《托拉奧爾》 · 帕拉沙 Mikeitz · 瑪瑪爾 15
נר חנוכה מצוה להניחה כו׳ משמאל, כדי שתהא…
哈努卡燈（חנוכה，Chanukah）：將燈置於左側的誡命（מצוה，mitzvah）
由 AI 根據我們的英文版翻譯，並經過數輪對照英文與希伯來文的檢查和修訂。英文版本身仍由人工讀者審閱中。若您熟悉中文，懇請協助審閱本譯文。 志願協助審閱
核心要旨
右側的門框經匣（מזוזה，mezuzah）代表由下而上的提升：「מצוה是燈」；左側的哈努卡燈則是從上方引降的托拉（תורה，Torah）之光。正是這種提升引來光明，並使光明甚至進入最黑暗之處，令黑暗本身轉化為光明。
瑪瑪爾概要
為什麼哈努卡燈要放在左側，而門框經匣要放在右側？這篇論述（מאמר，maamar）從創造談起。萬物的質料源自 ה׳的言語，即十句創造之言；它們猶如君王的名號臨於其國土之上，只顯露一線微光，因而使一個分立的「有」（יש，yesh）得以存在；萬物的形態則源自 ה׳的意願，而這意願從未說出口。אלקים（Elokim）的120種組合遮蔽 ה׳，使世界看似獨立；然而，הוי׳（Havayah）統御它們，並能改變自然。創造的目的，是使這個「有」達到自我消融（ביטול，bittul），並使 ה׳的榮耀在下界顯露。當人把苦澀轉為甘甜時，這目的便得以實現：由下而上的提升——「מצוה是燈」——引降「תורה是光」。言語、祈禱與 תורה中的字母，其根源都在心智之上，位於冠冕（כתר，Keser）。正如空氣（אויר，avir）使火焰得以發光，「空氣」一詞是在「光」（אור，or）一詞中隱藏字母י（יוד，yud）而成。諸項誡命（מצוות，mitzvos）全都稱為施予（צדקה，tzedakah）；它們達到那個根源，使 תורה之光發亮。因此，代表提升的 מזוזה位於右側，而代表 תורה之光的哈努卡燈位於左側，甚至照及「分離之山巒」，使黑暗化為光明。
綱要
- 問題：為何在左側？哈努卡燈置於左側，便使 מזוזה位於右側；為何不把兩者放在同一側？答案從兩節經文談起：創造源於 ה׳的意願，也源於祂的言語。¶1
- 質料源於言語，形態源於意願萬物的質料源於十句創造之言，由無中創造出有；形態則源於 ה׳的意願。言語如同君王的名號，只顯露一線微光，使世界得以作為「有」存在；而這個「有」的目的，是自我消融。¶2–6
- ה׳凌駕於אלקים之上在 ה׳面前，一切都如同虛無。אלקים的120種組合形成遮蔽，使世界看似分立；然而，ה׳的意願統御這些組合，也統御自然，正如海洋退去時所顯示的那樣。¶7–10
- 化苦為甘默想使心遠離從外殼（קליפות，kelipos）而來的世俗享樂，轉而以 ה׳為樂，如同在祭獻與祈禱中那樣。這種提升——「מצוה是燈」——引降「תורה是光」。¶11–16
- 字母的根源字母並非由口腔造出，而是根源於靈魂中的生命層（חיה，Chayah）。祈禱的字母經梅塔特隆（מטטרון，Metatron）提升至它們在 כתר中的根源，並引降智慧（חכמה，Chochmah）之上的新意願（רצון，ratzon）。¶17–23
- 托拉：原初者的比喻תורה的字母根源於其智慧之上。一切層面都只是無限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof）本身的比喻；人從那裡引降 תורה，但它唯有透過 מצוה之燈才是「光」。¶24–30
- 空氣：光的源頭火焰需要空氣；אויר是把隱藏的字母י加入 אור而成。מצוות稱為 צדקה，它們達到那個根源，使 תורה之光照耀；沒有慈善行的 תורה便缺少這光。¶31–35
- 右側的門框經匣，左側的哈努卡燈מזוזה把房屋提升至 ה׳面前；哈努卡燈則把 תורה之光引降，甚至照入公共領域、分離的境界。右側的提升正是左側的黑暗轉為光明的原因，而這維繫著世界。¶36–39
關鍵概念
- 質料與形態חומר וצורה
- 質料是事物一般而言所是；形態則是它特有的形狀。在這篇 מאמר中，質料源於 ה׳的言語，形態源於祂從未說出的意願。
- 由無生有יש מאין
- 創造藉著一線微光——ה׳的「名」——使世界以分立的「有」存在；其目的，是使這個「有」在「無」面前自我消融。
- ה׳與אלקיםהוי׳ ואלקים
- אלקים是收縮與隱藏之名，藉此自然得以存在；ה׳則顯示無限之光，統御 אלקים，且能改變自然。
- 黑暗轉化為光明אתהפכא חשוכא לנהורא
- 目標是使物質世界本身，甚至隱蔽最深之處，也顯露 ה׳之光。
- מצוה是燈，תורה是光נר מצוה ותורה אור
- מצוה是由下而上的提升；תורה是從上方引降的光。תורה之光唯有透過 מצוה之燈才照耀。
- 字母אותיות
- 字母是引降的通道，其根源在心智之上、位於 כתר；它們如衣袍般包覆智慧，並下降進入思想與言語。
- אויר（空氣）אויר
- אור（光）加上一個隱藏的י，便成為 אויר；這是光的隱藏根源。מצוות達到這個層面，使 תורה之光照耀，正如空氣使火焰發光。
- 分離之山טורא דפרודא
- 這是分化與遮蔽的領域，即公共領域中「眾多」的境界；哈努卡燈把 תורה之光引入其中。
問題：為何在左側？ ¶1
1נר חנוכה1 מצוה להניחה2 כו׳ משמאל, כדי שתהא מזוזה מימין3 ונ״ח משמאל.45 וצ״ל הטעם שאין הנ״ח ג״כ מימין כמו המזוזה.
「光明節燈（נר חנוכה，ner Chanukah）：有一項誡命（מצוה，mitzvah），是將它安放……在左邊，使門框經文匣（מזוזה，mezuzah）在右，而נר חנוכה在左。」我們必須說明，為何נר חנוכה不像門框經文匣一樣，也安放在右邊。
塔木德裁定，光明節燈要放在門口左側，與右側的門框經文匣相對。本篇מאמר提出疑問：為何兩者不放在同一側？篇末給出的答案是，門框經文匣代表由下而上的提升，而光明節燈則是從上而下引入的妥拉之光。Tzemach Tzedek（צמח צדק）在 Sefer HaMaamarim, Hanachos 5614–5615, p. 37 的 Kehot 註釋中，對這項律法進一步提出疑問：既然聖殿中的燈臺特別安置在南方，為何光明節燈要放在左邊？
但要明白這一點，須先解釋經文所說：「凡 ה׳所願的，祂都行了」；又說：「藉著 ה׳的話，諸天造成。」
在作答之前，本篇מאמר將兩節經文並列：一節說 ה׳藉著祂的意願創造萬物，另一節則說諸天是藉著祂的話語造成的。藉著意願創造與藉著言語創造之間的差異，是以下一切論述的根基。
本篇מאמר以光明節燈放在左側、門框經文匣放在右側的律法開篇，並提出為何如此的問題。它開始回答時，先對照 ה׳創造的兩種方式：藉著祂的意願，以及藉著祂的話語。
Kehot 註釋記載，此處採用的措辭「使門框經文匣在右、光明節燈在左」，依循 Rif、Rambam 與 Shulchan Aruch 的版本；印行的塔木德則將兩者的次序顛倒。
參考出處
- 1נר חנוכה · בבוך 284 רשום: תק״ע. ראה לעיל בציונים לכ״ק אדמו״ר זי״ע. המאמר עם הגהות באוה״ת בראשית כרך ה תתקמד, ב. הערות תתקנב, א. ובכרך ז תתתנו, ב. תתתנח, ב (כנראה קיצורים). חלק באוה״ת נ״ך כרך א ע׳ תקסח ובאוה״ת נ״ך כרך ג ע׳ א׳שנו. ראה דרך מצותיך מצות נר חנוכה עד, ב. סה״מ תרכ״ט (הוצאת תשנ״ב) ע׳ טז. וראה גם ד״ה ת״ר נ״ח תרמ״ג.
- 2נר חנוכה מצוה להניחה · Shabbat 22a:2–3
- 3מזוזה מימין ונר חנוכה משמאל · כגירסת הרי״ף והרמב״ם הל׳ חנוכה פ״ד ה״ז ובשו״ע או״ח סי׳ תרעא. וראה בסה״מ הנחות תרי״ד תרט״ו ע׳ לז שהקשה הלא המנורה היתה בדרום דוקא למה נר חנוכה משמאל. ע״ש.
- 4מזוזה מימין ונ״ח משמאל · Mishneh Torah, Scroll of Esther and Hanukkah 4:7
- 5מזוזה מימין ונ״ח משמאל · Shulchan Arukh, Orach Chayim 671:7
- 6אך יובן בהקדים ביאור · ראה אוה״ת נ״ך ע׳ תקסט.
- 7כל אשר חפץ ה׳ עשה · Psalms 135:6
- 8בדבר ה׳ שמים נעשו · Psalms 33:6
- 9והנה החומר נברא בדבר ה׳ · באוה״ת חנוכה כרך ה תתקנג, א יש הערה לכאן. ובד״ה ויגש אליו תרמ״ד ע׳ רט עם הגהות. ובמאמרי הצ״צ הנחות תרי״ד תרט״ו ע׳ לז. המאמר הוא משנת תק״ע. ראה ברשימת המאמרים שם.
質料源於言語，形態源於意願 ¶2–6
2ובע״מ [ובעשרה מאמרות] נברא העולם12 שהיו מאמר ודבור. ולא נברא בחפץ ורצון בלבד. והענין כי הנה נודע שלכל הדברים יש חומר וצורה345 שהחומר הוא ענין הדבר ההוא בכללות דהיינו להיות שמים או ארץ או שמש וירח.6
而「世界是藉十句言語創造的」；這十句乃是言說和言語，世界並非僅憑意願和意志創造。其解釋是：我們知道，一切事物都有質料和形式。質料指的是概括而言該事物是什麼，也就是它是天、地、太陽或月亮。
《阿沃特篇》中的米示拿教導說，世界是藉十句言語創造的；本文強調，這些是言語，而不是僅有意願。為了解釋其中原因，本文採用質料與形式這一經典區分：質料是概括而言一個事物是什麼，也就是它是天、地、太陽或月亮。
והצורה הוא כל ציור וכל תמונה במראה ושטח שיש לכל דבר בדמותו בצלמו על איזה אופן נעשה
形式則是每一事物在外觀與表面上的各種形狀和樣貌，是它「按其樣式、照其形像」所具有的樣子，也就是它被造的方式，
形式是事物特定的形狀與外觀，也就是它被造的確切方式。「按其樣式、照其形像」呼應了《妥拉》描述亞當之子時所用的話：他「按自己的樣式，照自己的形像」出生。
כמו השמים והארץ הם כדורים78 ומן הארץ לרקיע כו׳9 והשמש והירח הם גלגלים מאירים כו׳.10 וכן עד״ז בכל דבר נברא.1112
例如，天與地是球體，從大地到穹蒼，等等；太陽與月亮則是發光的球體，等等。一切受造之物也都如此，各有其特定形式。
這些例子取自賢者對宇宙的描述：天與地是球體，從大地到穹蒼的距離有一定的度量（《塔木德》說，這相當於五百年的路程），而太陽與月亮是發光的球體。同樣，每一受造之物也都有其特定形式。
本段引入質料與形式的概念：質料是概括而言一個事物是什麼，形式則是它特定的形狀。這為以下論述作準備：質料源自 ה׳ 的言語，形式則源自祂的意願。
Kehot 的註釋引述邁蒙尼德；他也描述受造之物由質料與形式構成，並引述耶路撒冷塔木德和托塞福特關於大地如球體的論述。《Sefer HaMaamarim 5644》中的一則註釋補充說，在較高的世界中，質料與形式可以理解為光與器皿。
參考出處
- 1ובע״מ נברא העולם · אבות ה, א.
- 2ובע״מ נברא העולם · Pirkei Avot 5:1
- 3שלכל הדברים יש חומר וצורה · נעתק בסה״מ תרכ״ט (תשנ״ב) ע׳ יז. ובסה״מ תרמ״ד שם. בענין חומר וצורה ראה גם סה״מ תרנ״ו ע׳ שיח ואילך. ובסה״מ תרס״ג ע׳ קטו. בד״ה וישלח יעקב תרע״ג (בהמשך תער״ב). חלק עם הגהות מכאן נעתק בקונטרס עץ החיים בתחלתו. ובהערות שם מציין כ״ק אדמו״ר זי״ע לד״ה ויקם עדות ביעקב ת״ש ע׳ 52. ד״ה אלפים שנה תשי״א. בסה״מ תרס״ה ע׳ עד מציין לכאן. בסה״מ תרמ״ד ע׳ רט נוסף הגה״ה: [וי״ל בעולמות עליונים יותר הם אור וכלי].
- 4יש חומר וצורה · ראה הל׳ יסוה״ת פ״ב ה״ג. מו״נ ח״א פי״ז. בענין חומר וצורה ראה לקו״ת האזינו עב, ב.
- 5יש חומר וצורה · Mishneh Torah, Foundations of the Torah 2:3
- 6או שמש וירח · בסה״מ תרמ״ד שם נוסף [וי״ל ענין החומר של הנבראים הוא כמ״ש במדרש על השמים נטל אש ומים [וטרפן] (ופתרן) זה בזה ומהם נעשה השמים, וזהו החומר של השמים פי׳ עצם השמים שהוא מאש וממים וכן יובן בכל נברא כו׳].
- 7השמים והארץ הם כדורים · Avodah Zarah 3a:5–6
- 8השמים והארץ הם כדורים · Jerusalem Talmud Avodah Zarah 3:1
- 9ומן הארץ לרקיע כו׳ · בסה״מ תרמ״ד שם נוסף: נמצא צ״ל ציור השטח ע״ד ריחוק כזה.
- 10והשמש והירח הם גלגלים מאירים כו׳ · בסה״מ תרכ״ט (תשנ״ב) ע׳ יז ואילך יש ביאור לכאן.
- 11וכן עד״ז בכל דבר נברא · בסה״מ תרמ״ד שם נוסף: ודצח״מ אופן ציורו שיהי׳ כך בארכו ורחבו או בעל קרנות או משולש ז״ע הציור.
