מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה ונהרות…

Marei mekomos

1. 1

   On the words

   מים רבים

   How it connects

   The note identifies an early transcript of this same maamar, recorded by R. Pinchas Reizes and headed as delivered on Parshas Noach in Shklov, dated 5568 (1807).our note

   Where the note points

   Sefer HaMaamarim — Hanachos HaRap (transcripts by R. Pinchas Reizes of the Alter Rebbe’s maamarim)ספר המאמרים הנחות הר״פ

   p. 69, headed “Parshas Noach, Shklov”; the explanation there, p. 58; maamar of the year 5568

   Our explanationIt lets the reader compare the wording as first taken down; the notes below cite its variant readings.

   Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   Maamarei Admur HaZaken 5568מאמרי אדמו״ר הזקן תקס״ח

   vol. 2, p. 925, note 2 (the list of maamarim of 5568)

   Our explanationThe note points to the list of the Alter Rebbe’s maamarim of 5568, which places this discourse within that year’s teachings.

   Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   Or HaTorah, by the Tzemach Tzedekאור התורה

   Bereishis, vol. 3, 609a

   Our explanationThe Tzemach Tzedek printed this maamar there, taken from Likkutei Torah L’Gimmel Parshiyos with changes, together with his own glosses and explanation of it.

   Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   Likkutei Torah L’Gimmel Parshiyosלקוטי תורה לג׳ פרשיות

   as the source of the version printed in Or HaTorah, Bereishis vol. 3, 609a

   Our explanationThe note says the version of this maamar in Or HaTorah comes from Likkutei Torah L’Gimmel Parshiyos, with changes; that collection preserves another text of the same discourse.

   Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   Source notes (tziyunim) of the Lubavitcher Rebbeציונים לכבוד קדושת אדמו״ר

   above, in the Rebbe’s source notes

   Our explanationThe note refers the reader to the Rebbe’s own source notes for this maamar, printed earlier in the Kehot edition.

   Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   Maamarei Admur HaEmtzai, by the Mitteler Rebbeמאמרי אדמו״ר האמצעי

   Bereishis, p. 100, maamar beginning “Eileh toldos Noach”

   Our explanationA maamar of the Mitteler Rebbe on “These are the generations of Noach” that develops the same themes as this maamar as a whole.

   Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   The Rebbe’s maamar “Mayim Rabim” (5738)ד״ה מים רבים תשל״ח

   A maamar of the Rebbe, 5738

   Our explanationThe Rebbe’s maamar on the same verse, which explains this maamar at length; the next note quotes its reading of the phrase “preoccupations of earning a livelihood.”

   Find it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   The Rebbe’s maamar “כה אמר ה' השמים כסאי” (5741)ד״ה כה אמר ה׳ השמים כסאי תשמ״א

   A maamar of the Rebbe, 5741

   Our explanationListed among the Rebbe’s maamarim that discuss the ideas of this maamar as a whole.

   Find it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   The Rebbe’s maamar “כי ידעתיו” (5736)ד״ה כי ידעתיו תשל״ו

   A maamar of the Rebbe, 5736

   Our explanationAnother of the Rebbe’s maamarim on this theme; a later note (8:20) quotes its explanation of what the “servitude” of livelihood means.

   Find it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   Sefer HaMaamarim 5639, by the Rebbe Maharashספר המאמרים תרל״ט

   vol. 2, p. 524, maamar beginning “Ashreichem Yisrael”

   Our explanationThe note says several matters of this maamar are explained in that maamar of the Rebbe Maharash.

   Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   Manuscript 1110 (a gloss on Torah Ohr in the hand of the Rebbe Rayatz)בבוך 1110, הגהה בגוכתי״ק אדמו״ר הריי״צ

   dated Thursday, 29 Tishrei 5673

   Our explanationA handwritten summary of this maamar by the Rebbe Rayatz: the waters of livelihood do not extinguish the hidden love; the Flood came to purify; the animal soul’s root is higher; prayer lifts the preoccupations of livelihood; and “the wealth of his house” is the wisdom of Torah and the reasons of the mitzvos, which are scorned beside the practical mitzvos themselves, the inner will of G‑d.

   Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   Likkutei Sichosלקוטי שיחות

   by the Rebbe · vol. 20, p. 276

   The Rebbe’s edited talks on the parsha and the festivals, with his notes.

   Find it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   The Rebbe Maharash’s maamar “אשריכם ישראל” (5639)ד״ה אשריכם ישראל תרל״ט

   A maamar of the Rebbe Maharash, 5639

   Find it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   Kehot’s note

   משנת תקס״ח. הנחת הר״פ בסה״מ הנחות הר״פ ע׳ סט בכותרת ”פ׳ נח שקלאב”. והביאור שם ע׳ נח.

   ראה ברשימת המאמרים דשנת תקס״ח במאמרי אדה״ז תקס״ח כרך ב ע׳ תתקכה הערה 2.

   הגהות וביאור באוה״ת בראשית כרך ג תרט, א (מלקו״ת לג״פ עם שינויים, ושם נדפס המאמר עם הגהות).

   ראה לעיל בציונים לכ״ק אדמו״ר זי״ע.

   לכללות מאמר זה ראה: ד״ה אלה תולדות נח — מאמרי אדה״א בראשית ע׳ ק. ד״ה מים רבים תשל״ח (נדפס בלקו״ש ח״כ ע׳ 276). ד״ה כה אמר ה׳ השמים כסאי תשמ״א. ראה גם ד״ה כי ידעתיו תשל״ו.

   בד״ה אשריכם ישראל תרל״ט ח״ב ע׳ תקכד נתבארו כמה ענינים מהמאמר.

   בבוך 1110 נמצא הגה״ה לתו״א שנכתב בגוכתי״ק כ״ק אדמו״ר הריי״צ זצקוללה״ה:

   ”בס״ד. יום ה׳ כ״ט תשרי תער״ג.

   תו״א פ׳ נח ד״ה מים רבים. מים רבים דטרדות הפרנסה אינם מכבים האהבה מסותרת, והמבול בא לטהר את הארץ והם טרדת הפרנסה שמשעבדי׳ את האדם, ועי״ז נעשה הנייחא, הוא העלי׳ וכמו טוב מאד הנה״ב ששרשו גבוה מהנה״א, ונעשה יתרון האור דטרדת הפרנסה מתעלי׳ ע״י התפלה, וגבהה עבוד׳ בעלי עסקים, חמש עשרה כו׳ גברו המים, ותרם התבה, דתיבת התפלה מתרוממים ע״י המים, הון ביתו הוא חכמת התו׳ וטעמי המצות בוז יבוזו לו, אבל עצם המצות מעשיות שהם פנימיות רצונו ית׳ דנעוץ תחלתן בסופן דוקא, ועקימת שפתיו הוי מעשה”. ע״כ.

   From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

2. 2

   On the words

   מים רבים

   How it connects

   “Many waters cannot quench the love… if a man would give all the wealth of his house for love, he would be utterly scorned.” The whole maamar is an explanation of this verse, and it reads the “many waters” as the burdens of making a living.our note

   The source

   Song of Songs 8:7שיר השירים ח׳:ז׳Sefaria (opens in a new tab)

   6שִׂימֵנִי כַחוֹתָם עַל־לִבֶּךָ כַּחוֹתָם עַל־זְרוֹעֶךָ כִּי־עַזָּה כַמָּוֶת אַהֲבָה קָשָׁה כִשְׁאוֹל קִנְאָה רְשָׁפֶיהָ רִשְׁפֵּי אֵשׁ שַׁלְהֶבֶתְיָה: 7מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת־הָאַהֲבָה וּנְהָרוֹת לֹא יִשְׁטְפוּהָ אִם־יִתֵּן אִישׁ אֶת־כׇּל־הוֹן בֵּיתוֹ בָּאַהֲבָה בּוֹז יָבוּזוּ לוֹ: 8אָחוֹת לָנוּ קְטַנָּה וְשָׁדַיִם אֵין לָהּ מַה־נַּעֲשֶׂה לַאֲחֹתֵנוּ בַּיּוֹם שֶׁיְּדֻבַּר־בָּהּ:

   6… as the grave; The flashes thereof are flashes of fire, A very flame of the LORD. 7Many waters cannot quench love, Neither can the floods drown it; If a man would give all the substance of his house for love, He would utterly be contemned. 8We have a little sister, And she hath no breasts; What shall we do for our …

   Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria

   Kehot’s note

   שה״ש ח, ז.

   From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

3. 3

   On the words

   טרדות הפרנסה

   How it connects

   The Rebbe notes the precision of the words “preoccupations of livelihood”: a person may be beset by such preoccupations, which shows he has not properly taken to heart that G‑d’s blessing is what brings wealth; yet even these preoccupations cannot, G‑d forbid, extinguish the hidden love in every Jew.our note

   Where the note points

   The Rebbe’s maamar “Mayim Rabim” (5738)ד״ה מים רבים תשל״ח

   A maamar of the Rebbe, 5738

   Find it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   Derech Mitzvosecha, by the Tzemach Tzedekדרך מצותיך

   7a ff.

   Our explanationCited within the Rebbe’s explanation for the idea that preoccupation with livelihood reflects not having internalized that G‑d’s blessing is what makes one rich.

   Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   Kuntres U’Maayan, by the Rebbe Rashabקונטרס ומעין

   maamar 25, ch. 3

   Our explanationCited within the Rebbe’s explanation for the same point about trust in G‑d’s blessing versus preoccupation with livelihood.

   Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   The Rebbe Rashab’s maamar “וידעת” (5657)ד״ה וידעת תרנ״ז

   A maamar of the Rebbe Rashab, 5657

   Our explanationCited within the Rebbe’s explanation for the same point.

   Find it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   Torah Chaim, by the Mitteler Rebbeתורת חיים

   Noach, 4 ff.

   Our explanationThe Mitteler Rebbe’s expanded treatment of this theme at the start of Parshas Noach.

   Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   Hemshech “Mayim Rabbim” 5636, by the Rebbe Maharashהמשך מים רבים תרל״ו

   at its beginning, and ch. 75

   Our explanationThe Rebbe Maharash’s long series of maamarim on this same verse, which discusses the “many waters” of livelihood.

   Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   Maamarei Admur HaEmtzai, by the Mitteler Rebbeמאמרי אדמו״ר האמצעי

   Bereishis, p. 100

   Our explanationThe Mitteler Rebbe explains at length what “extinguishing” means: the soul is called a light, an arousal in the mind or heart, and the many waters of livelihood extinguish that light so that it is not aroused in mind or heart, even to thoughts of teshuvah, as in “the waters have come up to the soul.”

   Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   Sichah of Shabbos Parshas Noach 5713, by the Lubavitcher Rebbeשיחת ש״פ נח תשי״ג

   section 14 (unedited transcript)

   Our explanationThe Rebbe explains the connection between the worries of livelihood, the Flood and the mikveh.

   Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   Likkutei Sichosלקוטי שיחות

   by the Rebbe · vol. 20, p. 276

   The Rebbe’s edited talks on the parsha and the festivals, with his notes.

   Find it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   Kehot’s note

   וזהו דיוק הלשון ”טרדות הפרנסה” דהגם שהוא במצב שנמשך לו טרדות הפרנסה [שזה מראה אשר אינו מתבונן כדבעי אליבי׳ דנפשי׳ שברכת הוי׳ היא תעשיר (דרמ״צ ז, א ואילך, קונטרס ומעיין מכ״ה פ״ג, ד״ה וידעת תרנ״ז)] מ״מ, הנה גם הטרדות לא יוכלו לכבות ח״ו את האהבה המוסתרת שבכ״א מישראל — ד״ה מים רבים תשל״ח (נדפס בלקו״ש ח״כ ע׳ 276 ואילך). ראה תו״ח נח, ד ואילך. המשך מים רבים תרל״ו בתחלתו, ובפרק עה.

   במאמרי אדה״א בראשית ע׳ ק מאריך בזה שענין הכיבוי הוא כי הנשמה נק׳ אור שהוא בהתפעלות במוח או בלב כו׳, ועכשיו המים רבים מכבים דהיינו טרדת הפרנסה מכבים אור הנשמה שלא תתפעל לא במוח ולא בלב ואפי׳ בהתעוררו׳ תשובה וכמ״ש כי באו מים עד נפש ועד בכלל כו׳ ע״ש. ראה בשיחת ש״פ נח תשי״ג בסעי׳ יד (מהנחה בלתי מוגה) מבאר השייכות בין דאגות הפרנסה למבול ומקוה.

   From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

4. 4

   On the words

   שבעניני עוה״ז

   How it connects

   A variant: the early transcript adds here, “and they are the level of servitude to the kingdoms,” linking the “many waters” to the servitude of exile.our note

   Where the note points

   Sefer HaMaamarim — Hanachos HaRap (transcripts by R. Pinchas Reizes of the Alter Rebbe’s maamarim)ספר המאמרים הנחות הר״פ

   the transcript of this maamar

   Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   Kehot’s note

   בהנחת הר״פ מוסיף: ”והם בחי׳ שעבוד מלכיות”.

