Marei mekomos

1. 1

   On the words

   שייך לפסוק ארדה נא

   How it connects

   The gloss explains how this whole discourse relates to “I will go down now”: the ten Sefiros are called tikkunim because they are garments that ready the light to act, and only once the Infinite Light is clothed in them does it act in the lower worlds, so that “going down” can be said of G‑d.our note

   Where the note points

   The Rebbe Rashab’s maamar “פתח אליהו” (5658)ד״ה פתח אליהו תרנ״ח

   A maamar of the Rebbe Rashab, 5658

   Find it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   Maamarei Admur HaZaken, Parshiyos HaTorah (the Alter Rebbe's discourses on the parshiyos)מאמרי אדמו״ר הזקן – פרשיות התורה

   p. 97: the transcript by the Mitteler Rebbe from the year 5566 (1805–06)

   Our explanationAn earlier transcript of this same maamar, recorded by the Mitteler Rebbe in 5566, lets the reader compare the wording of the discourse as it was first written down.

   Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   Sefer HaMaamarim 5566 (the Alter Rebbe's discourses of 1805–06)ספר המאמרים תקס״ו

   vol. 1: the transcript by Rabbi Moshe, son of the Alter Rebbe

   Our explanationA second transcript of this maamar, recorded by Rabbi Moshe, the Alter Rebbe's son; it often words the discussion of the soul's powers more fully.

   Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   The Rebbe's source notes (Tziyunim) to this maamarציונים לכ״ק אדמו״ר

   above, in the source notes of the Rebbe

   Our explanationThe Rebbe's own source notes to this maamar list further places where its themes are developed.

   Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   Or HaTorah, by the Tzemach Tzedekאור התורה

   Bereishis, vol. 4, 738a (glosses)

   Our explanationThe Tzemach Tzedek's glosses on this maamar in Or HaTorah on Bereishis.

   Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   Biurei HaZohar, by the Tzemach Tzedekביאורי הזהר להצמח צדק

   vol. 2, p. 1639

   Our explanationThe Tzemach Tzedek's explanations of the Zohar, where Pasach Eliyahu is explained along the lines of this maamar.

   Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   Sefer HaMaamarim 5638 (1877–78)ספר המאמרים תרל״ח

   p. 76: part of this maamar

   Our explanationPart of this maamar is reproduced there.

   Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   The Rebbe Rashab’s maamar “כל הנהנה” (5652)ד״ה כל הנהנה תרנ״ב

   A maamar of the Rebbe Rashab, 5652

   Find it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   The discourse Tefillin DeMarei Alma of 5653 (1893)דיבור המתחיל תפילין דמארי עלמא תרנ״ג

   Tefillin DeMarei Alma, 5653

   Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   The Rebbe Rashab’s maamar “וירד העיט” (5658)ד״ה וירד העיט תרנ״ח

   A maamar of the Rebbe Rashab, 5658

   Find it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   Hemshech 5672 (the series of discourses begun in 1912)המשך תער״ב

   part 2, chapter 438

   Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   Pelach HaRimonפלח הרמון

   Parshas Vayera, 46a

   Our explanationA Chassidic commentary that explains this maamar in its discussion of Parshas Vayera.

   Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   Pnei Moshe, on the prayer Pasach Eliyahu, by a chassid of the Tzemach Tzedekפני משה

   second edition

   Our explanationA book on the prayer Pasach Eliyahu that gathers many printed and manuscript discourses of the Chabad Rebbeim on it; the note adds that this discourse is cited very often in the works of Chassidus.

   Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   Kehot’s note

   בהגהות לפתח אלי׳ תרנ״ח בסופו כ׳: השייכות כללות הדרוש לענין ארדה נא הוא משנ״ת שהע״ס נק׳ תיקונין שהם בחי׳ לבושין שמתקנים את האור להיות המשכת האור לפעול . . ובדוגמא כזאת הוא למעלה דמצד עצמות אוא״ס אינו בגדר עולמות כלל וכלל כ״א כשנתלבש האור בע״ס דאצי׳ ומתאחד עמהם אז נמשך האור לפעול בבי״ע . . אז שייך לומר ארדה נא ע״ש.

   הנחת כ״ק אדה״א משנת תקס״ו נדפס בסה״מ אדה״ז פרשיות ע׳ צז.

   הנחת ר׳ משה בן אדה״ז בסה״מ תקס״ו ח״א.

   ראה לעיל בציונים לכ״ק אדמו״ר זי״ע.

   הגהות באוה״ת בראשית כרך ד תשלח, א. ביאוה״ז להצ״צ כרך ב ע׳ תתרלט. חלק מהמאמר בסה״מ תרל״ח ע׳ עו.

   המאמר עם הגהות וביאורים הרבה מיוסדים על מאמרי אדמו״ר הצ״צ — בד״ה פתח אליהו תרנ״ח. וראה גם ד״ה כל הנהנה תרנ״ב. תפילין דמארי עלמא תרנ״ג. ד״ה וירד העיט תרנ״ח ע׳ יח. המשך תער״ב ח״ב פרק תלח. פלח הרמון פ׳ וירא מו, א.

   ד״ה זה נזכר בספרי דא״ח כמה וכמה פעמים. לאחרונה נדפס בהוצאה שני׳ ספר ”פני משה” — מחסידי הצ״צ — על תפילת פתח אלי׳, ושם מלוקט הרבה מאמרי רבותינו הנדפסים ומכת״י.

   From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

Marei mekomos

1. 1

   On the words

   פתח אליהו

   How it connects

   Kehot’s marei makom for these words (its note is below).

   Kehot’s note

   ת״ז בהקדמה יז, א.

   From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

2. 2

   How it connects

   The opening of Pasach Eliyahu in the second introduction to Tikkunei Zohar: G‑d is One but not in number, and brought forth the ten Sefiros, called tikkunim. The whole maamar is an explanation of these lines.our note

   The source

   Tikkunei Zohar 17a:9תקוני הזהר י״ז א:ט׳Sefaria (opens in a new tab)

   פתח אליהו ואמר רבון עלמין דאנת הוא חד ולא בחשבן.

   Hebrew: Constantinople, 1740 (CC-BY-NC) · via Sefaria

3. 3

   How it connects

   Kehot’s note points to Tikkunei Zohar 17a:11 for these words.

   The source

   Tikkunei Zohar 17a:11תקוני הזהר י״ז א:י״אSefaria (opens in a new tab)

   אנת הוא דאפיקת עשר תקונין. וקרינן לון עשר ספירן. לאנהגא בהון עלמין סתימין דלא אתגליין. ועלמין דאתגליין. ובהון אתכסיאת (נ"א אתכסייא) מבני נשא.

   Hebrew: Constantinople, 1740 (CC-BY-NC) · via Sefaria

4. 4

   On the words

   ענין מהות הנפש

   How it connects

   That explanation of “Do not omit the salt” adds that even Chochmah, the first of the soul's ten powers, is only a vessel for the soul's essence, as the physical brain is a vessel for the power of intellect; the proof is that the intellect changes, clear at one time and not at another.our note

   Where the note points

   Likkutei Torahלקוטי תורה

   Vayikra 4b

   והאכילה והסעודה היא ההשגה שישיגו כו׳: ביאור הדברים הנ״ל ע״פ ולא תשבית מלח וגו׳ הנה בס׳ של בינונים פ״ג נתבאר בענין הנפש שהיא כלולה מעשר בחינות כנגד ע״ס עליונות כו׳, וכן פי״ב נת׳ מהות ועצמות נפש האלהית שהן עשר בחינותיה כו׳. אך באמת חסר שם ולא נתבאר איך שגם החכמה שהיא ראשית שבעשר בחינות הנ״ל הוא רק בחי׳ כלי בלבד לעצמיות ומהות הנפש. כמו שהמוח הגשמי הוא רק כלי לכח השכל והחכמה המתפשט מהנפש. כך עד״ז כח השכל שבנפש הוא רק כלי למהות ועצמיות הנפש. (ועמ״ש בד״ה פתח אליהו). אבל לא שהשכל הוא ממהות ועצמיות הנפש. שהרי השכל אינו שוה באדם בכל עת שפעמים צלול דעתו ופעמים לא כן עד שפעמים ידבר שטותים וא״כ יש בהשכל שינויים רבים, ולכן א״א לומר שהשכל הוא עצמיות הנפש ממש ושעצמיות הנפש הוא רק …

   Our explanationIt refers back to Pasach Eliyahu.

   Open it on Sefaria (opens in a new tab)

   Kehot’s note

   ראה לקו״ת ויקרא ד, ב.

   From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

5. 5

   On the words

   בלי התחלקות שכל ומדות

   How it connects

   That discourse, which explains this maamar, adds that the soul in itself is without division “as is written in Tanya, chapter 51.”our note

   Where the note points

   The discourse Pasach Eliyahu of 5658 (1898)דיבור המתחיל פתח אליהו תרנ״ח

   p. 1

   Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   Tanyaתניא

   chapter 51 (as cited in Pasach Eliyahu 5658)

   והנה, לתוספת ביאור לשון הינוקא דלעיל, צריך לבאר תחלה, להבין קצת ענין השראת השכינה שהיתה שורה בבית קדשי קדשים, וכן כל מקום השראת השכינה, מה עניינו? הלא ״מלא כל הארץ כבודו״, ו״לית אתר פנוי מיניה״! אך הענין, כדכתיב: ״ומבשרי אחזה אלוה״, שכמו שנשמת האדם היא ממלאה כל רמ״ח אברי הגוף מראשו ועד רגלו, ואף על פי כן, עיקר משכנה והשראתה היא במוחו, ומהמוח מתפשטת לכל האברים, וכל אבר מקבל ממנה חיות וכח הראוי לו לפי מזגו ותכונתו, העין לראות, והאזן לשמוע, והפה לדבר, והרגלים להלוך, כנראה בחוש – שבמוח מרגיש כל הנפעל ברמ״ח אברים וכל הקורות אותם. והנה, אין שינוי קבלת הכחות והחיות שבאברי הגוף מן הנשמה מצד עצמה ומהותה, שיהיה מהותה ועצמותה מתחלק לרמ״ח חלקים שונים מתלבשים ברמ״ח מקומות, כפי ציור חלקי מקומות אברי הגוף, – שלפי זה נמצא …

   Our explanationTanya chapter 51 explains that the soul's essence is present equally in the whole body, while its powers show themselves in each limb according to that limb's make-up: the source for saying the soul in itself is undivided.

   Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   Kehot’s note

   ”כמ״ש בתניא פנ״א” פתח אלי׳ תרנ״ח ע׳ א.

   From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

6. 6

   On the words

   אבל אינן מהות ועצמיות הנפש

   How it connects

   The Shir HaShirim passage adds a parallel one level down: the letters of thought and speech are garments for the intellect and not its essence, for in the essence of an idea no letters are yet felt.our note

   Where the note points

   Likkutei Torahלקוטי תורה

   Vayikra, in the explanation of “Do not omit the salt,” chapter 1; and Shir HaShirim 4b, which refers back here

   מנה בפ׳ בלק) ונתגלו בהעלם במחשבתו ובא לידי גילוי יותר כשמדבר לזולתו והם בחי׳ לבושין להשכל שמתלבש באותיות המחשבה והדיבור אבל אינן עצמותו ומהותו שהרי בעצמיות השכל עדיין אין ניכר ונרגש שום הברת האותיות (ועמ״ש בביאור ע״פ ועשית ציץ גבי ופתחת עליו פתוחי חותם) ומ״מ גילוי אותיות אלו אף שאינן נרגשים במבטא בדיבור אלא בה׳ מוצאות הפה אין שם התחלתם והתהוותם מאין ליש (כמ״ש באריכות ע״פ ויעש דוד שם) וכן אותיות המחשבה אין התהוותם מבחי׳ השכל המושג המאיר במחשבה אלא ההתהוות להיות כח האותיות במחשבה ובדבור הוא קבוע במהות הנפש עצמה שהנפש מליאה אותיות והם בחי׳ כחות להיות המשכות שבירידתם מטה מטה עד בחי׳ המחשבה יצטיירו בבחי׳ הברת אותיות ממש כי גם במחשבה מצטיירי׳ האותיות ע״ד הברתן כמו שמוציאים בפה

   Our explanationThe Vayikra passage shows that intellect itself is only a vessel for the soul.

   Open it on Sefaria (opens in a new tab)

   Likkutei Torah, Shir HaShirim, maamar 4בלקו״ת שה״ש ד, ב

   page 4b, ¶6

   וקליפה המכסה כמו כן בנשמות כו׳ בעודן בגוף בעוה״ז וזהו סוד האהבה מסותרת הנ״ל אך על ידי מה יכולה לבא לגילוי רב הוא ע״י התעוררות סוד העליון ישת חשך סתרו כו׳ לבא להתגלות עי״ז מתגלה סוד התחתון אהבה כנ״ל כמ״ש בד״ה כי תהיין לאיש שתי נשים כו׳ ע״ש וזהו נכנס יין יצא סוד ע״י תשובה יוצא הסוד העליון והסוד התחתון כנ״ל וזהו מי גלה רז זה לבני כו׳:

   Open it on Sefaria (opens in a new tab)

   Kehot’s note

   ראה בלקו״ת פ׳ ויקרא בהביאור דלא תשבית פ״א.

   בלקו״ת שה״ש ד, ב מציין לכאן.

   From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

7. 7

   On the words

   ומ״ש בתניא

   How it connects

   A manuscript variant: instead of “in Tanya” the manuscript reads “in Likkutei Amarim,” the book's other name.our note

   Where the note points

   Manuscript Buch 13כתב יד בוך 13

   at this line

   Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   Sefer HaMaamarim 5566ספר המאמרים תקס״ו

   at the parallel line

   Our explanationThis transcript also reads “in Likkutei Amarim,” like the manuscript.

   Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   Maamarei Admur HaZaken, Parshiyos HaTorahמאמרי אדמו״ר הזקן – פרשיות התורה

   at the parallel line

   Our explanationThis transcript also reads “in Likkutei Amarim.”

   Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   Kehot’s note

   בבוך 13: בלקו״א. וכ״ה בסה״מ תקס״ו ובמאמרי אדה״ז פרשיות שם.

   From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

8. 8

   On the words

   ומ״ש בתניא שהנפש עצמה

   How it connects

   These are the Tanya chapters the text refers to, where the soul's intellect and emotions, and its garments of thought, speech and action, are described; chapter 12 calls the ten powers the soul's “essence and being.”our note

   Where the note points

   Tanyaתניא

   chapters 3 and 12

   והנה, כל בחינה ומדרגה משלש אלו: נפש רוח ונשמה – כלולה מעשר בחינות, כנגד עשר ספירות עליונות שנשתלשלו מהן, הנחלקות לשתים, שהן: שלש אמות ושבע כפולות; פירוש, חכמה בינה ודעת, ושבעת ימי הבנין: חסד גבורה תפארת כו׳. וכך בנפש האדם, שנחלקת לשתים: שכל ומדות. השכל כולל: חכמה בינה ודעת, והמדות הן: אהבת ה׳ ופחדו ויראתו ולפארו כו׳. וחכמה בינה דעת נקראו אמות ומקור למדות, כי המדות הן תולדות חכמה בינה דעת: וביאור הענין, כי הנה השכל שבנפש המשכלת, שהוא המשכיל כל דבר – נקרא בשם ״חכמה״, ״כ״ח מ״ה״. וכשמוציא כחו אל הפועל, שמתבונן בשכלו להבין דבר לאשורו ולעמקו, מתוך איזה דבר חכמה המושכל בשכלו – נקרא ״בינה״. והן הם ״אב״ ו״אם״ המולידות אהבת ה׳ ויראתו ופחדו. כי השכל שבנפש המשכלת, כשמתבונן ומעמיק מאד בגדולת ה׳, איך הוא ״ממלא כל עלמין״ …

   Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   Maamarei Admur HaZaken, Parshiyos HaTorahמאמרי אדמו״ר הזקן – פרשיות התורה

   p. 131

   Our explanationA parallel discussion of the same point about the soul's essence and its powers.

   Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   Maamarei Admur HaZaken, Inyanimמאמרי אדמו״ר הזקן – ענינים

   p. 237, the discourse “To understand what is said in Tanya about the essence of the soul”

   Our explanationA discourse devoted to explaining the Tanya's statement about the essence of the soul, the very question raised here.

   Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   Or HaTorah, by the Tzemach Tzedekאור התורה

   Bereishis vol. 1, 108b (with glosses); Inyanim pp. 113, 143

   Our explanationFurther explanations of the Tanya's statement about the soul's essence.

   Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   Derech Mitzvosechaדרך מצותיך

   155b, and the abridgment there, 156a

   Our explanationA discussion of the same question of the soul's essence and its powers.

   Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   Toras Shmuel 5627 (1866–67)תורת שמואל תרכ״ז

   the discourse “To understand the matter of the Infinite Light,” p. 457 (5760 edition)

   Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   The discourse V'Eileh HaMishpatim of 5670 (1910)דיבור המתחיל ואלה המשפטים ע״ת

   V'Eileh HaMishpatim, 5670

   Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   The Rebbe Rashab’s maamar “Chayei Sarah” (5643)ד״ה חיי שרה תרמ״ג

   A maamar of the Rebbe Rashab, 5643

   Our explanationA later discourse that explains this point about the soul's powers (see also note 13:14 below).

