《托拉·奥尔》 · 帕拉沙 Vayechi · 玛玛尔 5
ביאור על הנ״ל
对上述内容的阐释
本译文由人工智能根据英文版翻译，并经过数轮对照英文和希伯来文的核查与修订。英文版本身仍在由读者审阅。如果您精通简体中文，我们诚盼您协助审阅这份译文。 志愿审阅
核心思想
对 ה׳ 的最高之爱——“愉悦中的爱”（אהבה בתענוגים，ahavah b’taanugim）——从不寄寓于较低的两种爱中；但当它们结合时，这爱便会降下：托拉之酒唤出隐藏的伟大之爱（אהבה רבה，Ahavah rabbah），并使它与经由省察而生的永恒之爱（אהבת עולם，ahavas olam）结合。这就是眼睛“因酒而红”的含义；随之而来的成长，则是牙齿“因奶而白”的含义。
玛玛尔概要
本篇 מאמר（מאמר，maamar）阐释前一篇，讲的是雅各（יעקב）祝福犹大（יהודה）的眼睛“因酒而红”、牙齿“因奶而白”；酒与奶都是托拉的称谓。篇首先谈三种爱：伟大之爱（אהבה רבה），一种从上而来的爱，会自行燃烧；永恒之爱（אהבת עולם），一种通过省察世界而建立的爱，因此在世界中有与之相反的事物；以及更高的“愉悦中的爱”。它们分别对应 מ״ה、ב״ן 和 ע״ב 之名。ב״ן 提炼较低诸世界中堕落的火花；而 מ״ה，即不需要经过提炼的אלקות，则降入 ב״ן 中，再次提炼它们。ע״ב，即 Atik（עתיק）的愉悦在智慧（חכמה，Chochmah）中的显现，并不寄寓于这两者之中；但当两者结合时，它便会被引下来，正如祝福是在“男与女”结合之后而来。塔木德所说的“凡尝味的口腭都说：‘给我，给我’”，指的是两种爱一同升入 Chochmah；这是由托拉之酒所促成的。这种愉悦在安息日（שבת，Shabbos）显现，但只有经过安息日前的劳苦才会显现：眼睛红色的热忱，回应着从上而来的白色光明。最后，白色的牙齿象征情感先经过提炼，继而因成长之奶而变得明亮。
提纲
- 托拉如酒与奶；三种爱为说明托拉为何被称为酒与奶，本篇 מאמר 阐述了伟大之爱、永恒之爱，以及更高的“愉悦中的爱”。¶1–2
- 四个名称与火花的提炼ב״ן 在破碎中堕落；流溢界（אצילות，Atzilus）的王权（מלכות，Malchus），即价值等于 ב״ן 的“大兽”，每夜提炼 Tohu（תהו）的火花；之后 מ״ה 再作第二次提炼。¶3–4
- 永恒之爱与伟大之爱ב״ן 对应永恒之爱，即由世界唤起的爱；这种爱有相反的一面。מ״ה 对应伟大之爱，即本质上的אלקות；מ״ה 寄寓于 ב״ן 中，但 ע״ב 并不寄寓于二者之中。¶5–7
- 男与女：愉悦中的爱如何被引下当 מ״ה 与 ב״ן——男与女——结合时，ע״ב 之名便降下，正如“祂造了男与女，并赐福给他们”，也如婚礼华盖之下的情形。¶8–9
- ע״ב 为何是愉悦中的爱Atik 的愉悦在 Chochmah、即 ע״ב 之名中显现，正如新颖的洞见会使人感到愉悦。¶10
- 说“给我，给我”的口腭重复的“给我”指两种爱一同升入 Chochmah；Chochmah 是טעעמים（טעמים，te’amim）的口腭。托拉之酒唤出隐藏的爱，促成了这番提升。¶11–13
- 安息日与眼睛的红与白ע״ב 在安息日显现，但只有经过安息日前的劳苦才会显现：红色的热忱上升至 Arich Anpin（אריך אנפין），并由通过视觉所领受的白色光明作出回应。¶14–15
- 牙齿的白：提炼与成长牙齿发挥提炼作用，如同在 Imma（אמא）的腹中受检验的情感；随后，成长之奶使牙齿变白而明亮。这一切都通过胡须的十三种修饰（י״ג תיקוני דיקנא）、Abba 与托拉而实现。¶16–18
核心概念
- 伟大之爱（Ahavah rabbah）אהבה רבה
- 一种从上而来的 ה׳ 之爱，会自行燃烧，根源在灵魂的אלקות火花；世界上没有任何事物能与之相反。它对应 מ״ה 之名。
- 永恒之爱（Ahavas olam）אהבת עולם
- 一种通过省察而生起的 ה׳ 之爱，从隐藏（he’elem）中显露，并由世界（olam）所唤起；由于它是经由世界而来的，因此在世界中有与之相反的事物。它对应 ב״ן 之名。
- 愉悦中的爱אהבה בתענוגים
- 最高的爱，是 Atik 的上层愉悦在 Chochmah 中的显现；它对应 ע״ב 之名，并在较低的两种爱结合时被引下。
- ע״ב、ס״ג、מ״ה 和 ב״ן 之名ע״ב ס״ג מ״ה ב״ן
- ה׳的四种拼写，数值分别为72、63、45和52；这里 ע״ב 是 Chochmah，מ״ה 为男性，ב״ן 为女性，即流溢界的 Malchus。
- 提炼בירור
- 从善恶混杂之中分拣出堕落的火花，并将它们转化为אלקות；先由 ב״ן 提炼，再由 מ״ה 作第二次提炼。
- 阴性之水（Mayin nukvin）מיין נוקבין
- ב״ן 提炼之后从下方向 מ״ה 之名升起的事物；它会使 מ״ה 降下，以作进一步的提炼。
- Ta’amimטעמים
- 经文吟诵符号，也有“滋味”之意；它是托拉文字四个部分中最高的一部分，对应 ע״ב 之名、Chochmah，以及“尝味的口腭”。
- Arich Anpinאריך אנפין
- 冠冕（כתר，Keser），即流出者的最低层面；小面相（ז״א / זעיר אנפין，Z’eir Anpin）热切地凝视它的额头，领受370道光，并在面部领受150道光。
- 胡须的十三种修饰י״ג תיקוני דיקנא
- יוד（yud）与 ו׳（vav）、毛囊与毛发；光先由此收缩，随后又从中引出。Abba 从其中第八种——notzer（נוצר）——汲取；notzer 的字母拼成意愿（רצון，ratzon）。
托拉如酒与奶；三种爱 ¶1–2
这篇哈西迪讲论（מאמר，maamar）是对《托拉·奥尔》（תורה אור，Torah Ohr）前一篇讲论的进一步阐释；前一篇论及雅各（יעקב）对犹大（יהודה）的祝福：“他的眼睛因酒而发红，牙齿因奶而洁白。”它重新探讨了前一篇讲论的主题，即对 ה׳ 的爱以及托拉之酒，并作了更详尽的阐释。
这个标题表明，这篇讲论是对前一篇讲论的阐释；前一篇讲论的主题是“他的眼睛因酒而发红”。
Kehot 的注释记载，这篇阐释的另一份记录稿刊载于《塞费尔·哈马阿马里姆》（ספר המאמרים，Sefer HaMaamarim）5565；注释还记载，《Likkutei Torah》（Chukas）在论述两种爱——永恒之爱（אהבת עולם，ahavas olam）与由上而来的宏大之爱（אהבה רבה，ahavah rabbah）——时，回指这篇阐释。
出处
- 1ביאור על הנ״ל · הנחה אחרת בסה״מ תקס״ה ע׳ קסז. בלקו״ת חקת סו, ב מציין לביאור זה בענין ב׳ אהבות אהבת עולם ואהבה רבה הבאה מלמעלה.
2לבאר הדברים הנאמרים למעלה ע״פ חכלילי1 כו׳. הנה התורה נק׳ יין וחלב וכמו שכתוב ולכו שברו בלוא כסף2 ובלוא מחיר יין וחלב. ולהבין זה הנה צריך להבין ענין ב׳ בחי׳ אה״ר [אהבה רבה] ואה״ע [ואהבת עולם].