   From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

5. 5

   On the words

   האהבה המוסתרת שיש בכל נפש מישראל

   How it connects

   Tanya explains the “hidden love” found in the heart of every Jew as an inheritance from the Patriarchs; the Kehot note points there for this concept.our note

   The source

   Tanya, Likkutei Amarim 18:2–3תניא, חלק ראשון; ליקוטי אמרים י״ח:ב׳-ג׳Sefaria (opens in a new tab)

   … מַמָּשׁ, מֵעוּמְקָא דְלִבָּא, בֶּאֱמֶת לַאֲמִיתּוֹ, בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ, שֶׁהִיא ״אַהֲבָה מְסוּתֶּרֶת״ שֶׁבְּלֵב כְּלָלוּת יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא יְרוּשָּׁה לָנוּ מֵאֲבוֹתֵינוּ. רַק שֶׁצָּרִיךְ לְבָאֵר וּלְהַקְדִּים תְּחִלָּה בַּאֵר הֵיטֵב, שֹׁרֶשׁ אַהֲבָה זוֹ, וְעִנְיָינָהּ, וְאֵיךְ הִיא יְרוּשָּׁה לָנוּ, וְאֵיךְ נִכְלָל בָּהּ גַּם דְּחִילוּ.

   Hebrew: Kehot Publication Society (CC-BY-NC) · via Sefaria

   Where the note points

   Tanyaתניא

   Part I, chapters 18–19

   ולתוספת ביאור, באר היטב, מלת ״מאד״ שבפסוק: ״כי קרוב אליך הדבר מאד וגו׳״. צריך לידע נאמנה, כי אף מי שדעתו קצרה בידיעת ה׳, ואין לו לב להבין בגדולת אין סוף ברוך הוא, להוליד ממנה דחילו ורחימו אפילו במוחו ותבונתו לבד, אף על פי כן, קרוב אליו הדבר מאד לשמור ולעשות כל מצות התורה ותלמוד תורה כנגד כולן, בפיו ובלבבו ממש, מעומקא דלבא, באמת לאמיתו, בדחילו ורחימו, שהיא ״אהבה מסותרת״ שבלב כללות ישראל, שהיא ירושה לנו מאבותינו. רק שצריך לבאר ולהקדים תחלה באר היטב, שרש אהבה זו, ועניינה, ואיך היא ירושה לנו, ואיך נכלל בה גם דחילו. והענין, כי האבות – הן הן המרכבה, ועל כן זכו להמשיך נפש רוח נשמה לבניהם אחריהם עד עולם מעשר ספירות דקדושה שבארבע עולמות אצילות בריאה יצירה עשיה, לכל אחד ואחד כפי מדרגתו וכפי מעשיו. …

   Our explanationTanya explains the “hidden love” in the heart of every Jew as an inheritance from the Patriarchs, and sets out its root and nature; this is the love the maamar says the “many waters” cannot extinguish.

   Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   Or HaTorah, by the Tzemach Tzedekאור התורה

   Shir HaShirim, p. 60 ff.

   Our explanationThe Tzemach Tzedek’s discussion of the hidden love in his commentary on the Song of Songs.

   Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   Kehot’s note

   ראה תניא פי״ח-י״ט, וראה גם באוה״ת שה״ש ע׳ ס ואילך.

   From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

6. 6

   On the words

   רשפי׳ רשפי אש

   How it connects

   The verse immediately before: love’s “sparks are sparks of fire, a flame of G‑d.” The Alter Rebbe reads the “flame of G‑d” as the G‑dly soul, a fire that comes from above.our note

   The source

   Song of Songs 8:6שיר השירים ח׳:ו׳Sefaria (opens in a new tab)

   5מִי זֹאת עֹלָה מִן־הַמִּדְבָּר מִתְרַפֶּקֶת עַל־דּוֹדָהּ תַּחַת הַתַּפּוּחַ עוֹרַרְתִּיךָ שָׁמָּה חִבְּלַתְךָ אִמֶּךָ שָׁמָּה חִבְּלָה יְלָדַתְךָ: 6שִׂימֵנִי כַחוֹתָם עַל־לִבֶּךָ כַּחוֹתָם עַל־זְרוֹעֶךָ כִּי־עַזָּה כַמָּוֶת אַהֲבָה קָשָׁה כִשְׁאוֹל קִנְאָה רְשָׁפֶיהָ רִשְׁפֵּי אֵשׁ שַׁלְהֶבֶתְיָה: 7מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת־הָאַהֲבָה וּנְהָרוֹת לֹא יִשְׁטְפוּהָ אִם־יִתֵּן אִישׁ אֶת־כׇּל־הוֹן בֵּיתוֹ בָּאַהֲבָה בּוֹז יָבוּזוּ לוֹ:

   5… thy mother was in travail with thee; There was she in travail and brought thee forth. 6Set me as a seal upon thy heart, As a seal upon thine arm; For love is strong as death, Jealousy is cruel as the grave; The flashes thereof are flashes of fire, A very flame of the LORD. 7Many waters cannot quench love, Neither can the floods drown it; If a man would give …

   Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria

   Kehot’s note

   שה״ש ח, ו.

   From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

7. 7

   On the words

   שלהבת י-ה . . הבאה מלמעלה

   How it connects

   The Rebbe points to Shir HaShirim Rabbah on this verse, which calls the flame of G‑d a fire from above that water cannot extinguish, and to the Maharzu’s commentary there; this supports reading the flame as a fire that “comes from above.”our note

   Where the note points

   Likkutei Sichos, by the Lubavitcher Rebbeלקוטי שיחות

   vol. 20, p. 277, note 24

   Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   Sefer HaMaamarim 5651, by the Rebbe Rashabספר המאמרים תרנ״א

   p. 141, maamar beginning “Ve’asisa tzitz”

   Our explanationA discussion of the hidden love by the Rebbe Rashab.

   Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   Kehot’s note

   ראה גם שהש״ר עה״פ (בסופו): שלהבת י-ה .ֿ. כאש של מעלה .ֿ. ולא המים מכבין לאש, וראה בפירוש מהרז״ו שם — לקו״ש ח״כ ע׳ 277 הערה 24.

   בענין אהבה מסותרת ראה בד״ה ועשית ציץ — תרנ״א ע׳ קמא.

   From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

Marei mekomos

1. 1

   How it connects

   Kehot’s note points to Song of Songs 8:7 for these words.

   The source

   Song of Songs 8:7שיר השירים ח׳:ז׳Sefaria (opens in a new tab)

   6שִׂימֵנִי כַחוֹתָם עַל־לִבֶּךָ כַּחוֹתָם עַל־זְרוֹעֶךָ כִּי־עַזָּה כַמָּוֶת אַהֲבָה קָשָׁה כִשְׁאוֹל קִנְאָה רְשָׁפֶיהָ רִשְׁפֵּי אֵשׁ שַׁלְהֶבֶתְיָה: 7מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת־הָאַהֲבָה וּנְהָרוֹת לֹא יִשְׁטְפוּהָ אִם־יִתֵּן אִישׁ אֶת־כׇּל־הוֹן בֵּיתוֹ בָּאַהֲבָה בּוֹז יָבוּזוּ לוֹ: 8אָחוֹת לָנוּ קְטַנָּה וְשָׁדַיִם אֵין לָהּ מַה־נַּעֲשֶׂה לַאֲחֹתֵנוּ בַּיּוֹם שֶׁיְּדֻבַּר־בָּהּ:

   6… as the grave; The flashes thereof are flashes of fire, A very flame of the LORD. 7Many waters cannot quench love, Neither can the floods drown it; If a man would give all the substance of his house for love, He would utterly be contemned. 8We have a little sister, And she hath no breasts; What shall we do for our …

   Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria

2. 2

   On the words

   להגיע למדרגה היותר גבוה מקודם שירדה לעוה״ז

   How it connects

   A variant reading: the early transcript continues, “to reach a higher level, for the ‘many waters’ mentioned above, which are the level of servitude to the kingdoms, are called ‘the waters of Noach.’” It thus ties the “many waters” to the servitude of exile from the outset.our note

   Where the note points

   Sefer HaMaamarim — Hanachos HaRap (transcripts by R. Pinchas Reizes of the Alter Rebbe’s maamarim)ספר המאמרים הנחות הר״פ

   the transcript of this maamar

   Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   Kehot’s note

   בהנחת הר״פ: להגיע למדריגה היותר גבוה כי מים רבים הנ״ל שהוא בחי׳ שעבוד מלכיות נק׳ מי נח.

   From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

Marei mekomos

1. 1

   On the words

   והנה בחי׳ מים רבים

   How it connects

   From this point on, the maamar is quoted in Or HaTorah, where the Tzemach Tzedek brings it and builds on it.our note

   Where the note points

   Or HaTorah, by the Tzemach Tzedekאור התורה

   Bereishis, vol. 3, 622a

   Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   Kehot’s note

   מכאן מובא באוה״ת בראשית כרך ג תרכב, א.

   From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

2. 2

   How it connects

   G‑d compares His promise to Israel to His oath after the Flood: as the “waters of Noach” will never again cover the earth, so He will not again be angry with Israel. The maamar takes “the waters of Noach” as a name for the “many waters” of livelihood.our note

   The source

   Isaiah 54:9ישעיהו נ״ד:ט׳Sefaria (opens in a new tab)

   8בְּשֶׁצֶף קֶצֶף הִסְתַּרְתִּי פָנַי רֶגַע מִמֵּךְ וּבְחֶסֶד עוֹלָם רִחַמְתִּיךְ אָמַר גֹּאֲלֵךְ Havayah 9כִּי־מֵי נֹחַ זֹאת לִי אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי מֵעֲבֹר מֵי־נֹחַ עוֹד עַל־הָאָרֶץ כֵּן נִשְׁבַּעְתִּי מִקְּצֹף עָלַיִךְ וּמִגְּעׇר־בָּךְ: 10כִּי הֶהָרִים יָמוּשׁוּ וְהַגְּבָעוֹת תְּמוּטֶינָה וְחַסְדִּי מֵאִתֵּךְ לֹא־יָמוּשׁ וּבְרִית שְׁלוֹמִי לֹא תָמוּט אָמַר מְרַחֲמֵךְ ה׳

   8… moment; But with everlasting kindness will I have compassion on thee, Saith the LORD thy Redeemer. 9For this is as the waters of Noah unto Me; for as I have sworn that the waters of Noah should no more go over the earth, so have I sworn that I would not be wroth with thee, nor rebuke thee. 10For the mountains may depart, and the hills be removed; but My kindness shall not depart …

   Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria

3. 3

   On the words

   עיין בספר עיר גיבורים

   How it connects

   The text itself refers to this book; the note identifies its author as the author of the Kli Yakar commentary, presumably for its treatment of “the waters of Noach.”our note

   Where the note points

   Ir Gibborim, by R. Shlomo Ephraim of Luntschitz, author of the Kli Yakar on the Torahעיר גבורים

   as cited in the text

   Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   Kehot’s note

   מבעל המחבר כלי יקר עה״ת.

   From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

4. 4

   On the words

   נח הוא נייחא דרוחא

   How it connects

   The Zohar, cited in the Kehot note, interprets the name Noach as “rest” (naycha), the contentment of spirit that the maamar builds on.our note

   The source

   Zohar I, 60aזח״א ס, אSefaria (opens in a new tab)

   Where the note points

   Or HaTorah, by the Tzemach Tzedekאור התורה

   Bamidbar, p. 260

   Our explanationA parallel discussion of Noach as naycha d’rucha, the rest of spirit.

   Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   Likkutei Sichos, by the Lubavitcher Rebbeלקוטי שיחות

   vol. 1, Parshas Noach, p. 4

   Our explanationThe Rebbe’s talk on Parshas Noach that discusses the meaning of Noach as rest and the waters of the Flood.

   Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   Kehot’s note

   ראה זח״א ס, א. אוה״ת במדבר ע׳ רס. ובלקוטי שיחות ח״א פ׳ נח ע׳ 4.

   From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

5. 5

   On the words

   וישבות ביום השביעי

   How it connects

   “And He ceased on the seventh day from all His work.” The Alter Rebbe uses it to show that Noach, rest, is the same idea as Shabbos, cessation.our note

   The source

   Genesis 2:2בראשית ב׳:ב׳Sefaria (opens in a new tab)

   1וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכׇל־צְבָאָם: 2וַיְכַל אֱלֹקִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִכׇּל־מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה: 3וַיְבָרֶךְ אֱלֹקִים אֶת־יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ כִּי בוֹ שָׁבַת מִכׇּל־מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר־בָּרָא אֱלֹקִים לַעֲשׂוֹת:

   1And the heaven and the earth were finished, and all the host of them. 2And on the seventh day God finished His work which He had made; and He rested on the seventh day from all His work which He had made. 3And God blessed the seventh day, and hallowed it; because that in it He rested from …

   Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria

   Where the note points

   Or HaTorah, by the Tzemach Tzedekאור התורה

   Noach, 69a

   Our explanationThere the Tzemach Tzedek cites the Zohar that “He ceased” refers to the Yesod of the world, the union of Z’eir Anpin and Nukva, which is the “rest and delight”; this deepens the link between Noach’s rest and Shabbos.

   Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   Kehot’s note

   בראשית ב, ב. ראה אוה״ת נח סט, א שמציין לזח״א מז, ב ”וישבות דא יסודא דעלמא, והיינו יחוד זו״נ שזהו הנייחא והענג” ע״ש.

   From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

6. 6

   On the words

   וישבת ביום השביעי

   How it connects

   Cited by Or HaTorah, according to the Kehot note: “Vayishbos” refers to the Yesod of the world, the union of Z’eir Anpin and Nukva, which is the “rest and delight” of Shabbos.our note

   The source

   Zohar, Bereshit 75:178–77:188ספר הזהר, בראשית ע״ה:קע״ח-ע״ז:קפ״חSefaria (opens in a new tab)

   Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.

7. 7

   On the words

   ותרגומו ונח ביומא שביעאה

   How it connects

   Onkelos translates “He ceased” as “venach,” He rested, using the same root as the name Noach; this links the name to Shabbos rest.our note

   The source

   Onkelos Genesis 2:2תרגום אונקלוס על בראשית ב׳:ב׳Sefaria (opens in a new tab)

   1וְאִשְׁתַּכְלָלוּ שְׁמַיָּא וְאַרְעָא וְכָל חֵילֵיהוֹן: 2וְשֵׁיצֵי יְיָ בְּיוֹמָא שְׁבִיעָאָה עֲבִדְתֵּהּ דִּי עֲבָד וְנַח בְּיוֹמָא שְׁבִיעָאָה מִכָּל עֲבִדְתֵּהּ דִּי עֲבָד: 3וּבָרִיךְ יְיָ יָת יוֹמָא שְׁבִיעָאָה וְקַדִּישׁ יָתֵהּ אֲרֵי בֵהּ נַח מִכָּל עֲבִדְתֵּהּ דִּי בְרָא יְיָ לְמֶעְבַּד:

   1...And they were finished, the heavens, the earth, and all their hosts. 2...And God ended on the seventh day his work that he did, and he rested on the seventh day from all the work that he did. 3...And God blessed the seventh day and sanctified it because on it he rested from all …

   Hebrew: Sifsei Chachomim Chumash, Metsudah Publications, 2009 (CC-BY-NC) · English: Sefaria Community Translation (CC0) · via Sefaria

   Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.

8. 8

   On the words

   נח נח ב״פ

   How it connects

   “These are the generations of Noach; Noach was a righteous man…” The name appears twice in a row, which the Midrash expounds.our note

   The source

   Genesis 6:9בראשית ו׳:ט׳Sefaria (opens in a new tab)

   8וְנֹחַ מָצָא חֵן בְּעֵינֵי Havayah 9אֵלֶּה תּוֹלְדֹת נֹחַ נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה בְּדֹרֹתָיו אֶת־הָאֱלֹקִים הִתְהַלֶּךְ־נֹחַ: 10וַיּוֹלֶד נֹחַ שְׁלֹשָׁה בָנִים אֶת־שֵׁם אֶת־חָם וְאֶת־יָפֶת:

   8But Noah found grace in the eyes of the LORD. 9These are the generations of Noah. Noah was in his generations a man righteous and wholehearted; Noah walked with God. 10And Noah begot three sons, Shem, Ham, and Japheth.

   Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria

   Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.

9. 9

   On the words

   נייחא דעילאי

   How it connects

   The Midrash explains the doubled “Noach, Noach” as rest for the higher beings and rest for the lower beings. The Alter Rebbe applies this to the lower and higher Shabbos.our note

   The source

   Bereshit Rabbah 30:4בראשית רבה ל׳:ד׳Sefaria (opens in a new tab)

   "אֵלֶּה תּוֹלְדֹת נֹחַ נֹחַ" א"ר אבא בר כהנא כל מי שנכפל שמו יש לו בעולם הזה ויש לו בעולם הבא אתיבון ליה והכתיב (בראשית יא, כז ): "תֶּרַח תֶּרַח" א"כ יש לו חלק בעולם הזה ולעולם הבא א"ל אף היא לא תברא דא"ר יודן בשם רבי אבא בר כהנא (בראשית טו, טו ): "ואתה תבוא אל אבותיך בשלום" בשרו שיש לאביו חלק בעוה"ב "תקבר בשיבה טובה" בשרו שישמעאל עושה תשובה:

   “These are the offspring of Noah; Noah” – Rabbi Abba bar Kahana said: Anyone whose name is written twice in succession has a [double] share – in this world and in the World to Come. They raised an objection to him: But is it not written: “Teraḥ Teraḥ”? (Genesis 11:27). If so, he has a share in this world and in the World to Come! He said to them: This, too, is not a contradiction, as Rabbi Yudan said in the name of Rabbi Abba bar Kahana: [When God told Abraham,] “You shall go to your fathers in peace” (Genesis 15:15), he was giving him the good tidings that his father had a share in the World to Come. [And when He told him,] “You will be buried at a good old age” (Genesis 15:15) – he was …

   Hebrew: Wikisource Bereshit Rabbah (CC-BY-SA) · English: The Sefaria Midrash Rabbah, 2022 (CC-BY) · via Sefaria

   Kehot’s note

   ב״ר ל, ד.

   From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

10. 10

    On the words

    יום שכולו שבת

    How it connects

    The Mishnah calls the Messianic future “the day that is entirely Shabbos and rest for eternal life”; the Alter Rebbe identifies it with the higher Shabbos, to be explained at the end of the maamar.our note

    The source

    Mishnah Tamid 7:4משנה תמיד ז׳:ד׳Sefaria (opens in a new tab)

    … בַּשִּׁשִּׁי הָיוּ אוֹמְרִים (שם צג), ה' מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵשׁ וְגוֹ'. בְּשַׁבָּת הָיוּ אוֹמְרִים (שם צב), מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת, מִזְמוֹר שִׁיר לֶעָתִיד לָבֹא, לְיוֹם שֶׁכֻּלּוֹ שַׁבָּת מְנוּחָה לְחַיֵּי הָעוֹלָמִים:

    The following are the psalms that were chanted in the Temple. 1) On the first day they used to say, “The earth is the Lord's and the fullness thereof, the world and they that dwell therein” (Psalms 24). 2) On the second day they used to say: “Great is the Lord and highly to be praised, in the city of our God. His holy mountain” (Psalms 48). 3) On the third day they used to say: “God stands in the congregation of God, in the midst of the judges he judges” (Psalms 82). 4) On the fourth day they used to say: “O Lord, God to whom vengeance belongs. God to whom vengeance belongs, shine forth” (Psalms 94). 5) On the fifth day they used to say: “Sing aloud unto God our strength, shout unto the God …

    Hebrew: Torat Emet 357 (Public Domain) · English: Mishnah Yomit by Dr. Joshua Kulp (CC-BY) · via Sefaria

    Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.

11. 11

    On the words

    המבול בא לטהר את הארץ

    How it connects

    The Talmud discusses whether the Flood came down on the Land of Israel, citing Ezekiel’s description of it as “a land that is not cleansed” by rain on the day of wrath, which implies that the Flood waters cleansed the earth. The Kehot note gives it as the source that the Flood came to purify.our note

    The source

    Zevachim 113a:10–11זבחים קי״ג א:י׳-י״אSefaria (opens in a new tab)

    אָמַר מָר, אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹחָנָן: וַהֲלֹא כׇּל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּדוּקָה הִיא. בְּמַאי קָמִיפַּלְגִי? מָר סָבַר: יָרַד מַבּוּל לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וּמָר סָבַר: לֹא יָרַד. אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק, וּשְׁנֵיהֶם מִקְרָא אֶחָד דָּרְשׁוּ: ״בֶּן אָדָם אֱמׇר לָהּ אַתְּ אֶרֶץ לֹא מְטֹהָרָה הִיא לֹא גֻשְׁמָהּ בְּיוֹם זָעַם״.

    Hebrew: William Davidson, Vocalized Aramaic (CC-BY-NC) · via Sefaria

    Where the note points

    Torah Chaim, by the Mitteler Rebbeתורת חיים

    59b

    Our explanationA parallel discussion by the Mitteler Rebbe of the Flood as a purification of the earth.

    Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

    Or HaTorah, by the Tzemach Tzedekאור התורה

    Bereishis, 624a

    Our explanationThe Tzemach Tzedek’s discussion of the Flood’s purifying purpose.

    Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

    Sefer HaMaamarim 5627, by the Rebbe Maharashספר המאמרים תרכ״ז

    p. 7

    Our explanationA further discussion of the Flood as purification, by the Rebbe Maharash.

    Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

    Sefer HaMaamarim 5639, by the Rebbe Maharashספר המאמרים תרל״ט

    vol. 2, p. 524

    Our explanationThe same maamar cited earlier for this maamar as a whole also treats the Flood’s purpose.

    Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

    Sefer HaMaamarim 5645, by the Rebbe Rashabספר המאמרים תרמ״ה

    printed in Sefer HaMaamarim — Likkut, vol. 2, p. 29

    Our explanationIt adds, in the note’s words: the Flood was not, as people think, only to destroy the sinners, for if that alone were the purpose, the Holy One, blessed be He, who is all-powerful, could have destroyed them in one moment. This is the question of our paragraph.

    Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

    Likkutei Sichos, by the Lubavitcher Rebbeלקוטי שיחות

    vol. 25, p. 26; vol. 30, p. 16 ff., and the sources cited there in note 9

    Our explanationThe Rebbe’s talks on the Flood as purification rather than only punishment.

    Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

    Kehot’s note

    זבחים קיג, א. ראה בתו״ח נט, ב, ובאוה״ת בראשית תרכד, א. בסה״מ תרכ״ז ע׳ ז. ובסה״מ תרל״ט ח״ב ע׳ תקכד.

    בסה״מ תרמ״ה (נדפס בסה״מ ליקוט ח״ב ע׳ כט) מוסיף: לא כמו שסוברים העולם שהמבול הי׳ רק בכדי להאביד החוטאים דאם רק זה הי׳ הכוונה בלבד הרי הקב״ה שהוא כל יכול הי׳ יכול להאבידם ברגע אחד, ע״ש.

    ראה גם לקו״ש חכ״ה ע׳ 26. וראה לקו״ש ח״ל ע׳ 16 ואילך, וראה שם בהמצוין בהערה 9.

    From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

12. 12

    On the words

    כי מלאה הארץ חמס

    How it connects

    G‑d tells Noach He will destroy the world “for the earth is filled with violence.” The maamar reads this as the reason the earth itself needed to be cleansed.our note

    The source

    Genesis 6:13בראשית ו׳:י״גSefaria (opens in a new tab)

    12וַיַּרְא אֱלֹקִים אֶת־הָאָרֶץ וְהִנֵּה נִשְׁחָתָה כִּי־הִשְׁחִית כׇּל־בָּשָׂר אֶת־דַּרְכּוֹ עַל־הָאָרֶץ: 13וַיֹּאמֶר אֱלֹקִים לְנֹחַ קֵץ כׇּל־בָּשָׂר בָּא לְפָנַי כִּי־מָלְאָה הָאָרֶץ חָמָס מִפְּנֵיהֶם וְהִנְנִי מַשְׁחִיתָם אֶת־הָאָרֶץ: 14עֲשֵׂה לְךָ תֵּבַת עֲצֵי־גֹפֶר קִנִּים תַּעֲשֶׂה אֶת־הַתֵּבָה וְכָפַרְתָּ אֹתָהּ מִבַּיִת וּמִחוּץ בַּכֹּפֶר:

    12… and, behold, it was corrupt; for all flesh had corrupted their way upon the earth. . 13And God said unto Noah: ‘The end of all flesh is come before Me; for the earth is filled with violence through them; and, behold, I will destroy them with the earth. 14Make thee an ark of gopher wood; with rooms shalt thou make the ark, and shalt …

    Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria

    Kehot’s note

    בראשית ו, יג.

    From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

13. 13

    On the words

    והי׳ נצרך לטהרה ולזאת בא המבול

    How it connects

    Another maamar of the Alter Rebbe on why the earth needed cleansing and the Flood came.our note

    Where the note points

    Maamarei Admur HaZaken — HaParshiyosמאמרי אדמו״ר הזקן — פרשיות

    vol. 1, p. 60

    Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

    Or HaTorah, by the Tzemach Tzedekאור התורה

    Bamidbar, p. 260

    Our explanationA parallel discussion of the Flood’s need to purify the earth.

    Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

    Maamarei Admur HaEmtzai, by the Mitteler Rebbeמאמרי אדמו״ר האמצעי

    Bereishis, p. 101

    Our explanationThe Mitteler Rebbe explains, as the note quotes, that all the evil people do, and even that of animals and beasts, is in the earth, and in the Flood the evil was taken from the earth by washing it in water.

    Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

    Kehot’s note

    ראה במאמרי אדה״ז פרשיות ח״א ע׳ ס. אוה״ת במדבר ע׳ רס. ובמאמרי אדה״א בראשית ע׳ קא ”שכל הרע שבני אדם עושין ואפי׳ הרע של חיות ובהמות הכל הוא בארץ . . ובמבול נלקח הרע מן הארץ ע״י רחיצה במים”.

    From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

14. 14

    On the words

    כדוגמת המקוה מ׳ סאה

    How it connects

    The Tzemach Tzedek raises a difficulty: the Midrashim compare the Flood to “forty lashes,” a punishment, not a mikveh.our note

    Where the note points

    Or HaTorah, by the Tzemach Tzedekאור התורה

    Bereishis, vol. 3, 624a

    Our explanationHe suggests that it may be in the manner of “who can bring the pure out of the impure.”

    Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

    Likkutei Sichos, by the Lubavitcher Rebbeלקוטי שיחות

    vol. 1, p. 4

    Our explanationThe Rebbe’s talk on Parshas Noach that develops the comparison between the Flood and the mikveh.

    Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

    Kehot’s note

    ראה אוה״ת בראשית ח״ג תרכד, א שצ״ע לפי המדרשים דהמבול כענין ארבעים יכנו, ומתרץ שאפשר לומר שזהו ע״ד מי יתן טהור מטמא, ע״ש. לקו״ש ח״א ע׳ 4.

    From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

15. 15

    How it connects

    “I will sprinkle pure water upon you, and you shall be pure.” The verse shows water as G‑d’s instrument of purification, which the maamar applies to the Flood.our note

    The source

    Ezekiel 36:25יחזקאל ל״ו:כ״הSefaria (opens in a new tab)

    24וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם מִן־הַגּוֹיִם וְקִבַּצְתִּי אֶתְכֶם מִכׇּל־הָאֲרָצוֹת וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל־אַדְמַתְכֶם: 25וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכׇּל־גִּלּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶם: 26וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב חָדָשׁ וְרוּחַ חֲדָשָׁה אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם וַהֲסִרֹתִי אֶת־לֵב הָאֶבֶן מִבְּשַׂרְכֶם וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב בָּשָׂר:

    24… and gather you out of all the countries, and will bring you into your own land. 25And I will sprinkle clean water upon you, and ye shall be clean; from all your uncleannesses, and from all your idols, will I cleanse you. 26A new heart also will I give you, and a new spirit will I put within …

    Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria

16. 16

    On the words

    וכמארז״ל שבחר לו א״א שעבוד

    How it connects

    The Midrash relates that Avraham was shown Gehinnom and the subjugation to the kingdoms, and chose the subjugation for his descendants. The Alter Rebbe equates that servitude with the burden of earning a living.our note

    The source

    Bereshit Rabbah 44:21בראשית רבה מ״ד:כ״אSefaria (opens in a new tab)

    Kehot’s note

    ב״ר פמ״ד, כא.

    From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

17. 17

    On the words

    וכמו שאמרו גבי אחר . . כמ״ש במ״א

    How it connects

    After Elisha ben Avuyah (Acher) died, it was said: “Better that he be judged and come to the World to Come.” The maamar uses it to show that passing through judgment is the path to the higher reward.our note

    The source

    Chagigah 15b:3–4חגיגה ט״ו ב:ג׳-ד׳Sefaria (opens in a new tab)

    כִּי נָח נַפְשֵׁיהּ דְּאַחֵר, אָמְרִי: לָא מֵידָן לִידַיְּינֵיהּ, וְלָא לְעָלְמָא דְּאָתֵי לֵיתֵי. לָא מֵידָן לִידַיְּינֵיהּ — מִשּׁוּם דַּעֲסַק בְּאוֹרָיְיתָא, וְלָא לְעָלְמָא דְּאָתֵי לֵיתֵי — מִשּׁוּם דַּחֲטָא. אֲמַר רַבִּי מֵאִיר: מוּטָב דְּלִידַיְּינֵיהּ וְלֵיתֵי לְעָלְמָא דְּאָתֵי. מָתַי אָמוּת, וְאַעֲלֶה עָשָׁן מִקִּבְרוֹ. כִּי נָח נַפְשֵׁיהּ דְּרַבִּי מֵאִיר סְלֵיק קוּטְרָא מִקִּבְרֵיהּ דְּאַחֵר. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: גְּבוּרְתָּא לְמִיקְלֵי רַבֵּיהּ? חַד הֲוָה בֵּינַנָא וְלָא מָצֵינַן לְאַצּוֹלֵיהּ? אִינְקְטֵיהּ בְּיָד, מַאן מַרְמֵי לֵקהּ מִן. אָמַר: מָתַי אָמוּת, וַאֲכַבֶּה עָשָׁן מִקִּבְרוֹ. כִּי נָח …

    When Acher died, they said, "We cannot judge him to punishment [in Gehinnom], but we cannot enter him into the World to Come. We cannot judge him to punishment, because he toiled in Torah; we cannot enter him into the World to Come, because he sinned." Rabbi Meir said, "It is better that they sentence him [so as to purge him of his sins], and he should go to the World to Come [afterwards]. When I die, I will raise smoke from his grave." When Rabbi Meir passed away, smoke came out from the grave of Acher. Rabbi Yochanan said, "Is it a feat to burn one's teacher!? There was one between us [Torah scholars]; can we not save him? If I took him in the hand [and lead him out of Gehinnom], who would …

    Hebrew: William Davidson, Vocalized Aramaic (CC-BY-NC) · English: Sefaria Community Translation (CC0) · via Sefaria

    Where the note points

    Likkutei Torahלקוטי תורה

    Beshalach 1d; Behar 41b; and in many places

    תענוג באופן אחר מה שאין ערוך אליו כלל כל עניני התענוגים שבעוה״ז. ולכן ארז״ל גבי אלישע אחר מוטב דלדייניה וליתי לעלמא דאתי אשר כדאי כל יסורי גיהנם כל י״ב חדש מה שאש שלנו אחד מששים באש של גיהנם בשביל שיקבל העונג גם בג״ע התחתון, אבל ג״ע העליון הוא תענוג עליון למעלה מעלה מג״ע התחתון עד שיש נהר דינור המפסיק ביניהם שצריך לטבול בו כדי לשכוח התענוג שבג״ע התחתון בבואו לג״ע העליון כדי שלא יבלבלנו שם עמ״ש מזה בת״א בד״ה מראיהם ומעשיהם, ועד״ז יש עליות לאין קץ כו׳ יהללוך סלה והכל הוא רק בהתפשטות הארה משמו ית׳ וזהו ענין סלה שהוא מורה על התגלות הארה מעתיק המלובש בבינה ע׳ בפרדס בעה״כ ערך סלה ובזהר פ׳ ויקרא דף ך׳ ע״א ובמק״מ שם והיינו כי מקור כל התענוגים הוא בחי׳ אורו וזיוו ית׳ …

    Our explanationThere the Alter Rebbe explains that Acher’s judgment in Gehinnom was worthwhile for the delight of the lower Garden of Eden, and that between the lower and higher Garden of Eden flows the River of Fire, in which the soul immerses to forget the lesser delight so that it will not disturb it above. This is the “elsewhere” our text refers to.

    Open it on Sefaria (opens in a new tab)

    Torah Ohrתורה אור

    later, 32d; 73c

    מ״ע הם רמ״ח אברין דמלכא וע״י המשכת המצות ממילא נמשך אחריו בחי׳ יחודו ית׳ בעצמו ובכבודו בבחינת יחודו כנ״ל: ת״ר מצות נר חנוכה כו׳. בש״א יום ראשון מדליק ח׳ מכאן ואילך פוחת והולך (כמו בפרי החג). ובה״א יום ראשון מדליק א׳ מכאן ואילך מוסיף והולך (מעלין בקודש כו׳). להבין מה ענין נר חנוכה לפרי החג נקדים מ״ש נר מצוה ותורה אור שהמצות נק׳ נר וגם כתיב נר ה׳ נשמת אדם שהנשמה נק׳ נר. ובזוהר מבואר שהמצות נק׳ לבושין אשר הנשמה מתלבשת בהן בג״ע וצריכה הנשמה לקיים תרי״ג מצות בכדי שיהיה המלבוש בשלימות ואם חסר א׳ מהמצות חסר לבושו לכן צריכה לבא עוד לקיים המצוה ההיא שחסרה בכדי להשלים המלבוש. ולבאר ענין הלבוש לנשמה בג״ע. דהנה בג״ע הנשמות נהנין מזיו השכינה וענין הזיו הוא הארה מאור א״ס ומתענגים הנשמות בג״ע שמשיגים …

    Our explanationIn the Chanukah maamar of Miketz the Alter Rebbe discusses the souls in the Garden of Eden delighting in the radiance of the Shechinah, a light from the Infinite Light, and the garments of the mitzvos that make this possible.

    Open it on Sefaria (opens in a new tab)

    Kehot’s note

    חגיגה טו, ב. ראה לקו״ת בשלח א, ד. בהר מא, ב ובכ״מ. וראה לקמן לב, ד. עג, ג.

    From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

Marei mekomos

1. 1

   On the words

   שעבוד אין הפי׳ . . כ״א ליתן

   How it connects

   The Rebbe explains that the servitude refers to the preoccupation itself, not to material things as such: a person uses the intellect G‑d gave him, the level of “water,” for matters of livelihood until he becomes consumed by them.our note

   Where the note points

   The Rebbe’s maamar “כי ידעתיו” (5736)ד״ה כי ידעתיו תשל״ו

   A maamar of the Rebbe, 5736

   Find it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   Or HaTorah, by the Tzemach Tzedekאור התורה

   Parshas Shemini, p. 485

   Our explanationFor comparison: the Tzemach Tzedek observes that a physical ruler desires ever more taxes to burden Israel, whereas he has no wish to burden a non-Jew who lives from his own land; he gives the reason there.

   Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   Kehot’s note

   בד״ה כי ידעתיו תשל״ו מפרש ”אלא הכוונה היא על ענין הטרדה שבזה, מה שהאדם מוטרד בזה וכו׳, ולא על עצם הענינים הגשמיים, והטרדה הוא באופן שמשתמש בהשכל שנתן לו הקב״ה, בחי׳ מים, בעניני פרנסה, ועד שנעשה מוטרד בזה” (מהנחה בלתי מוגה).

   להעיר מאוה״ת פ׳ שמיני ע׳ תפה ”כי הנה אנו רואים שהשר הגשמי יותר יחפוץ וישתוקק בעול המסים בריבוי אחר ריבוי להכביד על ישראל כו׳ משא״כ בנכרי המתפרנס מקרקעו אינו חפץ כלל להגביר עליו כו׳”. וע״ש הטעם.

   From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

2. 2

   How it connects

   The end of Tractate Kesubos describes the supernatural fertility of the Land of Israel and its produce in the future and in earlier times; the Alter Rebbe cites it for the blessing that made worry about livelihood unknown when the Temple stood.our note

   The source

   Ketubot 111b:23כתובות קי״א ב:כ״גSefaria (opens in a new tab)

   אָמַר רַבִּי יַעֲקֹב בֶּן דּוֹסְתַּאי: מִלּוֹד לְאוֹנוֹ שְׁלֹשָׁה מִילִין, פַּעַם אַחַת קִדַּמְתִּי בַּנֶּשֶׁף וְהָלַכְתִּי עַד קַרְסוּלַּיי בִּדְבַשׁ שֶׁל תְּאֵינִים. אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: לְדִידִי חֲזֵי לִי ״זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ״ שֶׁל צִפּוֹרִי, וְהָוֵי שִׁיתְּסַר מִילִין אַשִּׁיתְּסַר מִילִין. אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה: לְדִידִי חֲזֵי לִי ״זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ״ שֶׁל כׇּל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל,

   Hebrew: William Davidson, Vocalized Aramaic (CC-BY-NC) · via Sefaria

3. 3

   On the words

   שלא ע״פ הטבע כלל כמ״ש בגמרא סוף מס׳ כתובות

   How it connects

   A variant: the early transcript does not have the words “not by way of nature at all, as is stated in the Gemara at the end of Tractate Kesubos.”our note

   Where the note points

   Sefer HaMaamarim — Hanachos HaRap (transcripts by R. Pinchas Reizes of the Alter Rebbe’s maamarim)ספר המאמרים הנחות הר״פ

   the transcript of this maamar

   Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   Kehot’s note

   בהנחת הר״פ ליתא.