   Find it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   The discourse Tefillin DeMarei Alma of 5653 (1893)דיבור המתחיל תפילין דמארי עלמא תרנ״ג

   cited above at the start of the maamar

   Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   Kehot’s note

   פרק ג׳ וי״ב. ראה במאמרי אדה״ז פרשיות ע׳ קלא. ביאור לתניא — ראה בד״ה להבין מה שנאמר בתניא מהות הנפש, במאמרי אדה״ז ענינים ע׳ רלז. ובאוה״ת בראשית כרך א קח, ב (עם הגהות). ובדרך מצותיך קנה, ב. ושם בהקיצור קנו, א. אוה״ת ענינים ע׳ קיג. קמג. ובד״ה להבין ענין אור א״ס ב״ה בתורת שמואל תרכ״ז [הוצאת תש״ס] ע׳ תנז. ובד״ה ואלה המשפטים עת״ר. ובד״ה חיי שרה תרמ״ג ע׳ טז. ד״ה תפילין הנסמן לעיל בתחילת המאמר.

   From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

9. 9

   On the words

   שהן לבושין נפרדין

   How it connects

   A later maamar in Torah Ohr that discusses thought, speech and action as garments separate from the soul.our note

   Where the note points

   Torah Ohrתורה אור

   below, Parshas Yisro, the discourse “Zachor,” 70d · not yet checked

   Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   Likkutei Torahלקוטי תורה

   end of Shir HaShirim, the explanation of “For as the new heavens” · not yet checked

   Our explanationAnother place where the separate garments of the soul are discussed.

   Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   Sefer HaMaamarim 5566ספר המאמרים תקס״ו

   pp. 29–30

   Our explanationThe parallel transcript, which contrasts the joined garments (intellect and emotions) with the truly separate garments of thought, speech and action.

   Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   Kehot’s note

   ע׳ מזה לקמן בפ׳ יתרו בד״ה זכור ע, ד. ובלקו״ת סוף שה״ש בביאור כי כאשר השמים החדשים. ובסה״מ תקס״ו ע׳ כט-ל.

   From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

10. 10

    On the words

    שהן בחי׳ לבושין

    How it connects

    Kehot’s note points to where this is explained further: The Rebbe Rashab’s maamar “תפילין דמארי עלמא” (5653).

    Where the note points

    The Rebbe Rashab’s maamar “תפילין דמארי עלמא” (5653)ד״ה תפילין דמארי עלמא תרנ״ג

    A maamar of the Rebbe Rashab, 5653

    Find it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

    Kehot’s note

    ראה ד״ה תפילין דמארי עלמא תרנ״ג.

    From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

11. 11

    On the words

    ולא ילבש גבר

    How it connects

    The prohibition of a man wearing a woman's garment; it is quoted only for the Targum's wording.our note

    The source

    Deuteronomy 22:5דברים כ״ב:ה׳Sefaria (opens in a new tab)

    4לֹא־תִרְאֶה אֶת־חֲמוֹר אָחִיךָ אוֹ שׁוֹרוֹ נֹפְלִים בַּדֶּרֶךְ וְהִתְעַלַּמְתָּ מֵהֶם הָקֵם תָּקִים עִמּוֹ: 5לֹא־יִהְיֶה כְלִי־גֶבֶר עַל־אִשָּׁה וְלֹא־יִלְבַּשׁ גֶּבֶר שִׂמְלַת אִשָּׁה כִּי תוֹעֲבַת ה׳ אֱלֹקֶיךָ כׇּל־עֹשֵׂה אֵלֶּה: 6כִּי יִקָּרֵא קַן־צִפּוֹר לְפָנֶיךָ בַּדֶּרֶךְ בְּכׇל־עֵץ אוֹ עַל־הָאָרֶץ אֶפְרֹחִים אוֹ בֵיצִים וְהָאֵם רֹבֶצֶת עַל־הָאֶפְרֹחִים אוֹ עַל־הַבֵּיצִים …

    4… way, and hide thyself from them; thou shalt surely help him to lift them up again. 5A woman shall not wear that which pertaineth unto a man, neither shall a man put on a woman’s garment; for whosoever doeth these things is an abomination unto the LORD thy God. 6If a bird’s nest chance to be before thee in the way, in any tree or …

    Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria

    Kehot’s note

    דברים כב, ה.

    From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

12. 12

    On the words

    לא יתקן גבר בתיקוני אתתא

    How it connects

    Onkelos renders “garment” as tikkunei, adornments. This shows that tikkun in Aramaic means an adornment, the key to why the Sefiros are called tikkunim.our note

    The source

    Onkelos Deuteronomy 22:5תרגום אונקלוס על דברים כ״ב:ה׳Sefaria (opens in a new tab)

    4לָא תֶחֱזֵי יָת חֲמָרָא דְאָחוּךְ אוֹ תוֹרֵיהּ רָמָן בְּאָרְחָא וְתִתְכְּבֵשׁ מִנְּהוֹן אֲקָמָא תְקִים עִמֵּיהּ: 5לָא יְהֵי תִקּוּן זֵין דִּגְבַר עַל אִתְּתָא וְלָא יְתַקֵּן גְּבַר בְּתִקּוּנֵי אִתְּתָא אֲרֵי מְרָחָק קֳדָם יְיָ אֱלָהָךְ כָּל עָבֵד אִלֵּין: 6אֲרֵי יְעָרַע קִנָּא דְצִפְּרָא קֳדָמָךְ בְּאָרְחָא בְּכָל אִילָן אוֹ עַל אַרְעָא אֶפְרֹחִין אוֹ בֵיעִין וְאִמָא רְבֵעָא …

    Hebrew: Sifsei Chachomim Chumash, Metsudah Publications, 2009 (CC-BY-NC) · via Sefaria

    Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.

13. 13

    On the words

    וענין — תקון

    How it connects

    A manuscript variant: it reads “the level of tikkun” instead of “the matter of tikkun.”our note

    Where the note points

    Manuscript Buch 13כתב יד בוך 13

    at this line

    Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

    Maamarei Admur HaZaken, Parshiyos HaTorahמאמרי אדמו״ר הזקן – פרשיות התורה

    p. 98

    Our explanationThe parallel transcript at this point, on the meaning of tikkun.

    Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

    Kehot’s note

    בבוך 13: בחי׳ תיקון. ראה בפרשיות ע׳ צח.

    From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

14. 14

    On the words

    מתאחד עם תכשיט זה כאלו הוא מגופו ממש

    How it connects

    The encyclopedia points out that this line is the emphasis: the name tikkunim for the vessels shows they are not separate garments but like an ornament, which becomes one with the person, to the point that he is “affected by it.”our note

    Where the note points

    Sefer HaErchim Chabadספר הערכים – חב״ד

    vol. 4, p. 521

    Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

    Kehot’s note

    בספר הערכים-חב״ד ח״ד ע׳ תקכא, שבזה מדגיש שהשם תיקונין שבהם נק׳ הכלים מורה לא על לבושים נפרדים, כ״א — כמו לבוש התכשיט שהוא מתאחד עם האדם ועד ”שנתפעל ממנו”.

    From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

15. 15

    How it connects

    Kehot’s note points to Sefer Etz Chaim 47:2:1 for these words.

    The source

    Sefer Etz Chaim 47:2:1עץ חיים מ״ז:ב׳:א׳Sefaria (opens in a new tab)

Marei mekomos

1. 1

   On the words

   מצד הגוף המקבל בקטן כך ובזקן כך

   How it connects

   The parallel transcript spells out the example: when one is young, one's intellect and emotions are in a state of smallness, and when one is very old, one's mind becomes settled, in a state of mature intellect (mochin degadlus).our note

   Where the note points

   Sefer HaMaamarim 5566ספר המאמרים תקס״ו

   p. 29

   Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   Maamarei Admur HaZaken, Parshiyos HaTorahמאמרי אדמו״ר הזקן – פרשיות התורה

   p. 97

   Our explanationThe other transcript of this maamar at this point.

   Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   Kehot’s note

   ראה בסה״מ תקס״ו ע׳ כט ”שכאשר הוא רך בשנים אזי השכל שלו בקטנות וכן המדות וכשהוא זקן מאד אזי דעתו מתיישבת עליו בבחי׳ מוחין דגדלות”. וראה בפרשיות ע׳ צז.

   From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

2. 2

   On the words

   שו״ה הנפש — וכחותיה המתפשטות בגוף ואינן עצמיות הנפש ומהותה

   How it connects

   That discourse explains this point and adds a suggestion: perhaps the soul's essence rests within these powers, just as above the Infinite Light rests within Chochmah; it leaves the question open and refers to this maamar.our note

   Where the note points

   The discourse Vayihyu Chayei Sarah of 5643 (1883)דיבור המתחיל ויהיו חיי שרה תרמ״ג

   p. 16

   Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   The Rebbe Rashab’s maamar “ויהי חיי שרה” (5643)ד״ה ויהי חיי שרה תרמ״ג

   A maamar of the Rebbe Rashab, 5643

   Find it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   Kehot’s note

   בד״ה ויהי חיי שרה תרמ״ג ע׳ טז מבאר ענין זה ומוסיף ”(וי״ל שעצם הנפש שורה בהם וכמו למעלה חכמה בו שורה אוא״ס, וצ״ע, ע׳ תו״א בד״ה פתח אליהו)”.

   From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

3. 3

   On the words

   שהנפש — ומ״מ אינן לבושין נפרדים ממש

   How it connects

   The parallel transcript says these powers differ from the three garments of thought, speech and action because they are “garments joined and united” with the soul's essence; although they are its powers and not its very essence, they are united with it completely, which is why Likkutei Amarim calls them its essence, while thought, speech and action are truly separate garments.our note

   Where the note points

   Sefer HaMaamarim 5566ספר המאמרים תקס״ו

   p. 30

   Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   Kehot’s note

   בסה״מ תקס״ו ע׳ ל ”אך משונים הם הכוחות האלו מג׳ לבושי׳ דמדו״מ מפני שהם נק׳ לבושים מחוברים ומיוחדים עם מהותה ועצמותה הגם שהם ג״כ כוחותי׳ ולא עצם עצמותה, אעפ״כ נתחברו ונתייחדו עמה בתכלית היחוד (ולכך נק׳ בלק״א על שם העצם שלה בשם מהותה ועצמותה מצד החבור והיחוד שלהן עמה) משא״כ ג׳ לבושי׳ דמדו״מ שהם לבושים הנפרדים ממש”, ע״ש בארוכה.

   From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

Marei mekomos

1. 1

   On the words

   אבל בי״ע הן בחי׳ לבושין ממש

   How it connects

   The gloss there proposes that the intended contrast is between the vessels of Atzilus and the vessels of the ten Sefiros of Beriah, Yetzirah and Asiyah, and discusses it at length.our note

   Where the note points

   The Rebbe Rashab’s maamar “פתח אליהו” (5658)ד״ה פתח אליהו תרנ״ח

   A maamar of the Rebbe Rashab, 5658

   Find it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   Kehot’s note

   בד״ה פתח אליהו תרנ״ח תחילת סעי׳ ב׳ יש הג״ה לכאן ”נ״ל דהכוונה הוא בההפרש בין כלים דאצי׳ לכלים דע״ס דבי״ע” ע״ש בארוכה.

   From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

2. 2

   On the words

   לבושין תקינת לון

   How it connects

   “You fashioned garments for them”: applied here to the Sefiros of Beriah, Yetzirah and Asiyah, which are truly garments, unlike the tikkunim of Atzilus.our note

   The source

   Tikkunei Zohar 17a:15–16תקוני הזהר י״ז א:ט״ו-ט״זSefaria (opens in a new tab)

   *לבושין תקינת לון דמנייהו פרחין נשמתין לבני (נ"א דבני) נשא וכמה גופין תקינת לון דאתקריאו גופא לגבי לבושין דמכסיין עליהון. ואתקריאו בתקונא דא. חסד דרועא ימינא. גבורה דרועא שמאלא. תפארת גופא. נצח והוד תרין שוקין. ויסוד סיומא דגופא אות ברית קדש. מלכות פה. תורה שבע"פ קרינן ליה.

   Hebrew: Constantinople, 1740 (CC-BY-NC) · via Sefaria

   Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.

3. 3

   On the words

   אין לך כל עשב

   How it connects

   the page is on Sefaria, but its text shares nothing with the note (unconfirmed)our note

   Where the note points

   Torah Ohrתורה אור

   above, 8d

   התענוג בגלוי שמלובש ג״כ בהתלבשות בענינים גשמיים כ״א לע״ל יתגלה מתוך הלבושים וע״ז נאמר וראנה בבחי׳ ראי׳ ממש כמ״ש ולא יכנף עוד כו׳ והיו עיניך רואות כו׳: ועפ״ז יובן המדרש (בפ׳ בראשית פ׳ כ״ז) ע״פ ויתעצב אל לבו אמר רבי ברכיה משל למלך שבנה פלטין ע״י אדריכל ראה אותה ולא ערבה לו על מי יש לו להתכעס לא על אדריכל כך ויתעצב אל לבו עכ״ל. כי ממש״ל בענין וביום שמחת לבו זה בנין בהמ״ק שמדת מלכותו ית׳ נקראת לב שממנו נמשך החיות לכל האברים ואח״כ חוזרים הדמים מכל האברים אל הלב כך בחי׳ מלכותך הוא מכ״ע שממנה נמשך השפעת החיות לבי״ע והוא בחי׳ ממכ״ע ואח״כ עולה האתעדל״ת מבי״ע לבחי׳ מלכות ואתעדל״ת זו הוא מ״ש ואהבת את הוי״ה אלקיך בכל לבבך כו׳ ולכן בנין בהמ״ק שבו מקריבים הקרבנות שהוא ענין העלאת …

   And therefore the Holy Temple is called “the gladness of his heart,” for there too the light was hidden in the Ark and the Kapores (the Ark’s cover), etc. And likewise prayer with love and awe is also only a grasp of the existence, and not of the essence. But “on the day of his wedding” — this is the Giving of the Torah — the level of delight was drawn down; except that, nevertheless, now the delight is not revealed, for it too is enclothed in a garment, in physical things; rather, in the Time to Come it will be revealed from within the garments. And about this it is said “and see,” in the sense of actual seeing, as it is written, “And [your Teacher] will no longer hide [Himself],” etc., “and your eyes shall see,” etc.

   Our explanationAn earlier Torah Ohr maamar where this saying of the Sages is cited with its source. The passage there speaks of Malchus as the “heart” from which life-force is drawn down to the lower worlds and to which their arousal returns.

   Read it here

   Sefer HaMaamarim 5564 (1803–04)ספר המאמרים תקס״ד

   p. 120 ff.

   Our explanationA parallel discussion of the blade of grass and its mazal.

   Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   Or HaTorah, by the Tzemach Tzedekאור התורה

   Siddur p. 155; Nach vol. 2, p. 775; Inyanim p. 157 (which refers here)

   Our explanationFurther discussions of the saying about the blade of grass; the one in Inyanim refers back to this maamar.

   Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   Likkutei Torahלקוטי תורה

   Korach 55d; Masei 93c · not yet checked

   Our explanationThe Korach passage cites Pasach Eliyahu on “there is no blade of grass” to explain how Chesed descends from level to level until it becomes physical kindness, healing and blessing, and why a person is judged each day on whether it should descend.

   Open it on Sefaria (opens in a new tab)

   Siddur im Dachסידור עם דא״ח

   by the Alter Rebbe · p. 155

   The Alter Rebbe’s siddur with his Chassidic discourses on the prayers.

   Find it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   Kehot’s note

   נסמן לעיל ח, ד. ראה סה״מ תקס״ד ע׳ קכ ואילך. אוה״ת סידור ע׳ קנה. אוה״ת נ״ך כרך ב ע׳ תשעה.

   בלקו״ת קרח נה, ד. מסעי צג, ג. באוה״ת ענינים ע׳ קנז מציין לכאן.

   From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

4. 4

   On the words

   וגבוה מעל גבוה

   How it connects

   “For one higher than the high watches, and there are higher ones over them.” Used here for the ladder of levels, each the source of the one below it.our note

   The source

   Ecclesiastes 5:7קהלת ה׳:ז׳Sefaria (opens in a new tab)

   6כִּי בְרֹב חֲלֹמוֹת וַהֲבָלִים וּדְבָרִים הַרְבֵּה כִּי אֶת־הָאֱלֹקִים יְרָא: 7אִם־עֹשֶׁק רָשׁ וְגֵזֶל מִשְׁפָּט וָצֶדֶק תִּרְאֶה בַמְּדִינָה אַל־תִּתְמַהּ עַל־הַחֵפֶץ כִּי גָבֹהַּ מֵעַל גָּבֹהַּ שֹׁמֵר וּגְבֹהִים עֲלֵיהֶם: 8וְיִתְרוֹן אֶרֶץ בַּכֹּל הוּא מֶלֶךְ לְשָׂדֶה נֶעֱבָד:

   6For through the multitude of dreams and vanities there are also many words; but fear thou God. 7If thou seest the oppression of the poor, and the violent perverting of justice and righteousness in the state, marvel not at the matter; for one higher than the high watcheth, and there are higher than they. 8But the profit of a land every way is a king that maketh himself servant to the field.

   Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria

   Kehot’s note

   קהלת ה, ז.

   From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

Marei mekomos

1. 1

   On the words

   שו״ה ומתיקות — אלא הענין הוא

   How it connects

   There the Alter Rebbe explains that growth, and the differences of taste between sweet and sour fruits, come from the spiritual power of growth according to the blending of Chasadim with Gevuros, and he refers to Pasach Eliyahu: the same idea as here.our note

   Where the note points

   Likkutei Torahלקוטי תורה

   Shir HaShirim 16a

   ורביה אלא מעתה אזקן ואסריס הכי נמי דלא ערפינן אלא מצות. והנה מבואר כאן שקורא מצות בשם פירות. ולהבין ענין המשל מפירות שדימה ענין המצות להם והיינו ענין הזריעה שזורעין הגרעין בארץ ונרקב הגרעין ההוא ואח״כ נצמח ממנו אילן ועושה פירות כדוגמת הגרעין ההוא כמו תפוחים וכיוצא. והנה עיקר הצמיחה הוא מכח הצומח שבארץ ממאמר תדשא הארץ דשא כו׳ והוא בחי׳ רוחני ויכול להצמיח בלי שיעור וגם התחלקות טעמים שיש בין הפירות מתוקים או חמוצים כו׳ הכל הוא מכח הצומח הנ״ל והוא לפי ענין ההרכבה והמזיג׳ התכללות חסדים בגבורות או גבורות בחסדים כו׳ (כמ״ש במ״א בד״ה פתח אליהו) וא״כ צריך להבין למה הוא ענין זריעת הגרעין בארץ. אך ענין זריעת הגרעין הוא בחינת העלאת מ״ן לבחי׳ כח הצומח שהוא כח רוחני ואינו יכול להתלבש ולהתצמצם כי אם שיהיה מתחלה בחינת …

   Open it on Sefaria (opens in a new tab)

   Kehot’s note

   ראה לקו״ת שה״ש טז, א.

   From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

2. 2

   On the words

   כמו תענוג של דבר חכמה

   How it connects

   The same analogy, the delight in wisdom as a kind of sweetness, is brought there.our note

   Where the note points

   Derech Mitzvosechaדרך מצותיך

   the mitzvah of Hallel, 148b

   Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   Kehot’s note

   משל זה מובא גם בדרך מצותיך מצות הלל קמח, ב.

   From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

3. 3

   How it connects

   “Does not the ear test words, as the palate tastes its food?” Used for the plain fact that the palate tastes the apple's sweetness.our note

   The source

   Job 12:11איוב י״ב:י״אSefaria (opens in a new tab)

   10אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶפֶשׁ כׇּל־חָי וְרוּחַ כׇּל־בְּשַׂר־אִישׁ: 11הֲלֹא־אֹזֶן מִלִּין תִּבְחָן וְחֵךְ אֹכֶל יִטְעַם־לוֹ: 12בִּישִׁישִׁים חׇכְמָה וְאֹרֶךְ יָמִים תְּבוּנָה:

   10In whose hand is the soul of every living thing, And the breath of all mankind.— 11Doth not the ear try words, Even as the palate tasteth its food? 12Is wisdom with aged men, And understanding in length of days?—

   Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria

Marei mekomos

1. 1

   How it connects

   “One higher than the high”: here, the levels within wisdom itself, each the root of the one below.our note

   The source

   Ecclesiastes 5:7קהלת ה׳:ז׳Sefaria (opens in a new tab)

   6כִּי בְרֹב חֲלֹמוֹת וַהֲבָלִים וּדְבָרִים הַרְבֵּה כִּי אֶת־הָאֱלֹקִים יְרָא: 7אִם־עֹשֶׁק רָשׁ וְגֵזֶל מִשְׁפָּט וָצֶדֶק תִּרְאֶה בַמְּדִינָה אַל־תִּתְמַהּ עַל־הַחֵפֶץ כִּי גָבֹהַּ מֵעַל גָּבֹהַּ שֹׁמֵר וּגְבֹהִים עֲלֵיהֶם: 8וְיִתְרוֹן אֶרֶץ בַּכֹּל הוּא מֶלֶךְ לְשָׂדֶה נֶעֱבָד:

   6For through the multitude of dreams and vanities there are also many words; but fear thou God. 7If thou seest the oppression of the poor, and the violent perverting of justice and righteousness in the state, marvel not at the matter; for one higher than the high watcheth, and there are higher than they. 8But the profit of a land every way is a king that maketh himself servant to the field.

   Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria

Marei mekomos

1. 1

   On the words

   החכמה ממש מאין תמצא

   How it connects

   “And wisdom, from where (me'ayin) shall it be found?” Chassidus reads me'ayin as “from nothing”: wisdom comes from a level that is ‘nothing’ relative to it, Keser.our note

   The source

   Job 28:12איוב כ״ח:י״בSefaria (opens in a new tab)

   11מִבְּכִי נְהָרוֹת חִבֵּשׁ וְתַעֲלֻמָהּ יֹצִא אוֹר: 12וְהַחׇכְמָה מֵאַיִן תִּמָּצֵא וְאֵי זֶה מְקוֹם בִּינָה: 13לֹא־יָדַע אֱנוֹשׁ עֶרְכָּהּ וְלֹא תִמָּצֵא בְּאֶרֶץ הַחַיִּים:

   11… streams that they trickle not; And the thing that is hid bringeth he forth to light. 12But wisdom, where shall it be found? And where is the place of understanding? 13Man knoweth not the price thereof; Neither is it found in the land of the living.

   Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria

   Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.

2. 2

   On the words

   שהוא ל׳ ירידה והשפלה

   How it connects

   It cites Sefer HaSherashim: when something is clothed in what is not of its order, as Moshe's spirit clothed in the seventy elders, who in themselves were not of his level, it is in a state of separation relative to its source.our note

   Where the note points

   The Rebbe Rashab’s maamar “צאינה וראינה” (5660)ד״ה צאינה וראינה תר״ס

   A maamar of the Rebbe Rashab, 5660

   Our explanationThis supports reading atzilus as a lowering.

   Find it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   Kehot’s note

   ראה ד״ה צאינה וראינה תר״ס ע׳ קיב בשם ספר השרשים ”כאשר מתלבש בדבר שאינו מערכו וכמו רוחו של משה כשנתלבש בהע׳ זקנים שמצ״ע אינם בערכו כו׳ אז הוא בבחי׳ הבדלה והפרשה לגבי מקורו”, ע״ש.

   From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

3. 3

   On the words

   וזהו לשון אצי׳ . . במדרגה פחותה וכמו ואצלתי מן הרוח

   How it connects

   The Tzemach Tzedek there refers to Likkutei Torah, Va'eschanan (on Krias Shema), to the explanation of “Levush Malchus” and to the Lag BaOmer discourse in the Siddur, which seem to contradict the Kabbalists' view of Atzilus; he answers that Atzilus has two levels, vessels and lights.our note

   Where the note points

   Or HaTorah, by the Tzemach Tzedekאור התורה

   Inyanim p. 167: the discourse “Lehavin inyan Or Ein Sof”

   Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   Torah Ohrתורה אור

   below, 76b

   ביאור על הנ״ל ואלה המשפטים כו׳. הנה נאמר וזרעתי את בית ישראל זרע אדם וזרע בהמה. בהמה בגימטריא ב״ן נשמות דבריאה. אדם מ״ה נשמות דאצי׳ ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם. עולם הכסא הוא עולם הבריאה ששם הוא בחי׳ בהמה פני אריה כו׳. מחנה מיכאל כאריה ישאג שלגבי מעלה נחשב בבחי׳ בלי דעת הגם שלגבי מטה נחשב הדעת גדול. ואדם שבמרכבה הוא הדעת שמלובש בבריאה. וזהו אדם ובהמה תושיע ה׳. אבל אדם דאצי׳ הוא בחי׳ אדמה לעליון שאינו רק מהעלם אל הגילוי. אצי׳ הוא מלשון ויאצל כו׳ שבמשה היה בהעלם ונתגלה בע׳ זקנים. וכך אצי׳ הוא רק גילוי א״ס ממש להיות חו״ב מלמעלה לאו דאית לך צדק ידיעא כו׳ אלא לאחזאה כו׳ היינו להיות גילוי והגילוי הוא מעין ההעלם עליון שלמעלה מבחי׳ חכמה כו׳ ובא לידי גילוי בחכמה. משא״כ בבריאה …

   Our explanationThere too Atzilus is explained from “vayatzel”: what was hidden in Moshe was revealed in the seventy elders; so Atzilus is only the revelation of the Infinite from concealment, a revelation similar to the hidden level above Chochmah, unlike Beriah.

   Open it on Sefaria (opens in a new tab)

   Sefer HaMaamarim 5658 (1897–98)ספר המאמרים תרנ״ח

   p. 18

   Our explanationA later discourse that discusses Atzilus as a lowering, with the example of the seventy elders.

   Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   Sefer HaMaamarim 5703 (1942–43)ספר המאמרים תש״ג

   the discourse “Koh Amar,” p. 98 ff. at length, and p. 129

   Our explanationA lengthy discussion of Atzilus as descent through the example of Moshe and the elders (see also note 14:8).

   Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   Hemshech 5666 (the series of discourses begun in 1906)המשך תרס״ו

   the discourse “HaChodesh Hazeh Lachem” 5666 and onward

   Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   Hemshech 5672המשך תער״ב

   the discourse “Oteh Or,” section 7

   Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   The Rebbe Rashab’s maamar “וכל מאמינים” (5663)ד״ה וכל מאמינים תרס״ג

   A maamar of the Rebbe Rashab, 5663

   Find it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   The Previous Rebbe’s maamar “כי שמש ומגן” (5692)ד״ה כי שמש ומגן תרצ״ב

   A maamar of the Previous Rebbe, 5692

   Find it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   The Previous Rebbe’s maamar “ובכן יתקדש” (5693)ד״ה ובכן יתקדש תרצ״ג

   A maamar of the Previous Rebbe, 5693

   Find it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   The Rebbe Rashab’s maamar “החדש הזה לכם” (5666)ד״ה החדש הזה לכם תרס״ו

   A maamar of the Rebbe Rashab, 5666

   Find it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   The Rebbe Rashab’s maamar “עוטה אור” (5672)ד״ה עוטה אור תער״ב

   A maamar of the Rebbe Rashab, 5672

   Find it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   Kehot’s note

   בד״ה להבין ענין אוא״ס לכ״ק אדמו״ר הצ״צ (נדפס באוה״ת ענינים ע׳ קסז) מציין ללקו״ת פ׳ ואתחנן בד״ה ענין ק״ש ולביאור לבוש מל׳ הב׳ ולדרוש ל״ג בעומר שבסידור, שלכאורה זה סותר לדעת המקובלים בענין אצילות, ע״ש שכ׳ שיש באצילות ב׳ בחי׳ כלים ואורות. וע׳ לקמן עו, ב, ובספר המאמרים תרנ״ח ע׳ יח. ובסה״מ תש״ג ד״ה כה אמר ע׳ 98 ואילך בארוכה, ובע׳ 129 שם. ובד״ה החדש הזה לכם תרס״ו ואילך. ד״ה עוטה אור תער״ב סעיף ז. בד״ה וכל מאמינים תרס״ג. ד״ה כי שמש ומגן תרצ״ב (קונטרס טז). ד״ה ובכן יתקדש תרצ״ג (בקונטרס כא).

   From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

4. 4

   On the words

   ואצלתי מן הרוח

   How it connects

   The Kehot note gives this verse, where G‑d “set aside (vayatzel) from the spirit that was upon him and put it upon the seventy elders”: the fulfilment of the promise in 11:17, and the Alter Rebbe's proof that atzilus means lowering.our note

   The source

   Numbers 11:17במדבר י״א:י״זSefaria (opens in a new tab)

   Kehot’s note has יא, כה; the words are in יא, יז.

   16… אִישׁ מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָדַעְתָּ כִּי־הֵם זִקְנֵי הָעָם וְשֹׁטְרָיו וְלָקַחְתָּ אֹתָם אֶל־אֹהֶל מוֹעֵד וְהִתְיַצְּבוּ שָׁם עִמָּךְ: 17וְיָרַדְתִּי וְדִבַּרְתִּי עִמְּךָ שָׁם וְאָצַלְתִּי מִן־הָרוּחַ אֲשֶׁר עָלֶיךָ וְשַׂמְתִּי עֲלֵיהֶם וְנָשְׂאוּ אִתְּךָ בְּמַשָּׂא הָעָם וְלֹא־תִשָּׂא אַתָּה לְבַדֶּךָ: 18וְאֶל־הָעָם תֹּאמַר הִתְקַדְּשׁוּ לְמָחָר וַאֲכַלְתֶּם בָּשָׂר כִּי בְּכִיתֶם בְּאׇזְנֵי ה׳ לֵאמֹר מִי יַאֲכִלֵנוּ בָּשָׂר כִּי־טוֹב לָנוּ …

   16… them; and bring them unto the tent of meeting, that they may stand there with thee. 17And I will come down and speak with thee there; and I will take of the spirit which is upon thee, and will put it upon them; and they shall bear the burden of the people with thee, that thou bear it not thyself alone. 18And say thou unto the people: Sanctify yourselves against to-morrow, and ye shall eat flesh; for …

   Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria

   Kehot’s note

   במדבר יא, כה.

   From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

5. 5

   On the words

   מאין לי בשר

   How it connects

   Moshe's cry, “From where shall I have meat to give to all this people?” The Alter Rebbe reads it as Moshe's inability to lower his lofty level to provide physical meat.our note

   The source

   Numbers 11:13במדבר י״א:י״גSefaria (opens in a new tab)

   12… הַזֶּה אִם־אָנֹכִי יְלִדְתִּיהוּ כִּי־תֹאמַר אֵלַי שָׂאֵהוּ בְחֵיקֶךָ כַּאֲשֶׁר יִשָּׂא הָאֹמֵן אֶת־הַיֹּנֵק עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתָיו: 13מֵאַיִן לִי בָּשָׂר לָתֵת לְכׇל־הָעָם הַזֶּה כִּי־יִבְכּוּ עָלַי לֵאמֹר תְּנָה־לָּנוּ בָשָׂר וְנֹאכֵלָה: 14לֹא־אוּכַל אָנֹכִי לְבַדִּי לָשֵׂאת אֶת־כׇּל־הָעָם הַזֶּה כִּי כָבֵד מִמֶּנִּי:

   12… a nursing-father carrieth the sucking child, unto the land which Thou didst swear unto their fathers? 13Whence should I have flesh to give unto all this people? for they trouble me with their weeping, saying: Give us flesh, that we may eat. 14I am not able to bear all this people myself alone, because it is too heavy for me.

   Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria

   Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.

6. 6

   On the words

   ולא הי׳ יכול להשפיל א״ע בהמשכת בשר גשמי

   How it connects

   It explains that the manna, a spiritual flow, “bread from heaven,” came specifically through Moshe as “food of wisdom,” but he could not lower himself to provide meat.our note

   Where the note points

   Sefer HaMaamarim 5687 (1926–27)ספר המאמרים תרפ״ז

   p. 18; and there, the discourse “Vayetze Yaakov,” p. 64

   Our explanationMeat, once refined, stands for love like fiery flames, which cannot come from wisdom itself (wisdom is self-nullification, while fiery love needs a self who loves), so it came through the elders, who were closer to the people.

   Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   Sefer HaMaamarim 5657 (1896–97)ספר המאמרים תרנ״ז

   p. 135 ff.

   Our explanationA further discussion of Moshe's question “From where shall I have meat?”

   Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   Kehot’s note

   השפעת המן שהיא השפעה רוחני׳ לחם מן השמים הנה השפעה זו הי׳ ע״י משה דוקא, להיות שהוא מזונא דחוכמתא, אבל בהשפעת בשר לא הי׳ ביכולת משה להשפיל עצמו — סה״מ תרפ״ז ע׳ יח. וראה שם בד״ה ויצא יעקב ע׳ סד דבשר לאחר הבירור הוא אהבה ברשפי אש, וטענת משה מאין לי בשר דמחכמה עצמה אא״ל האהבה ברשפי אש, דחכ׳ הוא ביטול ואהבה ברשפי אש הוא יש מי שאוהב, והוא ע״י הממוצע של הזקנים שהם בקירוב יותר אל העם, ע״ש. ראה גם בסה״מ תרנ״ז ע׳ קלה ואילך.

