתֶם רְשָׁעִים כִּי־יִהְיוּ אֵפֶר תַּחַת כַּפּוֹת רַגְלֵיכֶם בַּיּוֹם אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה אָמַר ה׳ צְבָאוֹת:
19… them ablaze, Saith the LORD of hosts, that it shall leave them neither root nor branch. 20But unto you that fear My name shall the sun of righteousness arise with healing in its wings; and ye shall go forth, and gambol as calves of the stall. 21And ye shall tread down the wicked; for they shall be ashes under the soles of …
Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria
Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.
21
On the words
וכך צריך האדם לעורר אהבה זו . . ויתענגו מטובך
How it connects
The note points there for the lovesick prayer of the weekday and its healing on Shabbos.our note
Where the note points
Or HaTorah, by the Tzemach Tzedekאור התורה
Vayishlach vol. 5, p. 878
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Kehot’s note
ראה אוה״ת וישלח כרך ה ע׳ תתעח.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
22
On the words
ואז תתענג על ה׳
How it connects
"Then you shall delight in G‑d": the delight of Shabbos.our note
The source
Isaiah 58:14ישעיהו נ״ח:י״דSefaria (opens in a new tab)
13… חֲפָצֶךָ בְּיוֹם קׇדְשִׁי וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג לִקְדוֹשׁ ה׳ מְכֻבָּד וְכִבַּדְתּוֹ מֵעֲשׂוֹת דְּרָכֶיךָ מִמְּצוֹא חֶפְצְךָ וְדַבֵּר דָּבָר: 14אָז תִּתְעַנַּג עַל־Havayah וְהִרְכַּבְתִּיךָ עַל־[בָּמֳתֵי] (במותי) אָרֶץ וְהַאֲכַלְתִּיךָ נַחֲלַת יַעֲקֹב אָבִיךָ כִּי פִּי Havayah דִּבֵּר:
13… And shalt honour it, not doing thy wonted ways, Nor pursuing thy business, nor speaking thereof; 14Then shalt thou delight thyself in the LORD, And I will make thee to ride upon the high places of the earth, And I will feed thee with the heritage of Jacob thy father; For the mouth of the LORD hath spoken it.
Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria
Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.
23
On the words
בד״ה תקעו בחדש
How it connects
There "a sun and a shield" is explained: Havayah is the sun itself and Elokim the shield that hides it so that only its glow is seen; in the future G‑d "takes the sun out of its sheath," revealing Havayah without a shield.our note
Where the note points
Likkutei Torahלקוטי תורה
55a (Rosh Hashanah)
דבר שהוא נברא יש מאין, ולכאורה אינו מובן שהרי אדרבה כולא קמיה כלא וכל מה שלמטה מטה הוא יותר נחשב אצלו לאין ממש וכל מה שלמעלה מעלה הוא יותר נחשב ליש כמ״ש להנחיל אוהבי יש ולמה נק׳ השתלשלות העולמות בשם בריאה יש מאין. והענין הוא כמ״ש כי שמש ומגן הוי׳ אלקים שהוי׳ הוא בבחי׳ מאור השמש עצמה ואלקים הוא בחי׳ מגן ומחסה שהוא להעלים ולהסתיר מאור גוף השמש בל יראה כ״א בבחי׳ זיו והארה שאם לא היה המגן והמחסה לא היה השמש מאיר בבחי׳ זיו אלא זיו השמש היה בטל למקורו בגוף מאור השמש, והיינו ענין חמה מנרתקה שע״ז ארז״ל לע״ל הקב״ה מוציא חמה מנרתקה שהוא גילוי הוי׳ הוא א״ס ב״ה בעצמו בלי מגן ומחסה המעלים ומסתיר כמ״ש ונגלה כבוד הוי׳ וראו כל בשר שראיה זו הוא ראיה שכלית בהשגת …
Our explanationThat is the healing sun of this paragraph.
Open it on Sefaria (opens in a new tab)
Torah Ohr, Shemos, maamar 8לעיל נה, א
page 55a, ¶5
יומשך לע״ל גלוי אור א״ס ב״ה שאין לו קץ ותכלית. אך הענין כי שרש המצות גבוה מאד שהם בחי׳ תר״ך עמודי אור הנמשך מכתר עליון בחי׳ סוכ״ע ממש אלא שירדו ונתלבשו בגשמיות ציצית בצמר תפילין בקלף וה״ז כמו הגרעין שאע״פ שיש בו כח ותמונת הפרי. אבל הוא בהסתר והעלם עד שאינו ניכר כלל כ״א הוא כעץ בעלמא.
Open it on Sefaria (opens in a new tab)
Kehot’s note
לעיל נה, א.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
24
On the words
הקב״ה מוציא חמה מנרתקה צדיקים מתרפאין בה
How it connects
In the future G‑d will take the sun out of its sheath: the wicked are judged by it and the righteous are healed by it.our note
The source
Nedarim 8b:6נדרים ח׳ ב:ו׳Sefaria (opens in a new tab)
וּפְלִיגָא דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ, דְּאָמַר: אֵין גֵּיהִנָּם לָעוֹלָם הַבָּא, אֶלָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹצִיא חַמָּה מִנַּרְתִּיקָהּ, צַדִּיקִים מִתְרַפְּאִין בָּהּ וּרְשָׁעִים נִידּוֹנִין בָּהּ. שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְזָרְחָה לָכֶם יִרְאֵי שְׁמִי שֶׁמֶשׁ וְגוֹ׳״. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁמִּתְעַדְּנִין בָּהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וִיצָאתֶם וּפִשְׁתֶּם כְּעֶגְלֵי מַרְבֵּק״.
Hebrew: William Davidson, Vocalized Aramaic (CC-BY-NC) · via Sefaria
Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.
25
On the words
הוא בחינת שמש ומגן הוי׳
How it connects
"G‑d is a sun and a shield."our note
The source
Psalms 84:12תהילים פ״ד:י״בSefaria (opens in a new tab)
11כִּי טוֹב־יוֹם בַּחֲצֵרֶיךָ מֵאָלֶף בָּחַרְתִּי הִסְתּוֹפֵף בְּבֵית אֱלֹקַי מִדּוּר בְּאׇהֳלֵי־רֶשַׁע: 12כִּי שֶׁמֶשׁ וּמָגֵן ה׳ אֱלֹקִים חֵן וְכָבוֹד יִתֵּן ה׳ לֹא יִמְנַע־טוֹב לַהֹלְכִים בְּתָמִים: 13Havayah צְבָאוֹת אַשְׁרֵי אָדָם בֹּטֵחַ בָּךְ:
11… the threshold of the house of my God, than to dwell in the tents of wickedness. 12For the LORD God is a sun and a shield; the LORD giveth grace and glory; No good thing will He withhold from them that walk uprightly. 13O LORD of hosts, happy is the man that trusteth in Thee.
Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria
Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.
26
On the words
ושמרתם את השבת כי קדש היא
How it connects
"You shall keep the Shabbos, for it is holy to you."our note
The source
Exodus 31:14שמות ל״א:י״דSefaria (opens in a new tab)
13… יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר אַךְ אֶת־שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ כִּי אוֹת הִוא בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם לְדֹרֹתֵיכֶם לָדַעַת כִּי אֲנִי ה׳ מְקַדִּשְׁכֶם: 14וּשְׁמַרְתֶּם אֶת־הַשַּׁבָּת כִּי קֹדֶשׁ הִוא לָכֶם מְחַלְלֶיהָ מוֹת יוּמָת כִּי כׇּל־הָעֹשֶׂה בָהּ מְלָאכָה וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִקֶּרֶב עַמֶּיהָ: 15שֵׁשֶׁת יָמִים יֵעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן קֹדֶשׁ לַה׳ כׇּל־הָעֹשֶׂה מְלָאכָה בְּיוֹם הַשַּׁבָּת מוֹת יוּמָת:
13… you throughout your generations, that ye may know that I am the LORD who sanctify you. 14Ye shall keep the sabbath therefore, for it is holy unto you; every one that profaneth it shall surely be put to death; for whosoever doeth any work therein, that soul shall be cut off from among his people. 15Six days shall work be done; but on the seventh day is a sabbath of solemn …
Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria
Kehot’s note
שמות לא, יד.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
27
On the words
בלק״ת פ׳ וירא
How it connects
The note says Yahel Or brings this teaching on "sickness" as the lack of the fiftieth gate, in the name of the book Me'orei Or; the original is the Arizal's Ta'amei HaMitzvos, on the mitzvah of visiting the sick.our note
Where the note points
Yahel Or, by the Tzemach Tzedekיהל אור
p. 158
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Or HaTorah, by the Tzemach Tzedekאור התורה
Shir HaShirim, p. 204
Our explanationA further place where the same teaching is discussed.
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Kehot’s note
להאריז״ל בטעהמ״צ בד״ה מצות ביקור חולים. ראה גם ביהל אור ע׳ קנח שמביא זה בשם ספר מאו״א. וראה גם אוה״ת שה״ש ע׳ רד.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

6קיצור. ענין קבלת שבת ומי שטרח בע״ש1 והוא ענין ההעלאה שבפסוד״ז וק״ש ושמו״ע בא״י המשכה.

Summary. The matter of receiving Shabbos, and “one who toiled on the eve of Shabbos”; and this is the matter of the ascent in Pesukei d'Zimrah, the Shema and the Shemoneh Esreh; “Blessed are You, G‑d” is drawing down.

Explanation

Summary of section 2: Shabbos is received with help from above, but it rests on the week's effort ("one who toiled on the eve of Shabbos"). Every day's prayer has a smaller version of this: an ascent through Pesukei d'Zimrah and the Shema, and then a drawing down in the Amidah's "Blessed are You, G‑d."

וההפרש שבין ההעלאה דחול ובין ההעלאה דשבת כמו בן כפר שראה את המלך לגבי בן כרך2 וענין שמש צדקה ומרפא3:

And the difference between the ascent of the weekday and the ascent of Shabbos is like a villager who saw the king compared with a city-dweller; and the matter of “a sun of tzedakah with healing.”

Explanation

The weekday ascent is like a villager overwhelmed at seeing the king; Shabbos is like the city-dweller who calmly enjoys the king's glory. And Shabbos is the "sun of righteousness with healing" for the lovesick soul.

Paragraph 6 in brief

A brief summary of section 2: Kabbalas Shabbos, the daily ascent and descent in prayer, the villager and the city-dweller, and Shabbos as the healing sun.

Marei mekomos

1
On the words
מי שטרח בע״ש
How it connects
"One who toiled on the eve of Shabbos will eat on Shabbos."our note
The source
Avodah Zarah 3a:10עבודה זרה ג׳ א:י׳Sefaria (opens in a new tab)
אָמְרוּ לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, תְּנֶהָ לָנוּ מֵרֹאשׁ וְנַעֲשֶׂנָּה. אָמַר לָהֶן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: שׁוֹטִים שֶׁבָּעוֹלָם! מִי שֶׁטָּרַח בְּעֶרֶב שַׁבָּת יֹאכַל בְּשַׁבָּת, מִי שֶׁלֹּא טָרַח בְּעֶרֶב שַׁבָּת מֵהֵיכָן יֹאכַל בְּשַׁבָּת? אֶלָּא אַף עַל פִּי כֵן, מִצְוָה קַלָּה יֵשׁ לִי וְסוּכָּה שְׁמָהּ, לְכוּ וַעֲשׂוּ אוֹתָהּ.
Hebrew: William Davidson, Vocalized Aramaic (CC-BY-NC) · via Sefaria
Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.
2
On the words
כמו בן כפר שראה את המלך לגבי בן כרך
How it connects
The villager and the city-dweller who saw the king.our note
The source
Chagigah 13b:5חגיגה י״ג ב:ה׳Sefaria (opens in a new tab)
אָמַר רָבָא: כׇּל שֶׁרָאָה יְחֶזְקֵאל, רָאָה יְשַׁעְיָה. לְמָה יְחֶזְקֵאל דּוֹמֶה — לְבֶן כְּפָר שֶׁרָאָה אֶת הַמֶּלֶךְ, וּלְמָה יְשַׁעְיָה דּוֹמֶה — לְבֶן כְּרַךְ שֶׁרָאָה אֶת הַמֶּלֶךְ. אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: מַאי דִּכְתִיב: ״אָשִׁירָה לַה׳ כִּי גָאֹה גָּאָה״ — שִׁירָה לְמִי שֶׁמִּתְגָּאֶה עַל הַגֵּאִים. דְּאָמַר מָר: מֶלֶךְ שֶׁבַּחַיּוֹת — אֲרִי, מֶלֶךְ שֶׁבַּבְּהֵמוֹת — שׁוֹר, מֶלֶךְ שֶׁבָּעוֹפוֹת — נֶשֶׁר, וְאָדָם מִתְגָּאֶה עֲלֵיהֶן, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְגָּאֶה עַל כּוּלָּן וְעַל כׇּל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ.
Rava said, "Everything that Ezekiel saw, Isaiah saw. To what is Ezekiel comparable to? To a villager who saw the king. To what is Isaiah comparable to? To a city dweller who saw the king. Reish Lakish said, "What is the [meaning of] the verse, 'I shall sing to G-d for he has truly glorified himself (heb. Ga'oh Ga'ah, Exodus 15:1)'? A song to the One who is glorified above the glorified." As a master said, "The king from between the beasts is the lion. The king from between the livestock is the ox. The king from between the birds is the eagle, and man is glorified above them, and the Holy One, Blessed be He, is glorified above all of them and above the whole entire world."
Hebrew: William Davidson, Vocalized Aramaic (CC-BY-NC) · English: Sefaria Community Translation (CC0) · via Sefaria
Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.
3
How it connects
"A sun of righteousness with healing in its wings."our note
The source
Malachi 3:20מלאכי ג׳:כ׳Sefaria (opens in a new tab)
19… כׇל־זֵדִים וְכׇל־עֹשֵׂה רִשְׁעָה קַשׁ וְלִהַט אֹתָם הַיּוֹם הַבָּא אָמַר ה׳ צְבָאוֹת אֲשֶׁר לֹא־יַעֲזֹב לָהֶם שֹׁרֶשׁ וְעָנָף: 20וְזָרְחָה לָכֶם יִרְאֵי שְׁמִי שֶׁמֶשׁ צְדָקָה וּמַרְפֵּא בִּכְנָפֶיהָ וִיצָאתֶם וּפִשְׁתֶּם כְּעֶגְלֵי מַרְבֵּק: 21וְעַסּוֹתֶם רְשָׁעִים כִּי־יִהְיוּ אֵפֶר תַּחַת כַּפּוֹת רַגְלֵיכֶם בַּיּוֹם אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה אָמַר ה׳ צְבָאוֹת:
19… them ablaze, Saith the LORD of hosts, that it shall leave them neither root nor branch. 20But unto you that fear My name shall the sun of righteousness arise with healing in its wings; and ye shall go forth, and gambol as calves of the stall. 21And ye shall tread down the wicked; for they shall be ashes under the soles of …
Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria

Rosh Chodesh ¶7–9

7ג וכל זה הוא בחי׳ שבת נגד ימות החול אך בחי׳ ראש חודש הוא ענין אחר שהרי מותר בעשיית מלאכה ואעפ״כ אינו נחשב מששת ימי המעשה.

3. And all this is the level of Shabbos as against the weekdays. The level of Rosh Chodesh, however, is another matter: for work is permitted on it, and nevertheless it is not counted among the six days of work.

Explanation

Section 3 returns to the opening question. Everything so far contrasted Shabbos with the weekdays; Rosh Chodesh is a third kind of day, since work is permitted on it, yet it is not counted as one of the six working days.

והנה כתיב כה אמר1 ה׳ שער החצר הפנימית הפונה קדים יהיה סגור ששת ימי המעשה וביום השבת יפתח וביום החודש יפתח שיום החודש אינו בכלל ימי המעשה להיות סגור בו השער.

Now it is written, “Thus says G‑d: The gate of the inner courtyard that faces east shall be closed the six days of work, and on the Shabbos day it shall be opened, and on the day of the New Moon it shall be opened”: [this shows] that the day of the New Moon is not included among the days of work, for the gate to be closed on it.

Explanation

Yechezkel's vision of the future Temple proves the point: the east gate of the inner court is shut on the six working days and opened on Shabbos and on Rosh Chodesh. Since the gate is opened on Rosh Chodesh, Rosh Chodesh is not one of "the days of work."

Paragraph 7 in brief

The paragraph restates the question about Rosh Chodesh and brings Ezekiel's east gate as proof that Rosh Chodesh, though a working day, stands with Shabbos and not with the six days of work.

Marei mekomos

1
On the words
כה אמר ה׳ שער החצר הפנימית
How it connects
In the future Temple the eastern gate of the inner court is closed on the six working days and opened on Shabbos and Rosh Chodesh.our note
The source
Ezekiel 46:1יחזקאל מ״ו:א׳Sefaria (opens in a new tab)
1כֹּה־אָמַר אֲדֹ־נָי ה׳ שַׁעַר הֶחָצֵר הַפְּנִימִית הַפֹּנֶה קָדִים יִהְיֶה סָגוּר שֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת יִפָּתֵחַ וּבְיוֹם הַחֹדֶשׁ יִפָּתֵחַ: 2וּבָא הַנָּשִׂיא דֶּרֶךְ אוּלָם הַשַּׁעַר מִחוּץ וְעָמַד עַל־מְזוּזַת הַשַּׁעַר וְעָשׂוּ הַכֹּהֲנִים אֶת־עוֹלָתוֹ וְאֶת־שְׁלָמָיו וְהִשְׁתַּחֲוָה עַל־מִפְתַּן הַשַּׁעַר …
1Thus saith the Lord GOD: The gate of the inner court that looketh toward the east shall be shut the six working days; but on the sabbath day it shall be opened, and in the day of the new moon it shall be opened. 2And the prince shall enter by the way of the porch of the gate without, and …
Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria
Kehot’s note
יחזקאל מו, א.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

8והענין יובן על דרך משל ומבשרי אחזה1 אלוה שהדבור מקבל מב׳ בחינות שלפעמים מקבל מבחי׳ המדות שלפי שאוהב את הדבר מדבר עבורו או מפני שכועס כו׳ ולפעמים מקבל מבחי׳ השכל וההבנה שמדבר מה שמבין בשכלו.

The matter will be understood by way of analogy, and [as] “from my flesh I behold G‑d”: speech receives from two levels. Sometimes it receives from the level of the emotive attributes: because one loves the thing, one speaks on its behalf, or because one is angry…; and sometimes it receives from the level of intellect and understanding: one speaks what one understands with one's mind.

Explanation

The answer comes through a human analogy, following Job's "from my flesh I behold G‑d": what we see in ourselves teaches us about G‑d. A person's speech can come from two places: from emotion (we speak up for what we love, or speak out of anger), or from intellect (we say what we understand).

כך עד״מ יובן למעלה למשכיל כי הנה אף על פי שלא מחשבותי מחשבותיכם2 כו׳ אף על פי כן נאמר למעלה בחי׳ דבור ודבר הוי׳

So too, by way of analogy, it will be understood above by one who contemplates: for although “My thoughts are not your thoughts…,” nevertheless above there is spoken of the level of speech, and “the word of G‑d,”

Explanation

The same is true, so to speak, above. G‑d's thoughts are not like ours, yet Scripture still speaks of divine "speech" and "the word of G‑d."

שהיא בחי׳ עלמא דאתגלי והוא מקו בחי׳ כנסת ישראל ולפעמים אשר כנסת ישראל מקבלת בחי׳ זו מבחינת המדות

which is the level of the revealed world (alma d'isgalya), and it is the source of the level of Knesses Yisrael. And at times Knesses Yisrael receives this level from the level of the emotive attributes,

Explanation

Divine speech is "the revealed world" (alma d'isgalya), the level of Malchus, and it is the root of Knesses Yisrael. (The printed text reads מקו, apparently מקור, "source.") Sometimes Knesses Yisrael receives this speech by way of the emotive attributes.

דהיינו בחי׳ אהבה מסותרת בכל ששת ימי החול אחר התפלה להיות סור מרע ועשה טוב3 בקש שלום מחמת אהבה הטבעית המסותרת בלב

that is, the level of the hidden love, throughout all the six weekdays after prayer, to “turn from evil and do good, seek peace,” out of the natural love hidden in the heart

Explanation

That is the "hidden love," the natural love for G‑d latent in every Jewish heart, which through the weekdays, after prayer, drives a person to "turn from evil and do good, seek peace."

כל ישראל ופי׳ בקש שלום להיות התקשרות שני4 הפרים שכל מה שלמעלה מעלה הוא בחי׳ אין וכל מה שלמטה מטה הוא בחי׳ יש כו׳

of every Jew. And “seek peace” means that there be a bonding of the two opposites: for whatever is higher and higher is the level of ayin (nothing), and whatever is lower and lower is the level of yesh (something)…

Explanation

"Seek peace" is read as making peace between two opposites: whatever is higher is closer to ayin ("nothing," self-nullification), and whatever is lower is more yesh ("something," self-assertion); peace joins them. (The printed text reads הפרים; the Kehot note's lemma reads הפכים, "opposites," which is apparently the correct reading.)

מה שאין כן בראש חודש היא מקבלת מבחי׳ השכל וההבנה שאז הוא שעת הושר למעלה להמשיך לו ההשכלה וההבנה בהתחדשות מעשה בראשית מאין ליש

On Rosh Chodesh, however, she receives from the level of intellect and understanding, for then is an opportune time above to draw down to it insight and understanding in the renewal of the work of Bereishis from nothing to something,

Explanation

On Rosh Chodesh, however, Knesses Yisrael receives from intellect and understanding: it is an opportune time above (the text's שעת הושר apparently reads שעת הכושר) for insight into how creation is renewed from nothing to something to be drawn down.

ולהיות האהבה בבחי׳ ביטול וכמ״ש ודברי אשר שמתי בפיך5 וכתיב ואשים דברי בפיך6 דברי ממש (ועמ״ש בביאור ע״פ והיה מספר בני ישראל ובד״ה בחודש השלישי)

and that the love be in the state of self-nullification (bittul), as it is written, “And My words which I have put in your mouth,” and it is written, “And I have put My words in your mouth”: My words, literally. (And see what is explained in the explanation on the verse “And the number of the Children of Israel shall be,” and in the discourse beginning “In the third month.”)

Explanation

The resulting love is not emotional excitement but bittul, self-nullification. Then speech is truly G‑d's own, as Isaiah says, "My words which I have put in your mouth": "My words," literally. Two parallel discussions are mentioned.

ובחינה זו נק׳ שער החצר הפנימית הפונה קדים7 מקדם למעשה בראשית (כי מעשה בראשית היינו בחי׳ החכמה כמו שמתלבשת בהמדות כשמ״ל בפי׳ ששת ימי בראשית.

And this level is called “the gate of the inner courtyard that faces east (kadim)”: from before (mikedem) the work of Bereishis. (For the work of Bereishis is the level of Chochmah as it is clothed in the emotive attributes, as explained above on the meaning of “the six days of Bereishis.”

Explanation

This is Yechezkel's "gate that faces east (kadim)": the word kadim is read as mikedem, "from before," meaning from before the work of creation. For "the work of Bereishis" means Chochmah as already clothed in the emotive attributes, as explained in paragraph 1.

מה שאין כן בראש חודש מקבל הדבור מבחינת החכמה עצמה ואינו דומה בחי׳ החכמה המלובשת במדות שהיא בתוכם בהעלם לבחי׳ גילוי החכמה עצמה שהיא רמה ונשגבה למעלה מעלה מן המדות כמ״ש מזה בד״ה באתי לגני.

On Rosh Chodesh, however, speech receives from the level of Chochmah itself. And the level of Chochmah clothed in the emotive attributes, where it is within them in concealment, is not like the level of the revelation of Chochmah itself, which is lofty and exalted far above the emotive attributes, as is explained on this in the discourse beginning “I have come into My garden.”

Explanation

On Rosh Chodesh speech receives from Chochmah itself, not from Chochmah hidden inside the emotions. Chochmah hidden within the attributes cannot compare with Chochmah revealed in its own right, far above them; this is discussed in the discourse "I have come into My garden."

ועמ״ש בד״ה וידבר אלקים אל משה כו׳ וארא אל אברהם כו׳ שעל בחינה זו נאמר ושמי הוי׳ לא נודעתי להם8 ועמ״ש עוד מענין הפונה קדים בד״ה ויקהל משה9 וע׳ בזח״א פ׳ נח דע״ה ב׳)10 11

And see what is explained in the discourse beginning “And G‑d spoke to Moshe… and I appeared to Avraham…,” that about this level it is said, “but by My Name Havayah I did not make Myself known to them.” And see what is explained further on the matter of “that faces east” in the discourse beginning “And Moshe assembled”; and see Zohar I, Parshas Noach, page 75b.)

Explanation

Further parallels: in "And G‑d spoke to Moshe," this is the level of which G‑d says "by My Name Havayah I did not make Myself known to them" (the Patriarchs); the discourse "And Moshe assembled" discusses "that faces east"; and the Zohar on Noach discusses the same theme.

והוא ענין מחדש חדשים12 מקור ההתחדשות וכנסת ישראל מתעלית בבחי׳ זו שביום החודש יפתח כמו ביום השבת

And this is the matter of “He renews the months,” the source of renewal; and Knesses Yisrael is elevated into this level, so that “on the day of the New Moon it shall be opened,” as on the Shabbos day.

Explanation

This is the meaning of G‑d as "He who renews the months": He is the source of renewal itself. Knesses Yisrael rises into that source, and so the gate "shall be opened on the day of the New Moon" as on Shabbos.