阐释上文就[经文]“חכלילי”（Chachlili，眼目因酒而红）等所说的内容：托拉被称为酒和奶，正如经文所说：“来吧，不用银钱，也不付代价，买酒和奶。”要理解这一点，就需要理解两种层面的爱：大爱（אהבה רבה，ahavah rabbah）和永恒之爱（אהבת עולם，ahavas olam）。
所阐释的经文谈到酒和奶；托拉也被称为这两者，正如《以赛亚书》中的经文邀请口渴的人来“不用银钱……买酒和奶”。为解释这一点，阿尔特·雷贝（אדמו״ר הזקן）先提出对 ה׳ 的两种爱：大爱和永恒之爱。
אה״ר [אהבה רבה] היא הבאה מלמעלה אשר מאליה וממילא נפשו בוערת כתנור אש ואה״ע [ואהבת עולם] היא האהבה הבאה ע״י ההתבוננות ויש אהבה ג׳ הגדולה משניהם והיא הנקראת אהבה בתענוגים3 כו׳.4
大爱是[那种]从上方而来的爱；因此，他的灵魂自发地燃烧起来，犹如火焰熊熊的炉子；而永恒之爱则是经由沉思省察而生的爱。还有第三种爱，胜过这两种爱，称为“愉悦中的爱”（אהבה בתענוגים，ahavah betaanugim），等等。
大爱是从上方赐予的：灵魂无需努力，便自行燃烧起来。永恒之爱则是人通过默想 ה׳ 的伟大而培养出的爱。高于这两者的，是“愉悦中的爱”；这一说法出自《Song of Songs》（שיר השירים），本篇maamar将把它认定为至高愉悦的显现。
本段引入三种爱，本篇maamar将把它们与 ה׳相对应：大爱、永恒之爱，以及更高的“愉悦中的爱”。
将托拉称为酒和奶，预示着所阐释经文的两个部分：“因酒而红”和“因奶而白”。随后，本篇maamar将酒与使隐而未显的 אהבה רבה 显露出来联系起来（第13段），并将奶与使情感变得清晰明亮的成长过程联系起来（第17—18段）。
出处
- 1חכלילי · Genesis 49:12
- 2ולכו שברו בלוא כסף · Isaiah 55:1
- 3אהבה בתענוגים · Song of Songs 7:7
- 4ביאור על הנ״ל · הנחה אחרת בסה״מ תקס״ה ע׳ קסז. בלקו״ת חקת סו, ב מציין לביאור זה בענין ב׳ אהבות אהבת עולם ואהבה רבה הבאה מלמעלה.
四个名称与火花的提炼 ¶3–4
3והנה ידוע שיש ד׳ שמות ע״ב [שם ע״ב] ס״ג [שם ס״ג] מ״ה [שם מ״ה] וב״ן [ושם ב״ן]. והנה שם ב״ן [שם ב״ן] נפל בשבירה ושם מ״ה [שם מ״ה] הוא המברר.
现在众所周知，有四个圣名：ע״ב（Av，72）、ס״ג（Sag，63）、מ״ה（Mah，45）和ב״ן（Ban，52）。ב״ן之名在[器皿的]破碎中坠落，而מ״ה之名则负责提炼[它]。
卡巴拉论及 ה׳（Havayah）的字母的四种展开拼写方式，各自的数值总和不同：72（Av）、63（Sag）、45（Mah）和52（Ban）。ב״ן是与原初器皿破碎中坠落之物相关的名称；מ״ה则是整理并修复这些坠落之物的名称。
ואמנם תחלה מברר מל׳ דאצי׳ הנקראת שם ב״ן [שם ב״ן] את רפ״ח נצוצין שבבי״ע כו׳ ואח״כ נמשך שם מ״ה [שם מ״ה] לברר שנית כו׳.
然而，首先，流溢界（אצילות，Atzilus）的王权（מלכות，Malchus），也就是被称为ב״ן之名的这一层面，提炼位于[创造界（בריאה，Beriah）、形成界（יצירה，Yetzirah）和行动界（עשיה，Asiyah）]中的二百八十八个火花，等等；随后，מ״ה之名被引下，再次进行提炼，等等。
提炼分为两个阶段。首先，流溢界的王权——最高世界中的最后一个流溢属性，也称为ב״ן之名——提炼散布在下方三个世界中的二百八十八个坠落火花；随后，מ״ה之名下降，再次提炼它们。
这一段阐明卡巴拉的框架：ב״ן之名在破碎中坠落，并经历两次提炼；第一次由流溢界的王权（也就是ב״ן本身）进行，第二次则由מ״ה之名进行。
这两次提炼将对应于两种爱：第一次由下而起，对应 אהבת עולם（ahavas olam，[永恒之爱]）；第二次则是מ״ה下降进入ב״ן，对应于 אהבה רבה（ahavah rabbah，[宏大之爱]）披上 אהבת עולם（ahavas olam，[永恒之爱]）的形态（第7段）。二百八十八个火花，是卡巴拉所说在器皿破碎中坠落的神圣火花之数。
4וביאור הדברים הנה נודע דמל׳ דאצי׳ יורדת בכל לילה בבי״ע לברר בירורים. וכמ״ש בזוהר1 אלף טורין דאכלה בהמה רבה ושתית לון בגמיעא חדא2 כו׳.
事情的解释如下：众所周知，流溢界（אצילות，Atzilus）的王权（מלכות，Malchus）每夜下降到创造界（בריאה，Beriah）、形成界（יצירה，Yetzirah）和行动界（עשיה，Asiyah），进行提炼。正如《Zohar》（זהר）所说：“一千座山岳，一头大兽将它们吞食，又一口气把它们喝尽”，等等。
流溢界的王权每夜下降到创造界、形成界和行动界，收集并提升坠落于那里的火花。《Zohar》中大兽吞食一千座山岳、又一口气将它们喝尽的意象，正是描述这一点：它吸纳一切有待提炼之物。
פי׳ בהמה בגי׳ [בגימטריא] ב״ן [שם ב״ן] והיינו מל׳ דאצי׳ המבררת נצוצין דתהו. להיות שכאשר נפלו הנצוצין בבי״ע ובנוגה הם מעורבים טו״ר [טוב ורע] ואינם בבחי׳ אלהות ומל׳ דאצי׳ מבררת אותם שיתהפכו להיות אלהות.
解释：兽（בהמה，behemah）这个词的数值等于五十二，与表示五十二的名称（ב״ן，Ban）相同；也就是说，它指的是流溢界的王权，后者提炼混沌（תהו，Tohu）的火花。因为火花落入创造界、形成界、行动界以及辉光（נוגה，nogah）之中时，善与恶混杂在一起，并不处于 אלהות的层次；流溢界的王权提炼它们，使它们转化为 אלהות。
“兽”这个词的数值是五十二，与 ב״ן 相同，所以这头兽就是流溢界的王权；它提炼的是从混沌界坠落的火花。火花落入下界和辉光之中后，善恶混杂，便不再是 אלהות；提炼使它们重新转化为 אלהות。
本段说明 ב״ן 如何进行提炼：流溢界的王权每夜下降到下界，将混杂在一起的混沌火花转化，使它们重新转化为 אלהות。
辉光（נוגה）是外壳（קליפה，kelipah）的领域，其中善与恶混杂，所以那里的火花可以被分辨并提升。兽“吞食”并“喝下”山岳的图景，描绘了提炼如同吸纳一般：被提炼之物归入进行提炼的 ב״ן 之名中，正如第6段所说。
出处
- 1וכמ״ש בזוהר · Zohar I, 18b
- 2אלף טורין דאכלה בהמה רבה ושתית לון בגמיעא חדא · Zohar, Vayechi 16:109–17:120
永恒之爱与伟大之爱 ¶5–7
5ולכן שם ב״ן [שם ב״ן] נק׳ אה״ע [אהבת עולם] כי עולם מל׳ העלם והיינו האהבה שנתגלית מההעלם. שקודם התפלה היתה בהעלם ואחר כך ע״י התפלה נתגלית
因此，ב״ן之名（שם ב״ן，Ban）被称为世界之爱（אהבת עולם，ahavas olam），因为“世界”（עולם，olam）一词源自“隐匿”（העלם，he’elem）；也就是说，这爱是从隐匿中显露出来的：祷告之前，它隐藏着；之后，借着祷告，它显露出来。
与ב״ן相关的爱称为世界之爱；“世界”（עולם）与“隐匿”（העלם）同出一根。这爱在祷告前隐藏于心中，借着祷告才显露出来。
ונמצא שאהבה זו היא באה מההתבוננות כו׳ וגם פי׳ אהבת עולם שהתפעלות ואהבה זו נמשכת מבחינת העולם.
由此可见，这种爱来自沉思观照，等等。而“世界之爱”也有另一层含义：这种情感上的激发和爱，是从世界这一层面引发的。
既然这种爱是借祷告中的沉思观照而显发出来的，它就有赖于人的自身努力。这个名称还有第二层含义：爱是由世界、由人所见的受造界所激发的。
היינו כמו עד״מ האדם מתפעל להיות לו אהבה ע״י שרואה מופתים הפך הטבע כמו להפוך ממים לאש או מאש למים שיתהפך מהות אחד למהות אחר עי״ז רואה גדולת ה׳ ית׳ ויגיע לו מזה אהבה לה׳.