   From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

7. 7

   On the words

   אספה לי שבעים איש

   How it connects

   G‑d tells Moshe to gather seventy elders to share his burden; they are of a lower level than he.our note

   The source

   Numbers 11:16במדבר י״א:ט״זSefaria (opens in a new tab)

   15וְאִם־כָּכָה אַתְּ־עֹשֶׂה לִּי הׇרְגֵנִי נָא הָרֹג אִם־מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ וְאַל־אֶרְאֶה בְּרָעָתִי: 16וַיֹּאמֶר ה׳ אֶל־מֹשֶׁה אֶסְפָה־לִּי שִׁבְעִים אִישׁ מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָדַעְתָּ כִּי־הֵם זִקְנֵי הָעָם וְשֹׁטְרָיו וְלָקַחְתָּ אֹתָם אֶל־אֹהֶל מוֹעֵד וְהִתְיַצְּבוּ שָׁם עִמָּךְ: 17וְיָרַדְתִּי וְדִבַּרְתִּי עִמְּךָ שָׁם וְאָצַלְתִּי מִן־הָרוּחַ אֲשֶׁר עָלֶיךָ וְשַׂמְתִּי עֲלֵיהֶם וְנָשְׂאוּ אִתְּךָ בְּמַשָּׂא הָעָם וְלֹא־תִשָּׂא אַתָּה לְבַדֶּךָ:

   15… if I have found favour in Thy sight; and let me not look upon my wretchedness.’ 16And the LORD said unto Moses: ‘Gather unto Me seventy men of the elders of Israel, whom thou knowest to be the elders of the people, and officers over them; and bring them unto the tent of meeting, that they may stand there with thee. 17And I will come down and speak with thee there; and I will take of the …

   Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria

   Kehot’s note

   במדבר יא, טז.

   From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

8. 8

   On the words

   שהם במדרגה הפחותה

   How it connects

   A short discourse of the Alter Rebbe on the lower level of the seventy elders.our note

   Where the note points

   Maamarei Admur HaZaken HaKetzarim (the Alter Rebbe's short discourses)מאמרי אדמו״ר הזקן הקצרים

   p. 82

   Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   Sefer HaMaamarim 5565 (the Alter Rebbe's discourses of 1804–05)ספר המאמרים תקס״ה

   p. 262

   Our explanationA parallel discussion of the elders' lower level.

   Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   Biurei HaZohar, by the Tzemach Tzedekביאורי הזהר להצמח צדק

   vol. 2, p. 1648

   Our explanationA parallel discussion in the Tzemach Tzedek's explanations of the Zohar.

   Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   Kehot’s note

   ראה מאמרי אדה״ז הקצרים ע׳ פב. סה״מ תקס״ה ע׳ רסב. ביאוה״ז להצ״צ כרך ב ע׳ תתרמח.

   From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

9. 9

   How it connects

   Kehot’s note points to Numbers 11:17 for these words.

   The source

   Numbers 11:17במדבר י״א:י״זSefaria (opens in a new tab)

   16… אִישׁ מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָדַעְתָּ כִּי־הֵם זִקְנֵי הָעָם וְשֹׁטְרָיו וְלָקַחְתָּ אֹתָם אֶל־אֹהֶל מוֹעֵד וְהִתְיַצְּבוּ שָׁם עִמָּךְ: 17וְיָרַדְתִּי וְדִבַּרְתִּי עִמְּךָ שָׁם וְאָצַלְתִּי מִן־הָרוּחַ אֲשֶׁר עָלֶיךָ וְשַׂמְתִּי עֲלֵיהֶם וְנָשְׂאוּ אִתְּךָ בְּמַשָּׂא הָעָם וְלֹא־תִשָּׂא אַתָּה לְבַדֶּךָ: 18וְאֶל־הָעָם תֹּאמַר הִתְקַדְּשׁוּ לְמָחָר וַאֲכַלְתֶּם בָּשָׂר כִּי בְּכִיתֶם בְּאׇזְנֵי ה׳ לֵאמֹר מִי יַאֲכִלֵנוּ בָּשָׂר כִּי־טוֹב לָנוּ …

   16… them; and bring them unto the tent of meeting, that they may stand there with thee. 17And I will come down and speak with thee there; and I will take of the spirit which is upon thee, and will put it upon them; and they shall bear the burden of the people with thee, that thou bear it not thyself alone. 18And say thou unto the people: Sanctify yourselves against to-morrow, and ye shall eat flesh; for …

   Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria

10. 10

    On the words

    שאוריד ואמשיך

    How it connects

    Discourses that explain this maamar's reading of “I will set aside” as a drawing-down of Moshe's level.our note

    Where the note points

    Sefer HaMaamarim 5658ספר המאמרים תרנ״ח

    the discourse Pasach Eliyahu 5658; the discourse VaYered HaAyit 5658, p. 18

    Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

    Sefer HaMaamarim 5703ספר המאמרים תש״ג

    the discourse “Koh Amar,” pp. 98–99

    Our explanationIt points out two separate things here: Moshe's own level descending below itself, and “I will place it upon them,” that the elders draw nourishment from that level.

    Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

    The discourse B'Reish Hormenusa DeMalka of 5695 (1935)דיבור המתחיל בריש הורמנותא דמלכא תרצ״ה

    Kuntres 28, section 19

    Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

    The Previous Rebbe’s maamar “וידבר אלקים” (5699)ד״ה וידבר אלקים תרצ״ט

    A maamar of the Previous Rebbe, 5699

    Find it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

    The Rebbe Rashab’s maamar “צאינה וראינה” (5660)ד״ה צאינה וראינה תר״ס

    A maamar of the Rebbe Rashab, 5660

    Our explanationIt explains that when the light comes out of the concealment of Moshe's spirit into revelation, it thereby descends from its former level.

    Find it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

    Sefer HaMaamarim 5657ספר המאמרים תרנ״ז

    p. 134 ff.

    Our explanationA further discussion of the drawing-down of Moshe's level to the elders.

    Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

    Hemshech 5672המשך תער״ב

    chapter 187

    Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

    Sefer HaMaamarim 5696 (1935–36)ספר המאמרים תרצ״ו

    p. 106

    Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

    The Rebbe Rashab’s maamar “פתח אלי'” (5658)ד״ה פתח אלי׳ תרנ״ח

    A maamar of the Rebbe Rashab, 5658

    Find it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

    The Rebbe Rashab’s maamar “וירד העיט” (5658)ד״ה וירד העיט תרנ״ח

    A maamar of the Rebbe Rashab, 5658

    Find it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

    The Previous Rebbe’s maamar “כה אמר” (5703)ד״ה כה אמר תש״ג

    A maamar of the Previous Rebbe, 5703

    Find it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

    The Previous Rebbe’s maamar “בריש הורמנתא דמלכא” (5695)ד״ה בריש הורמנתא דמלכא תרצ״ה

    A maamar of the Previous Rebbe, 5695

    Find it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

    Kehot’s note

    ראה בד״ה פתח אלי׳ תרנ״ח. ד״ה וירד העיט תרנ״ח ע׳ יח. ובד״ה כה אמר תש״ג ע׳ 99-98 שיש כאן ב׳ ענינים הא׳ ירידתו של משה למטה ממדריגתו, והב׳ ושמתי עליהם שיהי׳ להם יניקה ממדרי׳ זו, ע״ש בארוכה. וראה גם בד״ה בריש הורמנתא דמלכא תרצ״ה (קונטרס כח) סעיף יט. ובד״ה וידבר אלקים תרצ״ט ע׳ 178. ובד״ה צאינה וראינה תר״ס ע׳ קיב ”והיינו במה שבא האור מהעלם רוחו של משה להיות בבחי׳ גילוי הנה בזה יורד ממדריגתו מכמו שהי׳ קודם כו׳”, ע״ש בארוכה. סה״מ תרנ״ז ע׳ קלד ואילך. ובהמשך תער״ב פרק קפז. סה״מ תרצ״ו ע׳ 106.

    From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

11. 11

    On the words

    שיהי׳ למטה ממדרגתך

    How it connects

    A parallel discussion of Moshe's level being drawn below itself.our note

    Where the note points

    Sefer HaMaamarim 5568 (the Alter Rebbe's discourses of 1807–08)ספר המאמרים תקס״ח

    p. 343

    Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

    Or HaTorah, by the Tzemach Tzedekאור התורה

    Parshas Pinchas, p. 1147

    Our explanationA parallel discussion in the Tzemach Tzedek's Or HaTorah.

    Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

    Hemshech 5666המשך תרס״ו

    the discourse “HaChodesh” 5666, p. 160

    Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

    Hemshech 5672המשך תער״ב

    part 2, chapter 313

    Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

    The Rebbe Rashab’s maamar “החדש” (5666)ד״ה החדש תרס״ו

    A maamar of the Rebbe Rashab, 5666

    Find it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

    Kehot’s note

    ראה סה״מ תקס״ח ע׳ שמג. ואוה״ת פ׳ פינחס ע׳ א׳קמז. ד״ה החדש תרס״ו ע׳ קס. המשך תער״ב ח״ב פרק שיג.

    From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

Marei mekomos

1. 1

   On the words

   ושמתי עליהם

   How it connects

   “And I will place it upon them”: the elders receive from Moshe's level without rising to it.our note

   The source

   Numbers 11:17במדבר י״א:י״זSefaria (opens in a new tab)

   16… אִישׁ מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָדַעְתָּ כִּי־הֵם זִקְנֵי הָעָם וְשֹׁטְרָיו וְלָקַחְתָּ אֹתָם אֶל־אֹהֶל מוֹעֵד וְהִתְיַצְּבוּ שָׁם עִמָּךְ: 17וְיָרַדְתִּי וְדִבַּרְתִּי עִמְּךָ שָׁם וְאָצַלְתִּי מִן־הָרוּחַ אֲשֶׁר עָלֶיךָ וְשַׂמְתִּי עֲלֵיהֶם וְנָשְׂאוּ אִתְּךָ בְּמַשָּׂא הָעָם וְלֹא־תִשָּׂא אַתָּה לְבַדֶּךָ: 18וְאֶל־הָעָם תֹּאמַר הִתְקַדְּשׁוּ לְמָחָר וַאֲכַלְתֶּם בָּשָׂר כִּי בְּכִיתֶם בְּאׇזְנֵי ה׳ לֵאמֹר מִי יַאֲכִלֵנוּ בָּשָׂר כִּי־טוֹב לָנוּ …

   16… them; and bring them unto the tent of meeting, that they may stand there with thee. 17And I will come down and speak with thee there; and I will take of the spirit which is upon thee, and will put it upon them; and they shall bear the burden of the people with thee, that thou bear it not thyself alone. 18And say thou unto the people: Sanctify yourselves against to-morrow, and ye shall eat flesh; for …

   Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria

   Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.

Marei mekomos

1. 1

   On the words

   אנת הוא חד ולא בחושבן

   How it connects

   The Masei passage calls the “thread” of the Infinite the eleventh level, not counted among even the highest ten Sefiros: “ten and not eleven,” “You are One, but not in number,” and refers to Pasach Eliyahu in Vayera.our note

   Where the note points

   Likkutei Torahלקוטי תורה

   Masei 95c; Va'eschanan 2b (both refer here)

   חוט הא״ס שהוא הבחי׳ הי״א שאינו במנין ע״ס דהיינו אפילו בע״ס היותר עליונות כו׳ וע״ז אמרו עשר ולא אחד עשר אנת הוא חד ולא בחושבן. (ועמ״ש מזה במ״א בד״ה פתח אליהו בפ׳ וירא). אמנם בחי׳ סוכ״ע דהיינו גילוי אור א״ס שלמעלה מבחינת קו זהו בחי׳ אצילות העליון ממש גילוי ההעלם שלמעלה מהצמצום, ועמ״ש מזה בביאור ע״פ ראיתי והנה מנורת זהב ואפשר שזה נכלל במ״ש האריז״ל שלעתיד יהיה גילוי פנימית עתיק כו׳], ולכן מבואר בע״ח שרגלי א״ק מסתיימים בתחתית העשייה. כי בבחי׳ הרצון נכלל הכל גם התהוות הסוף מעשה כו׳ וכמ״ש מזה בביאור ע״פ יונתי הנ״ל: ועתה יובן ענין המ״ב מסעות שהיה בהם ב׳ בחינות נסיעה וחנייה כמ״ש ויהי בנסוע כו׳ ובנחה יאמר כו׳ שהם העלאה והמשכה. ומבואר לקמן בפי׳ מוצאיהם למסעיהם שההמשכה היא מא״ק. ולכן היה בהם ב׳ בחי׳ נסיעה …

   Open it on Sefaria (opens in a new tab)

   Kehot’s note

   בלקו״ת מסעי צה, ג. ואתחנן ב, ב — מציין לכאן.

   From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

2. 2

   On the words

   אנת הוא חד ולא בחושבן

   How it connects

   Pasach Eliyahu: “You are One, but not in number,” applied here to Supernal Keser, which is not counted among the ten Sefiros.our note

   The source

   Tikkunei Zohar 17a:9–11תקוני הזהר י״ז א:ט׳-י״אSefaria (opens in a new tab)

   פתח אליהו ואמר רבון עלמין דאנת הוא חד ולא בחשבן. אנת הוא עלאה על כל עלאין סתימא על כל סתימין. לית מחשבה תפיסא בך כלל. אנת הוא דאפיקת עשר תקונין. וקרינן לון עשר ספירן. לאנהגא בהון עלמין סתימין דלא אתגליין. ועלמין דאתגליין. ובהון אתכסיאת (נ"א אתכסייא) מבני נשא.

   Hebrew: Constantinople, 1740 (CC-BY-NC) · via Sefaria

   Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.

3. 3

   On the words

   שאינו נמנה בכלל הי״ס

   How it connects

   The Tzemach Tzedek notes that this is explained at length in the Siddur, Sha'ar Lag BaOmer, on “You set all the boundaries of the earth”; in Likkutei Torah, Va'eschanan, where “One, but not in number” is the meaning of “Havayah is One” in the first verse of Shema; and in Torah Ohr, the discourse “Yavi'u Levush Malchus.”our note

   Where the note points

   Or HaTorah, by the Tzemach Tzedekאור התורה

   Derushim leShabbos Shuvah, p. 1464

   Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   Siddur im Dachסידור עם דא״ח

   by the Alter Rebbe · vol. 4

   The Alter Rebbe’s siddur with his Chassidic discourses on the prayers.

   Find it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   Kehot’s note

   באוה״ת דרושים לשבת שובה ע׳ א׳תסד מציין כ״ק אדמו״ר הצ״צ ע״ז ”וכן מבואר בסידור שער ל״ג בעומר באריכות ע״פ אתה הצבת גבולות ארץ, ועד״ז מבואר ג״כ בלקו״ת פ׳ ואתחנן בד״ה ענין אחד ואהבת בפירוש אנת הוא חד ולא בחושבן ושזהו ענין פסוק ראשון דק״ש ה׳ אחד כו׳, ע״ד חד ולא בחושבן וכנ״ל, וכן מתבאר ג״כ עוד בת״א בד״ה יביאו לבוש מלכות”, ע״ש בארוכה.

   From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

4. 4

   On the words

   וקאי על כ״ע

   How it connects

   There the Alter Rebbe calls the level before Atzilus “the will of all wills,” Adam Kadmon, to which even Atzilus (Chochmah) bears no comparison, and refers to this maamar: Supernal Keser is incomparable, and Chochmah comes from it truly from nothing.our note

   Where the note points

   Likkutei Torahלקוטי תורה

   Tazria 21a

   רצון לרצון דלאו מכל מדות כו׳ הוא מבחי׳ רעוא דכל רעוין ונק׳ אדם קדמון לכל הקדומים, שהוא לפני האצי׳ עד שאין ערוך אליו אפי׳ בחי׳ אצי׳ שהיא בחי׳ חכמה וכתיב כולם בחכמה עשית שחכמה ועשייה שוים שם (והיינו ע״ד שנתבאר בפ׳ וירא בד״ה אנת הוא חד ולא בחושבן דקאי על כתר עליון שאינו ערוך אליו כלל כי התהוות החכמה מהכתר הוא מאין ממש כו׳ ע״ש באריכות. ומבואר בע״ח שמ״א פ״ד ובשע״ק ח״ג שער א׳ שדרך כלל אצילות הוא חכמה וא״ק הוא כתר כו׳) ולכן שבת נוהגת בכל מקום לפי שבחי׳ ומדרגת אצילות יכולה להתפשט ולהתלבש אפי׳ במקום שיש זה לעומת זה מפני שהאצילות היא עולם התיקון שכבר ניתקן ונתלבש ובהתלבשות הנה הע״ס דאצילות מלובשים בבריאה ובריאה ביצירה ויצירה בעשייה עד שנמצא שיש התלבשות אצילות בעשייה ג״כ (וכמ״ש בספר הגלגולים פרק …

   Open it on Sefaria (opens in a new tab)

   Kehot’s note

   ראה לקו״ת פ׳ תזריע כא, א.