- 12
3והנה החומר נברא בדבר ה׳ ובע״מ [ובעשרה מאמרות] שבמאמר יהי אור1 נתהווה בחי׳ האור מאין ליש. וכן במאמר יהי רקיע2 נתהווה הרקיע מאין ליש.3
現在，物質是藉著 ה׳的話語和十個創世言說而被創造的：藉著「使光存在」這一言，光的層面（בחינה，bechinah）從無（אין，ayin）到有（יש，yesh）而形成；同樣，藉著「要有穹蒼」這一言，穹蒼也從無到有而形成。
每一事物的物質都源自 ה׳的言語：「使光存在」這一言使光在原先一無所有之處產生；「要有穹蒼」則使穹蒼也如此顯現。言語正是使存在由無而有的力量。
然而，穹蒼的形態——「按其樣式、依其形象」——卻是由 ה׳的意願所造；這意願並未在言語或言說中顯露出來。
穹蒼的形態，也就是它確切的形狀，並非來自任何口頭言說，而是來自 ה׳的意願；這一意願從未以言語的形式顯露出來。後來一篇 maamar 在 Kehot 註釋（BeYom HaShemini Atzeres，5670）中引用此處，將這意願解作環繞一切世界之光（סובב כל עלמין，sovev kol almin），即事物外在形狀的根源，例如天穹的圓形。
物質，即事物單純的存在，來自 ה׳的言語；形態，即事物特定的形狀，來自祂從未以言語表達的意願。
一則 Kehot 註釋引用後來的一篇 maamar（「BeYom HaShemini Atzeres」，5670），將這段話解作： ה׳的意願是環繞一切世界之光（סובב כל עלמין，sovev kol almin）這一層面，是事物外在形狀的根源；並將此說法與另一種解釋並列，在後一解釋中，形態是受造物內在的生命力，源自充滿一切世界之光（ממלא כל עלמין，memalei kol almin）。
參考出處
- 1יהי אור · Genesis 1:3
- 2יהי רקיע · Genesis 1:6
- 3נתהווה הרקיע מאין ליש · בסה״מ תרמ״ד שם נוסף [ע׳ בתו״א ד״ה מזוזה מימין [הכוונה לכאן] ובהביאור הג׳ לד״ה יביאו לבוש מל׳ ובלקו״ת בהביאור לד״ה לבבתני דרוש הב׳. ועמ״ש בד״ה להבין ע׳ מצות [אכילת] המצה מ״ג, ובד״ה מה רבו מעשיך ה׳ מ״ד, שהמאמר א׳ הוא הכלל, ונפרטו בע״מ להיות מציאות היש, ונפרטו בכח הא״ס, וי״ל שכמו״כ הכוונה כאן וד״ל].
- 4אופן צורת הרקיע . . בחפץ ה׳ · ראה לקו״ת ר״ה נה, סע״א ועד״ז היו העולמות. ראה באוה״ת כרך ז תתתנח, ב דמ״ש בלקו״ת שם מתאחד עם מש״כ שהצורה נעשה בחפץ ה׳ בחי׳ מה שעלה במחשבה והחומר והעשי׳ נתהווה מהדבור יש מאין והיינו בגשמיות כפי הצורה הרוחני׳ שנתהווה ע״י המחשבה והרצון שהי׳ עיגול השמים כמו ע״ס דעגולים דאצי׳ או בריאה, ע״ש. ובסה״מ תרמ״ד ע׳ רי נוסף: עד״מ או ציור שארי פרטי הנבראי׳ דדצח״מ: בדמותו.
- 5בחפץ ה׳ שלא בא לכלל גילוי · בד״ה ביום השמע״צ עת״ר כ׳ ”ושם מבואר [בתו״א] דבחי׳ חפץ ה׳ זהו בחי׳ סוכ״ע, וענין הצורה פי׳ שם צורת החומר וכמו השמים בציורו שהוא עגולי וכדורי וכה״ג בכל דבר הציור שלו שזהו מבחי׳ הסובב דוקא כו׳, והמבואר כאן הוא שהצורה הוא החיות שבהנברא והוא מבחי׳ ממכ״ע כו׳, ועמ״ש בד״ה בשעה שהקדימו רס״ג” עכ״ל.
- 6והנה מה שנברא החומר במאמר · באוה״ת חנוכה כרך ה תתקנג, ב יש הערה לכאן.
- 7והנה מה שנברא החומר במאמר · באוה״ת חנוכה כרך ה תתקנג, ב יש הערה לכאן.
- 8
4והנה מה שנברא החומר במאמר ודבור ולא נברא הכל בחפץ ה׳ ורצונו בלבד היא מפני1 שאז לא הי׳ [היה] גילוי מאין ליש רק שהיה העולם בטל במציאות ממש2
如今，物質之所以是藉由發聲與言語而受造，而不是一切都單憑 ה׳的欲求與意願而受造，是因為那樣便不會有從「無」到「有」的顯現；相反，世界在存在上便會真正全然自我消融。
為何世界不能單憑意願而受造？如果一切都只源自 ה׳的意願，就不會有從「無」中顯現出「有」的事；世界將會完全自我消融，沒有自身的存在。Kehot 的註釋中所引的 Kuntres Etz HaChaim 解釋說，那樣就會如同流溢界（אצילות，Atzilus）一般，在存在上自我消融，而不是成為受造之物，因為它將從智慧（חכמה，Chochmah）領受；在智慧中，「祂與祂的生命力為一」。
רק עיקר גילוי היש הוא ע״י דבר ה׳ כי הוא צוה ונבראו3
然而，「有」的主要顯現，是藉著 ה׳的話語而有，因為「祂一發命令，萬物便受造」。
一個獨立「有」的顯現，是藉著 ה׳的話語而來，正如經文所說：「祂一發命令，萬物便受造。」如下一部分所解釋，言語所顯露的只是 ה׳的「名」。
פי׳ צוה מלשון מצות המלך4 כי מלכותך מכ״ע [מלכות כל עולמים]5 אין מלך בלא עם6 שבחי׳ מלכות היא בחי׳ התנשאות והסתלקות שלא יאיר ויתגלה אלא בבחי׳ שם בלבד.7
「命令」（צוה，tzivah）一詞，是取「王的命令」之意，因為「祢的王權是統御一切世界的王權」，而且「沒有百姓，就沒有君王」。這是因為王權（מלכות，Malchus）這一層面具有超然尊高與退隱的特性，因此它並不照耀並顯現出來，除非僅以一個名字的形式。
「命令」（tzivah）被理解為「王的命令」（מצות המלך，mitzvas hamelech）之意：君王從遠處統治，藉著自己的名與命令，而不是親自臨在於臣民之中。同樣，王權—— ה׳的王權——也是一種超然尊高與退隱的層面，只以一個「名」的形式照耀於世界。在《Torah Ohr》（תורה אור）Bereshis（5a）中，Alter Rebbe 也以同樣方式解釋「沒有百姓，就沒有君王」：藉著收縮（צמצום，tzimtzum），一個獨立的「有」得以存在，之後便能自我消融於「無」。
之所以需要言語，是因為若只藉著意願創造，世界便會自我消融； ה׳的話語如同君王的命令，只顯露祂的「名」。正是這種距離，使一個獨立的「有」得以存在。
Kehot 註釋所引的一則注解中，《Sefer HaMaamarim》（ספר המאמרים）5644年指出，若諸世界如同它們存在於 ה׳的意願之中那樣顯現，它們就會是靈性的，並且自我消融；正如一個結果相對於其原因而自我消融，如同情感由心智而生。Kuntres Etz HaChaim 提出，此處的「名」或許是從 ה׳的超然尊高中照耀出的環繞之光；它是使萬物得以存在的主要力量，而「 ה׳的話語」則是那個名的一線微光。
參考出處
- 1הוא מפני · בסה״מ תרמ״ד ע׳ רי נוסף: הוא מפני (שאם הי׳ מתגלים העולמות כמו שהם כלולים ועומדים בבחי׳ חפץ ה׳) אז לא הי׳ יכול להיות התהוות היש הגשמי רק שהי׳ העולם רוחני והי׳ בבחי׳ ביטול במציאות ממש, וכמו שאנו רואים בכל בחי׳ השתלשלות עו״ע שהעלול בטל לעילה כמו למשל מדות משכל שהמדות נולדים מן השכל, וכמו שאנו רואים שאם מתבונן בשכלו שהדבר ההוא טוב לפניו אזי נולד לו אהבה לזה, ע״ש עוד בזה.
- 2שהי׳ העולם בטל במציאות ממש · באוה״ת פ׳ שלח ע׳ תקיב ”ופי׳ בטל במציאות היינו ע״ד עלמין סתימין דלא אתגליין”. ובקונטרס עה״ח שם ע׳ 16 ”(כמו עולם האצילות וכמו עלמין דאתכסיא בכלל שבטלים במציאות ולא הי׳ בבחי׳ נבראים דעדאת״ג כו׳) לפי שהי׳ מקבל מבחי׳ חכ׳ שהוא בחי׳ ביטול איהו וחיוהי חד”. בהמשך תער״ב ח״א פ׳ רכא מבאר זה ”והכוונה שם [בתו״א כאן] על הביטול במהות היש כו׳, שהרי גם ההארה דבחי׳ דבר ה׳ פועל ג״כ הביטול בהנברא כו׳, וענין הצורה שמבחי׳ חפץ ה׳ הוא להיות הביטול בעצם המהות כו׳ וכמ״ש במ״א” ע״ש. וראה גם בסה״מ תרס״ח בד״ה שובה ישראל ע׳ יח ושם מציין גם לעיין בד״ה בשעה שהקדימו תרס״ג.
- 3כי הוא צוה ונבראו · Psalms 148:5
- 4פי׳ צוה מלשון מצות המלך · Bava Batra 159a:10
- 5מלכותך מכ״ע · Psalms 145:13
- 6אין מלך בלא עם · נסמן לעיל ה, א. לקמן עג, ד.
- 7בבחי׳ שם בלבד · ראה בקונטרס עה״ח שם ”וענין השם נ״ל שהן אותיות דבור העליון דשם הוא אותיות, ויותר נראה דהשם הוא בחי׳ האור מקיף שמאיר מבחי׳ הרוממות שזה עיקר כח ההתהוות, ובחי׳ דבר ה׳ זהו הארה מבחי׳ שמו שמהווה כנ״ל כו׳”.
5וזהו יהללו את שם1 ה׳ כי הוא צוה ונבראו כמו עד״מ מלך ב״ו [בשר ודם] שמלכותו היא שמו לבד אשר נקרא על מדינתו
這就是[「願他們讚美ה׳，因為祂一吩咐，他們便受造」的意義]：譬如，一位血肉之軀的君王，他的王權只是他的名號；這名號被冠在他的國土之上，
「願他們讚美ה׳，因為祂一吩咐，他們便受造」這句經文，把創造與ה׳聯繫起來。人間君王對其國土的統治只是他的名號；這名號被「冠在」國土之上，而君王本人並不在國土之中。
אבל לא בבחי׳ התלבשות כח הפועל בנפעל2 ממש והתלבשות כח הפועל בנפעל הוא למטה בע׳ [בשבעים] שרים שר של מים שר של כו׳3 שהם משמרי האופנים.4
但這並不是創造者的力量實際內在於受造之物中的情形。創造者的力量內在於受造之物中的情形，乃是在下方的七十位王子之中（水之王子、等等之王子）；他們出自奧凡因（האופנים，Ofanim）的殘渣。
ה׳的話語並不像工匠的力量進入其作品那樣，把祂自身的力量內在於受造物之中；這種力量的內在投入，只發生在極低處、掌管自然力量的七十位天使王子之中，例如「水之王子」等。他們源自奧凡因（אופנים）這類天使的最低層，也就是其「殘渣」（משמרי，shmarim）。在 Torah Ohr（תורה אור）的《Megillas Esther》（מגילת אסתר，96c）中，阿爾特雷貝（אדמו״ר הזקן）也作出同樣的區分：bara（「創造」）（נבראו）意指創造者的力量在受造之物中，這只適用於ה׳的諸名；至於ה׳的本質，只能說「祂一吩咐，他們便受造」。
藉著ה׳的話語而創造，猶如君王的名號冠於其國土之上：ה׳的力量並未內在於受造物之中；力量真正內在於其作用中的情形，只存在於最低層的天使王子之中。
Kehot 的註釋指出，關於王子與奧凡因，可參見 Etz Chaim（עץ חיים），Sha’ar Kitzur ABYA，第9章；關於創造者的力量在受造之物中，則可參見 Sefer HaMaamarim（ספר המאמרים）5654。
參考出處
- 1יהללו את שם ה׳ · Psalms 148:5
- 2כח הפועל בנפעל · ראה לקמן צו, ג במ״מ. סה״מ תרנ״ד ע׳ רי ואילך.
- 3שר של מים שר של כו׳ · Shir HaShirim Rabbah 3:11–12
- 4שהם משמרי האופנים · ראה ע״ח שער קיצור אבי״ע פ״ט.
6ויש גבוה מעל גבוה שמקבלים ג״כ דרך עילה ועלול עד המלאכים שהם שכלים נבדלים.1 שהם פני ארי׳ [אריה] פני שור2 שבמרכבה.
此外，還有[存在者]「高者之上更有高者」，他們同樣以因果相承的方式領受，一直至天使；天使是獨立的理智體：也就是戰車中的獅面[以及]牛面。
在諸王子之上，還有更高的存在者；他們的存在也以因果相承的方式領受，一直至那些哲學家稱為「獨立的理智體」的天使，也就是沒有形體的心智。這些便是先知以西結的戰車異象中的「獅面」與「牛面」。
אבל החיות של פני שור פני ארי׳ [אריה] הוא יש מאין ממש. דהיינו שהמשכת החיות אשר להם הוא בבחי׳ אין והארה בעלמא שהוא בחי׳ שם בלבד ומזה נעשה גילוי היש.
然而，牛面[以及]獅面的生命力，確實是由無而有。也就是說，賜予牠們的生命力，是以「無」的方式流注下來的，只是一道微光，屬於僅有一個「名」的層面；而「有」的顯現便由此產生。
然而，雖然這些天使是以因果相承的方式領受，他們本身的生命力卻確實是「由無而有」。它來自「無」的層面，只是一道微光，僅僅是一個「名」；「有」的存在便由此顯現。
然而，創造「有」使之由無而有的目的，是要使「有」在「無」面前自我消融，並使הוי׳（Havayah）的榮耀在下界顯現，如同在上界一樣。
創造「有」的目的，是要使它在作為其源頭的「無」面前自我消融。如此一來， ה׳的榮耀便會在下界顯現，正如在上界一樣。
一切受造之物，乃至最高的天使，都是藉著一道微光——ה׳的「名」——由無而有；創造的目的，是使「有」自我消融，並使ה׳的榮耀在下界如同在上界一樣顯現。
關於天使是「獨立的理智體」，Kehot的註釋援引了邁蒙尼德的《困惑者指南》以及Sefer HaIkkarim。
參考出處
- 1עד המלאכים שהם שכלים נבדלים · ראה מורה נבוכים ח״ב פ״ב. עיקרים מאמר ב פל״א.
