《托拉·奥尔》 · 帕拉沙 Vayechi · 玛玛尔 3
אסרי לגפן עירה ולשורקה בני אתונו
“把他的驹拴在葡萄树上，把他母驴的幼子拴在优良葡萄树上”
本译文由人工智能根据英文版翻译，并经过数轮对照英文和希伯来文的核查与修订。英文版本身仍在由读者审阅。如果您精通简体中文，我们诚盼您协助审阅这份译文。 志愿审阅
核心思想
משיח（Moshiach）的日子不是赏报的时期，而是行为臻于圆满之时；届时，连祭献中的动物也将被提升到无限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof）中。这种圆满源自我们在流亡中的事奉：谦卑与破碎的心将灵魂隐藏的爱如同酒一般压榨出来；诫命（מצוה，mitzvah）所带来的喜悦，以及归回时的苦涩，则洗净灵魂的衣裳。
玛玛尔概要
这篇迈玛尔（מאמר，maamar）将雅各（יעקב）赐给犹大（יהודה）的祝福——“把他的驹拴在葡萄树上……他用酒洗净衣裳”——解读为描述 משיח 的日子。这些日子尚非来世，而是“今日，为要行它们”的圆满实现；届时，诫命（מצוות，mitzvos），尤其是祭献，将“照着祢旨意的命令”得到履行。为什么动物祭献会胜过祈祷——灵魂的提升呢？答案从葡萄树说起：犹太民族怀有对 ה׳ 隐藏的爱；这种爱如酒一般被压榨出来，经过谦卑与破碎的心，化为象征喜悦的白酒，以及象征苦涩与归回的红酒。由于诫命是 ה׳ 的意愿，高于甚至 חכמה，因此它们能引下无限之光本身的圣性；所以以色列“使祢之名成圣”。人在喜悦中，为灵魂织成衣裳：喜悦遮蔽它的“身体”，归回的挣扎遮蔽它的“头部”。流亡时期，这种事奉只提升灵魂；到了 משיח 的日子，当 אדם（adam）的层面臻于圆满时，连动物也将被提升。届时，野性的“驹”将成为“ ה׳ 的城”，而“母驴”将成为“儿子”；这一切都是流亡中“用酒洗净”所结出的果实。
提纲
- 经文与 משיח 的日子这节经文描述 משיח 的日子，这是“今日，为要行它们”的圆满实现：届时，诫命，尤其是祭献，将“照着祢旨意的命令”得到履行；无论在伊甸园之后还是在流亡时期，这些事都无法如此实现。¶1–4
- 问题与葡萄树为什么动物祭献会高于祈祷——祈祷中人提升自己的灵魂？犹太民族好比一株葡萄树，其中隐藏的爱如酒一般被压榨出来；谦卑（低垂的葡萄枝）与破碎的心（榨酒池）使它显露为两种酒：令人喜悦的白酒，以及象征苦涩的红酒。¶5–8
- 使祢之名成圣者“圣者”的赞美只上达 ה׳——一切世界的根源，无论隐藏的还是显露的世界。诫命是 ה׳ 的意愿，高于 אפילו חכמה；它们引下无限之光本身的圣性。这就是以色列“使祢之名成圣”的缘由，也说明一小时的善行胜过来世。¶9–15
- 灵魂的衣裳只有在喜悦中履行的诫命，才会为灵魂造出衣裳。归回的苦涩必须先行，这样，喜悦才会跟随真实的渴望而来。两种酒造出两件衣裳：喜悦遮蔽灵魂的“身体”，而归回者从下方奋起的提升，则遮蔽它的“头与面”。¶16–23
- 人的圆满流亡时期，诫命只提升灵魂。当 אדם 的层面在 משיח 的日子臻于圆满（亚当（אדם הראשון）、大卫（דוד）、משיח），祭献将连祈祷无法提升的动物也提升起来；这就回答了开篇的问题。¶24–26
- 驹、城与儿子经文中的每个词组都有其解释：אוסרי（osri）表示智慧中的字母 יו״ד（yud）与葡萄树相系；עירה（iroh）指那野性的“驹”，它会成为“ה׳ 的城”；שורקה（sorekah）则指谦卑的 shuruk（שורק），借此，“母驴”成为“儿子”。这一切都源于流亡时期已经进行的用酒洗净。¶27–30
核心概念
- “今日，为要行它们”היום לעשותם
- 这个世界是履行诫命的时期，而不是接受其赏报的时期。משיח 的日子是这一时期的圆满实现，但仍非来世。
- “照着祢旨意的命令”כמצות רצונך
- 这是届时将在 משיח 的日子恢复的实际祭献。流亡时期的祈祷与之相应，却并不真正等同于祭献。
- 隐藏的爱אהבה מסותרת
- 犹太灵魂中隐藏着对 ה׳ 的爱，如葡萄中的酒；谦卑（低垂的葡萄枝）与破碎的心（榨酒池）使这份爱显露出来。
- 白酒与红酒יין לבן ויין אדום
- 这是两种爱：履行诫命时令人喜悦的欢欣，也就是以 ה׳ 为乐；以及一个人省察自己与 ה׳ 的距离、渴望归回时那令人陶醉的苦涩。
- 祂的名与祂的本质שמו ואור אין סוף עצמו
- 一切隐藏与显露的世界都唯独源自 ה׳；诫命既是祂的意愿，便能引下无限之光本身的圣性。
- 灵魂的衣裳לבושים לנפש
- 这些衣裳由带着喜悦履行的诫命形成：一件遮蔽灵魂的“身体”，即它的情感；更高的一件遮蔽它的“头与面”，即它的视觉与听觉，由归回的挣扎形成。
- אדם 的层面בחינת אדם
- 这是人的完整身量；亚当被逐出伊甸园时，这一身量失落了，只有到了 משיח 才得以圆满，届时诫命与祭献都将得到完美履行。
- סגול 与 שורקסגול ושורק
- 元音符号所显示的两种灵魂姿态：סגול 表示亲近与热忱；שורק 则是三个圆点上下排列，表示谦卑地承认自己与 ה׳ 的距离；借此，人便成为“儿子”。
经文与 משיח 的日子 ¶1–4
这篇 maamar 以雅各（יעקב）对犹大（יהודה）祝福中的一部分开篇（《创世记》49:11）。这段经文讲到一头驹被拴在葡萄树上，一头母驴的幼驹被拴在上等葡萄树上，以及一件在酒中洗净的衣裳。本篇 maamar 将逐一解释其中的词句。
הנה מקרא זה נאמר לימות המשיח3 דקאי אדלעיל מני׳ [מיניה] לא יסור שבט מיהודה וגו׳. עד כי יבא שילה4 ולו יקהת עמים5 ואז יהיה גם אסרי לגפן עירה:
如今，这节经文说的是 משיח（Moshiach）时代，因为它承接前一节经文：[“权杖必不离开犹大”，等等，]“直到 Shiloh（שילה）来到，万民将聚集归向他”；那时，也会有“将他的驹拴在葡萄树上”。
阿尔特雷贝首先指出，这节经文描述的是 משיח（Moshiach）时代，因为它承接前一节经文：“权杖必不离开犹大……直到 Shiloh 来到”。Shiloh 被理解为 משיח，万民将聚集归向他。因此，将驹拴在葡萄树上的景象，描述的就是他在世时将发生的事。
本段引用了这篇 maamar 将要解释的经文，并指出它说的是 משיח（Moshiach）时代。
Kehot版注释记载，这篇 maamar 作于5564年（1803–04），《Likkutei Torah》中还有几篇 maamarim 引用了它。注释还指向《Onkelos译本》和拉希的解释：他们将“直到 Shiloh 来到”理解为指 משיח；因此，下一节经文可以被读作对他在世时情形的描述。
出处
- 1אסרי לגפן עירה · ראה לעיל בציונים לכ״ק אדמו״ר זי״ע. אוה״ת כרך ה תתרז, א. המאמר עם הגהות בכרך ו תתשכח, ב. תתשלו, ב. ובכרך ז תתתסח, ב. פלח הרמון בראשית קכה, א. המאמר הוא משנת תקס״ד. ראה ברשימת המאמרים שם ע׳ שמה הערה 21. בענין המבואר בהמאמר מעלת מדרי׳ הצדיקים ומעלת עבודת הבע״ת ואהבה רבה ואהבה בתענוגים — ראה בקונטרס העבודה בסופו מכתב מד׳ שבט תרצ״א, מכ״ק אדמו״ר מהוריי״צ זצוקללה״ה. בלקו״ת בלק עד, א. נצבים נ, א. שה״ש יז, ב. כ, ד. לז, ג. מציין לד״ה זה.
- 2אסרי לגפן עירה · Genesis 49:11
- 3מקרא זה נאמר לימות המשיח · ראה תרגום אונקלוס ורש״י ע״פ עד כי יבא שילה.
- 4עד כי יבא שילה · Rashi on Genesis 49:10–12
- 5עד כי יבא שילה ולו יקהת עמים · Genesis 49:10
对此作如下解释：我们的贤者，愿其记忆蒙福，曾说：“今世与משיח（Moshiach）的日子之间，只有受制于人这一点不同。”
贤者们教导说，משיח的日子与今世的区别，只在于以色列不再受列国辖制。阿尔特雷贝（אדמו״ר הזקן）引用这段教导，是要说明משיח的日子仍属于此世的秩序。
כי ימות המשיח אינו עוה״ב [עולם הבא] שלאחר התחיה. שזהו מתן שכרן של צדיקים. אבל ימות המשיח הוא בבחי׳ היום לעשותם3 ולא לקבל שכרן.4
因为，משיח的日子并非复活之后的来世；那是[赐予义人奖赏的时期]。然而，משיח的日子处于“今日去遵行”的层面，而不是领受奖赏。
因此，משיח的日子还不是来世，也不是死者复活之后的时代；那时义人将获得奖赏。משיח的日子仍属于“今日去遵行”的阶段。贤者们将这句话解读为：“今日遵行它们，明日领受其奖赏。”这是履行诫命的时期，而不是领受其奖赏的时期。
这一段将משיח的日子界定为履行诫命、而非领受其奖赏的时期，从而将其与复活之后的来世区别开来。
Kehot的注释列出了这段教导在《Gemara》中的出处：Berachos 34b和Sanhedrin 91b，并指出《Zohar》（זהר）中也有相应的教导。在《Gemara》中，这是什穆埃尔（שמואל）的观点；其中还有其他教导与之不同。
出处
- 1אין בין עוה״ז לימות המשיח אלא שעבוד בלבד · Berakhot 34b:20–21
- 2אין בין עולם הזה לימות המשיח אלא שעבוד בלבד · Zohar, Toldot 7:62–8:66
- 3היום לעשותם · Deuteronomy 7:11
- 4היום לעשותם ולא לקבל שכרן · Eruvin 22a:5–6
而“今日实行它们”的主要[实现]，以及行为的终极圆满，将在 משיח（Moshiach）的时代实现。
由于 משיח（Moshiach）的时代是“今日实行它们”的圆满时刻，所以诫命（מצות，mitzvos）在实际行为中的完全履行，属于那个时代。
וכמו שהיה עיקר עבודת האדם בג״ע [בגן עדן] לעבדה ולשמרה.2 לעבדה זו3 מצות עשה. ולשמרה זו מצות ל״ת [לא תעשה].4 שהי׳ [שהיה] אז בחי׳ היום לעשותם בתכלית השלימות אלא שאח״כ ויגרש את האדם5 וגו׳.
