《托拉奧爾》 · 帕拉沙 Toldos · 瑪瑪爾 4
ויחפרו עבדי יצחק בנחל כו׳
「以撒（יצחק）的僕人們在谷中挖掘……一口由眾首領挖掘的井」
由 AI 根據我們的英文版翻譯，並經過數輪對照英文與希伯來文的檢查和修訂。英文版本身仍由人工讀者審閱中。若您熟悉中文，懇請協助審閱本譯文。 志願協助審閱
核心要旨
人在早晨藉著誦讀示瑪（שמע，Shema）、祈禱和研習妥拉，將 ה׳的אלקות引降下來；到了白日處理世俗事務時，這אלקות便「潛入地下」。以謙卑的心履行 מצות（mitzvos），能使它再次湧出，成為活水之井；正因它經過身體的土壤，便格外甘甜。
瑪瑪爾概要
塔木德教導說，伯拉河是伊甸的原初河流，每一處泉源都在地下由它供給水源。那麼，泉水既然實際上源自河流，為何稱井水為「活水」？阿德莫爾哈扎肯以那條從伊甸流出、灌溉園子的河流作答：這園子就是妥拉。在示瑪中承認 ה׳的王權，能將 ה׳的אלקות引降下來；而祈禱後立即研習的妥拉，正是它安歇之處。然而，忙碌的一日會將它掩蓋：身體的牽掛和人有限的理解，會使人忘卻早晨的覺知。因此，ה׳賜下實際履行的 מצות；它們在自身的根源中便是神聖的，即使沒有特別的意向也能發揮作用。所要求的唯一意向，是省察自己離 ה׳有多遠，因而心存謙卑，同時仍渴望親近祂。如此，誡命便使隱藏的河流穿過身體的「土壤」湧出；正如井水經過土壤而變得純淨，它也成為活水，對渴慕 ה׳的人格外甘甜。這就是阿里札爾（האריז״ל）為何如此喜愛 מצות，也就是「一口由眾首領挖掘的井」的含義。
綱要
- 每一處泉源底下的河流伯拉河是原初的河流；所有泉源都在地下由它供給水源，因此稍加挖掘，便能找到活水。¶1
- 從伊甸流出的河：承認 ה׳的合一若井水源自河流，為何稱為「活水」？從伊甸流出的河，代表人在示瑪中承認 ה׳的王權；而這份承認需要一處安歇之所。¶2
- 妥拉、白日與 מצותה׳的合一安歇於妥拉之中；白日將它掩藏；מצות本身神聖，人以謙卑痛悔的心履行它們，便能使它再次如水穿過土壤般湧出。¶3
- 實踐中的活水之井倚靠早晨所立下的承諾，人整日履行 מצות；即使所做的微小之事，也會甘甜可喜。¶4–5
- 阿里札爾的喜樂與飢渴的靈魂喜樂源自謙卑，並由履行 מצות而生；對飢餓的人而言，苦澀之物也甘甜；這就是「一口由眾首領挖掘的井」。¶6
關鍵概念
- 活水之井באר מים חיים
- 泉水由隱藏的河流供給，並在經過土壤時變得純淨；這是人在世俗生活的一日中履行一項誡命（מצוה，mitzvah）的意象。
- 有一條河從伊甸流出נהר יוצא מעדן
- 從 ה׳自身（「伊甸」）引降 ה׳的אלקות；這是藉著在示瑪和祈禱中承認祂的王權而實現的。
- 園子גן
- 數值為53，代表妥拉的五十三個部分；這是 ה׳的合一安歇之處。
- 承擔天國王權之軛קבלת עול מלכות שמים
- 完整地信仰並承認 ה׳的合一與統治，尤其是在示瑪中如此；這是神聖事奉的第一步。
- מצות不需要意向מצות אין צריכות כוונה
- מצות在自身的根源中便是神聖的，能自行引降 ה׳的אלקות，並非仰賴履行者的靈性狀態。
- 謙卑ענוה / שפלות
- 感受到自己離 ה׳有多遠，並視他人為比自己更親近祂的人；這是阿里札爾履行 מצות時喜樂的根源。
每一處泉源底下的河流 ¶1
1ויחפרו עבדי יצחק בנחל כו׳. באר חפרוה שרים1 וגו׳. דהנה איתא בגמ׳ [בגמרא] ע״פ והנהר הרביעי הוא פרת2 הוא דמעיקרא3 שממנו נפרדו לארבעה ראשים דהיינו ג׳ יצאו ממנו והרביעי
「以撒（יצחק）的僕人在溪谷中挖掘」，等等。「這口井是首領們所挖掘的」，等等。因為，《塔木德》論及[那節經文]「第四條河就是伯拉河」時，有此教導：「它就是起初那一條」，由它分成四個源頭；也就是說，三條由它流出，而第四條——
