《托拉·奥尔》 · 帕拉沙 Bereishis · 玛玛尔 2
כי כאשר השמים החדשים והארץ החדשה וגו׳
“正如新天新地”
本译文由人工智能根据英文版翻译，并经过数轮对照英文和希伯来文的核查与修订。英文版本身仍在由读者审阅。如果您精通简体中文，我们诚盼您协助审阅这份译文。 志愿审阅
本译文中有少数段落仍在审校，因此已折叠。您可以展开查看每一段，或阅读这篇玛玛尔的英文版。 阅读英文版
核心思想
世界的天与地，是由属灵层面的“地”与“天”维系的——灵魂向上奔涌的渴慕（רצוא，ratzo），以及借着妥拉（תורה，Torah）和诫命（מצוות，mitzvos）将 ה׳ 的אלקות引降下来，这就是回返（שוב，shov）。在未来，奔涌与回返的脉动将从 ה׳ 自身的本质发出，先有天；以色列的事奉也将被提升，与之同立于祂面前。
玛玛尔概要
贤者们说，天地是为了以色列和妥拉而创造的；阿尔特·雷贝（אדמו״ר הזקן）由此推知，以色列和妥拉包含属灵的天与地，使物质的天地得以存续。“地”（ארץ，Eretz）与意愿（רצון，ratzon）和奔跑（רץ，ratz）相关：这就是渴慕的“奔跑”，如同那些奔跑又返回的天界活物（חיות，chayos）。这种 רצוא，就是 שמע祷文中的爱；为此，先要诵读赞颂诗篇（פסוקי דזמרה，Pesukei deZimra）。它是对 ה׳ 本质的一心渴慕，超越一切世界；这些世界仅凭祂“王权”所发出的光而存活。“回返”（שוב）则体现在十八祈祷文（שמונה עשרה，Shemoneh Esreh）、妥拉的研习，尤其是实际践行诫命之中；诫命如同天环绕大地那样环绕灵魂。如今，在隐藏之中，地必须先于天：由下而起的激发（אתערותא דלתתא，isarusa dilesata）必须先于由上而来的激发（אתערותא דלעילא，isarusa dileila）。在未来时世，不再有隐藏，“新天新地”将单单从 ה׳ 而来，先有天——正如 ה׳ 自身流注的脉动，如心跳般到达又退回。然而，“你的后裔和你的名”——以色列所行的诫命和对 ה׳ 之约束的接受——也将立在祂面前。
提纲
- 妥拉与以色列中的天与地既然世界为了以色列和妥拉而存在，它们就必定包含属灵的天与地；“地”兼有奔跑和意愿之意。¶1–2
- רצוא：渴慕的奔涌天使和灵魂渴望融入 ה׳；在祈祷中，这就是 שמע祷文中的爱，由赞颂诗篇预先引发，超越那些凭 ה׳“王权”而存活的世界，直达祂的本质。¶3–8
- שוב：将 ה׳ 的אלקות引降下来十八祈祷文、妥拉的研习和实际践行的诫命，将光引入器皿；灵魂为了这个目的，“违着自己的意愿活在”身体里。¶9–11
- שוב是天，רצוא是地妥拉和诫命如同天环绕大地那样环绕灵魂；宝座与脚凳、祈祷的阶梯，以及创造时为何先有地再有天。¶12–15
- 世界为何为了妥拉与以色列而存在妥拉（שוב）和以色列的献身（רצוא），就是维系物质天地的属灵天与地。¶16
- 未来时世的新地如今的 רצוא 是从隐藏中奋力挣脱；在未来，没有外壳，显现将单单从上而来，先有天再有地，并非通过 אלקים的收缩（צמצום，tzimtzum）。¶17–21
- 神圣流注中的 רצוא与שוב如同心跳或火焰，ה׳ 自身的流注扩展又收回（“到达而未到达”）；此处先扩展（天），后收回（地）。¶22–26
- “你的后裔和你的名必如此长存”以色列所行的诫命和对 ה׳ 之约束的接受，不会被未来的显现所遮蔽，反而将被提升，立在祂面前。¶27–28
核心概念
- רצוא ושוברצוא ושוב
- “奔涌与回返”：向上奔涌、渴望与 ה׳ 紧密相连，以及向下回返、将 ה׳ 的אלקות引入世界。此处，רצוא是“地”，שוב是“天”。
- 由下而起的激发与由上而来的激发אתערותא דלתתא ואתערותא דלעילא
- 人主动发起、引来神圣回应；以及不由我们促成的神圣显现。如今，前者必须先于后者；新天新地则单单从上而来。
- “君王”与“独一者”מלך ויחיד
- ה׳作为“君王”——祂的王权不过是一个“名”及其光辉——赐生命给一切世界（充满一切世界的光（ממלא כל עלמין，memalei kol almin））；作为“独一者”，祂就是自身本质，不因创造而改变（环绕一切世界的光（סובב כל עלמין，sovev kol almin））；以色列所连接的正是这一层面。
- 环绕之光מקיפים
- 环绕而不进入的光；诫命成为灵魂环绕性的衣饰，因此，妥拉和诫命的 שוב，就是环绕 רצוא之“地”的“天”。
- 到达而未到达מטי ולא מטי
- 阿里扎尔（האריז״ל）用来描述神圣之光的脉动：它进入器皿，又从中退回，如同心跳或火焰；扩展先发生。
- אלקיםשם אלקים
- 这是体现收缩与隐藏之名；现今世界借此被创造。灵魂的 רצוא会使它变得甘甜，直至它与 הוי׳（Havayah）合一。
妥拉与以色列中的天与地 ¶1–2
1כי כאשר השמים12 החדשים והארץ החדשה וגו׳. הנה כתיב בראשית ברא אלקי׳ את השמים ואת הארץ וארז״ל [ואמרו רבותינו זכרונם לברכה] בראשית בשביל ישראל שנקראו ראשית.3
“因为，正如新天和新地……”等。经上写着：“起初（בראשית，Bereishis），ה׳创造了天和地。”我们的贤者，愿其记忆蒙福，说：“בראשית——为了以色列（ישראל）的缘故；以色列被称为‘开端’（ראשית，reishis）。”
maamar以以赛亚的应许开篇： ה׳要造的“新天新地”将在祂面前长存；以色列的后裔和名号也必如此。在解释这段话之前，阿尔特·雷贝（אדמו״ר הזקן）转而引述托拉（תורה，Torah）的第一节，以及贤者对Bereishis的解读：Bereishis意为“为了第一（reishis）的缘故”——世界是为了以色列而创造的，因为以色列被称为“第一”。
וגם אמרו בשביל התורה שנק׳ ראשית.4 וא״כ כיון ששמים וארץ נבראו בשביל תורה וישראל מוכרח לומר שיש בחי׳ שמים וארץ בתורה ובעבודת ישראל שבהן ועל ידן יתקיימו שמים וארץ הגשמיים.5
他们还说：为了托拉——托拉也被称为“开端”。既然天和地是为了托拉和以色列而创造的，我们就不得不说，托拉以及以色列的事奉中也有天与地的一个层面；物质的天和地正是凭借并通过它们而得以维系。
贤者还将这句话解读为“为了托拉”，因为托拉同样被称为“第一”。阿尔特·雷贝由此得出结论：如果物质的天和地是为了托拉和以色列而存在，那么托拉以及以色列对 ה׳ 的事奉本身必定包含属灵的“天”与“地”；正是它们维系着物质的天地。maamar接下来将要辨明这两者是什么。
本段陈述了maamar所引的经文及其首要问题：既然创造是为了托拉和以色列，那么它们之中必定有属灵的“天与地”，维系着物质的天地。
Rashi在Genesis 1:1中引述了两种解读及其依据：托拉是“祂道路的开端”（《箴言》8:22），以色列是“祂初熟的果实”（《耶利米书》2:3）。阿尔特·雷贝将Midrash的教导按字面理解，视之为关于什么使世界得以持续存在的陈述。
出处
- 1כי כאשר השמים · הנחת כ״ק אדה״א — בסה״מ תקס״ז ע׳ כז, נאמרה שבת פ׳ וארא. ראה לעיל בציונים לכ״ק אדמו״ר זי״ע. הגהות ביאורים וקיצורים באוה״ת כרך ג תעח, א (זהו הנדפס בלקו״ת שה״ש נ, ג). הסיום להגהות הנ״ל בכרך ו תתרמב, ב. ביאור בכרך ג תפא, ב (מלקו״ת לג״פ) תרפה, א. כרך ו תתרמג, א. תתרמד, ב. תתרמט, א. ראה נ״ך כרך ג׳ ע׳ א׳רנא.
- 2כי כאשר השמים · Isaiah 66:22
- 3בשביל ישראל שנקראו ראשית · Rashi on Genesis 1:1:2
- 4בראשית . . וארז״ל . . בשביל ישראל . . התורה שנק׳ ראשית · Genesis 1:1
- 5שמים וארץ הגשמיים · באוה״ת כרך ו תתרמד, ב יש הגה״ה לכאן.
2והענין הוא כי הנה אמרז״ל [אמרו רבותינו זכרונם לברכה] למה נק׳ שמה ארץ שרצתה לעשות רצון קונה.1 פי׳ שרצתה היינו ל׳ [לשון] רץ וגם ל׳ [לשון] רצון.24
解释是：我们的贤哲，愿其记忆蒙福，说：“为什么称它为土地（ארץ，eretz）？因为它奔跑（רצתה，ratzsah）着去实现它的造物主的意愿（רצון，ratzon）。”也就是说，רצתה既是表示奔跑（רץ，ratz）的用语，也含有意愿（רצון）之意。
米德拉什借助词语双关来解释 eretz（土地）这个名称：土地“奔跑”（רצתה）着去实现造物主的意愿。Alter Rebbe指出，רצתה同时包含两层意思——奔跑（רץ，ratz）和想要、意愿（רצון，ratzon）——这两层意思在下文都会起作用。
וכמ״ש בכה ארוץ גדוד3 שהוא ג״כ ל׳ [לשון] רץ וגם יש בו ג״כ ענין רצון וכמשי״ת [וכמו שיתבאר].
正如经上所写：“在你里面（בכה，bechah），我奔跑（ארוץ，arutz）穿越军旅”；这既是表示奔跑的用语，也包含意愿之意，如下文将作解释。
大卫的感恩之歌说：“我在你里面奔越军旅”：显然，凭着 ה׳ 的帮助，他冲向敌军。ארוץ一词源自表示奔跑的词根；Alter Rebbe又指出，这节经文也包含意愿之意。在第8段，他将 בכה 解作“在你里面”，即在 ה׳ 的本质之中；“军旅”则指灵魂在渴望祂时奔越而过的众军旅。
本段将“土地”（ארץ）与奔跑及意愿（רצון）联系起来，为随后把“土地”认作灵魂趋向 ה׳ 的热切渴望作准备。
这节经文见于 《撒母耳记下》22:30，拼作 בכה；在 《诗篇》18:30 中则拼作 בך。这篇讲章（מאמר，maamar）引用的是《撒母耳记下》中的拼法，之后并对其加以阐释（“bechah——在你的本质之中”）。
出处
- 1למה נק׳ שמה ארץ שרצתה לעשות רצון קונה · Bereshit Rabbah 5:8
- 2ל׳ רץ וגם ל׳ רצון · ראה סה״מ תקס״ה ח״ב ע׳ תשיב. אוה״ת כרך ג תפא, ב.
- 3בכה ארוץ גדוד · II Samuel 22:30
- 4למה נקרא שמה ארץ · Bereshit Rabbah 5:7
רצוא：渴慕的奔涌 ¶3–8
解释如下：经上写道：「活物奔行而返回」（רצוא ושוב，ratzo vashov）。此一「奔行」（רצוא，ratzo），是指心中渴望与祂紧密结合；愿祂受称颂。
以西结（יחזקאל）的异象描述了承载神圣战车的天界活物（חיות，chayos），说它们「奔行而返回」（ratzo vashov）。阿尔特·雷贝（אדמו״ר הזקן）将奔行（ratzo）界定为心中渴望与ה׳紧密结合。
והוא ג״כ ל׳ [לשון] מרוצה כמו הרץ ממקומו להלאה כך הוא ענין תשוקה זו של החיות להיות יוצאים ועולים ממקומם וליבטל וליכלל בא״ס ב״ה וכעין מ״ש שרפים עומדי׳ [עומדים / עומדין] ממעל לו ופי׳ ממעל לשכינת׳.23
它也有「奔跑」（מרוצה，merutzah）之意：正如奔跑者离开原处，继续向前，这些活物的渴望也是如此——它们要离开原处、向上升起，自我消融并归入无限者（אין סוף，Ein Sof）之中；愿祂受称颂。这类似于经上所写：「撒拉弗（שרפים，seraphim）站在祂之上（ממעל לו，mima’al lo）」，这句话被解释[为]「在祂的临在（שכינה，Shechinah）之上」。
奔行（ratzo）也与奔跑（merutzah）一词相关：正如奔跑者离开原处，向前行进，天使的渴望也推动它们离开自身所处的层级，向上升起，以自我消融的方式归入无限者。以赛亚（ישעיה）异象中「站在祂之上」的撒拉弗也有相似之处：这句话被解释为「在祂的临在之上」，因为它们升至临在——ה׳驻于诸世界中的显现——这一层级之上。
本段将奔行界定为一种渴望：它使存在离开自身所在之处，向上趋近并归入ה׳。以西结和以赛亚异象中的天使都说明了这一点。
《塔木德》Chagigah 13b将「奔行而返回」解释为「如同从炉口涌出的光」——火焰奔涌而出，又向后收缩；本篇后文将神圣的流注本身比作火焰，也比作心跳（第23—24段）。
出处
- 1והחיות רצוא ושוב · Ezekiel 1:14
- 2ממעל לשכינת׳ · ראה לקו״ת ברכה צט, ד. מאמרי אדמו״ר הזקן תקס״ח ע׳ רטז. ובארוכה באוה״ת על נ״ך ישעי׳ ע׳ קנט ואילך. ובביאורי הזהר לכ״ק אדמו״ר האמצעי לפ׳ אחרי עט, ב (בדף עח, א). ובביאורי הזהר לכ״ק אדמו״ר הצ״צ ע׳ שנז. בסה״מ תקס״ז ע׳ כח אינו מביא פסוק זה. וליתא עד שו״ה ית׳ — והנה בחי׳ הרצוא הזה הוא בק״ש.