אך לפי שהוא בחי׳ דבור ודבר ה׳ בחינת עלמא דאתגליא שהיא עצמה המתחדשת לכן מותר בעשיית מלאכה ברא חודש

But since it is the level of speech and “the word of G‑d,” the level of the revealed world, which is itself what is renewed, therefore work is permitted on Rosh Chodesh;

Explanation

But Rosh Chodesh is still the level of speech, of "the revealed world," and it is that very level (Malchus, the moon) that is being renewed; so work is still permitted. (The text's ברא חודש apparently reads בראש חודש.)

אבל אינו נחשב מכלל ימי המעשה לפי שהיא נתעלית למקורם וראשיתם (ועיין עוד בסש״ב ח״א פט״ז13 14 בענין מחשבה טובה הקב״ה מצרפה למעשה15 כו׳ גבהו דרכיהם למעלה מעלה מבחי׳ המעשה כו׳ ע״ש.

but it is not counted among the days of work, because it is elevated to their source and beginning. (And see further in Sefer Shel Beinonim, Part I, chapter 16, on the matter of “a good thought the Holy One, blessed be He, joins to deed…,” “their ways are exalted” far above the level of deed…; see there.

Explanation

Yet it is not counted among the days of work, since on Rosh Chodesh speech rises to the source and beginning of those days. The Tanya offers a parallel: a good thought is counted as a deed, because the ways of the righteous are exalted far above the level of deed.

ועוד דוגמא לדבר ממשארז״ל רפ״ו דברכו ת בזמן שישראל עושין רצונו של מקום מלאכתן נעשית ע״י אחרים16 הרי מצינו שא״צ לבחי׳ המעשה אף שמותר בעשיית מלאכה וכמ״ש מזה במ״א בד״ה מקושש עצים):17

And another example of this is from what our Sages of blessed memory said at the beginning of chapter 6 of Berachos: “When Israel does the will of the Omnipresent, their work is done by others.” Thus we find that there is no need for the level of deed, even though work is permitted; and as is explained on this elsewhere, in the discourse beginning “Gathering wood.”)

Explanation

Another parallel: the Sages say that when Israel does G‑d's will, their work is done by others. So there can be days on which work is permitted, yet no one needs to be engaged in it; the discourse "Gathering wood" develops this.

Paragraph 8 in brief

The paragraph answers the question about Rosh Chodesh. Divine speech (Knesses Yisrael) normally receives through the emotive attributes, which is the weekday; on Rosh Chodesh it receives from Chochmah itself, "from before the work of creation," so the day is elevated above the working days, while work stays permitted because speech itself, not its source, is what is renewed.

Deeper

Rosh Chodesh sits between the weekday and Shabbos: on Shabbos speech returns to its source and stops (hence no work), on Rosh Chodesh speech still functions but draws from Chochmah itself. The text itself ties this level to "by My Name Havayah I did not make Myself known to them," the level made known to Moshe and not to the Patriarchs.

Marei mekomos

1
On the words
ומבשרי אחזה אלו-ה
How it connects
"From my flesh I behold G‑d": what a person sees in himself teaches him about G‑d.our note
The source
Job 19:26איוב י״ט:כ״וSefaria (opens in a new tab)
25וַאֲנִי יָדַעְתִּי גֹּאֲלִי חָי וְאַחֲרוֹן עַל־עָפָר יָקוּם: 26וְאַחַר עוֹרִי נִקְּפוּ־זֹאת וּמִבְּשָׂרִי אֶחֱזֶה אֱלוֹהַּ: 27אֲשֶׁר אֲנִי אֶחֱזֶה־לִּי וְעֵינַי רָאוּ וְלֹא־זָר כָּלוּ כִלְיֹתַי בְּחֵקִי:
25… know that my Redeemer liveth, And that He will witness at the last upon the dust; 26And when after my skin this is destroyed, Then without my flesh shall I see God; 27Whom I, even I, shall see for myself, And mine eyes shall behold, and not another’s. …
Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria
Kehot’s note
איוב יט, כו.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
2
On the words
שלא מחשבותי מחשבותיכם
How it connects
"My thoughts are not your thoughts": the analogy must not be taken literally.our note
The source
Isaiah 55:8ישעיהו נ״ה:ח׳Sefaria (opens in a new tab)
7יַעֲזֹב רָשָׁע דַּרְכּוֹ וְאִישׁ אָוֶן מַחְשְׁבֹתָיו וְיָשֹׁב אֶל־ה׳ וִירַחֲמֵהוּ וְאֶל־אֱלֹקֵינוּ כִּי־יַרְבֶּה לִסְלוֹחַ: 8כִּי לֹא מַחְשְׁבוֹתַי מַחְשְׁבוֹתֵיכֶם וְלֹא דַרְכֵיכֶם דְּרָכָי נְאֻם ה׳ 9כִּי־גָבְהוּ שָׁמַיִם מֵאָרֶץ כֵּן גָּבְהוּ דְרָכַי מִדַּרְכֵיכֶם וּמַחְשְׁבֹתַי מִמַּחְשְׁבֹתֵיכֶם:
7… and He will have compassion upon him, And to our God, for He will abundantly pardon 8For My thoughts are not your thoughts, Neither are your ways My ways, saith the LORD. 9For as the heavens are higher than the earth, So are My ways higher than your …
Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria
Kehot’s note
ישעי׳ נה, ח.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
3
On the words
סור מרע ועשה טוב
How it connects
"Turn from evil and do good, seek peace and pursue it."our note
The source
Psalms 34:15תהילים ל״ד:ט״וSefaria (opens in a new tab)
14נְצֹר לְשׁוֹנְךָ מֵרָע וּשְׂפָתֶיךָ מִדַּבֵּר מִרְמָה: 15סוּר מֵרָע וַעֲשֵׂה־טוֹב בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרׇדְפֵהוּ: 16עֵינֵי ה׳ אֶל־צַדִּיקִים וְאׇזְנָיו אֶל־שַׁוְעָתָם:
14Keep thy tongue from evil, And thy lips from speaking guile. 15Depart from evil, and do good; Seek peace, and pursue it. 16The eyes of the LORD are toward the righteous, And His ears are open unto their cry.
Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria
Kehot’s note
תהלים לד, טו.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
4
On the words
ופי׳ בקש שלום להיות התקשרות שני הפכים
How it connects
The explanation of "seek peace" as bonding two opposites is quoted there, with further references.our note
Where the note points
Or HaTorah, by the Tzemach Tzedekאור התורה
Nach vol. 1, p. 554 (which cites several places in Chassidus)
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Kehot’s note
מובא באוה״ת נ״ך כרך א ע׳ תקנד ומציין לכמה מקומות בדא״ח.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
5
On the words
ודברי אשר שמתי בפיך
How it connects
"My words which I have put in your mouth": speech that is G‑d's own.our note
The source
Isaiah 59:21ישעיהו נ״ט:כ״אSefaria (opens in a new tab)
20וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל וּלְשָׁבֵי פֶשַׁע בְּיַעֲקֹב נְאֻם ה׳ 21וַאֲנִי זֹאת בְּרִיתִי אוֹתָם אָמַר ה׳ רוּחִי אֲשֶׁר עָלֶיךָ וּדְבָרַי אֲשֶׁר־שַׂמְתִּי בְּפִיךָ לֹא־יָמוּשׁוּ מִפִּיךָ וּמִפִּי זַרְעֲךָ וּמִפִּי זֶרַע זַרְעֲךָ אָמַר ה׳ מֵעַתָּה וְעַד־עוֹלָם:
20… will come to Zion, And unto them that turn from transgression in Jacob, Saith the LORD. 21And as for Me, this is My covenant with them, saith the LORD; My spirit that is upon thee, and My words which I have put in thy mouth, shall not depart out of thy mouth, nor out of the mouth of thy seed, nor out of the mouth of thy seed’s seed, saith the LORD, from henceforth and for ever.
Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria
Kehot’s note
ישעי׳ נט, כא.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
6
On the words
ואשים דברי בפיך
How it connects
"I have put My words in your mouth."our note
The source
Isaiah 51:16ישעיהו נ״א:ט״זSefaria (opens in a new tab)
15וְאָנֹכִי ה׳ אֱלֹקֶיךָ רֹגַע הַיָּם וַיֶּהֱמוּ גַּלָּיו ה׳ צְבָאוֹת שְׁמוֹ: 16וָאָשִׂם דְּבָרַי בְּפִיךָ וּבְצֵל יָדִי כִּסִּיתִיךָ לִנְטֹעַ שָׁמַיִם וְלִיסֹד אָרֶץ וְלֵאמֹר לְצִיּוֹן עַמִּי־אָתָּה: 17הִתְעוֹרְרִי הִתְעוֹרְרִי קוּמִי יְרוּשָׁלַ͏ִם אֲשֶׁר שָׁתִית מִיַּד ה׳ אֶת־כּוֹס חֲמָתוֹ אֶת־קֻבַּעַת כּוֹס הַתַּרְעֵלָה שָׁתִית מָצִית:
15… stirreth up the sea, that the waves thereof roar; The LORD of hosts is His name. 16And I have put My words in thy mouth, And have covered thee in the shadow of My hand, That I may plant the heavens, And lay the foundations of the earth, And say unto Zion: ‘Thou art My people.’ 17Awake, awake, Stand up, O Jerusalem, That hast drunk at the hand of the LORD The …
Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria
Kehot’s note
ישעי׳ נא, טז.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
7
On the words
שער החצר הפנימית הפונה קדים
How it connects
The eastern gate, read here as "from before" creation.our note
The source
Ezekiel 46:1יחזקאל מ״ו:א׳Sefaria (opens in a new tab)
1כֹּה־אָמַר אֲדֹ־נָי ה׳ שַׁעַר הֶחָצֵר הַפְּנִימִית הַפֹּנֶה קָדִים יִהְיֶה סָגוּר שֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת יִפָּתֵחַ וּבְיוֹם הַחֹדֶשׁ יִפָּתֵחַ: 2וּבָא הַנָּשִׂיא דֶּרֶךְ אוּלָם הַשַּׁעַר מִחוּץ וְעָמַד עַל־מְזוּזַת הַשַּׁעַר וְעָשׂוּ הַכֹּהֲנִים אֶת־עוֹלָתוֹ וְאֶת־שְׁלָמָיו וְהִשְׁתַּחֲוָה עַל־מִפְתַּן הַשַּׁעַר …
1Thus saith the Lord GOD: The gate of the inner court that looketh toward the east shall be shut the six working days; but on the sabbath day it shall be opened, and in the day of the new moon it shall be opened. 2And the prince shall enter by the way of the porch of the gate without, and …
Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria
Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.
8
On the words
ושמי הוי׳ לא נודעתי להם
How it connects
"By My Name Havayah I did not make Myself known to them": a level beyond what the Patriarchs knew.our note
The source
Exodus 6:3שמות ו׳:ג׳Sefaria (opens in a new tab)
2וַיְדַבֵּר אֱלֹקִים אֶל־מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי ה׳ 3וָאֵרָא אֶל־אַבְרָהָם אֶל־יִצְחָק וְאֶל־יַעֲקֹב בְּאֵל שַׁ־דָּי וּשְׁמִי ה׳ לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם: 4וְגַם הֲקִמֹתִי אֶת־בְּרִיתִי אִתָּם לָתֵת לָהֶם אֶת־אֶרֶץ כְּנָעַן אֵת אֶרֶץ מְגֻרֵיהֶם אֲשֶׁר־גָּרוּ בָהּ:
2And God spoke unto Moses, and said unto him: ‘I am the LORD; 3and I appeared unto Abraham, unto Isaac, and unto Jacob, as God Almighty, but by My name Havayah I made Me not known to them. 4And I have also established My covenant with them, to give them the land of Canaan, …
Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria
Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.
9
On the words
בד״ה ויקהל משה
How it connects
The discourse mentioned in the text, where "the gate that faces east" is discussed further.our note
Where the note points
Torah Ohrתורה אור
87d · not yet checked
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Torah Ohr, Vayakhel, maamar 1תו״א פז, ד
page 87d, ¶24
גם הרצון של הנה״ב הנק׳ יצה״ר להיות לה׳ לבדו. ורצון זה ואהבה זו נולדים ונמשכים מהשכל דהיינו ע״י ההתבוננות שמתבונן בגדולתו ורוממותו ית׳ איך דכולא קמיה כלא חשיבי ואפס בלעדו שמזה יומשך בטול הרצון. ולכן נסמך פסוק ואהבת לפסוק הוי״ה אחד דלעיל מניה כי ע״י ההתבוננות איך שהוא ית׳ אחד בז׳ רקיעים והארץ כנ״ל הרוחניי׳ והגשמיי׳ יומשך ואהבת בכל לבבך כו׳:
Open it on Sefaria (opens in a new tab)
Kehot’s note
תו״א פז, ד.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
10
On the words
וע׳ בזח״א פ׳ נח דע״ה ב׳
How it connects
The note points there for a discussion of the Zohar passage on Noach referred to in the text.our note
Where the note points
Or HaTorah, by the Tzemach Tzedekאור התורה
Nach vol. 1, p. 424
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Kehot’s note
ראה אוה״ת נ״ך כרך א ע׳ תכד.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
11
On the words
וע׳ בזח״א פ׳ נח דע״ה ב׳
How it connects
The Zohar passage on Noach that the text refers to on the matter of "that faces east."our note
The source
Zohar, Noach 43:361–44:373ספר הזהר, נח מ״ג:שס״א-מ״ד:שע״גSefaria (opens in a new tab)
Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.
12
On the words
מחדש חדשים
How it connects
The blessing over the new moon, which speaks of G‑d "who renews the months."our note
The source
Sanhedrin 42a:4–5סנהדרין מ״ב א:ד׳-ה׳Sefaria (opens in a new tab)
מָרִימָר וּמָר זוּטְרָא מְכַתְּפִי אַהֲדָדֵי וּמְבָרְכִי. אֲמַר לֵקהּ רַב אַחָא לְרַב אָשֵׁי: בְּמַעְרְבָא מְבָרְכִי ״בָּרוּךְ מְחַדֵּשׁ חֳדָשִׁים״. אֲמַר לֵקהּ: הַאי נְשֵׁי דִּידַן נָמֵי מְבָרְכִי. אֶלָּא כִּדְרַב יְהוּדָה, דְּאָמַר רַב יְהוּדָה: ״בָּרוּךְ [וְכוּ׳] אֲשֶׁר בְּמַאֲמָרוֹ בָּרָא שְׁחָקֵים, וּבְרוּחַ פִּיו כׇּל צְבָאָם. חֹק וּזְמַן נָתַן לָהֶם שֶׁלֹּא יְשַׁנּוּ אֶת תַּפְקִידָם, שָׂשִׂים וּשְׂמֵחִים לַעֲשׂוֹת רְצוֹן קוֹנָם. פּוֹעֲלֵי אֱמֶת שֶׁפְּעוּלָּתָן אֱמֶת. וְלַלְּבָנָה אָמַר שֶׁתִּתְחַדֵּשׁ עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת לַעֲמוּסֵי בָטֶן, שֶׁהֵן עֲתִידִין לְהִתְחַדֵּשׁ כְּמוֹתָהּ וּלְפָאֵר לְיוֹצְרָם עַל …
Hebrew: William Davidson, Vocalized Aramaic (CC-BY-NC) · via Sefaria
Kehot’s note
סנהדרין מב, א.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
13
On the words
ועיין בסש״ב ח״א פט״ז
How it connects
A further discussion of the idea from Tanya ch. 16 used here as a parallel.our note
Where the note points
Or HaTorah, by the Tzemach Tzedekאור התורה
Bereishis vol. 1, 23b
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Kehot’s note
ראה באוה״ת בראשית כרך א כג, ב.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
14
On the words
ועיין עוד בסש״ב ח״א פט״ז
How it connects
Tanya explains that a good thought, even without deed, is joined by G‑d to deed, because such thought is above the level of deed.our note
The source
Tanya, Likkutei Amarim 16:8תניא, חלק ראשון; ליקוטי אמרים ט״ז:ח׳Sefaria (opens in a new tab)
אַךְ הַדְּחִילוּ וּרְחִימוּ שֶׁבִּתְבוּנוֹת מוֹחוֹ וְתַעֲלוּמוֹת לִבּוֹ הַנִּזְכָּרוֹת לְעֵיל – גָּבְהוּ דַרְכֵיהֶם לְמַעְלָה מַּעְלָה מִבְּחִינַת הַמַּעֲשֶׂה, וְאִי אֶפְשָׁר לָהֶם לְהִתְלַבֵּשׁ בִּבְחִינַת מַעֲשֵׂה הַמִּצְוֹת לִהְיוֹת לָהֶם בְּחִינַת מוֹחִין וְחַיּוּת לְהַעֲלוֹתָן לְפָרְחָא לְעֵילָא, אִם לֹא שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מְצָרְפָן וּמְחַבְּרָן לִבְחִינַת הַמַּעֲשֶׂה; וְהֵן נִקְרָאוֹת בְּשֵׁם ״מַחֲשָׁבָה טוֹבָה״, כִּי אֵינָן דְּחִילוּ וּרְחִימוּ מַמָּשׁ בְּהִתְגַּלּוּת לִבּוֹ, כִּי אִם בִּתְבוּנַת מוֹחוֹ וְתַעֲלוּמוֹת לִבּוֹ כַּנִּזְכָּר לְעֵיל.
Hebrew: Kehot Publication Society (CC-BY-NC) · via Sefaria
Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.
15
On the words
מחשבה טובה הקב״ה מצרפה למעשה
How it connects
"A good thought, the Holy One, blessed be He, joins to deed."our note
The source
Kiddushin 40a:12–13קידושין מ׳ א:י״ב-י״גSefaria (opens in a new tab)
מַחְשָׁבָה טוֹבָה מְצָרְפָהּ לְמַעֲשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אָז נִדְבְּרוּ יִרְאֵי ה׳ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ וַיַּקְשֵׁב ה׳ וַיִּשְׁמָע וַיִּכָּתֵב סֵפֶר זִכָּרוֹן לְפָנָיו לְיִרְאֵי ה׳ וּלְחֹשְׁבֵי שְׁמוֹ״. מַאי: ״ולְחֹשְׁבֵי שְׁמוֹ״? אָמַר רַב אַסִּי: אֲפִילּוּ חָשַׁב אָדָם לַעֲשׂוֹת מִצְוָה וְנֶאֱנַס וְלֹא עֲשָׂאָהּ – מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִילּוּ עֲשָׂאָהּ. מַחְשָׁבָה רָעָה אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְצָרְפָהּ לְמַעֲשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אָוֶן אִם רָאִיתִי בְלִבִּי לֹא יִשְׁמַע ה׳״. וְאֶלָּא מָה אֲנִי מְקַיֵּם: ״הִנְנִי מֵבִיא אֶל הָעָם הַזֶּה רָעָה פְּרִי מַחְשְׁבוֹתָם״? מַחְשָׁבָה שֶׁעוֹשָׂה פְּרִי הַקָּדוֹשׁ …
Hebrew: William Davidson, Vocalized Aramaic (CC-BY-NC) · via Sefaria
Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.
16
On the words
בזמן שישראל עושין רצונו של מקום מלאכתן נעשית ע״י אחרים
How it connects
"When Israel does the will of the Omnipresent, their work is done by others."our note
The source
Berakhot 35b:7ברכות ל״ה ב:ז׳Sefaria (opens in a new tab)
… אֶפְשָׁר אָדָם חוֹרֵשׁ בִּשְׁעַת חֲרִישָׁה, וְזוֹרֵעַ בִּשְׁעַת זְרִיעָה, וְקוֹצֵר בִּשְׁעַת קְצִירָה, וְדָשׁ בִּשְׁעַת דִּישָׁה, וְזוֹרֶה בִּשְׁעַת הָרוּחַ, תּוֹרָה מַה תְּהֵא עָלֶיהָ? אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם — מְלַאכְתָּן נַעֲשֵׂית עַל יְדֵי אֲחֵרִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְעָמְדוּ זָרִים וְרָעוּ צֹאנְכֶם וְגוֹ׳״, וּבִזְמַן שֶׁאֵין יִשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם — מְלַאכְתָּן נַעֲשֵׂית עַל יְדֵי עַצְמָן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְאָסַפְתָּ דְגָנֶךָ״. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁמְּלֶאכֶת אֲחֵרִים נַעֲשֵׂית עַל יָדָן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְעָבַדְתָּ אֶת אוֹיְבֶךָ וְגוֹ׳״.
R. Simeon b. Johai says : Is it possible for a man to plough at the time of ploughing, sow at seed-time, reap at harvest-time, thresh at the time of threshing, and winnow at the time of wind — what is to become of Torah? But when Israel perform the will of the All-present, their work is done by others; as it is said, "And strangers shall stand and feed your flocks," etc. (Is. Ixi. 5) ; and at the time when Israel perform not the will of the All-present, their work has to be done by themselves ; as it is said, "And thou shalt gather in thy corn." Not that alone, but the work of others will be done by them ; as it is said, "And thou shalt serve thine enemy" etc. (Deut. xxviii. 48).
Hebrew: William Davidson, Vocalized Aramaic (CC-BY-NC) · English: Tractate Berakot by A. Cohen, Cambridge University Press, 1921 (Public Domain) · via Sefaria
Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.
17
On the words
בד״ה מקושש עצים
How it connects
According to the note, that discourse explains that when Israel does G‑d's will, "strangers shall stand and feed your flocks," so that Israel need not lower themselves to do the work of refinement (birurim).our note
Where the note points
Likkutei Torahלקוטי תורה
Shelach 42c · not yet checked
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Or HaTorah, by the Tzemach Tzedekאור התורה
Bereishis vol. 1, 24b
Our explanationThe note also cites this place for the same idea.
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Torah Ohr, Mikeitz, maamar 14לעיל פ׳ שלח מב, ג
page 42c, ¶28
גבוה כמה מדרגות רוחניות זו למעלה מזו. והשיג שלמה בחכמתו שלשת אלפים משל. דהיינו שלשת אלפים מדרגות זו למעלה מזו. וכולם אינן רק בחינת משל לגבי בחינת אלקות ממש השורה ומתלבש בתורה.
Open it on Sefaria (opens in a new tab)
Kehot’s note
לעיל פ׳ שלח מב, ג שבזמן שישראל עושין רצש״מ כתיב ועמדו זרים ורעו כו׳ שלא יצטרכו ישראל להשפיל עצמן לברר בירורים — אוה״ת בראשית כרך א כד, ב.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