這篇 maamar 以兩節關於井的經文開篇：以撒的僕人在溪谷中挖掘，找到活水（《創世記》26:19）；以及以色列人在曠野所唱的《井之歌》。為了闡明這兩節經文，文中轉而引用《塔木德》對從伊甸流出的四條河所作的教導；其中第四條是伯拉河（幼發拉底河）：伯拉河「就是起初那一條」，是其他河流分支而出的原始河流。
הוא בעצמו ואמרו כל הנהרות למטה מפרת וכל מעיינות שבעולם נובעים מסולמא דפרת פי׳ מתחת לקרקע נוקב והולך עד שבחפירה מועטת ימצא באר מים חיים4.
就是[伯拉河]本身。他們又說：所有河流都低於伯拉河，而世上一切泉源都由伯拉河的梯道湧出。意思是：它在地下鑿行而去，直到只須稍作挖掘，便能找到一口湧出活水的井。
《塔木德》又補充說，所有河流都位於伯拉河之下，而世上一切泉源都由地下的「梯道」承接伯拉河的水源。阿德莫爾哈扎肯以此描繪一幅景象：伯拉河的水在地下流淌，因此無論在哪裡稍作挖掘，都能找到一口湧出「活水」的新鮮泉水。
這篇 maamar 引出其核心意象：每一口活水井，實際上都由一條在地下流淌的大河——伯拉河——供水；稍作挖掘，便能使水湧出。
參考出處
- 1באר חפרוה שרים · Numbers 21:18
- 2והנהר הרביעי הוא פרת · Genesis 2:14
- 3הוא דמעיקרא · Bekhorot 55b:2–4
- 4
從伊甸流出的河：承認 ה׳的合一 ¶2
2ולכאורה תמוה מפני מה יקרא באר מים חיים כיון שעיקר נביעתו הוא מנהר פרת. והענין דהנה כתיב ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן1 כו׳
乍看之下令人疑惑：既然井水湧出的根源在於幼發拉底河（פרת，Perat），為什麼還稱它為活水井？解釋如下。看，經上寫道：「有一條河從伊甸流出，灌溉園子」，等等。
問題是：如果井水實際上來自幼發拉底河，為什麼還稱它為「活水」，彷彿井本身就是源頭？為了解答這個問題，阿德莫爾哈扎肯（אדמו״ר הזקן）轉而談到那條從伊甸流出、灌溉園子的河；它是一切四條河的源頭。
ג״ן סדרי דאורייתא פי׳ כידוע שבתחלה צריך לקבל עומ״ש [עול מלכות שמים] בשלימות דהיינו להאמין באמונה שלימה באחדות ה׳
「園」（גן，gan）：妥拉的五十三個篇章（סדרי דאורייתא，sidros）。意思是，眾所周知，起初必須完整地接受天國王權之軛，也就是承擔服從ה׳之軛（קבלת עול，kabbalas ol）；亦即以完整的信心相信ה׳的合一，
《Zohar》（זהר）把「園」這個字的字母解讀為妥拉的五十三個每週篇章。這裡從神聖事奉的第一步談起：承擔「天國王權之軛」，以完整的信心相信ה׳是一。
שהוא המהווה כל העולמות וכולא קמיה כלא חשיב וכולא חד כו׳ וכאשר יתבונן האדם בק״ש [בקריאת שמע] וישים ללבו היטיב ענין האחדות ויקבל עליו באמת עול מל׳
祂使一切世界得以存在，在祂面前一切都算不得什麼，而且一切皆為一，等等。當一個人在誦讀示瑪（שמע，Shema）時加以默想，並把[ה׳的]合一之義深深放在心上，又真誠地承擔[祂的]王權之軛——
這信仰有其具體內涵：ה׳使每一個世界得以存在，整個受造界在祂面前都算不得什麼，而且一切與祂為一。人在示瑪中尤其承擔這一信念；他思量ה׳的合一，並真誠地接受ה׳為王。
כי יעקב חבל נחלתו2 חפצם לדבקה בו בכל לבבם ומאמינים באחד וחפצים בו אבל אין מקום שישרה בו בחי׳ אחד לאחר שקבל עליו.