这就是说，譬如，一个人看见违背自然规律的奇迹，像是把水变成火、把火变成水，使一种本质转变为另一种本质，他便受到触动而生出爱；借此，他看见ה׳的伟大（愿祂受称颂），由此便对ה׳生出爱。
这个例子描绘的是，有人见到颠覆自然秩序的奇迹，例如水变成火、火变成水，一物竟完全变成另一物。他因此领会到ה׳的伟大，进而爱ה׳；这种爱是真实的，只是由世界中的某件事物引发。
本段说明“世界之爱”的两种含义：通过祷告，爱从隐匿中显露；以及爱由世界中发生的事所激发。
选择奇迹这个例子是有深意的：奇迹本身就是一种本质转化为另一种本质，正如ב״ן所精炼的火花，从善与恶混杂的状态转化为אלקות。下一段将明确指出这一对应关系。
6ואהבה זו נק׳ אה״ע [אהבת עולם] שבאה ע״י סבה מבחי׳ העולם וכמו״כ [וכמו כן] למעלה הבירור נצוצות דשם ב״ן [שם ב״ן] שמברר בבי״ע נק׳ אה״ע [אהבת עולם] מפני שמבחי׳ עולם נברר להיות אלקות כו׳.
这种爱称为世界之爱（אה״ע，ahavas olam），因为它是由世界这一层面的某种原因所引发的。上层也是如此：ב״ן之名（שם ב״ן，Ban）的火花在创造界（בריאה，Beriah）、形成界（יצירה，Yetzirah）和行动界（עשיה，Asiyah）中得到提炼，这种提炼被称为世界之爱，因为从世界这一层面中提炼出[某种东西]，使之成为אלקות，等等。
这种爱称为世界之爱，因为世界中的某种事物会引发它。上层也同样如此：ב״ן在较低的世界中提炼火花，这被称为世界之爱，因为原本属于“世界”的事物经过提炼，直至成为אלקות。
משא״כ שם מ״ה [שם מ״ה]1 נק׳ אה״ר [אהבה רבה]. להיות ששם מ״ה [שם מ״ה] הוא בחי׳ אלקות בעצם (לא ממה שנתברר מבחי׳ עולם כמו שם ב״ן [שם ב״ן] שמברר בי״ע והם נכללים בו.
מ״ה之名（שם מ״ה，Mah）则不同；它称为广大之爱（אה״ר，ahavah rabbah），因为 מ״ה之名是本质上的אלקות（并非来自经过提炼的、属于世界层面的事物；这与 ב״ן之名不同，ב״ן会提炼创造界、形成界和行动界，而它们被纳入其中，
相较之下，מ״ה之名对应广大之爱，因为它本身就是אלקות。括号中说明了两者的区别：ב״ן所显的אלקות，是由它从较低世界提炼出来的事物构成的，而这些世界被吸纳进其中。
והיינו ע״י ההתהפכות מרע לטוב כנ״ל שנכלל בשם ב״ן [שם ב״ן] ולכך נק׳ אה״ע [אהבת עולם] כמו שאדם מתהפך ע״י מופתים כו׳ כנ״ל).
这就是说，通过前文所述从恶转为善，这一转变被纳入 ב״ן之名中；因此它称为世界之爱，就像一个人会因奇迹等而转变，如前文所述。）
ב״ן的אלקות是借着由恶转善而产生的，因此称为世界之爱；这好比一个人因见到奇迹而改变。
והוא המברר שם ב״ן [שם ב״ן]. וה״ז [והרי זה] כדוגמת אה״ר [אהבה רבה]. דהנה ענין האה״ר [האהבה רבה] היא עד״מ האהבה אשר מאליו מתלהט שלכך נק׳ בלשון רבה. להיות שאה״ע [שאהבת עולם]2 הנה יש גם בזה לעומת זה.3
而提炼 ב״ן之名的正是它[即 מ״ה之名]。这好比广大之爱。因为广大之爱，就比方说，是一种自行炽然燃起的爱，所以称为“广大”（rabbah）；而世界之爱中也有“此与彼相对”的情形。
正是 מ״ה提炼 ב״ן；这就好比广大之爱——那种自行炽然燃起的爱——高于世界之爱。它之所以称为“广大”，是因为世界之爱有一个相对的一方：正如《传道书》所说， ה׳造了“此与彼相对”，所以，由世界引发的爱也可能受到来自世界的相反牵引。
ולכך אנו רואים שאעפ״י [שאף על פי] שבעת התפלה הי׳ [היה] לו אהבה והיא אה״ע [אהבת עולם] מ״מ אח״כ עוסק במילי דעלמא מפני שיש זלעו״ז [זה לעומת זה] ששניהם הם בחי׳ עולם זה עולם וזה עולם כו׳
因此我们看到，虽然一个人在祈祷时有爱，这爱是世界之爱，但之后他仍忙于世俗事务，因为有“此与彼相对”的一方；二者都属于世界这一层面：这一方是“世界”，那一方也是“世界”，等等。
这就是为什么一个人可以在祈祷时感受到对 ה׳ 的爱，之后却又忙于世俗事务：这爱和世俗事务都属于“世界”，因此一方可以与另一方相对。“世间事务”这一阿拉姆语说法（מילי דעלמא，milei de’alma）本身就包含“世界”一词。
משא״כ בחי׳ אה״ר [אהבה רבה] להיותה מניצוץ אלקות עצמו אין שם זלעו״ז [זה לעומת זה] כו׳. וכמו״כ [וכמו כן] למעלה שם מ״ה [שם מ״ה] הוא אלקות שלא ע״י בירור. כמו האה״ר [האהבה רבה] שבאה מאיליה מלמעלה.
广大之爱的层面则不同：既然它源自אלקות本身的火花，那里就没有“此与彼相对”的情形，等等。上层也是如此：מ״ה之名是未经提炼而来的אלקות，就像那种自发地从上而来的广大之爱。
广大之爱源自אלקות本身的火花，因此世界中没有任何事物与之相对。同样，在上层，מ״ה之名是从未需要经过提炼的אלקות；这就像广大之爱，自己从上而来。
本段将世界之爱（אה״ע）与 ב״ן联系起来，视其为经由提炼而达到的אלקות；又将广大之爱（אה״ר）与 מ״ה联系起来，视其为本质上的אלקות，并说明为何只有前者有与之相对的一方。
这种对比解释了一种熟悉的经验：由思索世界而引发的爱，可能在祈祷一结束时便消退，因为引发它的事物，与随后使人分心的事物属于同一层次。源自灵魂中אלקות火花的爱则不属于这一层次，所以世界中没有什么能与之相对。
出处
- 1חיך שם מ״ה · כ״ה בכל הדפוסים. וצ״ע.
- 2להיות שאה״ע · ראה אוה״ת פ׳ פנחס ע׳ א׳קנז.
- 3לעומת זה · Ecclesiastes 7:14
7והנה עכ״ז [עם כל זה] הרי האה״ר [האהבה רבה] שנק׳ מ״ה [שם מ״ה] מתלבשת באה״ע [באהבת עולם] הנק׳ ב״ן [שם ב״ן] לברר בירור שני כו׳ אבל אהבה ג׳ והיא הנק׳ אהבה בתענוגים שהוא ענין שם ע״ב [שם ע״ב] אינה מתלבשת כלל לא באה״ר [באהבה רבה] ולא באה״ע [באהבת עולם] כו׳:
然而，尽管如此，广大之爱（אהבה רבה，ahavah rabbah），即所谓 מ״ה（Mah），确实包裹于永恒之爱（אהבת עולם，ahavas olam）之中，即所谓 ב״ן（Ban），以完成第二次精炼，等等。但第三种爱，即所谓“愉悦中的爱”，属于 ע״ב（Av）之名这一层面；它完全不包裹于广大之爱或永恒之爱之中，等等。
尽管 מ״ה 是无需精炼的אלקות，它仍然下降并包裹于 ב״ן 之中，以完成第二次精炼；同样，广大之爱也包裹于永恒之爱之中。第三种爱“愉悦中的爱”对应 ע״ב 之名，却从不包裹于这两种爱之中。
本段提出了接下来几段要解决的问题： מ״ה 包裹于 ב״ן 之中，但 ע״ב——愉悦中的爱——却不包裹于任何一方。
问题在于：一个从不进入较低层面的层级，如何仍能被引下到那些层面？答案（第8—9段）是：两种爱都无法单独引下它；它是通过二者的结合而来的。
男与女：愉悦中的爱如何被引下 ¶8–9
8אך הנה המשכת שם ע״ב [שם ע״ב] אהבה בתענוגים. הוא כאשר נתחברו יחדיו אה״ר [אהבה רבה] ואה״ע [ואהבת עולם] שם מ״ה [שם מ״ה] ושם ב״ן [שם ב״ן] אזי ממשיכים גם שם ע״ב [שם ע״ב]. הגם שהוא גבוה משניהם כו׳.