9קיצור. והנה שבת הוא שהדבור חוזר למקומו אבל ר״ח הוא בחינת דבור ולכן מותר בעשיית מלאכה ואעפ״כ אינו נקרא יום המעשה לפי שבר״ח מקבל הדבור מקדם למעשה בראשית:

Summary. Now Shabbos is that speech returns to its place; but Rosh Chodesh is the level of speech, and therefore work is permitted, and nevertheless it is not called a day of work, because on Rosh Chodesh speech receives from before the work of Bereishis.

Explanation

Summary of section 3: on Shabbos divine speech returns to its source, so work stops. Rosh Chodesh is still speech, so work is permitted; but its speech draws from "before the work of creation," from Chochmah itself, so it is not called a working day.

Paragraph 9 in brief

A one-line summary of the answer to the Rosh Chodesh question.

The Shabbos of Shabbos and the future bowing of all flesh ¶10–11

10ד והנה כ״ז הוא בחי׳ שבת וחודש. שאחר יומין דחול אך והיה מדי חודש בחדשו ומדי שבת בשבתו1 2 דהיינו חדשו של חודש ושבתו של שבת אז יבוא כל בשר וגו׳.

4. Now all this is the level of the Shabbos and the New Moon that come after the weekdays. But “And it shall be, every New Moon on its New Moon and every Shabbos on its Shabbos” means the New Moon of the New Moon and the Shabbos of Shabbos; then “all flesh shall come…”

Explanation

Section 4 finally explains the opening verse. Everything so far concerned the ordinary Shabbos and New Moon, which come after weekdays. The verse's doubled phrases point higher: "its New Moon" of the New Moon and "its Shabbos" of Shabbos, a Shabbos above Shabbos and a renewal above renewal, and only then will "all flesh come."

וביאור הענין כי הנה שבת שאחר ששת ימי המעשה הוא כי בו שבת מכל מלאכתו3

The explanation of the matter: the Shabbos that comes after the six days of work is because “on it He rested from all His work.”

Explanation

First, the ordinary Shabbos: it follows the six days of work because on it G‑d "rested from all His work."

והוא עד״מ כאדם הממשיך שכלו ומורידו בתחבולות מעשיו כמו בענין הכתיבה שמתחכם איך לכתוב ואחר שכותב חוזר שלו למקורו ושרשו כך הענין

This is, by way of analogy, like a person who draws his intellect and brings it down into the devices of his actions, as in writing, where he applies his wisdom to how to write; and after he writes, his intellect returns to its source and root. So too the matter

Explanation

The analogy is a person writing. While he writes, his intellect is lowered into the mechanics of forming letters; when he finishes, his mind returns to itself, to its own source. (The printed text reads שלו, apparently שכלו, "his intellect.")

כי ששת ימים עשה4 ה׳ את השמים ואת הארץ שירדה ונשתלשלה הארת חכמתו ית׳ אפילו בעשייה גשמיות וכמ״ש כולם בחכמה עשית5

that “in six days G‑d made the heavens and the earth”: the illumination of His wisdom, blessed be He, descended and came down step by step even into physical Asiyah, as it is written, “You made them all with wisdom.”

Explanation

So too with creation: in the six days G‑d's wisdom descended step by step even into the physical world, "You made them all with wisdom."

אך ביום השבת חוזר למנוחתו ולמקורו העליון אבל שבתו של שבת הוא שגם יום השבת נחשב אצלו כימי החול

But on the Shabbos day it returns to its rest and to its supernal source. The Shabbos of Shabbos, however, is that even the Shabbos day is considered before Him like the weekdays;

Explanation

On Shabbos that wisdom returns to rest in its source. But "the Shabbos of Shabbos" is a level so high that, compared to it, even Shabbos is like a weekday.