因為「雅各（יעקב）是祂產業的份額」：他們渴望全心依附祂，並相信那位唯一者、渴望祂；然而，在他已將[它]承擔於己之後，卻沒有一處地方能讓「一」這個層面安住。
「雅各是祂產業的份額」這句經文描述每一個猶太人：在內心深處，每個人都渴望依附ה׳，並且相信祂。然而，這一段以一個問題作結：人在示瑪中接受了ה׳的合一之後，這個「一」究竟能安住於何處？
這一段提出疑問：井水若來自河流，為什麼還稱為「活水」？它以伊甸流出的河作為答案的開端：人在示瑪中接受ה׳的合一，而這合一需要一處可以安住的地方。
「在祂面前一切都算不得什麼」是《Zohar》表述ה׳合一的公式；這也是阿德莫爾哈扎肯（אדמו״ר הזקן）在《Tanya》（תניא）的《Shaar HaYichud VehaEmunah》（שער היחוד והאמונה）中闡述的主題。在此，這句話是人在示瑪中接受ה׳王權的內涵。
參考出處
- 1ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן · Genesis 2:10
- 2כי יעקב חבל נחלתו · Deuteronomy 32:9
妥拉、白日與 מצות ¶3
3ואין לו מקום אלא בתורה שהיינו שמיד אחר קבלת מ״ש ילמוד בעיון מחשבתו ושכלו ודבורו בתורה שבע״פ [שבעל פה] וקודם למודו יתבונן באחדות ה׳ כו׳
而它只有在妥拉中才有立足之處。也就是說，人在接受天國王權之後，應立即以思想、理智與言語深入研習口傳妥拉；研習之前，則應默想 ה׳ 的合一，等等。
答案是： ה׳ 的合一只有在妥拉中才有立足之處。因此，人在接受 ה׳ 的王權（誦讀「聽啊，以色列」與祈禱時）之後，應立即深入研習口傳妥拉，並先片刻默想 ה׳ 的合一。
ועי״ז יגרום לו העסק בתורה בכל עומק מחשבתו ולבבו וכו׳ וזהו נק׳ ונהר יוצא מעדן1 פי׳ מעדן מעם הקב״ה שנק׳ עדן ונהר הוא לשון המשכה
由此，他便會全心投入妥拉，以思想和心靈的全部深度來研習，等等。這就稱為「有河從伊甸流出」。意思是：「從伊甸」——從קב״ה（Kudsha Brich Hu，意為「聖者，願祂受頌讚」）而出；「河流」一詞則表示引下。
這番默想使他全心投入妥拉，深入研習。這就是「從伊甸流出的河」：伊甸指 ה׳ 本身，而「河流」意指引下，亦即אלקות從其源頭流出。
פי׳ כאשר יומשך אלהות מלמעל׳ [מלמעלה] למטה בקבל׳ מ״ש המשכה זאת משקה את הגן היא התורה שהיא ד׳ אמות של הלכה2 במקום קדשי קדשים אורייתא היכלא דמלכא שבה שורה אחדות ה׳ כו׳
意思是：當人藉著接受天國王權，使אלקות由上而下引下時，這番引下便滋潤園子——也就是妥拉，即「四肘的律法（הלכה，halachah）」；取代至聖所的位置——「妥拉是君王的宮殿」——在其中， ה׳ 的合一安居，等等。