   From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

5. 5

   On the words

   כ״ע הממוצע בין המאציל לנאצלים

   How it connects

   A letter in Tanya that discusses Keser as the intermediary between the Emanator and the emanated.our note

   Where the note points

   Tanyaתניא

   Iggeres HaKodesh, section 17 · not yet checked

   Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   Likkutei Torahלקוטי תורה

   Shir HaShirim 7d ff.

   מצות דרבנן וכמארז״ל חמורים דברי סופרים מדברי תורה אני הוי׳ דכולא חד: ביאור הדברים ע״פ שחורה אני ונאוה הנה בין המאציל לנאצלים צריך להיות בחינת ממוצע כמ״ש בע״ח שמ״א פ״ג והוא משום דלאו ביה מכל אינון מדות כלל. ואפילו בהע״ס מה שנקרא ספירת חכמה היינו הכלי המגביל את האור דע״ס נקרא בשם חכמה וכן בבינה וחסד כו׳. אבל עצם האור לא שייך לקרותו בשם חכמה רק אור המהווה ספי׳ חכמה. והאור הוא רק זיו והארה מעצמות המאציל ואין פועל שום שינוי במהותו ועצמותו. וזהו אני הוי׳ לא שניתי כמו קודם שנבראו כל העולמו׳ ובזה מתורץ קושיית הפלסופים איך כל התוארים אין פועלים שום שינוי בעצמות כי אינם שייכים כלל להעצמות (ר״ל מ״ש בתורה ותחת רגליו כו׳ כתובים באצבע אלקים כו׳ עיני ה׳ אזני ה׳ וכיוצא וכבר האריך בזה בפרדס שער …

   Our explanationIt explains that between the Emanator and the emanated there must be an intermediary, since He is none of these attributes at all; even the Sefirah called Chochmah is the vessel that limits the light, while the light itself is only a ray of the Emanator and makes no change in Him.

   Open it on Sefaria (opens in a new tab)

   Hemshech 5672המשך תער״ב

   part 3, p. 1214

   Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   Etz Chaimעץ חיים

   by Rabbi Chaim Vital, from the Arizal

   The central work of the Arizal’s Kabbalah, in gates (she’arim).

   Likkutei Torah, Shir HaShirim, maamar 7לקו״ת שה״ש ז, ד

   page 7d, ¶6

   לי פי׳ ענין שלום הוא התחברות ב׳ הפכיים דהיינו אורות עליונים שטבעם לעלות ולהסתלק למעלה יאירו למטה וב״פ שלום בפמליא של מעלה ושל מטה פמליא של מטה התחברות מל׳ דאצילות להיות עתיק לבריאה ופמליא של מעלה להיות המשכה והתחברות מבחינת א״ס דכולם בחכמה עשית שהחכמה נקרא עשייה גשמיות לפניו ית׳ להיות עתיק לאצילות (ועמ״ש מזה בד״ה צאינה וראינה במלך שלמה) וכל העוסק בתורה לשמה ע״י קריאה באותיות התורה ממשיך זאת. …

   Open it on Sefaria (opens in a new tab)

   Kehot’s note

   ע״ח שער דרושי אבי״ע פ״ד. ראה אגה״ק סי׳ יז. לקו״ת שה״ש ז, ד ואילך. המשך תער״ב ח״ג ע׳ א׳ריד.

   From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

6. 6

   On the words

   שו״ה על — שאין ערוך אליו

   How it connects

   The Tzemach Tzedek's gloss on this very line.our note

   Where the note points

   Or HaTorah, by the Tzemach Tzedekאור התורה

   Vayera, vol. 4, 738a, a gloss on this passage

   Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   Kehot’s note

   ראה באוה״ת וירא כרך ד תשלח, א הגה״ה לכאן.

   From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

7. 7

   On the words

   כי התהוות חכמה מהכתר

   How it connects

   It restates this maamar: the coming into being of Chochmah from Keser is truly from nothing, and, citing Etz Chaim, that Atzilus as a whole is Chochmah and Adam Kadmon is Keser.our note

   Where the note points

   Likkutei Torahלקוטי תורה

   Tazria 21a

   רצון לרצון דלאו מכל מדות כו׳ הוא מבחי׳ רעוא דכל רעוין ונק׳ אדם קדמון לכל הקדומים, שהוא לפני האצי׳ עד שאין ערוך אליו אפי׳ בחי׳ אצי׳ שהיא בחי׳ חכמה וכתיב כולם בחכמה עשית שחכמה ועשייה שוים שם (והיינו ע״ד שנתבאר בפ׳ וירא בד״ה אנת הוא חד ולא בחושבן דקאי על כתר עליון שאינו ערוך אליו כלל כי התהוות החכמה מהכתר הוא מאין ממש כו׳ ע״ש באריכות. ומבואר בע״ח שמ״א פ״ד ובשע״ק ח״ג שער א׳ שדרך כלל אצילות הוא חכמה וא״ק הוא כתר כו׳) ולכן שבת נוהגת בכל מקום לפי שבחי׳ ומדרגת אצילות יכולה להתפשט ולהתלבש אפי׳ במקום שיש זה לעומת זה מפני שהאצילות היא עולם התיקון שכבר ניתקן ונתלבש ובהתלבשות הנה הע״ס דאצילות מלובשים בבריאה ובריאה ביצירה ויצירה בעשייה עד שנמצא שיש התלבשות אצילות בעשייה ג״כ (וכמ״ש בספר הגלגולים פרק …

   Open it on Sefaria (opens in a new tab)

   Kehot’s note

   ראה לקו״ת תזריע כא, א.

   From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

8. 8

   On the words

   מל׳ דאצילות נעשה כתר לבריאה

   How it connects

   It cites the Arizal's writings for the principle that the Malchus of a higher world becomes the Keser of the world below.our note

   Where the note points

   Likkutei Torahלקוטי תורה

   Shelach 39b, citing the writings of the Arizal · not yet checked

   Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   Likkutei Torah, Shelach, maamar 3לקו״ת פ׳ שלח לט, ב

   page 39b, ¶8

   השראה ודירה זו, כמו מצות סוכה שעליה ביאור מצות סוכה שיעור איך תהיה הסוכה כשרה וצלתה מרובה מחמתה ושלא תהיה גבוה מעשרים אמה, וכיוצא בזה כל התורה מבארת ומפרשת אופני הצמצום והגבלה להגביל השראת והמשכת אור א״ס ב״ה שאינו שורה ומתגלה אלא בדרך שחייבה חכמתו ית׳ המגבלת ומצמצמת על איזה אופן תהיה השראה ודירה זו בתפילין מרובעות ורצועות שחורות וכן זבחים באיזה אופן כו׳ ולכן התורה היא מזון לנפש (וכמ״ש …

   Open it on Sefaria (opens in a new tab)

   Kehot’s note

   ע׳ לקו״ת פ׳ שלח לט, ב בשם כתבי האריז״ל.

   From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

Marei mekomos

1. 1

   On the words

   וההפרש שבין פרסא למקום פנוי

   How it connects

   A parallel place on the difference between a parsa and a vacated space; the passage given speaks of Torah study drawing down the light that encompasses all worlds so that the transcendent is revealed below.our note

   Where the note points

   Likkutei Torahלקוטי תורה

   Shir HaShirim 42b

   הלימוד הוא המשכת סוכ״ע אני המשנה המדברת בפיך כנ״ל (ועמ״ש מזה ג״כ בד״ה וידבר משה אל ראשי המטות כו׳ גבי פי׳ לאמר זה הדבר כו׳ ובפ׳ יתרו בד״ה החדש השלישי כו׳) והנה ז״ש לאמר אנכי הוי׳ אלקיך פי׳ שע״י עסק התורה בבחי׳ זו יהיה אנכי הוי׳ אלהיך שיומשך מבחי׳ אנכי מי שאנכי סוכ״ע להיות אלקיך שלך ממש והוא יחוד קוב״ה ושכינתיה הקב״ה שונה כנגדו וה״ע דירה בתחתונים. ולכן יהיה בכל יום כחדשים כמוכ אז בשעת מ״ת מאחר שהגילוי יהיה מבחי׳ אנכי סכ״ע וכנ״ל. ואזי יהי׳ בחינת תמתי פי׳ תמתי שישראל גורמים התמימות והשלימות יחוד קוב״ה מה שהוא קדוש ומובדל ואינו יכול לבוא בהתגלות תוך עלמין הנה ע״י כל הנ״ל בעסק התורה יומשך ויתגלה להיות יחוד ותמימות ממש אחרי שמסרו נפשם בבחי׳ ביטול ממש שעי״ז יוכל להיות הגילוי כו׳ והיינו ג״כ …

   Open it on Sefaria (opens in a new tab)

   Kehot’s note

   ראה לקו״ת שה״ש מב, ב.

   From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

Marei mekomos

1. 1

   On the words

   קודם שנברא העולם הי׳ הוא ושמו בלבד

   How it connects

   It quotes Pirkei DeRabbi Eliezer 3 with the wording “the Holy One, blessed be He, and His Name alone,” and explains that His Name is not in the category of creating and giving life at all, as in “His Name alone is exalted.”our note

   Where the note points

   Torah Ohrתורה אור

   below, 79b

   לומר שם זה דכולא קמיה כלא חשיב ואינם נתפסים אצלו בגדר מציאות כלל כמ״ש אני הוי״ה לא שניתי. ואתה הוא קודם שנברא כו׳. ואתה הוא לאחר שנברא כו׳. וזהו מ״ש בפרקי דר״א (פ״ג) עד שלא נברא העולם היה הקב״ה ושמו בלבד. פי׳ שמו לבד ששמו אינו בגדר מהווה ומחיה כלל אלא הוא לבד וכענין נשגב שמו לבדו. ונשגב הוא מורה על הפלגה יתירה שהוא מופלג הרבה מעולמות הנאצלים כו׳ רק כי הודו על ארץ ושמים. פי׳ שנמשך הוד וזיו משמו לחיות ארץ ושמים. אך וירם קרן לעמו כתיב להיות לו לעם קרובו להיות קרבים אליו בעצמו כדי לקרבם אליו ליכלל ביחודו ית׳ כמ״ש חמלה גדולה ויתירה כו׳ כמ״ש במ״א. ומזה תתלהט נפשו להשליך נפשו מנגד למסור נפשו על קדוש השם בפועל ממש להיות נפש צמאה וכלתה לה׳ לאתדבקא רוחא ברוחא. …

   Open it on Sefaria (opens in a new tab)

   Likkutei Torahלקוטי תורה

   Behar 45c

   ליעקב מדת רחמנות הוא המגדל את המדות לה׳ ית׳ ועל כן נאמר (ישעיה מ׳ י״א) כרועה עדרו ירעה בזרועו יקבץ טלאים ובחיקו ישא עלות ינהל. והנה בחיקו ישא כתיב. ישאום לה׳ כמאמר הכתוב אליך ה׳ נפשי אשא ועל כן אמרו חז״ל אם לשון תחנונים פי׳ הלואי שיהיה הליכת האדם בתפלה הניתקנה לנו מאנשי כנה״ג ואין צריך לחפש הליכות אחרות כי היא טובה שבכולן והלוואי שיוספק להם. והיינו בחקותי תלכו הם בחי׳ אבות אשר בעבר הנהר ישבו בחינת מחשבה עילאה אותיות חקוקים והיו לאחדים ממש במקורן ומקומן החקוקים שם ועל כן בהם יכול האדם לבא לבחי׳ הילוך כו׳, כי שם הוא מקום ההילוך למעלה מעלה. אבל מחמת גשמיות הגוף לא תעמוד ולא תקום החקיקה וההילוך הזה בלתי שמירת כלי אשר ע״י כלי זו תכון לעד ע״כ נאמר אחר זה ואת מצותי …

   Our explanationThere the saying appears with the wording “and His great Name alone.”

   Open it on Sefaria (opens in a new tab)

   Sefer HaMaamarim 5654 (1893–94)ספר המאמרים תרנ״ד

   p. 298

   Our explanationIt notes that this wording is found in the Pardes and the Shelah, and in the Arizal's writings, Likkutei Torah and elsewhere, and refers to Torah Ohr, Vayera, Pasach Eliyahu.

   Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   The Alter Rebbe’s maamar “רפאני” (5568)ד״ה רפאני תקס״ח

   A maamar of the Alter Rebbe, 5568

   Find it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   The discourse V'Avarti B'Eretz Mitzrayim of 5632 (1872)דיבור המתחיל ועברתי בארץ מצרים תרל״ב

   V'Avarti B'Eretz Mitzrayim, 5632

   Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   Or HaTorah, by the Tzemach Tzedekאור התורה

   Yisro, p. 834

   Our explanationThe lengthy discussion of “He and His Name alone” (see note 14:18).

   Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   Shelah (Shnei Luchos HaBris)של״ה

   by Rabbi Yeshayahu Horowitz · p. 407

   A classic of Kabbalah, halachah and ethics.

   Kehot’s note

   כן הובא הלשון ברוב המקומות. וראה לקמן עט, ב הקב״ה. בלקו״ת בהר מה, ג: ושמו הגדול בלבד. ראה פדר״א פ״ג. ובפרדס שער עצמות וכלים פ״ח הקב״ה. בסה״מ תרנ״ד ע׳ רחצ: כן הובא הלשון בפרד״ס ובשל״ה, ועמ״ש בשל״ה ד״ד ע״א, וכ״ה הל׳ בכה״מ בלקו״ת ובשא״ד, וע׳ תו״א פ׳ וירא ד״ה פתח אליהו. ובד״ה רפאני תקס״ח. ובד״ה ועברתי באמ״צ רל״ב. ראה אוה״ת יתרו ע׳ תתלד.

   From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

2. 2

   On the words

   קודם שנברא העולם היה הוא ושמו בלבד

   How it connects

   “Before the world was created, there was only the Holy One, blessed be He, and His Name.” The Alter Rebbe reads “He” as the Infinite One and “His Name” as the Infinite Light.our note

   The source

   Pirkei DeRabbi Eliezer 3:2–3פרקי דרבי אליעזר ג׳:ב׳-ג׳Sefaria (opens in a new tab)

   עַד שֶׁלֹּא נִבְרָא הָעוֹלָם, הָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּשְׁמוֹ הַגָּדוֹל בִּלְבַד, וְעָלָה בְּמַחֲשָׁבָה לִבְרֹא אֶת הָעוֹלָם, וְהָיָה מַחֲרִיט אֶת הָעוֹלָם לְפָנָיו וְלֹא הָיָה עוֹמֵד. מָשְׁלוּ מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמֶלֶךְ שֶׁהוּא רוֹצֶה לִבְנוֹת פַּלְטֵרִים שֶׁלּוֹ, אִם אֵינוֹ מַחֲרִיט בָּאָרֶץ יְסוֹדוֹתָיו וּמוֹבָאָיו וּמוֹצָאָיו, אֵינוֹ מַתְחִיל לִבְנוֹת, כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֶחֱרִיט לְפָנָיו אֶת הָעוֹלָם וְלֹא הָיָה עוֹמֵד עַד שֶׁבָּרָא אֶת הַתְּשׁוּבָה. שִׁבְעָה דְבָרִים נִבְרְאוּ עַד שֶׁלֹּא נִבְרָא הָעוֹלָם, וְאֵלּוּ הֵן: תּוֹרָה, וְגֵיהִנֹּם, וְגַן עֵדֶן, וְכִסֵּא הַכָּבוֹד, …

   Before the world was created, the Holy One, blessed be He, with His Name alone existed, and the thought arose in Him to create the world. He began to trace (the foundations of) the world before Himself, but it would not stand. They told a parable, To what is the matter like? To a king who wishes to build a palace for himself. If he had not traced in the earth its foundations, its exits and its entrances, he does not begin to build. Likewise the Holy One, blessed be He, was tracing (the plans of) the world before Himself, but it did not remain standing until He created repentance. Seven things were created before the world was created. They are: The Torah, Gehinnom, the Garden of Eden, the …

   Hebrew: Pirke DeRabbi Eliezer, Sefaria Vocalized Edition (Public Domain) · English: Pirke de Rabbi Eliezer, trans. Rabbi Gerald Friedlander, London, 1916 (Public Domain) · via Sefaria

   Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.

3. 3

   On the words

   דהיינו הוא א״ס בעצמו

   How it connects

   The letter asks: since before creation His Name, the light, was included in the luminary and did not spread, why was a tzimtzum needed for creation? The tzimtzum had in effect already happened, and in the luminary itself nothing changes from before creation to after.our note

   Where the note points

   HaTamim (a Chabad periodical)התמים

   booklet 2, p. 85: a letter from a chassid of the Mitteler Rebbe

   Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   Kehot’s note

   בהתמים חוברת ב ע׳ פה נדפס מכתב מאחד מחסידי כ״ק אדמו״ר האמצעי ושואל שם וז״ל ”שמאחר שקודם שנבה״ע הי׳ שמו דהיינו האור כלול במאור ולא נתפשט למה הי׳ צריך להתצמצם לבה״ע כי מאחר שכבר הי׳ הצמצום בלא״ה ובעצם המאור ליכא שום שינוי בין קודם הבריאה לאחר הבריאה”.