שהוא בחינה מה שלמעלה מגדר ההשתלשלות להיות נמשך זיו והארה ממנו לחיות העולמות ולקיומם שא״כ היו העולמות בטלים והיו כלא היו

for it is the level of what is beyond the bounds of the chain of descent (hishtalshelus), from which radiance and illumination are drawn to give life to the worlds and sustain them, for otherwise the worlds would be nullified and would be as if they were not;

Explanation

It is the level beyond the whole chain of descent (hishtalshelus). From it, only a glow and reflection is drawn to give the worlds life, since if more than that were revealed the worlds would dissolve and be as if they never existed.

שהוא למעלה מעלה מגדר סובב וממלא כו׳ (ועמ״ש בד״ה שבת שבתון ובד״ה האזינו השמים ועד״ז יש להבין קצת ענין שבת בשבתו.

for it is far above the bounds of sovev and memalei… (And see what is explained in the discourse beginning “A Shabbos of complete rest” and in the discourse beginning “Listen, O heavens”; and in this way something of the matter of “Shabbos on its Shabbos” can be understood.

Explanation

It is far beyond both the encompassing light (sovev) and the indwelling light (memalei). (Parallel discussions are listed: "A Shabbos of complete rest" and "Listen, O heavens.")

ועמ״ש בד״ה מים רבים בפ׳ נח6 ובמשנה ספ״ב דעדיות פי׳ מדי שבת בשבתו מפסח עד העצרת והיינו לפי שבחג השבועות התגלות שער החמשים התגלות הכתר כמ״ש במ״א) וכן חדשו של חודש מקור ראשית ההתחדשות כנ״ל

And see what is explained in the discourse beginning “Many waters” in Parshas Noach. And in the Mishnah at the end of chapter 2 of Eduyos, “every Shabbos on its Shabbos” is explained as from Pesach to Atzeres; that is because on the festival of Shavuos there is the revelation of the fiftieth gate, the revelation of Keser, as is explained elsewhere.) And so too the New Moon of the New Moon is the source of the beginning of renewal, as mentioned above.

Explanation

The Mishnah in Eduyos reads "from Shabbos to its Shabbos" as the period from Pesach to Shavuos, the seven weeks of the Omer. That fits: on Shavuos the "fiftieth gate" is revealed, which is the revelation of Keser, the level above intellect. Likewise "the New Moon of the New Moon" is the very source of all renewal.

אך גילוי בחינות אלו בימות המשיח שנאמר עליו הנה ישכיל עבדי ירום ונשאוגבה מאד7 (בישעיה סי׳ נ״ב) (עיין זח״א וישב דקפ״א ע״ב ח״ג רמ״ו ב׳)

But the revelation of these levels is in the days of Mashiach, of whom it is said, “Behold, My servant shall prosper; he shall be exalted and lifted up and be very high” (in Isaiah, chapter 52). (See Zohar I, Vayeishev, page 181b; III, 246b.)

Explanation

These levels will be revealed only in the days of Mashiach, of whom Isaiah says, "he shall be exalted and lifted up and be very high"; the Zohar passages cited discuss this.

שאז יתנוצץ אור וגילוי א״ס ב״ה מה שלמעלה מגדר ההשתלשלות ואזי יבא כל בשר להשתחוות וגו׳ כי

For then the light and revelation of the Infinite One (Ein Sof), blessed be He, which is beyond the bounds of hishtalshelus, will shine forth; and then “all flesh shall come to bow down…” For

Explanation

Then the Infinite Light, beyond the chain of descent, will shine openly, and that is when "all flesh shall come to bow down." Now he explains what "all flesh" means.

הנה ענין כל בשר הוא יסוד האש8 כי בחי׳ החי הוא יסוד האש ולכן נקרא פני אריה פני שור כו׳ מראיהם כגחלי אש9 10 מפני שהם שרפים כיסוד האש

the matter of “all flesh” is the element of fire, for the level of the animate is the element of fire. And therefore “the face of a lion, the face of an ox…” [are said,] “their appearance was like coals of fire,” because they are burning ones (seraphim), like the element of fire.

Explanation

"Flesh" corresponds to the element of fire: what is animate and alive is fire. So Yechezkel's holy Chayos, with the faces of a lion and an ox, look "like coals of fire": they are "seraphim," burning ones.

ולכן אמרו בגמרא עם הארץ אסור לאכול בשר11 כי תכלית אכילת האדם שאוכל המאכל ונהפך לדם ונעשה בשר כבשרו שעי״ז יש להמאכל כח

And therefore they said in the Gemara that an unlearned person (am haaretz) is forbidden to eat meat (basar). For the purpose of a person's eating is that he eats the food and it turns into blood and becomes flesh like his own flesh, so that thereby the food has the power

Explanation

This is why the Gemara forbids an unlearned person (am haaretz) to eat meat. The purpose of eating is that food becomes blood and then flesh like the person's own, and so is raised to the level of a human being.

להתעלות בעילוי האדם וכאשר האדם נושא את נפשו לה׳ הרי גם כח המאכל כלול בו ומתעלה עמו ג״כ לפי שנעשה ג״כ בחי׳ אדם.

to rise in the elevation of the person. And when a person lifts up his soul to G‑d, the power of the food too is included in him and rises with him as well, because it has also become the level of man.

Explanation

Then, when the person gives himself over to G‑d in prayer, the energy of the food, now part of him, rises with him.

Paragraph 10 in brief

The paragraph explains the doubled "New Moon of the New Moon" and "Shabbos of Shabbos" as a level beyond the whole chain of worlds, beyond even Shabbos, to be revealed in the days of Mashiach; it then begins to explain "all flesh" as the fiery element in man and beast, and how eating meat is meant to lift that element up.

Deeper

The Mishnah's reading of "Shabbos to its Shabbos" as Pesach to Shavuos lets the maamar link "the Shabbos of Shabbos" with the fiftieth gate and Keser, the same fiftieth gate whose absence was called "sickness" in paragraph 5. The Nasso passage in the notes says "flesh is the element of fire" and connects flesh and sinews with love.

