《托拉·奥尔》 · 帕拉沙 Bereishis · 玛玛尔 7
ויאמר ה׳ אלקים הן האדם היה כאחד ממנו…
“ הוי׳（Havayah）与 אלקים（Elokim）说：看哪，人已变得如我们中的一位。”
本译文由人工智能根据英文版翻译，并经过数轮对照英文和希伯来文的核查与修订。英文版本身仍在由读者审阅。如果您精通简体中文，我们诚盼您协助审阅这份译文。 志愿审阅
核心思想
在上方，认识邪恶并无害处，因为那里的认识是环绕性的，能使邪恶保持分离；但对人而言，他的认识是内在的，因此认识邪恶意味着与邪恶混杂在一起。正因如此，ה׳禁止人吃知识树的果子；人在与邪恶混杂之后，ה׳又使他不能获得永生，并让他通过奋斗来精炼世界，而不是单凭纯粹的光。
玛玛尔概要
这篇 maamar 探讨：为什么知识树“开启了他们的眼睛”，为什么 ה׳阻止人接近生命树，以及蛇怎么会知道吃了果子会带来什么结果。答案在于环绕性知识（מקיף，makif）与内在知识（פנימי，pnimi）的区别。在上方，善与恶只以环绕的方式被认识，因此邪恶仍保持分离；这就像乳香虽使其他香料获得生命，却不与它们混合。人是内在的存在：他所认识的一切都会成为自身的一部分，因此认识邪恶就意味着与邪恶混杂在一起；由此，善恶之间漫长的争战便在每一代中开始。ה׳原本希望人完全保持圣洁，并通过降下如此强盛的光来精炼世界，使堕落的火花自行被吸收，就像烛火面对火炬一般。犯罪之后，若让人获得源自冠冕（כתר，Keser）的生命树之永生——冠冕位于分别之上——他里面的邪恶也会永远存在。因此，人被派去“耕种土地”，通过劳作、祈祷以及智慧（חכמה，Chochmah）分辨的力量来精炼土地。蛇本身根植于知识树，因此明白这一切，并对夏娃（חוה）说了一句狡猾而真实的话。
提纲
- 提出问题为什么知识树开启了他们的眼睛？为什么要阻止人接近生命树？蛇又是怎么知道的？答案从这里开始：在上方，善与恶虽被认识，却不会混杂。¶1–2
- 环绕性知识与内在知识上方的知识是环绕性的，使邪恶保持分离（王宫中的蜘蛛、哈夫达拉仪式（הבדלה，Havdalah）、乳香）；知识树代表内在的知识，在那里善与恶真正混杂在一起。¶3–4
- 人的内在本性与善恶之战人会吸收自己所认识的一切，因此认识邪恶使他与邪恶混杂，造成世世代代此消彼长的争斗；从字面层面说，这也就是对欲望的认识。¶5–7
- 为何要阻止人接近生命树生命树根植于破碎之前的冠冕层面；若人得到生命树的生命，他里面的邪恶也会永远存在。相反，必须通过智慧及其严厉力量（גבורות）来分离善恶，直到死亡永远被吞灭。¶8–9
- 被逐出园与精炼的工作诵念香料止住了瘟疫，却没有除去罪责；人被派去耕种土地、精炼火花。起初，人本会通过248条积极诫命的光将火花吸收，就像烛火面对火炬一般。¶10–11
- 以光精炼与以争战精炼在圣殿时期，以及犯罪之前的亚当，火花会自行被吸引进来；犯罪之后，则必须通过劳作和祈祷来争取，“祈祷的时刻就是争战的时刻”。¶12
- 蛇如何知晓蛇根植于知识树，明白禁令；为了不被吸收到亚当的光中，它用一句狡猾的真话把人引入争战。¶13
- 补遗：亚当进入不洁之室；犹大的下行据阿里扎尔（האריז״ל）所述，亚当仅仅同意去看一眼不洁之室便跌倒；据梅泽里奇的玛吉德（המגיד ממעזריטש）之子拉比亚伯拉罕（אברהם）所述，犹大（יהודה）“转向一旁”，进入外壳（קליפות，kelipos）的领域以提升火花。¶14
核心概念
- 环绕性与内在性（makif 与 pnimi）מקיף ופנימי
- 环绕性的知识或光从上方作用于某物，却不进入其中，因此仍与之分离；内在的知识则被吸收，成为认识者的一部分。这是这篇 maamar 解释为何认识邪恶会伤害人、却不会伤害更高层面的关键。
- 善恶知识树עץ הדעת טוב ורע
- 这是混杂的层面，善与恶彼此牵连、融为一体；它源自器皿的破碎。
- 精炼（בירורים，beirurim）בירורים
- 将神圣火花从其被困于其中的邪恶里分离出来并予以提升的工作；这是人犯罪之后的任务，通过劳作、饮食、祈祷和诫命来完成。
- 烛火面对火炬כנר בפני האבוקה
- 这是借光精炼的比喻：当足够强盛的圣洁显现时，堕落的火花会自行被吸收，无须争战。
- 智慧被称为审判חכמה נקראת דין
- 因为“通过智慧，它们得以精炼”；智慧包含严厉力量，能将善与恶分离。冠冕则是纯粹的慈悲，不作分别。
- 神圣火花נצוצי קדושה
- 堕入邪恶领域并维系其存在的神圣生命力；当它被抽离并提升时，外壳（קליפה，kelipah）便不再存在。
提出问题 ¶1–2
1ויאמר ה׳ אלקים הן האדם12 היה כאחד ממנו לדעת טוב ורע ועתה פן ישלח ידו כו׳. י״ל [יש לומר] א׳ מהו שע״י עה״ד [עץ הדעת] נפקחו עיניהם להיות כאלקים יודעי טו״ר [טוב ורע].3
“ה׳（Havayah）אלקים（Elokim）说：看哪，人已变得像我们中的一位，能知善恶；如今，恐怕他伸手……”可以提出一个问题：首先，所谓藉着知善恶树，他们的眼睛就开了，成为像אלקים一样能知善恶，这是什么意思？
这篇讲章（מאמר，maamar）以亚当（אדם）和夏娃（חוה）吃了知善恶树上的果子之后，ה׳所说的话开篇。第一个问题是：为什么吃下一枚果子会“开他们的眼睛”，使他们“像ה׳一样，能知善恶”？这种认识是什么，又为什么会由吃而来？
וגם מ״ש ה׳ אלקים ועתה פן ישלח ידו ולקח גם מעץ החיים ואכל וחי לעולם ומה איכפת לו בזה הרי מה שצוה אותו שלא לאכול הוא ג״כ כדי שלא ימות.
此外，[还要理解]ה׳（Havayah）אלקים说的这句话：“如今，恐怕他伸手，也取生命树上的果子吃，就永远活着”——这为何会令祂在意？毕竟，祂命令他不要吃，也是为了使他不死。
第二个问题是：随后，ה׳把人逐出，好使他不吃生命树上的果子，不致永远活着。然而，ה׳最初禁止人吃那果子，本也是为了使人活着（“你吃它的那一天就会死”）；既然如此，为何此时ה׳还要担心阻止他永远活着？
阿尔特雷贝（אדמו״ר הזקן）以经文中的两个难点开篇：所谓“知善恶”是什么意思；以及人在犯罪之后，ה׳为何要阻止他获得永生。
出处
- 1ויאמר . . הן האדם הי׳ כאחד ממנו · ראה לעיל בציונים והערות לכ״ק אדמו״ר זי״ע. עם הגהות באוה״ת בראשית כרך ו תתרנז, א (מלקו״ת לג״פ כז, כב). נמצא בגוכתי״ק הצ״צ בבוך משנת תקע״א-ב, ומתחיל ”הן האדם”. ומאמר זה הוא משבת פ׳ בראשית תקע״ב. ראה לקמן בהערה לדף ו, א ד״ה ”שאדה״ר”. כמה שינויים נרשמו לקמן וכן ציונים אחדים בשולי הגליון. להתחלת המאמר ראה אוה״ת ואתחנן ע׳ קמג. בענין עה״ד טו״ר המבואר במאמר זה מצויין בלקו״ת שלח מג, א. קרח נב, ב.