同样，亚当在伊甸园中的主要事奉是“耕种它，守护它”：“耕种它”指积极诫命；“守护它”指禁戒。因为当时正处于“今日实行它们”的终极圆满层面；只是后来，“祂把那人赶出去”，等等。
阿尔特雷贝（אדמו״ר הזקן）将此与亚当在伊甸园中的情形作比较；亚当的全部任务就是“耕种它，守护它”。按照《Zohar》等来源的解释，“耕种它”指实行积极诫命，“守护它”指遵守禁戒；因此，亚当在伊甸园中处于“今日实行它们”的完美层面，直到他被赶出园子。
后来，我们的先祖进入这片土地，也是为了在实际行为中履行诫命；许多诫命唯有在这片土地上才能履行，按此处的计算，几乎占五分之四。
第二次机会出现在犹太民族进入以色列地之时，因为许多诫命——按本文的计算，几乎占五分之四——唯有在那里才能履行。
ואחר כך גלו משם ולא נתקיימו בידם עד ימות המשיח שיהיה במהרה בימינו שאז יהי׳ [יהיה] בחי׳ היום לעשותם בתכלית השלימות.
后来他们从那里被流放，[这些诫命]直到 משיח（Moshiach）的时代才得以履行；愿这一时代在我们有生之年迅速来临。届时，“今日实行它们”将达到终极圆满。
但他们后来遭到流放；从那时起，那些诫命便未能得到完全遵守。只有到了 משיח（Moshiach）的时代，它们才会实现；届时，“今日实行它们”将达到完全圆满。
本段指出，诫命在实际行为中的圆满履行曾两度受到阻断：一次是在伊甸园，一次是在以色列地；只有到了 משיח（Moshiach）的时代，才会实现圆满履行。
Kehot 的注释还列举了 Targum Yonasan、Shelah、Yalkut Reuveni 和 Or HaChaim，作为对“耕种它，守护它”这一解释的依据；对于依赖以色列地的诫命，则列举了 Ramban 在 Parshas Acharei 末尾的论述。Targum Yonasan 将经文译为“在 Torah 中劳作，并遵守其中的诫命”。
出处
- 1ועיקר היום לעשותם ותכלית השלימות של המעשה יהי׳ בימות המשיח · בקובץ ליובאַוויטש שנה ב׳ חוברת ד׳ מציין על זה כ״ק אדמו״ר זי״ע בע׳ 58 בהערה 8 ”ראה ד״ה וככה תרל״ז (תורת שמואל שער רביעי) פרק יז ואילך. וכן משמע גם ברמב״ם הל׳ תשובה סוף פ״ט וסוף הלכות מלכים, אבל הרמב״ם לשיטתו דאין בין עולם הזה לימוה״מ אלא שיעבוד מלכיות בלבד דפליגא על מרז״ל דשבת (קנא, ב)”.
- 2לעבדה ולשמרה · Genesis 2:15
- 3לעבדה זו מ״ע, ולשמרה זו מל״ת · Zohar I, 27a
- 4לעבדה זו מצות עשה. ולשמרה זו מצות ל״ת · Or HaChaim on Genesis 2:15
- 5ויגרש את האדם · Genesis 3:24
- 6שכמה מצוות התלוים בארץ דוקא · ראה רמב״ן ס״פ אחרי יח, כד. לקו״ת שלח לו, ג. מאמרי אדה״א דברים ח״א ע׳ ה.
- 7כמעט ארבע הידות · ראה מאמרי אדה״א קונטרסים ע׳ רסו הערה פ״ז.
4והנה אנו אומרים ושם נעשה לפניך את קרבנות חובותינו וכו׳ כמצות רצונך כו׳. שעיקר המעשה היא עבודת הקרבנות שאין אנו יכולים לקיים בגלות אלא שבגלות נתקנה התפלה כנגד הקרבנות. ועדיין אין זה כמצות רצונך ממש:1
现在我们说：“在那里，我们要在你面前献上我们应尽的祭献等，照着你旨意的命令等。”因为主要的实际行动是祭献的事奉，而我们在流亡中无法履行这一事奉；而在流亡中，祈祷被设立，使之与祭献相对应。然而，这仍不是真正“照着你旨意的命令”。
阿尔特雷贝（אדמו״ר הזקן）引用穆萨夫祈祷中的话；在这段祈祷中，我们祈求回到圣殿，并在那里献上祭献，“照着你旨意的命令”。由于在流亡中无法献上祭献，人们设立了与祭献相对应的祈祷；然而，祈祷本身的措辞暗示，只有实际献上的祭献才真正是“照着你旨意的命令”。
本段指出，祭献是实际行动的核心；在流亡中取代祭献的祈祷，尚未完全符合“你旨意的命令”。
出处
- 1דלכאורה התפלה במעלה העליונה יותר . . ולמה יהי׳ הקרבנות במעלה העליונה . . כמצות רצונך · באוה״ת שמות כרך ז ע׳ ב׳תשפו מבאר ”י״ל התירוץ שע״י הקרבנות יש שני הדברים היינו העלאת נפש הבהמה גשמיות לשרשה וגם נה״ב שבאדם מתעלה ג״כ עי״ז לשרשה במרכבה”, ע״ש.
问题与葡萄树 ¶5–8
5ולהבין זה דלכאורה התפלה במעלה העליונה יותר מהקרבנות שהתפלה היא נשיאת נפש האדם בספור שבחיו של מקום ברוך שאמר והיה העולם וכל הללויה וכו׳ עד שמגיע לואהבת בכל נפשך1 כו׳
对此需要加以理解：表面看来，祈祷的层次似乎高于祭献，因为祈祷是人藉着叙述无所不在者的赞美而提升自己的灵魂——“应受赞颂的是那位一言而使世界存在者”，以及所有的哈利路亚[诗篇]等等，直到诵读“你要爱……尽你的灵魂”这一句。
这提出了一个难题。祈祷似乎比祭献更为崇高，因为人在祈祷中叙述 ה׳ 的赞美，从“应受赞颂的是那位一言而使世界存在者”以及晨祷中的哈利路亚诗篇开始，一直到示玛祷文中的“你要爱……尽你的灵魂”；在那里，人将自己的整个灵魂交付出来。
相比之下，祭献只涉及动物的灵魂，例如安息日所献上的两只羊羔。
ולמה יהיו הקרבנות במעלה העליונה כל כך שיקראו כמצות רצונך ושזה יהי׳ [יהיה] תכלית השלימות של ימות המשיח יותר מהתפלה שבגלות.
那么，为什么祭献的层次如此之高，以至于被称为“照着你旨意的命令”？为什么祭献会成为 משיח（Moshiach）时代的终极圆满，且胜过流亡时期的祈祷呢？
既然如此，为什么唯独祭献被称为“照着你旨意的命令”？为什么祭献的恢复会成为 משיח（Moshiach）时代的圆满，超越流亡时期的祈祷？这正是这篇 maamar 要回答的问题。
הנה כתיב גפן ממצרים תסיע.4 שכנ״י [שכנסת ישראל] נמשלו לגפן5 שגדלים בה ענבי׳ שמהם יוצא היין ע״י דריכה בגת.
现在经文写道：“你从埃及移植葡萄树而来。”这是因为以色列会众被比作葡萄树；树上长出葡萄，葡萄经酒榨践踏之后，便流出葡萄酒。
阿尔特·雷贝（אדמו״ר הזקן）以葡萄树的意象开始回答这个问题。犹太民族被比作葡萄树；葡萄只有在酒榨中被践踏之后，才会酿出葡萄酒。
这一段提出了一个问题：为什么动物祭献的层次高于灵魂在祈祷中的提升？随后引入葡萄树与葡萄酒的比喻，以此作答。
这篇 maamar 在接近结尾处会再次谈到这个问题，并解释说，在 משיח（Moshiach）时代，连祭献所用的动物也会被纳入并提升到无限之光中；这是灵魂在流亡时期无法做到的。
出处
- 1ואהבת בכל נפשך · Deuteronomy 6:5
- 2
- 3וביום השבת שני כבשים · פינחס כח, ט.
- 4גפן ממצרים תסיע · Psalms 80:9
- 5שכנס״י נמשלו לגפן · Chullin 92a:11–12
6והנה עיקר היין המשובח יוצא מהענבי׳ [מהענבים] הסמוכי׳ לקרקע כמו שאמרו לגבי נסכים לא היו מביאין מן הדליות אלא מן הרגליות12 ששם יוצא יין משובח יותר.
最上等的酒主要来自靠近地面的葡萄，正如[贤者们]谈到奠祭所用的酒时所说：他们不取自棚架上的葡萄藤（דליות，daliyos），而取自低矮的葡萄藤（רגליות，ragliyos），因为那里出产的酒更为上等。
最上等的酒来自离地面最近的葡萄：Mishnah（משנה）规定，圣殿奠祭所用的酒取自低矮的葡萄藤，而不取自搭在棚架上的葡萄藤。下一段将这一细节作为谦卑的意象。
והנה היין נתחלק לכמה מינים יש יין המשמח ויש יין המשכר יש יין אדום ויש יין לבן וכך ככל המשל הזה נמשלו כנס״י [כנסת ישראל] שיש בהם אהבה מסותרת למקום כו׳.
酒分为好几类：有使人欢悦的酒，也有使人醉酒的酒；有红酒，也有白酒。同样，按照这个比喻的每一层面，以色列会众也被比作[酒]，因为他们内在有对 ה׳ 隐藏的爱，等等。
酒也有不同种类：有使人欢悦的酒，也有使人醉酒的酒；有红酒，也有白酒。这些类别各自对应犹太民族中的某些方面；他们都内藏着对 ה׳ 的爱，这爱必须被引发出来，正如藏在葡萄中的酒必须被引出一样。
这段展开了这一比喻：如同酒，以色列会众内隐藏着的对 ה׳ 之爱也有几种类型；其中最上等的，来自最低之处。
出处
- 1לא היו מביאין מן הדליות אלא מן הרגליות · באוה״ת כאן ע׳ תתשכט מציין: ”ספ״ח [מ״ו] דמנחות במשנה”. ובגמ׳ מנחות (הוא פ״ט) פו, סע״ב במשנה.
- 2לא היו מביאין מן הדליות אלא מן הרגליות · Menachot 86b:12
为了使它从隐藏中显露出来，人必须处于“低垂葡萄藤”的层面（רגליות，ragliyos），也就是达到“愿我的灵魂在众人面前如尘土一般”的层面。
为了使这隐藏的爱显露出来，人必须像低垂的葡萄藤，葡萄贴近地面。这意味着要有祷词“愿我的灵魂在众人面前如尘土一般”所表达的谦卑。
还要经历酒榨中的踩踏：要有一颗破碎而受压的心。借此，酒便流了出来；这就是隐藏之爱的层面，它先前一直隐而未显，
他还必须像在酒榨中那样被踩踏，也就是有一颗破碎而受压的心。借此，酒流了出来：那隐藏在灵魂中的爱显露出来。
כי על יין אמרו נכנס יין יצא סוד456 והיינו לפי שהיין היה ג״כ מתחלה בהעלם בענבים ואח״כ נתגלה ויצא לחוץ.
因为人们论及酒时说：“酒入，秘密出。”这是因为酒起初也隐藏在葡萄之中，后来才显露出来，流到外面。
阿尔特雷贝（אדמו״ר הזקן）用塔木德的说法“酒入，秘密出”来支持这一比喻。酒能引出隐藏之物，是因为酒本身在被压榨出来以前，也隐藏在葡萄里面。
本段解释了隐藏之爱如何显露出来：一方面要谦卑，如同葡萄贴近地面；另一方面要有破碎的心，如同葡萄在酒榨中被踩踏。
出处
- 1נפשי כעפר לכל תהיה · Berakhot 17a:4
- 2לב נשבר ונדכה · ראה לקו״ת ר״ה סב, א. אוה״ת חקת ע׳ תתל.
- 3לב נשבר ונדכה · Psalms 51:19
- 4נכנס יין יצא סוד · נסמן לעיל מד, ב.
- 5נכנס יין יצא סוד · Eruvin 65a:19–20
- 6נכנס יין יצא סוד · Sanhedrin 38a:3–4
8והנה באהבה יש ב׳ בחי׳. יש מתפעל להיות שמחת ה׳ בלבו היא בחינת יין המשמח ובחי׳ יין לבן מבחי׳ חמר חיווריין עתיק כו׳.