- 3שרפים עומדים ממעל לו · Isaiah 6:2
4והיינו שתשוקתם להכלל שם כו׳. וכן בחי׳ כללות נש״י [נשמות ישראל] במקורן ושרשן יש בהן בחי׳ רצוא ברצון ותשוקה לדבקה בו בא״ס ב״ה וכמ״ש ואל אישך תשוקתך.1
也就是说，她们渴望归入其中，等等。同样，以色列众灵魂的总体，在其源头和根源中，也具有奔向之情（רצוא，ratzo）这一层面，怀着意愿和渴望，要依附于祂——无限者（אין סוף，Ein Sof），愿祂受称颂；正如经文所说：“你的渴望要归向你的丈夫。”
同样的渴望也存在于所有犹太灵魂的源头，即以色列会众之中；她渴望依附于无限者。 ה׳在夏娃（חוה）犯罪之后对她说：“你的渴望要归向你的丈夫。”这里将这句话解读为集体灵魂——“新妇”——对 ה׳的渴望。
והיינו מפני השגתה בהיותה בבחי׳ ארץ שהיא בחי׳ המדרגה התחתונה להיות עם ודבר נפרד2 כו׳
这是由于她的领悟：她处于“地”的层面，这是最低的层级，使一个“民众”和一个分立之物得以存在，等等。
她的渴望源于她对自身所处“地”这一位置的领会：“地”是 ה׳最低的层级——王权（מלכות，Malchus）；通过这一层级，才有了“民众”，也就是与自己的君王分立而存在的众生。从这个最低之处，她渴望与祂重新结合。
וכן הוא ג״כ בנפש האדם למטה המשכלת ומתבוננת בה׳ אחד איך שהוא יתברך מחדש בטובו3 כו׳ ומהווה כל העולמות מאין ליש ממש
人的灵魂在下界也是如此：它思索并观照独一的 ה׳，思量祂（愿祂受称颂）如何凭着祂的良善不断更新，等等，并使一切世界从无中成为实有。
同样的模式也在下界的个体灵魂中重现：人以理智思索 ה׳的独一性——祂如何“凭着祂的良善更新[每天的创世之工]”（出自 שמע（שמע，Shema）之前的第一篇祝福），使一切世界从无中成为真实存在。
אשר ע״כ הוא ג״כ בחי׳ ארץ בבחי׳ רצוא ורצון לדבקה בו ית׳ ולאהבה את4 ה׳ כי הוא חייך.
因此，它也处于“地”的层面，处于奔向之情与意愿之中，渴望依附于祂（愿祂受称颂），并“要爱 ה׳，因为祂就是你的生命”。
经过这样的思索，他的灵魂也成为“地”：它受到激发，怀着渴望与爱奔向 ה׳。“要爱 ה׳……因为祂就是你的生命”这句经文表明，这种爱源于认识到 ה׳就是自己生命本身。
“地”的特质——奔向 ה׳、渴望依附于祂——既存在于以色列众灵魂的集体根源中，也会通过思索显现在每一个个体灵魂中。
《Likkutei Torah》（לקוטי תורה，Bamidbar 5b）中的一段平行论述解释说，王权（מלכות）是最低的层级；世界借此从无中产生，因为“没有民众便没有君王”，而民众与君王彼此分立。因此，王权被称为“地”，灵魂也由此而出。
出处
- 1ואל אישך תשוקתך · Genesis 3:16
- 2וכן בחי׳ כללות נש״י . . להיות עם ודבר נפרד · נעתק גם בלקו״ת במדבר ה, ב.
- 3
- 4ולאהבה את ה׳ · Deuteronomy 30:20
5והנה בחי׳ הרצוא הזה הוא בק״ש [בקריאת שמע] ובחי׳ השוב הוא בתפלת שמ״ע [שמונה עשרה] ובת״ת [ובתלמוד תורה] שהוא בחי׳ גילוי אלקות מלמעלה למטה כנודע.
现在，这一层面上行趋奔（רצוא，ratzo）体现在诵读示玛（קריאת שמע，Shema）时；回返（שוב，shov）这一层面，则体现在谢莫内·埃斯雷祈祷（תפילת שמונה עשרה，Shemoneh Esreh）以及学习托拉时；后者是神圣性自上而下显明的层面，这一点众所周知。
阿尔特·雷贝现在将上行趋奔与回返对应到晨祷中的不同部分。示玛宣告 ה׳ 的独一，并命令我们爱祂，因此是灵魂向上奔趋；谢莫内·埃斯雷以及随后进行的托拉学习，则是“回返”，即神圣性被引降并在下方显明。
ופסוד״ז [ופסוקי דזמרה] שקודם ק״ש [קריאת שמע] היינו לספר בשבחו של מקום כמ״ש רוממות אל בגרונם1 ועי״ז נעשה כמו חרב פיפיות לעשות נקמה2 כו׳ דהיינו לקרוע המסכים המבדילים גילוי אלקות.
诵读示玛之前的赞美诗篇（פסוקי דזמרה，Pesukei deZimra），是为了述说无所不在者的赞美，正如经文所说：“他们喉中有赞颂 אל 的言辞”；由此，它便成为“刃口两侧的剑，用以施行报复”等等——也就是说，撕裂遮蔽神圣性显明的帷幕。
赞美诗篇是诵读示玛之前所诵读的赞美诗篇和经文，用来述说 ה׳ 的伟大。《诗篇》第149篇说：“他们喉中有对 אל 的赞颂，手中有刃口两侧的剑，用以施行报复”；阿尔特·雷贝将赞美本身视为那把剑，它斩开遮蔽神圣性的帷幕。
וכ״ז [וכל זה] הכנה בלבד לשמ״ע [לשמונה עשרה] כי בשמ״ע [בשמונה עשרה] הוא המשכת גילוי אלקות באמרו ברוך אתה הוי״ה אלקינו שהוא בחי׳ גילוי סוכ״ע בממכ״ע [בממלא כל עלמין].
这一切都只是为谢莫内·埃斯雷所作的准备，因为在谢莫内·埃斯雷中，神圣性的显明被引降下来；当人说：“你是应受祝福的，הוי׳，אלקינו”时，这就是环绕一切世界的光（סובב כל עלמין，sovev kol almin）在充满一切世界的光（ממלא כל עלמין，memalei kol almin）之中的显明。
谢莫内·埃斯雷之前的一切都是为它作准备；在谢莫内·埃斯雷中，每一条祝福的固定句式都明确表达了引降。“你是应受祝福的，Havayah，אלקינו”，意思是超越性的光（Havayah、סובב）在融入世界的光（“אלקינו”、ממלא）之中显明。
但要达到这一点，必须先在赞美诗篇中述说无所不在者的赞美，例如“说出话语、世界便由此而有的那一位，应受赞颂”，
在这一切发生之前，必须先在赞美诗篇中述说 ה׳ 的赞美，从“说出话语的那一位应受赞颂”（ברוך שאמר，Baruch She’amar）开始。正如策马赫·策德克（הצמח צדק，the Tzemach Tzedek）所指出的，这似乎重复了前面所说的内容；但此处的要点是，赞美诗篇为示玛作准备，因为上行趋奔发生在示玛中。随后有一段很长的括号内容，句子要到第9部分才继续。
(כי עם היות שהנה״א [שהנפש האלקית] היא בחי׳ ארץ שהוא בחי׳ רצוא אך היינו מצד שורשה יש בה בחי׳ השתוקקות תמיד לדבקה בו ית׳
（因为虽然源于ה׳的灵魂（נפש האלקית，nefesh Elokis）处于“地”的层面，而“地”是上行趋奔的层面，但这只是从它的根源来看；[在此处]它始终渴望与祂结合，愿祂蒙福，
这段括号内容解释了为何需要作准备：源于 ה׳ 的灵魂天性如“地”，始终渴望与 ה׳ 结合；但这是它在根源之处、在上方的状态。
אבל בירידתה למטה להתלבש בגוף ונה״ב [ונפש הבהמית] אשר הן מסתירי׳ על אורה כו׳ וממשיכים אותה אחריהם להמשך בקדרות אופל עניני עוה״ז ואז נסתר ונעלם בה התשוקה והרצוא לאלקות כנודע שלאום מלאום יאמץ וכשזה קם56 כו׳.
然而，当它下降到下方，穿上身体和动物之魂（נפש הבהמית，nefesh habahamis）时，这些便遮蔽它的光等，并把它牵引过去，使它沉入此世事务的幽暗晦暗之中；于是，渴望神圣性以及趋奔神圣性的心愿便在它里面隐藏起来，如众所周知：“一个民族将强过另一个民族”，当这一方兴起时，等等。
灵魂一旦下降，进入身体和动物之魂之中，它们便遮蔽灵魂的光，把它牵入世俗事务的幽暗之中，它对神圣性的渴望也随之隐藏起来。关于雅各（יעקב，Yaakov）和以扫（עשו，Eisav）的经文“一个民族将强过另一个民族”，被圣贤解释为“这一方兴起时，另一方就衰落”，描绘的正是这场争斗：动物之魂强盛时，源于 ה׳ 的灵魂的渴望便隐藏起来。
ואי לזאת כדי שתוכל לבא לבחי׳ הרצוא בשעת ק״ש [קריאת שמע] צריכה הכנה רבה לזה והוא ענין פסוד״ז [פסוקי דזמרה] בסידור שבחו של מקום כו׳ והכל הכנה לבחי׳ השוב דשמ״ע [דשמונה עשרה]7 כי גם הרצוא הוא בשביל להיות שוב כנודע. כמו שהלוים היו טפלים לכהנים כו׳
因此，为使它在诵读示玛时能够达到上行趋奔的层面，它需要为此作充分的准备；这就是赞美诗篇的作用，即述说无所不在者的赞美等等。这一切都是为谢莫内·埃斯雷中回返的层面作准备，因为众所周知，甚至上行趋奔也是为了能够回返——正如利未人从属于祭司（כהנים，Kohanim）等等。
因此，要达到诵读示玛时的上行趋奔，灵魂需要充分的准备，而这正是赞美诗篇的作用。不过，上行趋奔本身并非目的：它是为了谢莫内·埃斯雷中回返的引降而存在的；正如利未人辅助祭司一样。
וגם דרך פרט פסוד״ז [פסוקי דזמרה] הוא הכנה לשמ״ע [לשמונה עשרה] ג״כ שהוא המשכה וגילוי למטה שמתחלה צריך לקרוע המסכים המבדילים ע״י פסוד״ז [פסוקי דזמרה] בכדי שיוכל להיות הגילוי למטה)
此外，具体而言，赞美诗篇也直接为谢莫内·埃斯雷作准备；谢莫内·埃斯雷是向下引降并显明的过程，因为首先必须借着赞美诗篇撕裂阻隔的帷幕，使神圣性得以在下方显明。）
更具体地说，赞美诗篇也直接为谢莫内·埃斯雷作准备：它除去阻隔的帷幕，正是下方得以显明的条件。括号至此结束。
איך שבדבור א׳ בלבד נתהוו שמים וארץ8 וכל צבאם כו׳
[叙述了]天与地以及它们的一切军旅等，如何仅凭一句话便形成。
回到主句：赞美之章（Pesukei deZimra）赞颂 ה׳，述说天、地及其一切军旅如何由一句话而形成。
וכמו שמסיים בברכה זו בישתבח מלך יחיד חי העולמים9 ובב״ש [ובברוך שאמר] אומרים ג״כ יחיד חי העולמים מלך. פי׳ שהוא ית׳ הוא יחיד ומיוחד כמו קודם בריאת העולם וחי העולמים הוא רק מבחי׳ מלך
又如在《Yishtabach》中以此祝福作结时所说：“君王、独一者、诸世界的生命”；而在《Baruch She’amar》中也同样说：“独一者、诸世界的生命、君王。”这意思是，祂，愿祂蒙福，正如世界被创造之前一样，仍是独一无二的；而祂作为“诸世界的生命”，仅属于“君王”这一层面。
结束这一部分的《Yishtabach》，以及开启这一部分的《Baruch She’amar》，都将“独一者、诸世界的生命”与“君王”连在一起称说。Alter Rebbe解释说： ה׳是“独一者”——祂独自存在，且始终如一，正如创造之前；而祂作为“诸世界的生命”，只属于祂“君王”的层面。
שבחי׳ מלוכה היא רק הארה בלבד ממנו יתב׳ [יתברך] שהארה זו נמשכת ממנו יתב׳ [יתברך] להיות חיות כל העולמות עליונים ותחתונים.10
因为王权这一层面不过是祂所发出的一道光辉（愿祂蒙福）；这道光辉从祂那里引下（愿祂蒙福），成为一切上界与下界世界的生命力（חיות，chayus）。
王权只是 ה׳的一道微光。这道光辉，而非祂的本质，被引下成为一切世界的生命力。将“独一者”（ה׳自身）与“君王”（仅仅一道光辉）作对照，为接下来的段落作了铺垫。
本段将上行趋奔置于示玛中，将回返置于谢莫内·埃斯雷和托拉学习中，并说明赞美诗篇如何为二者作准备：它撕开遮蔽，也教导人认识到，一切世界都只凭 ה׳ 的“王权”而存续——这不过是祂的一道微光。
关于 ה׳ 是“独一者”还是“君王”的区别，反映了卡巴拉的教导：王权（מלכות，Malchus）是流溢属性（ספירות，Sefiros）中最后一项，也是世界存在的根源。世界只与这一最外层的微光相关；而 ה׳ 本身仍如创造之前一样。
出处
- 1רוממות אל בגרונם · Psalms 149:6
- 2לעשות נקמה · Psalms 149:7
- 3אך כדי . . צריך הוא · ראה אוה״ת פ׳ בראשית כרך ו הגהות לד״ה כי כאשר השמים סעי׳ א׳ שלכאורה יש כאן כפל לשון דכבר אמר שפסוד״ז הוא הכנה בלבד לשמו״ע לקרוע המסכים כו׳, אם כן מה בא לחדש שנית באמרו אך כדי כו׳ צריך הוא כו׳, אך הענין הוא דכאן בא לומר, שפסוד״ז הוא הכנה לק״ש כי בחי׳ הרצוא הוא בק״ש כנ״ל.
- 4ברוך שאמר והיה העולם · Siddur Ashkenaz, Weekday, Shacharit, Pesukei Dezimra, Barukh She'amar 2
- 5שלאום מלאום יאמץ וכשזה קם · Genesis 25:23
- 6וכשזה קם · Rashi on Genesis 25:23:5
- 7הרצוא בשעת ק״ש . . השוב דשמ״ע · ראה לקו״ת שה״ש מז, א. שער האמונה לאדה״א עז, ב.
- 8שבדבור א׳ בלבד נתהוו שמים וארץ · אבות ה, א.
- 9בישתבח מלך יחיד חי העולמים · Siddur Ashkenaz, Weekday, Shacharit, Pesukei Dezimra, Yishtabach
- 10ממנו ית׳ · בבוך ביאור על התורה לכן אמור לבנ״י קג, ב נוסף אח״כ תי׳: בשביל.