- 2ויאמר ה׳ אלקים הן האדם · Genesis 3:22
- 3נפקחו עיניהם להיות כאלקים יודעי טו״ר · Genesis 3:5
此外，而且这是主要的[问题]：蛇从哪里得知这件事——“你们吃它的日子，眼睛就会睁开”——而事实上确实如此？
主要的问题是：蛇告诉夏娃（חוה），吃了果子会使他们的眼睛睁开；本篇讲章（מאמר，maamar）将说明，这话实际上是真的。蛇怎么会知道 ה׳没有告诉人的事呢？
ואם אדם ששמע הצווי מהקב״ה לא הכיר בזה רק כפשוטו שאמר לו ה׳ אלהים כי ביום אכלך ממנו מות תמות2 והנחש לא נזכר כלל ששמע הצווי הזה
如果亚当从קב״ה（Kudsha Brich Hu，意为「圣者，愿祂受颂赞」）那里听到了命令，却只按字面理解其中之意——即 הוי׳（Havayah）אלקים（Elokim）对他说：“因为你吃它的日子，你必定要死”——而经文根本没有提到蛇曾听见这项命令；
亚当直接从 ה׳听到了命令，却只按字面理解为死亡的警告；那么，蛇怎么会知道得更多呢？经文根本没有说蛇听过这项命令。
וגם אם שמע כשנצטווה אדם מאין היה בו בינה יתירה להבין דבר מתוך דבר יותר מהאדם עצמו. אם לא שנאמר שגבוה הוא מהאדם וכ״ז [וכל זה] פלאי.3
即使蛇在亚当受命时听见了这番话，它又从哪里有额外的理解力，能比亚当本人更善于由一事推知另一事呢？除非我们说它高于人——而这一切都令人惊异。
即使蛇听到了命令，它怎么能比亚当本人从中推知更多呢？这就意味着蛇高于人；然而这令人惊异，因为人是受造界的冠冕。
הנה תחלה יתבאר מ״ש האדם היה כאחד ממנו לדעת טו״ר [טוב ורע]4 שהוא מאמר ה׳ להמלאכים ומשמע שלמעלה יודעים את הטוב ואת הרע גם שניהם.
现在，首先让我们解释这句话：“人已经像我们中的一个，知道善与恶了。”这是 ה׳对天使们说的话；这句话暗示，在上方也知道善与恶，二者都知道。
阿尔特雷贝（אדמו״ר הזקן）首先从“像我们中的一个”这句话开始回答。 ה׳是在对天使们——较高的存在——说话；这句话暗示，他们这些“在上方的”也知道善与恶。
אבל מ״מ אינן מעורבים זה בזה כי גלוי וידוע שזה טוב וזה רע ומובדל הרע מן הטוב אע״פ [אף על פי] שידוע שם הטו״ר [הטוב ורע].
然而，它们并没有彼此混杂，因为那里显明而可知：这是善，那是恶；恶与善彼此分开，尽管在那里善与恶都为人所知。
然而，在上方，知道恶并不意味着与恶混杂：善与恶各自被清楚地辨认出来，恶仍与善分离。
משא״כ בחי׳ עה״ד [עץ הדעת] טו״ר [טוב ורע] היינו בחי׳ תערובת הטוב עם5 רע שהרע יונק מהטוב והטוב מהרע והיו לאחדים.
但善恶知识树这一层面并非如此；它指的是善与恶混合的层面：恶从善汲取滋养，善也从恶汲取滋养，于是二者合而为一。
知识树所代表的是另一种认知：善与恶彼此混杂，各自从对方汲取滋养，直到融合为一。这正是人通过吃果子而摄入的状态。
这一段提出核心问题：蛇怎么会知道吃果子会带来什么结果？接着，它开始回答这个问题，将“在上方”对善恶的认识——善恶彼此分离——与知识树所代表的善恶融合区分开来。
罪所造成的善恶混合，是 חסידות（Chassidus，哈西迪哲学）的一个基本主题：罪发生以前，恶是人之外的一种分离存在；罪发生以后，恶进入人自身，于是人里面的善与恶彼此汲取滋养。
出处
- 1
- 2כי ביום אכלך ממנו מות תמות · Genesis 2:17
- 3אם לא שנאמר שגבוה הוא מהאדם וכ״ז פלאי · ראה בלקו״ש ח״י ע׳ 16.
- 4האדם היה כאחד ממנו לדעת טו״ר · Genesis 3:22
- 5עה״ד טו״ר היינו בחי׳ תערובת הטוב עם הרע · ראה מאמרי אדה״א דברים ח״ד ע׳ א׳קעו ואילך. סה״מ תרמ״ח ע׳ קצח ואילך. ד״ה כי אתם עוברים תרנ״א ע׳ קצז. ובארוכה ד״ה ושבתה במאמרי אדה״א ויקרא ח״ב ע׳ תדש. ובסה״מ תרס״ב ע׳ ש ואילך. סה״מ עזר״ת ע׳ פט. ד״ה בלע המות תשכ״ה בתחלתו.
环绕性知识与内在知识 ¶3–4
3וצ״ל דהרי פי׳ עץ הדעת טוב ורע היינו לשון ידיעה וא״כ למה נעשה תערובת טו״ר [טוב ורע] מחמת הדעת בטו״ר [בטוב ורע] הלא למעלה ג״כ ידוע הטו״ר [הטוב ורע].
现在这里需要[解释]：因为“善恶知识树”中的“知识”，意指认知；若是如此，为什么善恶的认知会导致善恶混杂呢？在上面也同样知道善与恶啊！
这里有一个疑问：“知识树”意指认知。若认知善恶会使善恶混杂，那么在上面，善与恶同样是已知的，为什么不会因此造成混杂呢？
אך ההפרש בזה הוא ענין ההפרש בין מקיף לפנימי כי בחי׳ ידיעת הטו״ר [הטוב ורע] שלמעלה היא בבחי׳ מקיף בלבד
不过，这里的区别，在于环绕层面（מקיף，makif）与内在层面（פנימי，pnimi）之间的区别；因为在上面，对善恶的认知只属于环绕层面。
答案在于环绕层面与内在层面的区别。以环绕的方式认识某物，是从外部、从上方把握它，而不将它吸纳进来；以内在的方式认识某物，则是将它纳入自身。在上面，对善恶的认知只是环绕性的。
ולכן יכול להיות הבדלה בין טוב לרע שידע את הרע ולא יחליפנו ולא ימירנו1 בטוב ח״ו [חס ושלום].
因此，善与恶可以彼此分开：祂知道恶，却不会把它换掉，也不会以善来替代它，万不可如此。
因为这种认知只是环绕性的，所以在上面，善与恶仍彼此分明：恶可以为祂所知，却不会与善混淆。这种措辞借用了《托拉》中关于不可互换奉献牲畜的律法：不可把好的换成坏的，也不可把坏的换成好的。
כענין שממית בידים תתפש2 והיא בהיכלי מלך שאע״פ [שאף על פי] שהיא בהיכלי מלך אבל יודע הוא ומכירה ששממית היא.
正如经文所说：“蜘蛛用手可以捉住，却在君王的宫殿里。”尽管蜘蛛在君王的宫殿里，君王却知道并认出它是一只蜘蛛。
君王宫殿里的蜘蛛这一经文说明：即使宫殿里也会有蜘蛛，看见它的人仍知道它不过是一只蜘蛛。同处一地，并不会使它的身份变得模糊。
这一段阐明了这篇 maamar 的关键：上面的认知是环绕性的，因此善与恶彼此分明；而知识树代表内在的认知。
环绕层面与内在层面的区别贯穿于Chassidus之中：环绕之光作用于事物，却不进入其中；内在之光则被接受者吸纳，并由接受者塑造。这里，这一区别说明了为什么同样是对恶的认知，在上面无害，在人身上却会造成损害。
出处
- 1ולא יחליפנו ולא ימירנו · Leviticus 27:10
- 2שממית בידים תתפש · Proverbs 30:28
4ויש הבדלה בין טוב לרע כמאמר המבדיל בין קודש לחול.1 והיינו מצד שיודע טו״ר [טוב ורע] בבחינת מקיף עליהם ולכן אינם מתערבים יחד.
善与恶之间有分别，正如那句话[所说]：“使圣与俗有别。”这就是说，因为祂以环绕它们的方式认识善与恶，所以二者不会混杂在一起。
上方善恶之间的分别，类似于Havdalah分别礼（הבדלה，Havdalah）的祝福“使圣与俗有别”。由于 ה׳对它们的认识从上方环绕它们，它们便保持彼此有别。
וכענין בחינת לבונה זכה2 שבי״א סממני הקטורת שהעשרה סממנים הם י׳ נצוצי קדושה המובלעים בקליפות והי״א היא לבונה היא בחינת מקיף עליהם ואינה מתלבשת בפנימיותם.5
这类似于香料中纯洁乳香这一层面：香料中的十味是十个神圣火花，被吞没在外壳（קליפות，kelipos）之中；第十一味乳香，则代表环绕它们、并不进入其内在的层面。
第二个例证是圣殿的香有十一味香料。前十味比作神圣火花，被吞没在外壳之中；第十一味乳香，则象征一种环绕它们、却不进入其内在的光。
(ולבונה היא ג״כ חיות להם אבל לפי שהחיות הזה שהיא מחיה אותם הוא רק ע״י שהיא בבחי׳ מקיף בלבד עליהם ע״כ אינה מתערבת עמם כלל וכולה טוב).