藉著接受 ה׳ 的王權而引下的אלקות，會「滋潤園子」，也就是妥拉。塔木德說，自聖殿被毀以來， ה׳ 在祂的世界中只留下「四肘的律法」；因此，律法如今便是祂的所在，如同至聖所。妥拉又被稱為「君王的宮殿」：它是 ה׳ 的合一安居之處。
כאשר יתקיים בו בחי׳ נהר יוצא מעדן בתפלתו ושעור למודו מיד אחר התפלה אבל אח״כ צריך לעסוק בכל מחשבתו כו׳
當「有河從伊甸流出」的層面，在他的祈禱以及祈禱後立即進行的定時研習中實現時——但此後，他必須把全部心思用於……
這「從伊甸流出的河」會在祈禱和隨後的研習時段中呈現。然而，一天仍要繼續，他必須把全部心思轉向其他事務。
בעניני עולם השפל ושוכח כל התבוננותו בקבלת מ״ש מפני גשמיות גופו על מעוט דעת שלו ויתרחק מאד מבחינה שהיה לו דעת בתפלתו ועבודתו בתורה כו׳
世俗塵寰的事務；由於身體的物質性，又因他認知（דעת，daas）淺薄，他便忘卻了接受天國王權時的一切默想，並且遠離自己在祈禱及妥拉事奉中所曾具備的認知狀態，等等——
忙於這卑下世界的事務，他便忘記了早晨的默想。身體的物質性以及有限的認知，使他遠離祈禱與研習時所擁有的覺知；這裡的「認知」指能將一個觀念牢固持存於心中的能力。
לכך נתן לנו מצות לעשותם כל היום כי ענין המצות מעשיות הם הגבה למעלה מעלה בפנימיותם3 ושרשם
因此，祂賜給我們誡命，讓我們整日實踐。因為實際遵行的誡命（מצות，mitzvos），其內在層面（פנימיות，pnimiyus）及根源都極其高超，
因此， ה׳ 賜給我們誡命，讓我們在一整天中實際遵行。誡命在其內在層面及根源上極其高超，高於人憑自身理解所能達到的層次。
אך4 שנתלבשו בכמה לבושים בהשתלשלות העולמות כו׳ ומ״מ רומזים על מדרגה הגבוה שבשרש׳ [שבשרשם] כמו מצות5 ציצי׳ [ציצית] שענינה למעלה בעולמות עליונים ונתלבשה מצותה בשמונה חוטין של צמר וה׳ קשרים כו׳
只是它們在世界層層下延的鏈條（השתלשלות，hishtalshelus）中披上了許多衣裳，等等；然而，它們仍指向其根源中的崇高層次。例如，ציצית（tzitzis，衣穗）這條誡命，其意義位於上界，而其誡命形式則披上了八根羊毛線和五個結，等等。
誡命經由世界層層下延的鏈條，披上許多「衣裳」，直到呈現為物質形式；然而，這物質形式仍指向其崇高根源。衣穗就是一例：一條意義存在於至高世界的誡命，披上八根羊毛線和五個結的形式。
ולכן המצות לא תצטרך להם עבודת האדם לתקנם ולכוון אל אמתתם כי מצות א״צ [אין צריך / אינו צריך] כוונה לפי שהן בעצמם מתוקנים ונשתלשלו ממעלה למטה כו׳ והעושה המצוה המשכת אלהות שגורם אינה מצד עבודתו רק מחמת המצות עצמן כו׳.