   From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

Marei mekomos

1. 1

   On the words

   וכמארז״ל יפה שעה אחת . . מכל חיי העוה״ב

   How it connects

   Kehot’s marei makom for these words (its note is below).

   Kehot’s note

   אבות פ״ד, משנה יז.

   From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

2. 2

   On the words

   יפה שעה אחת בתשובה ומע״ט בעוה״ז מכל חיי העוה״ב

   How it connects

   “Better is one hour of teshuvah and good deeds in this world than all the life of the World to Come.” The Alter Rebbe explains it through the advantage of light that comes out of darkness.our note

   The source

   Pirkei Avot 4:17משנה אבות ד׳:י״זSefaria (opens in a new tab)

   הוּא הָיָה אוֹמֵר, יָפָה שָׁעָה אַחַת בִּתְשׁוּבָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים בָּעוֹלָם הַזֶּה, מִכָּל חַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא. וְיָפָה שָׁעָה אַחַת שֶׁל קוֹרַת רוּחַ בָּעוֹלָם הַבָּא, מִכָּל חַיֵּי הָעוֹלָם הַזֶּה:

   He used to say: more precious is one hour in repentance and good deeds in this world, than all the life of the world to come; And more precious is one hour of the tranquility of the world to come, than all the life of this world.

   Hebrew: Torat Emet 357 (Public Domain) · English: Mishnah Yomit by Dr. Joshua Kulp (CC-BY) · via Sefaria

   Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.

3. 3

   On the words

   שאין לך עשב מלמטה

   How it connects

   The Midrash teaches that there is no blade of grass below without a mazal in the heavens that strikes it and says “grow.” The maamar uses it as the starting point of the contemplation in prayer.our note

   The source

   Bereshit Rabbah 10:6בראשית רבה י׳:ו׳Sefaria (opens in a new tab)

   בר סירא אמר: אלוה העלה סמים מן הארץ, בהם הרופא מרפא את המכה, ובהם הרוקח מרקח את המרקחת. אמר רבי סימון: אין לך כל עשב ועשב, שאין לו מזל ברקיע, שמכה אותו ואומר לו גדל, הדא הוא דכתיב (שם לח): הידעת חקות שמים אם תשים משטרו בארץ וגו'. לשון שוטר (שם י). התקשר מעדנות כימה, או מושכות כסיל תפתח. רבי חנינא בר פפא ור' סימון אמר: כימה מעדנת את הפירות, וכסיל מושך בין קשר לקשר. הדא הוא דכתיב (שם): התוציא מזרות בעתו ועיש על בניה תנחם. רבי תנחום בר חייא ור' סימון אמרו: מזל הוא, שהוא ממזר את הפירות:

   Bar Sira said: God produced drugs from the earth with which the physician heals the wound, and with which the pharmacist mixes his compounds.38:4. Rabbi Simon said: There is not a single blade of grass that does not have a constellation in the firmament that strikes it and says to it: ‘Grow.’ That is what is written: “Do you know the rules of the heavens? Will you establish its dominion [mishtaro] on earth?” (Job 38:33). It is an expression of being in charge [shoter]. “Will you tie the chains of the Pleiades, or untie the reins of Orion?” (Job 38:31) – Rabbi Ḥanina bar Pappa and Rabbi Simon said: Pleiades renders fruits delicate and Orion draws it out from knot to knot. That is what is …

   Hebrew: Daat Bereshit Rabbah (Public Domain) · English: The Sefaria Midrash Rabbah, 2022 (CC-BY) · via Sefaria

   Zohar I, 251aזח״א רנא, אSefaria (opens in a new tab)

   Zohar II, 172bזח״ב קעב, בSefaria (opens in a new tab)

   Chullin 40a:3–4חולין מ׳ א:ג׳-ד׳Sefaria (opens in a new tab)

   אמר אביי לא קשיא הא דאמר להר הא דאמר לגדא דהר דיקא נמי דקתני דומיא דמיכאל שר הגדול ש"מ אמר רב הונא היתה בהמת חבירו רבוצה לפני עבודת כוכבים כיון ששחט בה סימן אחד אסרה סבר לה כי הא דאמר עולא אמר ר' יוחנן אע"פ שאמרו המשתחוה לבהמת חבירו לא אסרה עשה בה מעשה אסרה

   Hebrew: Wikisource Talmud Bavli (CC-BY-SA) · via Sefaria

   Where the note points

   Torah Ohrתורה אור

   later, 71a

   והנה המלאכים בקשו את התורה. ואמרו תנה הודך על השמים ולא נתנה להם. והטעם כי הנה התהוות המלאכי׳ הוא מבחי׳ הדבור כמ״ש וברוח פיו כל צבאם. ובחי׳ הדבור הוא בחי׳ עלמא דאתגליי׳ כמו הדבור הגשמי שבאדם עד״מ שהוא לבוש אמצעי של הנפש שאינו מתאחד כ״כ עם הנפש אלא הוא יוצא מההעלם אל הגילוי לחוץ לזולתו. ונעשה בחי׳ בפ״ע. משא״כ ישראל עלו במחשב׳ שהוא בחי׳ לבוש הפנימי שמתאחד עם הנפש והוא בחי׳ עלמא דאתכסייא. כי המחשבה הוא בבחי׳ העלם והמחשבה היא מתאחדת עם הנפש המשכלת תמיד בלי פירוד כי א״א להיות גילוי השכל כלל בלא מחשבה שמחשב ומהרהר בשכל זה. אבל באותיות הדבור אין השכל מתלבש אלא לפעמים כשעולה ברצונו לדבר. כך עד״מ למעלה יש בחי׳ אותיות כי אותיות הוא מלשון המשכות כמו אתא בקר. וכן ואתה מרבבת קדש כו׳. ויש …

   Our explanationThe note points to a later maamar in Torah Ohr, on Parshas Yisro, that also uses this saying; the passage there discusses how the angels come into being from Divine speech, the “revealed world,” while Israel arose in G‑d’s thought.

   Open it on Sefaria (opens in a new tab)

   Maamarei Admur HaEmtzai, by the Mitteler Rebbeמאמרי אדמו״ר האמצעי

   Bereishis, vol. 1, p. 66; Devarim, vol. 3, pp. 848, 876

   Our explanationThe Mitteler Rebbe shows that even inanimate things have a mazal, bringing proof from the Talmud (Chullin 40a) about slaughtering to the mazal of a mountain; and he explains that each mazal receives from the one above it, “one higher than the other,” as in our text.

   Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   Maamarei Admur HaZaken al Maamarei Razalמאמרי אדמו״ר הזקן על מאמרי רז״ל

   p. 135

   Our explanationThe Alter Rebbe’s own discussion of this saying of the Sages, in his maamarim on sayings of Chazal.

   Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   The Rebbe’s maamar “ויהי ביום השמיני” (5720)ד״ה ויהי ביום השמיני תש״כ

   A maamar of the Rebbe, 5720

   Find it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   Kehot’s note

   ב״ר פ״י, ו. זח״א רנא, א. זח״ב קעב, ב. לקמן עא, א. ועוד. וראה במאמרי אדה״א בראשית ח״א ע׳ סו שאף בדומם והביא ראיה מגמרא חולין מ, א לגדא דהר . . כי נפל מזל אותו ההר ע״ש.

   וראה גם במאמרי אדה״ז על מארז״ל ע׳ קלה. אדה״א דברים כרך ג ע׳ תתמח שהמזל מקבל מהעליון הימנו כי גבוה מעל גבוה ע״ש. וע׳ תתעו ד״ה ויהי ביום השמיני תש״כ.

   From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

4. 4

   How it connects

   Moshe blesses Yosef’s land “with the bounty of the produce of the sun and the bounty of the yield of the moons.” The Alter Rebbe cites it to show that the heavenly bodies transmit life-force to this world.our note

   The source

   Deuteronomy 33:14דברים ל״ג:י״דSefaria (opens in a new tab)

   13וּלְיוֹסֵף אָמַר מְבֹרֶכֶת ה׳ אַרְצוֹ מִמֶּגֶד שָׁמַיִם מִטָּל וּמִתְּהוֹם רֹבֶצֶת תָּחַת: 14וּמִמֶּגֶד תְּבוּאֹת שָׁמֶשׁ וּמִמֶּגֶד גֶּרֶשׁ יְרָחִים: 15וּמֵרֹאשׁ הַרְרֵי־קֶדֶם וּמִמֶּגֶד גִּבְעוֹת עוֹלָם:

   13… For the precious things of heaven, for the dew, And for the deep that coucheth beneath, 14And for the precious things of the fruits of the sun, And for the precious things of the yield of the moons, 15And for the tops of the ancient mountains, And for the precious things of the everlasting hills,

   Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria

5. 5

   On the words

   מלכותך מלכות כל עולמים

   How it connects

   “Your kingship is a kingship over all worlds.” The maamar reads it as G‑d’s Malchus, the attribute that brings all worlds into being.our note

   The source

   Psalms 145:13תהילים קמ״ה:י״גSefaria (opens in a new tab)

   12לְהוֹדִיעַ לִבְנֵי הָאָדָם גְּבוּרֹתָיו וּכְבוֹד הֲדַר מַלְכוּתוֹ: 13מַלְכוּתְךָ מַלְכוּת כׇּל־עֹלָמִים וּמֶמְשַׁלְתְּךָ בְּכׇל־דּוֹר וָדֹר: 14סוֹמֵךְ ה׳ לְכׇל־הַנֹּפְלִים וְזוֹקֵף לְכׇל־הַכְּפוּפִים:

   12… the sons of men His mighty acts, And the glory of the majesty of His kingdom. 13Thy kingdom is a kingdom for all ages, And Thy dominion endureth throughout all generations. 14The LORD upholdeth all that fall, And raiseth up all those that are bowed down.

   Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria

   Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.

6. 6

   How it connects

   “Whom have I in heaven? And besides You I desire nothing on earth.” It expresses the love that wants G‑d Himself, not even the spiritual delights of the Garden of Eden.our note

   The source

   Psalms 73:25תהילים ע״ג:כ״הSefaria (opens in a new tab)

   24בַּעֲצָתְךָ תַנְחֵנִי וְאַחַר כָּבוֹד תִּקָּחֵנִי: 25מִי־לִי בַשָּׁמָיִם וְעִמְּךָ לֹא־חָפַצְתִּי בָאָרֶץ: 26כָּלָה שְׁאֵרִי וּלְבָבִי צוּר־לְבָבִי וְחֶלְקִי אֱלֹקִים לְעוֹלָם:

   24Thou wilt guide me with Thy counsel, And afterward receive me with glory. 25Whom have I in heaven but Thee? And beside Thee I desire none upon earth. 26My flesh and my heart faileth; But God is the rock of my heart and my …

   Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria

7. 7

   On the words

   צדיקים יושבים

   How it connects

   In the World to Come “the righteous sit with their crowns on their heads and delight in the radiance of the Shechinah.” The Alter Rebbe calls this only radiance, less than what the love of “with all your might” seeks.our note

   The source

   Berakhot 17a:12ברכות י״ז א:י״בSefaria (opens in a new tab)

   מַרְגְּלָא בְּפוּמֵּיהּ דְּרַב: לֹא כָּעוֹלָם הַזֶּה הָעוֹלָם הַבָּא. הָעוֹלָם הַבָּא אֵין בּוֹ לֹא אֲכִילָה וְלֹא שְׁתִיָּהּ וְלֹא פְּרִיָּה וּרְבִיָּה וְלֹא מַשָּׂא וּמַתָּן וְלֹא קִנְאָה וְלֹא שִׂנְאָה וְלֹא תַּחֲרוּת, אֶלָּא צַדִּיקִים יוֹשְׁבִין וְעַטְרוֹתֵיהֶם בְּרָאשֵׁיהֶם וְנֶהֱנִים מִזִּיו הַשְּׁכִינָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיֶּחֱזוּ אֶת הָאֱלֹקִים וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׁתּוּ״.

   It was a favourite saying of Rab : Not like this world is the world to come. In the world to come there is neither eating nor drinking; no procreation of children or business transactions; no envy or hatred or rivalry ; but the righteous sit enthroned, their crowns on their heads, and enjoy the lustre of the Shekinah; as it is said, "And they beheld God, and did eat and drink" (Exod. xxiv. ll).

   Hebrew: William Davidson, Vocalized Aramaic (CC-BY-NC) · English: Tractate Berakot by A. Cohen, Cambridge University Press, 1921 (Public Domain) · via Sefaria

   Kehot’s note

   ברכות יז, א.