（乳香也给它们生命力（חיות，chayus）；但由于它使它们活着的这种生命力，只是借由它单纯地环绕它们而发挥作用，因此它完全不与它们混合，而全然是善。）
乳香也给它们生命力；然而，因为它只是从外部、以环绕之光的方式使它们活着，所以它从不与它们混合，并始终全然是善。
והנה המקיף הוא גם דוחה את החיצונים כנראה בציור האילן3 שבפרד״ס [שבפרדס רמונים] במקיפים ופנימיים שמעמד ומצב הקליפות אחוריהם אל המקיף כו׳. משא״כ בחי׳ עה״ד [עץ הדעת] טו״ר [טוב ורע] הוא בחי׳ פנימי4 ואז הטוב מעורב עם הרע ממש.
环绕之光也会排斥外在势力，正如《Pardes》（פרד״ס）中“树”的图示所显示的：在环绕光与内在光的图示中，外壳（קליפות）所处的位置和姿态，都是背向环绕之光的，等等。与此不同，善恶知识之树属于内在层面，于是善便实实在在地与恶混杂在一起。
环绕之光甚至会排斥外在（负面）势力：在《Pardes》的“树的图示”中（一幅描绘流溢属性（ספירות，Sefiros）与诸世界的图表），外壳被画成背向环绕之光。（Kehot的注释认为，这幅图可能就是印在Pa'amon VeRimon一书末尾的图示。）与此相反，知识之树属于内在的认识，在那里，善与恶确实混杂在一起。
本段借Havdalah分别礼和香中的乳香说明环绕式的认识：环绕之光可以给恶以生命，却不与恶混合；本段并将此与知识之树的内在认识作对照。
在别处（《Torah Ohr》（תורה אור），Toldos），阿尔特雷贝（אדמו״ר הזקן）解释说，进入外壳的生命力被“吞没”在其中，而乳香则是从它们意识范围之上照耀它们的环绕之光。Likkutei Torah（לקוטי תורה）在Balak中引用了这段话：善恶知识之树是内在模式的认知（דעת，Daas）；相反，环绕模式的认知会排斥外在势力所获得的滋养。
出处
- 1המבדיל בין קודש לחול · Pesachim 104a:7–8
- 2לבונה זכה · Exodus 30:34
- 3ציור האילן · הכוונה לכאורה לציור שבסוף ספר פעמון ורימון (אמ״ד תכ״ח). וראה הנסמן בסידור עם דא״ח ריב, א הערה 99. הערות וביאורים אהלי תורה גליון א׳קל בסופו.
- 4שו״ה אחוריהם — עה״ד טו״ר הוא בחי׳ פנימי · בלקו״ת בלק סט, ב מציין לכאן: ”שעה״ד טו״ר הוא הדעת שבבחי׳ פנימי׳ משא״כ הדעת שבבחי׳ מקיף הוא אדרבה דוחה יניקת החיצונים”.
- 5וכענין בחי׳ לבונה זכה · ראה לקמן כ, ג. אוה״ת שמות כרך ז ע׳ ב׳תקסח. ובהמשך זאת חנוכת המזבח תר״מ פרק יז שאפשר שנק׳ זכה ע״ש ז״ך אותיות שהרי זהו האותיות הנמשכים להחיות הקליפות בבחי׳ מקיף, ע״ש. ראה לקו״ת תזריע כג, ד. המשך תער״ב פרק רי.
人的内在本性与善恶之战 ¶5–7
5וז״ש [וזהו שכתוב] הן האדם היה כאחד ממנו.1 פי׳ שהוא היה ג״כ כאחד ממנו פי׳ כמו שבבחי׳ אחדות דהיינו למעלה ידוע הטו״ר [הטוב ורע] כן היה גם הוא ע״י שטעם מעה״ד [מעץ הדעת] המעורב טו״ר [טוב ורע].
这就是所说的[意思]：「看哪，人已经如同我们中的一位（כאחד，ke'echad）。」也就是说，他也成了如同我们中的一位——意思是，正如在合一（אחדות，achdus）的层面，也就是在上界，善与恶皆为人所知，他也因尝了善恶知识树的滋味而如此；那树中混杂着善与恶。
现在来解释这节经文：「如同我们中的一位」（כאחד）可理解为「如同[合一的境界]」（אחדות），也就是在上界。人吃了善恶知识树的果子，便像上界那样认识了善与恶。
אבל לו הדבר מזיק כי הרי האדם הוא מבחי׳ פנימי׳ [פנימיות / פנימית] ומיד שידע הוא מן הרע ע״י שטעם מעה״ד [מעץ הדעת] הרי יתערב עמו ויהי׳ [ויהיה] הוא ממש מעורב ברע.
但这对他有害，因为人属于内在层面；他一旦因尝了善恶知识树而知道恶，就会与恶混杂，并且真的与恶混杂在一起。
但这对人有害，因为人是一个内在者（פנימי׳，pnimi）：他所知道的，会纳入自己之中。一旦他知道了恶，恶便成了他的一部分。
לא כמו שהוא למעלה שאעפ״י [שאף על פי] שיודעים גם את הרע מ״מ מובדל הוא ומרוחק מן הטוב ואין לו התקרבות כו׳ לפי שהוא בבחי׳ מקיף.
上界则不同：即使那里也知道恶，恶仍与善分离、相距甚远，也与善毫无亲近[关系]，等等，因为恶处于环绕性的层面。
上界的情形不同：那里虽知道恶，恶却仍远离善，因为那里的认知是环绕性的。
אבל האדם שהוא מבחי׳ פנימי כשידע גם הוא מן הרע אזי יתערב הוא גם הוא ממש2 עם הרע
但人属于内在层面；他也一旦知道恶，就会真的与恶混杂在一起。
人既是内在的，就无法隔着距离认识恶；认识恶便意味着与恶混杂在一起。
כי בבחי׳ פנימי׳ [פנימיות / פנימית] א״א להיות כ״כ [כל כך] מובדל הרע כנ״ל ואז הוא קשה מאד להפריד את הרע אלא מלחמה עצומה היא ולאם מלאם יאמץ3 פעמים זה גובר ופעמים שכנגדו גובר.
因为在内在层面，恶不可能像上文所说的那样与善分隔得如此彻底；于是要把恶分离出来就极其困难，这会成为一场猛烈的战争：「一族必强于另一族」；有时这一方得胜，有时与之相对的一方得胜。
恶一旦混杂在他里面，要把它分离出来就非常困难；这便成为一场持续的战争，正如利百加（רבקה）的双生子那样，「一族必强于另一族」：一方兴起时，另一方就衰落。
כאשר מצאנו ראינו בנשמות ישראל מראש הדורות עד עתה שהיו כמה עתים משונים פעמים בדור א׳ היו נשמות שבמעלה עליונה ונצחו את הרע.
正如我们从以色列的灵魂自最初的世代直到如今的历程中所发现、所看到的，有许多不同的时期：有时，在某一代中，会有境界崇高的灵魂战胜恶，
历史证明了这一点：有些世代拥有崇高的灵魂，能够战胜恶。
这一段把上述区别应用于人：认识恶在上界无害，但由于人是内在的，认识恶就意味着把恶吸纳进来，从而使人的生命变成善与恶之间的争战。
Rashi依据塔木德（Megillah 6a）对这节经文的解释指出，两者绝不会同时兴盛：一方兴起时，另一方就衰落。这篇maamar将这一点应用于罪之后人内在的善与恶。
出处
- 1הן האדם היה כאחד ממנו · Genesis 3:22
- 2אבל האדם . . אזי יתערב הוא גם הוא ממש · ראה ביאוה״ז לצ״צ כרך ב ע׳ תרמח.
- 3ולאם מלאם יאמץ · Genesis 25:23
6ובדור אחר היו רשעים גדולים שגבר הרע מאד. והיינו כי כולם נמשכים מאדה״ר [מאדם הראשון] והיה בו ג״כ שינויים אלו פעמים גבר הוא ופעמים גבר הרע עליו.
而在另一个世代，出现了极其邪恶的人，恶在他们身上大大占了上风。这是因为他们都源自亚当（אדם הראשון），第一个人；这些变化在他身上也同样发生：有时他得胜，有时恶胜过他。
其他世代也出现了大恶之人。这种交替承自亚当，他是一切灵魂的根源；他自己也有得胜的时候，也有被恶压倒的时候。
וכ״ז [וכל זה] היה לפי שהוא בבחי׳ פנימיות ומיד שידע מן הרע נתערב עמו ממש וא״כ הוא מלחמה גדולה וקשה להפרידו מאד אלא עת כך ועת כך כנ״ל.