- 2פני ארי׳ פני שור · Ezekiel 1:10
- 3ונגלה כבוד ה׳ · באוה״ת חנוכה כרך תתקנד, א יש הערה לכאן.
- 4ונגלה כבוד ה׳ · Isaiah 40:5
- 5
ה׳凌駕於אלקים之上 ¶7–10
7וכמו שיהיה לע״ל [לעתיד לבוא] כי עין בעין יראו1 כו׳ וזה תלוי בעבודתנו כל ימינו היום לעשותם.2 וכל ישראל יש להם חלק לעוה״ב [לעולם הבא].
正如將來的時代將會如此：「他們將面對面看見」，等等。這取決於我們一生的事奉，因為「今日是用來實行它們的」。而且，「全體以色列人都有份於來世」。
在將來的時代， ה׳的臨在將會顯明，人們可以「面對面」看見。這種顯現取決於我們如今對 ה׳的事奉，因為「今日」正是「實行它們」的時候；而每一位猶太人都在來世有份，因此每個人都能為促成這一切盡一分力。
וצריך כ״א [כל אחד / כל אחת] להמשיך בחלקו3 גילוי זה להיות בטול היש והוא מחמת ההתבוננות בגדולת א״ס ב״ה שאתה הוא קודם שנבה״ע [שנברא העולם] ואתה הוא כו׳
每個人都必須將這種顯現引入自己的那一份，使自身的「實有」之感（יש，yesh）在祂面前達到自我消融（ביטול，bittul）。這源於沉思無限者（אין סוף，Ein Sof）的偉大，願祂受頌讚：『祢在世界被創造以前就是那一位，祢也是那一位』，等等，
每個人都必須將這種顯現引入自己的「那一份」，使自身的「實有」之感（יש）在祂面前達到自我消融（ביטול）。這源於沉思 ה׳的偉大，正如祈禱文所說：「祢在世界被創造以前就是那一位，世界被創造以後祢也是那一位。」Kehot 注釋所引用的《Or HaTorah》（אור התורה）解釋，來世被稱為「土地」（「他們必永遠承受那地」）；因此，將顯現引入自己那一份，意味著培植那片土地。
בלי שום שינוי כי אני4 הוי׳ לא שניתי שאין העולם מעלים לפניו ית׳ וכחשיכה כאורה5 שאין ההעלם וההסתר אלא לעיני בשר שלנו.
毫無任何改變，因為「我—הוי׳（Havayah）—並未改變」；世界在祂面前並不構成遮蔽，願祂受頌讚；「黑暗與光明無異」，因為遮蔽與隱藏只存在於我們肉眼之中。
創造並未使 ה׳發生任何改變：「我，הוי׳（Havayah），並未改變。」世界對祂毫無遮蔽，而「黑暗與光明無異」；遮蔽只存在於人的眼目之中。
אבל קמיה כולא כלא חשיב6 ממש ומעלה ומטה שוין לפניו שנמצא למטה כמו למעלה ממש.
然而，在祂面前，萬有實在都不算什麼；高處與低處在祂面前平等，因此祂在下界的臨在，與在上界完全相同。
從 ה׳的角度看，一切都如同不算什麼，因此高處與低處在祂面前平等。祂在最低的世界中臨在，與在最高的世界中完全相同。
所應許的未來顯現，取決於我們如今的事奉：每個人都藉著沉思創造並未使 ה׳發生任何改變，以及在祂面前萬有都如同不算什麼、高處與低處平等，將這種顯現引入自己那一份。
參考出處
- 1כי עין בעין יראו · Isaiah 52:8
- 2היום לעשותם · Deuteronomy 7:11
- 3וכל ישראל יש להם חלק לעוה״ב . . להמשיך בחלקו · Sanhedrin 90a:15
- 4כי אני הוי׳ לא שניתי · Malachi 3:6
- 5וכחשיכה כאורה · Psalms 139:12
- 6קמיה כולא כלא חשיב · Zohar, Introduction 20:188–22:199
8וא״כ גם בחי׳ היש בטל אליו ית׳. וזהו כי גדול ה׳ ואדונינו מכל אלקים.
若是如此，「有」（היש，yesh）這一層面也在祂面前自我消融，願祂受頌讚。而[其意]正是：「因為הוי׳（Havayah）至大，我們的主超越一切אלקים（Elokim）。」
若萬物在ה׳面前都如同無物，那麼，甚至世界的היש也在祂面前自我消融。經文說，Havayah「超越一切אלקים」而至大；本篇maamar現在要解釋這些「אלקים」是什麼。
ופי׳ מכל אלקים1 הם ק״ך צירופי אלקים המעלימים ומסתירים אור ה׳ וקדושתו לבלתי יתגלה אוא״ס [אור אין סוף] ב״ה כמו שהוא שלא יתבטלו העולמות במציאות.
「超越一切אלקים」的意思是：這指的是אלקים的120種組合；它們遮蔽並隱藏ה׳之光及其神聖性，使無限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof），願祂受頌讚，不按其本然顯露，免得諸世界在其存在中自我消融；
卡巴拉論及אלקים的120種組合（字母的排列組合）；אלקים是隱藏之名。它們遮蔽ה׳之光，使無限之光不按其本然顯露；否則，諸世界便會被吞沒其中，因而不復存在。
אלא שיהא נראה העולם ליש ודבר נפרד. אבל אור הוי׳ הוא גדול על כולם ומושל על כולם להיות היש בטל.
反而使世界顯得像一個「有」之物，像一個獨立的存在。然而，הוי׳之光勝過它們一切，並統御它們一切，使היש自我消融。
它們的作用，是使世界顯得像一個獨立的「היש」。然而，ה׳之光勝過它們一切，並統御它們；因此，從真實層面說，היש仍處於自我消融之中。
(וזהו כי אני ידעתי כי גדול2 כו׳. אני זו כנס״י [כנסת ישראל]. אבל העכו״ם [העובדי כוכבים ומזלות] אומרים עזב הוי׳ את הארץ.3 ופרעה אמר לא ידעתי את4 הוי׳ כו׳. ולכן נאמר ביתרו אחר שנתגייר56 עתה ידעתי כי גדול7 הוי׳ כו׳)
（這就是「因我知道הוי׳至大」等語的意思。「我」指的是以色列會眾。但拜偶像者說：「הוי׳已離棄這地」；法老說：「我不認識הוי׳」等。因此，葉忒羅（יתרו，Yisro）皈依之後，經文說：「如今我知道הוי׳至大」等。）
括號中的文字對比了認識這一點的人與不認識的人。以色列會眾說：「我知道ה׳至大」；拜偶像者卻說：「ה׳已離棄這地」；法老則說：「我不認識ה׳」；葉忒羅皈依之後，便能說：「如今我知道ה׳至大。」
והיינו לפי שכל אשר חפץ8 הוי׳ נמשך ועשה גם בשמים ובארץ שכולם יש להם ציור ותמונה מבחי׳ חפץ ורצון הוי׳ שלא בא לידי גילוי בדבור ומאמר שהוא הפועל הישות.
也就是說，凡「הוי׳所欲的」都被引降下來，而祂也「在天上和地上成就了」[它]：因為它們全都具有形狀與形態，源自הוי׳的欲求與意願這一層面；這欲求與意願並未在言語和宣說中顯露，而言語和宣說正是造成「有」之存在狀態（הישות，yeshus）的因素。
這是因為，ה׳的意願延及天地：其中一切形狀與形態，都源自ה׳的欲求與意願，而這欲求與意願從未在言語中表達出來。言語造成獨立的「היש」，但萬物的形態源自更高的層面，因此使它們仍處於自我消融之中。
אלקים的120種組合遮蔽ה׳，使世界得以顯得像一個獨立的存在；然而，ה׳勝過並統御它們一切。萬物的形態都源自ה׳的意願，使「有」仍處於自我消融之中。
Kehot註釋所引的《Or HaTorah》（אור התורה）解釋說，此處的目的，是回答究竟如何才能說ה׳「超越一切אלקים」；該書在那裡以另一種方式詳盡闡釋了這節經文。
參考出處
- 1ופי׳ מכל אלקים · ראה אוה״ת פ׳ יתרו ע׳ תשמא. שהכוונה כאן לתרץ דאיך שייך כי גדול הוי׳ מכל אלקים, ע״ש בארוכה שפי׳ באופן אחר, וראה שם ע׳ תשנד.
- 2כי אני ידעתי כי גדול · Psalms 135:5
- 3עזב ה׳ את הארץ · Ezekiel 8:12
- 4לא ידעתי את ה׳ · Exodus 5:2
- 5אחרי שנתגייר · ראה דברים רבה א, ח.
- 6אחר שנתגייר · Devarim Rabbah 1:5
- 7עתה ידעתי כי גדול ה׳ · Exodus 18:11
- 8כל אשר חפץ הוי׳ נמשך ועשה גם בשמים ובארץ · Psalms 135:6
9וזהו ענין שיתף מדה״ר [מדות הרחמים].1 שבכל מע״ב [מעשה בראשית] כתיב ויאמר אלקים ואח״כ שיתף מדה״ר [מדות הרחמים] דכתיב ביום עשות2 ה׳ אלקים כו׳.
這就是「祂加入了慈悲屬性」的意思：因為在整個創造的過程中，經文都寫著：「אלקים（Elokim）說」；之後祂又加入了慈悲屬性，正如經文所寫：「在הוי׳（Havayah）אלקים創造之日」，等等。
「祂加入了慈悲屬性」是指賢者的一項教導：世界起初是以嚴格審判的屬性創造的，之後才把慈悲屬性加入其中。在六日創造的記述中，只出現了אלקים（「אלקים說」）；之後，妥拉寫道：「在ה׳אלקים創造之日」，加入了慈悲之名הוי׳。
וזהו למה יאמרו הגוים איה נא אלהיהם3 שבחי׳ אלקות הוא בבחי׳ איה דהיינו בבחי׳ הסתלקות לפי שאומרים עזב הוי״ה את הארץ
這就是[「列國為何要說：『他們的אלהיהם如今在哪裡？』」的意思]：אלקות處於「在哪裡」的狀態，也就是處於隱退的狀態，因為他們說：「הוי׳已經離棄這地」，
「列國為何要說：『他們的אלהיהם如今在哪裡？』」這句經文表達了一種看法：אלקות已經隱退，彷彿「在哪裡？」一般，不在世界之中。持此看法的人引用以西結的話，說הוי׳已經離棄這地。
ואין העולם מתנהג אלא בבחי׳ אלקים שהוא שם הצמצום והסתלקות להיות העולם יש ודבר נפרד אבל באמת כל אשר חפץ הוי״ה עשה.4
並且[認為]世界只由אלקים所代表的層面來運行；這是收縮（צמצום，tzimtzum）與隱退之名，使世界成為一個「實有」且分離的實體。但事實上，「凡הוי׳所願的，祂都已成就。」
照這種看法，世界只由אלקים來運行；此名代表收縮與隱退，使世界得以作為一個分離的「實有」而存在。但事實上，「凡הוי׳所願的，祂都已成就」：הוי׳也臨在並作用於世界之中，而詩篇本身幾乎正是用這些話來回答列國。
藉著「אלקים說」，創造使世界顯得彼此分離，但הוי׳也加入其中；認為ה׳已經隱退的說法，只看見אלקים，但事實上，הוי׳的意願作用於一切。
參考出處
- 1שיתף מדה״ר · Rashi on Genesis 1:1:3
- 2ביום עשות ה׳ אלקים · Genesis 2:4
- 3למה יאמרו הגוים איה נא אלהיהם · Psalms 115:2
- 4כל אשר חפץ הוי״ה עשה · Psalms 135:6
前一篇詩篇的全篇都在談這件事：「海看見，就逃奔」等等；「那使磐石……」等等。
緊接在前的第114篇詩篇談的也是同一主題：出埃及時，「海看見，就逃奔」； ה׳「使磐石變成水池」。這兩件事中，自然秩序都退讓了。
שמספר בשבח מעלת שם הוי״ה המושל על שם אלקי׳ ומשנה הטבע מצור החלמיש שהוא מיסוד האש וממנו מוציא מים
因為它稱頌 הוי׳（Havayah）的尊勝：祂統御 אלקים（Elokim），並改變自然秩序：[例如]燧石磐石本屬火元素，祂卻從中引出水來。
這篇詩篇稱頌 ה׳；祂統御 אלקים，能改變自然秩序：祂從屬於火元素的燧石中引出水來。
והיינו לפי ששם אלקים שהוא הצמצום ומעלים להיות בבחי׳ יש ע״פ הטבע המוטבע בכל דבר לפי מזגו ותכונתו הוא בטל לגבי שם הוי״ה המושל עליו שהוא ענין גילוי אוא״ס [אור אין סוף] ב״ה שכשמו כן הוא. ולכן גם הים ראה וינוס כו׳:
也就是說，אלקים，即收縮（צמצום，tzimtzum）並造成隱蔽，使[事物]依照植入每一事物中的自然秩序，按其組成與性質而呈現為「有」的狀態；然而，它在統御它的 הוי׳（Havayah）面前自我消融。הוי׳（Havayah）所指的，正是無限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof）的顯現；願祂受頌讚，因為祂正如其名所示。因此，「海看見，就逃奔」等等，也就如此發生。
之所以可能如此，是因為 אלקים造成收縮與遮蔽，使每一事物作為具有固定自然秩序的「有」而存在，並依其構成與性質而定；但它在統御它的 ה׳面前自我消融。ה׳就是無限之光的顯現，正如其名所示。因此，當 ה׳顯現時，連海也逃奔。
第114篇詩篇闡明這個主題：自然是 אלקים的作為，祂使萬物隱而不顯；當統御自然的 ה׳顯現時，自然便改變，正如海逃奔、磐石湧出水來。
參考出處
- 1הים ראה וינוס · Psalms 114:3
- 2ההופכי הצור · Psalms 114:8
化苦為甘 ¶11–16
11והנה כאשר יתבונן וישכיל כל זה האדם. אזי תכלה ותכסוף נפשו ליבטל אליו ית׳ עד שתחפץ להתפשט מתענוגי עוה״ז ולהפך לבו לגמרי ולדבקה בו וכמ״ש מי לי בשמים1 כו׳.