然而，将愉悦中的爱引降下来，也就是引降72之名（שם ע״ב，Av），是在广大之爱（אה״ר，ahavah rabbah）与永恒之爱（אה״ע，ahavas olam），即45之名（שם מ״ה，Mah）与52之名（שם ב״ן，Ban）彼此结合之时；那时，他们也引降72之名，尽管它高于二者，等等。
引降72之名，也就是愉悦中的爱，途径在于广大之爱与永恒之爱、Mah与Ban彼此结合。二者合一时，较高的名也随之引降下来，尽管它高于二者。
וביאור הדברים הנה ידוע שיש בכל עולם דאצי׳ בי״ע ע״ס [עשר ספירות] ועולמות והיכלות.
要解释这一点：众所周知，在每一个世界——流溢界（אצילות，Atzilus）、创造界（בריאה，Beriah）、形成界（יצירה，Yetzirah）和行动界（עשיה，Asiyah）——中，都有十个流溢属性（ספירות，Sefiros），以及世界和宫殿（היכלות，heichalos）。
为说明这是如何可能的，阿尔特雷贝回顾说，四个世界各自都包含十个流溢属性，以及“世界”和“宫殿”；正如下一段将说明的，这些层面需要经过提炼。
本段提出这样的原则：Mah与Ban结合时，愉悦中的爱便被引降下来；接着，本段从每个世界的结构着手解释这一原则。
9והנה ע״ס [עשר ספירות] הם הם אלקות שאינו צריך להתברר והיינו כענין שם מ״ה [שם מ״ה] כידוע. ועולמות והיכלות הם צריכים להתברר בכדי להתכלל בע״ס [בעשר ספירות] שהוא אלקות ממש.
现在，十个流溢属性（ספירות，Sefiros）本身就是 אלקות，毋须经过提炼；这就如众所周知的 מ״ה 之名（מ״ה，Mah）。但诸世界和殿宇则需要经过提炼，才能被纳入十个流溢属性之中；后者是真正的 אלקות。
十个流溢属性就是 אלקות，毋须提炼，正如 מ״ה 之名。诸世界和殿宇则不同；必须先将它们提炼，才能使其融入流溢属性。
והיינו ע״י הבירור דב״ן [דשם ב״ן] שנכללים בו הבירורים דעולמות והיכלות ואחר כך נמשך שם מ״ה [שם מ״ה] להתלבש בב״ן [בשם ב״ן] לברר שנית כו׳. וזהו ענין יחוד הוי׳ אלהים שהם דו״נ [דכר ונוקבא] מ״ה [שם מ״ה] וב״ן [ושם ב״ן].
这是借着 ב״ן 之名（ב״ן，Ban）的提炼而实现的：诸世界和殿宇经提炼所得，都被纳入其中；随后，מ״ה之名被引下，披戴于ב״ן之中，再次进行提炼，等等。这就是 הוי׳（Havayah）[与] אלקים（Elokim）的结合；二者分别是男性与女性，是מ״ה与ב״ן。
它们首先借着ב״ן得到提炼；ב״ן吸纳了从诸世界和殿宇中提炼出来的事物。然后מ״ה下降并进入ב״ן之中，再进行一次提炼。מ״ה与ב״ן的结合，就是 Havayah与Elokim的结合，也就是男性与女性的结合。
והנה כתיב זכר ונקבה בראם1 ויברך אתם2 כו׳ ומבואר בזהר הטעם דקוב״ה [דקודשא בריך הוא] לא שרי באתר פגימא אלא באתר שלימא34 כו׳.
现在，经文写道：“男与女，祂创造了他们；祂祝福了他们”，等等。《Zohar》（זהר）解释了其中的缘由：קב״ה（Kudsha Brich Hu，意为「圣者，愿祂受颂赞」），不临在有瑕疵之处，只临在完整之处，等等。
经文说， ה׳创造他们时“男与女”，随后又“祝福了他们”。《Zohar》解释其中的原因：圣者，愿其受称颂，只安歇在完整之处；单有男性或单有女性，都是“有瑕疵之处”。
והענין מפני שכאשר מתכללים ב׳ בחינות דו״נ [דכר ונוקבא] ע״כ מעוררים בחינת הגבוה מערך שניהם (וכענין החופה שנכנסי׳ [שנכנסים] בו חתן וכלה להיות שבאים שניהם דו״נ [דכר ונוקבא] ע״כ בא שם הגילוי גם מבחי׳ מקיפים כו׳).
其要点是，当男性与女性这两个层面彼此相融时，便会因此唤起一个高于二者各自所能及的层面（这就如婚礼华盖（חופה，chuppah）：新郎与新娘进入其中；由于二者——男性与女性——一同来到那里，因此那里也有来自环绕之[光明]（מקיפים，makifim）层面的显现，等等）。
男性与女性结合时，这种结合会唤起一个超越二者各自所能及的层面。括号中以婚礼华盖为例：新郎和新娘一同进入华盖，因此那里会有来自环绕之光（makifim）的显现。
והיינו ע״י שכאשר שם ב״ן [שם ב״ן] מברר בי״ע ואז מעלה אותם מ״ן [מיין נוקבין] לשם מ״ה [שם מ״ה] והוא נמשך לברר כו׳.
这是借着[这样一个过程]实现的：当ב״ן之名提炼创造界（בריאה，Beriah）、形成界（יצירה，Yetzirah）和行动界（עשיה，Asiyah）时，便将它们作为雌性之水（מ״ן，mayin nukvin）提升给מ״ה之名；随后מ״ה被引下，进行提炼，等等。
这个过程如下：ב״ן提炼较低的诸世界后，便把所提炼的事物作为雌性之水（mayin nukvin）提升。雌性之水是一个卡巴拉术语，指由下而起的激发（אתערותא דלתתא，isarusa dilesata）；它会使מ״ה之名下降，继续进行提炼。
ואח״כ כששניהם מתלבשים זה בזה בחי׳ יחוד הוי״ה אלהים אזי נמשך גם שם ע״ב [שם ע״ב] הנק׳ אהבה בתענוגים.
此后，当二者彼此披戴，也就是 Havayah[与]Elokim结合这一层面实现时，ע״ב之名（ע״ב，Av）也会被引下；它被称为“愉悦中的爱”。
当מ״ה与ב״ן彼此披戴，也就是 Havayah与Elokim结合时，ע״ב之名——愉悦中的爱——也会下降。
וזהו זכר ונקבה בראם. היינו דכר שם מ״ה [שם מ״ה] ונוק׳ [ונוקבא] שם ב״ן [שם ב״ן] ואזי ויברך אתם המשכת החכמה שם ע״ב [שם ע״ב] הנק׳ ברוך כו׳.
这就是“男与女，祂创造了他们”的含义：男性（דכר，dechar）是מ״ה之名，女性一方（נוקבא，Nukva）是ב״ן之名；于是“祂祝福了他们”，就是智慧（חכמה，Chochmah）——ע״ב之名——被引下；它被称为“蒙福”（ברוך，baruch），等等。
这节经文可作如下解释：“男性”是מ״ה，“女性”是ב״ן；“祂祝福了他们”则指智慧——ע״ב之名——被引下。智慧被称为baruch，即“蒙福”，所以这祝福就是智慧降临到结合的一对之中。
这一段阐明了愉悦中的爱如何被引下：当מ״ה与ב״ן——男性与女性——结合时，更高的ע״ב之名便降临于他们之中，正如“男与女，祂创造了他们；祂祝福了他们”。
两种提炼分别对应两种爱：世界之爱（אהבת עולם，ahavas olam，属于ב״ן）从下方提升世界；广大之爱（אהבה רבה，ahavah rabbah，属于מ״ה）则下降来与之相会。它们的相遇，如同新郎与新娘在华盖下结合，会引来任何一方单独都无法引来的恩赐：智慧的愉悦，也就是ע״ב之名。
出处
- 1זכר ונקבה בראם · Genesis 1:27
- 2זכר ונקבה בראם ויברך אתם · Genesis 5:2
- 3ומבואר בזהר . . דקוב״ה לא שרי . . אלא באתר שלימא · Zohar II, 155a
- 4לא שרי באתר פגימא אלא באתר שלימא · Zohar, Terumah 52:565–53:572
ע״ב 为何是愉悦中的爱 ¶10
10והנה ידוע שגילוי אור א״ס דעתיקא קדישא הוא בבחינת החכמה דאצי׳ להיותה בתכלית הבטול. והנה עתיק הוא על דרך משל בחינת תענוג כו׳.
如今，众所周知，圣古者（עתיקא קדישא，Atika Kadisha）的无限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof），显现在流溢界（אצילות，Atzilus）的智慧（חכמה，Chochmah）这一层面，因为智慧处于彻底的自我消融（ביטול，bittul）之中。而古者（עתיק，Atik）就譬喻而言，是愉悦（תענוג，taanug）这一层面，等等。
圣古者是冠冕（כתר，Keser）最内在的层面，其光显现在流溢界的智慧中，因为智慧彻底处于自我消融的状态，因此能够接受高于自身的事物。就人的情形而言，古者对应于愉悦。
וכמו שאנו רואים גם כן שגילוי התענוג הוא בחכמה כאשר יגיע לו השכלה חדשה מהמשכיל שזהו ענין גילוי החכמה ממקורה אז יתענג ענג נפלא כו׳
我们也看到，愉悦显现在智慧中：当一个新的领悟从他的思维能力中来到他这里时——这正是智慧从其源头显现的情形——他便感到奇妙无比的愉悦，等等。
人的譬喻是：愉悦在心智中显露。当一个人从自己的思维能力中获得新颖的领悟——一线智慧从其源头涌现出来——他便感到奇妙的愉悦。
וכמו״כ [וכמו כן] גלוי אא״ס [אור אין סוף] ע״י [עתיק יומין] וא״א הוא בבחינת חכמה דאצי׳ שהוא שם ע״ב [שם ע״ב].