6ונודע שיש רבוי עולמות למעלה עד אין קץ ולמטה עד אין תכלית. וזהו פי׳ בשכמל״ו [ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד] כי ועד אין לו הפסק.1
众所周知，世界的数量繁多：上无穷尽，下无边际。这就是“愿其荣耀王国之名受称颂，直到永远（לעולם ועד，le’olam va’ed）”的含义：因为“ועד”（va’ed）没有间断。
卡巴拉教导说，世界的数量无穷无尽，上下皆然。Alter Rebbe 从Shema祷文（שמע，Shema）的回应——“愿其荣耀王国之名受称颂，直到永远”——中阐明这一点：塔木德教导说，无论何处使用“ועד”，都表示没有间断；因此， ה׳的王权无穷无尽地延展。
והיינו שבחי׳ כבוד מלכותו נמשך להחיות עולמות ונבראים אין קץ וכמ״ש היש מספר לגדודיו2 כו׳ וכתיב אלף אלפין3 ישמשוניה ורבו רבבן קדמוהי יקומון וזהו מספר גדוד4 א׳ כו׳.
也就是说，祂王国的荣耀被引出，为无穷无尽的世界与受造物赋予生命，正如经文所说：“祂的军旅岂有数目吗？”等等；又说：“千千服事祂，万万侍立在祂面前”——而这只是一个军旅的数目，等等。
流入这些无穷无尽的世界与受造物、赋予它们生命的，正是祂的王权，也就是“祂王国的荣耀”。《约伯记》说到 ה׳那数不尽的“军旅”，《但以理书》则说到“千千”和“万万”的天使；然而塔木德说，但以理所述这惊人的数目，仅仅是一个军旅的数目。
本段描述了创造界无穷无尽的广阔范围；这一切都从 ה׳的“王权”得着生命。
“愿其荣耀王国之名受称颂”中的“名”与“王国”，正是下一段称为“仅仅是一个名字”的那些层面。
出处
- 1ועד אין לו הפסק · Eruvin 54a:14–15
- 2היש מספר לגדודיו · Job 25:3
- 3אלף אלפין · Daniel 7:10
- 4מספר גדוד אחד · Chagigah 13b:13
然而，尽管有如此众多，它们仍都只源自“王”这一层面；这不过是“名”的层面，正如所说：“为他的名，以爱；王……”等等。
然而，这整个无尽的众多万有，其生命都只源于“王”这一层面；这不过是 ה׳ 的“名”。名字是供他人称呼一个人的，并不触及其本质；同样，王权是 ה׳ 与他者建立关系的方式，并非祂自身的本质。十八祝福祈祷文的首个祝福，将“为他的名，以爱”直接置于“王”之前。
והוא בחי׳ ממכ״ע [ממלא כל עלמין] ומזה נולדה בחי׳ התפעלות האהבה בלבבו באמרו ואהבת את2 ה׳ אלקיך פי׳ את ה׳ אלקיך היינו כמש״ל [כמה שכתוב לעיל] שמע ישראל3 ה׳ אלהינו כו׳
这就是充满一切世界的光（ממלא כל עלמין，memalei kol almin）这一层面。由此，当人说“你要爱 ה׳（Havayah）——你的 אלקים（Elokim）”时，心中便生起爱的感发。“ה׳、你的 אלקים”这句话的意思，正如上文所说：“听啊，以色列，ה׳是我们的 אלקים”，等等。
这赋予生命的王权，就是充满一切世界的光（ממלא כל עלמין），即存在于每个受造物之中的אלקות力量。思惟这一点，会在人说“你要爱 ה׳——你的 אלקים”时激发爱；“ה׳、你的 אלקים”正是上文所解释的意思：超越性的 ה׳ 显现在“你的 אלקים”之中。
והוא מה שמעלה יתירה נודע׳ [נודעת] לנו מכל גדודי מעלה שקרבנו לשמו הגדול שהוא בחי׳ סוכ״ע ועצמיות אלקותו יתברך הוא בחי׳ יחיד שלמעלה מעלה מבחי׳ חי העולמים שהוא רק מבחי׳ מלך כו׳
这就是我们所认识到的、相较于天上所有军旅的一种额外优越之处：祂使我们亲近祂伟大的名；这名属于环绕一切世界的光（סובב כל עלמין，sovev kol almin）这一层面，也就是祂אלקות的本质，愿祂受称颂——“独一者”这一层面，远远高于“世界之生命”这一层面；后者不过源自“王”这一层面，等等。
以色列相较于所有天使军旅的特殊优越之处，在于 ה׳“使我们亲近祂伟大的名”（《示玛》之前的祝福中的话）：使我们亲近 סובב，即祂的本质、“独一者”这一层面；这远远高于“世界之生命”这一层面——天使所领受的，仅仅是“王”这一层面。
וזהו שנק׳ כנ״י [כנסת ישראל] אחת כמ״ש אחת היא יונתי4 כו׳ שהיא מקבלת מבחי׳ ה׳ אחד ממש.
这就是以色列会众为何被称为“一”，正如经上所说：“她是独一的，我的鸽子”，等等；因为她承受自“ה׳为一”这一真正的一体层面。
因此，以色列会众被称为“一”，正如《Shir HaShirim》（שיר השירים）所说：“她是独一的，我的鸽子”；她承受自“ה׳为一”——即 ה׳ 自身的一体性，而不只是祂的王权。
无尽的世界都从 ה׳ 的“王权”而得生命；这不过是祂的“名”（ממלא כל עלמין）。以色列则与祂的本质相连，属于“独一者”这一层面（סובב כל עלמין），因此被称为“一”——这正是《示玛》中对 ה׳ 之爱的激发所在。
《Shir HaShirim》的经文接着说：“她是她母亲的独一者”；下一段将这句话解读为灵魂专一地愿意与 ה׳ 紧密结合。
出处
- 1למען שמו באהבה מלך · Siddur Ashkenaz, Weekday, Shacharit, Amidah, Patriarchs 3
- 2ואהבת את ה׳ · Deuteronomy 6:5
- 3שמע ישראל ה׳ אלהינו · Deuteronomy 6:4
- 4אחת היא יונתי · Song of Songs 6:9
8והיינו ע״י שתהי׳ [שתהיה] בבחי׳ אחת היא לאמה12 להיות שע״י ההתבוננות תבא לבחי׳ אחת להיות לה רק רצון א׳ לדבקה בו יתב׳ [יתברך]
也就是说，她处于“她对母亲而言是独一的”这一状态：借着观照，她达到专一合一的状态，只有一个意愿——归附于祂，愿祂受称颂。
经文“独一的是她，我的鸽子”接着说：“她对母亲而言是独一的。”阿尔特雷贝解释灵魂如何达到这种专一：借着观照，灵魂只怀有一个意愿，就是归附于 ה׳ 本身。
והוא בחי׳ רצוא הנ״ל לבחי׳ סוכ״ע לדבקה בעצמות אלקות וכמאמר מי לי בשמים כו׳.
这就是上述奔向之势（רצוא，ratzo），朝向环绕一切世界的光（סובב כל עלמין，sovev kol almin）这一层面，归附于 ה׳ 的本质；正如经文所说：“除你以外，我在天上还能有谁？”等等。
这就是上述的奔向之势，如今所指向的是环绕一切世界的光—— ה׳ 超越性的本质，而非世界之内的生命力；正如诗篇作者所说：“除你以外，我在天上还能有谁？”
וזהו ענין ואהבת שבק״ש [שבקריאת שמע] ופי׳ וענין הרצוא היינו כמ״ש בכה ארוץ גדוד3 בכה דוקא בעצמותך וארוץ גדוד היינו בחי׳ אלף אלפין ישמשוניה ורבו רבבן קדמוהי יקומון4
这就是《示玛》祈祷中的“你要爱”之意。奔向之势的含义与实质，正如经文所说：“在你里面（בכה，bechah），我奔越军旅”：这里特指“在你里面”——在你本质之中；“我奔越军旅”指的是“千千侍奉祂，万万立于祂面前”这一层面。
这就是《示玛》祈祷中“你要爱”所表达的爱。大卫（דוד）的经文“在你里面，我奔越军旅”由此显出完整的含义：bechah，字面上可理解为“借着你”（借助你的力量），这里却读作“在你里面”，即在 ה׳ 的本质之中；“军旅”则指但以理异象中无数的天使军团。
(ועמ״ש במ״א ע״פ ורב כח לתבונתו אין מספר56 איך ששרש כל גדוד הוא בו״ק [בו׳ קצוות] דאצי׳ יעו״ש [יעויין שם]) שבכולם לא יחפוץ רק בה׳ לבדו.
（另见他处对经文“祂大有能力，祂的悟性无法计数”的解释，其中说明每一军旅的根源都在流溢界（אצילות，Atzilus）的六端（ו״ק，vav ketzavos）；详见该处。）在这一切之中，他只愿要 ה׳，除此之外别无所求。
阿尔特雷贝在括号中提到另一篇讲论，其中追溯每一支天使“军旅”的根源，指出它们源于流溢界的六个情感属性。灵魂越过这一切天使军团，因为它只愿要 ה׳，除此之外别无所求。
ואדלג שור היינו גם בחי׳ כל המקיפים עליונים כי שור הוא חומה כמ״ש בנות צעדה7 עלי שור.
“我跃过墙（שור，shur）”，也指一切至高的环绕之光（מקיפים，makifim），因为shur意为“墙”，正如经文所说：“女儿们迈步在墙上（שור）。”
大卫经文的下半句“借着我的 ה׳，我跃过墙”——按字面说，是借助 ה׳ 的力量越过敌人的城墙——在这里指向更高的层面：环绕之光，即高到无法进入世界、如同城墙环绕城市一般围绕世界的层面。Shur意为“墙”，正如雅各（יעקב）祝福约瑟（יוסף）时所说的那样。
ועד״מ החומה הוא מקיף לעיר גם הם אדלג כי התשוקה היא רק למהו״ע [למהותו ועצמותו] ית׳ ממש
譬如，墙环绕着城市；我也“跃过”这些层面，因为我的渴望唯独指向祂本质与存在本身，愿祂受称颂。
灵魂甚至也“跃过”这些高远的环绕层面，因为它渴望的并非任何显现，无论那显现多么高超，而是 ה׳ 的本质本身。
(שגם כל המקיפים כלא חשיב אצלו ית׳ וכמ״ש במ״א בפי׳ אדון הנפלאות8 כו׳ ולכן נק׳ שור כמו שהחומה נעשית מאבני׳ [מאבנים] שהם רק בחי׳ דומם כך כתיב עשה פלא9 שבחי׳ פלא ומקיפי׳ [ומקיפים] עליונים הוא רק כמו בחי׳ עשייה אצלו ית׳)
（因为在祂面前，所有环绕之光也都被视为无物；关于“奇事之主”一语的含义，另见他处的解释，等等。因此它们被称为“墙”：正如墙由石头砌成，而石头不过属于无生命之物；经文也说：“祂施行（עשה，oseh）奇事”，因为“奇事”这一层面以及至高的环绕之光，在祂面前都不过如同行作（עשייה，asiyah）这一层面。）
第二个括号说明：在 ה׳ 面前，即使最高的环绕之光也算不得什么。因此它们被称作“墙”——墙由石头筑成，石头属于无生命之物；经文也说“祂施行奇事”，因为在 ה׳ 看来，即使是“奇事”、即至高的环绕之光，也不过是最为低下的“行作”。
וז״ש [וזהו שכתוב] מי לי בשמים1011 ועמך לא חפצתי בארץ כו׳ שמים הם בחי׳ מקיפים וארץ הם בחי׳ פנימיים שזהו בחי׳ שור ובחי׳ גדוד הנ״ל וארוץ ואדלג אותם בכח התשוקה שלי בכה ממש בעצמותך:12
这就是“除你以外，我在天上还能有谁？在地上，除你以外，我别无所愿求”等经文的含义：“天”指环绕之光这一层面，“地”指内在之光这一层面；这就是上述“墙”与“军旅”这两个层面。我凭着自己的渴望之力奔越它们、跃过它们，真正地“在你里面”（בכה），在你的本质之中。
诗篇的经文总结了这一点：“天”代表环绕之光（即“墙”），“地”代表进入世界的内在之光（即“军旅”）。灵魂凭着对bechah——即 ה׳ 本质本身——的渴望，奔越并跃过这两者。
《示玛》祈祷中的奔向之势，是一心一意渴望 ה׳ 的本质；灵魂奔越所有天使军团（“军旅”），甚至跃过高远的环绕之光（“墙”），正如“除你以外，我在天上还能有谁”所说。
Or HaTorah（אור התורה）论《Song of Songs》时引用了这段话，并概括说，此处借“除你以外，我在天上还能有谁”来解释“跃过墙”。灵魂的渴望超越一切层面的光，无论内在之光还是环绕之光，直达 ה׳ 的本质本身。
出处
- 1אחת היא לאמה · המשך הפסוק אחת היא יונתי.
- 2אחת היא לאמה · Song of Songs 6:9
- 3בכה ארוץ גדוד · II Samuel 22:30
- 4אלף אלפין ישמשוניה ורבו רבבן קדמוהי יקומון · Daniel 7:10
- 5ע״פ ורב כח ולתבונתו אין מספר · סידור עם דא״ח ס, א ואילך. וראה בליקוט פי׳ לאגה״ק סי׳ כ בתחלתו.
- 6ורב כח לתבונתו אין מספר · Psalms 147:5
- 7בנות צעדה · Genesis 49:22
- 8
- 9עשה פלא · Exodus 15:11
- 10ואדלג שור . . וז״ש מי לי בשמים · באוה״ת שה״ש כרך א ע׳ 107 מציין לכאן. ושם ”ובד״ה כי כאשר השמים החדשים בלקו״ת פ׳ בראשית פי׳ מדלג שור היינו כמ״ש מי לי בשמים”.
- 11מי לי בשמים · Psalms 73:25
- 12שו״ה אותם — ממש בעצמותך · באוה״ת כרך ו תתרמה, א. יש הגה״ה לכאן.
שוב：将 ה׳ 的אלקות引降下来 ¶9–11
9והנה מבחינת רצוא הנ״ל בק״ש [בקריאת שמע] נעשה שוב אח״כ בתפלה.