如今，人若沉思並領悟這一切，他的靈魂便會渴慕並切願在祂面前自我消融——願祂受頌讚——直到它渴望脫離今世的種種享樂，徹底扭轉自己的心，並與祂緊密相連；正如經上所說：「我在天上有誰呢？」等等。
沉思這一切——世界在 ה׳面前如同虛無，而祂的榮耀旨在下界顯露——會使靈魂渴望在祂面前自我消融。於是，靈魂想要擺脫今世的種種享樂，使自己的心全然轉向 ה׳，正如詩篇作者所說：「我在天上有誰呢？除祢以外，我在地上也無所愛慕。」
ובזוהר אמרו מאן דלא טעים מרירו למיתקו2 ומהפך חשוכא לנהורא3 לית ליה חולקא הכא שצריך להפוך טעם מרירו למיתקא.
《Zohar》（זהר）說：「誰若未曾嘗到苦味[轉為]甘甜，也未曾把黑暗轉為光明，就在此沒有份。」因為必須把苦澀之味轉化為甘甜。
《Zohar》說，人若不把苦轉為甘甜、把黑暗轉為光明，就在此沒有份。這篇maamar將此視為人的使命：把苦澀之味轉化為甘甜。《Or HaTorah》（אור התורה）在Kehot的註記中指出，maamar《Vayechal Moshe》解釋，嘗出苦味中的甘甜，是高於把黑暗轉為光明的一個層次。
沉思使靈魂渴慕 ה׳，並轉離世俗享樂；這就是《Zohar》所說的「把苦轉為甘甜、把黑暗轉為光明」。
Kehot的一則註記引述《Or HaTorah》，其中提到maamar《Vayechal Moshe》，說明「嘗出苦味中的甘甜」高於「把黑暗轉為光明」。《Yahel Ohr》將「嘗出苦味中的甘甜」與「在苦難中歡喜的人」相聯繫。
參考出處
- 1מי לי בשמים · Psalms 73:25
- 2מאן דלא טעים מרירו למיתקו · Zohar I, 4a
- 3חשוכא לנהורא · ביהל אור ע׳ תטו מציין ללקו״ת ואתחנן ב, א. וטעמין מרירו למיתקא זהו ענין השמחים ביסורים.
12ומרירו הן תאוות עוה״ז ותענוגים שמושפעים מהיכלות הקליפות. שאין לך דבר למטה שאין לו היכל למעלה כנגדו שממנו בא תוצאת הדבר ההוא והשפעתו.
「苦」是指今世的慾望與種種享樂，它們從外殼（קליפות，kelipos）的殿堂（היכלות，heichalos）流出。因為下界沒有任何事物，不在上方有與之相應的殿堂；那事物由此而來，並由此承受其流注。
「苦」指今世的慾望與享樂。它們從外殼（קליפות）的殿堂（היכלות）流出；外殼是遮蔽神聖的力量，因為下界的一切，都在上方有與之相應的殿堂，並由此而生、由此承受其流注。
וכל תענוגי עוה״ז אפי׳ [אפילו] דבר קל ואפי׳ [ואפילו] המסלסל בשערו הנה החיות ההוא נמשך מהיכלות הטומאה.
今世的一切享樂，即使是微不足道之事，甚至連一個人撥弄自己的頭髮，這生命力也是從不潔的殿堂中引下來的。
即使是最微小的世俗享樂，甚至一個男人費心整理自己的頭髮，其生命力也是從不潔的殿堂中引下來的。這為接下來約瑟（יוסף）的例子作鋪墊。
世俗享樂，即使微不足道，也從外殼的領域汲取生命力；這就是必須轉化為甜美的「苦」。
13ולכן נענש יוסף בשבתו בבית האסורים י״ב שנה על שהיה מסלסל בשערו1 כדאיתא בגמרא2 ע״פ ויהי יוסף יפה תואר ויפה מראה34 מיד ותשא אשת אדוניו5 כו׳.
因此，約瑟（יוסף）因為捲曲頭髮，被罰在監牢中坐了十二年；正如《Gemara》（גמרא）就經文「約瑟形體俊美，容貌秀麗」所說：「隨即，他主人的妻子便投來[目光]」，等等。
本文說這是「在Gemara中」；Kehot註釋所列的來源是Midrash、《Bereshit Rabbah》（בראשית רבה）87:3，以及Tanchuma, Vayeshev 8。這些來源將約瑟在主人家中留意自己外貌一事，與緊接著發生的事連結起來：「他主人的妻子投來目光」，看向他。因為捲曲頭髮，他被罰在監牢中坐了十二年；即使這一點微小的享受，也來自不潔之域。
人必須翻轉自己的心，真正品味甜美：「你們要品嘗，便知道ה׳是美善的。」「那時，你必以הוי׳（Havayah）為喜樂。」
因此，人必須翻轉自己的心，真正品味ה׳的甘甜：「你們要品嘗，便知道ה׳是美善的。」經文中的「品嘗」，回應了《Zohar》（זהר）所說把苦味品作甜味。如此，這個應許便會實現：「那時，你必以הוי׳（Havayah）為喜樂。」
約瑟受罰顯明，即使微小的放縱也極其嚴重；補救之道，是翻轉內心，使喜悅歸於ה׳。
參考出處
- 1שהיה מסלסל בשערו · Midrash Tanchuma, Vayeshev 8:3
- 2כדאיתא בגמרא · ראה ב״ר פ׳ פז, ג. ובתנחומא וישב ח.
- 3ויהי יוסף יפה תואר ויפה מראה · Genesis 39:6
- 4ויהי יוסף יפה תואר ויפה מראה · Bereshit Rabbah 87:3
- 5ותשא אשת אדוניו · Genesis 39:7
- 6טעמו וראו · Psalms 34:9
- 7אז תתענג על הוי״ה · Isaiah 58:14
14וזה הי׳ [היה] ענין הקרבנות שנהפך חלב מנפש בהמה ועולה ונכלל באש שלמעלה אשר תאכל על המזבח להיות אשה ריח ניחוח לה׳. וכמו״כ [וכמו כן] תהיה התפלה שהיא במקום הקרבנות12 להלהיב נפשו באש שלמעלה ולהתענג על הוי״ה.
這就是祭祀的意義：動物性靈魂的脂肪被轉化，升起並融入從上而來、在祭壇上焚燒祭物的火中，成為「火祭，獻給הוי׳（Havayah），作為蒙悅納的馨香」。同樣，祈禱也應如此；祈禱取代祭祀，使人的靈魂被從上而來的火點燃，並以ה׳為樂。
在聖殿中，祭牲的脂肪由停駐在祭壇上的從上而來之火焚燒，成為「獻給ה׳的馨香」。「動物性靈魂的脂肪」（נפש בהמה，nefesh behemah）這一說法有雙重含義：既指在祭壇上獻上的動物的脂肪，也指人內在的動物性靈魂；這靈魂對享樂的欲望同樣必須被轉化並提升。祈禱取代祭祀，也做同樣的事：它以那從上而來的火點燃靈魂，使靈魂以ה׳為樂。
祭祀和祈禱都將「動物性」提升到從上而來的火中，並將之轉化為以ה׳為樂；這就是化苦為甘。
參考出處
- 1התפלה שהיא במקום הקרבנות · Berakhot 26a:17
- 2התפלה שהיא במקום הקרבנות · Berakhot 26b:7
15וענין אתהפכא חשוכא לנהורא. הוא שחשך הגשמי של עוה״ז מעשה שמים וארץ שנראים ליש ודבר גשמי יתהפך לנהורא להיות בו גילוי אוא״ס [אור אין סוף] ב״ה להיות היש בטל אליו ית׳ ונגלה כבוד1 ה׳ למטה כמו למעלה.
「黑暗轉為光明」的意思是：此世的物質黑暗——天地所造、顯現為「某物」（יש，yesh）和物質之物——要轉變為光明，使其中顯現無限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof），願祂受頌讚；如此，這個 יש 便在祂面前自我消融（ביטול，bittul），「ה׳（Havayah）的榮耀在下界如同在上界一般顯現。」
「黑暗轉為光明」是指，物質世界看來像一個堅實、獨立的「某物」，而它本身應成為無限之光（אור אין סוף）顯現之處；如此，它的 יש 便在 ה׳ 面前自我消融，祂的榮耀也在下界如同在上界一般顯現。《Likkutei Torah》（לקוטי תורה）〈Va’eschanan〉（2a）中，阿德莫爾哈扎肯（אדמו״ר הזקן）解釋了這就是人被創造的原因：此世有雙重的黑暗，而靈魂——「ה׳之燈」——被派來照亮它，使它的黑暗轉為光明。這段引文見於 Kehot 對第11段的註釋。
《Zohar》（זהר）所說的「黑暗轉為光明」，就是前文所述的目標：物質世界本身顯露無限之光（אור אין סוף），並在其面前自我消融。
參考出處
- 1ונגלה כבוד ה׳ · Isaiah 40:5
16והיינו שע״י בחי׳ טעים מרירו למיתקא שהוא ממטה למעלה להפוך לבו ותאוות עוה״ז לדבקה בו ית׳ בתשוקה וצמאון כו׳
也就是說，透過「嚐到苦味[轉為]甜味」這一層面／範疇（בחינה，bechinah），也就是自下而上的運行，使自己的心以及對今世的種種欲望轉而依附於祂，帶著渴慕與饑渴之情（願祂受頌讚），等等，
「嚐苦為甜」是自下而上的運行：人將自己的心與今世的欲望轉向依附於 ה׳，帶著渴慕與饑渴之情。
יאיר אור ה׳ מלמעלמ״ט [מלמעלה למטה] במקום החשך של העוה״ז שלא יהיה העולם מעלים אור ה׳ וקדושתו
ה׳之光便會從上而下照耀，在今世的黑暗之中，使世界不再遮蔽 ה׳之光與祂的聖潔。
作為回應， ה׳之光從上而下照入今世的黑暗。於是，世界不再遮蔽 ה׳之光與祂的聖潔。
וזהו ג״כ ענין נר מצוה ותורה אור1 נר מצוה היא בחי׳ העלא׳ [העלאת / העלאה] מלמטלמ״ע [מלמטה למעלה] ותורה אור היא בחי׳ ההמשכה מלמעלמ״ט [מלמעלה למטה] וע״י בחי׳ נר מצוה בא אור התורה:
這也就是「誡命（מצוה，mitzvah）是燈，妥拉（תורה，Torah）是光」的含義：「誡命是燈」是自下而上的提升層面（בחינה），「妥拉是光」是從上而下引下的層面；而透過「誡命是燈」這一層面，妥拉之光便會來到。
「誡命是燈，妥拉是光」這句經文描述的也是同一組對應。誡命（מצוה），也就是燈，是自下而上的提升；妥拉（תורה），也就是光，是從上而下的引下；而妥拉之光唯有透過誡命之燈才會來到。
自下而上的提升（誡命之燈）使光從上而下降下（妥拉之光）；這一組對應稍後將用來說明門框經文盒與哈努卡燈。
參考出處
- 1נר מצוה ותורה אור · Proverbs 6:23
字母的根源 ¶17–23
17וביאור הדבר. הנה צ״ל ענין אותיות מה ענינם.1 כי הנה האותיות נחלקות במבטא ע״י2 ה׳ מוצאות הפה. אחה״ע מהגרון כו׳.
關於此事的解釋如下：現在必須說明，字母究竟是什麼。字母在發音上，依口腔五個發音部位而分：喉部發出的字母 א（Alef）、ח（Ches）、ה（Hei）、ע（Ayin）等等。
為了說明誡命（מצוה，mitzvah）如何引來妥拉（תורה，Torah）之光，本篇轉而探討字母的本質。正如《Sefer Yetzirah》（ספר יצירה；古代論述字母與創造的著作）所教導的，字母由口腔的五個部位發出；例如，Alef、Ches、Hei 和 Ayin 都由喉部發出。Kehot 的註釋所引述的《Or HaTorah》（אור התורה）解釋了本篇為何在此轉而談論字母：前文說，世界是藉由言語的字母創造的，這些字母使「某物」成為一個獨立之物；因此，現在本篇指出，字母的根源極其高超，而字母只是被降下來，成為一層外衣。
והנה אין המוצאות כלי המבטא דומים לכנור3 שהוא כלי הנגון שבנגן המנגן עליו מוציא קול שהקול ההוא בא מן תנועת הכנור שמוציא את הקול.
口腔的發音部位，也就是言語的發音器官，並不像里拉琴那樣。里拉琴是演奏旋律的樂器：演奏者彈奏時，里拉琴便發出聲音，而這聲音來自里拉琴的振動；里拉琴藉此發出聲音。
人或許會以為，發音器官產生字母，就像里拉琴產生音樂一樣。樂器所發出的聲音，確實是由樂器本身的振動產生的。
משא״כ האותיות אינן באות מחמת תנועות כלי המבטא שהן ה׳ מוצאות הפה שהרי מאליהן ומעצמן יוצאות4 תנועות האותיות בלי שום הכנה וכוונה מכוונת באדם להניע הלשון לאותיות דטלנ״ת. או השפתים לאותיות בומ״ף.
然而，字母並非由言語發音器官——也就是口腔五個發音部位——的動作所產生。因為字母的發音動作會自然而然地自行發出，無須人在事先準備，也無須刻意打算移動舌頭來發出字母 ד（Dalet）、ט（Tes）、ל（Lamed）、נ（Nun）、ת（Tav），或移動嘴唇來發出字母 ב（Beis）、ו（Vav）、מ（Mem）、פ（Pei）。
字母與此不同：說話者不會先打算為了發出 Dalet 而移動舌頭，也不會先打算為了發出 Beis 而移動嘴唇。字母會自行發出。
אלא אדרבה האותיות מניעות את הלשון לאותיות דטלנ״ת והשפתים לאותיות בומ״ף והאותיות מצד עצמן הן מושרשות בנפש עצמה.
恰恰相反，是字母使舌頭為了發出字母 ד、ט、ל、נ、ת而移動，使嘴唇為了發出字母 ב、ו、מ、פ而移動；而字母本身，根植於靈魂自身。
恰恰相反，是字母使舌頭和嘴唇移動。字母本身根植於靈魂。
字母並非像樂器產生音樂那樣由口腔產生；字母源自靈魂，並使發音器官移動。
參考出處
- 1שו״ה וביאור — ענין אותיות מה ענינם · ראה אוה״ת חנוכה כרך ב שלה, ב ”דלעיל ביאר שע״י אותיות הדבור בע״מ נברא העולם נמשך שיהי׳ היש דבר נפרד, ולכן מבאר ששרש האותיות ממקום גבוה מאד רק נשפלו להיות לבוש”.
- 2האותיות נחלקות במבטא ע״י ה׳ מוצאות · ראה בד״ה תקעו תר״ן ע׳ ... בענין התחלקות האותיות.