这一切都是因为他属于内在层面（פנימיות，pnimiyus），一旦他认识到恶，便真的与恶混杂在一起；既然如此，这是一场巨大的争战，要将它分开极其困难，只能 [有] 时而如此、时而如彼的情形，如上所述。
这一切源于人的内在本性：一旦他认识到恶，恶便确实混杂在他里面；分离它的斗争便来回反复，正是“有时如此，有时如彼”。
这一段将各世代中善与恶的消长，追溯到亚当犯罪后内在与恶混杂在一起。
7וכן גם עפ״י [על פי] פשוט שמקודם היו ערומים והיו עסוקים בתשמיש להוליד בנים ולא יתבוששו1 כמו שהיו אוכלים ושותים כי מצות ה׳ היא ולא היו יודעים כלל שיש תאוה בזה2
同样，按朴素[意义]而言，起初他们赤身裸体，彼此行房以生育儿女，却“并不羞耻”，正如他们吃喝一样；因为这是 ה׳的诫命，而他们全然不知道其中有欲望；
同一观点也适用于故事的朴素层面：罪发生以前，亚当（אדם הראשון）和夏娃（חוה）赤身裸体，却“并不羞耻”（《创世记》2:25）。他们为生育儿女而结合，正如人吃喝一样自然；这是遵行 ה׳的诫命，他们对其中有欲望一事一无所知。
אבל אחר שאכל עה״ד [עץ הדעת] וידעו שיש תאוה בזה אזי קשה לפרוש כו׳.
但在他吃了知识之树的果子之后，他们知道其中有欲望，便难以克制，等等。
吃了知识之树的果子以后，他们意识到了欲望；从那时起，克制自己便很困难。
这一段从故事的朴素意义阐明了同一观点：知识之树带来了对欲望的意识，因此，原本纯洁之事变成了一场需要挣扎的事。
出处
- 1ולא יתבוששו · Genesis 2:25
- 2ולא היו יודעים כלל שיש תאוה בזה · ראה בלקוטי שיחות ח״ו ע׳ 199 הערה 28.
为何要阻止人接近生命树 ¶8–9
8ולכן לא רצה הקדוש ברוך הוא שיטעם האדם מעה״ד [מעץ הדעת] כי לו הדבר מזיק כנ״ל והיה רוצה שלא ידע ממציאת הרע כלל ויהיה כולו קדוש ולא רצה להכניסו במלחמה עצומה הזאת.
因此，קב״ה（Kudsha Brich Hu，意为「圣者，愿祂受颂赞」）不愿人从知识树上取食，因为这对人有害，如上所述。祂希望人完全不知道恶的存在，保持全然圣洁；祂不愿使人陷入这场极其激烈的争战。
这就是 ה׳ 禁止人吃知识树果子的原因：认识恶会伤害人，因为人会吸收自己所认识的东西。 ה׳ 希望人保持全然圣洁，不被卷入与恶的争战。
אבל אחר שכבר טעם מעה״ד [מעץ הדעת] ונתערב ברע אז אמר פן ישלח ידו ולקח גם1 מעה״ח [מעץ החיים] ואכל וחי לעלם.
但在人已经从知识树上取食、与恶混杂之后，祂便说：「恐怕他伸手，也从生命树上取来吃了，就永远活着。」
现在，第二个问题得到了解答：只有在人已经吃了果子、与恶混杂之后， ה׳ 才表达了对生命树的顾虑。
פי׳ שחשש עוד מעתה שכבר נתערב ברע ולקח גם מעה״ח [מעץ החיים] ששרשו מבחי׳ שלמעלה מהשבירה שמשם הוא שהיה התחלת המיתה והתהוות עה״ד [עץ הדעת] טו״ר [טוב ורע] משא״כ מה שלמעלה מהשבירה הוא עה״ח [עץ החיים] ואם יאכל גם ממנו וחי לעולם.
也就是说，祂此时进一步担心，既然人已经与恶混杂，[他会]也从生命树上取食；生命树的根源来自超越破碎的层面——因为死亡的开端以及善恶知识树的形成，都是从[破碎]而来的；与此相反，超越破碎的层面就是生命树；如果他也从生命树取食，就会永远活着。
生命树的根源在「器皿的破碎」之上——在卡巴拉教导中，器皿的破碎是恶与死亡的起源。善恶混杂的知识树来自破碎；生命树则来自一个不受破碎影响的层面，吃它便能获得永生。
פי׳ כי הרי באמת בבחי׳ זו נאמר אם צדקת מה תתן לו (איוב לה) ורבו פשעיך מה תעשה לו2
也就是说，因为事实上，关于这一层面曾说：「你若行义，能给祂什么呢？」（《约伯记》35）；「[而若]你的过犯很多，又能对祂做什么呢？」
在如此高的层面上，人的行为毫无分别：以利户（אליהוא）对约伯（איוב）说，人的义行不能给 ה׳ 带来什么，人的许多罪过也不能对 ה׳ 造成什么影响。
וא״כ אף שמעורב ברע הרי גם אם רבו פשעיך כו׳ ויכול להיות וחי לעולם ואז גם הרע שבו יהיה לו קיום לעולם
既然如此，即使他与恶混杂，哪怕「你的过犯很多」，等等，他也可能「永远活着」；那么，他里面的恶也将永远存续，
因此，即便一个人与恶混杂、满有罪过，也可能从生命树获得永生；那样一来，他里面的恶也会永远存续。
מאחר שהוא בבחי׳ פנימי׳ [פנימיות / פנימית] והרע מעורב כו׳ וא״א לו להפרידו מעליו. א״כ כשיהיה הוא חי לעולם אזי גם הרע שבו יהיה לו קיום לעולם.3
因为他属于内在层面，而恶混杂其中，等等，他无法将恶从自身分离出来。既然如此，当他永远活着时，他里面的恶也会永远存续。
因为人是内在的存在，而恶混杂在他里面；他无法将恶从自身剥离。因此，如果他永远活着，他里面的恶也会永远存留。
这一段回答了第二个问题：恶一旦混杂在人里面， ה׳ 就不让人吃生命树，因为使人永存，也会使他里面的恶永远存续。
在阿里扎尔（האריז״ל）的教导中，「器皿的破碎」（שבירת הכלים，shevirat hakelim）是坠入外壳（קליפה，kelipah）中的火花之源；知识树属于这一领域，而生命树则属于其上的领域，那个领域并不受人的行为影响。
出处
- 1פן ישלח ידו ולקח גם · Genesis 3:22
- 2ורבו פשעיך מה תעשה לו · Job 35:6
- 3
9וזהו היפך הכוונה שהרי צ״ל בלע המות לנצח1 שיהיה ובערת הרע כמאמר והרשעה כולה בעשן תכלה שזה יהיה לימות המשיח.
这与目的恰恰相反，因为必须实现“祂要永远吞灭死亡”，使“你要除净恶”得以成就，正如那句话所说：“一切邪恶都要如烟消散”——这将在 משיח（Moshiach）的日子实现。
恶永远存在，与 ה׳ 的目的相矛盾；祂的目的是废除邪恶与死亡：“祂要永远吞灭死亡”，并使“一切邪恶都要如烟消散”（这是高节期祷文中的一句话），这一切将在 משיח（Moshiach）的日子实现。
因为整个流亡时期，都是甄别净化（בירורים，beirurim）和分离邪恶的时期；这要借着智慧（חכמה，Chochmah）这一层面来完成，因为“借着智慧，它们得以甄别”，从而将邪恶与善分开。
在那之前，流亡时期是“甄别净化”（beirurim）的时期：从混杂之中分辨出善，并使善与恶分离。这是借着智慧（Chochmah）完成的，正如《Zohar》所说：“借着智慧，它们得以甄别。”
ולכן נק׳ החכמה דין. שלא כמו שדימו המקובלים הראשונים שהחכ׳ [שהחכמה] כולה חסד שהרי היא מקור חסד.
因此，智慧被称为审断（דין，din）——这不同于早期卡巴拉学者的看法；他们认为智慧全然是慈爱，因为它是慈爱（חסד，Chesed）的源头。
由于智慧具有分离的作用，它被称为“审断”（din），因为审断会作出区分并设定界限。早期的卡巴拉学者认为智慧纯然是慈爱，因为慈爱从智慧流出。
והחייט45 המציא שיש בה ג״כ דין ושבחו האר״י [האלקי רבי יצחק] ז״ל [זכרונו לברכה / זכרונם לברכה]6 שכך מבואר בזוהר באדרא כחמרא דשקיט7 ושכיך על דורדיי׳8 כו׳.
哈亚特（החייט，Chayat）提出了一个新见解，认为其中也有审断；阿里扎尔（האריז״ל）——愿其记忆蒙福——赞许了他，因为《Zohar》的《Idra》中正是这样阐明的：“如酒静止而沉淀在酒糟上”等等。
拉比耶胡达（יהודה）·哈亚特（Chayat，西班牙驱逐时期的一位卡巴拉学者，也是《Minchas Yehudah》——《Maareches HaElokus》的注释书——的作者）教导说，智慧中也包含审断；阿里扎尔对此予以赞许，因为《Zohar》的《Idra》将隐秘的智慧描述为“如上好的酒沉淀在酒糟上”：清澈的酒静置于沉渣之上。
כי מאחר שיש בירורים להפריד הרע וזהו ע״י גבורות וע״ז נאמר (תהלים צד) אשרי הגבר9 אשר תיסרנו יה שגם היסורים שהם לתועלת העברת הרע הוא מבחי׳ י״ה וכידוע שהיסורים הם לתועלת הפרדת הרע.