   From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

8. 8

   On the words

   לאשתאבא בגופא דמלכא

   How it connects

   The Zohar speaks of the soul being “absorbed into the body of the King.” The maamar uses it for the soul’s longing to be absorbed in G‑d’s very essence.our note

   The source

   Zohar I, 217bזח״א ריז, בSefaria (opens in a new tab)

   Where the note points

   Likkutei Torahלקוטי תורה

   Behar, 40a

   וכמ״ש אם זכרתיך על יצועי באשמורות אהגה בך. וכתיב בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך. והוא ע״ד משל כאהבת אח ואחות שהאהבה ביניהם קבועה ונטועה מעצמה בטבע בתולדותם בלי שום התעוררות כלל, וזו היא אהבה האמיתית מנקודת אמת לאמתו שאין לה הפסק ועומדת לעד. משא״כ כשאין אהבה זו קבועה ונטועה בלב האדם כ״א בשעה שמעורר את האהבה בעתים מזומנים בשעת ק״ש ותפלה וכיוצא בו ואח״כ חולפת ועוברת ממנו אין אהבה זו נקראת בשם אהבת אמת לאמתו, דהיינו מנקודת האמת ממש כ״א בשם שפת אמת מלשון שפה לפיו שהוא אימרא שסביב הבגד דהיינו שפת הבגד וקצהו. כך ע״ד משל האהבה הזאת הבאה בעת התעוררות היא שפת האמת וקצהו דהיינו התחלת האמת אבל אינו נקרא בשם אמת גמור לאמתו. ולכן אמרו בזהר (ר״פ תשא ד׳ קפ״ח וע״ש במק״מ ובהרמ״ז) שפת אמת תכון …

   Our explanationThe note says the Alter Rebbe there explains how the soul, which is a created being with its own existence, can nevertheless be “absorbed into the body of the King.”

   Open it on Sefaria (opens in a new tab)

   Torah Ohrתורה אור

   later, 71a

   לעוה״ז להתלבש בגוף ונפש החיונית ירידה זו צורך עלייה היא דהיינו להעלותה מבחי׳ איהו וגרמוהי לבחי׳ איהו וחיוהי ונק׳ בזוה״ק לאשתאבא בגופא דמלכא דהיינו להיות כמו התאחדות הגוף עם הנפש בהתלבשותה בו שכל כאב ומכה אשר בגוף ח״ו מרגשת הנפש ומתפעלת ממקרי הגוף לפי שהם מתאחדים

   Our explanationThere the soul’s descent into a body and vital soul is called a descent for the sake of ascent: it is raised from G‑d’s attributes to His very life, which the Zohar calls “being absorbed into the body of the King,” a union like that of soul and body, where the soul feels everything the body feels.

   Open it on Sefaria (opens in a new tab)

   Torah Ohr, Yisro, maamar 7לקמן עא, א

   page 71a, ¶7

   והנה המלאכים בקשו את התורה. ואמרו תנה הודך על השמים ולא נתנה להם. והטעם כי הנה התהוות המלאכי׳ הוא מבחי׳ הדבור כמ״ש וברוח פיו כל צבאם. ובחי׳ הדבור הוא בחי׳ עלמא דאתגליי׳ כמו הדבור הגשמי שבאדם עד״מ שהוא לבוש אמצעי של הנפש שאינו מתאחד כ״כ עם הנפש אלא הוא יוצא מההעלם אל הגילוי לחוץ לזולתו.

   Open it on Sefaria (opens in a new tab)

   Kehot’s note

   זח״א ריז, ב. ראה לקו״ת בהר מ, א שמבאר איך הנשמה שהיא בחי׳ נברא יש ודבר בפני עצמו תוכל לאשתאבא. ע״ש. ראה לקמן עא, א.

   From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

9. 9

   On the words

   בחילא יתיר

   How it connects

   The Zohar says that baalei teshuvah draw near to the King “with greater strength” than the perfectly righteous. The Alter Rebbe applies it to love that comes out of darkness.our note

   The source

   Zohar I, 129bזח״א קכט, בSefaria (opens in a new tab)

   Where the note points

   Maamarei Admur HaEmtzai, by the Mitteler Rebbeמאמרי אדמו״ר האמצעי

   Bereishis, p. 172

   Our explanationThe Mitteler Rebbe explains “becheila yatir” as “with great and mighty strength.”

   Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   Kehot’s note

   זח״א קכט, ב. ”פי׳ בחילא יתיר בכח גדול ועצום” — מאמרי אדה״א בראשית ע׳ קעב.

   From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

10. 10

    On the words

    (טוב) מאד

    How it connects

    “And G‑d saw all that He had made, and behold, it was very good.” The Sages’ reading of “very” as the angel of death is built on this verse.our note

    The source

    Genesis 1:31בראשית א׳:ל״אSefaria (opens in a new tab)

    30וּלְכׇל־חַיַּת הָאָרֶץ וּלְכׇל־עוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְכֹל רוֹמֵשׂ עַל־הָאָרֶץ אֲשֶׁר־בּוֹ נֶפֶשׁ חַיָּה אֶת־כׇּל־יֶרֶק עֵשֶׂב לְאׇכְלָה וַיְהִי־כֵן: 31וַיַּרְא אֱלֹקִים אֶת־כׇּל־אֲשֶׁר עָשָׂה וְהִנֵּה־טוֹב מְאֹד וַיְהִי־עֶרֶב וַיְהִי־בֹקֶר יוֹם הַשִּׁשִּׁי:

    30… is a living soul, [I have given] every green herb for food.’ And it was so. 31And God saw every thing that He had made, and, behold, it was very good. And there was evening and there was morning, the sixth day.

    Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria

    Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.

11. 11

    On the words

    טוב זה מלאך חיים . . מאד זה מה״מ

    How it connects

    The saying is sourced in the Ki Sisa maamar, which discusses how love and awe are drawn from above and how one must first break and humble the body, an “arousal from below” through prayer.our note

    The source

    Zohar I, 14aזח״א יד, אSefaria (opens in a new tab)

    Where the note points

    Torah Ohrתורה אור

    later, 86b, where the saying is sourced

    וזהו שאו׳ בתחלת ברכות השחר הנותן לשכוי בינה להבחין בין יום ובין לילה כי התעוררות בחי׳ האהבה והיראה שבא לאדם אינם מצד עצמם כ״א שבא לו מלמעלה ע״י בחי׳ שכוי רוחניות שיש למעלה שהוא המבחין בין יום ובין לילה דהיינו בין חסדים לגבורות ע״י המשכת בינה עלאה וכן עד״ז כל שאר הברכות וכל סדר התפלה למתבונן בהם ומשכיל על דבר ימצא. אך כדי להמשיך לו האהבה שיבא לו מלמעלה צריך מתחלה לבטש את הגוף ולהכניעו ולהשפילו במרירות כמ״ש במ״א. כדכתיב קרוב ה׳ לנשברי לב ואת דכאי רוח יושיע. וכדכתיב זבחי אלהים רוח נשברה. כי בכדי שיומשך בחי׳ הוי״ה לבחי׳ אלהים שלנו צריך מתחלה לעשות זבחי אלהים שדרך ההוא נמשך בחי׳ הוי״ה. והנה כל זה נקרא אתערותא דלתתא מלמטה למעלה והוא ענין התפלה. אבל ענין התורה היא בחי׳ מלמעלה למטה. והוא …

    Open it on Sefaria (opens in a new tab)

    Likkutei Torahלקוטי תורה

    Chukas, 62a · not yet checked

    Our explanationThe note also sends the reader to Likkutei Torah, Chukas, for this saying of the Sages about “good” and “very good.”

    Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

    Likkutei Torah, Chukas, maamar 7בלקו״ת חקת סב, א

    page 62a, ¶2

    בזהר מאן דלא מהפך מרירו למתקא לית ליה חולקא בהאי עלמא כלום (ע׳ בזהר בראשית דף ד׳ ע״א ובפי׳ הרמ״ז שם) כי זה כל האדם לא נברא אלא בשביל זה, שהרי בבית ראשון לא היו מתפללין כלל גם בבית שני תקנו אנשי כנסת הגדולה תפלה קצרה. ובודאי כל העבודה שלהם לא היה כי אם ע״ד זה להפוך מרירו למתקא. והענין הוא כי הדינין נמתקים בשרשן. דהנה כל רעות ודינים ר״ל …

    Open it on Sefaria (opens in a new tab)

    Kehot’s note

    נסמן לקמן פו, ב וראה בלקו״ת חקת סב, א. וראה גם זח״א יד, א.

    From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

12. 12

    How it connects

    “These are the kings who reigned in the land of Edom before any king reigned over the Children of Israel.” In Kabbalah they are the kings of Tohu, whose root precedes and exceeds the G‑dly soul’s.our note

    The source

    Genesis 36:31בראשית ל״ו:ל״אSefaria (opens in a new tab)

    30אַלּוּף דִּשֹׁן אַלּוּף אֵצֶר אַלּוּף דִּישָׁן אֵלֶּה אַלּוּפֵי הַחֹרִי לְאַלֻּפֵיהֶם בְּאֶרֶץ שֵׂעִיר: 31וְאֵלֶּה הַמְּלָכִים אֲשֶׁר מָלְכוּ בְּאֶרֶץ אֱדוֹם לִפְנֵי מְלׇךְ־מֶלֶךְ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל: 32וַיִּמְלֹךְ בֶּאֱדוֹם בֶּלַע בֶּן־בְּעוֹר וְשֵׁם עִירוֹ דִּנְהָבָה:

    30… the chiefs that came of the Horites, according to their chiefs in the land of Seir. 31And these are the kings that reigned in the land of Edom, before there reigned any king over the children of Israel. 32And Bela the son of Beor reigned in Edom; and the name of his city was Dinhabah.

    Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria

13. 13

    On the words

    אבל בשרשם הם למעלה מעלה

    How it connects

    Other maamarim of Torah Ohr that develop the idea that the root of what fell through the shattering of the vessels is higher than the level of the G‑dly soul.our note

    Where the note points

    Torah Ohrתורה אור

    later, Beshalach 62d ff.; Yisro 71a · not yet checked

    Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

    Likkutei Torahלקוטי תורה

    beginning of Parshas Balak, and elsewhere · not yet checked

    Our explanationA parallel treatment in Likkutei Torah of the lofty root of the forces that fell.

    Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

    The Rebbe’s maamar “להבין ענין כתיבת ספר תורה” (5730)ד״ה להבין ענין כתיבת ספר תורה תש״ל

    A maamar of the Rebbe, 5730

    Find it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

    Torah Ohr, Beshalach, maamar 3לקמן בשלח סב, סע״ד

    page 62d, ¶13

    מצד עצמה.

    Open it on Sefaria (opens in a new tab)

    Kehot’s note

    ראה לקמן בשלח סב, סע״ד ואילך. יתרו עא, א. לקו״ת ר״פ בלק ועוד. ד״ה להבין ענין כתיבת ספר תורה תש״ל הערה 19.

    From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

Marei mekomos

1. 1

   On the words

   בא אתה וכל ביתך אל התבה

   How it connects

   G‑d tells Noach, “Come, you and all your household, into the ark.” The maamar reads the ark (teivah) as the words (teivos) of prayer.our note

   The source

   Genesis 7:1בראשית ז׳:א׳Sefaria (opens in a new tab)

   1וַיֹּאמֶר ה׳ לְנֹחַ בֹּא־אַתָּה וְכׇל־בֵּיתְךָ אֶל־הַתֵּבָה כִּי־אֹתְךָ רָאִיתִי צַדִּיק לְפָנַי בַּדּוֹר הַזֶּה: 2מִכֹּל הַבְּהֵמָה הַטְּהוֹרָה תִּקַּח־לְךָ שִׁבְעָה שִׁבְעָה אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ וּמִן־הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר לֹא טְהֹרָה הִוא שְׁנַיִם אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ:

   1And the LORD said unto Noah: ‘Come thou and all thy house into the ark; for thee have I seen righteous before Me in this generation. 2Of every clean beast thou shalt take to thee seven and seven, each with his mate; …

   Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria

   Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.

Marei mekomos

1. 1

   On the words

   ויגברו המים

   How it connects

   “And the waters prevailed and increased greatly upon the earth.” The Alter Rebbe reads the rising waters as the growing force of the animal soul during a day of business.our note

   The source

   Genesis 7:18בראשית ז׳:י״חSefaria (opens in a new tab)

   17וַיְהִי הַמַּבּוּל אַרְבָּעִים יוֹם עַל־הָאָרֶץ וַיִּרְבּוּ הַמַּיִם וַיִּשְׂאוּ אֶת־הַתֵּבָה וַתָּרׇם מֵעַל הָאָרֶץ: 18וַיִּגְבְּרוּ הַמַּיִם וַיִּרְבּוּ מְאֹד עַל־הָאָרֶץ וַתֵּלֶךְ הַתֵּבָה עַל־פְּנֵי הַמָּיִם: 19וְהַמַּיִם גָּבְרוּ מְאֹד מְאֹד עַל־הָאָרֶץ וַיְכֻסּוּ כׇּל־הֶהָרִים הַגְּבֹהִים אֲשֶׁר־תַּחַת כׇּל־הַשָּׁמָיִם:

   17… the waters increased, and bore up the ark, and it was lifted up above the earth. 18And the waters prevailed, and increased greatly upon the earth; and the ark went upon the face of the waters. 19And the waters prevailed exceedingly upon the earth; and all the high mountains that were under …

   Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria

   Kehot’s note

   בראשית ז, יח.