   From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

4. 4

   On the words

   וזהו קודם שנברא . . כמו זיו השמש מהשמש

   How it connects

   This passage is quoted there, with a lengthy discussion of “He and His Name alone.”our note

   Where the note points

   Or HaTorah, by the Tzemach Tzedekאור התורה

   Parshas Yisro, p. 834

   Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   Kehot’s note

   מובא באוה״ת פ׳ יתרו ע׳ תתלד, ושם מאריך בענין היה הוא ושמו בלבד ע״ש.

   From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

5. 5

   On the words

   ויקרא אלקים לאור יום

   How it connects

   “And G‑d called the light day”: read here as teaching that day is called “light” because of the light that spreads in it, as distinct from its source.our note

   The source

   Genesis 1:5בראשית א׳:ה׳Sefaria (opens in a new tab)

   4וַיַּרְא אֱלֹקִים אֶת־הָאוֹר כִּי־טוֹב וַיַּבְדֵּל אֱלֹקִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ: 5וַיִּקְרָא אֱלֹקִים לָאוֹר יוֹם וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה וַיְהִי־עֶרֶב וַיְהִי־בֹקֶר יוֹם אֶחָד: 6וַיֹּאמֶר אֱלֹקִים יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמָּיִם וִיהִי מַבְדִּיל בֵּין מַיִם לָמָיִם:

   4And God saw the light, that it was good; and God divided the light from the darkness. 5And God called the light Day, and the darkness He called Night. And there was evening and there was morning, one day. 6And God said: ‘Let there be a firmament in the midst of the waters, and let …

   Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria

   Where the note points

   Likkutei Torahלקוטי תורה

   Shemini Atzeres 86a (refers here) · not yet checked

   5. Now, all this is by the power of the teshuvah (return) of Yom Kippur, “before Havayah you shall be purified.” And this is [the meaning of] “This is the day Havayah has made,”

   Our explanationA passage on the light of Torah that refers back to this explanation of “G‑d called the light day.”

   Read it here

   Kehot’s note

   בראשית א, ה.

   בלקו״ת שמע״צ פו, א מציין לכאן.

   From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

6. 6

   On the words

   את שני המארת הגדולים

   How it connects

   “The two great luminaries”: the sun and moon themselves are called ma'or, luminary, the source of light.our note

   The source

   Genesis 1:16בראשית א׳:ט״זSefaria (opens in a new tab)

   15וְהָיוּ לִמְאוֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם לְהָאִיר עַל־הָאָרֶץ וַיְהִי־כֵן: 16וַיַּעַשׂ אֱלֹקִים אֶת־שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת הַגְּדֹלִים אֶת־הַמָּאוֹר הַגָּדֹל לְמֶמְשֶׁלֶת הַיּוֹם וְאֶת־הַמָּאוֹר הַקָּטֹן לְמֶמְשֶׁלֶת הַלַּיְלָה וְאֵת הַכּוֹכָבִים: 17וַיִּתֵּן אֹתָם אֱלֹקִים בִּרְקִיעַ הַשָּׁמָיִם לְהָאִיר עַל־הָאָרֶץ:

   15… in the firmament of the heaven to give light upon the earth.’ And it was so. 16And God made the two great lights: the greater light to rule the day, and the lesser light to rule the night; and the stars. 17And God set them in the firmament of the heaven to give light upon the earth,

   Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria

   Kehot’s note

   בראשית א, טז.

   From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

Marei mekomos

1. 1

   On the words

   שהאור נכלל במאור

   How it connects

   The gloss refers to this maamar (tzimtzum is the light absorbed into the luminary) and applies it to the soul: the essence of the power of intellect relates to the ideas it reveals as luminary to light, and when a revealed idea is withdrawn into its source it is like light included in the luminary.our note

   Where the note points

   Likkutei Torahלקוטי תורה

   Vayikra 52d, in a gloss

   מאיר ומתגלה בהאותיות עד״מ כמו גילוי השכל כשמתגלה באותיות המחשבה. ואח״כ נסתלק מלהאיר בבחי׳ אותיות אבל הוא כמו שהיה רק שנכלל במקורו ואינו מאיר ומתגלה באותיות (הג״ה ועיין בת״א פ׳ וירא בד״ה פתח אליהו פי׳ שהצמצום הוא שנכלל האור במאור. א״כ לפ״ז ענין המשל דכאן כי עצמיות כח החכמה לגבי השכליים הנגלים כמו מה שלמד מסכת אחת הוא כעין מאור ואור. כי עצמות כח השכל נק׳ משכיל כמ״ש משכיל לאיתן פי׳ משכיל היינו מקור השכל והשכל הנמשך ממנו הוא ע״ד ויצא כברק חצו שהוא אור הנמשך מכח ומקור השכל וכשהשכל שהוא האור מתגלה מתלבש באותיות. וכשנכלל במקורו בבחי׳ העלם זהו כענין התכללות האור במאור. וגם האותיות בטלים שם אלא שלגבי האדם שהוא עצמו אינו משיג מהות נפש המשכלת שבו וכח המשכיל שבו רק גילוי השכל א״כ מה שנכלל גילוי השכל …

   Open it on Sefaria (opens in a new tab)

   Maamarei Admur HaZaken 5568מאמרי אדמו״ר הזקן תקס״ח

   p. 325

   Our explanationA parallel discussion of the light absorbed into the luminary.

   Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   Or HaTorah, by the Tzemach Tzedekאור התורה

   Parshas Balak, the discourse on the three kinds of “adam”; and Inyanim p. 85

   Our explanationThe Tzemach Tzedek's parallel discussions of tzimtzum as the light absorbed into the luminary.

   Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   Shoresh Mitzvas HaTefillah (the root of the mitzvah of prayer)שרש מצות התפלה

   chapter 33 ff.

   Our explanationA long discussion that includes the tzimtzum as the light absorbed into the luminary.

   Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   Kehot’s note

   ע׳ בלקו״ת ויקרא נב, ד בהג״ה. במאמרי אדה״ז תקס״ח ע׳ שכה. בדרוש ג׳ מיני אדם אוה״ת פ׳ בלק ובאוה״ת ענינים ע׳ פה. בשרש מצות התפלה פל״ג ואילך.

   From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

2. 2

   On the words

   להיות רק בכח ולא בפועל

   How it connects

   It clarifies that “in potential and not in actuality” here does not mean potential as opposed to actuality, for this potential lacks nothing; it means the light remains as an ability, He is able to shine.our note

   Where the note points

   The discourse Tik'u of 5677 (1916)דיבור המתחיל תקעו עזר״ת

   Tik'u, 5677

   Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   Hemshech 5672המשך תער״ב

   part 3, p. 1476; and p. 915 there

   Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   Kehot’s note

   ראה ד״ה תקעו עזר״ת. המשך תער״ב ח״ג ע׳ א׳תעו. וראה שם ע׳ תתקטו דמה שאומרים בכח ולא בפועל אין הכוונה כמו ענין כח ופועל שהרי הכח אינו חסר פועל כו׳, רק הכוונה שנשאר בכח שזהו ע״ד יכולת שביכולתו להאיר כו׳, ע״ש.

   From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

3. 3

   On the words

   אבל במאור . . ולא העלם

   How it connects

   It explains that not only was there no actual tzimtzum in the luminary; tzimtzum does not apply to it at all; and more, not only did the tzimtzum not conceal the luminary (it was only in the light), but through the tzimtzum the luminary is revealed.our note

   Where the note points

   Or HaTorah, by the Tzemach Tzedekאור התורה

   Mattos, p. 1277

   Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   The Rebbe’s maamar “Basi L’gani” (5729)ד״ה באתי לגני תשכ״ט

   A maamar of the Rebbe, 5729

   Find it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   Hemshech 5666המשך תרס״ו

   end of the discourse “Anochi Havayah Elokecha” 5667, p. 465

   Our explanationIt remarks that “the luminary” here seems to refer to His very Essence.

   Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   The discourse Tanu Rabbanan Ner Chanukah of 5643 (1882)דיבור המתחיל תנו רבנן נר חנוכה תרמ״ג

   p. 37

   Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   The Previous Rebbe’s maamar “ויקרא אל משה” (5705)ד״ה ויקרא אל משה תש״ה

   A maamar of the Previous Rebbe, 5705

   Find it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   Hemshech 5672המשך תער״ב

   part 2, chapters 323 and 349

   Our explanationIt writes that the Essence of the luminary is beyond revelation and concealment altogether, and its “revelation” is only that the name of Heaven is on everyone's lips, not that it is revealed in the usual sense.

   Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   Sefer HaMaamarim 5643 (1882–83)ספר המאמרים תרמ״ג

   p. 90

   Our explanationIt explains that the luminary's revelation is of another kind, not an actual revelation.

   Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   The Previous Rebbe’s maamar “חכמות בחוץ” (5698)ד״ה חכמות בחוץ תרח״צ

   A maamar of the Previous Rebbe, 5698

   Find it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   The Rebbe Rashab’s maamar “מן המיצר” (5648)ד״ה מן המיצר תרמ״ח

   A maamar of the Rebbe Rashab, 5648

   Our explanationIt explains that before the tzimtzum what filled the space was the light and revelation of the Essence, while the Essence of the luminary is far above revelation; the tzimtzum withdrew the light and left the reshimu, in which concealment and revelation are equal. Thus the concealment of the light is itself a revelation of the Essence of the luminary.

   Find it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   Sefer HaMaamarim 5660 (1899–1900)ספר המאמרים תר״ס

   p. 43

   Our explanationIt explains that the luminary's “revelation” means that it is found just as it is in its concealment, because concealment and revelation apply only to light, which is in the category of revelation, and not to the Essence.

   Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   The Rebbe Rashab’s maamar “ציון במשפט” (5662)ד״ה ציון במשפט תרס״ב

   A maamar of the Rebbe Rashab, 5662

   Our explanationIt stresses that it is specifically after the tzimtzum, when the light and revelation were contracted, that the level of the Essence was revealed.

   Find it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   Kehot’s note

   ראה אוה״ת מטות ע׳ א׳רעז ”היינו דלא רק שלא היה בו צמצום בפועל אלא יתירה מזו שאין שייך בו צמצום, ואדרבה המאור הוא בהתגלות דלא רק שע״י הצמצום לא נעשה העלם בהמאור [מכיון שהצמצום הי׳ רק בהאור ולא בהמאור, כנ״ל], אלא אדרבה ע״י הצמצום הוא התגלות המאור”. ד״ה באתי לגני תשכ״ט (נדפס בקונטרס י׳ שבט תשמ״ט) סעי׳ ז.

   בסד״ה אנכי ה׳ אלקיך תרס״ז (בהמשך תרס״ו) ע׳ תסה ”נ׳ דקאי על עצמותו ית׳” עכ״ל שם. ראה ד״ה ת״ר נר חנוכה תרמ״ג ע׳ לז. וראה בד״ה ויקרא אל משה תש״ה ע׳ 132. נזכר בהמשך תער״ב ח״ב פרק שכג. שמט, ושם כ׳ דעם היות דבעצמות המאור אינו שייך ענין ההתגלות שזהו למעלה מהעלם וגילוי כו׳, וההתגלות הוא רק מה ששם שמים שגור בפי כל כמש״ש וא״כ התגלות המאור אין זה שהוא מתגלה כו׳ עכ״ל. וראה בסה״מ תרמ״ג ע׳ צ שההתגלות הוא באופן אחר ולא שהוא גילוי ממש, ע״ש ובד״ה חכמות בחוץ תרח״צ. בד״ה מן המיצר תרמ״ח ע׳ קסא מבאר דקודם הצמצום שהי׳ אוא״ס ממלא מקום החלל היינו בחי׳ האור וגילוי העצם כו׳, אך בחי׳ עצמות המאור הוא למעלה מעלה מבחי׳ גילוי אור . . אך בכדי שיהי׳ התהוות עולמות אבי״ע ולהאיר אור בבחי׳ קו וחוט אוב״כ כו׳ צמצם א״ע כביכול להעלים את האור הבלי גבול שיוכלל בעצמו שזהו״ע סילק האור והגילוי לגמרי ונשאר בחי׳ הרשימה הכלול מהעלם וגילוי . . בהשוואה אחת ויכול להיות שיתפשט בגילוי בעולמות ממש כו׳, וזהו מ״ש ואדרבה המאור הוא בהתגלות, דצמצום והעלמות האור ובחי׳ הרשימה הוא בחי׳ גילוי עצמות המאור כו׳, ע״ש. בסה״מ תר״ס ע׳ מג מבאר שענין ההתגלות הוא שנמצא כמו שהוא בהעלמו, כי בעצמות אינו שייך ענין העלם וגילוי כלל, כי כל ענין העלם וגילוי שייך רק בדבר שבגדר גילוי והיינו בבחי׳ אור שהוא בגדר גילוי שייך בו ג״כ ענין בחי׳ העלם כו׳, אבל בעצם שאינו בגדר גילוי כלל ממילא אינו שייך בו ענין העלם וגילוי כלל ע״ש. ובד״ה ציון במשפט תרס״ב ע׳ שס ”והיינו לאחר הצמצום דוקא שנתצמצם האור והגילוי נתגלה בחי׳ עצמות האור כו׳”.

   From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

4. 4

   On the words

   ואדרבה המאור הוא בהתגלות

   How it connects

   Kehot’s note points to where this is explained further: Sefer HaMaamarim 5651.

   Where the note points

   Sefer HaMaamarim 5651 (1890–91)ספר המאמרים תרנ״א

   p. 218

   Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   Kehot’s note

   ראה בסה״מ תרנ״א ע׳ ריח.

   From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

5. 5

   On the words

   ולכן אפילו תנוקות יודעים שיש שם אלוה מצוי

   How it connects

   Parallel discussions in the Alter Rebbe's discourses of the simple knowledge that G‑d exists.our note

   Where the note points

   Maamarei Admur HaZaken, Inyanimמאמרי אדמו״ר הזקן – ענינים

   pp. 68 and 70

   Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   Sefer HaMaamarim 5648 (1887–88)ספר המאמרים תרמ״ח

   p. 162

   Our explanationIt says that the name of Heaven is on everyone's lips: even children, women and the unlearned mention it and know that G‑d exists, though they have no grasp of G‑dliness at all.

   Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   Sefer HaMaamarim 5649 (1888–89)ספר המאמרים תרמ״ט

   p. 269

   Our explanationThe same idea is mentioned there.

   Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   Sefer HaMaamarim 5660ספר המאמרים תר״ס

   p. 43

   Our explanationThe same idea is discussed there (see note 14:25).

   Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   Sefer HaMaamarim Melukatספר המאמרים מלוקט

   vol. 3, p. 45

   Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   Kehot’s note

   ראה מאמרי אדה״ז ענינים ע׳ סח וע׳ ע. בסה״מ תרמ״ח ע׳ קסב: ”ולכן שם שמים שגור בפי כל ואפי׳ תינוקות ונשים וע״ה מזכירים ש״ש ויודעים שיש אלוה מצוי אעפ״י שאין להם שום השגה ותפיסא בענין אלקות, ומ״מ יודעים שיש אלקה כו׳”. ראה שם בארוכה, ומוזכר גם בסה״מ תרמ״ט ע׳ רסט. סה״מ תר״ס ע׳ מג. סה״מ מלוקט ח״ג ע׳ מה.

   From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

6. 6

   On the words

   ולכן נק׳ צמצום זה מקום פנוי וחלל

   How it connects

   It explains why this tzimtzum is called a vacated space and void.our note

   Where the note points

   Likkutei Torahלקוטי תורה

   Vayikra, in the supplements (Hosafos) · not yet checked

   Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   Kehot’s note

   נתבאר בלקו״ת ויקרא בהוספות.

   From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

7. 7

   On the words

   בספר השיחות תשנ״ב כרך א ע׳ 127 בהערה 59 מבאר וז״ל

   How it connects

   It explains that “luminary” here does not mean a level or description (the source of the light) but His very Essence, above every level, called only “existent”; the word luminary is used because it stresses being found and revealed below as above, unlike light, which shines more above than below.our note

   Where the note points

   Sefer HaSichos 5752 (1991–92)ספר השיחות תשנ״ב

   vol. 1, p. 127, note 59

   Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   Kehot’s note

   ”כלומר: אין הכוונה לדרגא ותואר ד”מאור”, מקור האור, כי אם, לעצמותו ית׳ ממש שלמעלה מכל דרגא ותואר (ונקרא רק בשם ”מצוי”), אלא שכיון שמדברים אודות ההתגלות, משתמשים בלשון ”מאור” שבו מודגש ש”נמצא (ומתגלה) למטה כמו למעלה”, דלא כ”אור” שמאיר ומתגלה למעלה יותר מאשר למטה”.

   From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

8. 8

   On the words

   ראה בד״ה ואתחנן עטר״ת ע׳ תקעג

   How it connects

   It notes that this revelation of the luminary is specifically after the tzimtzum and concealment of the Infinite Light.our note

   Where the note points

   The discourse Va'eschanan of 5679 (1919)דיבור המתחיל ואתחנן עטר״ת

   p. 573

   Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   Kehot’s note

   ”זהו דוקא לאחר הצמצום ותעלמות האוא״ס כו׳”.