同样，远古之日（עתיק יומין，Atik Yomin）与长面相（אריך אנפין，Arich Anpin）的无限之光，显现在流溢界的智慧这一层面；这层面就是阿夫之名（שם ע״ב，Av）。
同样，远古之日与长面相这两个冠冕的层面，其光显现在流溢界的智慧中；这智慧就是阿夫之名。
ולכך נק׳ שם ע״ב [שם ע״ב] אהבה בתענוגים1 להיות שהוא גלוי תענוג עליון וזהו אהבה בתענוגים דייקא כו׳:
因此，阿夫之名被称为“愉悦中的爱”，因为它是至高愉悦的显现。而这正是[它为何]特称为“愉悦中的爱”，等等。
这就是阿夫之名被称为“愉悦中的爱”的原因：至高愉悦正是在这里显现。因此，“在愉悦中”这几个字用得确切。
本段说明阿夫之名为何称为“愉悦中的爱”：智慧，即阿夫之名，是古者的愉悦显现之处，正如新的领悟会给人带来愉悦。
由于智慧的自我消融（ביטול），它能够承接古者的愉悦。由此，这篇讲章（מאמר，maamar）将最高之爱与新领悟的体验联系起来；接下来的段落则把它与品尝以及托拉之酒联系起来。
出处
- 1אהבה בתענוגים · Song of Songs 7:7
说“给我，给我”的口腭 ¶11–13
11וזהו חכלילי עינים מיין.1 וארז״ל [ואמרו רבותינו זכרונם לברכה] חכלילי כל חיך הטועם אומר לי לי.2 וי״ל [ויש לומר] כפל הלשון לי לי.
这就是“他的眼睛因酒而红”[的意思]。我们的贤者（愿他们的记忆蒙福）说：“‘红如酒’（חכלילי，Chachlili）：每一个尝到它的上腭（חיך，chech）都说：‘为我（לי，li），为我（לי，li）。’如今，“为我，为我”这一重复说法的含义，需要加以理解。
经文说，耶胡达（יהודה，Yehudah）的眼睛因酒而发红。塔木德将这个不寻常的词读作“上腭（chech），为我（li），为我（li）”：每一个尝到它的上腭都说：“为我，为我。”阿尔特雷贝问，为什么“为我”要说两遍。
אך הענין הוא שזהו ענין ב׳ עליות של ב׳ בחינות אה״ר [אהבה רבה] ואה״ע [ואהבת עולם] מ״ה [שם מ״ה] וב״ן [ושם ב״ן] בע״י [בעתיק יומין] וא״א כנ״ל מפני שהן עולים בבחינת שם ע״ב [שם ע״ב] ששם גילוי עתיק ואריך כו׳.
但其要义是：这正是两种层面的两次提升：广大之爱（אה״ר，ahavah rabbah）与永恒之爱（אה״ע，ahavas olam），即四十五之名（מ״ה，Mah）与五十二之名（ב״ן，Ban），升入远古之日（ע״י，Atik Yomin）和长面相（א״א，Arich Anpin），如上所述；因为它们升入Av之名（שם ע״ב，Av）的层面，在那里，עתיק与אריך显露出来，等等。
两个“为我”指的是两次提升：广大之爱（אה״ר）与永恒之爱（אה״ע，Mah与Ban）各自升入远古之日与长面相。它们藉由升入智慧（חכמה，Chochmah），即Av之名（שם ע״ב），而达到这些层面；在那里，远古者与延长者显露出来。
本段回到经文，将塔木德所说重复的“为我，为我”解读为两种爱都升入Av之名。
本篇maamar前文（第10段）已经说明，远古之日与长面相之光显露于智慧（חכמה，Chochmah），即Av之名（שם ע״ב）中。因此，Mah与Ban升入Av之名时，便达到这一显露；两次提升各自对应一个“为我”。
出处
- 1חכלילי עינים מיין · Genesis 49:12
- 2חכלילי כל חיך הטועם אומר לי לי · Ketubot 111b:17
12וזהו חיך הטועם אומר לי לי1 פירוש חיך הטועם הוא בחינת חכמה דאצי׳ שנק׳ חיך2 שם מ״ה [שם מ״ה] והוא בחינת טעמים שהם בשם ע״ב [שם ע״ב]3
这就是【尝味的上腭说：“为我，为我”】的意思：所谓“尝味的上腭”，是流溢界（אצילות，Atzilus）智慧（חכמה，Chochmah）的层面；它被称为“上腭”，即玛（מ״ה，Mah）之名，也就是音调／品味（טעמים，te’amim）的层面，而音调／品味属于阿夫（ע״ב，Av）之名。
“尝味的上腭”是流溢界智慧的层面，卡巴拉称之为上腭。智慧属于音调／品味（te’amim）这一层面；这个词既指“味道”，也指《妥拉》的吟诵音调，而音调／品味属于阿夫之名。这里的“玛之名”令人费解，因为这篇讲章（מאמר，maamar）在其他地方将智慧认作阿夫之名；Kehot版注释指出，所有印本的读法都如此。
כנודע שיש ד׳ בחי׳ טנת״א [טעמים נקודות תגין אותיות] כנגד ד׳ שמות ע״ב [שם ע״ב] ס״ג [שם ס״ג] מ״ה [שם מ״ה] ב״ן [שם ב״ן] וחכמה דאצי׳ היא בחינת חיך הטועם היינו בחינת טעמים.
众所周知，有四个层面：音调（טעמים，te’amim）、元音点（נקודות，nekudos）、字母冠饰（תגין，tagin）和字母（אותיות，osiyos），它们分别对应阿夫（ע״ב，Av）、萨格（ס״ג，Sag）、玛（מ״ה，Mah）和班（ב״ן，Ban）四个名号。流溢界的智慧正是“尝味的上腭”这一层面，也就是音调／品味这一层面。
书写的《妥拉》有四个组成部分：音调（te’amim）、元音点（nekudos）、字母冠饰（tagin）和字母（osiyos）；它们对应阿夫、萨格、玛和班四个名号。因此，作为四者之首的音调属于智慧，也就是尝味的上腭。
וכמו עד״מ כאשר יטעום האדם איזה מאכל הנערב ומתוק מתענג מזה כמו״כ [כמו כן] בבחי׳ טעמים דחכמה יש שם גילוי עתיק כו׳.4
譬如，一个人尝到可口而香甜的食物时，便从中感到愉悦；同样，在智慧的音调／品味这一层面，有太古者（עתיק，Atik）的显现，等等。
正如品尝甜美食物会使人愉悦，智慧的“品味”也承载着太古者的显现；太古者是至高的愉悦。
וזהו חיך הטועם בחי׳ ע״ב [שם ע״ב] חכמה אומר לי לי הוא בחי׳ עליות אה״ר [אהבה רבה] ואה״ע [ואהבת עולם].
这就是“尝味的上腭”——阿夫、智慧这一层面——说“为我，为我”的意思：这是广大之爱（אהבה רבה，ahavah rabbah）与永恒之爱（אהבת עולם，ahavas olam）上升的层面。
塔木德这句话现在可以这样理解：“尝味的上腭”即智慧、阿夫之名，说“为我，为我”，因为两种爱都上升到其中。
本段将尝味的上腭认作智慧及其音调／品味；在这一层面，人能感受到太古者的愉悦，而重复的“为我”则指两种爱上升到其中。
由于音调／品味一词既指《妥拉》的吟诵音调，也指“味道”，阿尔特雷贝便可以说，智慧中尝到了太古者的愉悦。Kehot注释所引的《Me’orei Or》也将音调／品味置于太古者与延展者（אריך，Arich）之中，并将其归于阿夫这一层面。第一部分中的“玛之名”令人费解，因为这篇מאמר始终将智慧认作阿夫之名；Kehot版指出，所有印本的读法都相同，并将此处留待进一步研究。
出处
- 1כל חיך הטועם אומר לי לי · Ketubot 111b:17
- 2חכמה דאצי׳ שנק׳ חיך · מאו״א ח, פב. לקו״ת במדבר י, א. יא, ג. וראה בספר הלקיוטים ממאמרי הצ״צ ערך חיך.