现在，爱有两个层面。有一种人受到感动，心中充满对 ה׳ 的喜悦；这是“使人心欢畅的酒”这一层面，也是白葡萄酒这一层面，源自“古老的白葡萄酒”（חמר חיווריין עתיק，chamar chivaryan atik）等等。
对 ה׳ 的爱有两种形式。第一种是心中充满对 ה׳ 的喜悦；它就是“使人心欢畅的酒”和白葡萄酒，源自“古老的白葡萄酒”——这篇 maamar 稍后将其认定为至高的愉悦。
ויש מתפעל להיות לו מרירות הלב מפני היותו ממארי דחושבנא מכל מחשבותיו ודבוריו ומעשיו אשר לא לה׳ המה ולצעוק אל ה׳ ולדבקה בו הוא בחי׳ יין אדום ויין המשכר וכו׳.
还有一种人受到感动，心中生出苦涩，因为他是“自我核算者”（מארי דחושבנא，marei d’chushbana），对自己所有不属于 ה׳ 的思想、言语和行为逐一核算；并且[受到感动]向 ה׳ 呼喊，渴望与祂紧密相连；这是红酒和令人沉醉之酒这一层面，等等。
第二种是心中的苦涩：一个人诚实地省察自己所有不属于 ה׳ 的思想、言语和行为，因此受到触动，向祂呼喊并渴望与祂紧密相连。这就是红酒和令人沉醉之酒。
这一段区分了对 ה׳ 的两种爱：如白葡萄酒般令人欢悦的喜悦，以及由自我省察而生的苦涩渴望，如红酒和令人沉醉之酒。
后来在这篇 maamar 中，这两种酒成为灵魂的两种衣裳：诫命带来的喜悦包裹灵魂的“身体”，也就是爱与敬畏的情感；而苦涩与归回所产生的红酒，则为灵魂的“头与面容”——也就是其视觉与听觉——形成衣裳。
使祢之名成圣者 ¶9–15
9והנה אנו אומרים בשבת וינוחו בו ישראל1 מקדשי שמך.2 ולכאורה אינו מובן הלא הוא ית׳ מאליו קדוש וכתיב כי קדוש אני וקדושתי למעלה מקדושתכם.3
现在，安息日我们说：“愿以色列——那些使你的名成圣者——在其中安息。”乍看之下，这似乎难以理解：难道祂自身不就是圣洁的吗？经上又写道：“因为我是圣洁的”，以及“我的圣洁高于你们的圣洁。”
安息日的阿米达祷文中，我们说以色列是“那些使你的名成圣者”。这似乎令人费解，因为 ה׳自身是圣洁的；米德拉什在解释“因为我是圣洁的”时教导说，祂的圣洁高于我们的圣洁。
ואיך יהיה תלוי קדושתו ית׳ בישראל דייקא שיקראו הם המקדישים שמו. אך הענין דהנה אנו אומרים אתה קדוש ושמך קדוש וקדושים בכל יום יהללוך סלה.
那么，祂的圣洁怎会唯独取决于以色列，以致他们被称为使祂的名成圣者呢？要点在于：我们说：“你是圣洁的，你的名是圣洁的，圣洁者日日赞美你，直到永远。”
那么，祂的圣洁怎会取决于以色列，以致他们被称为使祂成圣者呢？阿尔特雷贝（אדמו״ר הזקן）从祷文中的另一句话开始作答：“你是圣洁的，你的名是圣洁的，圣洁者日日赞美你，直到永远。”
פי׳ קדושים בכל יום כו׳ כמאמר המחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית שבכל יום ויום מתהווה מאין ליש כל מעשה בראשית.
“圣洁者……日日……”等语的意思，正如这句话所说：“祂以良善每日不断更新创造之工。”在每一天，整个创造之工都由无而有地形成。
“日日”指向 ה׳每日更新创造，正如诵读《示玛》前的晨间祝福所说：“祂以良善每日不断更新创造之工。”每一天，整个创造都重新由无而有地形成。
本段提出一个问题：若 ה׳自身本为圣洁，怎能说以色列使 ה׳成圣？随后，段落从“圣洁者”每日的赞美开始作答；他们看见创造由无而有地更新。
出处
- 1וינוחו בו ישראל · ראה הערת כ״ק אדמו״ר זי״ע באוה״ת פ׳ שמות ע׳ לא. באוה״ת תצוה כרך ח ע׳ ג׳סח: ”שבהם וע״י נתעלה בחי׳ שמן בקדושת אור א״ס עצמו”.
- 2וינוחו בו ישראל מקדשי שמך · באוה״ת פ׳ תבוא ע׳ תתשח יש הגה״ה לכאן.
- 3כי קדוש אני וקדושתי למעלה מקדושתכם · Leviticus 19:2
10וכשהם משיגים כל יום התהוותם וחיותם מבחי׳ קדוש ומובדל כי עליו ית׳ נאמר אדון הנפלאות פי׳ למעלה מעלה מבחי׳ נפלאות כמ״ש עושה פלא.1
他们每日领悟到，自身的生成及生命力源自神圣而超然的层面；因为祂——愿祂受称颂——被称为“奇事的主宰”，意思是：祂远远超越奇事这一层面，正如经文所说：“祂行奇事”（עושה פלא，oseh fele）。
“圣者”每日体察到，他们的存在和生命力源自一个神圣的层面，也就是与他们截然分离、超越他们的层面。祂被称为“奇事的主宰”；这句话出自晨祷，意指祂远在奇事本身之上。经文说祂“行奇事”，因此，奇事只是祂所行的事。
שבחי׳ הפלא הוא כעשיה גשמיות אצלו ית׳. כי ענין הפלא היא פליאת ההתהוו׳ יש מאין
因为在祂——愿祂受称颂——看来，奇异这一层面如同物质性的作为（עשיה，asiyah）；所谓奇异，乃是从无到有地生成所具有的奇妙性。
对我们而言奇妙的事，在祂看来不过如同单纯的物质造作。这里所谓的奇异，是指创造本身：某物从无到有地出现。
וראשית ההתהוו׳ הוא בחכמה כמ״ש והחכמה מאין תמצא.2
创生之始在于智慧（חכמה，Chochmah），正如经文所说：“חכמה从虚无（אין，ayin）而得。”
创造始于 חכמה，即智慧的最初一点；经文将它描述为从 אין 而得。严格说来，约伯记的经文问道：“智慧从何处（מאין，me’ayin）可以寻得？”而这篇讲章（מאמר，maamar）将 מאין 解作“从 אין 而来”。
本段说明，作为“奇事的主宰”的 ה׳，远远超越从无到有的创造之奇；而创造始于智慧（חכמה）。
本篇讲章后来将此与 mitzvos（מצוות，mitzvos）作对照：它们是 ה׳ 的意愿，远在 חכמה 之上，因此，经由它们引下的神圣性，源自“奇事的主宰”自身。
出处
- 1כמ״ש עושה פלא · Exodus 15:11
- 2והחכמה מאין תמצא · Job 28:12
11וכתיב כולם בחכמה עשית שהחכמה נחשבת אצלו כעשיה גשמית שהיא בחי׳ סוף דרגין משכל ודבור ומחשבה ומעשה וכך החכמה נחשבת אצלו שהוא ית׳ למעלה מן החכמה ומרומם עד אין קץ.
经文说：“你以智慧（חכמה，Chochmah）造了万物。”这是因为在祂看来，חכמה被视为如同物质性的造作（עשיה，asiyah）；造作是各层次中最低的一层——在智力、言语、思想和行动之中，行动居末。照样，在祂看来，חכמה也不过如此，因为祂，愿祂受称颂，超越智慧，崇高无尽。
“你以智慧造了万物”这句经文，把智慧本身视为一种造作（עשיה），是智力、言语、思想和行动这些机能中最低的一种。在 ה׳看来，智慧也如同单纯的物质行动，因为祂无限超越智慧。
ולכן הם יהללוך סלה תמיד בעילוי אחר עילוי בלי הפסק וכל זה בבחי׳ ושמך קדוש כי הודו של שמו על ארץ ושמים.1
因此，他们不断“赞美你，סלה（selah）”，[升进]一层又一层，毫不停息。这一切都属于“你的名是圣的”这一层面，因为祂之名的辉煌“在地与天之上”。
这就是“圣者们”为何无尽地赞美祂，不停地从一层升至另一层：无论他们达到多高的层次，祂仍然超越他们。然而，他们的一切赞美所及的，仅是“你的名是圣的”——祂的名，其辉煌在地与天之上。
正如经文所说：“凭借 יה（Yah），ה׳（Havayah）创造了诸世界。”也就是说，“凭着 יה”指的就是祂的名 ה׳，因为字母组合（הו״ה，heh-vav-heh）也就是二字母组合（י״ה，yud-heh）；这是因为字母（וי״ו，vav）延展出字母（יו״ד，yud），等等。
这句经文用来说明，诸世界源自祂的名 ה׳。塔木德（Menachos 29b）把“凭着 יה”解释为“凭着 י״ה”，即创造两个世界所用的两个字母。阿尔特雷贝（אדמו״ר הזקן）解释说，这里的“Yah”代表完整的名 ה׳，因为字母 וי״ו 只是字母 יו״ד 的延展，所以其余字母也都呈现为 yud 与 heh 的形式。
本段说明，“圣者们”的赞美所及的只是 ה׳，因为在祂看来，连智慧都如同单纯的行动；接着开始解释创造诸世界所凭借的那个名。
下一段将继续阐述这句经文：来世是以字母י创造的，今世则是以字母ה创造的；这分别对应隐蔽的诸世界与显明的诸世界。
出处
- 1כי הודו של שמו על ארץ ושמים · Psalms 148:13
- 2כי ביה ה׳ צור עולמים · Menachot 29b:7–8
- 3בי״ה ה׳ צור עולמים · Isaiah 26:4
- 4כולם בחכ׳ עשית · Psalms 104:24
用字母（יו״ד，yud）创造了来世，如上所述；也就是说，来世即指隐藏的诸世界（עלמין סתימין，almin sesimin），它们并不显露：「眼未曾见过，除你以外，ה׳啊。」
Alter Rebbe继续阐释关于「יה」的经文：正如塔木德所教导的，来世是以yud创造的。他将来世认作「隐藏的诸世界」——它们超越一切感知；经上说：「眼未曾见过，除你以外，ה׳啊。」
ובה״א [ובאות ה״א] נברא עוה״ז2 היינו עלמין דאתגליין מה שהוא מושג ונתפס בהשגת הנבראים
用字母（ה״א，heh）创造了此世；也就是说，此世即指显露的诸世界（עלמין דאתגליין，almin d’isgalyan）：凡是受造者凭其理解力能够领会并把握的，都是如此。
此世是以heh创造的，它对应于「显露的诸世界」：凡是受造者能够感知并把握的层面，皆属此类。
ואפי׳ [ואפילו] ג״ע [גן עדן] העליון נק׳ עלמא דאתגלי׳ לגבי בחי׳ זו שהוא שם שהרי צדיקי׳ [צדיקים] נהנים כו׳ אלא שלגבי עוה״ז השפל הגשמי נק׳ עוה״ב [עולם הבא] ג״ע [גן עדן] העליון. אבל לגבי עולמות עליוני׳ [עליונים] נקרא בשם עוה״ז ועלמא דאתגליא מאחר שיש שם הנאה ותענוג הנשמות
即使上层伊甸园，相对于这一层面也称为「显露的世界」（עלמא דאתגלי׳，alma d’isgalya），因为义人在那里「享受」等等；只是相对于这个低下的物质世界，上层伊甸园才称为来世。但相对于更高的世界，它则称为「此世」和「显露的世界」，因为灵魂在那里享有快乐与愉悦，
从这个意义上说，即使上层伊甸园也算是显露的，因为义人在那里享受临在的光辉（Berachos 17a）；只有相对于我们这个低下的物质世界，它才称为「来世」。与更高的世界相比，它本身就是「此世」，因为灵魂在那里体验快乐与愉悦。
משא״כ בחי׳ עלמין סתימין הוא מה שאינו מושג ונתפס כלל עין לא ראתה וכו׳ וכל בחי׳ הללו הם מבחינת שמו והודו של שמו כו׳.