   From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

Marei mekomos

1. 1

   On the words

   בבחי׳ הצמצום באוא״ס

   How it connects

   Kehot’s note points to where this is explained further: Hemshech 5672.

   Where the note points

   Hemshech 5672המשך תער״ב

   chapter 194

   Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   Kehot’s note

   ראה בהמשך תער״ב פרק קצד.

   From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

2. 2

   On the words

   ונתעלם להיות רק בכח המאור

   How it connects

   It develops the scholar analogy: when one is not studying a tractate, its understanding withdraws from his thought and speech, yet it remains complete in his mind, engraved in the “brain” of memory and Chochmah, which is why one stands for a scholar even when he is not studying.our note

   Where the note points

   Likkutei Torahלקוטי תורה

   Vayikra 52d

   אותה המסכתא הראשונה הברורה לו. הרי אז נסתלק ענין השכלה שבמס׳ ההיא משכלו וממחשבתו ודיבורו ואינה מתגלית בהם כלל וכלל. ואעפ״כ א״א לומר שאינה נמצאת כלל בשכלו שהרי תיכף שיחזור וירצה לדבר ממנה יחשוב וידבר ממנה בשלימות בכל הפרטים דהא דמי׳ לי׳ כמאן דמנח בקופסא כנ״ל. וכיון שכן בהכרח לומר שגם בעידנא דלא עסיק בה ישנה אצלו בשלימות בשכלו. רק שאינה מאירה ומתלבשת באותיות השכל והמחשבה והדבור כמו בעידנא דעסיק בה. אלא שהיא חקוקה במוח הזכרון שהיא בחי׳ מוח החכמה. והוא השכל כמו שהוא בעצמו למעלה מבחי׳ התגלות באותיות דהיינו גם למעלה מאותיות השכל. ולכן מצוה לעמוד בפני ת״ח אף בשעה שאינו עוסק בתורה מפני שעכ״פ במוח החכמה והזכרון שלו חקוקה שם התורה ועמ״ש מזה ע״פ והדרת פני זקן. ונמצא זהו בחי׳ צמצום והסתלקות השכל שמסתלק מלהאיר בבחי׳ אותיות השכל …

   Our explanationThis is the tzimtzum and withdrawal of the intellect.

   Open it on Sefaria (opens in a new tab)

   Hemshech 5672המשך תער״ב

   chapter 137

   Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   Kehot’s note

   ראה לקו״ת ויקרא נב, ד. סה״מ תער״ב פרק קלז.

   From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

3. 3

   On the words

   (שאינו ניכר מורגש אפי׳ בכח)

   How it connects

   It explains that this “potential” is only that the luminary includes everything, not a distinct power that can be felt.our note

   Where the note points

   Sefer HaMaamarim 5677 (1916–17)ספר המאמרים תרע״ז

   p. 9; and see p. 210 there

   Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   Kehot’s note

   וכח זה הוא רק מה שהמאור כולל הכל — סה״מ עזר״ת ע׳ ט. וראה שם ע׳ רי.

   From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

4. 4

   On the words

   וכל ענין צמצום זה . . הכל בכלל כתר דאצילות שהוא הממוצע

   How it connects

   The Tzemach Tzedek's discussions of all the levels above Atzilus as included in its Keser.our note

   Where the note points

   Or HaTorah, by the Tzemach Tzedekאור התורה

   Va'era p. 149; Vayechi 389a; Derushim leChanukah 309b

   Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   Hemshech 5666המשך תרס״ו

   the discourse “Karov Havayah” 5668, near its end

   Our explanationIt adds that in detail there is a difference between the first tzimtzum, the tzimtzum of Adam Kadmon and the tzimtzum of the Dikna.

   Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   Hemshech 5672המשך תער״ב

   part 2, p. 963; part 3, p. 1393

   Our explanationIt notes that all the levels above Atzilus count as one level, Keser in general; and, citing Etz Chaim, Sha'ar HaNekudim, that the tzimtzum of Adam Kadmon is for Atzilus and the parsa for Beriah, yet even the light of Atzilus comes through a parsa.

   Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   The Rebbe Rashab’s maamar “קרוב ה'” (5668)ד״ה קרוב ה׳ תרס״ח

   A maamar of the Rebbe Rashab, 5668

   Find it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   Etz Chaimעץ חיים

   by Rabbi Chaim Vital, from the Arizal

   The central work of the Arizal’s Kabbalah, in gates (she’arim).

   Kehot’s note

   ראה אוה״ת פ׳ וארא ע׳ קמט. פ׳ ויחי שפט, א. ובד״ה קרוב ה׳ תרס״ח (קרוב לסופו) (בהמשך תרס״ו) מוסיף ע״ז ”ובפרטי׳ יש חילוק בין צמצום הראשון לצמצום א״ק וצמצום הדיקנא כו׳” עכ״ל ע״ש. ובהמשך תער״ב ח״ב ע׳ תתקסג מציין ע״ז: ”הרי כל המדרי׳ שלמעלה מאצי׳ נחשב למדרי׳ א׳ והוא בחי׳ הכתר בכלל”.

   ראה אוה״ת דרושים לחנוכה שט, ב.

   בהמשך תער״ב ח״ג ע׳ א׳שצג מציין ”ועמ״ש בע״ח שער הנקודים פ״ב בענין צמצום ופרסא דא״ק שהצמצום דא״ק הוא בשביל האצי׳ והפרסא בשביל הברי׳ כו׳, ומ״מ גם אור האצי׳ הוא ע״י פרסא”, ע״ש.

   From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

Marei mekomos

1. 1

   On the words

   ענין הפרסא שבין אצי׳ לבריאה

   How it connects

   the page is on Sefaria, but its text shares nothing with the note (unconfirmed)our note

   Where the note points

   Likkutei Torahלקוטי תורה

   Balak 68c; Shir HaShirim 39c · not yet checked

   Our explanationFurther discussions of the parsa between Atzilus and Beriah; the Balak passage contrasts the “lower unity” of the mitzvos, which are counted, with Torah study, the “higher unity,” which is beyond number.

   Open it on Sefaria (opens in a new tab)

   Or HaTorah, by the Tzemach Tzedekאור התורה

   Inyanim pp. 152, 188

   Our explanationThe Tzemach Tzedek's discussions of the parsa between Atzilus and Beriah.

   Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   Sefer HaMaamarim 5660ספר המאמרים תר״ס

   p. 39

   Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   Hemshech 5666המשך תרס״ו

   the discourse “U'Sefartem Lachem” 5666

   Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   The Rebbe Rashab’s maamar “וספרתם לכם” (5666)ד״ה וספרתם לכם תרס״ו

   A maamar of the Rebbe Rashab, 5666

   Find it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   Kehot’s note

   ראה לקו״ת בלק סח, ג. ובשה״ש לט, ג. ובאוה״ת ענינים ע׳ קנב. קפח. סה״מ תר״ס ע׳ לט. ובד״ה וספרתם לכם תרס״ו.

   From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

2. 2

   On the words

   וצריך להמשילו בדרך משל וחידה

   How it connects

   The Tzemach Tzedek writes that here in Torah Ohr the void and vacated space are explained as a greater break than that of a parable from its meaning, and explains there that the Torah is called “the ancient parable,” which is the matter of the break of the void.our note

   Where the note points

   Or HaTorah, by the Tzemach Tzedekאור התורה

   Va'era, p. 152

   Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   Hemshech 5672המשך תער״ב

   part 1, chapter 293

   Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   Kehot’s note

   באוה״ת פ׳ וארא ע׳ קנב כ׳ שכאן בתו״א מבאר שהחלל ומקום פנוי זהו הפסק יותר מן המשל לגבי הנמשל, ושם מבאר שהתורה נק׳ משל הקדמוני וזהו ענין הפסק החלל, ע״ש. ראה המשך תער״ב ח״א פרק רצג.

   From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

3. 3

   On the words

   משל וחידה

   How it connects

   A discussion in the Siddur of the difference between a parable and a riddle.our note

   Where the note points

   Siddur with Chassidic discourses (Siddur im Dach)סידור עם דא״ח

   149a, top

   Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   Likkutei Sichosלקוטי שיחות

   vol. 19, p. 422, footnote

   Our explanationA footnote there discusses the pair “parable and riddle.”

   Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   Likkutei Torahלקוטי תורה

   Shemini Atzeres 87b (refers here)

   ראש השנה שזה היום תחלת מעשיך זכרון ליום ראשון. ובחי׳ ר״ה הוא בחי׳ שמאלו תחת לראשי בחי׳ שמאל דוחה כו׳ [כמש״ל בד״ה ושאבתם מים בששון ובד״ה האזינו השמים] וכן סדר עבודת האדם תחלה היא בבחי׳ שמאל דוחה כו׳ בבחינת ריחוק דהיינו שידמה בנפשו כאלו הוא רחוק מה׳. וכמאמר רז״ל היה בעיניך כרשע [וע׳ בסש״ב פי״ג] ועל דרך זה נתקנו כל הוידוים והסליחות קודם ר״ה ובעשי״ת לרואת בעצמו כל הפחיתות שבו להיות שפל בעיניו ולב נשבר ונדכה על עוצם ריחוקו מה׳ ובפרט בהיות ממארי דחושבנא לחשוב כל הדבורים והמחשבות כו׳ אזי יהי׳ לבו נשבר בקרבו ויהי׳ נכנע לפני המקום ובחי׳ שמאל דוחה זו להיות תחת לראשי בחינת ראש כמ״ש במ״א בד״ה שמאלו תחת לראשי בפ׳ כי תשא. עד שביום כפור לפני הוי׳ תטהרו לפני הוי׳ בחי׳ פנים בפנים בכח התשובה מעומקא …

   2. Now, the order of service must be, first, Rosh HaShanah, of which [it is said], “This day is the beginning of Your works, a remembrance of the first day.”

   Our explanationA passage that refers back to this maamar's analogy of the parable and the riddle.

   Read it here

   Kehot’s note

   ראה סידור קמט, רע״א. לקו״ש חי״ט ע׳ 422 בשולי העמוד.

   בלקו״ת שמע״צ פז, ב מציין לכאן.

   From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

4. 4

   On the words

   לשמרך מאשה זרה

   How it connects

   “To guard you from a strange woman.” Read here, with the tradition, as a parable whose inner meaning is a warning against idolatry, “strange” to the Torah.our note

   The source

   Proverbs 7:5משלי ז׳:ה׳Sefaria (opens in a new tab)

   4אֱמֹר לַחׇכְמָה אֲחֹתִי אָתְּ וּמֹדָע לַבִּינָה תִקְרָא: 5לִשְׁמׇרְךָ מֵאִשָּׁה זָרָה מִנׇּכְרִיָּה אֲמָרֶיהָ הֶחֱלִיקָה: 6כִּי בְּחַלּוֹן בֵּיתִי בְּעַד אֶשְׁנַבִּי נִשְׁקָפְתִּי:

   4Say unto wisdom: ‘Thou art my sister’, And call understanding thy kinswoman; 5That they may keep thee from the strange woman, From the alien woman that maketh smooth her words. 6For at the window of my house I looked forth through my lattice;

   Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria

   Zohar I, 38bזח״א לח, בSefaria (opens in a new tab)

   Kehot’s note

   משלי ז, ה. ראה זח״א לח, ב.

   From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

Marei mekomos

1. 1

   On the words

   וזהו ענין פרסא המפסיק

   How it connects

   Kehot’s note points to where this is explained further: Hemshech 5672.

   Where the note points

   Hemshech 5672המשך תער״ב

   p. 170

   Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   HaTamim (a Chabad periodical)התמים

   booklet 2, p. 90

   Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   Kehot’s note

   ראה המשך תער״ב ע׳ קע. ובהתמים חוברת ב׳ ע׳ צ.

   From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

2. 2

   On the words

   לדבר מענינים אחרים שלא מענין אצי׳

   How it connects

   It explains that “speaking of other matters” applies specifically to the parsa between Atzilus and Beriah, Yetzirah and Asiyah, and cannot be said of the parsa between Keser and Chochmah.our note

   Where the note points

   The Rebbe Rashab’s maamar “שיר המעלות” (5664)ד״ה שיר המעלות תרס״ד

   A maamar of the Rebbe Rashab, 5664

   Find it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   Kehot’s note

   בד״ה שיר המעלות תרס״ד ע׳ קנ, מבאר שזהו דווקא בהפרסא שבין אצי׳ לבי״ע, אבל בהפרסא שבין הכתר לחכ׳ אא״ל כן ע״ש. וראה שם ע׳ קסט.

   From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

3. 3

   On the words

   לדבר מענינים אחרים . . ששם החכמה

   How it connects

   It suggests that this passage speaks of the vessels of Beriah.our note

   Where the note points

   The Rebbe Rashab’s maamar “פתח אליהו” (5658)ד״ה פתח אליהו תרנ״ח

   A maamar of the Rebbe Rashab, 5658

   Find it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   Kehot’s note

   בד״ה פתח אליהו תרנ״ח ע׳ עג ”נראה לענ״ד . . שזה מדבר בענין הכלים דבריאה” ע״ש.

   From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

Marei mekomos

1. 1

   On the words

   אור של תולדה

   How it connects

   There the Alter Rebbe explains that creation from nothing comes through renewal: through a screen and parsa a new light, a light of offspring, comes about, which is not of the essence of the first light; with each further parsa it descends until actual physicality comes into being.our note

   Where the note points

   Torah Ohrתורה אור

   above, 12b

   כו׳. וזהו ענין המחדש בטובו שהתהוות מאין ליש הוא ע״י חדוש דהיינו ע״י מסך ופרסא נעשה אור חדש אור של תולדה ואין זה ממהות אור הראשון וכשיורד ומשתלשל נעשה עוד פרסא עד שנתהוה גשמיות ממש: אך יש כמה מיני מסכים המבדילין שיש עוד בחינה שאומרים במוצאי שבת המבדיל בין קדש לחול שהוא מסך מבדיל גמור ואינו דומה לפרסא שמפסיק בין הקודש לקדה״ק שזהו דרך השתלשלות אותו אור עצמו שנתגשם וגם לאחר הפרסא הוא קודש (וע״ד שמבדילין במ״ש ליו״ט המבדיל בין קדש לקדש) משא״כ בין קדש לחול הוא מסך שמעלים ומסתיר האור עד שנעשה נפרד ממש כמו היכלות החיצונים המגביהים א״ע לומר לי יאורי כו׳ אלא שואתה מחיה את כולם וקרו ליה אלהא דאלהיא ואינן כופרים ממש וזהו הודו לאלקי האלקי׳ כל״ח שלעולם חסדו והשפעתו מעולם ועד עולם עד שהוא בבחי׳ …

   “Your name shall no longer be called Avram; rather, your name shall be Avraham, for [I have made you] the father of a multitude of nations,” etc. The explanation: the reason for circumcision [is that] it is written, “which G‑d created to make,” [meaning] to perfect, for it still needs perfecting by man. For although G‑d has already created man, He did not create him complete. As is found in Midrash Rabbah (Parshas Bereishis, chapter 11): [someone] asked about circumcision, “If circumcision is so dear, why was man created uncircumcised?” And the answer was that everything that was created in the six days of creation needs [further] making and perfecting, just as lupines need perfecting. And [we must] understand how the analogy resembles what it illustrates. Now, the saying is well known: “Who in His goodness renews each day, continually, the work of creation.” “Continually” is the renewal of something from nothing. And the coming into being of something [tangible] and physical from nothing and spiritual cannot happen except through the level of what is written, “The curtain shall separate for you between the Holy,” etc. For in the Beis HaMikdash, there, in the Holy of Holies, was …

   Read it here

   Kehot’s note

   נסמן לעיל יב, ב.

   From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

2. 2

   On the words

   מבין מזה דעת רבו

   How it connects

   The analogy of the student understanding his teacher's mind from a parable is mentioned there.our note

   Where the note points

   Sefer HaMaamarim 5643ספר המאמרים תרמ״ג

   p. 23

   Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   Kehot’s note

   נזכר בסה״מ תרמ״ג ע׳ כג.

   From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

Marei mekomos

1. 1

   On the words

   כבר היה לעולמים

   How it connects

   “It already existed in ages past”: the idea that seems new to the student existed before, fully hidden in the parable.our note

   The source

   Ecclesiastes 1:10קהלת א׳:י׳Sefaria (opens in a new tab)

   9מַה־שֶּׁהָיָה הוּא שֶׁיִּהְיֶה וּמַה־שֶּׁנַּעֲשָׂה הוּא שֶׁיֵּעָשֶׂה וְאֵין כׇּל־חָדָשׁ תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ: 10יֵשׁ דָּבָר שֶׁיֹּאמַר רְאֵה־זֶה חָדָשׁ הוּא כְּבָר הָיָה לְעֹלָמִים אֲשֶׁר הָיָה מִלְּפָנֵנוּ: 11אֵין זִכְרוֹן לָרִאשֹׁנִים וְגַם לָאַחֲרֹנִים שֶׁיִּהְיוּ לֹא־יִהְיֶה לָהֶם זִכָּרוֹן עִם שֶׁיִּהְיוּ לָאַחֲרֹנָה:

   9… been done is that which shall be done; And there is nothing new under the sun. 10Is there a thing whereof it is said: ‘See, this is new’?—it hath been already, in the ages which were before us. 11There is no remembrance of them of former times; neither shall there be any remembrance of …

   Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria

   Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.