因此，誡命不需要人的事奉來修整，也不需要人去意向其真實本質，因為「誡命不需要意向」；這是因為誡命本身已經修整完善，並且已由上而下一層層流衍而來，等等。而[對於]實踐誡命的人，他所促成的אלקות引下並非憑藉他的事奉，而只是由於誡命本身，等等。
因此，誡命並不取決於人是否努力使它完善，或是否領會其內在意義；正如哈拉卡原則所說：「誡命不需要意向」，便能算是已經履行。誡命從上而來，早已具足；因此，它們所引下的אלקות來自誡命本身，而非行持者的靈性狀態。
משא״כ בתורה ותפלה שהיא עבודת הלב תלויה דוקא בכוונת האדם כו׳ ועיקר הכוונה הצריכה בעשיי׳ [בעשייה] המצות הוא שיתבונן בתחילה איך שהוא מאד רחוק6 מה׳
妥拉（תורה，Torah）與祈禱則不同，因為它們是心的事奉，特別取決於人的意向，等等。履行誡命（מצות，mitzvos）所需的主要意向，是他首先省察自己離 ה׳ 是何等遙遠，
妥拉的研習與祈禱（「心的事奉」）有所不同：它們的效果取決於人的意向。即使如此，履行誡命時也有一種重要的意向：先省察自己離 ה׳ 是何等遙遠。
ע״י טרדתו כל היום בהבלי חפצי העוה״ז וגשמיות חומרו ועוונותיו מסך מבדיל לבלתי התקרב אל ה׳ אפי׳ [אפילו] מעט ויתבונן
因為他整日忙於今世虛妄的事務、自己肉身的物質性，以及自己的罪過——這些成了隔絕的屏障，[使他]連稍微親近 ה׳ 也不能。並且他應當省察
使他遠離 ה׳ 的，是他整日忙於今世的虛妄事務、自己的肉身本性以及自己的罪過；這些構成他與 ה׳ 之間的「屏障」。
בזה היטב הדק וישבור לבו בהתבוננ׳ [בהתבוננות] זה ויכנע לבבו מפני שמ״מ חפץ הוא להתקרב אל ה׳ בתורתו כו׳ ויכוון במצוה7 שנזדמנה לידו בעשותו אותה.
他應當對此作詳盡而細密的省察，並因這番省察而使自己的心破碎，心也因此謙卑下來——因為儘管如此，他仍渴望藉著祂的 תורה 親近 ה׳，等等。他應當在一項遇到的誡命（מצוה，mitzvah）上懷有[這樣的]意向，並在履行它時如此用心。
他應當反覆細察此事，直到自己的心因這番省察而破碎、謙卑下來；因為儘管如此，他仍想藉著 תורה 親近 ה׳。帶著這種感受，他就履行任何臨到自己的一項誡命。
שהוא כמו באר מ״ח שנובע מתחת הקרקע מנהר א׳ שאע״פ [שאף על פי] שהנהר אינו נק׳ מ״ח אבל המים היוצאים ממנו ונוקב והולך עובי עפר הקרקע נק׳ מים חיים מפני שמתברר ומתלבן ע״י דחקם לצאת בעפר החומרי
這好比一口活水井，水從地下的一條河流湧出：雖然那條河並不稱為「活水」，但從河中出來、穿透地底厚厚土層的水，卻稱為「活水」，因為它受物質土壤擠壓而湧出，從而得到澄清與淨化。
現在比喻回到井的意象。河本身不稱為「活水」，但那從河中湧出、推穿厚厚土層的水卻稱為「活水」，因為穿過土壤使它得到澄清與淨化。這回答了第2段的問題：使這口井成為「活」水井的，正是水穿過土壤的過程。
וכן ממש עשיית המצוות כשהי׳ [כשהיה] לו בתחלה בתפלתו ועבודתו בחי׳ נהר יוצא מעדן8 הנ״ל רק שנכסה ונעלם בתוכו ע״י גשמיות תשוקת גופו כל היום.9101112131415161718192021
誡命的履行也完全是如此：起初，在他的祈禱和事奉中，他具有上述「有一條河從伊甸流出」的層面；只是，由於他整日肉身欲望的物質性，這一層面在他裡面被遮蔽、隱藏了。
誡命也是如此：一個人在早晨祈禱和事奉時所具有的「從伊甸流出的河」，並沒有消失；它只是沉入地下，被他整日的身體欲望遮蔽了。誡命就是那口使它再次湧出的井。
本篇論述的核心是：祈禱與妥拉研習所引下的אלקות（那條河），在一天的世俗事務中會潛入地下；而誡命本身具有神聖性，人在謙卑的心境中實踐誡命，便能使它再次湧出，成為活水之泉。
此處的誡命高於人自身的事奉，其神聖性源於根本，而非人的意向。Kehot 的註釋引述《Torah Ohr》（תורה אור）稍後〈Beshalach〉篇的一篇講論，指出誡命高於「由下而起的激發（אתערותא דלתתא，isarusa dilesata）」。對人唯一的要求，並非洞悉誡命，而是懷有一顆破碎的心；這也呼應《Or HaTorah》（אור התורה）所引的註釋：誡命之所以是活水之泉，正是因為它經過了「厚重的泥土」——一整天忙於營生的身體生活。
參考出處
- 1ונהר יוצא מעדן · Genesis 2:10
- 2ד׳ אמות של הלכה · Berakhot 8a:18–19
- 3למעלה מעלה בפנימיותם · ע׳ לקמן פ׳ בשלח סד, ג. שענין המצות בעצם הוא בחי׳ שלמעלה מאתעדל״ת, וע׳ באוה״ת דרושים לר״ה ע׳ א׳שה שמציין לכאן בענין מצות אין צריכים כוונה.