因为既然有甄别净化，以分离邪恶，而这要通过严厉力量（גבורות，gevuros）来完成，所以经文说（《诗篇》94）：“你所管教的人有福了，יה（Yah）。”甚至苦难也来自יה这一层面；苦难的作用是除去邪恶。众所周知，苦难有助于分离邪恶。
分离邪恶要通过严厉力量（gevuros）来完成。经文“你所管教的人有福了，יה”表明，甚至苦难——其作用是除去邪恶——也来自יה之名（其字母是Yud和Hei，分别对应智慧与理解）。
因为外壳力量（קליפות，kelipos）被比作水蛭；水蛭一旦吸了血，就立即死亡。这就是经文所说的（《箴言》30）：“水蛭有两个女儿。”
外壳力量（kelipos，即遮蔽之力）就像水蛭：一旦吸足血，就会死亡。同样，当外壳（kelipah）得到它的那一份时，它便因此脱离并坠落。
וזהו ג״כ ענין שעיר המשתלח. וכן וישלח יעקב12 וגו׳ מנחה לעשו אחיו13 עזים מאתים14 כו׳ שבזה שנותן לו חלקו הוא מפרידו.
被送走的山羊也是这个道理。同样，“雅各（יעקב）差遣……”；“送给他的兄弟以扫（עשו）的礼物：两百只母山羊……”等等——借着给他应得的那一份，就使他与之分离。
这就是赎罪日被“送走”（hamishtale'ach）的山羊——送往阿扎泽尔（Azazel；《利未记》16）——背后的道理；“雅各差遣”（וישלח，vayishlach）给以扫一份山羊礼物，也是同样的道理：把邪恶应得的那一份给它，就能使它与神圣分离。
וכך צ״ל לאחר שכבר טעם האדם מעה״ד [מעץ הדעת] ונתערב ברע אזי צריך לבירורי׳ [לבירורים] עד שיפרידו ע״י שיקחו כל נצוצי קדושה שבו כו׳.
同样，在人已经尝过分别善恶树的果子、并与邪恶混杂之后，就必须经历甄别净化，直到邪恶被分离；这要通过取出其中所有神圣火花来完成，等等。
同样，人一旦与邪恶混杂，就需要经历甄别净化，直到邪恶从他身上分离出去；这要通过从邪恶中提取所有神圣火花来完成。
וכ״ז [וכל זה] הוא ע״י החכ׳ [החכמה] שבחכ׳ [שבחכמה] אתברירו. לפי שיש בה גם בחי׳ גבורות להיות תיסרנו יה וכמ״ש (דברים ח) כאשר ייסר איש15 את בנו16 כו׳.
这一切都是借着智慧（חכמה，Chochmah）而实现的，因为“借着智慧，它们得以精炼”；这是因为其中也有严厉力量（גבורות，gevuros）这一层面，使得“你，יה，管教他”，正如经文所写（《申命记》8）：“人怎样管教自己的儿子”，等等。
这种精炼是由智慧完成的，因为智慧中包含严厉力量；因此才有“你，יה，管教他”以及“人怎样管教自己的儿子”这样的说法，也就是说，这种管教出于爱，旨在使人纯净。
משא״כ בחינת כתר שלמעלה מחכמה הוא רחמים פשוטים וכחשיכה כאורה17 ולכן פן ישלח ידו ולקח גם מעה״ח [מעץ החיים] ואז וחי לעולם מאחר דאם צדקת מה תתן לו18 כו׳
但冠冕（כתר，Keser）这一层面高于智慧，却是纯粹的怜悯；对它而言，“黑暗如同光明”。因此，[祂说]：“恐怕他伸手摘取生命树的果子，也吃了，就永远活着”；因为“你若行义，能给祂什么呢”，等等。
冠冕高于智慧，是纯粹的怜悯，不作任何分别；对它而言，“黑暗如同光明”。生命树源自那里，因此无论人的行为如何，它都会赐予永恒的生命。
ולפי שהוא מבחי׳ פנימית וא״כ הרע קשור ואדוק בו ויהי׳ [ויהיה] גם לו קיום ולא זו היא הכוונה כנ״ל.
既然他属于内在层面，那么恶便与他相连并紧附于他；恶也会因此存续——而这并非上述所说的意图。
由于恶与人的内在相连，它也会获得持久的存续，这与 ה׳的旨意恰恰相反。
本段阐明，邪恶不应永远存在，因为目标是将其除去；这要借着智慧及其严厉力量的分离作用来实现。生命树则源自冠冕（כתר，Keser），而冠冕不区分善恶。
《Etz Chaim》（13:6，见Sefaria）引用拉比耶胡达·哈亚特的《Minchas Yehudah》关于智慧即审断的教导，并将其与《Zohar》中酒沉淀在酒糟上的形象联系起来；该书也像这里一样说，冠冕是完全的慈悲。《Likkutei Torah》（Re'eh）解释说，智慧中的这种审断是“度量之线”，即至高的克制（גבורה，Gevurah）；它使无限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof）只能按照自我消融（ביטול，bittul）的程度显现。
出处
- 1בלע המות לנצח · Isaiah 25:8
- 2דבחכמה אתברירו · הובא באגה״ק סכ״ח בשם זוה״ק וראה ע״ח שי״ח פ״ה, של״ט ד״א. סהמ״צ להצ״צ מצות מחצית השקל, שם איסור אכילת בעל מום (הערת כ״ק אדמו״ר זי״ע בספר המאמרים תש״א ע׳ 79, ובסה״מ תש״ח ע׳ 206). וראה גם אוה״ת נ״ך כרך ב ע׳ תתקפא.
- 3דבחכמה אתברירו · Tanya, Iggeres HaKodesh 28:5
- 4והחייט · פי׳ לספר מערכת האלקות לר׳ יהודא ב״ר יעקב חייט מערכת אלקות פ״ד. מובא גם בלקו״ת פ׳ ראה לא, א. בענין חכמה נק׳ דין ראה ביאוה״ז להצ״צ כרך ב ע׳ תשיח ואילך. וראה לקמן קז, ג ובמ״מ לשם. ובתורת חיים בראשית לא, ד.
- 5החייט · Sefer Etz Chaim 13:6
- 6ושבחו האר״י ז״ל · ע״ח שי״ג פ״ה.
- 7בזהר באדרא כחמרא דשקיט · Zohar III, 288a
- 8כחמרא דשקיט ושכיך על דורדיי׳ · Zohar, Idra Rabba 3:14–6:25
- 9
- 10
- 11שו״ה שתי בנות · בגוכתי״ק נוסף ”שע״י שמוצצי׳ דם שונאיהם של ישראל אזי מיד מתים הקליפות”.
- 12וישלח יעקב · Genesis 32:4
- 13מנחה לעשו אחיו · Genesis 32:14
- 14עזים מאתים · Genesis 32:15
- 15
- 16כאשר ייסר איש את בנו · בגוכתי״ק: כאב את בנו יוכיח.
- 17וכחשיכה כאורה · Psalms 139:12
- 18דאם צדקת מה תתן לו · Job 35:7
被逐出园与精炼的工作 ¶10–11
10וכמ״ש בזוהר גבי רבי אחא1 מכפר טרשא2 שכיפר בקטורת על מקום שהיה הנגף שם ואמרו לו שלא הועיל כי עדיין בחיובא אשתכח. בשלמא אם היו עושין תשובה כו׳.
正如《Zohar》（זהר）中关于凯法尔·塔尔沙的拉比阿哈（רבי אחא）所说：他用香为瘟疫发生之处赎罪，他们却告诉他，这并没有帮助，因为“他们仍被发现有罪”；“若他们已归回（תשובה，teshuvah），那就好了”，等等。
《Zohar》讲述，瘟疫期间，拉比阿哈来到凯法尔·塔尔沙，让镇上的居民诵读托拉（תורה，Torah）中关于香的段落，瘟疫便停止了；但他在梦中被告知，他们仍然有罪，而“若他们已作归回，那就好了”：他必须告诉他们悔改。
仅仅阻止毁灭者是不够的；必须除去邪恶本身。同样，人不能在保留自身邪恶的情况下，仅仅被赋予不死之身，因此 ה׳立刻把他从伊甸园送出去，让他去“耕种那片他从中被取出的土地”。
דהיינו עבודת הבירורים ע״י זריעה חרישה וקצירה ואח״כ באכלו ממנו ואו׳ [ואומר] אחד ואהבת הוא מברר ומעל׳ [ומעלה] כו׳.