   From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

2. 2

   On the words

   חמש עשרה אמה מלמעלה גברו המים

   How it connects

   “Fifteen cubits upward did the waters prevail, and the mountains were covered.” Part of the same image of the waters’ dominance.our note

   The source

   Genesis 7:20בראשית ז׳:כ׳Sefaria (opens in a new tab)

   19וְהַמַּיִם גָּבְרוּ מְאֹד מְאֹד עַל־הָאָרֶץ וַיְכֻסּוּ כׇּל־הֶהָרִים הַגְּבֹהִים אֲשֶׁר־תַּחַת כׇּל־הַשָּׁמָיִם: 20חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה מִלְמַעְלָה גָּבְרוּ הַמָּיִם וַיְכֻסּוּ הֶהָרִים: 21וַיִּגְוַע כׇּל־בָּשָׂר הָרֹמֵשׂ עַל־הָאָרֶץ בָּעוֹף וּבַבְּהֵמָה וּבַחַיָּה וּבְכׇל־הַשֶּׁרֶץ הַשֹּׁרֵץ עַל־הָאָרֶץ וְכֹל הָאָדָם:

   19… upon the earth; and all the high mountains that were under the whole heaven were covered. 20Fifteen cubits upward did the waters prevail; and the mountains were covered. 21And all flesh perished that moved upon the earth, both fowl, and cattle, and beast, and …

   Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria

   Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.

Marei mekomos

1. 1

   On the words

   ותלך התבה על פני המים

   How it connects

   “And the ark went upon the face of the waters.” The ark, the words of prayer, moves on the waters of livelihood.our note

   The source

   Genesis 7:18בראשית ז׳:י״חSefaria (opens in a new tab)

   17וַיְהִי הַמַּבּוּל אַרְבָּעִים יוֹם עַל־הָאָרֶץ וַיִּרְבּוּ הַמַּיִם וַיִּשְׂאוּ אֶת־הַתֵּבָה וַתָּרׇם מֵעַל הָאָרֶץ: 18וַיִּגְבְּרוּ הַמַּיִם וַיִּרְבּוּ מְאֹד עַל־הָאָרֶץ וַתֵּלֶךְ הַתֵּבָה עַל־פְּנֵי הַמָּיִם: 19וְהַמַּיִם גָּבְרוּ מְאֹד מְאֹד עַל־הָאָרֶץ וַיְכֻסּוּ כׇּל־הֶהָרִים הַגְּבֹהִים אֲשֶׁר־תַּחַת כׇּל־הַשָּׁמָיִם:

   17… the waters increased, and bore up the ark, and it was lifted up above the earth. 18And the waters prevailed, and increased greatly upon the earth; and the ark went upon the face of the waters. 19And the waters prevailed exceedingly upon the earth; and all the high mountains that were under …

   Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria

   Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.

2. 2

   On the words

   ותרם התבה

   How it connects

   “And the waters increased and bore up the ark, and it was lifted up above the earth.” The waters themselves raise the ark, as the struggles of the day raise prayer.our note

   The source

   Genesis 7:17בראשית ז׳:י״זSefaria (opens in a new tab)

   16וְהַבָּאִים זָכָר וּנְקֵבָה מִכׇּל־בָּשָׂר בָּאוּ כַּאֲשֶׁר צִוָּה אֹתוֹ אֱלֹקִים וַיִּסְגֹּר ה׳ בַּעֲדוֹ: 17וַיְהִי הַמַּבּוּל אַרְבָּעִים יוֹם עַל־הָאָרֶץ וַיִּרְבּוּ הַמַּיִם וַיִּשְׂאוּ אֶת־הַתֵּבָה וַתָּרׇם מֵעַל הָאָרֶץ: 18וַיִּגְבְּרוּ הַמַּיִם וַיִּרְבּוּ מְאֹד עַל־הָאָרֶץ וַתֵּלֶךְ הַתֵּבָה עַל־פְּנֵי הַמָּיִם:

   16… male and female of all flesh, as God commanded him; and the LORD shut him in. 17And the flood was forty days upon the earth; and the waters increased, and bore up the ark, and it was lifted up above the earth. 18And the waters prevailed, and increased greatly upon the earth; and the ark went upon the …

   Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria

   Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.

Marei mekomos

1. 1

   On the words

   כי בו שבת מכל מלאכתו

   How it connects

   “For on it He ceased from all His work which G‑d created to make.” The maamar identifies this cessation with naycha d’rucha, the rest of Noach.our note

   The source

   Genesis 2:3בראשית ב׳:ג׳Sefaria (opens in a new tab)

   2וַיְכַל אֱלֹקִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִכׇּל־מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה: 3וַיְבָרֶךְ אֱלֹקִים אֶת־יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ כִּי בוֹ שָׁבַת מִכׇּל־מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר־בָּרָא אֱלֹקִים לַעֲשׂוֹת: 4אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בְּהִבָּרְאָם בְּיוֹם עֲשׂוֹת ה׳ אֱלֹקִים אֶרֶץ וְשָׁמָיִם:

   2… made; and He rested on the seventh day from all His work which He had made. 3And God blessed the seventh day, and hallowed it; because that in it He rested from all His work which God in creating had made. 4These are the generations of the heaven and of the earth when they were created, in …

   Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria

   Kehot’s note

   בראשית ב, ג.

   From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

2. 2

   On the words

   ויאמר אלקים יהי אור

   How it connects

   The first utterance of creation. The Alter Rebbe cites it as the beginning of the outward flow of Malchus during the six days.our note

   The source

   Genesis 1:3בראשית א׳:ג׳Sefaria (opens in a new tab)

   2וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ עַל־פְּנֵי תְהוֹם וְרוּחַ אֱלֹקִים מְרַחֶפֶת עַל־פְּנֵי הַמָּיִם: 3וַיֹּאמֶר אֱלֹקִים יְהִי אוֹר וַיְהִי־אוֹר: 4וַיַּרְא אֱלֹקִים אֶת־הָאוֹר כִּי־טוֹב וַיַּבְדֵּל אֱלֹקִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ:

   2… face of the deep; and the spirit of God hovered over the face of the waters. 3And God said: ‘Let there be light.’ And there was light. 4And God saw the light, that it was good; and God divided the light from the darkness.

   Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria

   Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.

3. 3

   On the words

   יהי רקיע

   How it connects

   The utterance of the second day, another stage of the downward flow of creation.our note

   The source

   Genesis 1:6בראשית א׳:ו׳Sefaria (opens in a new tab)

   5וַיִּקְרָא אֱלֹקִים לָאוֹר יוֹם וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה וַיְהִי־עֶרֶב וַיְהִי־בֹקֶר יוֹם אֶחָד: 6וַיֹּאמֶר אֱלֹקִים יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמָּיִם וִיהִי מַבְדִּיל בֵּין מַיִם לָמָיִם: 7וַיַּעַשׂ אֱלֹקִים אֶת־הָרָקִיעַ וַיַּבְדֵּל בֵּין הַמַּיִם אֲשֶׁר מִתַּחַת לָרָקִיעַ וּבֵין הַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל לָרָקִיעַ וַיְהִי־כֵן:

   5… and the darkness He called Night. And there was evening and there was morning, one day. 6And God said: ‘Let there be a firmament in the midst of the waters, and let it divide the waters from the waters.’ 7And God made the firmament, and divided the waters which were under the firmament from the …

   Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria

   Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.

4. 4

   On the words

   תדשא הארץ דשא

   How it connects

   The utterance of the third day, part of the “days of work.”our note

   The source

   Genesis 1:11בראשית א׳:י״אSefaria (opens in a new tab)

   10וַיִּקְרָא אֱלֹקִים לַיַּבָּשָׁה אֶרֶץ וּלְמִקְוֵה הַמַּיִם קָרָא יַמִּים וַיַּרְא אֱלֹקִים כִּי־טוֹב: 11וַיֹּאמֶר אֱלֹקִים תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע עֵץ פְּרִי עֹשֶׂה פְּרִי לְמִינוֹ אֲשֶׁר זַרְעוֹ־בוֹ עַל־הָאָרֶץ וַיְהִי־כֵן: 12וַתּוֹצֵא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע לְמִינֵהוּ וְעֵץ עֹשֶׂה־פְּרִי אֲשֶׁר זַרְעוֹ־בוֹ לְמִינֵהוּ וַיַּרְא אֱלֹקִים כִּי־טוֹב:

   10… the gathering together of the waters called He Seas; and God saw that it was good. 11And God said: ‘Let the earth put forth grass, herb yielding seed, and fruit-tree bearing fruit after its kind, wherein is the seed thereof, upon the earth.’ And it was so. 12And the earth brought forth grass, herb yielding seed after its kind, and tree bearing fruit, …

   Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria

   Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.

5. 5

   On the words

   שו״ה למעלה — כמו״כ הוא בחי׳ טרדת

   How it connects

   A manuscript variant: in place of “the level of the preoccupation,” it reads “servitude to the kingdoms, which is the preoccupation” of livelihood, again identifying the burdens of livelihood with the servitude of exile.our note

   Where the note points

   Manuscript 1824 (a manuscript of the Alter Rebbe’s maamarim)בבוך 1824

   this maamar

   Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   Kehot’s note

   בבוך 1824: שעבוד מלכיות שהוא טרדת.

   From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

6. 6

   On the words

   כידוע שכל תפלה מו׳ ימי המעשה היא הארה מבחי׳ שבת

   How it connects

   There the Alter Rebbe explains that when the supernal will is drawn down on Shabbos, a glow of it shines through all six weekdays, and it is revealed in weekday prayer when a person is roused with love for G‑d; as the Zohar says, Shabbos “gives strength to the other days.”our note

   Where the note points

   Torah Ohrתורה אור

   later, 88a

   כל חי כו׳ ומשם נמשך להיות רצון יראיו יעשה שיתגלה בהם הרצון העליון: והנה כשנמשך הרצה״ע להתלבש ברצון התחתון ביום השבת אזי נמשך ממנו ג״כ הארה בכל ששת ימי המעשה להיות נמצא בהאדם בחינת הארה מרצה״ע שלמעלה מהשכל. וגילוי הארה זו היא בזמן התפלה דחול כשמתעורר באהבה וחפץ לה׳ ית׳ שהוא בחי׳ הארה מקדושת שבת המאיר בימי החול כמ״ש בזוה״ק יומא דא יהיב חילא לשאר יומי כו׳. ולכן יכול להאיר בהן מבחי׳ רצה״ע הנ״ל. (וכמו שהביא בר״ח שער הקדושה פ״ב מאמרי הזוהר המבארים איך שצריך להתקדש ולהמשיך עליו בכל יום מקדושת שבת. וזהו פי׳ מ״ש קדושים תהיו כו׳ להמשיך עליו מבחי׳ שבת שהוא קדש בעצם. וכ״כ בפע״ח שתוספת נר״נ המאירים בשבת אינן מסתלקין ג״כ בימות החול רק בחי׳ תוס׳ ח״י מסתלקים במוש״ק כו׳. אך צריך להכין א״ע לקבל בחי׳ זו …

   Open it on Sefaria (opens in a new tab)

   Likkutei Torahלקוטי תורה

   Behar, 41a; Haazinu, 72c

   העולמות, והתומע״ט של כל ימי החול מתעלים למעלה בשבת, ואמנם לא שמתכללים בשבת ממש כי א״א למהות העבודה שבחול שתוכלל בשבת, אלא שיש בכל יום הארת שבת, וכמ״ש זכור את יום השבת, והוא התפלה שבה נכללים ועולים התומע״ט של כל היום, כי התפלה נק׳ עולת תמיד ע״ש עליות העולמות שעולים למעלה מעלה בזמן התפלה (ע׳ בזהר פ׳ פנחס דרמ״ז ע״ב ופ׳ פקודי דר״ס סע״ב), כמו שהשבת נק׳ עולת שבת ע״ש עליות העולמות שבשבת, ואח״כ התפלות של כל ימי החול עם כל התומע״ט שנכללו בהן נכללים בשבת ממש. וצ״ל ענין עליות אלו מהו דהא מלא כל הארץ כבודו, וכתיב כי ה׳ הוא האלקים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת, וכמ״ש בזהר דלית אתר פנוי מיני׳ (וכמ״ש ג״כ במדרש רבה פ׳ שמות פ׳ ב׳ למה מתוך הסנה ללמדך שאין מקום פנוי בלא שכינה …

   Our explanationIn Behar the Alter Rebbe explains that each weekday has a glow of Shabbos, namely its prayer, into which the day’s Torah and good deeds are gathered and rise; afterward all the weekday prayers are gathered into Shabbos itself.