- 3אין המוצאות כלי המבטא דומים לכנור · וכ״כ במאמרי אדה״ז ענינים ע׳ עו ”אין עניינם כענין צירופי קולות ותנועות המצטרפי׳ להשמע מכלי המוזיקע”. ושם מבאר בארוכה ההפרש בין כלי ניגון לאותיות. וראה שם ע׳ שכב. המשל מכלי המוזיקע מובא גם בסה״מ תקס״ג ע׳ רה.
- 4שהרי מאליהן ומעצמן יוצאות · מבואר באוה״ת בשלח ע׳ שצא.
18והנפש היא המוציאה אותן מההעלם אל הגילוי מתחלה באותיות המחשבה ואח״כ באותיות הדבור. וז״ש [וזהו שכתוב] ויהי האדם לנפש חיה.1
使它們從隱而未顯進入顯現的，正是靈魂：先在思維的字母中，然後在言語的字母中。這就是經文所說：「人就成了有生命的靈魂（נפש חיה，nefesh chayah）。」
靈魂使字母從隱而未顯進入顯現，先成為思維的字母，然後成為言語的字母。經文「人就成了有生命的靈魂」被解讀為指這件事。
ות״א [ותרגום אונקלוס] לרוח ממללא23 שבחינת האותיות הן בבחי׳ חיה. כי יש באדם נפש רוח נשמה חיה. נפש הוא בחי׳ אותיות מחשבה ודבור.
安克羅斯譯本[譯作]「能言的靈」，因為字母屬於生命層（חיה）。人有四個靈魂層級：נפש（Nefesh，最低層的魂）、靈（רוח，Ruach）、靈魂（נשמה，Neshamah）[以及]生命層（חיה）。נפש是思維與言語字母的層面。
安克羅斯把「有生命的靈魂」譯作「能言的靈」，因此，言語使人成為「有生命的」（חיה）靈魂，而字母的根源在於稱為חיה的靈魂層級。這裡列出的靈魂層級有נפש、רוח、נשמה和חיה；其中最低的נפש，就是思維與言語中表達出來的字母。
靈魂使字母顯現出來；安克羅斯所譯的「能言的靈」表明，字母的根源在於靈魂的高層級חיה，而נפש則是字母在思維與言語中的表達。
《Or HaTorah》（אור התורה）在 Kehot 註釋中所引的文字補充說，這或許指字母的形體，而字母的質料則來自心之氣息。《Maamarei Admur HaZaken (Inyanim)》以阿里扎爾（האריז״ל）的著述為據，引述此說：靈魂充滿字母，正如「有生命的靈魂」一語所示。
參考出處
- 1ויהי האדם לנפש חי׳ · Genesis 2:7
- 2ות״א לרוח ממללא · ראה אוה״ת חנוכה שלה, ב ”מ״מ י״ל זהו צורת האותיות אבל חומר האותיות נמשך מהבל הלב”. במאמרי אדה״ז ענינים ע׳ עז מביא זה בשם כתבי האריז״ל שנפש מליאה אותיות וכמ״ש לנפש חי׳.
- 3לרוח ממללא · Onkelos Genesis 2:7
而心臟的氣息（רוח，Ruach）就是聲音，由火、風和水構成，這是眾所周知的。而靈魂（נשמה，Neshamah）是理智理解的層面：「שדי的נשמה使他們明白。」
Ruach 是心臟的氣息，也就是聲音，結合了火、風和水。Neshamah 是理智上的理解，正如《約伯記》中的經文所說：「שדי的נשמה使他們明白。」
וחיה היא בחי׳ חכמה דהיינו מקור החכמה שלמעלה מן ההשגה ושם הוא שרש האותיות אלא שקבען בפה23 ולא שבראן שם בפה
而生命層面（חיה，Chayah）是智慧（חכמה，Chochmah）的層面，也就是高於理解力的智慧源頭；字母的根源就在那裡。只是，祂「將它們安置在口中」，而不是在口中創造它們；
Chayah 對應 Chochmah，即高於理解力的洞見源頭；字母也在那裡扎根。《Sefer Yetzirah》（ספר יצירה）說，ה׳「將字母安置在口中」；本篇 maamar 強調，祂是把字母安置在那裡，並非在那裡創造它們。
כי בריאותם והתהוותם בשרשם הוא למעלה בבחינת חיה ומשם נמשכו ונתחלקו לכ״ב אותיות לדבר בם איש ואיש כלשונו.
因為字母在其根源中的創造與形成，乃是在上方、屬於 חיה 的層面；它們由那裡引降而下，分化為二十二個字母，讓每一個人都能依照自己的語言，用它們說話。
字母是在其根源處、在 Chayah 的層面被創造的。它們從那裡引降而下，分化為二十二個字母，每個人都用自己語言中的字母說話。
靈魂的各個層次相互對應：Ruach 是聲音，Neshamah 是理解，而 Chayah 是智慧的源頭，字母在那裡扎根；口只是表達源自上方的事物。
參考出處
- 1ונשמת שדי תבינם · Job 32:8
- 2אלא שקבען בפה · ספר יצרה פ״ב.
- 3שקבען בפה · Sefer Yetzirah 2:3
20ובזה יובן ענין מארז״ל [מאמר רבותינו זכרונם לברכה] שמט״ט [שמטטרון] קושר1 קשרים לקונו מתפלותיהן של ישראל.
由此便可明白我們賢者（願其記憶蒙福）所說的話：梅塔特隆（מט״ט）以以色列的祈禱為他的造物主繫結。
賢者們說，梅塔特隆是一位高階天使，《Zohar》（זהר）認為他就是哈諾赫（Chanoch）；他以以色列的祈禱為他的造物主繫成「結」。下一段以及 Kehot 註釋的標題則提到「冠冕」。
כי הנה המלאכים מעלים התפלות לפי שדבור האדם הוא גשמי2 והמלאכים הם רוחני׳ [רוחניים] שהדבור שלהם הוא כמו מחשבה שלנו וע״י המלאך המקבל התפלה מזדככת התפלה מגשמיות לרוחניות ע״י המלאך ההוא.
因為天使會把祈禱提升上去：人的言語是物質性的，而天使是屬靈的；他們的言語如同我們的思想。祈禱經由接收它的天使，便藉著那位天使從物質性淨化為屬靈性。
天使負責把祈禱帶到上方，因為人的言語是物質性的，而天使是屬靈的：他們的「言語」如同我們的思想。祈禱經過接收它的天使時，便從物質性淨化為屬靈性。
天使會提升並淨化祈禱，因為人的言語是物質性的，而天使的言語是屬靈的。
Kehot 註釋所引的《Zohar》段落說，成為「少年」（天使梅塔特隆）的哈諾赫每天領受一百個祝福，並「為他的主人繫結」；這是本文所讀的說法，而註釋標題則寫作「繫上冠冕」，正如下一段所述。關於人類言語的物質性，Kehot 註釋也引用了《Zohar》1:23b 和 2:201b，以及《Tanya》第 40 章。
參考出處
- 1שמט״ט קושר כתרים · Zohar I, 37b
- 2שדבור האדם הוא גשמי · Zohar I, 23b
21והנה גבוה מעל גבוה עד עולם העליון שבו משכן מט״ט [מטטרון] והוא קושר כתרים שלמעלה מן הראש ומוחין.
如今，[它上升]至「高者之上尚有更高者」，直至上界；天使（מט"ט，Metatron）居於其中，並編結冠冕；這些冠冕高於頭部與心智（מוחין，mochin）。
接受祈禱的天使之上，還有一層又一層更高的層次，直至天使（מט"ט）居住的世界。他編結「冠冕」；冠冕位於頭部之上，也就是處於心智之上的層次。
וע״י זה ממשיך אותיות חדשות. כי הנה התפלה היא בקשת יה״ר [יהי רצון]1 שיתהווה בחינת רצון
藉此，他引下新的字母。因為祈禱乃是祈求：「願有意願」（יהי רצון，Yehi ratzon），使意願這一層面得以形成。
藉此，מט"ט引下新的字母。祈禱是一種祈求：「願有意願」（יהי רצון），字面意為「願意願存在」；也就是祈求一種新的意願得以形成。
שכמו שכבר נמשך רצה״ע [רצון העליון] בחכמה. הנה החכמה מחייבת ע״פ התורה אין יסורים בלא עון23 שהעון גורם יסורים ח״ו [חס ושלום] אבל ע״י התפלה יה״ר [יהי רצון] נמשך רצה״ע [רצון העליון] שלמעלה מבחינת חכמה ושם הוא רחמים פשוטים ורבו פשעיך45 כו׳.
因為，至高的意願既已引入智慧（חכמה，Chochmah）之中，智慧便依照妥拉判定：「沒有罪過，就不會有苦難」；因為罪過會招致苦難，願 ה׳不使如此。然而，藉著祈禱「יהי רצון」，便引下高於智慧這一層面的至高意願；在那裡，乃是純然的慈悲，而「你的罪愆很多」等等。
至高的意願既已表達於智慧（חכמה）之中，妥拉的智慧便判定，罪過會招致苦難。祈禱觸及高於智慧的意願；那是純然慈悲的層面，不受這種衡量所限，即使「你的罪愆很多」也是如此。《Or HaTorah》（אור התורה）在 Kehot 註釋中引述並補充說，這種引下源自「意願之主」（Baal HaRatzon），其層次高於意願本身；正如 Alter Rebbe 在《Torah Ohr》（תורה אור）〈Beshalach〉篇中對 ה׳的長久忍耐所作的解釋。
祈禱經由天使（מט"ט）提升，達到高於智慧（חכמה）的至高意願，並引下一種新的意願：超越嚴格智慧裁定範圍的純然慈悲。
Kehot 註釋所引的 Yalkut Shimoni 說，智慧（חכמה）被問及罪人的刑罰是什麼時，作出嚴格的回答；而קב״ה（Kudsha Brich Hu，意為「聖者，願祂受頌讚」）則回答，他應當悔改並獲得贖罪。另一註中引述的《Or HaTorah》指出，這種引下源自「意願之主」（Baal HaRatzon），其層次高於意願本身；所以才說：「我向『鼻之主』祈求」——祂的忍耐極為長久。
參考出處
- 1התפלה היא בקשת יה״ר · ראה קו״א לתניא ד״ה להבין מ״ש בפע״ח. סה״מ תרכ״ז ע׳ תלג.
- 2החכמה מחייבת . . אין יסורים בלא עון · ילקוט שמעוני תהלים סי׳ כה ע״פ טוב וישר רמז תשב.
- 3אין יסורים בלא עון · Shabbat 55a:17–18
- 4כי הנה התפלה . . ורבו פשעיך · מובא באוה״ת פ׳ בהעלותך ע׳ תד.
- 5נמשך רצה״ע . . ורבו פשעיך · באוה״ת פ׳ בהעלותך ע׳ תד ”והמשכה זו מבחי׳ בעל הרצון שלמעלה מבחי׳ רצון כמו שיובן ממ״ש בת״א בד״ה בשלח פרעה בענין כמה ארך אפים כו׳ שהוא למעלה מעלה מבחי׳ רצון ונק׳ בעל הרצון וע״ז אמרו לבעל החוטם אני מתפלל כמ״ש למען שמי אאריך אפי ותהלתי אחטם לך ועמ״ש בלקו״ת בד״ה מה יפו פעמייך בנעלים” עכ״ל.
22וזהו שארז״ל [שאמרו רבותינו זכרונם לברכה] כשישראל אומרים יהא שמו הגדול מבורך1 כו׳ הקב״ה מנענע בראשו. פי׳ שמנענע וממשיך בראשו הוא רצה״ע [רצון העליון] ב״ה
這正是我們的賢哲（願他們的記憶蒙福）所說的：當以色列人說「願祂偉大的名受頌讚」等等，קב״ה（Kudsha Brich Hu，意為「聖者，願祂受頌讚」）便點頭。也就是說，祂點動並引下祂的「頭」；這「頭」就是至上的意願（רצון，ratzon），願祂受頌讚；
塔木德說，當猶太人回答「願祂偉大的名受頌讚」時，קב״ה便點頭。這篇 maamar 將「頭」解作至上的意願； ה׳回應時「動」此意願，並將它引下。在《Likkutei Torah》（לקוטי תורה）Shelach（48b）中——Kehot 的註釋所引——阿德莫爾哈扎肯（אדמו״ר הזקן）詳細闡明， ה׳的「頭」就是至上的意願，而祂點頭就是將它引下到下界。
כי אותו מבקשים יהא שמו הגדול מבורך שיהא ברוך ונמשך שמו הגדול שלמעלה מבחינת השתלשלות שהוא גדול ומהולל מאד.
因為這正是所祈求的：「願祂偉大的名受頌讚」——願祂那偉大的名蒙受祝福並被引下；這名位於世界層層下延的鏈條（השתלשלות，hishtalshelus）之上的層面，因為它「偉大而極受讚頌」。
這正是這些話所祈求的：願祂偉大的名——它高於整個世界層層下延的鏈條——蒙受「祝福」，也就是被引下。它「偉大而極受讚頌」，超越一切世界。
「願祂偉大的名受頌讚」是在祈求將 ה׳超越一切世界的意願引下；塔木德所說 ה׳點頭的意象，就是這種引下。
第11段註釋所引的《Likkutei Torah》段落，也以同樣的方式解釋「祝福」：它是引下，如同嫁接枝條。
參考出處
- 1שארז״ל כשישראל אומרים יהא שמו הגדול מבורך · Berakhot 3a:14
23והמשכת רצה״ע [רצון העליון] הזה הוא ע״י העלאת אותיות התפלה לשרשן ומקורן כתר העליון ע״י מט״ט [מטטרון]. והיינו לפי ששרש האותיות היא בכתר העליון למעלה מבחי׳ חכמה ומוחין אלא שראשית הגלוי היא בחכמה שא״א להשכיל ולהשיג כל דבר מושכל כ״א ע״י אותיות.