而隐藏世界这一层面，则是完全无法领会或把握的：「眼未曾见过」等等。这些层面全都出自祂的名，以及祂之名的荣光等等。
与此相反，隐藏的诸世界完全无法把握，经上说：「眼未曾见过。」然而，隐藏与显露的诸世界都只源自祂的名及祂之名的荣光，并非源自祂的本体。
אבל בא״ס ב״ה עצמו לא שייך כלל זה שהוא קדוש ומובדל מגדר עלמין לגמרי ולא שייך אפילו בחי׳ עלמין סתימין כו׳ ובחינת עלמין סתימין הם כעשיות גשמיות אצלו ית׳.
然而，这一切完全不适用于无限者（אין סוף，Ein Sof）本身，愿祂受称颂；祂是圣洁的，完全超越并远离世界这一范畴，甚至隐藏世界这一层面也不适用于[祂]等等。在祂看来，隐藏世界这一层面犹如物质性的制作行为一般，愿祂受称颂。
ה׳本身，即无限者，完全超越世界这一范畴，甚至超越隐藏的世界。对祂而言，即使隐藏的诸世界也如同单纯的物质性制作行为，正如上文论及智慧（חכמה，Chochmah）时所说的那样。
本段说明yud与heh分别对应隐藏的世界和显露的世界，并指出二者即使达到最高层面，也都只源自祂的名及祂之名的荣光；而 ה׳本身则超越一切世界。
这些称谓是相对而言的：从下方看，同一个上层伊甸园是「来世」；从上方看，它却是「此世」。唯有无限者处在整个层级体系之外。
出处
- 1עין לא ראתה אלקים זולתך · Isaiah 64:3
- 2וביו״ד נברא העוה״ב . . ובה״א נברא עוה״ז · Menachot 29b:13–14
13וכמאמר אדון הנפלאות. וכמ״ש עושה פלא.1 ומה שקדושים בכל יום יהללוך סלה הוא בבחי׳ ושמך קדוש בלבד והיינו כי משם נמשך קדושתם ומהללים להתכלל ולהבטל במקורם.
正如“奇事之主”这一称谓所说，也如经上所写：“祂行奇事。”而“圣者们每日赞美你，塞拉（赞颂中的停顿记号；סלה，selah）”，只达到“你的名是圣的”这一层面；也就是说，他们的圣性是从那里引来的，他们赞美，是为了融入自己的源头并在其中自我消融。
“圣者们”的赞美只达到“你的名是圣的”这一层面，因为他们自身的圣性正是从那里引来的。他们赞美，是渴望升起，融入自己的源头并在其中自我消融。
אבל ישראל הם מקדשי שמך2 כי הנה באתעדל״ת [באתערותא דלתתא] תלוי3 אתעדל״ע [אתערותא דלעילא]45 להיות התלבשות א״ס ב״ה בחכמה וחסד להחיות ולהוות עלמין סתימין ועלמין דאתגליין והיינו אק״ב [אשר קדשנו במצותיו] ממש הקב״ה מניח תפילין6 כו׳.
然而，以色列正是“使你的名成圣者”。因为由上而来的激发（אתערותא דלעילא，isarusa dileila）取决于由下而起的激发（אתערותא דלתתא，isarusa dilesata）：无限者（אין סוף，Ein Sof），愿其受称颂，要披上智慧（חכמה，Chochmah）与慈爱（חסד，Chesed），赐生命并使隐秘诸世界和显现诸世界得以存在。这就是“祂以祂的诫命使我们成圣”，字面上说：“קב״ה（Kudsha Brich Hu，意为「圣者，愿祂受颂赞」）亲自佩戴经匣（תפילין，tefillin）”，等等。
然而，以色列被称为“使你的名成圣者”，因为他们在下界的行为会引发来自上界的回应：无限者亲自披上智慧与慈爱，赐生命给一切世界，无论隐秘还是显现。这就是“祂以祂的诫命使我们成圣”的含义，也就是贤者们所说的：קב״ה（Kudsha Brich Hu，意为「圣者，愿祂受颂赞」），亲自佩戴经匣。
这一段对比了“圣者们”的赞美与以色列的诫命实践：前者只上达至 ה׳，而后者借着诫命将无限者亲自引下到诸世界中。
出处
- 1עושה פלא · Exodus 15:11
- 2ישראל הם מקדשי שמך · ראה אוה״ת פ׳ שמות ע׳ ג. לא.
- 3באתעדל״ת תלוי אתדל״ע · ראה זהר לך פח, א. ויצא קסד, א. ויחי רלה, א. רמד, א. מאמר אדה״א דברים ח״א ע׳ קצח. וש״נ.
- 4באתעדל״ת תלוי אתעדל״ע · Zohar, Vayechi 53:517–528
- 5באתעדל״ת תלוי אתעדל״ע · Zohar, Vayechi 69:714–723
- 6הקב״ה מניח תפילין · Berakhot 6a:17–18
14וע״י הנחת תפלין למטה מתעורר קדושה העליונ׳ שלמעל׳ [שלמעלה] להיות שורה ומתלבש בתוך עלמין. וקדושה זו היא מבחי׳ אוא״ס [אור אין סוף] ב״ה בעצמו ובכבודו שלמעלה מגדר עלמין
通过在下方佩戴经匣（תפלין，tefillin），上界的圣洁便受到激发，从而临在于诸世界之上，并披覆在诸世界之中。这圣洁源自无限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof），愿祂受称颂；其自身及荣耀远超世界的范畴。
当犹太人在下方佩戴תפלין时，上界的圣洁便受到激发，临在于诸世界并进入其中。这圣洁来自אור אין סוף本身，超越一切世界。
בחי׳ אתה קדוש שהוא אדון הנפלאות למעלה מעלה מבחינת פליאות חכמה שמאין תמצא1 כי המצות הן הן רצונו ית׳ ובחי׳ מדרגת הרצון הוא הגבה למעלה מאד מבחי׳ חכמה.
[这是]“你是圣的”这一层面，也就是“奇迹之主”，远远高于智慧（חכמה，Chochmah）的奇妙层面；智慧“从无中得来”。因为诸诫命（מצות，mitzvos）正是祂本身的意愿，愿祂受称颂；而意愿这一层面极其崇高，远远高于智慧。
这是“你是圣的”这一层面，而不只是“你的名是圣的”：即“奇迹之主”，远高于甚至חכמה的奇妙；智慧乃是从无中产生的。之所以如此，是因为诸מצות是ה׳本身的意愿，而意愿远高于חכמה。
本段阐明，诸מצות将超越一切世界的圣洁引下，因为它们是ה׳的意愿，而意愿高于חכמה。
出处
- 1שמאין תמצא · Job 28:12
15ולכן הם מקדישי׳ ומרוממים שמך שבהם ועל ידם נתעלה בחי׳ שמו בקדושת אור א״ס ב״ה עצמו.
因此，他们使你的名成圣，并尊崇你的名；因为祂之名的层面，正是在他们之中、并借着他们，被提升到无限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof）本身——愿祂受祝福——的圣洁之中。
这就是为何说以色列人使 ה׳成圣：借着他们及其诫命（מצוות，mitzvos），祂之名的层面被提升到无限之光本身的圣洁之中。他们并非给 ה׳增添圣洁；而是将祂自身的圣洁带入与诸世界相关的祂之名这一层面。
וזהו יפה שעה אחת בתשובה ומע״ט [ומעשים טובים]1 בעוה״ז מכל חיי עוה״ב [עולם הבא]2 שהם מבחינת שמו ית׳ בלבד. אבל ע״י המע״ט [המעשים טובים] ממשיכים קדושת אור א״ס ב״ה בעצמו כנ״ל:
这就是“今世一小时的归回（תשובה，teshuvah）与善行，胜过来世的一切生命”的含义；来世的一切生命仅源自祂之名的层面（愿祂受祝福）。然而，借着善行，人便将无限之光本身的圣洁引下，如上所述。
这解释了《米示拿》的教导：今世一小时的归回与善行，胜过来世的一切生命。来世是单单从祂之名的层面显现出来的，而善行则将无限之光本身的圣洁引下。
本段回答了“谁使你的名成圣”这一问题：以色列人借着诫命，将祂之名提升到祂本质的圣洁之中；这也说明了为何今世的善行胜过来世。
出处
- 1יפה שעה אחת בתשובה ומע״ט · אבות ד, יז.
- 2יפה שעה אחת בתשובה ומע״ט בעוה״ז מכל חיי עוה״ב · Pirkei Avot 4:17
灵魂的衣裳 ¶16–23
16והנה מן המצות נעשה לבושים1 לנפש כמ״ש בזוהר2 ע״פ ואברהם זקן בא בימים3 באינון יומין עילאין דאינון לבושין4 כנ״ל.
如今，借着诫命（מצות，mitzvos），为灵魂制成衣裳，正如 Zohar（זהר）在“亚伯拉罕（אברהם）年老，进入日子”这句经文下所说：“借着那些高上的日子；它们就是衣裳”，如上所述。
诫命也为灵魂造作衣裳。Zohar 将“亚伯拉罕年老，进入日子”解作：他是带着他的“高上日子”而来；一个人一生的日子，会成为他灵魂的衣裳。
והיינו לפי שע״י המצות ממשיך אור מקיף מבחי׳ סובב כל עלמין לכן נעשה לבוש לנשמתו שתהיה נפשו צרורה בצרור החיים5 את6 ה׳ וכו׳.
这是因为，人借着 מצות，从环绕一切世界的光（סובב כל עלמין，sovev kol almin）这一层面引下环绕之光（אור מקיף，Or Makif）；因此，这光成为他的灵魂的衣裳，使他的灵魂“与 ה׳（Havayah）一同系在生命之束中”，等等。
原因在于，诫命会从环绕一切世界的光这一层面引下环绕之光。这光如同衣裳一般环绕灵魂，使灵魂“与 ה׳系在生命之束中”。
אך הנה אמרו אפילו פושעי ישראל מלאים מצות7 כרמון ומ״מ אין ממשיכין כלום.8 אלא הענין הוא שהמשכת קדושה העליונה הוא ע״י שמחה של מצוה דוקא וכדכתיב תחת אשר לא עבדת9 את ה׳ אלקיך בשמחה.
但是，[贤者们]说，即使以色列的罪人也像石榴一样满有 מצות，然而他们仍什么也引不下来。问题的关键在于：只有借着诫命之喜乐，才能引下上层的神圣；正如经上所说：“因为你没有满怀喜悦地事奉 ה׳，你的 אלקים（Elokim）。”
但是，贤者们说，即使以色列的罪人也像石榴中满是籽一样，满有诫命；他们仍然什么也引不下来。因此，阿尔特雷贝（אדמו״ר הזקן）得出结论：只有借着诫命之喜乐，才能引下上层的神圣；他引用了这句责备：“因为你没有满怀喜悦地事奉 ה׳，你的 אלקים。”
本段说明，诫命借着引下环绕之光，为灵魂形成衣裳；而这只有在怀着喜乐履行诫命时才会发生。
出处
- 1והנה מן המצות נעשה לבושים · באוה״ת פ׳ תבוא ע׳ תתשח מציין לכאן. ולד״ה תורה צוה (שנדפס בסה״מ תקס״ו ע׳ שסז ועם הגהות באוה״ת ברכה ע׳ א׳תתנו). ”עיין בד״ה תורה צוה שלא נדפס בלקו״ת, לבוש מלכות עמ״ש ע״פ ויעבור שנתעטף כש״ץ”.
- 2כמ״ש בזוהר · ח״א רכד, א. ראה לעיל טז, א ובמ״מ לשם.