Marei mekomos

1
How it connects
Rabbi Yochanan ben Nuri reads "from Shabbos to its Shabbos" as from Pesach to Atzeres (Shavuos).our note
The source
Mishnah Eduyot 2:10משנה עדיות ב׳:י׳Sefaria (opens in a new tab)
אַף הוּא הָיָה אוֹמֵר, חֲמִשָּׁה דְבָרִים שֶׁל שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ. מִשְׁפַּט דּוֹר הַמַּבּוּל, שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ. מִשְׁפַּט אִיּוֹב, שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ. מִשְׁפַּט הַמִּצְרִיִּים, שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ. מִשְׁפַּט גּוֹג וּמָגוֹג לֶעָתִיד לָבֹא, שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ. מִשְׁפַּט רְשָׁעִים בְּגֵיהִנֹּם, שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה סו), וְהָיָה מִדֵּי חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ. רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי אוֹמֵר, מִן הַפֶּסַח וְעַד הָעֲצֶרֶת, שֶׁנֶּאֱמַר וּמִדֵּי שַׁבָּת בְּשַׁבַּתּוֹ:
Also he used to say that there are five things that last twelve months:The judgment of the generation of the flood [continued] twelve months; The judgment of Job [continued] twelve months; The judgment of the Egyptians [continued] twelve months; The judgment of Gog and Magog in the time to come [will continue] twelve months; The judgment of the wicked in gehinom [continues] twelve months, for it is said, and “It will be from one month until its [same] month” (Isaiah 66:23). Rabbi Yohanan ben Nuri says: “[As long as] from Passover to Shavuoth, for it is said, “And from one Sabbath until its [next] Sabbath” (ibid.).
Hebrew: Torat Emet 357 (Public Domain) · English: Mishnah Yomit by Dr. Joshua Kulp (CC-BY) · via Sefaria
2
On the words
והיה מדי חודש בחדשו ומדי שבת בשבתו
How it connects
The maamar's opening verse, now explained.our note
The source
Isaiah 66:23ישעיהו ס״ו:כ״גSefaria (opens in a new tab)
22כִּי כַאֲשֶׁר הַשָּׁמַיִם הַחֲדָשִׁים וְהָאָרֶץ הַחֲדָשָׁה אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה עֹמְדִים לְפָנַי נְאֻם־ה׳ כֵּן יַעֲמֹד זַרְעֲכֶם וְשִׁמְכֶם: 23וְהָיָה מִדֵּי־חֹדֶשׁ בְּחׇדְשׁוֹ וּמִדֵּי שַׁבָּת בְּשַׁבַּתּוֹ יָבוֹא כׇל־בָּשָׂר לְהִשְׁתַּחֲוֺת לְפָנַי אָמַר ה׳ 24וְיָצְאוּ וְרָאוּ בְּפִגְרֵי הָאֲנָשִׁים הַפֹּשְׁעִים בִּי כִּי תוֹלַעְתָּם לֹא תָמוּת וְאִשָּׁם לֹא תִכְבֶּה וְהָיוּ דֵרָאוֹן לְכׇל־בָּשָׂר:
22… make, shall remain before Me, saith the LORD, so shall your seed and your name remain. 23And it shall come to pass, that from one new moon to another, and from one sabbath to another, shall all flesh come to worship before Me, Saith the LORD. 24And they shall go forth, and look Upon the carcasses of the men that have rebelled …
Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria
Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.
3
On the words
כי בו שבת מכל מלאכתו
How it connects
"For on it He rested from all His work": the ordinary Shabbos.our note
The source
Genesis 2:3בראשית ב׳:ג׳Sefaria (opens in a new tab)
2וַיְכַל אֱלֹקִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִכׇּל־מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה: 3וַיְבָרֶךְ אֱלֹקִים אֶת־יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ כִּי בוֹ שָׁבַת מִכׇּל־מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר־בָּרָא אֱלֹקִים לַעֲשׂוֹת: 4אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בְּהִבָּרְאָם בְּיוֹם עֲשׂוֹת ה׳ אֱלֹקִים אֶרֶץ וְשָׁמָיִם:
2… made; and He rested on the seventh day from all His work which He had made. 3And God blessed the seventh day, and hallowed it; because that in it He rested from all His work which God in creating had made. 4These are the generations of the heaven and of the earth when they were created, in …
Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria
Kehot’s note
בראשית ב, ג.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
4
On the words
כי ששת ימים עשה ה׳
How it connects
"For in six days G‑d made the heavens and the earth."our note
The source
Exodus 20:11שמות כ׳:י״אSefaria (opens in a new tab)
10וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַה׳ אֱלֹקֶיךָ לֹא־תַעֲשֶׂה כׇל־מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ͏־וּבִתֶּךָ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ וּבְהֶמְתֶּךָ וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ: 11כִּי שֵׁשֶׁת־יָמִים עָשָׂה ה׳ אֶת־הַשָּׁמַיִם וְאֶת־הָאָרֶץ אֶת־הַיָּם וְאֶת־כׇּל־אֲשֶׁר־בָּם וַיָּנַח בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי עַל־כֵּן בֵּרַךְ ה׳ אֶת־יוֹם הַשַּׁבָּת וַיְקַדְּשֵׁהוּ: 12כַּבֵּד אֶת־אָבִיךָ וְאֶת־אִמֶּךָ לְמַעַן יַאֲרִכוּן יָמֶיךָ עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר־Havayah אֱלֹקֶיךָ נֹתֵן לָךְ:
10… thy man-servant, nor thy maid-servant, nor thy cattle, nor thy stranger that is within thy gates; 11for in six days the LORD made heaven and earth, the sea, and all that in them is, and rested on the seventh day; wherefore the LORD blessed the sabbath day, and hallowed it. 12Honour thy father and thy mother, that thy days may be long upon the land which …
Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria
Kehot’s note
שמות כ, יא.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
5
On the words
כולם בחכמה עשית
How it connects
"You made them all with wisdom."our note
The source
Psalms 104:24תהילים ק״ד:כ״דSefaria (opens in a new tab)
23יֵצֵא אָדָם לְפׇעֳלוֹ וְלַעֲבֹדָתוֹ עֲדֵי־עָרֶב: 24מָה־רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ ה׳ כֻּלָּם בְּחׇכְמָה עָשִׂיתָ מָלְאָה הָאָרֶץ קִנְיָנֶךָ: 25זֶה הַיָּם גָּדוֹל וּרְחַב יָדָיִם שָׁם־רֶמֶשׂ וְאֵין מִסְפָּר חַיּוֹת קְטַנּוֹת עִם־גְּדֹלוֹת:
23Man goeth forth unto his work And to his labour until the evening. 24How manifold are Thy works, O LORD! In wisdom hast Thou made them all; The earth is full of Thy creatures. 25Yonder sea, great and wide, Therein are creeping things innumerable, Living creatures, both small and great.
Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria
Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.
6
On the words
בד״ה מים רבים בפ׳ נח
How it connects
The note locates this discourse in Torah Ohr, where the level beyond Shabbos is discussed further.our note
Where the note points
Torah Ohrתורה אור
Parshas Noach, the discourse beginning "Many waters" · not yet checked
Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)
Kehot’s note
בתו״א.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
7
On the words
הנה ישכיל עבדי ירום ונשאוגבה מאד
How it connects
"Behold, My servant shall prosper; he shall be exalted and lifted up and be very high": said of Mashiach.our note
The source
Isaiah 52:13ישעיהו נ״ב:י״גSefaria (opens in a new tab)
12כִּי לֹא בְחִפָּזוֹן תֵּצֵאוּ וּבִמְנוּסָה לֹא תֵלֵכוּן כִּי־הֹלֵךְ לִפְנֵיכֶם Havayah וּמְאַסִּפְכֶם אֱלֹקֵי יִשְׂרָאֵל: 13הִנֵּה יַשְׂכִּיל עַבְדִּי יָרוּם וְנִשָּׂא וְגָבַהּ מְאֹד: 14כַּאֲשֶׁר שָׁמְמוּ עָלֶיךָ רַבִּים כֵּן־מִשְׁחַת מֵאִישׁ מַרְאֵהוּ וְתֹאֲרוֹ מִבְּנֵי אָדָם:
12… For the LORD will go before you, And the God of Israel will be your rearward. 13Behold, My servant shall prosper, He shall be exalted and lifted up, and shall be very high. 14According as many were appalled at thee— So marred was his visage unlike that of a …
Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria
Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.
8
On the words
בשר הוא יסוד האש
How it connects
There too "flesh is the element of fire": after the bittul of will, a person comes to the level of "flesh and sinews," which is love.our note
Where the note points
Likkutei Torahלקוטי תורה
Nasso 20d
בחי׳ כל עצמותי תאמרנה ה׳ מי כמוך כו׳, בחי׳ ביטול רצון וזה צ״ל באדם כל היום ומזה יבא אח״כ לבחי׳ בשר וגידים הוא בחי׳ אהבה [כי בשר הוא יסוד האש וגידים בחי׳ דם ורוח] וזהו עבודת בני גרשון: ג והנה בעבודת ה׳ בתפלה בחי׳ ביטול רצון הנ״ל צ״ל ע״י התעוררות יראה תתאה בפסוד״ז וברכת יוצר אור בסיפורו מיראת וביטול המלאכים, ולבוא לבחי׳ הילוך ואהבה הוא ע״י התבוננות באמרו אהבת עולם כו׳ שמע ישראל כו׳ שהוא בחי׳ היכל האהבה פי׳ שמע ל׳ הבנה כידוע. והוא ענין ההתבוננות בגדולת ה׳ איך שכל העולמות כולם ג״ע עליון ותחתון וגם מה שעתיד להיות באלף השביעי לעתיד לבוא וגם עד נ׳ אלפים יובלות כולם עלו במחשבה א׳ לבד קמי׳ עצמותו ית׳ וכמאמר צופה ומביט עד סוף כל הדורות והבטה זאת במחשבה א׳ היא לבד כמ״ש …
Our explanationIt confirms that "all flesh" means the fiery power of love.
Open it on Sefaria (opens in a new tab)
Torah Ohr, Toldos, maamar 5לעיל נשא כ, ד
page 20d, ¶8
אבל להמשכ׳ מ״ד של מקיף צ״ל העלאת מ״ן ג״כ בבחי׳ מקיף.
Now, to draw down mayin duchrin (masculine waters) of the inner [level], a raising of mayin nukvin at the inner level suffices; but to draw down mayin duchrin of the encompassing [level], there must be a raising of mayin nukvin at the encompassing level as well.
Read it here
Kehot’s note
ראה לעיל נשא כ, ד.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
9
On the words
פני ארי׳ פני שור . . מראיהם כגחלי אש
How it connects
The faces of the Chayos: a lion's face and an ox's face.our note
The source
Ezekiel 1:10יחזקאל א׳:י׳Sefaria (opens in a new tab)
9חֹבְרֹת אִשָּׁה אֶל־אֲחוֹתָהּ כַּנְפֵיהֶם לֹא־יִסַּבּוּ בְלֶכְתָּן אִישׁ אֶל־עֵבֶר פָּנָיו יֵלֵכוּ: 10וּדְמוּת פְּנֵיהֶם פְּנֵי אָדָם וּפְנֵי אַרְיֵה אֶל־הַיָּמִין לְאַרְבַּעְתָּם וּפְנֵי־שׁוֹר מֵהַשְּׂמֹאול לְאַרְבַּעְתָּן וּפְנֵי־נֶשֶׁר לְאַרְבַּעְתָּן: 11וּפְנֵיהֶם וְכַנְפֵיהֶם פְּרֻדוֹת מִלְמָעְלָה לְאִישׁ שְׁתַּיִם חֹבְרוֹת אִישׁ וּשְׁתַּיִם מְכַסּוֹת אֵת גְּוִיֹּתֵיהֶנָה:
9… joined one to another; they turned not when they went; they went every one straight forward. 10As for the likeness of their faces, they had the face of a man; and they four had the face of a lion on the right side; and they four had the face of an ox on the left side; they four had also the face of an eagle. 11Thus were their faces; and their wings were stretched upward; two wings of every one were …
Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria
Kehot’s note
יחזקאל א, י. יג.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
10
On the words
מראיהם כגחלי אש
How it connects
"Their appearance was like burning coals of fire."our note
The source
Ezekiel 1:13יחזקאל א׳:י״גSefaria (opens in a new tab)
12וְאִישׁ אֶל־עֵבֶר פָּנָיו יֵלֵכוּ אֶל אֲשֶׁר יִהְיֶה־שָּׁמָּה הָרוּחַ לָלֶכֶת יֵלֵכוּ לֹא יִסַּבּוּ בְּלֶכְתָּן: 13וּדְמוּת הַחַיּוֹת מַרְאֵיהֶם כְּגַחֲלֵי־אֵשׁ בֹּעֲרוֹת כְּמַרְאֵה הַלַּפִּדִים הִיא מִתְהַלֶּכֶת בֵּין הַחַיּוֹת וְנֹגַהּ לָאֵשׁ וּמִן־הָאֵשׁ יוֹצֵא בָרָק: 14וְהַחַיּוֹת רָצוֹא וָשׁוֹב כְּמַרְאֵה הַבָּזָק:
12… straight forward; whither the spirit was to go, they went; they turned not when they went. 13As for the likeness of the living creatures, their appearance was like coals of fire, burning like the appearance of torches; it flashed up and down among the living creatures; and there was brightness to the fire, and out of the fire went forth lightning. 14And the living creatures ran and returned as the appearance of a flash of lightning.
Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria
Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.
11
On the words
ע״ה אסור לאכול בשר
How it connects
"An unlearned person is forbidden to eat meat."our note
The source
Pesachim 49b:3פסחים מ״ט ב:ג׳Sefaria (opens in a new tab)
תַּנְיָא, רַבִּי אוֹמֵר: עַם הָאָרֶץ אָסוּר לֶאֱכוֹל בְּשַׂר, (בְּהֵמָה) שֶׁנֶּאֱמַר: ״זֹאת תּוֹרַת הַבְּהֵמָה וְהָעוֹף״: כׇּל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה מוּתָּר לֶאֱכוֹל בְּשַׂר בְּהֵמָה וָעוֹף, וְכֹל שֶׁאֵינוֹ עוֹסֵק בַּתּוֹרָה אָסוּר לֶאֱכוֹל בָּשָׂר בְּהֵמָה וָעוֹף.
It was taught: Rabbi says: An am-ha’aretz is not permitted to eat meat. As it is said: This is the instruction (torah) [regarding] the beasts and the birds… (Lev 11:46). Anyone who studies Torah – is permitted to eat the flesh of beasts and birds, and anyone who does not study Torah – is prohibited from eating the flesh of beasts and birds.
Hebrew: William Davidson, Vocalized Aramaic (CC-BY-NC) · English: Sefaria Community Translation (CC0) · via Sefaria
Kehot’s note
פסחים מט, ב.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

11והנה ת״ח הם בחי׳ קצירי ומריעי שהם בחי׳ חולת אהבה מיסוד האש וצמאון כו׳ מפני שמקבלים מבחי׳ חכמה והשגה שרואין את הנולד מאין ליש ועי״ז תגדל רשפי אש אהבתם1 כו׳

Now Torah scholars are in the state of “weak and ailing,” which is the state of being sick with love, from the element of fire, and thirst…, because they receive from the level of Chochmah and comprehension, seeing what is born from nothing to something; and through this the fiery flames of their love grow…

Explanation

Torah scholars are "weak and ailing," lovesick with the fire and thirst of longing, because they receive from Chochmah and see how all things come from nothing; this makes the flames of their love burn higher (the Song of Songs' "its flames are flames of fire").

ולכך רשאים לאכול בשר שהוא מיסוד האש שכאשר נהפך והיה כבשרו נכלל בבחי׳ אדם להעלות ולקשר נפשו בה׳ ברשפי אש האהבה.

Therefore they are permitted to eat meat, which is from the element of fire: when it is transformed and becomes like his flesh, it is included in the level of man, to elevate and bind his soul to G‑d with the fiery flames of love.

Explanation

So they may eat meat: the meat, itself fiery, becomes part of their flesh and is lifted with them when they bind their soul to G‑d with that fiery love.

משא״כ ע״ה שהם מבחי׳ האהבה מסותרת לבד ואין בהם שום התפעלות רשפי אש הנ״ל אין

The unlearned, however, who have only the hidden love, and in whom there is no stirring at all of the fiery flames mentioned above,

Explanation

The unlearned person has only the "hidden love" latent in every Jew, without any of that burning excitement,

כח הבשר מתעלה עמו ואדרבה גורם להורידו למטה ח״ו (עמ״ש מזה בד״ה כי תצא2 ובד״ בהעלותך3 ובד״ה ראשי המטות4 גבי נדרים סייג לפרישות)5

the power of the meat does not rise with him; on the contrary, it causes him to be brought down below, G‑d forbid. (See what is explained on this in the discourse beginning “When you go out,” in the discourse [beginning] “When you kindle,” and in the discourse beginning “The heads of the tribes,” on “vows are a fence for abstinence.”)

Explanation

so the meat's energy does not rise with him; it only drags him down. (Three discourses are cited that discuss this; the last speaks of "vows are a fence for abstinence." The printing's ובד״ בהעלותך apparently reads ובד״ה.)

והנה כל בשר שהוא יסוד האש יבא ויגיע למדרגת השתחואה וביטול (וי״ל שזהו ענין כל הנקרא בשמי6 ועיין בפרשב״ם בב״ב)

Now “all flesh,” which is the element of fire, will come and reach the level of bowing and self-nullification (bittul). (And it may be said that this is the matter of “everyone that is called by My Name”; and see the Rashbam on Bava Basra

Explanation

In the future "all flesh," the fiery element, will reach bowing and self-nullification. The Alter Rebbe suggests this is "everyone that is called by My Name," and cites the Rashbam on the Gemara in Bava Basra

(ע״ה ב׳) בפירוש עתידים צדיקים להיות נקראים על שמו של הקב״ה7 כשיהיה בחי׳ גילוי שבתו וחדשו כי

(75b), on the explanation of “In the future the righteous will be called by the name of the Holy One, blessed be He”: when there will be the level of the revelation of its Shabbos and its New Moon.) For

Explanation

that "in the future the righteous will be called by the name of the Holy One, blessed be He": that is, when "its Shabbos and its New Moon" are revealed.

הנה מה שעכשיו הוא בחי׳ יסוד האש והתפעלות ההרגשה הוא מפני בחי׳ חולת אהבה והאופנים ברעש גדול כו׳

what is now the level of the element of fire and the stirring of feeling is because of the state of being sick with love, and “the Ofanim with a great noise…,”

Explanation

For now, the fiery excitement of feeling comes from lovesickness, like the "great noise" of the Ofanim,

כי רם ונשא מהם התכללות וביטול באא״ס ב״ה מחמת שהם למטה משא״כ כשיהיה בחי׳ גילוי שבתו ודשו שלמעלה מהשתלשלות אז יגיעו ויבואו להשתחוות.

for inclusion and self-nullification in the Infinite Light (Or Ein Sof), blessed be He, is high and exalted beyond them, because they are below. But when there will be the level of the revelation of its Shabbos and its New Moon, which is beyond hishtalshelus, then they will reach and come to bow down.

Explanation

since being absorbed in the Infinite Light is beyond them. When the level above the chain of descent is revealed, they will be able to bow down. (The text's ודשו apparently reads וחדשו, "and its New Moon.")

וביאור ענין להשתחוות לפני כי הנה בחינת השתחואה גם שהיא בחינת ביטול היא בחי׳ המשכה ג״כ

And the explanation of “to bow down before Me”: the level of bowing, although it is the level of bittul, is also the level of drawing down,

Explanation

Why "bow" in particular? Bowing is bittul, but it is also a drawing down:

שהיא המשכה מבחי׳ ביטול בחינת מה שלמעלה מגדר ההשתלשלות (ועיין ברבות פ׳ וירא פנ״ו8 גבי ונשתחוה ונשובה אליכם)9

for it is a drawing down from the level of bittul, the level of what is beyond the bounds of hishtalshelus. (And see Rabbah, Parshas Vayeira, chapter 56, on “and we will bow down and return to you.”)