這一上層意願（רצון，ratzon）的引下，是藉著梅塔特隆（מט״ט，Metatron），將祈禱的字母提升至其根源與本源——至高的冠冕（כתר，Keser）。也就是說，這是因為字母的根源在至高的כתר，高於智慧（חכמה，Chochmah）與心智（מוחין，mochin）的層面；只是，啟示的起始處在חכמה，因為任何可理解之事，若不透過字母，便無法理解並掌握。
當祈禱的字母經由梅塔特隆提升至其根源——高於心智的至高כתר——上層意願便被引下。字母根植於כתר，高於智慧；然而，啟示始於חכמה，因為任何事物若不透過字母便無法被理解。因此，將祈禱的字母提升至其根源，便會引下上層意願。
אבל האותיות עצמן אינן בחי׳ שכל שא״א לשכל המושג להשיג ענין מהות האותיות בעצמותם אלא שהן לבוש השכל
可是，字母本身並不屬於理智的層面，因為可被把握的理智無法掌握字母本身的本質；相反，字母是理智的衣裳。
字母本身並不是理智：心智無法掌握字母本身究竟是什麼。字母是理智的衣裳。
והלבוש הזה הוא מבחי׳ חיצוניות עליון שירד ונתפשט למטה להלביש את השכל. ומשם יורד עוד להיות אותיות מחשבה ודבור:
這件衣裳源自上層的外在層面（חיצוניות，chitzoniyus）；這外在層面下降並向下展開，以衣裳包覆理智。由此，它又進一步下降，成為思想與言語的字母。
這件衣裳源自上層的חיצוניות；它下降並展開，以衣裳包覆理智。由此，字母又進一步下降，成為思想與言語的字母。
字母的根源在高於理智的כתר；它們如衣裳般包覆חכמה，並下延至思想與言語。因此，將祈禱的字母提升至其根源，便會引下上層意願。
托拉：原初者的比喻 ¶24–30
24והנה התורה נתלבשה באותיות ג״כ עד״ז שאותיות התורה שרשן למעלה מעלה מבחי׳ התורה. דאורייתא מחכמה נפקת12 והאותיות שרשן למעלה בבחי׳ כתר.3
現在，妥拉也以這種方式披上字母：妥拉的字母，其根源遠高於妥拉本身的層次。因為「妥拉源自智慧（חכמה，Chochmah）」，而字母的根源則在更高之處，位於冠冕（כתר，Keser）的層面。
妥拉也披上字母；而妥拉字母的根源，遠高於妥拉本身的層次。《Zohar》（זהר）說，妥拉「源自智慧」，也就是神聖智慧；然而，妥拉字母的根源在冠冕，位於智慧之上。《Likkutei Torah》（לקוטי תורה）〈Chukas〉中，阿德莫爾哈扎肯（אדמו״ר הזקן）提及這篇 maamar，並闡明其中要點：在較低的層次，智慧高於字母；但就根源而言，字母反而更高，因為正如 Ramaz 所寫，它們來自冠冕的智慧之上的「空氣」（אוירא，avira）。
「字母」（אותיות，otiyos）一詞源自「來到」（אתא，asa）一詞；它表示引下，因為字母就是引下的媒介，藉著它們並透過它們，妥拉才得以被引下而形成。
希伯來文「字母」（אותיות）一詞，與「來到」（אתא）有關；這是《以賽亞書》21:12「早晨來到」中的亞蘭文用詞，表示來臨與引下。《Maamarei Admur HaZaken（Inyanim）》在 Kehot 的註釋中指出，otiyos 本身就是一個亞蘭文詞。字母是渠道，光藉著這些渠道被引下，從而形成妥拉。
如同言語的字母，妥拉的字母也根源於冠冕，位於妥拉智慧之上；它們並且作為渠道，將妥拉引下。
《Or HaTorah》（אור התורה）在一則 Kehot 註釋中引述此處，並提出一個難題：《Torah Ohr》（תורה אור）的 maamar〈LeSusasi〉說，妥拉的言語根源於至高的智慧；而紅海分開時，人們必須保持沉默，因為當時顯現的是冠冕。5640 年的 Hemshech〈Matzah Zo〉補充說，字母「被降低，成為一件衣裳，使妥拉之光得以在其中顯現」。
參考出處
- 1דאורייתא מחכמה נפקת · Zohar II, 121a
- 2דאורייתא מחכמה נפקת · Zohar, Yitro 21:378–22:389
- 3והאותיות שרשן למעלה בבחי׳ כתר · באוה״ת יתרו ע׳ תשצג הקשה ”וצ״ע בד״ה לסוסתי בתו״א פ׳ בשלח אומר הדבור תורה שרשו מחכמה עילאה סוסין דוכרין ובקי״ס צ״ל ואתם תחרישון לפי שהגילוי מכתר” ע״ש. בהמשך מצה זו תר״מ סעי׳ ה׳ ע׳ קכה: ”ולכן נשפלו להיות לבוש שבהם יתגלה אור התורה”. ע״ש.
- 4ואותיות מלשון אתא · Isaiah 21:12
- 5והנה התורה נתלבשה . . שבהן ועל ידן נמשך להיות התורה · מובא באוה״ת נ״ך כרך ב ע׳ תתקו. המשך מצה זו תר״מ ע׳ קכה.
其意是：經上寫道：「正如原初者的譬喻所說」；這就是《妥拉》，因為《妥拉》被稱為「原初者的譬喻」。
在《Shmuel》（שמואל）一書中，大衛（דוד）引用「古代者的箴言」（משל הקדמוני，mashal hakadmoni）。本篇 maamar 將其解作「原初者的譬喻」；這是《妥拉》的稱謂，因為《妥拉》乃 ה׳的譬喻；拉希（רש״י）如此解釋（Makkos 10b）。在《Torah Ohr》（תורה אור）之〈Megillas Esther〉（מגילת אסתר）（98b）中，阿爾特雷貝（אדמו״ר הזקן）解釋，「世界的原初者」本身就是無限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof），超越環繞一切世界之光（סובב כל עלמין，sovev kol almin）與充滿一切世界之光（ממלא כל עלמין，memalei kol almin）兩者。
וביאור הדבר ההוא כי הנה ענין המשל הוא להמשיל את הנמשל באופן שיובן מתוך המשל.
對此的解釋是：譬喻的作用，在於以譬喻來呈現所喻之義（נמשל，nimshal），使人能從譬喻中理解它。
譬喻藉著另一事物呈現一個觀念，即所喻之義（נמשל），使人能由此理解該觀念。
והרי המשל הוא ענין אחר שאינו מהות הנמשל. אלא שהנמשל מובן מתוכו ע״י שדומה לו בצד מה.
然而，譬喻是另一種事物，並非所喻之義的本質；只是，人能從譬喻中理解所喻之義，因為它在某一方面與所喻之義相似。
譬喻絕非觀念本身；它只在某一方面與觀念相似，而人正是透過這種相似性把握該觀念。
《妥拉》被稱為「原初者的譬喻」：如同任何譬喻，它並非所指之物本身，而是藉以理解所指之物的一種相似表達。
參考出處
- 1כאשר יאמר משל הקדמוני · I Samuel 24:14
- 2שהתורה נקראת בשם משל הקדמוני · Makkot 10b:3–4
- 3שהתורה נקראת בשם משל הקדמוני · Rashi on Makkot 10b:3:1
26וז״ש [וזהו שכתוב] וביד הנביאים אדמה.1 וחז״ל [וחכמינו זכרונם לברכה] המשילו מראה הנבואה לאספקלריא2 שכמו שרואין באספקלריא הגם שנראית דמות הצורה בתמונתה ובצלמה ממש מ״מ אין זאת גוף הצורה עצמה ממש אלא דמותה ותמונתה.
這就是經上所說：「我藉著先知被比作。」我們的聖賢，願其記念蒙福，把先知的異象比作鏡子（אספקלריא，aspaklaria）：正如人在鏡中觀看，雖然形體的肖像確實以其形狀和影像呈現，然而這並非形體本身的實體，只是它的肖像與影像；
何西阿說，ה׳藉著先知「被比作」（אדמה，adameh；與「形象」（דמות，demus）同根），而聖賢把先知的異象比作觀看鏡子（אספקלריא）。人在鏡中看見某種形體的忠實摹像，但所見終究只是它的肖像與影像，而不是形體本身。
כך כל השגת הנביאים באלקותו ית׳ אין זה אלא בחי׳ דמות ודמיון.
同樣，眾先知對祂的אלקות（願祂受頌讚）所作的一切領悟，都只屬於形似與相似的層面。
同樣，眾先知所領悟的關於祂的一切，都是形似與影像，而不是祂的本質。
先知的預言，如同鏡中影像或比喻，呈現出對ה׳אלקות的真實摹寫，卻不是ה׳的אלקות本身。
參考出處
- 1וביד הנביאים אדמה · Hosea 12:11
- 2וחז״ל המשילו מראה הנבואה לאספקלריא · Yevamot 49b
27והיינו כמו בחי׳ משל שממנו מובן הנמשל. אבל באלקותו ית׳ ממש כתיב כי לא יראני1 כו׳ וכמשארז״ל [וכמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה].23
也就是說，這好比一個比喻，藉著它便能明白比喻所闡明的事物。然而，至於祂本身的אלקות，經上說：「因為[人]不得看見我」，等等；我們的先賢也曾如此說。
預言藉著比喻所傳達的意旨來領會 ה׳。 ה׳本身不可見，正如經文所說：「因為人不得看見我而存活」，我們的先賢也曾教導（Bamidbar Rabbah（במדבר רבה），Naso（נשא）末尾）：即使是承載寶座的神聖活物（חיות，Chayos），也看不見榮耀。
וז״ש [וזהו שכתוב] בשלמה וידבר שלשת אלפים משל4 על כל דבר מד״ת [מדברי תורה]5 כו׳ דהיינו שאמר על כל דבר מד״ת [מדברי תורה] רוחניות הענין
這就是經上論到所羅門（שלמה）所說的：「他講了三千個比喻」，涉及妥拉言詞中的每一項內容，等等。也就是說，他為妥拉言詞中的每一項內容，講述了其靈性意義。
經上記載，所羅門王講了「三千個比喻」；《塔木德》說，他就妥拉的每一項內容都講了比喻。本篇解釋說，他為每一項內容講述了其靈性意義。
כמו מצות קרבנות מן הבהמה. ומקריבים חלב ודם ע״ג [על גבי] המזבח בכהן ובגדי כהונה והיה אומר ענין הקרבנות ברוחניות ומהו נקרא חלב ודם ברוחניות ומהו כהן ומהו בגדי כהונה.
例如，牲畜祭獻的誡命（מצות，mitzvos）：其中脂油和血要由祭司（כהן，kohen）穿著祭司服飾，獻在祭壇上。他會以靈性的層面闡釋祭獻的事，說明在靈性層面上何謂脂油和血，何謂祭司，以及何謂祭司服飾。
例如，在牲畜祭獻的律法中，脂油和血由祭司（כהן）穿著祭司服飾獻在祭壇上；他會闡釋脂油和血在靈性上的含義，以及祭司和祭司服飾各自代表什麼。每一條物質層面的律法，都是某種靈性實在的比喻。
ה׳本身超越視覺所能及；所羅門的三千個比喻，闡明了妥拉律法的靈性意義，例如祭獻的律法。
《Or HaTorah》（אור התורה）在一則 Kehot 註釋中指出，本篇在此說，字母作為器皿，在其根源處高於光；然而前文曾說，「有」主要是由字母創造的。對此的解釋是：字母只在其根源處較高；但當它們沿著許多層次向下延展時，便低於智慧（חכמה，Chochmah）。
參考出處
- 1כי לא יראני · Exodus 33:20
- 2וכמשארז״ל · במד״ר ס״פ נשא.
- 3כי לא יראני כו׳ וכמשארז״ל · Bamidbar Rabbah 14:22
- 4וידבר שלשת אלפים משל · I Kings 5:12
- 5על כל דבר מד״ת · Eruvin 21b:21
28והנה גבוה מעל גבוה כמה מדרגות רוחניות זו למעלה מזו. והשיג שלמה בחכמתו שלשת אלפים משל.1 דהיינו שלשת אלפים מדרגות2 זו למעלה מזו.
如今，[有]許多靈性層級，乃是「高過高者」，一層高於一層。所羅門（שלמה）以其智慧，領悟了三千個比喻，也就是三千個層級，一層高於一層。
有許多靈性層級，一層高於一層；所羅門的智慧達到了其中三千個：「三千個比喻」就是三千個層級。在《Torah Ohr》（תורה אור）〈Megillas Esther〉（מגילת אסתר，122b）中，Alter Rebbe 解釋了原因，Kehot 的註釋引述了這段內容：托拉至高智慧若要降臨較低的世界，就必須披覆在一個比喻中，接著再披覆在那個比喻的比喻中，如此等等，直到三千層。
וכולם אינן רק3 בחינת משל לגבי בחינת אלקות ממש השורה ומתלבש בתורה.
然而，所有這些都只是比喻的層面；相較之下，真正的אלקות安住於托拉之中，並披覆在托拉之中。
然而，所有這些層級，相較於安住於托拉之中並披覆在其中的真正אלקות，都只不過是比喻。
所羅門的三千個比喻就是三千個靈性層級；相較於披覆在托拉中的אלקות，這些層級全都只是比喻。
參考出處
- 1שלשת אלפים משל · I Kings 5:12
- 2שלשת אלפים מדרגות · ראה לקמן קכב, ב. ובאוה״ת שם.
- 3וכולם אינן רק בחי׳ משל · ראה בהדרן על הרמב״ם תשמ״ט הערה 31.
29והנה שלמה לא השיג אלא שלשת אלפים משל. אבל באמת כך הוא עד רום המעלות לאין קץ שכולם אינן רק בחינת משל לקדמונו של עולם. דהיינו אור א״ס ב״ה ממש שלמעלה מעלה מבחי׳ וגדר השתלשלות
現在，所羅門（שלמה）所領會的只有三千個譬喻。然而，真實情形是：直至無窮盡的最高層次，情形皆是如此；一切都不過是相對於「世界的原初者」而言的一種譬喻。也就是說，乃是無限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof）本身，願祂受頌讚；祂遠遠超越世界層層下延的鏈條（השתלשלות，hishtalshelus）的層面與範疇。
所羅門所領會的有三千個層次，但實際上，這個系列無窮無盡地延伸下去。然而，無論層次多高，都只是相對於「世界的原初者」而言的一種譬喻，也就是無限之光本身；祂超越整個世界層層下延的鏈條。
לא בבחי׳ ממלא ולא בבחינת סובב רק שהתורה נמשכה משם ע״י בחינת אותיות והמשכות.
[它]既不處於充滿一切世界之光（ממלא כל עלמין，memalei kol almin）的層面，也不處於環繞一切世界之光（סובב כל עלמין，sovev kol almin）的層面。只是，妥拉是藉著字母與引降，從那裡引下來的。
那道光超越了 ממלא כל עלמין 與 סובב כל עלמין 兩者，因為兩者仍然都與世界有所關聯。然而，妥拉是藉著字母與渠道，從那裡被引下來的。
一切無窮盡的層次，都不過是無限之光本身的譬喻；無限之光甚至超越 סובב כל עלמין，而妥拉則透過字母從那裡而來。
Kehot 對第25段（Megillas Esther）的註釋所引的《托拉奧爾》（תורה אור）段落，也闡明了同一要點：סובב כל עלמין 與 ממלא כל עלמין 都與諸世界有所關聯；而 ה׳的本質根本不屬於世界這一範疇，所以稱祂為「世界的原初者」。
30וע״ז ארז״ל [אמרו רבותינו זכרונם לברכה] דוד הע״ה [העליו השלום] היה מחבר1 תורה של מעלה בהקב״ה.2 דהיינו שהמשיך אותיות התורה מאוא״ס [מאור אין סוף] ב״ה ממש.