- 3ואברהם זקן בא בימים · Genesis 24:1
- 4באינון יומין עילאין דאינון לבושין · Zohar, Vayechi 32:294–303
- 5נפשו צרורה בצרור החיים · באוה״ת פ׳ תבא שם ”בצרור החיים בארצות החיים ארץ עילאה בינה ששם מאיר החיים מע״ק שהם חיי ז״א חיי עולם ועמ״ש ע״פ ועשית בגדי קודש”.
- 6צרורה בצרור החיים את ה׳ · I Samuel 25:29
- 7פושעי ישראל מלאים מצות · Eruvin 19a:9
- 8ומ״מ אין ממשיכין כלום · ראה גם לקו״ת שלח לט, א. שה״ש יז, ב. באוה״ת תבוא ע׳ תתשח ”כי המצות צ״ל עבדת בשמחה עבודת עבד עול מצות” ע״ש בארוכה.
- 9תחת אשר לא עבדת · Deuteronomy 28:47
17והשמחה היא מצד התבוננות מזה עצמו איך שהמצות הם בחינת אור א״ס ב״ה עצמו בחי׳ אדון הנפלאות וכו׳.
喜乐源于默想这一点本身：诫命（מצות，mitzvos）正是无限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof）本身这一层面，愿祂受称颂；也就是「奇迹之主」这一层面，等等。
诫命的喜乐，来自默想诫命究竟是什么：它就是אור אין סוף本身，是超越一切世界的「奇迹之主」。领会这一点，正是使心欢喜的原因。
ולזה ישמח לבו בקיום המצות אשר קדשנו במצותיו ממש והוא בחי׳ חמר חווריין עתיק שהוא בחי׳ ענג העליון להתענג על ה׳ ממש.
因此，他在履行מצות时，心中便会欢喜，[因为祂]确实「以祂的诫命使我们成圣」。这就是「古老的白葡萄酒」（חמר חווריין עתיק，chamar chivaryan atik）这一层面，也就是上界愉悦的层面：真正以ה׳为乐。
这种喜乐就是前文提到的「古老的白葡萄酒」；阿尔特雷贝（אדמו״ר הזקן，Alter Rebbe）现在将其界定为上界的愉悦，即以ה׳本身为乐。在履行诫命时，人会感受到ה׳「以祂的诫命使我们成圣」，而且确实如此。
אך צריך לעורר מתחלה בנפשו בחי׳ יין אדום ויין המשכר שהוא בחי׳ גבורות קדושות כדי לאתהפכא חשוכא לנהורא ומרירו למיתקא שאז יתענגו על ה׳ בתענוג המשכת אוא״ס [אור אין סוף] ב״ה
但是，他必须先在自己的灵魂中唤起红酒与醉人的酒这一层面，也就是圣洁的克制之力（גבורות，gevuros），以便将黑暗转化为光明、将苦涩转化为甘甜；那时，他们便会因引下אור אין סוף所带来的愉悦而以ה׳为乐，愿祂受称颂。
然而，在获得这种喜乐之前，人必须先唤起红酒与醉人的酒，即圣洁的克制之力；这表现为因自己远离ה׳而生的苦涩。如此，黑暗便转化为光明，苦涩转化为甘甜，引下无限之光所带来的愉悦也由此得以圆满。
כי התענוג הוא שייך אחר מילוי הרצון שכשנתמלא רצונו וחפצו מה שהיה חושק ומתאוה אז יתענג
因为愉悦是在意愿得到满足之后才有的：当他的意愿和渴望得到满足，也就是他所盼望、渴求之事实现时，他便会感到愉悦，
原因在于灵魂的一条原则：愉悦发生在欲望得到满足之时。人因获得自己所盼望、渴求之物而感到愉悦。
משא״כ אם לא היה לו תשוקה כ״כ [כל כך] אין התענוג אצלו כ״כ [כל כך] גם בהיות אצלו הדבר ההוא ולכן צריך לעורר תחלה בחינת גבורות על הירידה אשר רחוק מה׳ בתכלית.
反之，若他的渴望并不强烈，即使他已经拥有那件事，他所得的愉悦也不会那么大。因此，必须先唤起关于这番下降的גבורות这一层面，[因为]自己与ה׳极其遥远。
若没有强烈的渴望，即使得到那件事，愉悦也很有限。因此，人必须先感受到自己已经堕落得离ה׳如此遥远；这样，诫命带来的喜乐一旦到来，才会满足真实的渴望。
本段说明，诫命的喜乐来自默想诫命就是ה׳自己的光；而要使这份愉悦圆满，必须先因自己远离祂而生出苦涩的渴望。
这将前文所说的两种酒连在一起：苦涩的红酒必须先出现，喜乐的白酒随后而至；正如一般而言，愉悦总是在渴望得到满足之后才产生。
18ובפרט כאשר יהי׳ [יהיה] ממארי דחושבנא מן המעשים ודבורים והמחשבות אשר לא לה׳ המה. וישוב אל1 ה׳ וירחמהו וכמאמר אלהי עולם ברחמיך הרבים כו׳ וכמ״ש במ״א
尤其是当他成为一位“自我核算之人”，细察那些不为 ה׳而有的行为、言语和思想时。他当归向הוי׳（Havayah），祂就必怜悯他；正如祷词所说：“永恒的 ה׳啊，求你以丰盛的慈悲……”等等；这在别处已有解释。
苦痛在这样的人心中最为深切，因为他会细察自己所有不为 ה׳而有的行为、言语和思想。然后他归向 ה׳， ה׳“必怜悯他”；正如我们祈祷所说：“永恒的 ה׳啊，求你以丰盛的慈悲……”
ואזי תהי׳ [תהיה] שמחת הנפש בקיום המצות ביתר שאת כי כל שתגדל התשוק׳ [התשוקה] והצמאון מחמת ריחוק מקום מצד הגוף כך תגדל שמחת הנפש מצד המשכ׳ אוא״ס [אור אין סוף] ב״ה בקיום המצות והתענגו על ה׳ במילוי רצונה וחפצה
于是，灵魂在遵行诫命（מצות，mitzvos）时的喜悦便会格外增盛：身体所造成的距离越使渴慕与干渴加深，灵魂的喜悦也就越发增长；这喜悦源于在遵行诫命时引下无限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof），愿祂受称颂，也[源于]灵魂在自己的意愿和渴望得到满足时，于 ה׳ 中所得的愉悦。
此后，他在诫命中的喜悦会更加深厚：身体使人远离 ה׳，由此造成的干渴越深，灵魂在借着诫命引下无限之光时便越发喜悦。灵魂因自己的意愿和渴望得以满足而在 ה׳ 中享有愉悦。
וז״ש [וזהו שכתוב] זאת נחמתי בעניי2 כי אמרתך חייתני וכמאמר כי הם חיינו ואורך ימינו כו׳ ואין לערב שמחת הנפש בעצבון הגוף3 וכו׳.
这就是经文所说：“这是我在困苦中的安慰，因为你的话语使我得了生命。”正如祷词所说：“因为它们是我们的生命，是我们年日的长久……”等等。不可把灵魂的喜悦与身体的忧伤混在一起，等等。
这就是“这是我在困苦中的安慰，因为你的话语使我得了生命”的含义： ה׳在诫命中的话语是灵魂的生命，正如我们在祷词中所说：“它们是我们的生命，是我们年日的长久。”苦痛属于身体，不可把它混入灵魂的喜悦。
אך כדי להוציא בחי׳ יין הנ״ל צריך לשית עצות בנפשו להיות בבחינת ונפשי כעפר לכל תהיה4 מן הרגליות וכו׳. ועל ידי דריכה ברגלים בגת שהיא בחינת לב נשבר ונדכה5 כו׳.
但是，要引出上述葡萄酒的层面，人必须在自己的灵魂中筹划，使自己达到“愿我的灵魂对众人都如尘土”的境界，如同低伏的葡萄藤（הרגליות，ragliyos）等等；并且要在酒醡中用脚践踏，这就是心灵破碎、压伤的层面，等等。
要引出这葡萄酒，人必须在自身上下功夫，达到“愿我的灵魂对众人都如尘土”所表达的谦卑，如同低伏的葡萄藤。他还需要酒醡中的践踏，这对应于一颗破碎、压伤的心。
本段说明，自我省察与归回会加深灵魂的渴慕，使它在遵行诫命时更加喜悦；同时，身体的忧伤须与灵魂的喜悦分开。
出处
- 1וישוב אל ה׳ וירחמהו · Isaiah 55:7
- 2זאת נחמתי בעניי · Psalms 119:50
- 3ואין לערב שמחת הנפש בעצבון הגוף · Tanya, Likkutei Amarim 31:13
- 4ונפשי כעפר לכל תהיה · Berakhot 17a:4
- 5לב נשבר ונדכה · Psalms 51:19
19והנה כנגד ב׳ בחינות יין הנ״ל כך נמשך ב׳ בחינת לבושין. וזהו כבס ביין לבושו1 שיהיו לבושי המצות מכובסים עד״מ כמו בגד המכובס מן הלכלוך כך הנה אפי׳ [אפילו] פושעי ישראל2 מלאים מצות3 כו׳.
现在，与上面提到的两种层面的酒相对应，也引下两种层面的衣裳。这就是[“他在酒中洗净自己的衣裳”]的含义：诫命（מצות，mitzvos）的衣裳要得以洗净，打个比方，就像衣服洗去污垢一样。照样，即使以色列中的罪人也充满诫命（מצות，mitzvos），等等。
两种酒产生两种衣裳，这就是“他在酒中洗净自己的衣裳”的含义。由诫命形成的衣裳必须洗净，犹如衣服洗去污垢；因为即使以色列中的罪人也充满诫命，但正如下一段所解释的，他们的衣裳仍然污秽。
本段引出两种衣裳，分别对应两种酒，并将“他在酒中洗净自己的衣裳”解释为洗净由诫命形成的衣裳。
出处
- 1כבס ביין לבושו · Genesis 49:11
- 2שו״ה עד״מ — כך הנה אפי׳ פושעי ישראל · התוכן מובא באוה״ת חנוכה ע׳ שכב, א.
- 3אפי׳ פושעי ישראל מלאים מצות · Eruvin 19a:9
20ואעפ״כ [ואף על פי כן] את פושעי׳ [פושעים] נמנו שלבושי המצות שלהם הם מלובשי׳ [מלובשים] בלבושים צואים שלהם משא״כ ע״י בחי׳ יין ושמחה של מצוה נעשה בחי׳ כבוס לבוש והתפשטות מלבושי׳ [מלבושיה / מלבושים] שבנוגה להתענג על ה׳ לבדו.
然而，他们仍“被列在罪人之中”，因为他们的诫命（מצות，mitzvos）之衣，仍穿在他们污秽的衣服里面。与此相反，借着诫命之酒与喜乐的层面，便形成洗涤衣服的层面，并脱去属于善恶混杂之域（נוגה，Nogah）的衣服，使人唯独以 ה׳ 为乐。
即便他们行了所有诫命，这样的人仍“被列在罪人之中”，因为他们的诫命之衣被自身污秽的衣服包裹着。诫命中的喜乐之酒洗净衣服，并脱去诺加（善恶混杂之域）的衣服，使人唯独以 ה׳ 为乐。
וע״י בחי׳ דם ענבים1 הוא בחי׳ יין אדום שהוא ענין התגברות הנפש לאהפכא חשוכא לנהורא2 והמרירות על ריחוקו מאור פני ה׳ ונק׳ דם לפי שצריך יגיעת הנפש ויגיעת בשר בנפשו דמו.