- 3טעמים שהם בשם ע״ב · מאו״א ט, יח: ”טעמים בסוד עתיק ואריך בחי׳ ע״ב”. וביאיר נתיב שם מציין לע״ח שער טנת״א. ראה אוה״ת וארא כרך ז ע׳ ב׳תקעד.
- 4טעמים בחכמה יש שם גילוי עתיק · באוה״ת שמות כרך ז ע׳ ב׳תקעג כ׳ ואולי זהו טוב טעם ודעת למדני טעם הכמוס”. וראה בהנסמן לעיל מז, ג.
如今，“红润的眼睛”（חכלילי עינים，chachlili einayim）是“从酒而来”。因为“酒入其中”——这里指妥拉之酒——“秘密便显露出来”。
经文说，眼睛“因酒而红”；阿德莫尔·哈扎肯借“酒入其中，秘密便显露出来”这句话来阐释这一点。这里的酒是妥拉之酒，它使灵魂中隐藏的事物显露出来。
פי׳ סוד היינו אה״ר [אהבה רבה] המסותרת שתצא מההעלם אל הגילוי להיות התלבשות אה״ר [אהבה רבה] מ״ה [שם מ״ה] באה״ע [באהבת עולם] ב״ן [שם ב״ן]. ועי״ז שניהם עולים ונכללים בחכמה. וזהו חכלילי כו׳ מיין.
所谓“秘密”，就是隐藏的伟大之爱（אהבה רבה，ahavah rabbah）；它要从隐匿中出来而显明，使伟大之爱——מ"ה（Mah）——穿入永恒之爱（אהבת עולם，ahavas olam）——ב"ן（Ban）之中。借此，两种爱都升起并归入智慧（חכמה，Chochmah）。这就是[“红润眼目”一语]所表达的含义，即“从酒而来”。
“秘密”就是隐藏的伟大之爱；妥拉使它从隐匿中显露出来，从而使它穿入永恒之爱，也就是Mah进入Ban。如此结合之后，两种爱都升起并归入智慧（חכמה）；这就是红润的眼睛“从酒而来”的缘故。
פי׳ מה שחיך הטועם אומר לי לי העלייה דמ״ה [דשם מ״ה] וב״ן [ושם ב״ן] בע״ב [בשם ע״ב] זהו מיין שעי״ז שנכנס יינה ש״ת [של תורה] יצא סוד התלבשות מ״ה [שם מ״ה] בב״ן [בשם ב״ן] ועי״ז מעוררים שם ע״ב [שם ע״ב] להיות חיך הטועם כו׳.
也就是说，“尝味的上腭说：‘为我，为我’”，即Mah与Ban升入Av（ע"ב），这就是“从酒而来”：因为妥拉之酒进入之后，“秘密便显露出来”，也就是Mah穿入Ban；由此，他们激发Av之名，使它成为“尝味的上腭”，等等。
因此，上腭所说的“为我，为我”，即Mah与Ban升入Av，乃是“从酒而来”。妥拉之酒使秘密显露出来，也就是Mah穿入Ban；由此便激发Av之名，使它成为尝味的上腭。
这一段阐释“从酒而来”：妥拉之酒使隐藏的伟大之爱显露出来，并使它与永恒之爱结合；于是两者升入智慧（חכמה），并激发Av之名。
酒（יין，yayin）与秘密（סוד，sod）的数值都为七十，这是酒与秘密相联系的原因之一。前一篇讲章（מאמר，maamar）也说，这一切都源自酒这一层面，也就是妥拉之酒。
出处
- 1חכלילי עינים · Genesis 49:12
安息日与眼睛的红与白 ¶14–15
14והנה בחי׳ גילוי זה דשם ע״ב [שם ע״ב] הוא בשבת שהוא ענין מוחין דאבא. והיינו גילוי והמשכת ענג העליון בחי׳ עתיקא קדישא בבחי׳ החכמה.
如今，ע״ב之名（ע״ב，Av）的这一层显现是在安息日（שבת，Shabbos），这正是父（אבא，Abba），即智慧（חכמה，Chochmah）的认知机能（מוחין，mochin）这一层面。也就是说，是将至高的愉悦——圣洁古老者（עתיקא קדישא，Atika Kadisha）这一层面——显现并引至智慧这一层面。
ע״ב之名的这一显现发生在安息日；安息日带来父，即智慧的认知机能。在安息日，圣洁古老者的至高愉悦被引至智慧。
וכמ״ש וקראת לשבת ענג1 להמשיך ולקרוא הענג בחכמה כו׳. וכמ״ש במ״א ע״פ מארז״ל [מאמר רבותינו זכרונם לברכה] כל האומר ויכלו2 בשבת כאלו נעשה שותף להקב״ה במעשה בראשית כו׳.
正如经上所写：“你要称安息日为愉悦”：这是将愉悦引下并称入智慧之中，等等。又如别处所写，关于我们的贤哲（愿其记忆蒙福）所说的话：“凡在安息日诵念「ויכלו」（Vayechulu，创世完成的经文）的人，就仿佛成为קב״ה（Kudsha Brich Hu）创世之工中的伙伴”，等等。
以赛亚称安息日为“愉悦”；阿德莫尔·哈扎肯将“你要称”解作把愉悦引至智慧之中。他又补充了贤哲们关于Vayechulu的教导；这段话在别处有阐释：凡在安息日诵念创世完成的经文Vayechulu的人，都被视为与 ה׳ 一同参与创造。
וזהו ג״כ כל כוונת האכילה בשבת להמשיך בחי׳ עתיק בחכמה כו׳. אך הנה ארז״ל [אמרו רבותינו זכרונם לברכה] מי שטרח בע״ש [בערב שבת]3 יאכל בשבת.
安息日进食的全部用意也正在于此：将 עתיק 这一层面引至智慧之中，等等。然而，贤哲们（愿其记忆蒙福）说：“凡在安息日前夕辛劳的人，必在安息日享用。”
安息日进食的目的相同，都是将愉悦这一层面的 עתיק 引至智慧之中。但贤哲们说，只有在安息日前夕辛劳的人，才能在安息日享用：愉悦有赖于此前付出的努力。
וזהו חכלילי עינים4 כו׳. פי׳ כי יש ב׳ בחי׳ בעינים הא׳ האדמומית והזהרורית שבעינים. והב׳ חוורי דעינא.
这就是[“חכלילי עינים”（Chachlili einayim，“红眼”）]，等等。解释是：眼睛有两个层面：第一，是眼中的红色与光泽；第二，是眼白。
这种辛劳正是红眼所象征的。眼睛有两个层面：红色的光泽与眼白；下一段将分别解释二者。
本段将 ע״ב之名的显现置于安息日：安息日时，愉悦被引至智慧之中。段落还引出在此之前的辛劳；红眼正象征这种辛劳。
前一篇 maamar（Kehot 注释所指的篇章）也表达了同样的意思：安息日是愉悦这一层面；但既然“在安息日前夕辛劳的人”会在安息日享用，人就必须整周辛劳，激发广大之爱（אהבה רבה，ahavah rabbah）与世界之爱（אהבת עולם，ahavas olam），从而达到安息日显露的愉悦之爱。
出处
- 1וקראת לשבת ענג · Isaiah 58:13
- 2וכמ״ש במ״א ע״פ מארז״ל כל האומר ויכולו · Shabbat 119b:2
- 3מי שטרח בע״ש · Avodah Zarah 3a:10
- 4חכלילי עינים · Genesis 49:12
15והנה ענין האדמומית הוא בחי׳ ההתלהבו׳ ורשפי אש לאסתכלא ביקרא דמלכא כמ״ש הסבי עיניך מנגדי1 כו׳ דאינון מוקדין ליה בשלהובין2 דרחימותא כנודע.
现在，红色的含义，是热忱与火焰迸发的层面，即“凝望君王的荣耀”，正如经文所说：“把你的眼目从我面前移开”，等等；因为它们以爱的火焰使祂燃烧，这是众所周知的。
眼中的红色象征热忱、“火焰迸发”，以及那种“凝望君王荣耀”的炽烈渴望。Zohar（זהר）将“把你的眼目从我面前移开”这节经文解作：这些眼目以爱的火焰使祂燃烧。
וכמו״כ [וכמו כן] הנה מבואר באדרא3 רבה כד ז״א מסתכל במצחא דאריך מקבל ש״ע [ש״ע (370)] נהורין4 ובפנים ק״נ נהורין567 כמה שכתוב כי יקרא ק״ן צפור8 לפניך כו׳.