也就是说，这就是借着播种、耕地和收割而进行的提炼工作；之后，当他从中取食，并说“一”和“你要爱”时，他便提炼并提升[它]，等等。
“耕种土地”就是提炼的工作：人通过耕地、播种和收割生产食物；当他吃了食物，随后事奉 ה׳，诵读示玛（שמע，Shema）经文（“一”和“你要爱”）时，他便提炼并提升食物中的火花。
这一段解释了人被逐出伊甸园：邪恶必须真正被除去，而不能只是受到遏制；因此，人被送去“耕种土地”，借着劳作和事奉 ה׳，提炼神圣的火花。
马哈拉什雷贝（מהר״ש）在《Sefer HaMaamarim》（ספר המאמרים）5634中引用了这段话，并连同《Iggeres HaKodesh》（אגרת הקודש）第26篇指出，托拉（תורה，Torah）和诫命（מצוות，mitzvos）的主要目的，是提炼火花。
出处
- 1וכמ״ש בזהר גבי רבי אחא · Zohar I, 101a
- 2רבי אחא מכפר טרשא · Zohar, Vayera 6:123–127
- 3ולכן מיד וישלחהו מג״ע . . ושמה יברר הבירורים · מובא בסה״מ תרל״ד ע׳ קמג ושם מציין לאגה״ק סי׳ כו שעיקר עסק התורה והמצות הוא לברר הניצוצות.
- 4לעבד את האדמה אשר לקח משם · Genesis 3:23
于是，他必须亲自走到那片他原是从中取出的土地上；在那里吃，也在那里进行净化。
罪之后，人必须真正下到土地上——那是混杂之处——在那里吃，也在那里净化。
אך צ״ל איך היה מתחלה כוונתו ית׳ כשלא ידע האדם מטו״ר [מטוב ורע] כלל מאחר שיש מציאת הרע בעולם א״כ איך יתבררו הבירורים שזה צ״ל ע״י האדם.
但我们必须明白：当人起初根本不知善恶时，祂（愿祂受祝福）最初的意图是什么？既然世界中确有恶的存在，那么这些净化又将如何完成——而净化必须由人来完成？
这是一个问题：罪发生以前，恶已经存在于世界中。如果亚当（אדם הראשון，Adam HaRishon）原本不应认识恶，那么被困在恶中的火花本应如何得到净化？毕竟，这正是人的使命。
אך הענין כי אז היה באופן אחר ממש שלא בדרך מלחמה אלא ע״ד מ״ש ויניחהו בג״ע [בגן עדן] לעבדה זה2 רמ״ח מ״ע [מצות עשה] להמשיך אור א״ס בג״ע [בגן עדן]
但事情是这样的：当时的方式截然不同，并非通过争战，而是如经上所说：“祂将他安置在伊甸园中，使他耕作它”——这指的是248条积极诫命——借此将无限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof）引降到伊甸园中。
罪发生以前，净化完全以另一种方式进行，并不需要争战。亚当被安置在伊甸园中“耕作它”；佐哈尔（זהר，the Zohar）将其解释为248条积极诫命（塔古姆·约纳坦则解释为在托拉中劳作）。借着这些，他便能将无限之光引降到伊甸园中。
וע״י רבוי התגלות האור ממילא יתעלו נצוצי3 קדו׳ [קדושה] שנפלו ונתערבו ברע ויהיו נכללים בתוך האורות עליונים שימשיך האדם כנר בפני האבוקה
借着光的大量显现，那些堕落并与恶混杂的圣洁火花便会自行升起，融入人所引降的上层诸光之中，如同火炬前的蜡烛。
单是那大量显现的光，就会使堕落的火花自行升起，并融入那光之中；这就如同蜡烛被火炬的火焰吞没。
שאם האבוקה קטנה אזי נר הסמוך לה יוכלל4 בה ואם ירחיקוהו מעט לא יתכלל בה מפני שהאבוקה קטנה. אבל אם תהיה5 האבוקה גדולה אזי אע״פ [אף על פי] שיהיה הנר רחוק יהיה מתכלל בה.
因为，若火炬很小，靠近它的蜡烛便能融入其中；但若把蜡烛稍稍移远，它就不能融入其中，因为火炬太小。然而，若火炬很大，那么即使蜡烛离得很远，也会融入其中。
火炬很小时，只有靠近它的蜡烛才能融入其中；火炬很大时，即使远处的蜡烛也能被它吸收。因此，亚当所引降的宏大之光，即使不必面对恶，也能吸收远处的火花。
本段描述了原初的计划：罪发生以前，人不会通过与恶争战来净化世界，而是借着诫命（מצוות，mitzvos）引降如此宏大的光，使堕落的火花自行融入其中。
这里显现出两种净化方式：“通过争战”，即直接面对恶；以及“通过光”，即圣洁的增长使火花自行被吸收。Likkutei Torah（Bamidbar）也论及借着更多显现而提升火花这一思想。
出处
- 1את האדמה אשר לקח משם · Genesis 3:23
- 2ויניחהו בג״ע לעבדה זה [בגוכתי״ק: זו] רמ״ח מ״ע · Genesis 2:15
- 3וע״י רבוי התגלות האור ממילא יתעלו נצוצי קדושה · ראה גם בלקו״ת במדבר ג, ד. וראה גם לקו״ש ח״כ ע׳ 215 הערה 32.
- 4שו״ה כנר — יוכלל · בגוכתי״ק: יכלה.
- 5שו״ה תהיה — תהיה · בגוכתי״ק: יהי׳.
以光精炼与以争战精炼 ¶12
12וע״ד שהיה בזמן שבהמ״ק [שבית המקדש] היה קיים שהרי ארז״ל [אמרו רבותינו זכרונם לברכה] לא גלו ישראל1 אלא כדי שיתוספו עליהם גרים דהיינו להעלות נצוצות ומה היה נעשה אם לא חטאו ולא היו גולים.
这就如同圣殿尚存时的情形。我们的圣贤（ז״ל）曾说：“以色列被放逐，只是为了使归信者加入他们”，也就是说，为了提升火花。那么，假如他们没有犯罪，也没有被放逐，会发生什么呢？
这是一个取自犹太历史的例子。塔木德说，以色列被放逐，是为了使归信者加入他们；哈西迪思想将此理解为提升散落在列国中的神圣火花。那么，倘若以色列从未犯罪、也从未被放逐，这些火花又将如何得到提升呢？
אלא ע״כ צ״ל שאז היו נכללים הנצוצות2 ממילא כנר בפני האבוקה כמו נעמה העמונית3 וכן כל העמים באו לשמוע חכמת שלמה וכמ״ש במלכת שבא4 כו׳.
我们必然只能说，那时火花会自行被吸纳，如同蜡烛在火把面前一般——就像亚扪人拿玛（נעמה）；同样，列国也都来听所罗门（שלמה）的智慧，正如关于示巴女王所记载的，等等。
答案是：在圣殿时期，火花会自行被吸纳，如同蜡烛被火把的光吞没。亚扪人拿玛（所罗门王的妻子；塔木德称她为来自亚扪的“良善鸽子”）加入了以色列；包括示巴女王在内的列国，也都来聆听所罗门的智慧。
והיינו לפי שאז היה אבוקה גדולה עד״מ ע״כ ממילא מתכללים בה הנצוצות ואם היה נמשך בהמ״ק [בית המקדש] כן יותר היו כולם מתבררים עד״ז
这是因为那时有一支巨大的火把，借用比喻来说；因此，火花便自行被吸纳其中。若圣殿的这种状态持续更久，所有火花也都会以这种方式得到精炼，
圣殿是显露的神圣之光所形成的一支“巨大火把”，因此火花会自行被吸纳。若这种状态持续下去，所有火花都会以这种方式得到精炼，而无须经历放逐。
正如关于未来时代所写的（《西番雅书》3）：“那时，我要使万民说一种清晰（ברורה，berurah）的语言”，等等；又说：“列国将行在你的光中”，等等。
这正是未来时代将发生的事，先知们对此有所预言：ה׳要使列国说一种“清晰（ברורה，berurah）的语言”；这个词与 birurim，即“精炼”，出自同一词根。列国也将行在以色列的光中，被显露出来的光本身所吸引。
וכך היה ענין האדם כשלא היה חוטא שהיה כולו קדוש כי גם גופו נלקח ממקום המזבח78 וממנו נעשו9 רמ״ח אבריו בלול בשמן כו׳
人未犯罪时的情形也是如此：他全然圣洁，因为他的身体也取自祭坛所在之处；他的二百四十八个肢体由此而成，“调和着油”，等等。
亚当（אדם הראשון）未犯罪时也是如此：全然圣洁。米德拉什说，他的身体取自祭坛所在之处，他的二百四十八个肢体“调和着油”，如同素祭一般；他整个身体本身都是圣洁的。（Kehot注释将此与其他传统相比较：一说取自巴比伦，Sanhedrin 38b；一说取自世界四方，Zohar 1:130b。）
והיה עומד בג״ע [בגן עדן] ושם היה מוסיף אורות וממילא היו הקליפות כלים ע״י שהיו הנצוצי קדושה כלים מהם אבל הדבר היה10 שלא ע״י מלחמה כו׳.