Explanation

it draws into the world the bittul that belongs to the level beyond hishtalshelus. The Midrash says on Avraham's words "we will bow down and return to you" that everything came about in the merit of bowing.

וע״ד זה הוא ענין השתחוואה שבתפלת שמו״ע כמ״ש סד״ השמים כסאי שהוא המשכת ענין הביטול כמאמר ברוך אתה שיהא ברוך ונמשך להיות בבחי׳ אתה בחי׳ גילוי.

And in this way is the matter of the bowing in the prayer of Shemoneh Esreh, as is explained at the end of the discourse beginning “The heavens are My throne”: it is the drawing down of the matter of bittul, as in the saying “Blessed are You,” that it be blessed (baruch) and drawn down to be in the level of “You,” the level of revelation.

Explanation

So too the bowing in the Amidah, which comes at "Blessed are You": "blessed" (baruch) is read as "drawn down," into "You," the second person, the level of revealed presence. (The printing's סד״ השמים apparently reads סד״ה, "at the end of the discourse beginning.")

וזהו להשתחוות לפני כלומר שיהיה בחי׳ פנים הוא בחינת גילוי וכמו צהבו פניו10 כו׳ והוא ענין יאר ה׳ פניו אליך וגו׳

And this is “to bow down before Me (lefanai)”: that is, that there be the level of “face” (panim), which is the level of revelation, as in “his face beamed…” And this is the matter of “May G‑d make His face shine upon you…,”

Explanation

And "to bow down before Me" (lefanai, literally "before My face") means that G‑d's "face," His revelation, be present, as the Talmud's phrase "his face beamed" uses "face" for open expression; this is the Priestly Blessing, "May G‑d make His face shine upon you,"

יאר פניו11 אתנו סלה12 וזהו אמר ה׳ שיהיה בחי׳ אמירה והמשכה מלמעלה למטה בגילוי בחי׳ זו:

“may He make His face shine with us, Selah.” And this is “says G‑d”: that there be the level of saying and drawing down from above to below, in the revelation of this level.

Explanation

and the Psalm, "may He make His face shine with us." Finally, "says G‑d" (amar) at the end of the verse means "saying" in the sense of drawing down from above: this level will be drawn down and revealed.

Paragraph 11 in brief

The paragraph completes the explanation of "all flesh shall come to bow down before Me": the fiery element that now expresses itself as lovesick longing will, when the level beyond the worlds is revealed, reach true self-nullification; and bowing "before Me" means drawing that bittul down as open revelation of G‑d's "face," as "says G‑d" means drawing down.

Deeper

The idea that the righteous will be "called by His Name" closes the circle with Isaiah 43:7 in paragraph 1: the descent into "I have made him" was so that, in the end, even "flesh" would be "called by My Name." The Beha'aloscha discourse in the notes develops the same reason for the prohibition on the unlearned eating meat: he cannot lift the meat up.

Marei mekomos

1
On the words
רשפי אש אהבתם
How it connects
"Its flames are flames of fire": the fiery flames of love.our note
The source
Song of Songs 8:6שיר השירים ח׳:ו׳Sefaria (opens in a new tab)
5מִי זֹאת עֹלָה מִן־הַמִּדְבָּר מִתְרַפֶּקֶת עַל־דּוֹדָהּ תַּחַת הַתַּפּוּחַ עוֹרַרְתִּיךָ שָׁמָּה חִבְּלַתְךָ אִמֶּךָ שָׁמָּה חִבְּלָה יְלָדַתְךָ: 6שִׂימֵנִי כַחוֹתָם עַל־לִבֶּךָ כַּחוֹתָם עַל־זְרוֹעֶךָ כִּי־עַזָּה כַמָּוֶת אַהֲבָה קָשָׁה כִשְׁאוֹל קִנְאָה רְשָׁפֶיהָ רִשְׁפֵּי אֵשׁ שַׁלְהֶבֶתְיָה: 7מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת־הָאַהֲבָה וּנְהָרוֹת לֹא יִשְׁטְפוּהָ אִם־יִתֵּן אִישׁ אֶת־כׇּל־הוֹן בֵּיתוֹ בָּאַהֲבָה בּוֹז יָבוּזוּ לוֹ:
5… thy mother was in travail with thee; There was she in travail and brought thee forth. 6Set me as a seal upon thy heart, As a seal upon thine arm; For love is strong as death, Jealousy is cruel as the grave; The flashes thereof are flashes of fire, A very flame of the LORD. 7Many waters cannot quench love, Neither can the floods drown it; If a man would give …
Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria
Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.
2
On the words
בד״ה כי תצא
How it connects
The note points to this discourse for the matter of the unlearned and meat.our note
Where the note points
Likkutei Torahלקוטי תורה
36c (Ki Seitzei)
ד והבאתה אל תוך ביתך. והענין כמ״ש בזהר (פ׳ ויקרא ד״ו סע״א וע״ב וברע״מ פ׳ פנחס דרנ״ז סע״א וע״ב) על פסוק נפלה לא תוסיף קום וגו׳ (בעמוס רס״י ה׳). שלא תהיה בבחי׳ קום ממטה למעלה. רק כמ״ש ביום ההוא אקים וגו׳. שיומשך מלמעלה למטה שהיא לה גם למטה בחי׳ קימה מעלייתא (וכענין מ״ש בד״ה ושמתי כדכד בענין חד אמר שהם ועיין בזח״א ויחי) (דרל״ז ב) פי׳ בע״א ממ״ש בפ׳ ויקרא י״ל זהו כמ״ד ישפה והיינו להיות אור פני ה׳ נמשך למטה להיות כמים הפנים בבחי׳ והחזירנו בתשובה שלמה לפניך לפניך דייקא בבחינת פנימיות שזו היא שלימות התשובה תשוב ה׳ כו׳ והוא בחי׳ קומה אקים את סוכת דוד הנופלת כו׳. וזהו בחינת עשרת ימי תשובה כמים הפנים כו׳ שבסליחות ממשיכין ויעבור הוי׳ על פניו וגו׳ להיות בעשרת ימי תשובה בבחינת והחזירנו …
Our explanationThe passage given speaks of a rising that must be drawn from above, "the light of G‑d's face" drawn below, which also echoes the end of this paragraph.
Open it on Sefaria (opens in a new tab)
Torah Ohr, Mikeitz, maamar 7לעיל לו, ג
page 36c, ¶15
שייכות להיות שורה ומתלבש בעולם אלא ע״י ד״א של הלכה שעי״ז נעשה דירתו ממש בתחתונים שהיא חכמתו ורצונו כו׳ וזה כל האדם להיות רץ לבך ושוב לאחד כו׳ כי בע״כ אתה חי כו׳.
Open it on Sefaria (opens in a new tab)
Kehot’s note
לעיל לו, ג.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
3
On the words
ובד״ה בהעלותך
How it connects
There the Alter Rebbe explains "an unlearned person is forbidden to eat meat" as meaning that he cannot elevate the meat, which shows that a person raises and lifts up the food he eats: exactly the point of this paragraph.our note
Where the note points
Likkutei Torahלקוטי תורה
Beha'aloscha 31c
שיש ב׳ מיני שמנים. הא׳ שמן למאור. והמין השני הוא שמן המשחה. הא׳ הוא מכתרא עילאה. והב׳ ממו״ס כו׳ ע״ש: בהעלתך את הנרות וגו׳. ופרש״י כשראה אהרן חנוכת הנשיאים חלשה דעתו שלא היה עמהם בחנוכה. אמר לו הקב״ה חייך שלך גדול משלהם שאתה מדליק ומטיב את הנרות ועיין במדרש. ולהבין זה גם מ״ש להלן הצאן ובקר ישחט להם כו׳ מהו התמיה הלא יש בעולם ע׳ אומות והם ריבוא רבבות יותר מת״ר אלף ואוכלים בשר ונמצא להם. וגם מ״ש אם את כל דגי הים וגו׳ הלא הם שאלו בשר ולא שאלו דגים כלל. והענין יובן בהקדים ענין מעשה הקרבנות של הנשיאים שכל נשיא העלה שבטו על ידי קרבנו. והענין דצ״ל דארז״ל ע״ה אסור לאכול בשר. דהיינו מפני שאינו יכול להעלות את הבשר כו׳ וא״כ מובן מזה שהאדם מעלה ומגביה את המאכל …
Open it on Sefaria (opens in a new tab)
Torah Ohr, Mikeitz, maamar 2לעיל פ׳ בהעלותך לא, ג
page 31c, ¶1
ויהי מקץ שנתים ימים ופרעה חלם והנה עומד על היאור. הנה כתיב (רות ד) וזאת לפנים בישראל ואין זאת אלא תורה כי הנה זאת התורה ישנה בבחי׳ פנימיות של כל נפש מישראל. כי יש לכל נפש בחי׳ פנימיות ובחי׳ חיצוניות דהיינו בחי׳ סתים וגליא. שכמו שקוב״ה סתים וגליא. כך אורייתא וכך ישראל כו׳. ובחי׳ סתים היינו בחי׳ פנימיות חב״ד שבנפשו האלקית שאינו מושג ונראה לעין. ובחי׳ גליא הוא בחי׳ חיצוניות …
Open it on Sefaria (opens in a new tab)
Kehot’s note
לעיל פ׳ בהעלותך לא, ג.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
4
On the words
ובד״ה ראשי המטות
How it connects
That discourse on vows explains that through "the desire of the heart" a level beyond the worlds, and beyond time, is drawn down; the text cites it on "vows are a fence for abstinence."our note
Where the note points
Likkutei Torahלקוטי תורה
Matos 82b
זה הדבר עצמו שנאמר מאז ומקדם. כמ״ש והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום כו׳ ודברת בם כו׳ שהדברים האלה עצמם שאמר משה באותו יום יהיו אצלך ודברת בם עצמם לפי שע״י בחינת רעותא דליבא נמשך בחינה מה שלמעלה מבחינת עלמין ושם הוא למעלה מן הזמן (ועמ״ש ע״פ קול דודי הנה זה בא וסד״ה והגדת לבנך בענין בעבור זה וסד״ה בחדש השלישי כו׳ ביום הזה) ושם היה בחינת נבואתו של משה שהוא היה בחינת קדש העליון למעלה מבחינת עלמין ולכן ארז״ל שהיה פרוש מן האשה משא״כ כל הנביאים כו׳ (וע׳ מזה בפ׳ ויצא) (דקנ״ב ב׳) ו במק״מ שם ובפ׳ בראשית (כ״ב א׳) וביארו הרמ״ז פ׳ ואתחנן (דר״ס סע״ב) גבי רב לך כו׳ וע׳ בפ׳ בלק (קפ״ז ב׳). ומכ״ז יובן איך שנבואתו היה מבחינת שלמעלה מגדר זמן שבחי׳ הזמן אין לו …
Open it on Sefaria (opens in a new tab)
Torah Ohr, Tetzaveh, maamar 2לעיל פ׳ מטות פב, ב
page 82b, ¶5
שהיא מדת האהבה הטבעית שבלב כללות נש״י רק שהיא מסותרת ומכוסה בלבוש שק שהם הגוף ונה״ב.
Open it on Sefaria (opens in a new tab)
Kehot’s note
לעיל פ׳ מטות פב, ב.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
5
On the words
נדרים סייג לפרישות
How it connects
"Vows are a fence for abstinence."our note
The source
Pirkei Avot 3:13משנה אבות ג׳:י״גSefaria (opens in a new tab)
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, שְׂחוֹק וְקַלּוּת רֹאשׁ, מַרְגִּילִין לְעֶרְוָה. מָסֹרֶת, סְיָג לַתּוֹרָה. מַעַשְׂרוֹת, סְיָג לָעשֶׁר. נְדָרִים, סְיָג לַפְּרִישׁוּת. סְיָג לַחָכְמָה, שְׁתִיקָה:
Rabbi Akiva said: Merriment and frivolity accustom one to sexual licentiousness; Tradition is a fence to the Torah; Tithes a fence to wealth, Vows a fence to abstinence; A fence to wisdom is silence.
Hebrew: Torat Emet 357 (Public Domain) · English: Mishnah Yomit by Dr. Joshua Kulp (CC-BY) · via Sefaria
Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.
6
On the words
כל הנקרא בשמי
How it connects
"Everyone that is called by My Name," from paragraph 1.our note
The source
Isaiah 43:7ישעיהו מ״ג:ז׳Sefaria (opens in a new tab)
6אֹמַר לַצָּפוֹן תֵּנִי וּלְתֵימָן אַל־תִּכְלָאִי הָבִיאִי בָנַי מֵרָחוֹק וּבְנוֹתַי מִקְצֵה הָאָרֶץ: 7כֹּל הַנִּקְרָא בִשְׁמִי וְלִכְבוֹדִי בְּרָאתִיו יְצַרְתִּיו אַף־עֲשִׂיתִיו: 8הוֹצִיא עַם־עִוֵּר וְעֵינַיִם יֵשׁ וְחֵרְשִׁים וְאׇזְנַיִם לָמוֹ:
6… not back, bring My sons from far, and My daughters from the end of the earth; 7Every one that is called by My name, and whom I have created for My glory, I have formed him, yea, I have made him.’ 8The blind people that have eyes shall be brought forth, and the deaf that have ears.
Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria
Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.
7
On the words
עתידים צדיקים להיות נקראים על שמו של הקב״ה
How it connects
"In the future the righteous will be called by the name of the Holy One, blessed be He."our note
The source
Bava Batra 75b:3בבא בתרא ע״ה ב:ג׳Sefaria (opens in a new tab)
וְאָמַר רַבָּה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: עֲתִידִין צַדִּיקִים שֶׁנִּקְרָאִין עַל שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כֹּל הַנִּקְרָא בִשְׁמִי וְלִכְבוֹדִי בְּרָאתִיו, יְצַרְתִּיו אַף עֲשִׂיתִיו״. וְאָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: שְׁלֹשָׁה נִקְרְאוּ עַל שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְאֵלּוּ הֵן: צַדִּיקִים, וּמָשִׁיחַ, וִירוּשָׁלִַים.
Hebrew: William Davidson, Vocalized Aramaic (CC-BY-NC) · via Sefaria
Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.
8
On the words
ועיין ברבות פ׳ וירא פנ״ו
How it connects
The Midrash on Avraham's "we will bow down and return," on the merit of bowing.our note
The source
Bereshit Rabbah 56:11בראשית רבה נ״ו:י״אSefaria (opens in a new tab)
… עשירי א"ל השבע לי שאין אתה מנסה אותי עוד מעתה א"ר חנין כי יען אשר עשית את הדבר הזה נסיון עשירי הוא ואתה אומר כי יען אשר עשית הדבר הזה אלא זה נסיון האחרון שהוא שקול כנגד הכל שאילולי לא קבלו עליו אבד את הכל [נ"א כל מה שעשה] כי ברך אברכך וגו' ברכה לאב ברכה לבן והרבה ארבה רבות לאב רבות לבן ויירש זרעך את שער שונאיו רבי אומר זו תרמוד אשריו כל מי שהוא רואה במפלתה של תרמוד שהיתה שותפת בשני חרבנות רבי יודן ורבי חנינא חד מנהון אמר בחרבן בית ראשון העמידה פ' אלף קשתים [נ"א קשטים] ובחרבן בית שני העמידה ח' אלפים קשתים וישב אברהם אל נעריו ויצחק היכן הוא רבי ברכיה בשם רבנן דתמן שלחו אצל שם ללמוד ממנו תורה משל לאשה שנתעשרה …
“The angel of the Lord called to Abraham a second time from the heavens” (Genesis 22:15). “He said: I swear by Myself, the utterance of the Lord, that because you have done this matter, and did not withhold your son, your only one” (Genesis 22:16). “The angel of the Lord called…a second time…He said: I swear by Myself” – what need was there for this oath? He [Abraham] said to Him: ‘Take an oath to me that you will not test me again from now on, nor Isaac my son.’ This is analogous to one who jumped from the bank of a stream, over the current, and took his son along with him as he jumped. Another interpretation, what need was there for this oath? Rabbi Ḥama ben Rabbi Ḥanina: He said to Him: …
Hebrew: Daat Bereshit Rabbah (Public Domain) · English: The Sefaria Midrash Rabbah, 2022 (CC-BY) · via Sefaria
Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.
9
On the words
ונשתחוה ונשובה אליכם
How it connects
Avraham tells his servants, "we will bow down and return to you."our note
The source
Genesis 22:5בראשית כ״ב:ה׳Sefaria (opens in a new tab)
4בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וַיִּשָּׂא אַבְרָהָם אֶת־עֵינָיו וַיַּרְא אֶת־הַמָּקוֹם מֵרָחֹק: 5וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֶל־נְעָרָיו שְׁבוּ־לָכֶם פֹּה עִם־הַחֲמוֹר וַאֲנִי וְהַנַּעַר נֵלְכָה עַד־כֹּה וְנִשְׁתַּחֲוֶה וְנָשׁוּבָה אֲלֵיכֶם: 6וַיִּקַּח אַבְרָהָם אֶת־עֲצֵי הָעֹלָה וַיָּשֶׂם עַל־יִצְחָק בְּנוֹ וַיִּקַּח בְּיָדוֹ אֶת־הָאֵשׁ וְאֶת־הַמַּאֲכֶלֶת וַיֵּלְכוּ שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו:
4On the third day Abraham lifted up his eyes, and saw the place afar off. 5And Abraham said unto his young men: ‘Abide ye here with the ass, and I and the lad will go yonder; and we will worship, and come back to you.’ 6And Abraham took the wood of the burnt-offering, and laid it upon Isaac his son; and …
Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria
Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.
10
On the words
צהבו פניו
How it connects
One of the places the Kehot note gives for the Talmud's expression "his face beamed."our note
The source
Pesachim 113b:1פסחים קי״ג ב:א׳Sefaria (opens in a new tab)
תָּנֵי תַּנָּא קַמֵּיהּ דְּרָבָא וְרַב סָפְרָא, צָהֲבוּ פָּנָיו דְּרַב סָפְרָא. אָמַר לוֹ רָבָא: לָאו כְּגוֹן מָר, אֶלָּא כְּגוֹן רַב חֲנִינָא וְרַב אוֹשַׁעְיָא דַּהֲווֹ אוּשְׁכָּפֵי בְּאַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל, וַהֲווֹ יָתְבִי בְּשׁוּקָא דְזוֹנוֹת, וְעָבְדִי לְהוּ מְסָאנֵי לְזוֹנוֹת, וְעָיְילִי לְהוּ. אִינְהוּ מִסְתַּכְּלִי בְּהוּ, וְאִינְהוּ לָא מַדְלָן עֵינַיְיהוּ לְאִיסְתַּכּוֹלֵי בְּהוּ. וּמוֹמָתַיְיהוּ הָכִי: בְּחַיֵּיהֶן רַבָּנַן קַדִּישֵׁי דִּבְאַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל.
Hebrew: William Davidson, Vocalized Aramaic (CC-BY-NC) · via Sefaria
Chullin 7b:4–5חולין ז׳ ב:ד׳-ה׳Sefaria (opens in a new tab)
שמע רבי נפק לאפיה אמר ליה רצונך סעוד אצלי אמר לו הן צהבו פניו של רבי אמר לו כמדומה אתה שמודר הנאה מישראל אני ישראל קדושים הן יש רוצה ואין לו ויש שיש לו ואינו רוצה וכתיב (משלי כג, ו) אל תלחם [את] לחם רע עין ואל תתאו למטעמותיו כי כמו שער בנפשו כן הוא אכול ושתה יאמר לך ולבו בל עמך ואתה רוצה ויש לך
Hebrew: Wikisource Talmud Bavli (CC-BY-SA) · via Sefaria
Menachot 18a:5–6מנחות י״ח א:ה׳-ו׳Sefaria (opens in a new tab)
אמר לו כשר ערבית אמר לו כשר שחרית אמר לו כשר צהרים אמר לו כשר מנחה אמר לו כשר אלא שר' אליעזר פוסל צהבו פניו של יוסף הבבליא אמר לו יוסף כמדומה אני שלא כיווננו שמועתינו עד עתה אמר לו רבי הן אלא שר' יהודה פסול שנה לי וחזרתי על כל תלמידיו ובקשתי לי חבר ולא מצאתי עכשיו ששנית לי פסול החזרת לי אבידתי
Hebrew: Wikisource Talmud Bavli (CC-BY-SA) · via Sefaria
Kehot’s note
פסחים קיג, ב. חולין ז, ב. מנחות יח, א. וראה ירוש׳ פ״ח, ה״א.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
11
On the words
יאר ה׳ פניו אליך
How it connects
The Priestly Blessing: "May G‑d make His face shine upon you."our note
The source
Numbers 6:25במדבר ו׳:כ״הSefaria (opens in a new tab)
24יְבָרֶכְךָ Havayah וְיִשְׁמְרֶךָ: 25יָאֵר Havayah פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ: 26יִשָּׂא Havayah פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם:
24The LORD bless thee, and keep thee; 25The LORD make His face to shine upon thee, and be gracious unto thee; 26The LORD lift up His countenance upon thee, and give thee peace.
Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria
Kehot’s note
במדבר ו, כה.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.
12
On the words
יאר פניו אתנו סלה
How it connects
"May He make His face shine with us, Selah."our note
The source
Psalms 67:2תהילים ס״ז:ב׳Sefaria (opens in a new tab)
1לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינֹת מִזְמוֹר שִׁיר: 2אֱלֹקִים יְחׇנֵּנוּ וִיבָרְכֵנוּ יָאֵר־פָּנָיו אִתָּנוּ סֶלָה: 3לָדַעַת בָּאָרֶץ דַּרְכֶּךָ בְּכׇל־גּוֹיִם יְשׁוּעָתֶךָ:
1For the Leader; with string-music. A Psalm, a Song. 2God be gracious unto us, and bless us; May He cause His face to shine toward us; Selah 3That Thy way may be known upon earth, Thy salvation among all nations.
Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria
Kehot’s note
תהלים סז, ב.
From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