那么，由上文所说的「听啊」祷文（שמע，Shema）中的向上奔腾（רצוא，ratzo）这一层面，随后便在祈祷中产生回返（שוב，shov）。
示玛祷文中的向上奔腾（רצוא）随后引入祈祷中的回返（שוב），也就是十八祷文。
ולכן גם בסוף הק״ש [הקריאת שמע] הוא מסיים אני ה׳ אלהיכם פי׳ אלקיכם ממש להיות בחי׳ גילוי אלקות בכל או״א [אחד ואחד] מלמעלה למטה למהוי אחד באחד1 כו׳.2
因此，在「听啊」祷文的末尾，也以「我是 ה׳（Havayah），你们的 אלקים（Elokim）」作结；其意是，字面上确实是「你们的 אלקים」：使אלקות自上而下显现在每一个人之中，「成为与那唯一者合一」等等。
所以，甚至示玛祷文本身也以一种向下的流降作结：「我是 ה׳（Havayah），你们的 אלקים（Elokim）」；其中「你们的 אלקים」是字面意义上的——אלקות自上而下显现在每一个人之中。Zohar（זהר）所说的「成为与那唯一者合一」，描述的正是这种统一：上方的那一者显现在下方的那一者之中。
示玛祷文的结语已经指向回返（שוב）：ה׳显现为「你们的 אלקים」，并临在每个人之中。
Zohar（זהר）2:135a 中关于安息日奥秘的段落，提到了这句话；它描述了下方的统一与上方的统一相呼应，从而使二者「与那唯一者合一」。
出处
- 1למהוי אחד באחד · Zohar II, 135a
- 2אני ה׳ אלהיכם · Numbers 15:41
10ואח״כ בשמ״ע [בשמונה עשרה] בח״י ברכאן נמשך זה הגילוי אור בבחי׳ שוב ממש בח״י ברכות באמרו בא״י [ברוך אתה ה׳] מברוך לאתה בגילוי לנוכח כידוע.
随后，在十八祝祷（שמ״ע，Shemoneh Esreh）中，这一光的显明以真正的归返（שוב，shov）状态被引下——就在十八项祝福中，人说：“你是应受祝福的，ה׳”；从“受祝福”到“你”，以显明的方式直接向祂称呼，这一点众所周知。
在十八祝祷中，这一显明经由十八项祝福，以完整的归返状态被引下。每一项都以“你是应受祝福的”开头：“受祝福”到“你”这一转折，在哈西迪思想中被理解为引下；“你”则是直接向 ה׳ 称呼，表明祂临在并显明。
ואחר שמ״ע [שמונה עשרה] בלימוד התורה נמשך גילוי זה בתורה כמ״ש ותורה אור1 כו׳ כי רוח אייתי רוח כו׳
十八祝祷之后，在学习托拉时，这一显明被引入托拉，正如经文所说：“托拉是光”，等等；因为“灵引来灵”，等等。
祈祷之后是学习托拉，同一显明被引入托拉；《箴言》称托拉为“光”。“灵引来灵”这一原则说明了二者的关联：人在祈祷中激发的灵，会引来与之相应的灵，从上方进入他的学习中。
וע״י בחי׳ הרצוא הנ״ל נמשך בחי׳ רוח המשכה מלמעלה למטה וכמ״ש אם ישים אליו לבו רוחו ונשמתו אליו יאסף2 כו׳
通过上述奔趋（רצוא，ratzo）层面，“灵”这一层面被引下——也就是从上而下的引下；正如经文所说：“若他将心转向祂，祂的灵和祂的灵魂便被收聚到他那里”，等等。
正是诵读示玛祷文（שמע，Shema）时的奔趋，引下了这一“灵”。约伯的话“若他将心转向祂，祂的灵和祂的灵魂便被收聚到他那里”，是说：当人转心归向 ה׳，ה׳的灵便被引到他那里。
ואח״כ במעשה המצות נמשך בחי׳ שוב זה יותר וכידוע בשרש ענין המצות שהוא להמשיך האור בכלי דוקא וכמ״ש כי נר מצוה כו׳.
随后，在实际履行诫命（מצות，mitzvos）时，这种 שוב 状态被进一步引下。众所周知，诫命的根本宗旨在于特意将光引入器皿，正如经文所说：“因为一条诫命（מצוה，mitzvah）是灯”，等等。
归返在实际履行诫命时更进一步。诫命的根本目的，是把神圣之光引入器皿——也就是实体的物件和行动；“诫命是灯”正提示了这一点：灯是承载光的器皿。
归返逐步展开：先在十八祝祷中，然后在学习托拉时，最后在实际履行诫命时达到最充分的显现，因为诫命把光带入实体器皿。
“因为诫命是灯，托拉是光”这句经文将二者配合起来：诫命是器皿（灯），托拉是其中的光。这与本篇 maamar 的要点相合：诫命把光引入器皿。
出处
- 1ותורה אור · Proverbs 6:23
- 2אם ישים אליו לבו רוחו ונשמתו אליו יאסף · Job 34:14
11ועל קיום המצות ארז״ל [אמרו רבותינו זכרונם לברכה] בע״כ [בעל כרחך] אתה חי12 פי׳ לפי שאחר האהבה והתשוקה במס״נ [במסירות נפש] בבחי׳ רצוא הנ״ל אח״כ נעשה בחי׳ שוב להיות בע״כ [בעל כרחך] אתה חי בגוף כדי להיות גילוי אור האלקי מלמעלה למטה במעשה המצות.
关于履行诫命（מצות，mitzvos），我们的贤哲（ז״ל）说：“你违背自己的意愿而活。”也就是说，在以献身（מסירות נפש，mesirus nefesh）而爱与渴望、处于上述奔腾（רצוא，ratzo）状态之后，继而出现归返（שוב，shov）的状态——在身体中“违背自己的意愿而活”——以便借着履行 מצות，使 ה׳之光从上而下显现。
《Mishnah》（משנה）中的“你违背自己的意愿而活”被应用于 מצות。灵魂经历 רצוא——一种强烈到愿意完全舍弃自身的爱——之后，必须“归返”，违背自己的意愿继续在身体中生活，因为唯有在那里，才能通过实际履行 מצות，使 ה׳之光在下界显现。
וזהו פי׳ בכל לבבך3 במס״נ [במסירות נפש] תחילה בבחי׳ הרצוא ואח״כ ובכל נפשך היא בחי׳ שוב לקשר מחדו״מ [מחשבה דבור ומעשה] במחדו״מ [במחשבה דבור ומעשה] של התורה ומצות כו׳.
这就是“全心”的含义：首先以献身处于 רצוא 的状态；然后是“全副灵魂”，这属于 שוב 的层面，即将思想、言语和行为与妥拉（תורה，Torah）和 מצות的思想、言语和行为相联结，等等。
Shema诵读（שמע，Shema）中的两句话对应着这两种运动：“全心”指献身的 רצוא；“全副灵魂”则指 שוב，在这一状态中，人将自己的思想、言语和行为与妥拉及其诫命的思想、言语和行为相联结。
灵魂在 רצוא 中渴望离开身体，但这种渴望必须让位于违背自身意愿的“归返”，回到身体中生活，因为唯有在那里，才能借着实际履行 מצות，使 ה׳在下界显现。
《Mishnah》（Avos 4:22）列出：“你违背自己的意愿被造……你违背自己的意愿而活。”阿尔特雷贝将第二句话读作描述灵魂经历 רצוא 之后的状态：灵魂为了 מצות 而留在身体中。
出处
- 1בע״כ אתה חי · אבות ד, כב.
- 2בע״כ אתה חי · Pirkei Avot 4:22
- 3בכל לבבך · Deuteronomy 6:5
שוב是天，רצוא是地 ¶12–15
12והנה בחי׳ השוב נק׳ שמים כי הנה בבחי׳ השוב הזה בתומ״צ [בתורה ומצות] נמשך האור למעלה בבחי׳ מקיף כידוע שהמצות הן בחי׳ מקיפי׳ [מקיפים] וע״כ נעשו המצות לבושים לנשמה בג״ע [בגן עדן] כי הלבושים והמקיפי׳ [והמקיפים] ענין א׳ הם כו׳.
现在，回返（שוב，shov）这一层面称为“天”，因为在这个回返层面上，通过托拉与诫命（מצוות，mitzvos），光被引至上方，成为环绕之光（מקיף，makif）；众所周知，מצוות是环绕之光（מקיפים，makifim）。因此，מצוות成为灵魂在伊甸园中的衣袍，因为衣袍与环绕之光是一回事，等等。
现在，回返与“天”相对应。借着托拉与מצוות，光被引来环绕灵魂（即一种环绕之光），正如诸天环绕大地。这就是为什么מצוות会成为灵魂在伊甸园中的“衣袍”：衣袍是一种环绕之物。
וז״ש [וזהו שכתוב] צרורה בצרור החיים12 כו׳ צרור זה היינו המצות כידוע והתורה אע״פ [אף על פי] שנק׳ מזון3 מ״מ היא ג״כ בחי׳ לבוש כמ״ש עטה אור כשלמה4
这就是“系在生命之结中”等语的含义：众所周知，这个“结”指的是מצוות。托拉虽然被称为“食物”，却也同样是一件衣袍，正如经文所说：“祂将[自己裹在]光中，如同衣袍。”
亚比该（אביגיל）祝愿大卫（דוד）的灵魂“系在生命之结中”，这里将其解读为指מצוות，因为מצוות包裹着灵魂。托拉被称为“食物”，它如同内在之光，被吸收于其中；然而托拉也还是一件衣袍，正如《诗篇》所说， ה׳“将[自己裹在]光中，如同衣袍”——这里的光就是托拉。
(ועיין דבר זה במ״א ע״פ כי ביום הזה יכפר56 כו׳ בענין כך היא דרכה של תורה כו׳ אשריך וטוב לך.7 וע״פ וראיתם אותו וזכרתם89 כו׳ וע״פ את שבתותי תשמרו)
（关于此事，另见一处对“因为在这日，祂要赎罪”等经文的阐述，以及关于“托拉的道路就是如此……你真有福，这对你有益”的阐述；另见对“你们看见它，就要记念”等经文的阐述，以及对“你们要守我的安息日（שבתותי，Shabbosos）”的阐述。）
括号中的话指向其他几篇进一步阐述此义的论述：关于赎罪日（יום כיפור，Yom Kippur）的赎罪（其中托拉是 ה׳自己的“衣袍”），关于衣穗（ציצית，tzitzis），以及关于遵守安息日（שבת，Shabbos）。
ע״כ נק׳ בחי׳ שוב זה ע״י תומ״צ [תורה ומצות] בשם שמים כי כמו שהשמים מקיפי׳ [מקיפים] לארץ כך בחי׳ השוב הזה הוא בחי׳ מקיף לבחי׳ הרצוא דארץ הנ״ל.
因此，通过托拉与מצוות而达到的这一回返层面，称为“天”：正如诸天环绕大地，这一回返层面也环绕着上文所说“地”的奔腾（רצוא，ratzo）层面。
所以，借着托拉与מצוות而达到的回返称为“天”：它环绕着灵魂奔腾的“地”，正如诸天环绕大地。
ועוד זאת עד״מ מארץ ושמים הגשמיים הרי אנו רואים שהארץ אינה רק כגרגיר חרדל לגבי מרחב הכדור של השמים המקיפי׳ [המקיפים] עליה מכל צדדיה בהשואה אחת.
此外，以物质世界中的天地为喻，我们看到，与环绕大地、从四面以同等方式包围它的天穹球体的广大空间相比，大地不过如一粒芥菜籽。
物质世界还揭示了另一点：与浩瀚的天穹相比，整个大地不过如一粒芥菜籽；天穹从每一面同等地环绕着它。
כך ערך בחי׳ הרצוא הזה דארץ לגבי בחי׳ השוב דתומ״צ [דתורה ומצות] שנק׳ רצונו וחכמתו ית׳ הוא רק כערך גרגיר חרדל לגבי מרחב הגדול דשמי׳ [דשמים].
同样，“地”的这一奔腾层面，相对于托拉与מצוות的回返层面——托拉与מצוות称为祂的意愿与智慧，愿祂受称颂——也只如一粒芥菜籽相对于天穹广阔无垠的空间。
在灵性层面上，比例也是如此。无论灵魂的奔腾多么强烈，与托拉及מצוות的回返相比，它仍然微不足道；因为托拉和מצוות是 ה׳自己的意愿与智慧，而奔腾不过是受造物的渴望。
托拉与מצוות所带来的回返称为“天”，因为它如同诸天环绕“地”——灵魂的奔腾——并远远超越它：托拉与מצוות是 ה׳的意愿与智慧，也成为环绕灵魂的衣袍。
《塔木德》（Shabbos 152b）将“系在生命之结中”解释为义人的灵魂被珍藏在荣耀宝座之下；阿尔特雷贝识别出，这个“结”本身就是在那里为灵魂穿上衣袍的מצוות。
出处
- 1צרורה בצרור החיים · I Samuel 25:29
- 2צרורה בצרור החיים · Shabbat 152b:6–7
- 3התורה . . שנק׳ מזון · Chagigah 14a
- 4עוטה אור כשלמה · Psalms 104:2
- 5ע״פ כי ביום הזה יכפר · לקו״ת אחרי כז, ג.
- 6כי ביום הזה יכפר · Leviticus 16:30
- 7כך היא דרכה של תורה כו׳ אשריך וטוב לך · Pirkei Avot 6:4
- 8ע״פ וראיתם אותו וזכרתם · ראה לקו״ת שלח מד, ב.
- 9וראיתם אותו וזכרתם · Numbers 15:39
13וזהו השמים כסאי1 והארץ הדום רגלי פי׳ הדום רגלי הוא ע״ד השרפרף לכסא שמגביה הרגלים כך הנשמות שנק׳ ברא כרעא דאבוה23 מתעלים ע״י בחי׳ ארץ הוא בחי׳ הרצוא.
这就是“天是我的宝座，地是我的脚凳”[的意思]。“我的脚凳”如同宝座的脚踏，能把双脚抬高；同样，那些被称为“儿子是父亲的腿”的灵魂，借着“地”这一层面而升高；“地”即奔趋（רצוא，ratzo）这一层面。
以赛亚的经文“天是我的宝座，地是我的脚凳”，现在是从奔趋（רצוא，ratzo）与回返（שוב，shov）的角度来理解。脚踏能抬高双脚；灵魂被称为 ה׳的“脚”（“儿子是父亲的腿”），而它们是借着“地”——向上奔趋——而升高。
ודרך פרט כל זמן שיש עליי׳ [עלייה] לבחי׳ ארץ העליונה היא כנס״י [כנסת ישראל] כמו בשבת ויו״ט [ויום טוב] דכתיב אם תשיב משבת רגלך4 וכן הג׳ י״ט נק׳ ג׳ רגלים.567
具体而言，每当上层“地”这一层面——即以色列会众——有所升高时，例如在安息日（שבת，Shabbos）和节期，便[以“脚”一词来称之]；正如经文所说：“若你因安息日而转开自己的脚（רגלך，raglecha）。”同样，三个节期也称为三个“脚”（רגלים，regalim）。
具体而言，上层的“地”就是以色列会众；它在安息日和节期升高，而这两者都与“脚”一词相关：安息日见于“若你因安息日而转开自己的脚”这句经文；三个节期则称为 regalim，即“脚”。
“地是我的脚凳”指奔趋，它提升灵魂——即 ה׳的“脚”；这种提升尤其发生在安息日和节期。
Torah Ohr上一篇 maamar 阐述了为何以色列会众被称为 ה׳的“脚”：双脚承载着头；而在光的回返（אור חוזר，or chozer）中，最低之处成为最高之处。
出处
- 1השמים כסאי · Isaiah 66:1
- 2ברא כרעא דאבוה · נסמן לעיל א, ב.