Marei mekomos

1. 1

   On the words

   שחכ׳ דאצי׳ היא . . המתלבשת בבחי׳ הפרסא

   How it connects

   It explains that the reference here is to the vessels of Atzilus.our note

   Where the note points

   Toras Shmuel 5627תורת שמואל תרכ״ז

   p. 148 (5760 edition)

   Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   Hemshech 5672המשך תער״ב

   chapter 131

   Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   Sefer HaMaamarim 5677ספר המאמרים תרע״ז

   p. 84

   Our explanationIt specifies that only the vessels of Malchus of Atzilus are meant, not the light, since those vessels become the souls of Beriah, Yetzirah and Asiyah (Iggeres HaKodesh 20); and although the line of light shining in them breaks through the parsa, what comes by breaking through is not as it is in Atzilus.

   Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   The Previous Rebbe’s maamar “מצותה משתשקע החמה” (5688)ד״ה מצותה משתשקע החמה תרפ״ח

   A maamar of the Previous Rebbe, 5688

   Our explanationIt gives the same explanation, that the vessels of Atzilus are meant.

   Find it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   Likkutei Torahלקוטי תורה

   Emor 33c, end; Va'eschanan 12d; Shir HaShirim 20b; Shir HaShirim 42b (all refer here)

   ואח״כ מתפשט ביסוד ונעשה שם קדוש ג׳ כו׳ ומשם מתפשט במל׳ עכ״ד וכ״כ בשער חזרת העמידה רפ״ג וז״ש ברע״מ שם לבתר נחית ההוא נהירו עד דנטיל כולא חד צדיק עילאה דרגא יקירא לקדשא כולא לתתא. וביאור הענין יובן בהקדים מ״ש בע״ח שלצורך יחוד או״א צ״ל העלאת מ״ן במס״נ ממש בק״ש. ולצורך יחוד זו״נ סגי בהעלאת מ״ן ע״י התורה והמצות שעי״ז ממשיכים יחוד זו״נ ולכן אפילו מי שתורתו אומנתו מפסיק לק״ש וארז״ל גדול הקורא ק״ש בעונתה יותר מהעוסק בתורה כו׳. (ואע״ג שבלק״ת פ׳ בראשית איתא דמצוה הוא שם הוי׳ ששני אותיות מ״צ דמצוה הם בא״ת ב״ש י״ה דהיינו שע״י המצוה גורם גם יחוד או״א שהם י״ה אך מ״מ הם אותיות מחולפות במ״צ להורות שאין זה גילוי גמור כמו ו״ה שבאו בלא חלופי אתוון במצוה אבל עיקר יחוד או״א שהם י״ה ממש …

   Our explanationIn Emor the Alter Rebbe writes, referring to Pasach Eliyahu, that from Atzilus to Beriah, Yetzirah and Asiyah, although the light is drawn through a parsa, it is called the order of hishtalshelus, while from the Infinite to Atzilus it is not in that order but through tzimtzum and a vacated space. Shir HaShirim 42b explains the difference between a “leap” and the ordered chain, again referring here.

   Open it on Sefaria (opens in a new tab)

   Likkutei Torah, Va’eschanan, maamar 12בלקו״ת ואתחנן יב, ד

   page 12d, ¶1

   ואהבת את הוי׳ אלקיך כו׳. הנה מואהבת עד ובשעריך מ״ב תיבין ופ׳ שניה שם ע״ב ועיין בזח״ב תרומה (קל״ב ב׳) ובפרדס (שכ״א פ״ו ופרק י״ב). והנה נודע כי שם מ״ב הוא בגבורה ושם ע״ב בחסד והלא כאן נהפוך הוא. כי פ׳ ראשונה דק״ש היא בחי׳ חסד ואהבת ופ׳ שניה השמרו לכם כו׳ בגבורה. וכמבואר מענין סדר הפרשיות קדש והיה כי יביאך שמע והיה אם שמוע שהם חו״ב חו״ג קדש בחכמה …

   Open it on Sefaria (opens in a new tab)

   Likkutei Torah, Shir HaShirim, maamar 32בלקו״ת שה״ש מב, ב

   page 42b, ¶43

   הלימוד הוא המשכת סוכ״ע אני המשנה המדברת בפיך כנ״ל (ועמ״ש מזה ג״כ בד״ה וידבר משה אל ראשי המטות כו׳ גבי פי׳ לאמר זה הדבר כו׳ ובפ׳ יתרו בד״ה החדש השלישי כו׳) והנה ז״ש לאמר אנכי הוי׳ אלקיך פי׳ שע״י עסק התורה בבחי׳ זו יהיה אנכי הוי׳ אלהיך שיומשך מבחי׳ אנכי מי שאנכי סוכ״ע להיות אלקיך שלך ממש והוא יחוד קוב״ה ושכינתיה הקב״ה שונה כנגדו וה״ע דירה בתחתונים.

   Open it on Sefaria (opens in a new tab)

   Kehot’s note

   ראה תורת שמואל תרכ״ז [הוצאת תש״ס] ע׳ קמח. וראה ג״כ בהמשך תער״ב פרק קלא שהכוונה כאן על בחי׳ כלים דאצי׳. וכ״ה בסה״מ עזר״ת ע׳ פד ושם מוסיף ”ובפרטיות רק בחי׳ הכלים דמל׳ כו׳ אבל לא האור, שהרי הכלים דמל׳ דאצי׳ הן שנעשין נר״ן לבי״ע כו׳ כמ״ש באגה״ק סי׳ כ, והגם שאו׳ שם שגם הקו המאיר בהכלים דמל׳ קודם הפרסא בקע הפרסא עמהם ומאיר בהם בבי״ע כמו באצי׳ כו׳, הנה מ״מ מאחר שזהו ע״י בקיעה אין זה כמו שהן באצי׳”, ע״ש. וכ״ה בד״ה מצותה משתשקע החמה תרפ״ח ע׳ לב.

   בלקו״ת אמור לג, סע״ג מציין לכאן: ”ויובן ענין זה ממ״ש במ״א בד״ה פתח אליהו שמאצילות לבי״ע הגם שהאור נמשך ע״י פרסא מ״מ נק׳ סדר ההשתלשלות משא״כ מא״ס ב״ה לאצילות הוא שלא כסדר ההשתלשלות רק ע״י צמצום ומקום פנוי כי אין ערוך לך כו׳ חד לא בחושבן כו׳”.

   בלקו״ת ואתחנן יב, ד, שה״ש כ, ב מציין לכאן. וראה בלקו״ת שה״ש מב, ב שמבאר ענין דילוג וענין סדר השתלשלות ומציין לכאן.

   From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

2. 2

   On the words

   ולכן נק׳ חד ולא בחושבן

   How it connects

   Pasach Eliyahu: “You are One, but not in number”: explained as the absence of any relation between the Infinite and the Sefiros, because of the tzimtzum.our note

   The source

   Tikkunei Zohar 17a:9–11תקוני הזהר י״ז א:ט׳-י״אSefaria (opens in a new tab)

   פתח אליהו ואמר רבון עלמין דאנת הוא חד ולא בחשבן. אנת הוא עלאה על כל עלאין סתימא על כל סתימין. לית מחשבה תפיסא בך כלל. אנת הוא דאפיקת עשר תקונין. וקרינן לון עשר ספירן. לאנהגא בהון עלמין סתימין דלא אתגליין. ועלמין דאתגליין. ובהון אתכסיאת (נ"א אתכסייא) מבני נשא.

   Hebrew: Constantinople, 1740 (CC-BY-NC) · via Sefaria

   Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.

Marei mekomos

1. 1

   On the words

   אנת הוא דאפיקת עשר תקונין

   How it connects

   Pasach Eliyahu: “You are the One who brought forth ten tikkunim”: the Sefiros are brought forth by Him and remain united with Him.our note

   The source

   Tikkunei Zohar 17a:11–12תקוני הזהר י״ז א:י״א-י״בSefaria (opens in a new tab)

   אנת הוא דאפיקת עשר תקונין. וקרינן לון עשר ספירן. לאנהגא בהון עלמין סתימין דלא אתגליין. ועלמין דאתגליין. ובהון אתכסיאת (נ"א אתכסייא) מבני נשא. ואנת הוא דקשיר לון ומיחד לון. ובגין דאנת מלגאו. כל מאן דאפריש חד מן חבריה מאלין עשר. אתחשיב ליה כאלו אפריש בך.

   Hebrew: Constantinople, 1740 (CC-BY-NC) · via Sefaria

   Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.

Marei mekomos

1. 1

   On the words

   ואפי׳ לאנהגא בהון עלמין

   How it connects

   Pasach Eliyahu: G‑d brought forth ten tikkunim “to conduct worlds through them.” The Alter Rebbe reads “worlds” as the vessels of Atzilus.our note

   The source

   Tikkunei Zohar 17a:11–12תקוני הזהר י״ז א:י״א-י״בSefaria (opens in a new tab)

   אנת הוא דאפיקת עשר תקונין. וקרינן לון עשר ספירן. לאנהגא בהון עלמין סתימין דלא אתגליין. ועלמין דאתגליין. ובהון אתכסיאת (נ"א אתכסייא) מבני נשא. ואנת הוא דקשיר לון ומיחד לון. ובגין דאנת מלגאו. כל מאן דאפריש חד מן חבריה מאלין עשר. אתחשיב ליה כאלו אפריש בך.

   Hebrew: Constantinople, 1740 (CC-BY-NC) · via Sefaria

   Identified with the English translation and checked against Sefaria; not in Kehot’s notes.

Marei mekomos

1. 1

   On the words

   חד אריך וחד קציר

   How it connects

   Pasach Eliyahu: of the Sefiros, “one long, one short, and one intermediate”: read here as Chesed, Gevurah and compassion (Tiferes).our note

   The source

   Tikkunei Zohar, Patach Eliyahu · 17a:13–15תקוני הזהר י״ז א:י״ג-ט״וSefaria (opens in a new tab)

   ואלין עשר ספירן. אינון אזלין כסדרן. חד אריך וחד קצר וחד בינוני ואנת הוא דאנהיג לון. ולית מאן דאנהיג לך לא לעילא ולא לתתא ולא מכל סטרא. *לבושין תקינת לון דמנייהו פרחין נשמתין לבני (נ"א דבני) נשא וכמה גופין תקינת לון דאתקריאו גופא לגבי לבושין דמכסיין עליהון.

   Hebrew: Constantinople, 1740 (CC-BY-NC) · via Sefaria

   Where the note points

   Pelach HaRimonפלח הרמון

   Bereishis 51b

   Our explanationA Chassidic commentary that explains the phrase “one long, one short.”

   Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   Kehot’s note

   ת״ז בהקדמה (פתח אליהו). ראה פלח הרמון בראשית נא, ב.

   From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

2. 2

   On the words

   לפי ההעלאה שממטה למעלה

   How it connects

   It quotes these lines, adding the Sages' rule “where they said to lengthen, one may not shorten” (Berachos 11a), and the passage on compassion as the intermediate between Chesed and Gevuros, and refers to the discourse “Arda Na V'Ereh” for more.our note

   Where the note points

   Yahel Orיהל אור

   p. 316

   Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   Kehot’s note

   ביהל אור ע׳ 316 שמלמטה ומציין ע״ז ”(ועד״ז ארז״ל מקום שאמרו להאריך אינו רשאי לקצר כו׳) [ברכות יא, א]. ובינוני הוא רחמנות בחי׳ ממוצע בין החסד שהוא שלא להבחין כלל אע״פ שאינו הגון ובין גבורות לדון אם הוא הגון, ורחמנות הוא ממוצע שמצד עצמו אינו ראוי מ״מ צריך לרחם כו׳ וע״ש סד״ה ארדה נא ואראה מ״ש עוד בזה” ע״ש.

   From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

Marei mekomos

1. 1

   On the words

   ארדה נא

   How it connects

   Another transcript of this passage, with some glosses by the Tzemach Tzedek.our note

   The source

   Genesis 45:1בראשית מ״ה:א׳Sefaria (opens in a new tab)

   1וְלֹא־יָכֹל יוֹסֵף לְהִתְאַפֵּק לְכֹל הַנִּצָּבִים עָלָיו וַיִּקְרָא הוֹצִיאוּ כׇל־אִישׁ מֵעָלָי וְלֹא־עָמַד אִישׁ אִתּוֹ בְּהִתְוַדַּע יוֹסֵף אֶל־אֶחָיו: 2וַיִּתֵּן אֶת־קֹלוֹ בִּבְכִי וַיִּשְׁמְעוּ מִצְרַיִם וַיִּשְׁמַע בֵּית פַּרְעֹה:

   1Then Joseph could not refrain himself before all them that stood by him; and he cried: ‘Cause every man to go out from me.’ And there stood no man with him, while Joseph made himself known unto his brethren. 2And he wept aloud; and the Egyptians heard, and the house of Pharaoh heard.

   Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria

   Where the note points

   Maamarei Admur HaZaken, Parshiyos HaTorahמאמרי אדמו״ר הזקן – פרשיות התורה

   p. 106, another transcript, with some glosses of the Tzemach Tzedek

   Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   The Rebbe's source notes (Tziyunim) to this maamarציונים לכ״ק אדמו״ר

   above, in the source notes of the Rebbe

   Our explanationThe Rebbe's own source notes list further places for this verse and its explanation.

   Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   Or HaTorah, by the Tzemach Tzedekאור התורה

   Bereishis vol. 4, 736a

   Our explanationThe Tzemach Tzedek's discussion of “I will go down now.”

   Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   Maamarei Admur HaEmtzai (the Mitteler Rebbe's discourses)מאמרי אדמו״ר האמצעי

   Bereishis pp. 183 and 195 (on the maamar as a whole)

   Our explanationThe Mitteler Rebbe's discourses that relate to this maamar as a whole.

   Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   Sefer HaMitzvos (Derech Mitzvosecha), by the Tzemach Tzedekספר המצות (דרך מצותיך) להצמח צדק

   the mitzvah of the Hebrew servant, 81b

   Our explanationA discussion relating to this maamar within the explanation of the mitzvah of the Hebrew servant.

   Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   Pelach HaRimonפלח הרמון

   Bereishis 45a

   Our explanationA Chassidic commentary that explains this maamar.

   Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   Sefer HaMaamarim 5629 (1868–69)ספר המאמרים תרכ״ט

   p. 35 (5752 edition)

   Look for it in the Lubavitch Library (opens in a new tab)

   Kehot’s note

   הנחה אחרת במאמרי אדה״ז פרשיות ע׳ קו.

   ראה לעיל בציונים לכ״ק אדמו״ר זי״ע.

   איזה הגהות מהצ״צ בפרשיות שם. אוה״ת בראשית כרך ד תשלו, א.

   לכללות המאמר ראה מאמרי אדה״א בראשית ע׳ קפג, וע׳ קצה. סהמ״צ להצ״צ מצות עבד עברי פא, ב. פלח הרמון בראשית מה, א. סה״מ תרכ״ט (הוצאת תשנ״ב) ע׳ לה.

   From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.

2. 2

   On the words

   ארדה נא

   How it connects

   “I will go down now and see whether they have done according to her outcry that has come to Me.” Read here as Chesed (going down) and Gevurah (seeing, weighing the outcry).our note

   The source

   Genesis 18:21בראשית י״ח:כ״אSefaria (opens in a new tab)

   20וַיֹּאמֶר ה׳ זַעֲקַת סְדֹם וַעֲמֹרָה כִּי־רָבָּה וְחַטָּאתָם כִּי כָבְדָה מְאֹד: 21אֵרְדָה־נָּא וְאֶרְאֶה הַכְּצַעֲקָתָהּ הַבָּאָה אֵלַי עָשׂוּ כָּלָה וְאִם־לֹא אֵדָעָה: 22וַיִּפְנוּ מִשָּׁם הָאֲנָשִׁים וַיֵּלְכוּ סְדֹמָה וְאַבְרָהָם עוֹדֶנּוּ עֹמֵד לִפְנֵי ה׳

   20… ‘Verily, the cry of Sodom and Gomorrah is great, and, verily, their sin is exceeding grievous. 21I will go down now, and see whether they have done altogether according to the cry of it, which is come unto Me; and if not, I will know.’ 22And the men turned from thence, and went toward Sodom; but Abraham stood yet before the LORD.

   Hebrew: Miqra according to the Masorah (CC-BY-SA) · English: JPS 1917 (Public Domain) · via Sefaria

   Kehot’s note

   בראשית יח, כא.

   From “Sources and References”, © Kehot Publication Society (CC BY-NC), via Sefaria.