同样，Idra Rabba（אדרא רבה）也有阐述：当小面相（ז״א / זעיר אנפין，Z'eir Anpin）凝视长面相（אריך אנפין，Arich [Anpin]）的额头时，便接收到370道光；在面容（פנים，panim）处则接收到150道光，正如经文所说：“若有鸟巢（קן，kan；数值为150）偶然出现在你面前（לפניך，lefanecha）”，等等。
Idra Rabba是Zohar的一段，描述了同一件事：当小面相凝视长面相的额头时，便接收到370道光；在面容处则接收到150道光。经文“若有鸟巢（קן）偶然出现在你面前”暗示了150这个数，因为kan的字母数值合计为150；经文中的“在你面前”（לפניך）一词又与“面容”（פנים）相关。
והענין דהנה א״א שהוא הכתר הוא בחי׳ התחתונה שבמאציל וז״א הוא מקור לעלמין דבי״ע שלכך ז״א נק׳ עולם כמ״ש עולם חסד יבנה9 כו׳.
要点是，长面相（אריך אנפין），也就是冠冕（כתר，Keser），是流出者最低的层面；而小面相（ז״א / זעיר אנפין）是创造界（בריאה，Beriah）、形成界（יצירה，Yetzirah）和行动界（עשיה，Asiyah）诸世界的源头。这就是为什么小面相被称为“世界”（עולם，olam），正如经文所说：“世界由慈爱建成”，等等。
长面相，即冠冕，是流出者本身的最低层面，仍属于源头，而非所流出的存在；小面相则是三个较低世界的源头。这就是为什么小面相被称为olam，即“世界”，正如“世界由慈爱建成”所说。
ולכך הז״א מתלהב ליכלל למעלה באוא״ס [באור אין סוף] בחי׳ א״א כו׳ (וכן עבודת האדם למטה לאסתכלא ביקרא דמלכא עיני תמיד אל10 ה׳ והיינו ההתלהבות ממטלמ״ע [ממטה למעלה] שהוא ע״י העינים דוקא)
因此，小面相热切渴望在上方融入无限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof），也就是长面相这一层面，等等。（人的下方修持也是如此：“凝望君王的荣耀”；“我的眼目常常仰望ה׳”；这就是说，由下而上的热忱，正是通过眼目而生。）
由于小面相就是“世界”，它便燃烧着，渴望融入长面相的无限之光。括号中给出人的对应情形：人“凝望君王的荣耀”的修持——“我的眼目常常仰望 ה׳”——是由下而上升起的热忱，而且正是通过眼目而生。
והיינו האדמומית שבעינים שמורה על ענין ההתלהבות ורשפי אש כו׳. וע״י ההסתכלות ז״א בבחי׳ התלהבות נמשך אח״כ השפע מא״א [מאריך אנפין] לז״א.
这就是眼中的红色，它表明热忱与火焰迸发，等等。小面相以热忱凝望，由此随后便有流注从长面相引下至小面相。
这种热忱就是眼中的红色。小面相以这样的热忱向上凝望，因此随后便有光的流注从长面相降下，来到小面相。
וכמ״ש עין ה׳ אל יראיו11 כו׳ (והיינו מפני שהקדים תחלה עיני תמיד אל ה׳ והוא התלהבות ממטלמ״ע [ממטה למעלה]. וזהו מי שטרח בערב שבת12 כו׳. עי״ז נמשך אח״כ אור השפע מלמעלה למטה להיות עין ה׳ כו׳).
正如经文所说：“ה׳的眼目眷顾敬畏祂的人”，等等。（这是因为他先以“我的眼目常常仰望 ה׳”开端；这正是由下而上的热忱。这就是“在安息日前劳作的人”，等等。借此，流注之光随后便由上而下引下，使“ה׳的眼目……”得以显现。）
“ה׳的眼目眷顾敬畏祂的人”是说：人的眼目先转向 ה׳， ה׳的眼目才转向这个人。这就是安息日前的劳作所带来的安息日筵席；通过这种劳作，光便从上方流下。
וזהו ענין ש״ע [ש״ע (370)] נהורין או ק״ן נהורין דמקבל ז״א מא״א [מאריך אנפין] היינו השפע מלמעלה כו׳ שהוא בחי׳ עינא דאיהו חוור כמ״ש באד״ר [באדרא רבא] (דקכ״ט ב׳ ובדף קל״ו ב׳)13 ואתסחן בחד חוורא דעינא טבא1415 כו׳.
这就是小面相从长面相接收到370道光或150道光的含义，即来自上方的流注，等等；这流注属于白色之眼这一层面，正如Idra Rabba（129b页和136b页）所说：“它们在善眼的一片白色中洗净”，等等。
小面相所接收到的370道光或150道光，就是来自上方的流注，也就是眼中的白色。正如Idra Rabba所说，小面相的眼睛在“善眼”的白色中洗净；这善眼就是长面相之眼。
והנה הראיה היא בחי׳ חיצוניות משא״כ שארי כחות כמו כח החכמה או המדות כו׳
现在，视觉属于外在层面（חיצוניות，chitzoniyus），而其他能力则不是如此，例如智慧（חכמה，Chochmah）的力量或情感属性（מדות，middos），等等。
视觉是一种外在能力：不同于智慧或情感，它不会把所见之物摄入自身。
והענין כי להיות מסתכל במצחא דא״א ולקבל אח״כ גילוי האור משם א״א לקבל רק ע״י ראיה שהיא מבחוץ שאינה נכנסת לפנים.
原因在于：[小面相（ז״א / זעיר אנפין，Z'eir Anpin）]正凝视长面相（אריך אנפין，Arich Anpin）的额头，随后从那里接受光的显现；因此，只有通过视觉才能接受[它]。视觉来自外在，不进入内里。
这里说明了为何与长面相的联结是通过视觉实现的：小面相凝视长面相的额头，并从那里接受光；如此高层的光，只能通过视觉来接受，而视觉停留在外面，不进入内里。超越一个存在之内在能力的事物，可以被看见，却不能被容纳。
本段阐明了眼中的红与白：红色是由下而上朝向长面相升起的热忱；白色则是作为回应而引下的光。由于这光过于高深，无法进入内在，便通过视觉而被接收。
Kehot的注释将370道光和150道光追溯至Idra Rabba，以及Etz Chaim（עץ חיים）中的“Gate of Arich Anpin”。Pelach HaRimon在注释中引述并指出，Idra Rabba在本文所列的页码处并未明言此事，只是有所暗示；这里的措辞则取自Etz Chaim的“Gate of the Unions”。
出处
- 1הסבי עיניך מנגדי · Song of Songs 6:5
- 2דאינון מוקדין לי׳ בשלהובין · Zohar III, 84a
- 3מבואר באד״ר · Zohar III, 128b
- 4כד ז״א מסתכל במצחא דאריך מקבל ש״ע נהורין · Zohar, Idra Rabba 6:25–7:37
- 5ובפנים ק״נ נהורין · Zohar III, 135b
- 6ובפנים ק״נ נהורין · Zohar, Idra Rabba 23:167–24:177
- 7ש״ע נהורין ובפנים ק״נ נהורין · Sefer Etz Chaim 13:14
- 8כי יקרא קן צפור · Deuteronomy 22:6
- 9עולם חסד יבנה · Psalms 89:3
- 10עיני תמיד אל ה׳ · Psalms 25:15
- 11עין ה׳ אל יראיו · Psalms 33:18
- 12מי שטרח בערב שבת · Avodah Zarah 3a:10
- 13ש״ע נהורין . . כמ״ש באד״ר (דקכ״ט ב׳ ובדף קל״ו ב׳) · בפלח הרמון שמות ע׳ שסב מובא מאמר זה ומצויין שם בהערה: אלא דלאו בפי׳ התם אלא מכללא היינו מה שמבואר שם בדף קכ״ח ע״ב ודף קכ״ט ע״א וב׳ ודקל״ה ב׳ ודקל״ו. וממה שנתפרש ע״ז באורך בע״ח שער הזיווגים פ״ז וח׳ שמשם נלקח ל׳ כזה, וכסיגנון הל׳ המבואר כאן ובתו״א הנ״ל נרמז במאו״א א״א סקכ״ד ואות ז׳ ס״י עי״ש ובי״נ לא העיר מקומם (וע׳ בלקו״ת פ׳ מסעי ד״ה הנה גבי המסעות אות ה׳ (דף צ״ג ע״ב) ומה שהאיר ע״ז אדמו״ר בהג״ה שם)”. עכ״ל שם.
- 14ואתסחן בחד חוורא דעינא טבא · Zohar, Idra Rabba 8:50–9:63
- 15ואתסחן בחד חוורא דעינא טבא · Zohar, Idra Rabba 28:199–29:209
牙齿的白：提炼与成长 ¶16–18
16ולבן שינים1 הנה השינים מבררים כו׳. והוא בחי׳ עבור בבטן אימא כמשל מדות שבשכל לראות בעין השכל מהות המדות ולדקדק ולפשפש בהן אם יש בהן תערובת כו׳. וזהו בבטן אימא כו׳.