   Open it on Sefaria (opens in a new tab)

   Torah Ohr, Vayakhel, maamar 1לקמן פח, א

   page 88a, ¶30

   וההתבוננות בכל ששת ימי המעשה שזה הרצון התחתון נעשה בחינת כלי לגבי זה הרצה״ע שיומשך בתוכו ממש בבחי׳ השראה כהשראת האור בתוך הכלי ממש. מפני שהרצון התחתון אע״פ שהוא למטה מבחינת רצה״ע אבל עכ״פ כלי הוא לגילוי רצון העליון שיהיה מתלבש בו בהתחברות ויחוד אמתי ביום השבת.

   Open it on Sefaria (opens in a new tab)

   Likkutei Torah, Behar, maamar 1לקו״ת בהר מא, א

   page 41a, ¶26

   שהוא לבוש בלבושים גשמיים ואינו יכול להפשיטו מלבושים שלו להיות תורת אלהיו בקרבו השכלות אלהות ממש נק׳ יין המשמח לבב אנוש. אבל כשמתענג על ה׳ בהשכלתו ברוחניות התורה ה שגת אלקות נק׳ יין המשמח אלהים בשמחת אלהים וחדות ה׳. והנה כתיב כי כרם ה׳ צבאות בית ישראל (וע׳ בזהר ח״א ע׳ צ״ו) וצריך כל אחד ואחד לעבוד בנפשו עבודת הכרם לקצוץ הקוצים דהיינו המדות נפשיות שבאדם הבאות מנפשו החיונית דהיינו …

   Open it on Sefaria (opens in a new tab)

   Kehot’s note

   ראה כוזרי מאמר ג אות ה. וראה גם לקמן פח, א. לקו״ת בהר מא, א. האזינו עב, ג.

   From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

7. 7

   On the words

   כידוע שכל תפלה מו׳ ימי המעשה היא הארה מבחי׳ שבת

   How it connects

   The Kehot note cites the Kuzari’s description of the pious person’s day and week, in which the daily prayers and Shabbos stand to the rest of time as its choicest part; the Alter Rebbe calls this “known.”our note

   The source

   Kuzari 3:5הכוזרי ג׳:ה׳Sefaria (opens in a new tab)

   … וְהַמַּחֲשָׁב וְהַזִּכָּרוֹן, וְאַחַר כֵּן הַכֹּחַ הַחֶפְצִי הַמִּשְׁתַּמֵּשׁ בְּכָל אֵלֶּה, וְהֵם מְשַׁמְּשִׁים עוֹבְדִים לְחֵפֶץ הַשֵּׂכֶל. וְלֹא עָזַב אֶחָד מֵאֵלּוּ הַכֹּחוֹת וְהָאֲבָרִים שֶׁיַּרְבֶּה בְמַה שֶּׁהוּא מְיֻחָד בּוֹ וְיַפְחִית הַנִּשְׁאָרִים. וְכַאֲשֶׁר עָשָׂה צָרְכֵי כָל אֶחָד מֵהֶם וְנָתַן לַטִּבְעִיִּים מַה שֶּׁיַּסְפִּיק לָהֶם מֵהַמְּנוּחָה וְהַשֵּׁנָה, וְלַחִיּוּנִיִּים מַה שֶּׁיַסְפִּיק לָהֶם מֵהַקִּיצָה וְהַתְּנוּעָה בְמַעֲשֵׂי הָעוֹלָם, אָז יִקְרָא אֶל עֲדָתוֹ, כְּמוֹשֵׁל הַנִּשְׁמָע שֶׁקּוֹרֵא אֶל חֵילוֹ הַשּׁוֹמֵעַ לַעֲזֹר לוֹ, לְהִדָּבֵק בַּמַּדְרֵגָה שֶׁהִיא לְמַעְלָה מִמֶּנָּה, …

   5. The Rabbi: The pious man is nothing but a prince who is obeyed by his senses, and by his mental as well as his physical faculties, which he governs corporeally, as it is written: 'He that ruleth his spirit [is better] than he that taketh a city' (Proverbs 16:32). He is fit to rule, because if he were the prince of a country he would be as just as he is to his body and soul. He subdues his passions, keeping them in bonds, but giving them their share in order to satisfy them as regards food, drink, cleanliness, etc. He further subdues the desire for power, but allows them as much expansion as avails them for the discussion of scientific or mundane views, as well as to warn the evil-minded. …

   Hebrew: Sefer haKuzari - Project Ben-Yehuda (CC-BY-SA) · English: Kitab al Khazari, translated by Hartwig Hirschfeld, 1905 (Public Domain) · via Sefaria

   Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.

Marei mekomos

1. 1

   On the words

   יום שכולו שבת

   How it connects

   The Mishnah calls the Messianic future “the day that is entirely Shabbos and rest for eternal life.” The Alter Rebbe identifies it with the higher Shabbos.our note

   The source

   Mishnah Tamid 7:4משנה תמיד ז׳:ד׳Sefaria (opens in a new tab)

   … בַּשִּׁשִּׁי הָיוּ אוֹמְרִים (שם צג), ה' מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵשׁ וְגוֹ'. בְּשַׁבָּת הָיוּ אוֹמְרִים (שם צב), מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת, מִזְמוֹר שִׁיר לֶעָתִיד לָבֹא, לְיוֹם שֶׁכֻּלּוֹ שַׁבָּת מְנוּחָה לְחַיֵּי הָעוֹלָמִים:

   The following are the psalms that were chanted in the Temple. 1) On the first day they used to say, “The earth is the Lord's and the fullness thereof, the world and they that dwell therein” (Psalms 24). 2) On the second day they used to say: “Great is the Lord and highly to be praised, in the city of our God. His holy mountain” (Psalms 48). 3) On the third day they used to say: “God stands in the congregation of God, in the midst of the judges he judges” (Psalms 82). 4) On the fourth day they used to say: “O Lord, God to whom vengeance belongs. God to whom vengeance belongs, shine forth” (Psalms 94). 5) On the fifth day they used to say: “Sing aloud unto God our strength, shout unto the God …

   Hebrew: Torat Emet 357 (Public Domain) · English: Mishnah Yomit by Dr. Joshua Kulp (CC-BY) · via Sefaria

   Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.

2. 2

   On the words

   אשר נשבעתי מעבור מי נח עוד על הארץ

   How it connects

   The oath never again to bring the waters of Noach; the maamar reads it as the end of the need for the purifying “waters” of livelihood in the future.our note

   The source

   Isaiah 54:9ישעיהו נ״ד:ט׳Sefaria (opens in a new tab)

   8בְּשֶׁצֶף קֶצֶף הִסְתַּרְתִּי פָנַי רֶגַע מִמֵּךְ וּבְחֶסֶד עוֹלָם רִחַמְתִּיךְ אָמַר גֹּאֲלֵךְ Havayah 9כִּי־מֵי נֹחַ זֹאת לִי אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי מֵעֲבֹר מֵי־נֹחַ עוֹד עַל־הָאָרֶץ כֵּן נִשְׁבַּעְתִּי מִקְּצֹף עָלַיִךְ וּמִגְּעׇר־בָּךְ: 10כִּי הֶהָרִים יָמוּשׁוּ וְהַגְּבָעוֹת תְּמוּטֶינָה וְחַסְדִּי מֵאִתֵּךְ לֹא־יָמוּשׁ וּבְרִית שְׁלוֹמִי לֹא תָמוּט אָמַר מְרַחֲמֵךְ ה׳

   8… moment; But with everlasting kindness will I have compassion on thee, Saith the LORD thy Redeemer. 9For this is as the waters of Noah unto Me; for as I have sworn that the waters of Noah should no more go over the earth, so have I sworn that I would not be wroth with thee, nor rebuke thee. 10For the mountains may depart, and the hills be removed; but My kindness shall not depart …

   Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria

   Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.

3. 3

   On the words

   שו״ה למעלה — למעלה שע״י

   How it connects

   A manuscript variant: it adds “the level of servitude to the kingdoms, which is,” so that it reads “through the level of servitude to the kingdoms, which is the level of the ‘many waters’ mentioned above.”our note

   Where the note points

   Manuscript 1824 (a manuscript of the Alter Rebbe’s maamarim)בבוך 1824

   this maamar

   Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   Kehot’s note

   בבוך 1824 נוסף: בחי׳ שעבוד מלכיות שהוא: בחי׳

   From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

4. 4

   On the words

   וימינו תחבקני

   How it connects

   “His left hand is under my head, and His right hand embraces me.” The right hand is Chesed, the great love that comes from above.our note

   The source

   Song of Songs 2:6שיר השירים ב׳:ו׳Sefaria (opens in a new tab)

   5סַמְּכוּנִי בָּאֲשִׁישׁוֹת רַפְּדוּנִי בַּתַּפּוּחִים כִּי־חוֹלַת אַהֲבָה אָנִי: 6שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי וִימִינוֹ תְּחַבְּקֵנִי: 7הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלַ͏ִם בִּצְבָאוֹת אוֹ בְּאַיְלוֹת הַשָּׂדֶה אִם־תָּעִירוּ וְאִם־תְּעוֹרְרוּ אֶת־הָאַהֲבָה עַד שֶׁתֶּחְפָּץ:

   5’Stay ye me with dainties, refresh me with apples; For I am love-sick.’ 6Let his left hand be under my head, And his right hand embrace me. 7’I adjure you, O daughters of Jerusalem, By the gazelles, and by the hinds of the …

   Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria

   Kehot’s note

   שה״ש ב, ו.

   From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

5. 5

   How it connects

   “For the mountains may depart and the hills be removed, but My kindness shall not depart from you.” The Alter Rebbe reads it as the revelation of supernal Chesed in the future.our note

   The source

   Isaiah 54:10ישעיהו נ״ד:י׳Sefaria (opens in a new tab)

   9כִּי־מֵי נֹחַ זֹאת לִי אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי מֵעֲבֹר מֵי־נֹחַ עוֹד עַל־הָאָרֶץ כֵּן נִשְׁבַּעְתִּי מִקְּצֹף עָלַיִךְ וּמִגְּעׇר־בָּךְ: 10כִּי הֶהָרִים יָמוּשׁוּ וְהַגְּבָעוֹת תְּמוּטֶינָה וְחַסְדִּי מֵאִתֵּךְ לֹא־יָמוּשׁ וּבְרִית שְׁלוֹמִי לֹא תָמוּט אָמַר מְרַחֲמֵךְ ה׳ 11עֲנִיָּה סֹעֲרָה לֹא נֻחָמָה הִנֵּה אָנֹכִי מַרְבִּיץ בַּפּוּךְ אֲבָנַיִךְ וִיסַדְתִּיךְ בַּסַּפִּירִים:

   9… earth, so have I sworn that I would not be wroth with thee, nor rebuke thee. 10For the mountains may depart, and the hills be removed; but My kindness shall not depart from thee, neither shall My covenant of peace be removed, saith the LORD that hath compassion on thee. 11O thou afflicted, tossed with tempest, and not comforted, behold, I will set thy stones in …

   Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria

6. 6

   How it connects

   “Behold, My servant shall prosper; he shall be exalted and lifted up, and be very high.” The word “very” (me’od) is read as the love of “with all your might (me’odecha)” raised to a higher level.our note

   The source

   Isaiah 52:13ישעיהו נ״ב:י״גSefaria (opens in a new tab)

   12כִּי לֹא בְחִפָּזוֹן תֵּצֵאוּ וּבִמְנוּסָה לֹא תֵלֵכוּן כִּי־הֹלֵךְ לִפְנֵיכֶם Havayah וּמְאַסִּפְכֶם אֱלֹקֵי יִשְׂרָאֵל: 13הִנֵּה יַשְׂכִּיל עַבְדִּי יָרוּם וְנִשָּׂא וְגָבַהּ מְאֹד: 14כַּאֲשֶׁר שָׁמְמוּ עָלֶיךָ רַבִּים כֵּן־מִשְׁחַת מֵאִישׁ מַרְאֵהוּ וְתֹאֲרוֹ מִבְּנֵי אָדָם:

   12… For the LORD will go before you, And the God of Israel will be your rearward. 13Behold, My servant shall prosper, He shall be exalted and lifted up, and shall be very high. 14According as many were appalled at thee— So marred was his visage unlike that of a …

   Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria

7. 7

   On the words

   שו״ה להיות — (וזהו . . יותר כו׳)

   How it connects

   The closing parenthesis on Isaiah’s “very high” is missing from this manuscript; the note says it is apparently an addition by the Tzemach Tzedek.our note

   Where the note points

   Manuscript 1824 (a manuscript of the Alter Rebbe’s maamarim)בבוך 1824

   this maamar

   Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   Kehot’s note

   כנראה הוספת כ״ק הצ״צ. בבוך 1824 ליתא.

   From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.