對此，我們的賢者（願其記憶蒙福）曾說：大衛王（דוד），願他平安，會把上界的妥拉與קב״ה（Kudsha Brich Hu，意為「聖者，願祂受頌讚」）連結起來。也就是說，他把妥拉的字母從無限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof）本身引降下來；願祂受頌讚。
早期的卡巴拉著作 Sefer HaBahir 說，大衛王藉著持續不斷的研習，「會把上界的妥拉」與קב״ה（Kudsha Brich Hu，意為「聖者，願祂受頌讚」）連結起來。本篇 maamar 解釋說，他把妥拉的字母從 אור אין סוף 本身引降下來；在 Likkutei Torah（לקוטי תורה）的 Shelach（51a）中，阿爾特雷貝（אדמו״ר הזקן）引用了同一段話，並解釋上界的妥拉也由引降而成，但其性質完全不同。
ועז״נ [ועל זה נאמר] אשר יעשה אתם האדם3 כו׳. לעשות אותם. שעשיית התורה היא ע״י האדם. וכמארז״ל [וכמאמר רבותינו זכרונם לברכה] מעלה אני4 עליכם כאלו עשאוני.5
關於此，經文說：「人所要行的」等等；「造就它們」，因為妥拉乃是藉著人而造就的。正如我們的賢者（願其記憶蒙福）所說：「我把這算在你們身上，彷彿是你們造了我。」
「人所要行的」這句經文，被解讀為「造就」：妥拉是由人「造就」的。正如賢者所說，ה׳把遵行妥拉的人看作彷彿「你們造了我」一般。
וזהו ותורה אור6 שהתורה מאירה אוא״ס [אור אין סוף] ב״ה ממש. אך אין אור התורה עולה בשם אור אלא ע״י נר מצוה:
這就是[「妥拉是光」的意思]：妥拉照耀出 אור אין סוף 本身，願祂受頌讚。然而，妥拉之光只有透過「誡命（מצוה，mitzvah）是一盞燈」，才稱得上「光」。
這就是妥拉被稱為「光」的原因：它照耀出 אור אין סוף 本身。然而，妥拉之光只有透過「誡命（מצוות，mitzvos）是一盞燈」，才配稱為「光」。
人把妥拉的字母從無限之光引降下來，因而「造就」妥拉；但妥拉之光只有透過誡命（מצוות，mitzvos）這盞燈才得以照耀。
在 Sefer HaBahir 中，大衛的研習把上界的妥拉與קב״ה（Kudsha Brich Hu，意為「聖者，願祂受頌讚」）連結起來；因為每當一個人為妥拉本身而研習妥拉，上界的妥拉便與祂連結。
參考出處
- 1ארז״ל דוד הע״ה היה מחבר · ספר הבהיר מובא בלקו״ת פ׳ שלח נא, א. בדרך מצותיך עה, ב מציין לזח״ג רכב, ב (כנראה שזהו ציון המו״ל הראשון). וכ״ה באוה״ת נ״ך כרך ב ע׳ תקיד. ראה ספר הבהיר סי׳ קצו.
- 2היה מחבר תורה של מעלה בהקב״ה · Sefer HaBahir 196
- 3אשר יעשה אותם האדם · Leviticus 18:5
- 4מעלה אני עליהם כאלו עשאוני · Zohar III, 113b
- 5מעלה אני עליכם כאלו עשאוני · Vayikra Rabbah 35:7
- 6ותורה אור · Proverbs 6:23
空氣：光的源頭 ¶31–35
解釋如下：燈光之所以能照耀，是因為光的周圍有空氣；若沒有空氣，燈火便會熄滅，完全不能發光。
火焰只有在周圍有空氣時才會發光；沒有空氣，它就會熄滅。在《Likkutei Torah》（לקוטי תורה）〈Chukas〉（65d）中——Kehot 的註釋引述了這段——阿德莫爾哈扎肯（אדמו״ר הזקן）也用了同一個比喻：在屋內，一盞燈便足夠；但在地窖中，空氣濃濁，便需要強光，而微弱的火焰可能會熄滅。
ולכן אין כופין כלי ע״ג [על גבי] הנר בשבת2 שלא יכבה שמחמת כפיית הכלי מונע האויר שסביב האור.
因此，安息日（שבת，Shabbos）不可將器皿倒扣在燈上，以免燈火熄滅；因為倒扣器皿會阻隔光周圍的空氣。
因此，安息日不可將器皿倒扣在燈上：這會切斷空氣，使火焰熄滅。
物質的空氣使火焰得以發光，正如安息日不可覆蓋燈火的律法所顯示的；這篇 מאמר（maamar）將在靈性的「空氣」中找到同樣的情形。
參考出處
- 1שיש אויר סביב האור · ראה לקו״ת סה, סע״ד. אתהלך לאזניא ע׳ צט. סה״מ תרע״ח ע׳ שיז.
- 2אין כופין כלי ע״ג הנר בשבת · בדרך מצותיך עה, ב. ובאוה״ת ויקרא כרך ב ע׳ תקכ מציין ”כמ״ש המג״א ססי׳ רע״ז ס״ק ט”. וכ״ה בשו״ע אדה״ז שם.
也就是說，空氣（אויר，avir）使燈光發出光輝，因為 אויר 這個字由光（אור，or）和字母 י׳（yud）組成；[而]空氣是光的來源。
空氣使火焰發光，因為 אויר 這個字由 אור 加上一個 י׳ 構成；אויר 是光的來源。Kehot 註釋所引的 Yonasi 5640 maamar 說明，אויר 是 י׳ 的根源，而 י׳ 是處於隱藏狀態的光，之後會進入顯露。
כי היו״ד שבהעלם אותיות אויר הוא העלם האור ובו ועל ידו נמשך ויוצא האור מההעלם אל הגילוי.
因為隱藏在 אויר 這個字中的 י׳，正是光的隱藏狀態；光在其中，並藉著它被引出，從隱藏狀態中出來而進入顯露。
隱藏在 אויר 中的 י׳，就是處於隱藏狀態的光。光藉著這個 י׳ 從隱藏中顯露出來。在 Likkutei Torah（לקוטי תורה）Pinchas 77a 中，阿德莫爾‧哈扎肯（אדמו״ר הזקן）提到這一解釋：帶有 י׳ 的 אויר，是 Torah 字母的來源。
אויר 是帶有隱藏的 י׳ 的 אור：光從隱藏狀態進入顯露的隱藏根源。
Kehot 註釋所引的 Pardes（Pardes Rimonim，פרדס רמונים，R. Moshe Cordovero 所著）將 אויר 列為卡巴拉術語之一，並依據 רעיא מהימנא（Raaya Mehemna，《Zohar》（זהר）的一部分）的說法，將它認定為美與和諧（תפארת，Tiferes），即中柱。Torah Ohr（תורה אור）頁邊一位哈西德的註釋，另引了 Tosafos 對 Chullin 127a 的討論，談到生活在火與空氣中的生物。
參考出處
- 1שאויר — אותיות אור י׳ · Zohar I, 16b
- 2שהאויר הוא מקור האור · Chullin 127a:11–13
33והיינו כמו בחינת אותיות שלמעלה מהתורה ושם הוא שרש ומקור המצות שהן מושרשות ברצה״ע [ברצון העליון] ב״ה שלמעלה מהחכמה בחי׳ דאורייתא מחכמה נפקת.
這就如同高於妥拉（תורה，Torah）的字母這一層面；那裡正是誡命（מצות，mitzvos）的根源與本源。誡命根植於至高意願（רצון，ratzon）之中——願祂受祝福——；此意願高於智慧（חכמה，Chochmah）；智慧正是「妥拉出自智慧」所指的層面。
這就如同高於妥拉的字母。誡命根植於那裡：根植於高於智慧的至高意願；智慧正是妥拉出自智慧所指的那一層面。
ולכן בעשיית המצות שהן בבחינת העלאה מלמטה למעלה למקורן ושרשן בחי׳ אוי״ר [אויר] אור י׳ גורם להאיר אור התורה1
因此，遵行誡命——這些誡命屬於由下而上的提升，回歸其源頭與根本，即空氣（אוי״ר，avir）這一層面，或[以及]「光」加上一個字母י（אור י׳，or yud）——會使妥拉之光發亮，
遵行誡命使它們由下而上提升，回到其根源；這一層面稱為空氣，也可看作「光」加上一個字母י。正如空氣使火焰發亮，誡命使妥拉之光發亮。
因為所有誡命都稱為義行與施予（צדקה，tzedakah），正如經上所說：「若我們謹慎遵行這一切誡命，這就成為我們的義行。」等等。
所有誡命都稱為tzedakah（義行，也有施予之意），正如經文所說：「若我們謹慎遵行這一切誡命，這就成為我們的義行。」在Likkutei Torah（לקוטי תורה）的Re’eh（23c）中，Kehot註釋所引的這段文字裡，阿德莫爾·哈扎肯（אדמו״ר הזקן）解釋，tzedakah是所有誡命的總體表達；誡命守護並維繫妥拉之光。
誡命根植於高於妥拉智慧的至高意願，也就是靈性的אוי״ר；遵行誡命使妥拉之光發亮，而所有誡命都稱為צדקה。
參考出處
- 1להאיר אור התורה · ראה אוה״ת תרומה ע׳ א׳שעח.
- 2כל המצות נק׳ בשם צדקה · ראה גם לקו״ת ראה כג, ג. שה״ש לח, א. ובכ״מ. ד״ה וידבר כו׳ וארא אל אברהם תשי״ד.
- 3וצדקה תהי׳ לנו · Deuteronomy 6:25
而施予窮困者與困苦者的慈善施予（צדקה，tzedakah），乃是將生命力引下並賜予他們，使「低微者的靈得以甦醒」。
施予窮人的慈善使他們得以維生；正如以賽亞的話所說，使「低微者的靈得以甦醒」。
וכך מעוררים למעלה בחי׳ המשכות להחיות רוח שפלים דקמיה כולא כלא חשיב2 והכל נק׳ שפלים ודלים אצלו ית׳. וההמשכות וההשפעות הן הן אור התורה. כי אור ושפע הכל א׳.
如此一來，在上方也會引發某種流注，使「低微者的靈得以甦醒」；因為「在祂面前，一切都算不得什麼」，而相對於祂，萬有都被稱為低微而貧乏。願祂受頌讚。這些流注與賜予本身就是托拉之光，因為光與流注原是一體。
同樣地，我們在下方所行的 צדקה，會引發自上而來的流注，以使低微者得以甦醒；因為在 ה׳ 面前，一切都如同虛無，而一切受造物相對於祂，都是「低微而貧乏」的。祂所賜予的流注本身就是托拉之光，因為光與流注是一體。
下方的 צדקה 會引發 ה׳ 在上方對一切受造物施行的 צדקה；因為在祂面前，萬有都是「貧乏」的；而這一流注就是托拉之光。
參考出處
- 1להחיות רוח שפלים · Isaiah 57:15
- 2דקמיה כולא כלא חשיב · Zohar, Introduction 20:188–22:199
35וזהו שארז״ל [שאמרו רבותינו זכרונם לברכה] כל האומר אין לי אלא תורה1 אפילו תורה אין לו רק צ״ל תורה וגמ״ח [וגמילות חסדים]
這就是我們的賢者（ז״ל）所說的：「凡是說『我除了妥拉（תורה，Torah）之外別無所有』的人，連妥拉也沒有。」相反地，必須兼有妥拉與慈善行為（גמ״ח，gemilus chasadim），
《塔木德》說，聲稱自己只有妥拉的人，連妥拉也沒有。人必須既有妥拉，也行慈善之事（gemilus chasadim）。
כי בלא גמ״ח [גמילות חסדים] זו צדקה אין אור התורה מאיר לו.
因為若沒有慈善行為——也就是慈善施予（צדקה，tzedakah）——妥拉之光便不會照耀他。
若沒有慈善之事，也就是慈善施予（tzedakah），妥拉之光便不會照耀一個人。
וזהו אפי׳ [אפילו] תורה אין לו. פי׳ שאין התורה שייכה ומתייחסת אליו רק התורה היא בחי׳ אותיות הנ״ל.
這就是[「連妥拉也沒有」的意思]：也就是說，妥拉並不屬於他，也與他無關；相反地，妥拉是上述字母的層面。
這就是「連妥拉也沒有」的意思：這樣的人所學的妥拉並不真正屬於他；它仍停留在上述字母的層面。
וזהו אמשיך רוח ואייתי רוח.2 פי׳ רוח היינו בחינת אוי״ר [אויר] הנ״ל ומתחלה אמשיך מקור בחי׳ אותיות. ואח״כ אייתי וממשיך המשכת אור א״ס ב״ה בחכמה ראשית גילוי האותיות להיות התורה אור:
這就是[「引出靈，並帶來靈」的意思]。也就是說，「靈」（רוח，ruach）指的是上述空氣（אויר，avir）的層面：首先「引出」字母這一層面的源頭；然後「帶來」，將無限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof）（願祂受祝福）引入智慧（חכמה，Chochmah）——字母開始顯露之處——使妥拉成為光。
這就是《Zohar（זהר）》所說的「引出靈，並帶來靈」。「靈」（ruach）也有風或空氣之意，指的是上述空氣（avir）：首先，上升的力量「引出」字母的源頭；然後它「帶來」，將無限之光引入字母最初顯現的智慧（Chochmah）中，使妥拉成為光。
沒有慈善之事，妥拉便缺少它的光；慈善施予如同火焰所需的空氣，先觸及字母的源頭，然後將無限之光帶入妥拉的智慧之中。
參考出處
- 1כל האומר אין לי אלא תורה · Yevamot 109b:4–5
- 2אמשיך רוח ואייתי רוח · Zohar II, 162b
右側的門框經匣，左側的哈努卡燈 ¶36–39
36ובזה יובן ענין מזוזה מימין ונר חנוכה משמאל כי מזוזה היא בחי׳ העלאה ממטה למעלה כמו בחי׳ המצות.
如此，便可理解「右邊安置門框經卷（מזוזה，mezuzah），左邊安置光明節燈（חנוכה，Chanukah）」的含義。因為 מזוזה 是由下而上的提升這一層面，如同誡命（מצות，mitzvos）這一層面。
這說明了為何門框經卷安置在右邊，而光明節燈安置在左邊。門框經卷如同所有誡命，都是由下而上的提升。《Sefer HaMaamarim》（ספר המאמרים）5635 年版——Kehot 註釋所引——如此概括這篇論述（מאמר，maamar）：門框經卷將字母提升至其根源，即空氣（אויר，avir）；藉此，妥拉（תורה，Torah）之光，也就是光明節燈（נר חנוכה，ner Chanukah），便被引下。
וענין המזוזה הוא שכותבין פ׳ שמע והיה אם שמוע שכתוב שם אחד ואהבת בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך1 בחי׳ העלאה.