- 4לעשותם כי ענין המצות — אך · בבוך 1064 קח, א נוסף: כי ענין המצות מעשיות הוא שהם למעלה מעלה פנימיותם ושרשם למה רומזים: אך שנתלבשו.
- 5כמו מצות ציצית · לקו״ת פ׳ חקת סד, א מציין לכאן בענין המצות מעשיות ברעותא דליבא.
- 6ועיקר הכוונה . . איך שהוא מאד רחוק · מובא בהמשך תער״ב ח״ב ע׳ א׳יג.
- 7ויכוון במצוה . . שנובעת מנהר הנ״ל · ראה אוה״ת פ׳ ויצא כרך א רג, ב: הרי מובן שמה שהמצוה נק׳ באר מ״ח זהו דוקא לפי שעברו דרך עובי עפר הקרקע דהיינו גשמיות עסקי גופו כל היום במו״מ כשמ״מ אח״כ בכח זה עושה המצוה נעשה בחי׳ באר מ״ח. עכ״ל.
- 8כשהי׳ לו בתחלה . . בחי׳ נהר יוצא מעדן · בהמשך תער״ב ח״ב ע׳ א׳יג מציין ע״ז: י״ל שזהו טפת מ״ד המברר כו׳.
- 9והוא ע״י הכתר שהוא הממוצע · ראה אוה״ת שמות ע׳ פב. ושם ציין הצ״צ ללקו״ת פ׳ צו בד״ה והיה אור הלבנה פ״ג. נסמן לקמן כב, ד.
- 10ונאם הגבר הוקם ע״ל · II Samuel 23:1
- 11שהיו מתים ק׳ אנשים בכל יום · במדבר רבה פ׳ יח, כא. תנחומא ס״פ קרח.
- 12שע״י המאה ברכות פסקו מלמות · ע׳ אוה״ת פ׳ עקב ע׳ תקפח. תקצד.
- 13ויחפרו עבדי יצחק · ראה לעיל בציונים לכ״ק אדמו״ר זי״ע.
- 14ויחפרו עבדי יצחק בנחל · Genesis 26:19
- 15באר חפרוה שרים · Numbers 21:18
- 16איתא בגמרא ע״פ והנהר הרביעי · Bekhorot 55b:2–4
- 17מסולמא דפרת · וכ״ה בלקו״ת פ׳ חקת סב, ב. אבל הגי׳ בש״ס ווילנא: סולמי דפרת (וכ״ה באוה״ת פ׳ חקת ע׳ תתס). ורש״י פי׳ ”מקלחין תחת הקרקע ועולין בהרים כמו סולם”. ובשיטה מקובצת שם גורס ברש״י ”דפרת מראש פרת מקלחין”.
- 18ולכאורה תמוה מפני מה יקרא . . שעיקר נביעתו הוא מנהר פרת · ראה בסה״מ תרס״א ע׳ רטו ב׳ דיעות איך המים באים לנהרות.
- 19ג״ן סדרי דאורייתא · זח״א (מהנ״ע) קד, ב. וראה נצו״א לזח״ב רו, ב. לקו״ש חי״ט ע׳ 298 ובהערה 3 שם.
- 20כי יעקב חבל נחלתו · Deuteronomy 32:9
- 21שו״ה כו׳ — ומ״מ רומזים . . שבשרש׳ · בכת״י 1064 ליתא.
