《托拉奧爾》 · 帕拉沙 Bereishis · 瑪瑪爾 10
צאינה וראינה וגו׳
出去觀看
由 AI 根據我們的英文版翻譯，並經過數輪對照英文與希伯來文的檢查和修訂。英文版本身仍由人工讀者審閱中。若您熟悉中文，懇請協助審閱本譯文。 志願協助審閱
核心要旨
祈禱是「心之事奉」，也是 ה׳的「心中喜悅」；它如血液回流心臟一般，將靈魂的各種力量向上匯聚。然而，以實際行持的誡命（מצוות，mitzvos）為衣的妥拉（תורה，Torah），才是祂的「婚禮」；它如種子一般，自無限者（אין סוף，Ein Sof）的本質引下真正嶄新的光，超越整個創造秩序。
瑪瑪爾概要
《Mishnah》（משנה）將「他成婚之日」解作賜下妥拉之日，將「他心中喜悅之日」解作建造聖殿之日。本篇闡明其所以然。祈禱代替祭獻而設立，是心之事奉，因此聖殿是 ה׳的「心中喜悅」。以色列會眾是 ה׳的「心」：如同血液從心臟流向四肢，再返回心臟，祈禱——讚美詩篇（פסוקי דזמרה，Pesukei deZimra）與聽！（שמע，Shema）——將人的一切力量向上匯聚，歸入對 ה׳的愛；而站立祈禱（עמידה，Amidah）、תורה與מצוות，則將這生命力向外帶入每一個肢體與行為。上界的王權（מלכות，Malchus）也同樣在夜間下降，並從午夜起上升。罪如同阻斷這循環的傷口；悔悟回歸（תשובה，teshuvah）與תורה也都先於世界而存在，藉著從世界層層下延的鏈條（השתלשלות，hishtalshelus）之上引下新光，治癒傷口。祈禱是心中的火，是由下而上的升騰；תורה則屬於腦中的水，腦是喜悅的所在，而喜悅之上還有更高的喜悅。賜下תורה之所以是「婚禮」，是因為正如實體的種子承載父親的本質，以實際行為為衣的תורה，能從無限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof）的本質，引下真正嶄新的光，超越光之線（קו，kav）。因此，靈魂「離開」伊甸園（גן עדן，Gan Eden）來到此世，而這新光帶來和平，將相反者聯合起來——「和平歸於祂的君王」。
綱要
- 問題所在為何賜下תורה被稱為「婚禮」，而聖殿被稱為「祂心中的喜悅」？祈禱代替祭獻，是心之事奉。¶1
- 以色列是 ה׳的心：生命的循環如同血液從心臟流向四肢再返回，祈禱將靈魂的力量向上匯聚（讚美詩篇、Shema；兩者植根於超越時空的上層思維），而站立祈禱、תורה與מצוות則將生命力向外引出；上界的מלכות也同樣下降並上升。¶2–8
- 疾病與治癒：罪與悔悟回歸每日為天意而行的事使循環保持健康；罪是阻斷循環的傷口；先於世界而存在的תשובה以新光治癒傷口，而認罪則修復傷口。¶9–12
- 作為「婚禮」的妥拉：嶄新的光תורה也能治癒；如同實體種子承載父親的本質，以實際行為為衣的תורה，能從無限者的本質引下真正嶄新的光，超越קו——這可見於各族首領反覆獻上的祭品。¶13–16
- 「出去」與「和平歸於祂的君王」靈魂離開גן עדן來到此世，唯有在此世才能引下嶄新的光；這光將相反者聯合起來，正如根植於冠冕（כתר，Keser）的מלכות連結諸世界，而一切和平都源自無限者的מלכות。¶17–18
關鍵概念
- 心之事奉עבודה שבלב
- 祈禱取代聖殿的祭獻；祈禱是 ה׳的「心中喜悅」，也是靈魂對祂之愛的向上升騰。
- 升騰與回返רצוא ושוב
- 靈魂的力量朝向 ה׳上升（讚美詩篇與Shema），以及回返、將生命力引下（站立祈禱、תורה與מצוות）；這如同血液流向心臟，再由心臟流向四肢。
- 上層思維מחשבה עלאה
- 智慧（חכמה，Chochmah）與理解（בינה，Binah）的層面，高於言語與情感屬性；在此，一切時間都包含於一瞥之中。這是「ה׳、我們的 אלקים（Elokim）」的層面，也是環繞一切世界之光（סובב כל עלמין，sovev kol almin）的層面。
- 悔悟回歸תשובה
- 以「盡你全力」回歸 ה׳；它先於世界而存在，因此能從創造之上引下新光，治癒靈魂的傷口。
- 新光אור חדש
- 從無限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof）的本質引下的光，超越被騰空的空間，以及使世界層層下延的鏈條所依循的קו；這光是透過披上實際行為外衣的תורה引下的。
- 和平歸於祂的君王מלך שהשלום שלו
- 以無限者的מלכות為源的 ה׳，是使相反者——如施予者與接受者、火與水、流溢界（אצילות，Atzilus）與創造界（בריאה，Beriah）——彼此聯合的和平之源。
問題所在 ¶1
1(שה״ש [שיר השירים] ג) צאינה וראינה12 וגו׳. ביום חתונתו זה3 מתן תורה וביום שמחת לבו זה בנין בהמ״ק [בית המקדש].