- 3כרעא דאבוה · Eruvin 70b:2–3
- 4אם תשיב משבת רגלך · Isaiah 58:13
- 5הג׳ יו״ט נק׳ ג׳ רגלים · ראה לקו״ת להאריז״ל ס״פ משפטים, לקו״ת פ׳ ברכה צד, ג. ד״ה נחמו נחמו תרכ״ו.
- 6ג׳ רגלים · Exodus 23:14
- 7דארץ . . גרגיר חרדל . . לגבי השמים · ראה תו״ח בראשית נא, ד ובהנסמן במ״מ שם.
14והשמים כסאי היינו בחי׳ שוב שהוא ירידה והמשכה ה״ז [הרי זה] כמו היושב על הכסא שמשפיל קומתו.
“诸天是我的宝座”是回返（שוב，shov）的层面；回返就是下降和引下。这就如同一个人坐在宝座上，会降低自己的身量。
“诸天是我的宝座”指的是שוב，即下降：坐在宝座上的人会降低自己的身量。
וזהו ואתה קדוש1 יושב תהלות ישראל. פי׳ שהוא ית׳ קדוש ומובדל מכל העולמות רק ע״י תהלות ישראל נמשך להיות יושב ונשפל למטה וכמאמר שהקב״ה יושב ועוסק בתורה2 כו׳.
这就是[“而你，圣者，坐[于宝座]在以色列的赞美之上”的含义]。意思是，祂，愿其受称颂，神圣而与所有世界分离；唯有借着以色列的赞美，祂才被引来“坐下”，降身于下方，正如那句话所说：קב״ה（Kudsha Brich Hu，意为「圣者，愿祂受颂赞」）坐着并专心研习托拉，等等。
同样，诗篇说：“你，圣者，坐在以色列的赞美之上”：ה׳是“圣”的——与所有世界分离，超越所有世界；唯有借着以色列的赞美，祂才被引来“坐下”，降低自身，使自己显现于下方。塔木德中 ה׳“坐着并专心研习托拉”的形象，正反映了祂以同样方式下降到托拉之中。
诸天作为 ה׳的“宝座”，象征שוב：ה׳下降到诸世界之中；这一下降由以色列的赞美和托拉促成。
出处
- 1ואתה קדוש · Psalms 22:4
- 2שהקב״ה יושב ועוסק בתורה · Avodah Zarah 3b:7
15וזהו שנק׳ התפלה סולם1 מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה.2 פי׳ הסולם הוא העליי׳ [העלייה] בבחי׳ רצוא אך ראשו מגיע השמימה שבשמו״ע [שבשמונה עשרה] מתחיל השוב כנ״ל ועיקרו אח״כ ע״י תומ״צ [תורה ומצות].
这就是为何祷告被称为“立在地上，顶端直达天际的梯子”。其意是：梯子代表处于奔趋（רצוא，ratzo）状态中的上升；但“梯子的顶端直达天际”，因为在十八祝祷（שמו״ע，Shemoneh Esreh）中，回返（שוב，shov）开始，如上所述；而回返的主要部分，则在此后借着妥拉（תורה，Torah）和诫命（מצוות，mitzvos）完成。
《光明之书》（זוהר，Zohar）称祷告为雅各（יעקב）梦中的梯子，“立在地上，顶端直达天际”。梯子本身——向上的攀升——就是奔趋；而其顶端“直达天际”：回返在祷告的顶峰，即十八祝祷中开始，并通过妥拉和诫命得以完成。
וזשארז״ל [וזהו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה] לחד מ״ד [מאן דאמר] דארץ קדמה3 לשמים בבריא׳ [בבריאה / בבריאת]. כי הרי מבואר למעלה בענין ק״ש [קריאת שמע] וש״ע [ושמונה עשרה] ותורה דבחי׳ הרצוא צ״ל קודם לבחי׳ השוב
这就是我们的贤者们（愿其记忆蒙福）依照其中一种意见所说的：在创造中，大地先于诸天。因为如上所述，在Shema（ק״ש，Shema）、十八祝祷和妥拉的相关阐释中，奔趋这一层面必须先于回返这一层面。
这解释了塔木德中“大地先于诸天受造”的观点：正如上文所阐明的，在Shema、十八祝祷和学习妥拉的次序中，奔趋先于回返。
וכך היא המדה כי מאתעדל״ת [מאתערותא דלתתא] דוקא נעשה אתעדל״ע [אתערותא דלעילא] וכמ״ש אם ישים אליו לבו4 ואז אח״כ רוחו ונשמתו אליו יאסף
这就是常规次序：唯有由下而起的激发（אתערותא דלתתא，isarusa dilesata），才能带来由上而来的激发（אתערותא דלעילא，isarusa dileila）；正如经文所说：“若他将心意转向祂”，然后才是“祂将自己的灵与魂收归于他”。
这是一条总则：唯有通过由下而起的激发（人的主动发起），才能引发由上而来的激发（由上而来的回应）。约伯书中的经文表明了这一先后次序：先是“若他将心意转向祂”，然后才是“祂将自己的灵与魂收归于他”。
וע״כ ארץ שהוא ל׳ [לשון] רצוא קדמה לשמים שהוא בחי׳ שוב.
因此，“大地”一词（ארץ，eretz）表示奔趋，先于“天”，而“天”是回返这一层面。
所以，表示奔趋、向前奔行的eretz“地”，先于表示回返的“天”。
祷告是一架从“大地”通往“天”的梯子；由于人的主动发起（奔趋）必须先于来自上方的回应（回返），认为创造时大地先于诸天的观点，正反映了这一先后次序。
仍在审校中。显示此段
塔木德（Chagigah 12a）记载了这场争论：沙迈学派认为诸天先受造（“אלקים（Elokim）创造了诸天与大地”）；希列学派则认为大地先受造（“在 ה׳（Havayah）与אלקים创造大地与诸天之日”，《创世记》2:4）——这正是本篇maamar在第20—21段阐释的经文。
出处
- 1שנק׳ התפלה סולם · Tikkunei Zohar, Tikkun 45
- 2סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה · Genesis 28:12
- 3לחד מ״ד דארץ קדמה · Chagigah 12a
- 4אם ישים אליו לבו · Job 34:14
世界为何为了妥拉与以色列而存在 ¶16
16ובכ״ז [ובכל זה] יובן משארז״ל [מה שאמרו רבותינו זכרונם לברכה] בראשית בשביל ישראל שנק׳ ראשית וגם בשביל התורה שנק׳ ראשית. ברא אלקים את השמים ואת הארץ הגשמיים.
由此便能明白我们的先贤 ז״ל所说的话：“בראשית（Bereishis，起初）——为了以色列，因为以色列被称为‘起初’；也为了妥拉（תורה，Torah），因为妥拉被称为‘起初’——אלקים创造了天与地，即物质的天与地。”
Alter Rebbe回到第1段的问题：为什么先贤说，物质的天与地是“为了”以色列和妥拉而创造的？
דהנה בתורה ובישראל יש בחי׳ שמים וארץ רוחניים. בתורה הוא בחי׳ שוב שהוא בחי׳ שמים כנ״ל. ובישראל בעבודתם במס״נ [במסירות נפש] הוא בחי׳ רצוא בחי׳ ארץ.
因为妥拉与以色列之中，都有属灵的天与地。在妥拉中，是归返（שוב，shov）的层面，也就是上文所说的“天”的层面；而在以色列以献身（מסירות נפש，mesirus nefesh）事奉时，则是向上奔趋（רצוא，ratzo）的层面，也就是“地”的层面。
答案是：妥拉和以色列各自体现了两种属灵运动之一。妥拉是 שוב—— ה׳的意愿与智慧向下引入——所以属于“天”；以色列则在献身事奉中体现 רצוא，即向上奔涌，所以属于“地”。
וע״כ על ידי תורה וישראל דוקא יתקיימו שמים וארץ הגשמיי׳ [הגשמיים] דהיינו ע״י בחי׳ שמים וארץ הרוחניי׳ שהוא בחי׳ רצוא ושוב שע״י תורה וישראל
因此，物质的天与地正是凭借妥拉和以色列才得以存续；也就是说，是凭借属灵的天与地——即通过妥拉和以色列而来的 רצוא 与 שוב。
因此，正是借着这些属灵的对应层面——即通过以色列和妥拉而有的 רצוא 与 שוב——物质的天与地才得以继续存在。
(וזהו ואשים דברי בפיך1 כו׳ לנטוע שמים וליסוד ארץ. וגם י״ל [יש לומר] שבתומ״צ [שבתורה ומצות] עצמן יש בחי׳ שמים וארץ כי המצות מעשיות הן בחי׳ ארץ כי הארץ הדום רגלי2 שרפרף.
（这就是“我已将我的话放在你口中”等等，“为要栽种诸天，奠定大地根基”的意思。也可以说，妥拉和 מצות（mitzvos，诫命）本身也有天与地的层面：实际履行的 מצות属于“地”的层面，因为“地是我的脚凳”，是脚踏之处。
括号中提出佐证并作进一步阐释。以赛亚书中， ה׳说：“我已将我的话放在你口中……为要栽种诸天，奠定大地根基”：妥拉建立天与地。另一种说法是，妥拉和诫命本身也包含天与地：实际履行的诫命属于“地”，是那能使人升高的“脚凳”。
同样，“施舍使一国高升”。妥拉则是“天”的层面，是向下引入。另请参阅关于“右边的门框经文匣（מזוזה，mezuzah）”这一说法的论述，等等。
同样，“施舍使一国高升”：实际履行的诫命使人升高，如同脚凳。相较之下，妥拉属于“天”，是向下引入。读者也可参阅另一篇关于“右边的门框经文匣”这一说法的论述。
וזהו ואשים דברי בפיך הוא בחי׳ תורה. ובצל ידי כסיתיך הוא בחי׳ מצות שעי״ז לנטוע שמים וליסוד ארץ.
这就是“我已将我的话放在你口中”的意思——这是妥拉的层面；“我在手的荫影下遮护了你”——这是 מצות的层面；借此，便能“栽种诸天，奠定大地根基”。
以赛亚书的经文如今被分为两部分：“我已将我的话放在你口中”指妥拉，“我在手的荫影下遮护了你”指 מצות；מצות如同覆盖物环绕着人。二者共同“栽种诸天，奠定大地根基”。
וא״ש [ואתי שפיר] דבראשית היינו בשביל התורה שנק׳ ראשית שיש בה עצמה בחי׳ שמים וארץ תומ״צ [תורה ומצות]. לכן עי״ז מתקיימים שמים וארץ וכן בשביל ישראל כו׳ שיש בהן בחי׳ רו״ש [רצוא ושוב]. ועיין מ״ש ע״פ הזוהר פרשה שופטים5 שמים וארץ אינון סהדין6 כו׳):7
由此可见，בראשית意即“为了妥拉——被称为‘起初’——的缘故”，因为妥拉自身就包含天与地的层面，即妥拉和 מצות。因此，凭借妥拉，天与地得以存续；同样，也是“为了以色列”等等，因为以色列之中有 רצוא 与 שוב的层面。另请参阅关于《Zohar》（זהר）Shoftim篇中“天与地是见证者”等语的阐释。）
因此，妥拉本身包含天与地——学习妥拉与履行诫命——妥拉也就理所当然地成为世界为之而创造的“起初”，天与地也凭借妥拉而存续。以色列同样包含 רצוא 与 שוב，所以世界也为了以色列而存在。括号最后提到《Zohar》Shoftim篇中“天与地是见证者”这一说法的阐释。
本段回答开篇的问题：妥拉（שוב，“天”）和以色列献身事奉中的 רצוא（“地”），就是维系物质天与地的属灵天与地；事实上，妥拉和 מצות本身也各有“天”与“地”的层面。
以赛亚书 51:16 记载， ה׳把祂的话放在先知口中，并在“我手的荫影下”遮护他，为要“栽种诸天，奠定大地根基”。Alter Rebbe将这两句话分别解作妥拉和 מצות，说明二者各自参与维系创造。
出处
- 1ואשים דברי בפיך · Isaiah 51:16
- 2הארץ הדום רגלי · Isaiah 66:1
- 3צדקה תרומם גוי · Proverbs 14:34
- 4מזוזה מימין · Shabbat 22a:2
- 5ע״פ הזהר פרשה שופטים · [זח״ג ערה, א] ביאה״ז לאדה״א קכא, ד. אוה״ת שופטים ע׳ תתמז.
- 6שמים וארץ אינון סהדין · Zohar, Shoftim 3:11–4:20
- 7החושך יכסה ארץ · Isaiah 60:2
未来时世的新地 ¶17–21
17והנה כ״ז [כל זה] הוא ענין שמים וארץ דעכשיו שצ״ל תחלה בחי׳ ארץ רצוא. ואח״כ מקבלת מבחי׳ שמים השוב כו׳.
现在，以上这一切都涉及现今的天与地：必须先有“地”这一层面的奔趋（רצוא，ratzo），然后才从“天”这一层面接受归返（השוב，shov），等等。
迄今所说的一切，描述的都是现今的天与地：先是“地”的奔趋，然后是作为回应而接受的“天”的归返。
אבל לע״ל [לעתיד לבוא] כתיב הנני עושה חדשה1 בארץ.2 ופי׳ וענין התחדשות זו בבחי׳ ארץ. היינו משום דלע״ל [דלעתיד לבוא] לא יהיה שייך בחי׳ רצוא דארץ ע״ד שהוא עכשיו
但论到未来时代，经上写道：“看哪，我要在地上行一件新事。”这在“地”这一层面上的更新，意指未来时代将不再像现今这样有“地”的奔趋，
先知们谈到未来时代“在地上行一件新事”（阿德莫尔·哈扎肯将《以赛亚书》的“看哪，我要行一件新事”与《耶利米书》的“地上有一件新事”合在一起表述）。这种新意在于“地”本身：我们如今所知的奔趋届时将不再适用。
שהוא ענין הרצוא והתשוקה לצאת מההפך אשר החושך יכסה ארץ3 כו׳ כנ״ל בענין פסוד״ז [פסוקי דזמרה]
也就是那种奔趋、渴望脱离相反状态的情形——那是“黑暗遮蔽大地”的状态，等等，正如上文论及赞美诗篇时所解释的，
今日的奔趋，是渴望摆脱与之相反的状态；在那种状态中，“黑暗遮蔽大地”。因此，如上文所解释的，需要诵念赞美诗篇（פסוד״ז，Pesukei deZimra）。
שהוא בחי׳ רוממות אל בגרונם4 כדי שעי״ז נעשה חרב פיפיות לעשות נקמה בגוים5 הוא נה״ב [נפש הבהמית] והגוף כו׳ דהיינו שע״י הרצוא נעשה בטול רצון בחי׳ אתהפכא חשוכא לנהורא.