借着“葡萄之血”的层面，即红酒的层面，灵魂克服[自身]，将黑暗转化为光明，并因远离 ה׳ 面容之光而感到苦涩。它被称为“血”，因为这需要灵魂的劳苦和肉身的劳苦，连同他的灵魂、他的血。
“葡萄之血”是经文末尾的说法，指红酒：灵魂奋力将黑暗转化为光明，并因远离 ה׳ 面容之光而感到苦涩。它被称为“血”，因为这需要灵魂和身体的劳苦，仿佛献出自己的生命。
אך מ״מ נק׳ דם ענבים בחי׳ יין שצ״ל ע״י בחי׳ שמחה שהיא בחי׳ התבוננות מצד גדולת ה׳ א״ס ב״ה וישוב אל3 ה׳ וירחמהו.4
然而，它仍被称为“葡萄之血”，即酒的层面，因为它也必须借着喜乐的层面而来；这喜乐的层面，是对 ה׳——无限者（אין סוף，Ein Sof），愿祂受祝福——之伟大的观照：“愿他归向 הוי׳（Havayah），祂必怜悯他。”
然而，它仍被称为葡萄之血，是一种酒，因为它也必须伴随着喜乐而来，即通过观照 ה׳无限的伟大而来。“愿他归向 ה׳，祂必怜悯他”这句经文描述了这种归回，下一段将对此作进一步解释。
本段说明两种酒如何洁净灵魂的衣服：诫命中的喜乐脱去善恶混杂之域的污秽衣服；而“葡萄之血”——带着苦涩的归回奋斗——也属于酒的层面，因为它同样必须伴随着喜乐。
出处
- 1דם ענבים · Genesis 49:11
- 2שהוא ענין התגברות הנפש לאהפכא חשוכא לנהורא · ראה אוה״ת וישלח כרך ה תתפא, א.
- 3וישוב אל ה׳ וירחמהו · Isaiah 55:7
- 4את פושעים נמנו · Isaiah 53:12
21וירחמהו דייקא דהיינו על ניצוץ אלהו׳ [אלהות] שבו איך ירד פלאים מטה מטה כמ״ש במ״א
“他必怜恤他”——特别是说，怜恤他里面属于 ה׳ 的火花：它竟不可思议地下降，愈降愈低，正如别处所解释的。
“他”字受到强调：ה׳所怜恤的，正是这个人内在属于 ה׳ 的火花；这火花竟不可思议地沉落到如此之低。
ועי״ז נעשה בחי׳ סותו12 פי׳ סותו מלשון מסוה345 הוא כסוי הראש והפנים שיש ב׳ בחינות לבושין6 לבוש הגוף ע״ד משל ולבוש הראש והפנים ע״ד משל.
由此便形成了“他的衣袍”（סותו，suso）这一层面。所谓 סותו，与“面纱”（מסוה，masveh）一词相关；面纱是遮盖头部和面容之物。因为衣着有两个层面：譬如说，一种是身体的衣着，另一种是头部和面容的衣着。
借着这种怜悯，便达到经文所称的 סותו，即“他的衣袍”这一层面。阿尔特雷贝（אדמו״ר הזקן）把 סותו 解释为与 מסוה（面纱）相关；这是摩西（משה）遮在脸上的面纱，因此是覆盖头部和面容之物。这样说来，灵魂有两类衣着：一类譬如是它“身体”的衣着，另一类譬如是它“头部和面容”的衣着。
本段将“他的衣袍”（סותו，suso）解释为遮盖头部和面容之物，由此引出灵魂第二种、较高层次的衣着，与身体的衣着并列。
Kehot的注释记载，伊本·埃兹拉（אבן עזרא）和奇兹库尼（חזקוני）也把 סותו 与 מסוה 联系起来；Or HaTorah（אור התורה）说，Or HaChaim（אור החיים）也作此解释；而拉希（רש״י）和拉达克（רד״ק）则把它解释为一种衣着。
出处
- 1סותו · Rashi on Genesis 49:11
- 2סותו · Radak on Genesis 49:11
- 3פי׳ סותו מלשון מסוה · Exodus 34:33
- 4סותו מלשון מסוה · Ibn Ezra on Genesis 49:11
- 5סותו מלשון מסוה · Chizkuni, Genesis 49:11
- 6שיש ב׳ בחינות לבושין · באוה״ת וישלח רמג, א. תצוה ע׳ א׳תר מציין לכאן.
22והנה ע״י בחי׳ יין המשמח נמשך בחי׳ לבוש לבחי׳ הגוף של הנפש שהוא בחי׳ לבושי מדות הנפש אהבה ויראה כו׳
现在，借着“使人欢喜的酒”这一层面，便引下一个衣着，作为灵魂之身体这一层面的衣着；所谓灵魂之身体，就是灵魂情感属性的衣着层面（מדות，middos），即爱与敬畏（אהבה ויראה，ahavah v'yirah）等。
“使人欢喜的酒”，即行一项诫命（מצוה，mitzvah）所生的喜乐，会为灵魂的“身体”带来衣着；灵魂的“身体”就是它的情感。这些衣着就是灵魂的爱与敬畏。
אבל ע״י בחי׳ דם ענבים נמשך לבוש לבחי׳ הראש והפנים של הנפש והוא בחי׳ ראיה ושמיעה.
但是，借着“葡萄之血”这一层面，便为灵魂的头与面这一层面引下一个衣着；这就是视觉与听觉这一层面。
“葡萄之血”，即归回过程中的苦涩挣扎，会为灵魂的“头与面”带来更高层面的衣着，也就是它的视觉与听觉。下一段将解释这种衣着为何更高。
本段将两种酒对应于灵魂的两种衣着：喜乐为灵魂的情感披衣，归回的挣扎则为其更高的视觉与听觉机能披衣。
正如经文所说：“他们仰望祂，便焕发光彩”，等等。但人能凝视临在（שכינה，Shechinah）吗，等等？其实，这指的是“凝视君王的荣耀”，等等。
“他们仰望祂，便焕发光彩”这节经文说的是看见 ה׳，这是“头部与面部”的一种能力。既然没有人能真正凝视临在，阿尔特雷贝便解释说，这指的是凝视“君王的荣耀”。
והענין כמאמר רז״ל [רבותינו זכרונם לברכה] במקום שבע״ת [שבעלי תשובה] עומדים23 כו׳ כי צדיקים גמורים ע״י שמחה של מצוה והתענגם על ה׳ ממשיכים ענג העליון מלמעלה למטה
其意正如我们的先贤（愿他们的记忆蒙福）所说：“归回者（בעלי תשובה，baalei teshuvah）所站立之处”，等等。对于完全的义人而言，他们借着履行一项诫命（מצוה，mitzvah）的喜悦，以及以 ה׳ 为乐，将至高的愉悦从上方引至下方，
先贤教导说，归回者（בעלי תשובה）所处之地，是完全的义人也不能站立之处。完全的义人以履行诫命的喜悦以及以 ה׳ 为乐来事奉，由此将至高的愉悦从上方引至下方。
אבל הבעל תשובה ע״י התגברותו על הרע שבנפשו במסירת נפש היא בבחי׳ הסתלקות מלמטה למעלה כדרך הגבורות ורשפי אש4 כו׳. ולכן נעשה לבוש לנשמתו ג״כ למעלה על בחי׳ ראש הנ״ל:
而归回者（הבעל תשובה，baal teshuvah）借着以献身（מסירות נפש，mesirus nefesh）克胜自己灵魂中的恶，处于由下而上的上升层面，正如严厉之力（גבורות，gevuros）与“火焰般的炽烈闪光”等所呈现的方式。因此，在上方也为他的灵魂制成一件衣裳，位于上述头部的层面。
然而，归回者借着献身克胜自己灵魂中的恶；他的事奉是由下而上的上升，如同严厉之力（גבורות）以及向上涌动的“火焰般的炽烈闪光”。因此，他的灵魂在更高处也获得一件衣裳，作为其“头部”的衣裳。
本段说明了为何归回者的奋斗能使他获得更高的衣裳：义人将愉悦从上方引下，而归回者则凭着献身从下方向上升起，因此连头部的层面也披上衣裳。
出处
- 1הביטו אליו ונהרו · Psalms 34:6
- 2במקום שבע״ת עומדים · נסמן לעיל כב, ג.
- 3במקום שבע״ת עומדים · Berakhot 34b:22–23
- 4רשפי אש · Song of Songs 8:6
人的圆满 ¶24–26
24והנה זהו כל עבודתנו בקיום המצות1 בזמן הזה להמשיך לנפש שתתעלה בעילוי אחר עילוי לאור באור א״ס ב״ה ותהיה הנפש צרורה2 כו׳.
现在，这就是我们在当今遵行诫命（מצות，mitzvos）的全部事奉：向灵魂引下[光]，使它由一个提升迈向更高的提升，在无限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof）中发光；并使灵魂“被系缚”起来，等等。愿祂受颂赞。
在我们这个时代，遵行מצות的全部目的，是使灵魂从一个层次提升到另一个层次，使它与无限之光同辉，并“系于生命之纽带”。如今我们的事奉主要有益于灵魂本身。
אבל תכלית השלימות של ימות המשיח בקיום המצות ומעשה הקרבנות שיהיו הקרבנות כבשים ופרים וכו׳ ג״כ נכללים ומתעלים בעילוי אחר עילוי באור א״ס ב״ה.
然而，在 משיח（Moshiach）时代，遵行מצות以及献祭行为的终极圆满，在于供物——羔羊、公牛等等——也将被纳入并不断提升，由一个提升迈向更高的提升，进入无限之光中；愿祂受颂赞。
然而，在 משיח（Moshiach）时代，诫命与供物的圆满，将在于供物中的动物——羔羊与公牛——本身也被纳入无限之光并得到提升。这是祈祷无法达到的。
אך בזמן הגלות אי אפשר לנפש האדם להעלותם ולקשרם במקורם מאחר שהיא מקושרת בעצמה למטה.
但在流亡时期，人类的灵魂不可能提升它们并将它们系回其源头，因为灵魂自身仍被系缚于下方。
在流亡时期，人无法提升牲畜并将它们系回源头，因为他自己的灵魂仍被系缚于下方。
אבל לימות המשיח שיקויים ונגלה כבוד3 ה׳ וראו כל בשר וגו׳. שנשמות ישראל יהיו במעלה אז יהיה זמן קיום המעש׳ [המעשה] והעלאת ניצוצות שנפלו אפילו הבהמות.4
然而，到了 משיח（Moshiach）时代，“ה׳的荣耀将显现，凡有血肉之躯者都将看见”，等等；那时以色列的众灵魂将处于高超层次，便是实行实际行为并提升已坠落火花的时刻，甚至牲畜中的火花也将被提升。
到了 משיח（Moshiach）时代，“ה׳的荣耀将显现，凡有血肉之躯者都将看见”，以色列的众灵魂将处于高超层次。届时才是真正实行行为的时刻，那些坠入牲畜中的神圣火花也将被提升。
这一段回答了开篇的问题：在流亡时期，诫命只提升灵魂；而在 משיח（Moshiach）时代，供物甚至能使动物也提升到无限之光中。
出处
- 1והנה זהו כל עבודתינו בקיום המצות · קטע מכאן מובא בסה״מ תרל״ג כרך א ע׳ קפג עם איזה הוספות.
- 2תהיה הנפש צרורה · בתרל״ג כרך א ע׳ קפג מוסיף כ״ק אדמו״ר מהר״ש ”וע׳ מענין צרורה כו׳ את הוי׳ בד״ה אם בחוקתי תלכו (כ״ו)” — סה״מ תרכ״ו (הוצאת תשמ״ט) ע׳ צה.
- 3ונגלה כבוד ה׳ · Isaiah 40:5
- 4והעלאת ניצוצות שנפלו אפילו הבהמות · בסה״מ תרל״ג שם ע׳ קפג נמצא הגה״ה ”שיוכלו להעלותם ולא ע״י שיוכללו בבחי׳ מדבר כמו ע״י אכילת אדם שם מ״ה, כ״א שיתעלו הם עצמם ע״י קיום המצות שיהי׳ אז כמצות רצונך כו׳”.
25וכמו שהיה בתחלת בריאת העולם שקודם שנבר׳ [שנברא] אדם הראשון נא׳ [נאמר] ואדם אין לעבד1 את האדמה וגו׳.