（《Song of Songs》（שיר השירים）3）「你們出去觀看」，等等。「在他婚娶之日」——這是頒賜托拉；「在他心喜悅之日」——這是建造聖殿。
這篇 maamar 以《Song of Songs》中一節經文開篇，說所羅門王（שלמה）在「他婚娶之日、他心喜悅之日」受冠。米示拿（משנה）將這節經文解作 ה׳ 與以色列的寓言：「婚娶」指西奈山頒賜托拉；「心喜悅」則指建造聖殿。
להבין למה נמשל מ״ת [מתן תורה] ליום חתונתו4 ובנין בהמ״ק [בית המקדש] לשמחת לבו. והענין דתפלה הוא במקום קרבנות5
[我們需要]明白，為何頒賜托拉被比作「他婚娶之日」，而建造聖殿被比作「他心喜悅之日」。事情的脈絡是：祈禱取代了祭獻。
問題是：為何托拉特別被比作婚娶，而聖殿被比作心中的喜悅？解答從塔木德的一項原則開始：我們的祈禱是為取代聖殿中的祭獻而設立的。
והנה תפלה נק׳ עבודה שבלב כמ״ש בגמ׳ [בגמרא] ע״פ ולעבדו בכל לבבכם6 איזהו עבודה שבלב זו תפלה ולכן בהמ״ק [בית המקדש] שהוא מקום הקרבת הקרבנות נק׳ שמחת לבו שהרי הקרבנות הם כענין התפלה שנקרא עבודה שבלב
祈禱稱為「心中的事奉」，正如《Gemara》（גמרא）在解釋「要全心事奉祂」這節經文時所說：「什麼是心中的事奉？這就是祈禱。」因此，聖殿是祭獻奉上的地方，故稱為「他心中的喜悅」；因為祭獻與祈禱相似，而祈禱稱為心中的事奉。
塔木德稱祈禱為「心中的事奉」。祭獻既是聖殿中同一種事奉的形式，奉上祭獻的聖殿便恰當地稱為 ה׳「心中的喜悅」。
ולכן גם עכשיו התפלה בכוונה ובפרט בצבור בבהכ״נ [בבית הכנסת] הנקרא מקדש מעט78 היא בחי׳ שמחת לבו כביכול.9
因此，即使在如今，帶著專注意念祈禱，尤其是在會堂中與會眾一同[祈禱]——會堂稱為「小聖所」——也可說是「祂心中的喜悅」這一層面。
由此可知，即使今日聖殿不復存在，發自內心的祈禱——尤其是在會堂中與會眾一同祈禱；智者稱會堂為「小聖所」——仍能使 ה׳ 得著，姑且這麼說，「祂心中的喜悅」。
本段引入經文及米示拿對它的解釋，並開始說明聖殿為何稱作「祂心中的喜悅」：祭獻與祈禱一樣，都是心中的事奉。
澤馬赫・策德克（הצמח צדק）指出，乍看之下，把頒賜托拉比作婚娶，似乎是一個非常物質性的比喻；這篇 maamar 隨後將說明，這個比喻何以恰如其分——托拉如同種子，能帶來真正嶄新的事物。
參考出處
- 1צאינה וראינה · הנחת כ״ק אדמו״ר האמצעי בסה״מ תקס״ז ע׳ רי. ראה לעיל בציונים לכ״ק אדמו״ר זי״ע. באוה״ת שה״ש כרך ג ע׳ תתקיז בהתחלת אני לדודי ורשום שם: בדברים אלו התחיל אדמו״ר בדרוש שע״פ צאינה וראינה כו׳ בפאלאצק. עם הגהות באוה״ת בראשית כרך ו תתרנח, א (מלקו״ת לג״פ מז, ג). בסה״מ תרס״ט ע׳ קנה: כמ״ש בהביאור דצאינה וראינה דחה״ש בס׳ תקס״ו ואפשר תקס״ז (והוא דרוש צאו״ר שבתו״א פ׳ בראשית).