他站在伊甸园中，在那里不断增添光；外壳（קליפות，kelipos）便自行消散，因为其中的神圣火花从它们里面消尽；但这一过程并非通过战争，等等。
在伊甸园中，他本可以增添光；当维系外壳的神圣火花被抽离时，外壳便会逐渐消散，而无须任何争战。
משא״כ אחר שחטא אזי צ״ל הבירורים ע״י עבודה ומלחמה שעת צלותא שעת קרבא כנ״ל וצריך לירד אל מקום הקליפות ושם יבררם וזהו את האדמה אשר לקח משם.11
但他犯罪之后，情形便不同了：那时必须通过劳作和争战来进行精炼——“祷告的时刻就是争战的时刻”——如上所述；人必须下降到外壳所在之处，并在那里精炼它们。这就是“他从那里被取出的土地”。
犯罪之后，精炼便需要劳苦与争战。Zohar所说的“祷告的时刻就是争战的时刻”，正是把祷告描述为这场争斗的场域。人必须下降到外壳所在之处，也就是“他从那里被取出的土地”，并在那里精炼它们。
这一段说明了两种精炼方式：在圣殿时期，以及亚当犯罪之前，火花凭借显露之光的强大力量便被吸纳；犯罪之后，则必须通过劳作和争战来赢得它们。
在 Torah Ohr 的 Toldos 篇中，阿尔特雷贝（אדמו״ר הזקן）解释说，要从恶中精炼出善，必须让强大的光照耀那里，使火花聚集而来。Yitzchak希望这能借由在Eisav自身显露光明而实现，而不是通过Yaakov的劳作；这与此处所述的两种方式相对应。
出处
- 1לא גלו ישראל · Pesachim 87b:14
- 2שו״ה אם — היו נכללים הנצוצות · בגוכתי״ק: הי׳ נכלל הנצוצים.
- 3נעמה העמונית · Bava Kamma 38b:2–3
- 4וכמ״ש במלכת שבא · I Kings 10:1
- 5
- 6והלכו גוים לאורך · Isaiah 60:3
- 7גופו נלקח ממקום המזבח · Sanhedrin 38b
- 8גופו נלקח ממקום המזבח · Pirkei DeRabbi Eliezer 12:1
- 9שו״ה וממנו — נעשו · בגוכתי״ק: עשו.
- 10שו״ה אבל — הדבר היה · בגוכתי״ק ליתא.
- 11את האדמה אשר לקח משם · Genesis 3:23
蛇如何知晓 ¶13
13ובזה יובן גם מה שהנחש ידע מזה. כי הנה אדה״ר [אדם הראשון] עצמו שהיה כולו קדוש למעלה מעה״ד [מעץ הדעת] טו״ר [טוב ורע] לא ידע ממציאת הרע כלל כנ״ל.
由此也就明白，蛇如何知道这一点。因为亚当（אדם הראשון）本人全然圣洁，处于善恶知识树之上，对恶的存在一无所知，如上所述。
现在，核心问题得到了回答：蛇怎么会知道吃了果子会造成什么后果？亚当全然圣洁，处于知识树之上，因此对恶的存在一无所知。
אבל הנחש שהוא עצמו נלקח מבחי׳ עה״ד [עץ הדעת] טו״ר [טוב ורע] וידע מזה וידע שמה שצוה1 לאדם שלא יאכל2 ממנו היה בכדי שלא יהיה לו ידיעה3 ברע כלל שלא יצטרך לכנוס עמו במלחמה כלל.
但蛇本身取自善恶知识树这一层面，它知道这一点；它也知道，[ה׳的]命令亚当不可吃那树上的果子，是为了使他对恶全然一无所知，从而根本不必与恶交战。
然而，蛇本身来自知识树，也就是善与恶混杂的领域；因此它明白亚当所不知道的事：禁令是要使亚当完全不知道恶，从而免去与恶交战。
וחרה לו מאד על שכ״כ [שכל כך] נשמרים ממנו אף שלא לידע ממנו שלא יכשל בו והשיא עצות בנפשו שמוטב לו שיכנס האדם בזה ויהיה מלחמה ואז פעמים שיגבור גם הוא וכמ״ש (קהלת ח) עת אשר שלט האדם באדם4 כו׳ משלא ידע האדם מזה כלל
它极其恼怒，因为他们竟如此严密地防备它，甚至连知道它都不愿，以免在其中跌倒；它便在心里盘算，对它而言，倒不如让人进入这种混杂之中，发生一场战争，因为那样一来，它有时也能得胜，正如经上所说（《传道书》8）：“人辖制人的时候”，等等；这总好过人对这一切一无所知；
蛇怨恨自己竟被人彻底避开。它盘算着，如果人进入这种混杂之中，双方发生争战，对它反而更好，因为那样它有时也会得胜，正如“人辖制人的时候”（《传道书》8:9）所说；这里指人里面的恶占上风之时，总好过人始终对恶一无所知。
ואז יהיה הטוב המעורב בו נכלל באדה״ר [באדם הראשון] כנר בפני האבוקה והוא ימות ויפסד לגמרי ובא בערמומית לחוה
因为那样，混杂在其中的善就会被亚当吸收，好比烛火置于火炬之前；而蛇则会死去，彻底灭亡。于是，它便狡诈地来到夏娃（חוה）那里，
因为如果人始终不知道恶，他巨大的光就会吸收混杂在蛇之中的善，如同“烛火置于火炬之前”；蛇因而失去一切生命，彻底灭亡。于是，它便狡诈地接近夏娃。
וכמ״ש (בפר״א [בפרקי דרבי אליעזר] פי״ג) בא ס״מ [סמאל] ורכב5 על הנחש כו׳. ואמר6 כי ידע אלקים כי ביום אכלכם ממנו7 וגו׳ והייתם כאלקים ידעי טו״ר [טוב ורע].
正如《Pirkei deRabbi Eliezer》（第13章）所说：“萨麦尔（ס״מ，Samael）来到，骑在蛇身上”，等等。它说：“因为 ה׳知道，你们吃那树上的果子的日子”，等等，“你们就会像 ה׳一样，知道善恶。”
米德拉什说，萨麦尔（邪恶的天使）骑在蛇身上，以蛇为自己的工具。蛇告诉夏娃，吃了果子就会“像 ה׳一样，知道善恶”。
וכן הוא עפ״י [על פי] האמת ולא אמר שקר כנ״ל רק שבערמה דבר זה כי הוא אמר והייתם כאלקים למעליותא. אבל באמת זהו חסרון.
这话按真实情形来说确实如此；它并没有说谎，如上所述，只是它以诡诈的方式说这话，因为它把“你们就会像 ה׳一样”说成一项优越之处；但实际上，这是一种缺陷。
这话确实是真的；蛇没有说谎。它的诡诈之处在于，把实际上是缺陷的事说成了优点。
אף שיהי׳ [שיהיה] יודע טו״ר [טוב ורע] כאלקים הנה למעלה אין זה פוגם כלל אף שיודע טו״ר [טוב ורע] מ״מ הרע נבדל לפי שלמעלה הוא בחי׳ מקיף משא״כ אם האדם שהוא מבחי׳ פנימי8 יהי׳ [יהיה] יודע מטו״ר [מטוב ורע] לו יהי׳ [יהיה] הדבר מזיק כנ״ל:9
即使他会像 ה׳一样知道善恶，在上界这也全然不构成瑕疵：即使知道善恶，恶仍然是分离的，因为上界属于环绕的层面；然而，人属于内在的层面，若他知道善恶，这对他就会有害，如上所述。
在“上界”，知道善恶并无害处，因为这属于环绕的认知，恶仍与之分离。对人而言则不同：人的认知属于内在层面，知道善恶就意味着与恶混杂，如前所述。
这一段解答了核心问题：蛇根源于善恶知识树，因此明白它所造成的影响；它欺骗夏娃时说的并非假话，而是把对人实际有害之事说成了优点。
蛇的动机承接前文“烛火与火炬”的比喻：按照原初的安排，恶会随着其火花被吸收进亚当的光中而消融；因此，恶若要存续，唯一的机会就是把人引入一场它有时能够得胜的争战。
出处
- 1שו״ה עצמו — שמה שצוה · בגוכתי״ק: שאשר ציוו.
- 2שו״ה יאכל — היה · בגוכתי״ק בהכת״י ליתא.
- 3שו״ה יאכל — ידיעה · בגוכתי״ק: נגיעה.
- 4
- 5ורכב · Pirkei DeRabbi Eliezer 13:5
- 6שו״ה ואמר — ידע . . וגו׳ · בגוכתי״ק: יודע . . ליתא.