實踐中的活水之井 ¶4–5
4וכשעושה המצוה שנובעת מנהר הנ״ל פי׳ מפני שזוכר שכבר קבל ע״ע [על עצמו / על עצמך] מ״ש בכל לבבו ולכך עושה מצותיו ליכנס בעול מלכותו אע״פ [אף על פי] שעכשיו אין לו בחי׳ נהר הנ״ל סומך לבו על שכבר גמר בלבו לעבוד ה׳ באמת זהו
當他履行那由上述河流湧出的誡命（המצוה，mitzvah）時——意思是，他記得自己已全心接受天上的王權，因此履行自己的誡命，為要進入祂王權之軛下；即使此刻他沒有上述河流的層面，仍在心中依靠自己早已立定心志，要真誠地事奉ה׳——這就像
現在來看這口活水井如何在實踐中呈現。到了當天稍後，早晨的「河流」已不再為他所感受，但他記得自己已全心接受ה׳的王權。他依靠那個決定，履行誡命，以此臣服於ה׳的統治。
כמו באר מ״ח מפני שמאד ערב לו זאת המעט בעבודת ה׳ מפני שהתבונן שמאד מאד רחוק הוא מה׳.
一口活水井，因為在他看來，這一點點事奉ה׳的作為極其甘美；這是因為他沉思自己離ה׳實在非常、非常遙遠。
這就是「活水井」：因為他省思到自己離ה׳何等遙遠，所以即使這一點點事奉，也令他感到甘甜。
在世俗生活的一天中途履行一項誡命，憑藉早晨的承諾，並以自覺遠離ה׳的心境為依託，這便是活水井。
5ועושה המצוה הוא ע״ד הנ״ל שמאד מתוק וערב לו לעשות המצוה כו׳ כמו הבאר כשחופרין בקרקע ומוצאים מים הם מ״ח מפני שעברו עובי העפר כן עשיית המצות עשייתו אותה נובעת מנהר הנ״ל כו׳.
而[當]他按照上述方式履行誡命（מצוה，mitzvah），[以致]他覺得履行誡命非常甘甜愉悅，等等——這就如同井：人們在地裡挖掘而找到水時，這水是活水，因為它穿過了厚厚的土層；同樣，誡命（מצות，mitzvos）的履行：他履行誡命，乃是從上述河流湧流而出，等等。
以這種方式行誡命，會使它變得甘甜。正如挖掘時找到的水之所以是「活水」，是因為它穿過了土層；同樣，在經歷一整天世俗生活的掙扎之後所行的誡命，帶著清晨的河流向上穿過身體的「土」，這正是使它清新而甘甜的原因。
本段重述這個比喻：誡命的甘甜，源於它穿過了土層。
阿里札爾的喜樂與飢渴的靈魂 ¶6
6וזהו שהיה האריז״ל [האר״י זכרונו לברכה] שמח מאד בעשיית המצות ולכך זכה לרה״ק [לרוח הקודש]1 ולא שמח בעבודתו כו׳ כי המצות בפני עצמם קדושתם כו׳
這[就是為何]阿里扎爾（האריז״ל）在履行誡命（מצות，mitzvos）時極其歡喜，因此得以獲得רוח הקודש（Ruach HaKodesh，先知般的靈感），卻不因自己的[事奉]而歡喜，等等；因為誡命本身，其神聖性[乃是其自身的]，等等，
這就是阿里扎爾（拉比伊薩克·盧里亞）為何如此歡喜履行 mitzvos，以及為何得以獲得רוח הקודש（Ruach HaKodesh，先知般的靈感）。他的喜悅不在於自己的靈性修持，而在於 mitzvos——它們本身就具有神聖性，正如上文所述。
כנ״ל ועשיותה בא מהתבוננות שפלות התקרבותו אל ה׳ שזו היא מדת ענוה באמת שנאמר על מרע״ה [משה רבינו עליו השלום]2 כי עיקר השפלו׳ בפני כל אדם שאמרו א״א להיו׳ [להיות] כ״א עד״ז שרואה בחבירו שהוא יותר קרוב לה׳ כו׳