- 2צאינה וראינה · Song of Songs 3:11
- 3ביום חתונתו זה מ״ת · Taanit 26b:6–7
- 4למה נמשל מ״ת ליום חתונתו · ”שלכאורה זהו משל גשמי מאד” — אוה״ת בראשית כרך ו תתרנח, א.
- 5דתפלה הוא במקום קרבנות · Berakhot 26b:7
- 6ולעבדו בכל לבבכם · Deuteronomy 11:13
- 7בבהכ״נ הנקרא מקדש מעט · ראה קו״א ד״ה הנה לא טובה (קסא, ב).
- 8מקדש מעט · Megillah 29a:7–8
- 9כמ״ש בגמרא · Taanit 2a:11
以色列是 ה׳的心：生命的循環 ¶2–8
2והענין דהנה כתיב לבבתני1 אחותי כלה2 שכנס״י [שכנסת ישראל] נק׳ לב דהנה עד״מ הלב3 באדם ששופע החיות לכל האברים
事情是這樣的：經文說：「你擄獲了我的心（לבבתני，libavtini），我的姊妹，[我的]新婦」——因為以色列會眾被稱為「心」。譬如人的心臟，會將生命力（חיות，chayus）輸送到所有肢體；
為了解釋「祂心中的喜悅」，阿爾特雷貝（אדמו״ר הזקן）引用《雅歌》，將這段經文理解為 ה׳ 對以色列所說的話：「你擄獲了我的心（לבבתני），我的姊妹，我的新婦。」動詞 לבבתני 源自表示「心」的 לב（lev）：顯然，它的意思是「你奪去了我的心」，但這篇 maamar 從中體會到，以色列會眾本身被稱為 ה׳ 的「心」。為了理解這一點，他轉而說明心臟在人體中的作用。
דכל הדמים הולכים מן הלב ויוצאים לכל האברים דרך הגידים והעורקים עד סיום כל הגוף כמו גם בציפורני הרגל מגיע חיות הדם שהוא הנפש כידוע.
因為所有血液都從心臟流出，經由靜脈和動脈流向所有肢體，直達全身末梢；因此，血液的生命力——也就是靈魂——甚至到達腳趾甲，這是眾所周知的。
心臟透過靜脈和動脈將生命輸送到每個肢體，甚至到達腳趾甲。正如經文所說：「血就是靈魂」（申命記 12:23）：血液將靈魂的生命力帶遍全身。
本段以心臟將生命輸送到全身為喻，引出以色列會眾被稱為 ה׳ 的「心」。
在米特勒雷貝（אדמו״ר האמצעי）的抄本（Sefer HaMaamarim（ספר המאמרים）5567）中，證明以色列會眾被稱為「心」的經文，取自「我的心對你說」這句經文。心臟與血液循環的同一譬喻，也見於 Iggeres HaKodesh（אגרת הקודש）31。
參考出處
- 1דהנה כתיב לבבתני . . שכנס״י נקרא לב · בסה״מ תקס״ז ע׳ רי מביא ראי׳ ”דכנס״י נק׳ לב כמ״ש לך אמר לבי כו׳”.