世界创造之初也是如此：在第一个人亚当（אדם הראשון，Adam HaRishon）受造以前，经上说：“没有人（אדם，adam）耕种土地”，等等。
世界被创造时也出现了同样的情形。亚当受造以前，托拉说：“没有人耕种土地”：世界缺少一位在其中事奉的人。
ואח״כ נעשה אדם ויניחהו בג״ע [בגן עדן] לעבדה ולשמרה.2 אלא שאח״כ3 ויגרש את האדם45 וגו׳ כלומר שלא הי׳ [היה] בבחי׳ אדם והוצרך לילך ולתקן נפשו.
后来，人被造出来，“并被安置在伊甸园中，让他耕种并看守它。”但后来，“他把那人赶出去了”，等等；也就是说，他尚未达到 אדם 的层次，必须出去修复自己的灵魂。
后来，人被造出来，被安置在伊甸园中“耕种并看守它”，但犯罪以后，他被赶了出去。这表明他尚未真正达到 אדם（“人”）的层次，必须出去修复自己的灵魂。
本段将这一模式追溯到亚当：他受造是为了在伊甸园中事奉，却未达到“人”的完整层次，因而被逐出去修复自己的灵魂。
出处
- 1ואדם אין לעבוד · Genesis 2:5
- 2לעבדה ולשמרה · Genesis 2:15
- 3לעבדה ולשמרה. אלא שאח״כ · בסה״מ תרל״ג ע׳ קפד: ואם לא חטא עה״ד הי׳ אז שלימות המעשה אלא שע״י חטא עה״ד כתי׳: אח״כ.
- 4ויגרש את האדם · בסה״מ תרל״ג ע׳ קפד נוסף: כמארז״ל במד״ר שדן אותו בשילוחין ובגירושין: ארוכה.
- 5ויגרש את האדם · Genesis 3:24
26ושלימות בחי׳ אדם הוא בזמן המשיח שנאמר עליו הנה ישכיל עבדי1 ירום ונשא וגבה מאד מא״ד הוא אותיות אד״ם.2
人的层面（אדם，adam）的圆满，将在 משיח（Moshiach）的时代实现。关于他，经上说：“看哪，我的仆人必亨通；他必被高举、被抬升，并极其崇高。”「极其」（מאד，me’od）一词的字母，正是 אדם（alef-dalet-mem）的字母。
人的完整层面，只有到了 משיח（Moshiach）的时代才会实现。以赛亚说：“看哪，我的仆人必亨通；他必被高举、被抬升，并极其崇高。”「极其」（מאד，me’od）一词的字母，与 אדם（alef-dalet-mem）的字母相同。
וכן ראשי תיבות אד״ם אד״ם דו״ד משי״ח שבזמן ימות המשיח נשלם בחינת אדם ואזי הוא זמן היום לעשותם זמן קיום המצות בשלימות3 שיהיה הקרבת קרבנות כמצות רצונך.45
同样，אדם也是“亚当（אדם）、大卫（דוד）、משיח”三者的首字母缩写。到了 משיח 的日子，人的层面便得以圆满；那时正是“今日实行它们”的时候，是圆满地遵行诫命（מצות，mitzvos）的时候，届时祭献也将“照着你旨意的吩咐”而行。
אדם也代表亚当、大卫和 משיח，表明始于亚当的事，在 משיח 时得以完成。那时才是真正“今日实行它们”的时候；诫命将得到圆满遵行，祭献也将“照着你旨意的吩咐”而行。
משא״כ בזמן הגלות אין עשיית המצו׳ [המצות / המצוה] כרצונך ממש אלא לעילוי הנפש שיתקן בחי׳ אדם שלא יהיה ואדם אין לעבד.
而在流亡时期，遵行 מצות并非真正“照着你的旨意”，而[是]为了提升灵魂，修复 אדם 的层面，使“没有人耕作”的情形不复存在。
与此相反，在流亡时期，遵行 מצות还未能真正做到“照着你的旨意”。它们此时的作用，是提升灵魂并修复 אדם 的层面，使世界不再处于“没有人耕作”的状态。
אבל עיקר העבודה לעבדה ולשמרה הוא בימות המשיח דוקא.
然而，“耕种它、守护它”的主要事奉，唯独在 משיח 的日子才会实现。
“耕种它、守护它”这一根本事奉，也就是圆满遵行 מצות，唯独属于 משיח 的日子。
והתפלה שהיא בחי׳ נשיאת הנפש הוא כנגד הקרבנות אבל אינה בבחי׳ קרבנות ממש כי שם בחינת עליות כל העולמות בכלל ואפילו נפש הבהמה היורדת למטה לארץ.67
祷告属于提升灵魂这一层面，与祭献相对应，但并不真正具有祭献的层次；因为那里[在祭献中]体现的是所有世界整体升举的层面，甚至包括那下降到地上的动物之魂。
祷告能提升灵魂，是为与祭献相对应而设立的，但它并非真正的祭献：祭献使所有世界一同升举，其中甚至包括那下降到地上的动物之魂。这回答了本文开篇提出的问题。
本段完成了对开篇问题的回答：唯有到了 משיח 的日子，人的层面圆满之时，祭献才会“照着你旨意的吩咐”而行，并提升甚至包括动物之魂在内的一切；流亡时期的祷告无法做到这一点。
关于将 אדם 解读为亚当、大卫、משיח，Kehot 的注释指向 Sefer HaGilgulim（ספר הגלגולים）第1章末尾。Kehot 的注释还指出，“照着你旨意的吩咐”是穆萨夫祷文（מוסף，Musaf）中的措辞。
出处
- 1הנה ישכיל עבדי · Isaiah 52:13
- 2מא״ד הוא אותיות אד״ם · Bereshit Rabbah 8:5
- 3שבזמן ימות המשיח . . זמן קיום המצות בשלימות · ראה גם תו״ח ויחי צה, א ואילך. אוה״ת ויחי כרך ו תתשכח, ב ואילך. המשך וככה תרל״ז פי״ז ואילך.
- 4כמצות רצונך · לשון תפלת מוסף.
- 5שיהי׳ הקרבת קרבנות כמצות רצונך · באוה״ת ויקרא כרך ב ע׳ תקעד מציין ע״ז: ”ובזה יובן מ״ש בתו״א פ׳ ויחי בד״ה אוסרי לגפן בענין כמצות רצונך דהיינו הקרבנות ממש משא״כ בתפלה שכנגד הקרבנות כו׳ ע״ש והיינו כי אף שהתפלה הוא בירור נה״ב שבאדם מ״מ נה״ב שבאדם הוא הנפש השכלית ממש וכבר נת׳ שהביטול שבבהמה ממש שרשה ממדריגות עליונות שלמעלה מהשכל כו׳ וזהו נמשך ע״י הקרבן ממש” עכ״ל, ע״ש.
- 6נפש הבהמה היורדת למטה לארץ · Ecclesiastes 3:21
- 7ר״ת אדם . . משיח · ראה ספר הגלגולים ספ״א. ראה גם סה״מ תקס״ז ע׳ לט. מאמרי אדה״א פרשיות ח״ב ע׳ תקפט. ביאוה״ז לאדה״א קב, א. מאמרי אדה״א ויקרא ע׳ קצז. ספר החקירה ע, א. סה״מ תרל״ד ע׳ רסז. המשך וככה תרל״ז פרק כ.
驹、城与儿子 ¶27–30
27והנה על בחינת גפן ויין הנ״ל נאמר אסרי לגפן עירה1 פי׳ שבימות המשיח שיושלם בחי׳ אדם אז יהיו כלל ישראל מתעלים במעלה העליונה שיהיה בבחי׳ גפן ויין המשמח בשמחה של מצוה
现在，关于上文所说的葡萄树与酒，经文说：“把他的驹拴在葡萄树上。”这就是说，在 משיח（Moshiach）时代，当人的层面（אדם，adam）圆满完成时，全体以色列人将升至最高的层次，达到葡萄树以及“使人欢悦的酒”的层面，并有诫命（מצוה，mitzvah）之喜悦；
Alter Rebbe现在把葡萄树及其酒应用到这节经文上。在 משיח（Moshiach）时代，当人的层面圆满完成时，全体以色列人将升至葡萄树以及“使人欢悦的酒”的层面，即诫命之喜悦。
וגם יהי׳ [יהיה] אוסרי אוסר יו״ד שבחי׳ יו״ד היא בחי׳ חכ׳ [חכמה] עילאה הוא אוסר ומקשר לבחי׳ גפן
还会有“捆绑”这一说法（אסרי，osri），[即]“捆绑”（אוסר，oser）[与]字母（יו״ד，yud）：因为 יו״ד这一层面，也就是上层智慧（חכמה，Chochmah），会系连到葡萄树这一层面。
他把osri（“捆绑”）读作oser（“捆绑”）加上yud：yud代表上层智慧，正是它与葡萄树（即处于喜悦中的以色列人）相系连。
(וענין החכמה הוא בחי׳ בטול שצ״ל בהשמח׳ [בהשמחה] עמ״ש ע״פ ולא נחם אלקי׳ דרך ארץ פלשתים2 וע״פ ביום השמע״צ [השמיני עצרת]).3 ועי״ז יהי׳ [יהיה] בבחי׳ עירה.
（智慧所指的是自我消融（ביטול，bittul）这一层面，这必须存在于喜悦之中；关于此，参见对经文“ה׳没有领他们走非利士地的道路”以及“在第八日举行集会”的解释。）由此，他们便达到“他的驹”这一层面（עירה，iroh）。
在这段括号里的说明中，Alter Rebbe解释说，智慧意味着自我消融，而自我消融必须伴随喜悦；他并指向自己对另外两节经文的解释。通过这种系连，以色列人将达到עירה这一层面，下一节会对此作出说明。
כי הנה עירה סובל ב׳ פירושים לשון עיר פרא אדם ובחי׳ עיר אלהים.
因为עירה有两种解释：一是指驹（עיר，ayir），如“人出生时如同野驴驹”；二是指城（עיר，ir），即“ה׳之城”。
iroh一词可以指“他的驹”（ayir），令人想起《约伯记》中的经文：“人出生时如同野驴驹”；也可以指“他的城”（ir），如“ה׳之城”。Alter Rebbe接着解释，二者如何相互转化。
וביאור הדבר כי עיר פרא אדם יולד4 כתי׳ [כתיב]. פי׳ יולד היינו כשהמדו׳ אצלו כתולדתו וטבעו שלא נהפכו אצלו לעמוד כנגד טבעו כי זהו עבודת האדם לעמוד נגד טבעו הקשה מפני אהבת ה׳ ויראתו.
对此的解释是，经文写道：“人出生时如同野驴驹。”所谓“出生”，是指他的情感属性（מדות，middos）仍保持着出生时的样子和本性，尚未在他身上转化到能抵抗其本性的程度；因为人的事奉，就是出于对ה׳的爱与敬畏，抵御自己刚硬的本性。
《约伯记》说：“人出生时如同野驴驹。”这里的“出生”描述的是一个人的性情仍如出生时那样，随从自己的本性；真正的事奉ה׳，意味着出于对ה׳的爱与敬畏，抵抗自己刚硬的本性。
משא״כ כשהטבע מסייע אין זו עבודה תמה ונקרא עיר פרא אדם
相反，若本性反而助他一臂之力，这就不是全心全意的事奉，他仍被称为“野驴驹般的人”。
当一个人的本性恰好助他行善时，他的事奉便不完全；他仍是“野驴驹般的人”。
אבל כשהוא מקושר בבחי׳ גפן בחי׳ יין היוצא מן הגפן ע״י דריכה ומן הרגליות וכו׳ כנ״ל אזי נעשה בחי׳ עירה עיר ה׳ שהוא בחי׳ עיר אלהינו כמו שאמרו רז״ל [רבותינו זכרונם לברכה] אימתי נקרא גדול כשהוא בעיר5 אלהינו6 וגו׳.