正如[上文所述]。他這樣做，是出於沉思自己接近ה׳的程度何等微薄。這正是摩西（משה）我們的導師、願他平安，所具有的真正謙卑之德；因為在每個人面前自居卑下的根本之義——人們說，除非如此，否則不可能做到——就是看見自己的同伴比自己更接近ה׳，等等。
他的喜悅源於他感到自己與 ה׳ 相距甚遠。這是真正的謙卑，也就是妥拉所說摩西具有的謙卑：在每個人面前自居卑下；而唯有看見每個人都比自己更接近 ה׳，才能做到這一點。
וזהו נפש שבעה3 תבוס נופת שאפילו הדבש מר לו אבל נפש רעבה כל מר מתוק
這[正是]「飽足的心靈踐踏蜂巢蜜」的意思——甚至蜂蜜對它也是苦的；「但對飢餓的心靈，一切苦味都是甜的。」
《箴言》中的經文描述這兩種狀態：對飽足的人而言，甚至蜂蜜也是苦的；但對飢餓的人而言，甚至苦味也是甜的。
פי׳ באר מ״ח הנ״ל ע״י חפירותו בעפר גופו כשיוצא מעט מים מתוקים ערבים לו מאד מפני שגופו רעבה בעבודת ה׳ וזהו באר חפרוה שרים:45
意思是：上文所說的活水之井——人藉著挖掘自己身體的土壤，當一點水湧出時，這水對他便格外甘甜、令人愉悅，因為他的身體在事奉ה׳上是飢渴的。這就是「首領們所挖的井」。
同樣，對於活水之井，一個人挖掘自己身體的土壤，湧出一點水時，這水對他便格外甘甜，因為他渴望事奉 ה׳。這就是本文開篇所引的經文：「首領們所挖的井。」
本文以阿里扎爾作為典範，指出由謙卑而生、對 mitzvos 的喜悅；對這樣一個「飢餓的心靈」而言，即使只有一點事奉也甘甜，這正是「首領們所挖的井」的含義。
Kehot 的註釋指出，Tanya（תניא）第26章和第31章說明，對與 ה׳ 疏遠而感到心碎之後，才會生出對 ה׳ 的真正喜悅；註釋也根據《耶路撒冷塔木德》中關於 Simchas Beis HaSho’evah 的記載，將阿里扎爾的 ruach hakodesh 與喜悅相連。
參考出處
- 1ולכך זכה לרוה״ק · השייכות לרוה״ק — ראה ירושלמי סוכה רפ״ה וע׳ בלקו״א להה״מ ד״ה וסוכה תהי׳. לקו״ש ח״ט ע׳ 252. לקו״ש חכ״ד ע׳ 639. ועוד. נסמן בארוכה במאמרי אדה״א במדבר ח״ג ע׳ א׳רפ.
- 2שנאמר על מרע״ה · Numbers 12:3
- 3נפש שבעה · Proverbs 27:7
- 4באר חפרוה שרים · Numbers 21:18
- 5וזהו שהי׳ האריז״ל · Tanya, Likkutei Amarim 26
瑪瑪爾學完了嗎？
標記為已學習；此篇將計入本週及本年度的希尤姆。
在事奉中的實踐
以在示瑪中承認 ה׳的王權，並在祈禱後立即研習妥拉，作為一天的開始。忙碌的一日中，倚靠早晨所立下的承諾，履行每一項誡命（מצוה，mitzvah）；首先省察世俗牽掛和罪過使自己離 ה׳有多遠。如此，即使微小的事奉也會變得甘甜，而履行 מצות所生的喜樂，則源自謙卑。
討論問題
- 經過土壤為何使井水成為「活水」，而不是使它變得較差？人在一天的生活中，哪一部分是「土壤」？
- 在示瑪中承認的 ה׳的合一，為何只在妥拉中找到安歇之處？
- 若「מצות不需要意向」，本篇 maamar 仍要求什麼意向？為何要求這一種？
- 感受到自己離 ה׳很遠，如何能帶來喜樂而非悲傷？
- 把每一個他人都看作比自己更親近 ה׳的人，意味著什麼？