赞美诗篇体现了“אל的尊崇在他们喉中”这一层面，使之成为“用双刃剑向列邦施行报复”——这里的“列邦”指动物之魂（נפש הבהמית，nefesh habahamis）与身体，等等。也就是说，借着奔趋，意愿得以自我消融（ביטול רצון，bittul ratzon），达到“将黑暗转化为光明”这一层面。
赞美诗篇，即“אל的尊崇在他们喉中”，成为“用双刃剑”向“列邦”施行“报复”的力量；这里的“列邦”被指为动物之魂与身体。借着奔趋，一个人的意愿得以消融，于是“黑暗被转化为光明”——遮蔽的力量本身也转为神圣。
שזה אינו שייך רק עכשיו שיש קליפות המסתירים עד שהחשך יכסה ארץ והוא בחי׳ לבושים המלבישים ומסתירים וכמ״ש אלביש שמים קדרות6 כו׳.
这只适用于现今，因为如今有外壳（קליפות，kelipos）遮蔽，以至于“黑暗遮蔽大地”；这就是衣裳遮盖并隐藏的层面，正如经上所写：“我要以黑暗为天作衣裳”，等等。
这一切只属于现今，因为如今外壳像衣裳一样遮蔽 אלקות，正如“我要以黑暗为天作衣裳”所描述的。没有黑暗，就无物可供人挣脱。
现今的奔趋，是努力摆脱遮蔽、将黑暗转化为光明；未来时代的“新地”则截然不同，因为届时这种遮蔽将不复存在。
“将黑暗转化为光明”（以及第20段中的“将苦涩转为甘甜”）一语出自《Zohar》（זהר），描述了最高层次的事奉：在其中，对立的力量不只是被克服，而是被转化为神圣。
出处
- 1הנני עושה חדשה · Isaiah 43:19
- 2חדשה בארץ · Jeremiah 31:22
- 3החושך יכסה ארץ · Isaiah 60:2
- 4רוממות אל בגרונם · Psalms 149:6
- 5לעשות נקמה בגוים · Psalms 149:7
- 6אלביש שמים קדרות · Isaiah 50:3
18ולכן הוזהרנו בק״ש [בקריאת שמע] השמרו לכם1 פן יפתה לבבכם וסרתם כו׳ והשתחויתם פי׳ שכל קליפה המסתר׳ נק׳ אלהים אחרים ועבודת כוכבים
因此，我们在诵读示玛祷文（שמע，Shema）时受到警告：「你们要谨慎，免得你们的心受诱惑而偏离……并俯伏敬拜。」其意是：每一种具有遮蔽作用的外壳（קליפה，kelipah）都被称为「别神」和偶像崇拜；
因为如今存在遮蔽，所以《示玛》警告：「你们要谨慎，免得你们的心受诱惑……并偏离……而俯伏敬拜[别神]。」在哈西德思想的术语中，每一种具有遮蔽作用的外壳都是「别神」：凡是遮蔽ה׳显现的事物，都是一种偶像崇拜。
וההשתחואה היינו בחינת המשכה כמו ע״י השתחואה בקדושה בכריעה בברוך2 שממשיך גילוי אלקות. כך את זלעו״ז [זה לעומת זה]3 כו׳.
而俯伏的意思是引下——正如在神圣的层面，通过俯伏，在「蒙福」一词处俯身，便引下ה׳的显现。照样，「一方与另一方相对[ה׳造了它们]」，等等。
俯身意味着引下。在神圣层面，在阿米达祷文中念到「蒙福」时俯身，会引下ה׳的显现；而既然「ה׳使一方与另一方相对」，向「另一面」俯身便会把生命力引下到它那里。
《示玛》经文警告人不可「向别神俯伏」，这里被解读为：不可把生命力引入那些遮蔽ה׳显现的外壳之中。
塔木德（Berachos 12a）裁定，人应在「蒙福」处俯身，在圣名处直起身来；本篇将这种俯身视为引下的通道，并将它在外壳中的镜像视为滋养遮蔽势力的通道。
出处
- 1השמרו לכם · Deuteronomy 11:16
- 2בכריעה בברוך · Berakhot 12a:24–26
- 3את זלעו״ז · Ecclesiastes 7:14
19וזהו מארז״ל [מאמר רבותינו זכרונם לברכה] ישראל שבחוץ לארץ1 עובדי ע״ז [עבודה זרה] בטהרה הם. דהיינו כשהוא ח״ו [חס ושלום] לגמרי חוץ לארץ העליונה שהוא בחי׳ הרצון לה׳ ית׳ בחי׳ ארץ שרצתה2 כו׳
[这正是]我们蒙福的众圣贤所说的：「居住在以色列地之外的犹太人，是纯洁地崇拜偶像的人。」也就是说，当一个人， חס ושלום（但愿并非如此），完全处于「土地」之外——这里指至高的「土地」，即对 ה׳ ית׳的意愿这一层面，也就是「奔跑的土地」这一层面，等等——
塔木德说，居住在以色列地之外的犹太人「纯洁地」崇拜偶像——也就是无意间如此。阿尔特雷贝（אדמו״ר הזקן）将「土地」解读为至高的「大地」，即对 ה׳的意愿与渴望（「奔跑的大地，愿意履行其造物主的旨意」）。一个人若完全处于这片土地「之外」，便已全然失去奔向 ה׳的渴望（רצוא，ratzo）。
רק שנמשך לגמרי אחרי הבלי עוה״ז הגם שהם דברים המותרים מבחי׳ טוב שבנוגה עי״ז גורם יניקה והמשכה לבחי׳ נוגה.
而是完全被今世虚妄之事牵引——尽管这些是许可之物，源自光辉层面（נוגה，nogah）[一种可被提升至圣洁、也可能堕落的中间层面]中的善——由此，他使诺加层面得到滋养，并使流注降至这一层面。
这样的人完全被世间享乐牵引。即使这些是许可之物，源自诺加中的善——诺加是介于圣洁与不圣洁之间的外壳（קליפה，kelipah）[遮蔽神圣性的外壳]，可以被提升至圣洁，也可能堕落——若追逐这些事物只是为了自身享乐，便是在滋养诺加，而不是提升它。
一个对 ה׳毫无渴望、只为自身享乐而追逐许可之物的人，便是处于「土地之外」，并且「纯洁地崇拜偶像」，从而滋养诺加的外壳。
《Tanya》（תניא，《Likkutei Amarim》，第7章）指出，许可之物源自诺加之壳；若为了天上的旨意而使用这些事物，就能提升它们，否则便会给诺加增添生命力。这里所述的正是这一点。
出处
- 1ישראל שבחוץ לארץ · Avodah Zarah 8a:17
- 2ארץ שרצתה · Bereshit Rabbah 5:8
20וזה נקרא השתחואה והמשכה לבחי׳ אלהים אחרים כו׳ דהיינו תוס׳ [תוספת] יניקה לחיצונים. ועי״ז ועצר את השמים1 ולא יהיה מטר שלא יהיה ההמשכה בקדושה מבחי׳ שוב דשמים עליונים כו׳
这就称为向“别神”俯伏，并把流注引至“别神”的层面／方面（בחינה，bechinah）……这也就是给外在力量增添滋养。由此，“他要闭塞诸天，使雨不再降下”：圣洁中便不再有从上层诸天的回返（שוב，shov）而来的流注……
追逐世俗之物若只是为了其本身，便是“向别神俯伏”：这会给外在力量——外壳（קליפות，kelipos）——增添滋养。示玛经中的“他要闭塞诸天，使雨不再降下”，意指圣洁从上层诸天而来的回返（שוב</bdi）之流注将被阻断。
ובהיות כן צריך כ״א [כל אחד / כל אחת] לעורר בחי׳ רצוא אם ישים אליו לבו2 לאהפכא חשוכא לנהורא ומרירו למתיקו כו׳
既然如此，每个人都必须唤起奔趋（רצוא，ratzo）这一 בחינה——“若他将心归向祂”——以将黑暗转为光明、将苦涩转为甘甜……
因此，每个人都必须唤起奔趋（רצוא），将心归向 ה׳，从而把黑暗转为光明，把苦涩转为甘甜。
这就是“全心事奉祂”……，属于“地”的层面；由此而来，“我必赐下你们土地的雨水”……，这属于回返（שוב</bdi）的层面。
这就是“全心事奉祂”，是奔趋（רצוא）的“地”；作为回应而来的，是“我必赐下你们土地的雨水”，即从天而来的回返（שוב</bdi）。因此，示玛经的第二段既描述了问题，也描述了解决之道。
משא״כ לעתיד לבא דכתיב ואת רוח הטומאה5 אעביר כו׳ ולא יהיה כלל בחי׳ קליפה המסתרת גילוי אלקות וכן נאמר ולא יכנף עוד מוריך6 והיו עיניך רואות כו׳.
在未来时代并非如此；经上写道：“我必除去污秽的灵”……：届时根本不会再有任何 קליפה 遮蔽 ה׳的显现。经上还说：“你的导师不再被遮蔽，你的眼睛必看见”……
未来时代情形不同： ה׳应许“除去污秽的灵”，因此不会再有外壳（קליפה）遮蔽 ה׳的显现；“你的导师不再被遮蔽，你的眼睛必看见。”
א״כ א״צ [אין צריך / אינו צריך] כלל ענין בחי׳ הביטול של היש שזהו בחי׳ הרצוא דעכשיו לצאת מבחי׳ ההפך המנגד כו׳.
若如此，便完全不再需要使“自我实有感”（יש，yesh）自我消融（ביטול，bittul）；这正是现今奔趋（רצוא</bdi）的作用：脱离那与之相反、彼此抗衡的一方……
那么，就不再需要消融一个人的自我实有感（יש）；这正是当今的奔趋（רצוא）所做的，使人脱离与之相反的那一面。
וזהו הנני עושה חדשה בארץ. פי׳ שלא יהיה כמו עכשיו בחי׳ רצוא ואתעדל״ת [ואתערותא דלתתא] שעי״ז יהיה ההמשכה שאז כיון שיהיה הגילוי למטה כמו למעלה א״כ אין שייך רצוא כו׳
这就是“看哪，我在地上造一件新事”。也就是说，届时不再像现在这样有奔趋（רצואאתערותא דלתתא，isarusa dilesata），借此才有流注的引下；因为那时下界的显现既将如同上界，奔趋便不再适用……
这就是“地上的新事”：“地”不再具有这种奔趋。如今，流注的引下有赖于我们的奔趋，即由下而起的激发；那时，由于 ה׳在下界的显现将如同在上界一样明显，便再没有什么需要“奔向”的了。
(ובזה י״ל [יש לומר] מ״ש כי ההרים ימושו7 כו׳ כי הר היינו בחי׳ רצוא כנודע מענין לא כאברהם שקראו הר8 כו׳ ואז יתבטל בחי׳ זו כיון שגם למטה יהיה הגילוי ממש עין בעין יראו9 כו׳)
（由此或可解释经上所说：“山岭必迁移”……，因为“山”是奔趋的 בחינה；这可从“不同于亚伯拉罕（אברהם），他称之为山”一事得知……。届时，这一层面将消退，因为下界也会有真实的显现——“他们要眼对眼看见”……。）
括号中的话解释了“山岭必迁移”。“山”代表奔趋（רצוא），即向上攀升；塔木德说，亚伯拉罕（אברהם）称圣殿所在之处为“山”。当下界也能“眼对眼”看见 ה׳时，这种向上攀升就不再需要了。
וע״כ אמר שיהיה אז בחי׳ השמים החדשים והארץ החדשה אשר אני עושה10 אני דוקא דהיינו מצד אתעדל״ע [אתערותא דלעילא] בלבד ולא מצד אתעדל״ת [אתערותא דלתתא] כלל כי א״צ [אין צריך / אינו צריך] אתעדל״ת [אתערותא דלתתא] רק לברר ולהפך מחשוכא לנהורא כנ״ל
因此，经上说届时将有“我所造的新天新地”——这里特意说“我”，也就是说，这完全出于由上而来的激发（אתערותא דלעילא，isarusa dileila），而非出于任何由下而起的激发；因为由下而起的激发只是为了炼净世界，并将黑暗转为光明，如上所述。
所以 ה׳说：“我所造的新天新地”——是“我”亲自造的，唯独出于由上的激发。由下而起的激发只为炼净世界、使黑暗转为光明。
אבל לע״ל [לעתיד לבוא] שא״צ [שאין צריך / שאינו צריך] לזה יהי׳ [יהיה] בחי׳ אתעדל״ע [אתערותא דלעילא] לבד ע״כ אמר אשר אני עושה
但在未来时代，当这一点已不再需要时，就只有由上而来的激发（אתערותא דלעילא，isarusa dileila）。因此，祂说：“我所造的”。
在未来时代，不再有黑暗需要转化，一切都将单单从上而来；因此说“我所造的”。
והיינו שקורא אותן בשם שמים חדשים וארץ חדשה. פי׳ שבאים בבחי׳ גילוי מלמעלה למטה מצד עצמות המאציל אשר לא היה עדיין בחי׳ כזו בבחי׳ גילוי בראשית ההשתלשלות.
这就是祂称它们为“新天”和“新地”的原因。也就是说，它们作为一种启示，从上而下而来，源自流出者本身的本质；这种层面在逐级下降的世界链条（השתלשלות，hishtalshelus）开始时，尚未以启示的状态显现过。
因此，它们被称为“新天”和“新地”：这启示源自 ה׳本身的本质，也就是“流出者”本身；即使在世界链条的起始处，这一层面也从未显现过。
כמו דכתיב ביום עשות11 ה׳ אלקים ארץ ושמים ענין אלקים זה היינו בחי׳ הצמצום וההסתר.
正如经文所说：“在 הוי׳（Havayah） אלקים（Elokim）造地与天之日”；这里的“אלקים”指收缩（צמצום，tzimtzum）与遮蔽这一层面。
与此相对，现今的天地正如《创世记》2:4所说，是由“ ה׳ אלקים”造的；“אלקים”之名代表צמצום——收缩与遮蔽。
ששמים וארץ דעכשיו נמשכו על ידי שם אלקים כמ״ש בראשית ברא אלקים12 כו׳ וע״י ארץ שהוא בחי׳ רצוא נמתק הדין והצמצום דשם אלקים המעלים והמסתיר.