而門框經卷的內容，是書寫「聽」經文（שמע，Shema）與「若聽從」經文（והיה אם שמוע，VeHayah Im Shamoa）；其中寫有「一」，以及「你要盡心、盡性、盡力去愛」——這是提升的層面。
門框經卷包含「聽」與「若聽從」這兩段經文，談到 ה׳ 是「一」，並命令人盡心、盡性、盡力地愛祂。這些內容表達了萬有向 ה׳ 提升。
門框經卷體現了提升：其中關於 ה׳ 的合一以及全然之愛的話語，將萬有提升至祂那裡。
《Or HaTorah》（אור התורה）在 Kehot 註釋所引之處，引述《Shoshan Sodos》（שושן סודות）說，門框經卷將勝利（נצח，Netzach）與光輝（הוד，Hod）提升至慈愛（חסד，Chesed）與克制（גבורה，Gevurah），再由此提升至至高的冠冕（כתר，Keser）；並引述祈禱書（סידור，Siddur），說明因此門框經卷的誡命引下一種環繞之光，守護人及其財物。《Sefer HaMaamarim》5635 年版概括這篇論述：門框經卷這項誡命將字母提升至其根源，即空氣這一層面；藉此，妥拉之光——也就是光明節燈——便被引下。
參考出處
- 1ואהבת בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך · Deuteronomy 6:5
37וקובעין בפתח הבית להעלות הבית וכל אשר בו כל רכושו וקנינו בכל התיבות להיות בטלים לאהבת ה׳ בכל מאדך בכל ממונך.1
它固定在房屋入口處，為的是提升這房屋及其中的一切——他所有的財產與所有物，連同各個箱篋中的一切——使這一切都在對 ה׳ 的愛中自我消融：「盡你的一切力量」，也就是用你所有的財物。
門框上的經文卷軸（מזוזה，mezuzah）固定在入口處，為的是提升房屋及其中的一切，也就是一個人所有的財物，使它們都在對 ה׳ 的愛中自我消融。賢者們將「盡你的一切力量」解釋為「用你所有的財物」。
ולכן קובעין המזוזה בימין כי וימינו תחבקני כאדם החובק את חבירו שמקרבו אצלו כך נמשך ימין מקרבת להעלות אליו ית׳ כל הבא לקרב אליו ית׳.2
因此，מזוזה 固定在右側，因為「祂的右手環抱著我」；這就像一個人環抱朋友、把他拉近自己身邊一樣。同樣，「使人親近的右方」也被引降下來，為要將每一個前來親近祂（願祂受頌讚）的人，都提升到祂（願祂受頌讚）那裡。
它安置在右側，因為右手會環抱並拉近，正如「祂的右手環抱著我」所說。右方會將每一個尋求親近 ה׳ 的人提升到 ה׳ 那裡。
אבל נ״ח הוא המשכת אור התורה. כי היונים רצו להשכיחם תורתך ולכן הוא משמאל. כי מימינו אש דת3 למו4 שהתורה נמשלה לאש כנודע.5
但哈努卡燈（נ״ח，ner Chanukah）所引降的，是妥拉（תורה，Torah）之光。因為希臘人曾企圖使他們忘記「祢的妥拉」；因此，燈設在左側。因為經上說：「從祂右手而來的火焰般的律法賜給他們」；眾所周知，妥拉被比作火。
哈努卡燈代表相反方向的運作：它把妥拉之光引降下來；希臘人曾試圖使以色列忘記這道光，正如哈努卡感恩祈禱文所說。燈設在左側；「祂右手中有火焰般的律法賜給他們」這句經文顯示，妥拉如火一般從右方而來，而接下來幾段會解釋，為何它的光必須達到左方。
門框經卷在右側，將房屋及其財物提升到 ה׳ 那裡；哈努卡燈在左側，引降妥拉之光——正是希臘人企圖使以色列忘記的那道光。
參考出處
- 1בכל ממונך · Berakhot 54a:6
- 2כאדם החובק . . לקרב אליו ית׳ · ראה ביאורי זהר לכ״ק אדמו״ר הצמח צדק פ׳ יתרו ע׳ רמג.
- 3מימינו אש דת · ברכה לג, ב.
- 4מימינו אש דת למו · Deuteronomy 33:2
- 5כי מזוזה היא בחי׳ העלאה . . כל הבא לקרב אליו ית׳ · מובא באוה״ת דברים כרך ו ע׳ ב׳רפב וז״ל ”והנה מ״ש כי המזוזה היא העלאה זה כמשנת״ל ססעי׳ ה [נדפס באוה״ת ואתחנן ע׳ שנג] בשם השושן סודות שהיא להעלות נו״ה לחו״ג ומשם לכ״ע, ועיין בסידור שער החנוכה סד״ה להבין שורש ענין מזוזה מימין גבי ומעתה הנה יובן שורש ענין משארז״ל דמזוזה מימין, שם פי׳ זה איך שהיא העלאה לבחי׳ כתר עליון כמ״ש השו״ס, ואיך שע״כ נמשך משם בחי׳ או״מ במצות מזוזה שנקרא שומר לשמור את האדם וכל רכושו מהיזק קטרוג החיצונים” עכ״ל שם. בסה״מ תרל״ה כרך א ע׳ יג: ”בת״א בד״ה מזוזה מימין פי׳ מזוזה מצות העלאת האותיות לשרשם בחי׳ אויר, ועי״ז נמשך אור התורה שזהו נר חנוכה”.
38ובפרט שעיקר מצות נ״ח להאיר בחוץ ברה״ר [ברשות הרבים] ובחי׳ רבים היינו טורא דפרודא1 מבחי׳ ז׳ אומות שגם שם יאיר אור ה׳ וקדושתו שלא יהא העלם והסתר כמו שהיה בימי חשמונאי שרצו היונים להשכיחם תורתך.
尤其是，哈努卡燈的主要誡命（מצות，mitzvos），就是要在外面、在公眾領域（רשות הרבים，reshus harabim，即「眾人之域」）發光；而「眾人」的層面，就是分離之山（טורא דפרודא，tura difruda），屬於七個民族的層面：使 ה׳ 的光與祂的聖潔也在那裡照耀，不再有遮蔽與隱藏，正如哈斯摩尼人時代，希臘人企圖「使他們忘記祢的妥拉」那樣。
哈努卡燈最重要的作用，是在外面、在公眾領域發光；希伯來文稱此處為「眾人之域」。這篇論述（מאמר，maamar）將「眾人」解讀為《Zohar》（זהר）所稱的「分離之山」：那是分裂與遮蔽的領域，並與七個民族相聯繫（即迦南七族；哈西迪思想（חסידות，Chassidus）將其解讀為外殼（קליפה，kelipah）的七種屬性）。燈將 ה׳ 的光與聖潔帶到那裡，使沒有任何事物仍被隱藏；正如希臘人企圖使以色列忘記妥拉時，妥拉受到遮蔽一般。
וכשגברה מלכות בית חשמונאי תקנו להמשיך אור התורה גם במקום הרבים טורי דפרודא:
哈斯摩尼王朝得勝後，便制定了這項制度，使妥拉之光也引下至眾人所在之處，即分離之山脈（טורי דפרודא）。
哈斯摩尼王朝得勝後，便制定了哈努卡燈的 mitzvah，使妥拉之光引下至公眾領域，也就是「分離之山脈」。
哈努卡燈照亮公眾領域這個分離的境域，藉此消除希臘人企圖加諸妥拉的遮蔽。
參考出處
- 1טורא דפרודא · Zohar I, 158a
如今，七個民族的根源，乃是「以掃（עשו，Eisav）的頭在以撒（יצחק，Yitzchak）的懷中」；這是克制屬性（גבורות，Gevuros）的層面，而克制屬性屬於左方。
塔古姆（תרגום，Targum；妥拉的亞蘭語譯本）傳述，雅各（יעקב，Yaakov）下葬時，以掃的頭被砍下，滾入洞穴，最後落在以撒的懷中。這篇 maamar 將此視為七個民族的根源：以撒的屬性——克制（גבורה，Gevurah），亦即嚴峻的一面，也就是左方；《Likkutei Torah》（לקוטי תורה）〈Chukas〉也以同一意象說明左線是外在力量汲取的地方。
אך הגורם להיות המשכת נר חנוכה בשמאל היינו בחי׳ המזוזה שבימין שהיא בחי׳ ההעלאה שע״י העלאה זו נעשה בחי׳ ההמשכה הנ״ל ונמשך גם במקום החשך בחינת טורי דפרודא.
然而，使光明節（חנוכה，Chanukah）的燈在左方引下的原因，是右方的門框經文匣（מזוזה，mezuzah）這一層面；它代表提升。藉著這種提升，前述的引下便得以發生，並且也引入黑暗之處，即分離之山這一層面。
使光明節燈的光到達左方的，是右方的門框經文匣，也就是提升。這種提升將妥拉之光引下，使它甚至進入「分離之山」的黑暗之中。
כי עיקר הדבר הוא להיות החשך דוקא מאיר דהיינו בחי׳ אתהפכא חשוכא לנהורא. וזהו שארז״ל [שאמרו רבותינו זכרונם לברכה] (סוטה מ״ט) עלמא אמאי קא מקיים34 אאיש״ר [אאמן יהא שמיה רבא] דאגדתא.
因為要緊的是，黑暗本身恰恰要發出光明，也就是「黑暗轉為光明」這一層面。這正是我們的賢者所說的（Sotah 49）：「世界憑什麼得以存續？憑著阿加達傳述教誨（אגדתא，Aggadah）中的『阿們，願祂偉大的名受頌讚』。」
目標是使黑暗本身發出光明：「黑暗轉為光明」。塔木德問，在艱難時期是什麼支撐著世界，回答說：是在研習阿加達——賢者們非法律性的教誨——之後所說的「阿們，願祂偉大的名受頌讚」。
因為阿加達屬於塔古姆這一層面，整部塔木德都是以塔古姆的語言寫成的。眾所周知，塔古姆是神聖領域的背面（אחוריים，achorayim）這一層面。
阿加達以亞蘭語傳授，而亞蘭語正是塔古姆（妥拉的亞蘭語譯本）所用的語言；整部塔木德也同樣如此。塔古姆被稱為神聖領域的「背面」（אחוריים，achorayim），也就是其外在的一面。在《Torah Ohr》（תורה אור）〈Mishpatim〉（78c）中，阿德莫爾．哈扎肯基於這個理由，將「他們看見（ויחזו，vayechezu） ה׳」中的「看見」解作塔古姆用語：他們只領會了「背面」，也就是 אלקים（Elokim）這一層面。
וכשנמשך להיות שמיה רבא מברך ונמשך גם בבחי׳ תרגום שהוא בבחי׳ אחוריים אזי אתהפכא חשוכא לנהורא וזהו עיקר קיום העולם:
當引下的作用使「祂偉大的名受頌讚」成就，並且也引入塔古姆這一層面——即背面這一層面——那麼黑暗便轉為光明；這正是世界得以存續的根本。
當「願祂偉大的名受頌讚」使 ה׳的光甚至引入亞蘭語之中，也就是神聖領域的「背面」之中，黑暗本身便轉為光明。這種轉化才是真正支撐世界的力量。
右方門框經文匣所代表的提升，正是將妥拉之光引到左方、引入最黑暗之處的原因；世界藉著黑暗轉為光明而得以存續，正如以亞蘭語所說的「阿們，願祂偉大的名受頌讚」。
關於塔古姆是神聖領域「背面」的說法，Kehot 註釋引用《Meorei Or》（מאורי אור）及《Or HaTorah》（אור התורה）；後者引述《Zohar》（זהר）2:206a 及該處的《Mikdash Melech》（מקדש מלך），指出聖言與塔古姆分別是「正面」與「背面」。《Or HaTorah》也提出疑問：塔古姆既然解釋妥拉，怎麼會屬於微光之殼（קליפת נוגה，kelipas nogah）——這種善惡混雜的中間外殼？Kehot 註釋指出，《Likkutei Torah》〈Shir HaShirim〉（13d）說明，塔古姆是聖言的解釋與揭示，正如「若不是這節經文的塔古姆，我便不知道它說的是什麼」。
參考出處
- 1רישי׳ דעשו בעטפא דיצחק · Genesis 50:13
- 2רישיה דעשו בעטפא דיצחק · Targum Jonathan on Genesis 50:13
- 3וזהו שארז״ל . . עלמא אמאי קא מקיים · ראה גם ד״ה זה באוה״ת ענינים ע׳ לא. אגדתא הוא בחי׳ תרגום:
- 4
- 5שכל התלמוד הוא בלשון תרגום · ראה לקמן עח, ג.
- 6ותרגום הוא בחי׳ אחוריים דקדושה · ראה מאו״א אות ת׳ סעיף נה. וראה באוה״ת נ״ך כרך ב ע׳ א׳קד וע׳ א׳קיז שמביא לזח״ב רו, א. ובמק״מ שם שלה״ק ותרגום בחי׳ פנים ואחוריים. באוה״ת נ״ך כרך ב ע׳ תתקד הקשה איך תרגום הוא ק״נ הרי התרגום מבאר התורה [ראה לקו״ת שה״ש יג, ד].
- 7ותרגום הוא בחי׳ אחוריים דקדושה · Zohar, Vayakhel 17:218–227
瑪瑪爾學完了嗎？
標記為已學習；此篇將計入本週及本年度的希尤姆。
在事奉中的實踐
默想世界在 ה׳面前全然如同虛無，應使靈魂渴望在祂面前自我消融，並使心遠離世俗享樂，即使是微小的享樂也不例外，轉而以 ה׳為樂，如同祈禱時那樣。研習 תורה必須與 מצוות及慈善行相結合，尤其是 צדקה：它們是那盞燈，使 תורה之光為人照耀，並到達最黑暗之處。
討論問題
- 為什麼這篇 maamar 說質料源於 ה׳的言語，形態源於祂的意願？兩者各自如何促成世界以「有」存在？
- 既然 ה׳統御 אלקים，世界怎能顯得獨立？詩篇第114篇對此說明了什麼？
- 字母在什麼意義上並非由口腔產生？這對祈禱與 תורה為何重要？
- 根據空氣與火焰的譬喻，為什麼沒有慈善行的 תורה便缺少它的光？
- 為什麼哈努卡燈的光必須照及左側與公共領域？它為什麼有賴於右側的 מזוזה？