Finished the maamar?

Mark it as learned; it counts toward the week and the year’s siyum.

Next: maamar 5מזמור שיר חנוכת הבית כו׳ ולא שמחת אויבי לי

In one’s avodah

Each day's prayer should hold a taste of Shabbos: rising through Pesukei d'Zimrah and the Shema to give oneself over to G‑d, and then drawing G‑d's presence down in "Blessed are You." A person's work and eating are meant to be lifted up by that prayer, and the love for G‑d that makes this possible must be aroused, not left as a hidden love; the Shabbos that crowns the week rests on the week's toil.

Questions for discussion

Why is Rosh Chodesh a day on which work is permitted, yet not counted as a "day of work"? How does the maamar's distinction between speech that comes from emotion and speech that comes from intellect answer this?
What is the difference between the Ofanim's "great noise" and the Seraphim's quiet standing, and how does it map onto the villager and the city-dweller?
In what sense is the weekday soul "sick with love," and why is Shabbos its healing?
Why may a Torah scholar eat meat while an unlearned person may not, according to the maamar? What does this say about the purpose of eating?
How can bowing, an act of self-nullification, also be a "drawing down"?

Key terms in this maamar

The World of Beriah (Creation)בריאה: The first world of separate existence. ×2
The World of Yetzirah (Formation)יצירה: The world of the angels and emotions.
The World of Asiyah (Action)עשיה: The lowest world, including our physical one.
Chochmah (wisdom)חכמה: The first flash of insight. ×22
Self-nullification (bittul)ביטול: Setting aside one's own sense of self before G‑d. ×12
The emotive attributes (middos)מדות: Love, awe, compassion and the rest. ×7
The chain of descending worlds (hishtalshelus)השתלשלות: The step-by-step descent of divine light from the highest level down to this world. ×7
The Infinite Light (Or Ein Sof)אור אין סוף: G‑d's light as it is, beyond all limits, before any contraction. ×1
Delightתענוג: Pleasure; the inner root of will. ×1
The Holy One, blessed be Heקב״ה
The Shechinah (Divine Presence)שכינה: G‑d's presence as it dwells in the world. ×1
The light that fills all worlds (memalei kol almin)ממלא כל עלמין: Divine light that enters each world and gives it life according to its measure. ×1
The light that encompasses all worlds (sovev kol almin)סובב כל עלמין: Divine light too great to enter the worlds; it 'surrounds' them and affects them from beyond.
The Name Havayahהוי׳: The Tetragrammaton: G‑d as transcending time and bringing all into being.
The Infinite One (Ein Sof)אין סוף: G‑d's own boundless essence. ×2
Malchus (sovereignty)מלכות: Kingship: the level through which G‑d's word creates and rules the worlds. ×1
Binah (understanding)בינה: Developing and grasping an insight in detail. ×4
The World of Atzilus (Emanation)אצילות: The highest world, still one with G‑d. ×2
Keser (the Crown)כתר: The level above intellect: divine will and delight. ×1
Yesod (foundation)יסוד: The channel that connects and transmits. ×7
Tiferes (beauty)תפארת: Harmony of kindness and restraint; associated with compassion. ×1

והיה מדי חדש בחדשו ומדי שבת בשבתו יבא…

The big idea

The maamar in brief

Outline

Key concepts

Weekdays and Shabbos ¶1–3

Ascent needs help from above ¶4–6

Rosh Chodesh ¶7–9

The Shabbos of Shabbos and the future bowing of all flesh ¶10–11

Finished the maamar?

In one’s avodah

Questions for discussion

Key terms in this maamar

Text size

Theme

How I learn

Calendar

Show

Language

Send us a suggestion

Contents