因为现今的天地是经由אלקים引出的，正如经文所说：“起初，אלקים创造……”；而通过“地”这一代表向上奔赴（רצוא，ratzo）的层面，אלקים那遮蔽、隐藏的审判与צמצום便得以化解，转为甘甜。
现今的世界是通过אלקים而形成的（“起初，אלקים创造”）。“地”所代表的向上奔赴，正是使אלקים的审判与遮蔽得以缓和——字面上说，是“变得甘甜”——的途径。
如今，由于仍有遮蔽，从“天”而来的流注取决于我们的奔趋（רצוא）；将来，遮蔽不复存在，“新天新地”将单单源自 ה׳的本质，由上而来的激发成就；这与现今世界藉具收缩作用的 אלקים（Elokim）形成不同。
“缓和严厉审判”（המתקת הדינים，hamtakas hadinim）是卡巴拉术语，指将限制性的克制（גבורה，Gevurah）之力与其根源结合，从而使之柔和；此处，灵魂的奔趋（רצוא）完成这一作用，进而导向 אלקים与 ה׳的结合，正如下一段所述。
出处
- 1ועצר את השמים · Deuteronomy 11:17
- 2אם ישים אליו לבו · Job 34:14
- 3ולעבדו בכל לבבכם · Deuteronomy 11:13
- 4ונתתי מטר ארצכם · Deuteronomy 11:14
- 5ואת רוח הטומאה · Zechariah 13:2
- 6ולא יכנף עוד מוריך · Isaiah 30:20
- 7כי ההרים ימושו · Isaiah 54:10
- 8לא כאברהם שקראו הר · Pesachim 88a:4
- 9עין בעין יראו · Isaiah 52:8
- 10השמים החדשים והארץ החדשה אשר אני עושה · Isaiah 66:22
- 11ביום עשות ה׳ אלקים · Genesis 2:4
- 12בראשית ברא אלקים · Genesis 1:1
21וזהו ביום עשות1 ה׳ אלקים שנכלל אלקים זה בהוי״ה וזהו פי׳ עשות ה׳ אלקים. היינו יחוד והתכללות שמות אלו יחד.
这就是[「在 הוי׳（Havayah）אלקים（Elokim）造作的日子」的含义]：这个 אלקים被吸纳于 ה׳之中。这就是「ה׳ אלקים造作」的含义——这两个名称彼此结合并相互融摄。
经文中「ה׳ אלקים」并列，表明 אלקים（代表收缩）被吸纳于 ה׳（代表无限）之中。因此，「ה׳ אלקים造作」指这两个名称的结合与融合。
וכ״ז [וכל זה] הוא ע״י ארץ ושמים בחי׳ רו״ש [רצוא ושוב]. אך צ״ל ארץ קדמה דוקא בחי׳ רצוא תחלה.
这一切都是藉着「地」与「天」——奔趋与回返（רו״ש，ratzo v'shov）而成；但必须先有「地」，也就是先有奔趋这一层面。
这结合是通过「地」与「天」，即奔趋与回返而实现的；而在现今的次序中，必须先有「地」，正如经文所说：「地与天。」
אבל לעתיד שיהיו שמים חדשים וארץ חדשה הוא בחי׳ אשר אני עושה ולא ע״י צמצומים דשם אלקים
但在未来，当有新的诸天和新的大地时，这属于「我所造」这一层面，并非通过 אלקים的诸般收缩（צמצום，tzimtzum）。
在未来，新的诸天和新的大地将是「我所造」，不经 אלקים的诸般收缩。
ואז יהיו שמים קודם כי א״צ [אין צריך / אינו צריך] לבחי׳ קדימת הרצוא כו׳ וזהו ויצא כברק חצו2 שהוא בחי׳ גילוי מלמעלה למטה:
那时，将是诸天在先，因为不需要先有奔趋，等等。这就是[「他的箭如闪电射出」的含义]，属于由上而下的显现。
因此，「天」将居于先，因为不再需要先有奔趋。撒迦利亚所说「他的箭如闪电射出」，描述的正是这种由上而下、如闪电般显现的情形。
如今，אלקים与 ה׳的结合是通过先奔趋、再回返而实现的，也就是地在天之前；而在未来，显现将直接由上而来，天在地之前。
本篇所对比的两节经文，其次序不同：创世记2:4说「地与天」（现今的次序，先有奔趋）；以赛亚书66:22说「新的诸天和新的大地」（未来的次序，先有由上而来的显现）。
出处
- 1ביום עשות ה׳ אלקים · Genesis 2:4
- 2ויצא כברק חצו · Zechariah 9:14
神圣流注中的 רצוא与שוב ¶22–26
22אך הנה צריך להבין בענין השמים החדשים וארץ החדשה
然而，我们必须明白新天新地这一事。
Alter Rebbe对maamar所引经文本身提出一个难题。
דאם הם באים רק בבחי׳ אתעדל״ע [אתערותא דלעילא] לבד שזהו פי׳ אשר אני עושה1 כו׳ א״כ איך יתכן בזה בחי׳ ארץ בחי׳ רצוא מלשון רץ כנ״ל
如果它们只是凭借由上而来的激发（אתערותא דלעילא，isarusa dileila）而来，这就是“我所造的”等语所指，那么其中怎会有[某一层面的]“地”——即奔向上方（רצוא，ratzo）这一层面？正如上文所解释的，רצוא之名源于“奔跑”（רץ，ratz）。
据说，新天新地纯粹来自由上而来的激发；这就是“我所造的”一语的含义。若是如此，未来怎么还会有“地”呢？因为“地”意味着奔向上方（רצוא，ratzo），也就是受造物向上奔向ה׳。
(והרי לעתיד לא שייך בחי׳ רצוא כלל אפי׳ [אפילו] מלמטה כמשנת״ל [כמו שנתבאר לעיל]. וכ״ש [וכל שכן] לכאורה דלא שייך בחי׳ זו בהגילוי שמלמעלה שהוא בחי׳ אשר אני עושה).
（因为在未来，完全不适用奔向上方（רצוא）这一层面，即使是从下方而来的也是如此，正如上文所解释的；更何况，看来这一层面不适用于来自上方的显现，因为那正是“我所造的”这一层面。）
括号中的话进一步提出疑问：刚才已经说明，在未来，即使是下方的受造物也不会有奔向上方（רצוא）；那么，奔向上方当然更不可能存在于来自上方、源自ה׳的显现之中。
ולמה אמר והארץ החדשה אשר אני עושה לא היה לו להזכיר רק בחי׳ שמים לבד.
那么，为何说“以及我所造的新地”呢？只提及“天”这一层面就够了。
那么，经文为何提到“我所造的新地”，而不只提到新天呢？
אך הענין הוא דגם בבחי׳ אתעדל״ע [אתערותא דלעילא] בלבד יש ב׳ מדרגות הללו דרו״ש [דרצוא ושוב] רק שהשמים קדמו לארץ.
然而，事情的解释是：即使仅有由上而来的激发，其中也有奔向上方（רצוא）与返回（שוב，shov）这两个层面，只是天先于地。
简要的回答是：即使一种流注纯粹来自上方，其中也有两种运动——奔向上方（רצוא）与返回（שוב）；只不过在这种情形下，“天”先于“地”。接下来的段落会解释其中的道理。
本段提出疑问：纯粹来自神圣一方的显现，怎么会包含“地”（奔向上方，רצוא）？简要的回答是：即使在ה׳自身的流注中，也有奔向上方与返回（שוב）这两种运动，只是次序相反。
出处
- 1אשר אני עושה · Isaiah 66:22
23ולהבין איך יתכן בחי׳ רצוא בעצמות המאציל מאחר שאין דבר מסתיר לפניו כלל.
要理解：既然在祂面前全无任何事物遮蔽，那么在流出者的本体中，怎么会有奔腾趋向（רצוא，ratzo）这一层面？
此前，奔腾趋向被描述为受造物渴望脱离遮蔽。可是，在 ה׳ 自己的本体中，既没有任何事物遮蔽任何东西，怎么会有类似的情形呢？
הנה יובן עד״מ שאנו רואים בחי׳ רו״ש [רצוא ושוב] בגוף האדם הגשמי ברוח החיים אשר בקרבו שדופק בלבו ונק׳ בזוהר דפיקו דלבא שהחיות שבלב הוא בא בנשימה דוקא רו״ש [רצוא ושוב] בהתפשטות והסתלקות
可以通过一个比喻来理解。我们看到，在有形的人体中，里面的生命气息在心中跳动；《Zohar》（זהר）称之为“心跳”（דפיקו דלבא，defiku deliba）。心中的生命力，正是通过呼吸而来——舒展与收摄，也就是奔腾趋向与返回（רצוא ושוב），
这是一个来自人体的比喻：心中的生命气息有节律地搏动；《Zohar》称之为“心跳”。心中的活力如同呼吸一般运作——舒展又收摄，这就是奔腾趋向与返回。
וכן חוזר חלילה שמתפשט וחוזר ומסתלק וחוזר ומתפשט כדפק שביד שהחיות נמשך ומתפשט וחוזר ומסתלק וחוזר ומתפשט.
如此反复不已：舒展开来，又再次收摄，随后又舒展开来；这就像手上的脉搏，生命力被引出并舒展开来，接着再次收摄，然后又舒展开来。
手腕上的脉搏显出同样的节律：生命力扩展开来，收回去，又再次扩展开来，不断循环。
וכן הוא ממש בדפיקו דלבא1 שהוא ענין התפשטות והסתלקות והתפשטות של רוח החיים שבלב והיינו ממש כמו בחי׳ רו״ש [רצוא ושוב].
心跳也正是如此：它是心中生命气息的舒展、收摄与再次舒展；这恰恰就是奔腾趋向与返回这一层面。
心跳正是生命气息舒展与收摄的节律，与奔腾趋向和返回完全相应。
ונמצא רו״ש [רצוא ושוב] כזה הוא הכל בגוף האדם עצמו עדיין ולא מזולתו אליו (ור״ל [ורוצה לומר] שרו״ש [שרצוא ושוב] זה2 הוא כענין המשכת חיות הנפש בהגוף שסדר המשכה זו הוא ע״י התפשטות והסתלקות כו׳ שזהו בחי׳ רו״ש [רצוא ושוב])
因此，这样的奔腾趋向与返回仍完全发生在人的身体自身之内，而不是由别的东西朝向它（也就是说，这种奔腾趋向与返回，如同灵魂的生命力被引入身体；这种引入的次序是通过舒展与收摄等等，这就是奔腾趋向与返回这一层面）。
关键在于，这种奔腾趋向与返回完全发生在身体自身之内；没有任何外在之物阻挡生命力或将它牵引离开。这只是灵魂的活力流入身体的方式——通过舒展与收摄。
וגם הנה יובן עוד במשל זה שבדפיקו דלבא שאין הרצוא קודם לשוב אלא אדרבה השוב קודם לרצוא
此外，从这个比喻还可以进一步理解：在心跳中，返回并非在奔腾趋向之前；恰恰相反，返回先于奔腾趋向。
这个比喻还表明第二点：在心跳中，返回先于奔腾趋向。
כנראה בחוש שבראשונה הוא ההתפשטות והמשכת החיות בלב שזהו כמו בחי׳ שוב המשכת האור בהכלי. ואמנם תכף ומיד חוזר ומסתלק והוא בחי׳ רצוא והסתלקות האור מהכלי וחוזר ומתיישב וכן חוזר חלילה.
正如感官所明显察觉的，首先是生命力在心中舒展并被引入，这好比返回，即光被引入器皿。然而，它随即再次收摄；这就是奔腾趋向，也就是光从器皿中收回。之后它又安定下来，如此反复不已。
任何人都能感觉到，生命力首先在心中舒展开来，这好比返回，即光进入器皿；它随即又收摄，这好比奔腾趋向，即光离开器皿；然后它再次安定下来，周而复始。
וכדמיון הנשימה מהבל הפה שבתחלה יתפשט ההבל והרוח ומיד יחזור בחזרה וחוזר ומתפשט. וכדוגמא הזאת יובן למשכיל למעלה בבחי׳ רצוא ושוב3 שמלמעלה למטה
这也好比口中的气息：起初，气息和气流向外舒展，随即又返回，再次舒展开来。依照这个比喻，有心领会的人便能理解上方从上而下的奔腾趋向与返回。
呼吸也与此相似：气息先向外呼出，然后返回，再次呼出。由此，有心领会的读者便能理解从上而下的流动中，奔腾趋向与返回的情形。
(ולא בבחי׳ רו״ש [רצוא ושוב] שוהחיות רצוא ושוב של הנבראי׳ [הנבראים] כו׳. כ״א אדרבה ג״כ בהשפעה עליונה של א״ס ב״ה בכלים ועולמות.
（这并非[仅]指受造物的“活物（החיות，chayos）奔走而复返”所体现的奔趋（רצוא，ratzo）与回返（שוב，shov），等等；恰恰相反，在无限者（אין סוף，Ein Sof），愿祂受称颂，流入器皿与诸世界的上层流注中，也同样有此情形。）
这是一个括号中的补充说明：奔趋与回返不仅存在于受造物之中，例如先知以西结（יחזקאל）异象中的活物；在无限者（אין סוף）流入器皿（即流溢属性（ספירות，Sefiros））与诸世界的流注中，也同样存在。
וגם אפי׳ [אפילו] ממש בראשית מראשית ההמשכה מא״ס ב״ה להתלבש בשרש בחי׳ הכלים שהן שרש כל העולמות עליונים ותחתונים שייך ג״כ רצוא ושוב שהוא הסתלקות והתפשטות.
甚至就在起初——就在从无限者（אין סוף，愿祂受称颂）引出流注、使之披覆于器皿的根源层面的最初阶段；器皿的根源乃是一切上界与下界世界的根源——也同样适用奔趋与回返（רצוא ושוב），也就是退隐与扩展。
甚至在最初阶段，当无限之光被引出以披覆于器皿的根源——一切世界的源头——时，也有退隐与扩展。
כי מיד שנמשך ומתפשט צ״ל הסתלקות שאל״כ [שאם לא כן] יתבטלו הכלים מהיות בחי׳ כלים כו׳ רק שההתפשטות הוא קודם. והוא כמו בחי׳ השוב ואח״כ הוא בחי׳ הסתלקות ורצוא וכן חוזר חלילה. ועמ״ש במ״א ע״פ ויקחו לי תרומה45 כו׳)
因为光一经引出并扩展，就必须退隐；否则，器皿便会失去作为器皿的性质，等等。只是扩展先发生。这相当于回返（שוב）这一层面；随后才是退隐与奔趋（רצוא）这一层面，如此反复循环。另请参看别处关于经文“他们要为我取供物”的阐释，等等。）
原因是：若光不断扩展而不退隐，器皿便会被淹没，以至不再具有器皿的性质。因此，流注必须有节律地起伏。不过，扩展先发生（回返），然后才是退隐（奔趋）。关于“他们要为我取供物”这节经文，阿尔特雷贝另有一篇论述，可参看其中的阐释。
דשייך ג״כ בחי׳ רצוא. רק שהתפשטות האור קודם לבא ואח״כ מיד חוזר ומסתלק וחוזר ומתפשט.