“牙齿洁白”：牙齿如今起到细化、分辨的作用，等等。这是母亲（אימא，Imma，即理解（בינה，Binah））腹中的妊娠层面（עבור，ibbur）；这好比情感属性（מדות，middos）尚在理智之中：以理智之眼看清情感属性的本质，并仔细审察、探究它们，[察看]其中是否掺杂了别的成分，等等。这就是“在母亲之腹中”，等等。
经文的后半句“牙齿洁白”说的是细化，因为牙齿会把食物嚼碎并将其分开。在人的灵魂中，这好比情感在理智中孕育的阶段，即在母亲（Imma，理解）之腹中：心智审视情感并细加察验，看其中是否混入了任何外来的成分。
本段从“牙齿洁白”说起：牙齿所做的细化，象征妊娠阶段，也就是情感在理智中受到审察的阶段。
卡巴拉中，情感属性起初蕴含在理解（בינה）之中；理解被称为母亲（אימא），之后这些情感才如同“诞生”一般，成为独立的情感。对应到一个人身上，这就是感受仍由心智承载、审察，尚未表达出来的阶段。
出处
- 1ולבן שינים · Genesis 49:12
17ולמעלה בז״א תלת כלילן גו תלת כו׳ ומה שנתברר נעשה אצי׳ ואלקות והפסולת נדחה לחוץ כו׳ וכן עד רום המעלות כו׳
而在上方的小面相（ז״א / זעיר אנפין，Z'eir Anpin）中，[有]“三者包含在三者之中”，等等；经提炼的部分成为流溢界（אצילות，Atzilus）与אלקות，而废料则被排斥到外面，等等。如此继续，直至最高的层级，等等。
在上方的小面相（ז״א）中，孕育处于所谓“三者包含在三者之中”的状态，即六个情感属性折叠起来，使三者包含在另外三者之中。在这一阶段，经提炼的部分成为流溢界与אלקות，废料则被排斥出去；同样的过程继续进行，直至最高的层级。
ואח״כ נעשה הגדלה בחלב שלאחר הלידה והגדלה זו שנמשך אור וחיות שיהיו המדות מאירים וברורים כו׳.
此后，便通过出生后的乳汁而成长；这种成长，是将光与生命力（חיות，chayus）引下来，使情感属性（מדות，middos）明亮而清晰，等等。
出生之后，便通过哺乳、借着乳汁而成长。光与生命力被引入情感之中，使它们发光并变得清晰。
本段描述了上方的几个阶段：先是在收缩的孕育状态中进行提炼，随后借着乳汁而成长，使情感属性明亮起来。
这遵循了卡巴拉所说的孕育、哺乳和成熟这一序列；在此，哺乳的乳汁使情感属性脱离狭窄的提炼状态，进入清晰而光明的状态。
18וזהו ולבן שינים1 שהשינים עצמם נעשים לבנים מכח החלב שבשעת הבירור עדיין אינם לבנים מאחר שעוסק לראות ולפשפש כו׳.
这就是“牙齿洁白”［意指］：牙齿本身因奶汁而变白；在净化的过程中，它们还没有变白，因为此时人仍忙于察看、审察，等等。
这里解释“牙齿洁白”：牙齿借着奶汁变白。在仍进行净化、察看和审察时，它们还没有变白。
והוא בחינת קטנות משא״כ לבן שינים שנעשו לבנים ומאירים כו׳. שיש בירור אחר בירור כו׳
这属于 קטנות（katnus，小的状态）这一层面；而“牙齿洁白”则不同，此时［牙齿］已经变白并发出光亮，等等；因为净化之后还有更深一层的净化，等等。
净化的阶段属于 קטנות（katnus），即尚未成熟的状态。“牙齿洁白”则象征较后的阶段：情感已经变得洁白而明亮，这是在第一次净化之后又一层净化。
והכל הוא ע״י פותח את ידיך הוא בחי׳ י״ג ת״ד [תיקוני דיקנא] שהם יודי״ן ווי״ן2 שערות וגומות שאבא יונק ממזל הח׳3 נוצר אותיות רצון4 כו׳
这一切都借着“你张开你的手”（ידיך，yadecha）而成就：这是胡须的十三项修饰（תיקונים，tikkunim）这一层面；它们由 יודין 与 ווין（יודי״ן ווי״ן，yudin vavin）构成，也就是毛囊与毛发；因为父（אבא，Abba），即智慧（חכמה，Chochmah），从第八个流注（מזל，mazal）汲取滋养；这个流注名为“守护慈爱者”（נוצר，notzer），其字母［正是］意愿（רצון，ratzon）一词的字母，等等。
这一切都借着“你张开你的手”而来；“你的手”一词也可读作“你的 yuds”。这指的是长面相（אריך אנפין，Arich Anpin）胡须的十三项修饰；《Zohar》（זהר）以此比喻从冠冕（כתר，Keser）流出的十三条怜悯之流，每一条都称为 mazal；mazal 一词源自 nozel，意为“流动”。这些由 yuds 和 vavs 构成：毛囊是 yud，从毛囊长出的毛发是 vav。父，即 Chochmah，从第八个 mazal 汲取滋养；这个 mazal 名为 notzer（“[祂]守护[慈爱]”），其字母也构成 ratzon（“意愿”）一词。
ועי״ז נעשה רצון גם לכל חי כו׳ והוא ע״י התו׳ [התורה] אבא שממשיך אור אבא על נפשו ואבא יונק ממזל הח׳ כנ״ל ומתגלה בתוכה רצון שלמעלה מעלה כו׳
由此，意愿也被带给“每一个有生命者”，等等。这是通过托拉（תורה，Torah），也就是父，而实现的：人把父的光引入自己的灵魂；父从上述第八个流注汲取滋养，于是［灵魂］之中显露出一种远高于寻常的意愿，等等。
由此，意愿（ratzon）也降临“每一个有生命者”，正如经文的结尾所说。这是通过托拉，也就是父，而实现的：学习托拉的人把父的光引入自己的灵魂；父既然从第八个流注汲取滋养，远高之处的意愿便在灵魂中显露出来。
ומשל יודי״ן ווי״ן כי היו״ד הוא צמצום האור בעור הפנים המכסה ואינו יוצא אלא דרך גומא. והוא״ו הוא המשכת השערות כו׳ וד״ל [ודי למבין]:
至于 יודין 与 ווין 的譬喻：יו״ד 是光在面部皮肤中的收缩（צמצום，tzimtzum）；皮肤遮住［它］，使光只能从毛囊中透出。ו״ו 则是毛发的延伸，等等。懂的人自然明白。
יודין 与 ווין 是取自面部的譬喻：יוד 表示光被收敛在皮肤之下；皮肤遮住光，只让它经由毛囊透出。ו״ו 则表示从毛囊延伸出来的毛发。文末说：“懂的人自然明白。”
本段最后说明，洁白的牙齿象征借着奶汁而变得明亮的情感；这一切都从胡须的十三项修饰而来，并通过托拉显现在灵魂中的超越性意愿而实现。
יוד这个点象征收缩，ו״ו这条线象征延伸：光先被收敛起来，随后经由毛发引出。前一篇 maamar（《Torah Ohr》（תורה אור），Vayechi 4）中，Kehot 对“你张开你的手”的注释指向本段；该 maamar 同样把这节经文解释为托拉打开这些 yuds，也就是诸收缩，使超越性的意愿得以显露。
出处
- 1ולבן שינים · Genesis 49:12
- 2והכל הוא ע״י פותח את ידיך . . שהם יודי״ן ווי״ן · Psalms 145:16
- 3שאבא יונק ממזל הח׳ · Zohar III, 289a
- 4נוצר אותיות רצון · ראה לקמן בדף סט, ב.
完成这篇玛玛尔了吗？
标记为已学；这将计入本周和本年度的西尤姆。
在阿沃达中
本篇 מאמר 从“在安息日前劳苦的人，将在安息日享用”引出其功课：人自身的热忱——“我的眼目常常望向 הוי׳（Havayah）”——正是引下“ה׳之眼”即从上而来的光明，以及安息日愉悦的因素。人在祷告中通过省察世界而生起的爱是真实的，但它有相反的一面，所以祷告之后，人可能转而关心世俗事务；托拉之酒唤出灵魂中隐藏的伟大之爱，并使它与那种爱结合，两者合在一起，便引下愉悦中的爱。人也通过托拉将 Abba（אבא）的光引到自己的灵魂上，使一种远高于其自身的意愿在灵魂中显现。
讨论问题
- 为什么永恒之爱有与之相反的一面，以致人祷告之后可能转而关心世俗事务，而伟大之爱却没有相反的一面？
- 若愉悦中的爱从不寄寓于较低的两种爱中，伟大之爱与永恒之爱的结合如何能将它引下？婚礼华盖为这一解释增添了什么？
- 为什么 Chochmah 被称为“尝味的口腭”？新颖洞见带来的愉悦如何说明那里显现的是什么？
- 安息日前的劳苦与眼睛的红和白有什么关系？它又如何关联“我的眼目常常望向 Havayah”以及“ה׳之眼看顾敬畏祂的人”？
- 为什么 Arich Anpin 的光必须通过视觉这一外在的感官领受，而不是通过心智或情感？