但当他与葡萄树这一层面相系连，也就是与经由践踏从葡萄树中榨出的酒，以及来自低矮葡萄藤的酒这一层面相系连，等等，如上所述，那么他就达到עירה所指的“ה׳之城”这一层面，也就是“我们 ה׳之城”这一层面，正如我们的圣贤所说：“何时称祂为伟大？当祂在我们 ה׳之城中时。”等等。
然而，当他与葡萄树相系连，与借着谦卑和破碎之心而从葡萄树中压榨出的酒相系连，如上文所解释，他就达到עירה的第二种含义，即“他的城”：ה׳之城。圣贤教导说， ה׳在“我们 ה׳之城”中时，才被称为伟大；因此，一个人成为这座城，正是 ה׳被称为伟大之处。
本段阐释“把他的驹拴在葡萄树上”：在 משיח（Moshiach）时代，上层智慧，即 יו״ד，将与以色列人的喜悦相系连；人性中未受驯服的“驹”也将成为“ה׳之城”。
Kehot的注释指出，《Zohar》（זהר）是“何时称祂为伟大？当祂在我们 ה׳之城中时”这句话的出处，并列出Zohar Chadash中的其他相关段落。Alter Rebbe在括号中提到的两节经文，各自引出一篇maamar，阐述喜悦中的智慧如何体现 ביטול。
出处
- 1אסרי לגפן עירה · Genesis 49:11
- 2ולא נחם אלקי׳ דרך ארץ פלשתים · Exodus 13:17
- 3ביום השמע״צ · Numbers 29:35
- 4עיר פרא אדם יולד · Job 11:12
- 5אימתי נקרא גדול כשהוא בעיר אלקינו · Zohar III, 5a
- 6בעיר אלהינו · Psalms 48:2
28ולשרקה בני אתונו.1 הנה שורקה היא זמורה רכה וילדה שענביה מועטים עדיין ומעט יין היוצא ממנה נק׳ שורקה נקודת שור״ק
“并把他母驴的驹系在优选葡萄枝（שורקה，sorekah）上。”现在，שורקה是一根柔嫩的幼枝，所结的葡萄还很少，从中流出的酒也很少；它被称为שורקה，[源自]元音符号（שורק，shuruk）。
Alter Rebbe转而解释下一句：“他母驴的驹系在优选葡萄枝上。”שורקה是一根柔嫩的幼枝，所结的葡萄很少，酒也很少；他把它的名称与元音符号שורק联系起来。
כי הנה גפן הוא בחינת סגו״ל וגם כל נקודת גפן הוא סגו״ל
因为葡萄藤（גפן，gefen）对应三角排列的三点元音符号（סגול，segol）这一层面，而גפן一词中的所有元音也都是סגול。
成熟的葡萄藤גפן对应סגול元音符号，它由三个点呈三角形排列；因为גפן一词中的两个元音都是סגול。
וכדכתי׳ [וכדכתיב] גפן ממצרים תסיע2 וגו׳ כסו הרים צלה3 פי׳ צלה בחי׳ צל כמ״ש ה׳ צלך45 דהיינו ישת חשך סתרו6 והוא העולה למעלה ומכסה על בחי׳ הרים שהם האבות.
正如经文所说：“你从埃及迁出一棵葡萄藤”，等等；“山岭被它的荫影覆盖。”解释：“它的荫影”是荫影这一层面，正如经文所说：“ה׳（Havayah）是你的荫影”，也就是“祂以黑暗为隐蔽之所”；这上升到“山岭”这一层面之上并将其覆盖，而“山岭”指的是列祖。
Alter Rebbe引用了关于从埃及迁出葡萄藤的诗篇，诗篇接着说：“山岭被它的荫影覆盖。”葡萄藤的“荫影”是“ה׳是你的荫影”这一层面，也就是“祂以黑暗为隐蔽之所”：这是ה׳的一种隐秘层面，它高升到“山岭”——列祖——之上，并将他们覆盖。
本段开始解释“优选葡萄枝”（שורקה）：成熟的葡萄藤对应元音符号סגול，也对应列祖；而幼嫩的שורקה则对应元音符号שורק。
סגול是三个呈三角形排列的点；这里所说的שורק，是三个点竖直排列的符号，如今通常称为קובוץ（kubutz），而较早的用法和卡巴拉用法称它为שורק。下一段借这一区别来描述灵魂的两种状态。
出处
- 1ולשרקה בני אתונו · Genesis 49:11
- 2גפן ממצרים תסיע · Psalms 80:9
- 3כסו הרים צלה · Psalms 80:11
- 4ה׳ צלך · שם קכא, ה.
- 5ה׳ צלך · Psalms 121:5
- 6ישת חשך סתרו · Psalms 18:12
29והנה האבות הם שלשה בחינת סגו״ל. וזהו בחי׳ גפן. אבל שורקה הוא בחי׳ נקודת השורק והשור״ק יש בו ג״כ ג׳ נקודות1 שבסגו״ל אלא שהם זה למטה מזה.
如今，列祖三位对应三点元音（סגול，segol）这一层面，这就是葡萄树（גפן，gefen）。然而，精选的葡萄树（שורקה，sorekah）对应希鲁克元音（שורק，shuruk）；希鲁克也有 סגול 的三点，只不过这三点是一个在另一个下方排列的。
三位列祖对应 סגול，即由三点组成的元音，也因此对应元音读作 סגול 的葡萄树 גפן。שורקה 对应 שורק；后者也有三个点，只是这三个点一个在另一个下方排列。
כך הנה שכשהאדם הוא בבחי׳ התקרבות והתלהבות בכח ג׳ נקודות ממטה למעלה ומלמעלה למטה והממוצע וכו׳ וכמ״ש במ״א אזי נקרא בחי׳ סגו״ל.
同样，当一个人处于亲近和热忱如火的层面，凭借三点的力量，经历由下而上、由上而下以及居于两者之间的路径，等等，正如别处所解释的那样，他就被称为 סגול 这一层面。
亲近 ה׳、心中热忱如火的人，好比 סגול。像列祖那样，他以三种运动来事奉：由下而上、由上而下，以及介于两者之间的中间路径。
אבל כשהוא בבחינת ריחוק מקום אלא שהוא2 בבחי׳ הודאה כלומר שיודע שהוא רחוק3 מה׳ ונעשה כפוף ומודה ואין ערב לבו לגשת4 מפני ביטולו נקרא בחינת שור״ק
但当他处于远离的层面，同时又处于承认（הודאה，hodaah）的层面时，也就是说，他知道自己远离 ה׳，于是俯身谦卑而承认；由于自我消融（ביטול，bittul），他的心不敢贸然趋前，他就被称为 שורק 这一层面。
一个人感到自己远离 ה׳，却承认这一点，谦卑俯身，并因自我消融而不敢趋前，这样的人就被称为 שורק。
ושלש נקודות זו למטה מזו. כלומר שמשפיל עצמו מטה מטה להיות רחוק בעיניו להגיע לזה באומרו מי אנכי וכו׳ וע״י זה נעשה מבחי׳ אתונו בחי׳ בני בחי׳ בן וכמ״ש בנים אתם5 וגו׳ להיות כמו ברא כרעא דאבוה.6
[它有]三个点一个在另一个下方：也就是说，他使自己愈发谦卑，在自己看来，达到这一境界遥不可及，于是说：“我是谁？”等等。正是通过这一点，他从“他的母驴”这一层面转变为“儿子”这一层面，即儿子的层面，正如经上所说：“你们是儿女”，等等；从而成为如同“儿子是父亲的腿”一般。
שורק 的三个点一个在另一个下方，描绘出一个人使自己愈发谦卑，觉得亲近 ה׳ 对自己遥不可及，并问道：“我是谁？”正是通过这一点，他才从“他的母驴”这一层面转变为“儿子”这一层面：他达到“你们是 ה׳的儿女”这一层面，如同“儿子是父亲的腿”。
本段对比了两种事奉方式：一种是亲近与热忱，另一种是谦卑地承认自己远离；前者对应 סגול，后者对应 שורק，并说明人正是通过后一种方式，使“母驴”转变为“儿子”。
出处
- 1והשור״ק — יש בו ג״כ ג׳ נקודות · ראה אוה״ת יתרו ע׳ שכט.
- 2אלא שהוא בבחינת הודאה · ראה אוה״ת נ״ך ע׳ שכט.
- 3כלומר שיודע שהוא רחוק · בלקו״ת מסעי צ, ד מציין לכאן.
- 4ערב לבו לגשת · Jeremiah 30:21
- 5בנים אתם · Deuteronomy 14:1
- 6ברא כרעא דאבוה · נסמן לעיל א, ב. ראה לקמן עח, ב.
现在，这些层面的转变是通过“他在酒中洗涤”等而实现的。“洗涤”（כבס，kibbes）是过去时。
“驴驹”转变为“城市”，以及“母驴”转变为“儿子”，是通过“他在酒中洗涤”而实现的。“洗涤”一词（כבס，kibbes）是过去时： משיח（Moshiach）时代的圆满，取决于已经完成的洗涤。
שתכלית השלימות של ימות המשיח ושלימות בחינת אדם להיות בחי׳ עירה ובחי׳ בן הוא ע״י שכבר כבס ביין הגלות שע״י עבודתנו בזמן הגלות לעורר את האהבה ושמחה של מצוה אתהפכא חשוכא לנהורא והוא תכלית של ימות המשיח כנ״ל:
要使 משיח时代达到终极圆满，并使人的层面（אדם，adam）圆满，达到母驴（עירה，iroh）这一层面和儿子这一层面，乃是通过他已经在流亡之酒中洗涤：藉着我们在流亡时期的事奉，唤起爱与一项诫命（מצוה，mitzvah）的喜悦，黑暗便转化为光明；这正是 משיח时代的终极目的，如上所述。
这洗涤发生在当下的流亡时期：藉着唤起对 ה׳ 的爱和诫命的喜悦，我们的事奉使黑暗转化为光明。这正是 משיח时代所实现的目的，如这篇讲章（מאמר，maamar）中所阐明的。
这篇讲章总结说， משיח时代的圆满是我们在流亡时期事奉的果实，也就是已经完成的“酒中洗涤”；这洗涤使黑暗转化为光明。
这首尾呼应了开篇：“今日是去行它们”的时期，正是 משיח时代；然而，那时将要显露的，是由我们如今所唤起的爱与诫命（מצוות，mitzvos）的喜悦所建立的。
出处
- 1כבס ביין · Genesis 49:11
完成这篇玛玛尔了吗？
标记为已学；这将计入本周和本年度的西尤姆。
在阿沃达中
这篇迈玛尔要求人依照恰当的次序，兼有苦涩与喜悦。首先，人要诚实地省察自己的思想、言语和行为，看其中哪些不是为了 ה׳；并以谦卑（“愿我的灵魂对一切都如尘土”）和破碎的心来面对。然后，他要思量每一条诫命都是 ה׳ 自己的意愿，能引下祂的无限之光；由此，他便喜悦并以 ה׳ 为乐。渴望越深，喜悦就越大；而属于身体的忧愁，不可掺入灵魂的喜悦之中。这样履行的诫命，现今在流亡时期便洗净灵魂的衣裳，并为 משיח 日子的圆满作准备。
讨论问题
- 为什么这篇迈玛尔坚持认为， משיח 的日子是“行事”的时期，而不是接受赏报的时期？
- 如果祈祷能提升人自己的灵魂，为什么动物祭献却被称为“照着祢旨意的命令”？
- 既然 ה׳ 自身本为圣，以色列怎么能说是“使” ה׳成圣？
- 为什么“红酒”的苦涩必须先于“白酒”的喜悦？又如何避免它变成忧愁？
- 以 סגול 的姿态事奉 ה׳ 与以 שורק 的姿态事奉 ה׳ 有何不同？为什么谦卑的 שורק 会使人成为“儿子”？