也同样有奔趋这一层面（רצוא）；只不过，光的扩展先发生，随后便立即再次退隐，又再次扩展。
这里回到主句：从上而来的流注中也有奔趋；只是那里光的扩展先发生，随后便立即退隐，又再次扩展。
וזהו ענין קול דודי דופק6 שהקול וההמשכה מלמעלה למטה הוא ג״כ כמו בחי׳ הדפק הנ״ל.
这就是“我良人的声音叩门”（דופק，dofek）的含义：声音以及从上而下的流注，也如上文所说的脉搏（דופק）一般。
这就是《雅歌》中“我良人的声音叩门”（דופק）的含义：从上方流到我们这里的神圣“声音”，也像心跳一样有节律地脉动。
本段借心跳与呼吸作比喻，说明奔腾趋向与返回也存在于神圣流动本身之中，表现为舒展与收摄的脉动，使器皿得以保持完整——并且舒展、也就是返回，先发生。
这里的收摄，并非像当今世界的诸外壳（קליפות，kelipos）那样由外部施加的遮蔽；它是内在的节律，使无限之光能够安住于有限的器皿中，而不使它们消融。
出处
- 1הוא ממש בדפיקו דלבא · נתבאר בלקו״ת פ׳ פקודי ה, ד ואילך ובביאור שם ז, ד ובכ״מ.
- 2ור״ל שרו״ש זה · ראה לקו״ת פ׳ חקת סה, א.
- 3רצוא ושוב · Ezekiel 1:14
- 4ועמ״ש במ״א ע״פ ויקחו לי תרומה · ראה אוה״ת תרומה ע׳ א׳שסח ואילך.
- 5ויקחו לי תרומה · Exodus 25:2
- 6קול דודי דופק · Song of Songs 5:2
24ונק׳ זה בע״ח [בעץ חיים]1 בשם מטי ולא מטי2 שהאור מטי ומתפשט וחוזר ומסתלק ולא מטי. שבחי׳ מטי הוא בחי׳ ההתפשטות קודם לבחי׳ לא מטי. והכל בבחי׳ אלקות עצמו.
《Etz Chaim》（עץ חיים）称之为“抵达而未抵达”（מטי ולא מטי，mati velo mati）：光抵达并扩展，随后又退去，不再抵达。“抵达”这一层面，即扩展，先于“未抵达”这一层面。这一切都发生在אלקות本身之内。
《Etz Chaim》（עץ חיים）是拉比哈伊姆·维塔尔（רבי חיים ויטאל）记录阿里扎尔（האריז״ל）教导的著作；在第七门（שער מטי ולא מטי，Sha’ar Mati VeLo Mati）中，它将这种脉动称为“抵达而未抵达”：光抵达器皿，随后退去，不再抵达。“抵达”先发生。这一切都在אלקות本身之内进行，并非通过任何外在的遮蔽。
וזהו כי ה׳ אלקיך אש אוכלה הוא.34 ענין דמיון שפע האלקות לאש. הוא מפני שהאש טבעו בבחי׳ הסתלקות אחר ההתפשטות כדמיון דפיקו דלבא.
这就是[“因为 ה׳（Havayah），即你的 אלקים（Elokim），乃是吞噬之火”]的含义。אלקות之流之所以被比作火，是因为火的性质是在扩展之后收敛退去，如同心脏的搏动。
这就是《托拉》称 ה׳为“吞噬之火”的原因。火的性质是先向外燃盛，然后又收敛退回——它闪烁不定——如同心脏的搏动，因此是描绘אלקות之流的恰当意象。
卡巴拉所说的“抵达而未抵达”，以及以火来描绘 ה׳，都表达了אלקות本身之内扩展与退去的脉动。
在其他 חסידות（Chassidus）的论述中，火向上趋归其源头的牵引，是灵魂奔向（רצוא，ratzo）的范型；此处的重点则是火焰的节律：先向外燃盛，然后才退去，正与“抵达”先于“未抵达”相合。
出处
- 1ונק׳ זה בע״ח · שער מטי ולא מטי. וראה לקו״ת פ׳ מסעי צה, ג. סה״מ תרס״ו ע׳ מג ואילך.
- 2מטי ולא מטי · Sefer Etz Chaim 7:1–3
- 3כי ה׳ אלקיך אש אוכלה הוא · ואתחנן ד, כד.
- 4כי ה׳ אלקיך אש אוכלה הוא · Deuteronomy 4:24
25וזהו ענין השמים החדשים והארץ החדשה. שהוא בחי׳ ההמשכה העליונה אשר נמשך באתעדל״ע [באתערותא דלעילא] לבד בזה יש ג״כ בחי׳ שמים וארץ.
这就是“新天新地”的含义：上层引下这一层面（בחינה，bechinah），乃是仅由上而来的激发（אתערותא דלעילא，isarusa dileila）所引下；其中也同样有天与地的 בחינה。
这解答了第22段提出的问题：纯由上而来引下的新天新地，也包含“天”与“地”。
ההמשכה בחי׳ מטי נק׳ שמים ובחי׳ ההסתלקות האור מהכלי הנק׳ לא מטי זהו בחי׳ ארץ מל׳ רצוא.
引下这一 בחינה，也就是“抵达”这一层面，称为“天”；光从器皿中撤出的 בחינה，即“未抵达”这一层面，称为“地”，其义为向上奔返（רצוא，ratzo）。
在 ה׳自身的流注中，光引入器皿而“抵达”，这就是“天”；光从器皿中撤出而“未抵达”，这就是“地”——也就是向上奔返。
在未来纯粹神圣的流注中，“天”是光抵达器皿，“地”则是光从器皿中撤出。
26ולכן כאן קדם שמים לארץ בהיות בחי׳ מטי קדם לבחי׳ לא מטי. משא״כ ברצוא ושוב דנבראים צ״ל תחלה ארץ בחי׳ רצוא ואח״כ שמים בחי׳ שוב. וכמ״ש והחיות רו״ש [רצוא ושוב]1 וכתיב ביום עשות כו׳ ארץ ושמים2 כנ״ל.
因此，这里“天”先于“地”，因为“达到”的层面先于“未达到”的层面。受造物的奔趋（רצוא，ratzo）与返回（שוב，shov）则不同：那里必须先有“地”，即奔趋的层面，随后才是“天”，即返回的层面——正如经文所说：“活物（חיות，chayos）奔走往返”；又写道：“在[ה׳ אלקים]造……的日子”，“地和天”，如上所述。
这就是经文说“新天新地”而将“天”置于前的原因：在神圣的脉动中，达到先于未达到。相反，在受造物中，רצוא居先——“活物（חיות）奔走往返”，以及“地和天”——如上所述。
词语的次序反映了其根源：在神圣流动中，天（扩展）先于地（收缩）；在受造物中，地（רצוא）先于天（שוב）。
出处
- 1והחיות רו״ש · Ezekiel 1:14
- 2ביום עשות כו׳ ארץ ושמים · Genesis 2:4
“你的后裔和你的名必如此长存” ¶27–28
27וזהו ענין כאשר השמים החדשי׳ [החדשים] והארץ החדשה כו׳ עומדים לפני. לפני דייקא דהיינו בבחי׳ הפנימיו׳ ועצמיות מה שאין אתעדל״ת [אתערותא דלתתא] מגעת לשם כלל. כן יעמוד זרעכם ושמכם.1
这就是“因为新天与新地”……“立在我面前”的含义：“在我面前”（לפני，lefanai）——这里特意说“在我面前”，也就是说，在内在层面（פנימיות，pnimiyus）与本质这一层面；由下而起的激发（אתערותא דלתתא，isarusa dilesata）全然无法达到那里。“你们的种子和你们的名也必照样立定。”
经文接着说，新天新地“立在我面前”。Lefanai（“在我面前”）与表示“内在”的词 פנים（penim）同根，因此指向 ה׳ 最内在的本质；那是人的任何激发都无法达到的层面。然而，经文又说：“你们的种子和你们的名也必照样立定。”
פי׳ זרעכם ושמכם הוא בחי׳ אתעדל״ת [אתערותא דלתתא] וההמשכה הנמשך ע״י אתעדל״ת [אתערותא דלתתא]. כי הנה המצות נק׳ בשם זריעה כמ״ש זורע צדקות.2 ועי״ז מצמיח ישועות בגילוי אלקות מבחי׳ ש״ע [ש״ע (370)] נהורין כו׳.
其含义是：“你们的种子和你们的名”指由下而起的激发这一层面，以及借由 אתערותא דלתתא 所引下的流注。因为诫命（מצות，mitzvos）被称为“播种”，正如经上所说：“祂播种义行（צדקות，tzedakos）”；借此，“使拯救萌发”，带来从三百七十道光明这一层次而来的 ה׳之显现，等等。
“你们的种子和你们的名”代表由下而起的激发，以及它所引下的事物。诫命被称为“播种”，如同舍玛祷文之前的祝福中所说，ה׳“播种义行，使拯救萌发”：正如种子一样，诫命结出的果实远远超越种子本身，带来来自“三百七十道光明”的显现（三百七十道光明是《光辉之书》中的术语，指极高层次的 ה׳之光）。
ושמכם הוא בחי׳ קבלת עומ״ש [עול מלכות שמים] ויעש דוד שם.3
“你们的名”指接受约束（קבלת עול，kabbalas ol），也就是接受天国王权之轭这一层面，[如同]“大卫（דוד）建立了名声”。
“你们的名”指接受天国王权之轭，也就是接受约束（קבלת עול），如同“大卫建立了名声”——显然，大卫因战功而声名远扬；在这里，大卫是王权的典范。
经文的后半段应许说，“你们的种子和你们的名”——以色列的诫命以及接受 ה׳之轭——即由下而起的激发，也将“立在我面前”。
种子的意象暗示，生长出来的远远超过所播下的：下界中微小的诫命行为带来“拯救”，显现出远远超越这些行为本身的层次。
出处
- 1כן יעמוד זרעכם ושמכם · Isaiah 66:22
- 2
- 3ויעש דוד שם · II Samuel 8:13
28והנה כבר מבואר שבחי׳ שמים וארץ החדשים הוא גילוי מבחי׳ שאין אתעדל״ת [אתערותא דלתתא] מגעת לשם כלל שגילוי זה יהי׳ [יהיה] לע״ל [לעתיד לבוא].
现在，已经阐明，新天新地这一层面，是从一个下而起的激发（אתערותא דלתתא，isarusa dilesata）根本无法达到的层面而来的显现；这一显现将在未来时代实现。
Alter Rebbe重申：新天新地是未来的一种显现，源自任何下而起的激发都无法达到的层面。
וא״כ סד״א [סלקא דעתך אמינא] שההמשכה שע״י אתעדל״ת [אתערותא דלתתא] בתומ״צ [בתורה ומצות] בבחי׳ ארץ ושמים שלנו רו״ש [רצוא ושוב] תהי׳ [תהיה] בטילה לגמרי מחמת גילוי העצום ההוא שמבחי׳ אשר אני עושה.
既然如此，人们或许会以为：通过在妥拉与诫命（מצות，mitzvos）中的下而起的激发所引下的流注——即我们“地与天”的层面，趋赴与回转（רצוא ושוב，ratzo v'shov）——将因那来自“我所造的”这一层面的巨大显现而完全处于自我消融（ביטול，bittul）的状态。
人们或许会得出这样的结论：我们当下的事奉——妥拉与诫命，以及由我们带来的“地与天”、趋赴与回转——在那压倒性的显现面前会被淹没，从而失去一切意义。
לזה אמר כן יעמוד זרעכם ושמכם.1 שגם בחי׳ זו דאתעדל״ת [דאתערותא דלתתא] יתעלה להיות עומדים לפני בבחי׳ הפנימית ממש כמו בחי׳ שמים החדשים וארץ החדשה כו׳.
为此，祂说：“你们的后裔和你们的名也必如此存立”：下而起的激发这一层面也将被提升，达到“站在我面前”的境地，真正处于最内在的层面，正如新天新地这一层面，等等。
经文作答说：“你们的后裔和你们的名也必如此存立。”我们下而起的激发本身也将被提升，达到“站在我面前”的境地，处于最内在的层面，正如新天新地一样。
וכמ״ש הנה ישכיל עבדי2 ירום ונשא וגבה מאד דהיינו עבדי הוא בחי׳ אתעדל״ת [אתערותא דלתתא] בחי׳ לעבדה ולשמרה3 כו׳. הנה בחי׳ זו ממש תתעלה בעילוי אחר עילוי עד כי גבה מאד:
正如经上所说：“看哪，我的仆人必亨通，必升高、被高举，并且极其崇高。”也就是说，“我的仆人”指下而起的激发这一层面，即“耕作它并看守它”这一层面，等等。正是这一层面本身，将经历一次又一次的提升，直到“极其崇高”。
以赛亚所说的“我的仆人必亨通……并且极其崇高”表达的也是同一含义：“我的仆人”指下而起的激发之事奉，如同亚当（אדם הראשון，Adam HaRishon）受命“耕作它并看守它”。这一事奉将从一个层次升至另一个层次，直到达到“极其崇高”。
这篇讲章（מאמר，maamar）最后指出，以色列自身的事奉不会被未来从上而来的显现所遮蔽；它也将被提升，得以立于 ה׳内在的临在之中。
结尾使这篇讲章首尾呼应：妥拉和以色列——天与地正是为他们而受造（第1段）——就是将与新天新地一同永远存立的“后裔和名”。
出处
- 1כן יעמוד זרעכם ושמכם · Isaiah 66:22
- 2הנה ישכיל עבדי · Isaiah 52:13
- 3לעבדה ולשמרה · Genesis 2:15
完成这篇玛玛尔了吗？
标记为已学；这将计入本周和本年度的西尤姆。
在阿沃达中
人必须通过诵读赞颂诗篇和 שמע祷文时的沉思，激起对 ה׳ 自身的渴慕，超越世界中的一切，从而克服动物之魂的隐藏。此后，这份渴慕必须“回返”，进入妥拉的研习和实际践行诫命之中；人活在身体里，是为了它们。若有人追求许可的享受，只为享受本身，对 ה׳ 毫无渴慕，他便是“在地之外”，并滋养外壳（קליפה，kelipah）。如今，这项借由由下而起的激发而完成的事奉，本身也将永远立在 ה׳ 面前。
讨论问题
- 为何物质的天与地必须在妥拉和以色列中各有属灵对应？它们分别是什么？
- ה׳作为“君王”与“独一者”的区别，如何塑造 שמע祷文中的爱？
- 为何祈祷中的 רצוא只是为 שוב作准备？“你违着自己的意愿而活”如何表达这一点？
- 如果 רצוא属于受造物挣脱隐藏的状态，那么 ה׳自身的流注中为何也有 רצוא？心跳和火焰说明了什么？
- 为何经文在未来把天置于地之前？“你的后裔和你的名必如此长存”对我们如今的事奉作出了什么应许？