- 7כי ידע אלקים כי ביום אכלכם ממנו · Genesis 3:5
- 8שו״ה פנימי — לו · בגוכתי״ק: ולו.
- 9שו״ה כי — למעליותא . . שיהיה יודע · בגוכתי״ק הנ״ל: למעלה . . שיהיו יודעי.
补遗：亚当进入不洁之室；犹大的下行 ¶14
14בלק״ת [בלקוטי תורה (להאריז״ל)] מהאר״י [מהאלקי רבי יצחק] ז״ל [זכרונו לברכה / זכרונם לברכה] נת׳ [נתבאר] הענין שאדה״ר [שאדם הראשון] היה הולך בהיכלות1 כי בחי׳ אדם היה למעלה גם מרשב״י [מרבי שמעון בר יוחאי]2 כי היה בערך אחר ממש שהרי היה יציר כפיו של הקב״ה.
在阿里扎尔（האריז״ל）的《Likkutei Torah》（לקוטי תורה）中，解释了亚当（אדם הראשון，Adam HaRishon）行走于天界殿堂（היכלות，heichalos）之中的事：亚当这一层面甚至高于拉比西蒙·巴尔·约海（רבי שמעון בר יוחאי），因为他属于完全不同的层次；他毕竟是הקב״ה亲手所造。
阿里扎尔的《Likkutei Torah》（这是他关于《妥拉》的教导，由他的弟子拉比海姆·维塔尔（רבי חיים ויטאל）记录，并非老雷贝的同名著作）解释说，亚当犯罪之前曾行走于天界的“殿堂”（heichalos）之中。亚当是הקב״ה亲手所造，因此他的层次完全不同，甚至超越《Zohar》（זהר）作者拉比西蒙·巴尔·约海（策马赫·策德克（הצמח צדק）记载，他曾听老雷贝（אדמו״ר הזקן）这样说）。
ובהיכלות הטומאה לא רצה להביט כלל והשיאו הנחש שעכ״פ [שעל כל פנים] יביט מה יש בהם3 ועי״ז נכשל ונפל בתאוה אליהן.
他完全不愿观看不洁的殿堂；蛇却诱使他，至少看看其中有什么；正因如此，他才失足，陷入对它们的欲望。
他避免观看不洁殿堂之内的景象，但蛇说服他至少看看里面有什么。仅仅观看，便使他失足，继而陷入对那些殿堂的欲望。
וכן שמעתי מהק׳ [מהקדוש] ר׳ [רבי]4 אברהם בן הה״מ [הרב המגיד] ז״ל [זכרונו לברכה / זכרונם לברכה] ע״פ ויט יהודה עד איש עדולמי5 ושמו חירה6 שמחמת מעשה דיוסף אזי ויט.
我也曾从圣洁的拉比亚伯拉罕（אברהם ז״ל），梅泽里奇的马吉德（המגיד ממעזריטש）之子那里听到这样的教导，讲解[经文]“犹大转向一位Adullamite男子，名叫Chirah”：因为发生了Yosef的事，所以他“转向”了。
这是一则相应的教导，出自拉比亚伯拉罕“天使”——梅泽里奇的马吉德之子：Yosef的事发生之后，犹大便“转向”那位Adullamite男子。
פי׳ ויט היינו שנטה למטה בהיכלות הקליפות7 עד איש עדולמי כדי להעלות נצוצות משם8 וזהו ענין הכוונה דנפילת אפים כו׳:
解释说，“转向”意指他向下倾身，进入外壳（קליפות，kelipos）的殿堂，来到“一位Adullamite男子”那里，为的是从那里提升火花；这就是面伏礼（נפילת אפים，nefilas apayim）意向的含义，等等：
犹大下降入外壳的领域，为的是从那里提升火花。这也是“面伏礼”（nefilas apayim，即塔哈农祈祷）的内在含义：人向下进入，为的是提升下方的火花。
结尾一段补充了阿里扎尔关于亚当的讲述：亚当仅仅同意观看不洁殿堂，便由此跌倒；并引述拉比亚伯拉罕“天使”关于犹大下降以提升火花的教导。这与人犯罪后承担的使命相呼应：借着下降来进行精炼。
策马赫·策德克记载，他曾听老雷贝说，亚当的层次高于巴尔·谢姆·托夫（הבעל שם טוב）、阿里扎尔，甚至高于拉比西蒙·巴尔·约海。《Likkutei Torah》（Tzav）解释说，即使最崇高的灵魂——源自流溢界中父与母（智慧与理解）的结合——相对于亚当的灵魂，也如创造界相对于流溢界。Zohar说，犹大下降到了蛇所依附的层次。
出处
- 1שאדה״ר הי׳ הולך בהיכלות · באוה״ת ענינים ע׳ פו: ”וכן שמעתי הלשון מרבינו ז״ל שאמר בענין אדה״ר, שאדה״ר הי׳ הולך בהיכלות כי בחי׳ אדם הוא למעלה מהבעש״ט והאריז״ל וגם מרשב״י כי הי׳ בערך אחר ממש שהרי הי׳ יציר כפיו של הקב״ה ע״כ”, ע״ש. המשך וככה תרלז פרק קכט. סה״מ תרס״ח ע׳ קצד. ובאוה״ת וישב כרך ו תתרפה, ב מסיים ”כזה״ל שמענו מרבינו ז״ל פ׳ בראשית תקע״ב”. ענין זה נזכר בלקו״ת צו ח, ג. יז, ד.
- 2גם מרשב״י · ראה באוה״ת פ׳ וישב כרך ו שם שהי׳ למעלה מעלה מהבעש״ט והאריז״ל וגם מרשב״י. וראה גם בדרוש ג׳ מיני אדם באוה״ת פ׳ בלק ע׳ תתקע, ובלקו״ת פ׳ צו ח, ג כי הרי אפילו הנשמות הגבוהות מאד שמיחוד או״א דאצילות שזהו נשמה דאצילות הוא כערך הבריאה לגבי אצילות ממש נגד נשמת אדה״ר כנ״ל (ועיין בזהר תרומה דף קס״ז ע״ב). עכ״ל. ובדף ח, ב מביא שם בשם ספר הגלגולים פי״ט שאדם הראשון קודם החטא הי׳ לו נשמה לנשמה מאצילות ע״ש. בהגה״ה כת״י על תו״א מציין ללקו״ת פ׳ צו ח, ב בהביאור ואכלתם אכול דשם נמצא בשינוי לשון קצת.
- 3והשיאו הנחש שעכ״פ יביט מה יש בהם · Zohar II, 193b
- 4וכן שמעתי מהק׳ ר׳ [בגוכי״ק: מר׳] אברהם בן הה״מ · וכ״ה גם באוה״ת בראשית כרך ו שם.
- 5ויט יהודה עד איש עדולמי · Zohar, Vayeshev 13:143–15:153
- 6ויט יהודה עד איש עדולמי ושמו חירה · Genesis 38:1
- 7פי׳ ויט היינו שנטה למטה בהיכלות הקליפות · באוה״ת חנוכה כרך ב שכו, א מציין לזח״א קפו סע״א שנטה עד דרגא דחויא, ע״ש.
- 8כדי להעלות נצוצות משם · ראה בסה״מ תרכ״ט ע׳ יא [בהוצאת תשנ״ב ע׳ יג] שז״ע גלות השכינה ע״ש. בענין יהודה ותמר ראה במאמרי אדה״ז על מאמרז״ל ע׳ רכד שכ׳ שגם ביהודה לא היה כוונה רק לש״ש בלבד . . בכדי שיתגבר עליו אח״כ בניצוח גדול יותר. וראה גם ביאוה״ז להצ״צ כרך א ע׳ קלז. דרך מצותיך לב, ב. סה״מ תרס״ט ע׳ קכג.
完成这篇玛玛尔了吗？
标记为已学；这将计入本周和本年度的西尤姆。
在阿沃达中
犯罪之后，人内在地混杂着善与恶；因此，他的一生就是一场争战，有时一方占上风，有时另一方占上风。他的任务是“耕种他被取出的土地”：投入物质世界，在其中饮食、劳作，并通过祈祷（“祈祷的时刻就是争战的时刻”）、示玛（שמע，Shema）和诫命（מצוות，mitzvos），精炼并提升其中的神圣火花。亚当（אדם הראשון）的故事也教导人谨慎：亚当仅仅同意去看一眼不洁之室，就因此跌倒。
讨论问题
- 环绕性知识与内在知识有何区别？为什么认识邪恶会伤害人，却不会伤害天使？
- 为什么犯罪之后，生命树所给予的永生反而会有害？这与冠冕是“纯粹的慈悲”有何关联？
- 烛火面对火炬的比喻如何说明世界原本应当如何被精炼？这与“通过争战”来精炼有何不同？
- 为什么智慧被称为“审判”？这说明苦难与净化之间有何关系？
- 蛇是在什么意义上说了真话？它的狡猾又在何处？