- 2לבבתני אחותי כלה · Song of Songs 4:9
- 3דהנה עד״מ הלב · ראה המשל גם באגה״ק סי׳ לא.
3והנה כל הדמים שיצאו מהלב לכל האברים הם חוזרים ושבים ללכת אל הלב והיינו שיש בלב ב׳ חללים שבחלל אחד בו מתקבצים הדמים העולים מהאברים אל הלב ויוצאים דרך חלל הב׳.1
如今，所有從心臟流向各肢體的血，都會返回心臟。也就是說，心臟有兩個腔室：從各肢體上行至心臟的血液，聚集在其中一個腔室，然後經由第二個腔室流出。
血液不只是向外流，也會循環回到心臟。心臟有兩個腔室：一個聚集回流的血液，另一個則將血液再次送出。
וגם הדם שנתהווה מהמאכלים והמשקים עולה אל הלב ואח״כ יוצא מהלב לכל האברים.
此外，由食物和飲料形成的血液也會上行至心臟，之後再從心臟流向各肢體。
由食物和飲料生成的新血，也會先上行至心臟，然後才流向全身。
וה״ז [והרי זה] כדמיון כל הנחלים הולכים אל הים ואח״כ חוזר חלילה ויוצאים המים מהים אל הנהרות ע״י גידי הארץ כו׳ ולכן הים איננו מלא2 כו׳.
這就好比「所有河流都流入海洋」，之後又循環往復，水再經由大地的脈絡等，從海洋流入河流；因此「海洋並不滿」等。
這好比《傳道書》所描繪的景象：河流流入海洋，再經由大地之下的水道返回源頭，所以「海洋並不滿」。這兩個意象都描繪了持續不斷的循環：上行至中心，再向外返回。
本段描述血液的循環——從心臟流出，又回到心臟——並將之比作河流與海洋的循環。
策馬赫・策德克（הצמח צדק）在註釋中指出，這兩個「腔室」應理解為兩個器皿：血液經由其中一個，從肝臟和各肢體來到心臟；經由另一個，則從心臟流向各肢體。
參考出處
- 1שו״ה מתקבצים — ויוצאים דרך חלל הב׳ · צ״ל שהכוונה על ב׳ גידי׳ שדרך גיד אחד בא הדם ללב מהכבד וכל האברים ודרך גיד השני הולך מהלב לכל האברים — אוה״ת בראשית כרך ו תתרנח, א.
- 2
4והנה כמו״כ [כמו כן] בעבודה שבלב זו תפלה שאז זמן העלאה והתקשרות האהבה של הניצוץ האלקי בהקב״ה ואתערותא זאת בלב הוא דוקא כמ״ש ואהבת כו׳ בכל לבבך1
同樣，在心之事奉——也就是祈禱——中，那正是אלקות火花對קב״ה（Kudsha Brich Hu，意為「聖者，願祂受頌讚」）之愛升起並與祂聯結的時刻；這種激發特別是在心中，正如經上所寫：「你要愛……」，「盡你的全心。」
祈禱是靈魂的「上升」：在這時，人內在的אלקות火花上升，並以愛與 ה׳ 聯結。這種愛特別在心中感受到，正如妥拉命令：「你要愛 ה׳（Havayah）、你的 אלקים（Elokim）……，盡你的全心。」
וה״ז [והרי זה] כמו קבוץ הדמים מהאברים אל הלב וזהו שמע ישראל2 שמע ל׳ [לשון] אסיפה וקבוץ לבחי׳ ע׳ רבתי הוא כללות השבע מדות.
這就如同血液從四肢匯聚到心臟。這就是「以色列啊，你要聽」（שמע，Shema）[的意思]：「שמע（Shema）」一詞表示聚集、匯集，匯聚到寫得特別大的字母 ע（ayin，希伯來字母）這一層面；它是七個情感屬性（מדות，middos）的整體。
在祈禱中，把自己所有的力量匯聚於對 ה׳ 的愛，就如同血液從四肢流回心臟。「Shema」一詞意為「聽」，但也可以表示「聚集」（如人們聚集在一起）；本篇 maamar 在此採用後一種解讀。妥拉中 Shema 的字母 ע 寫得特別大；字母 ע（ayin）的數值是七十，代表七個情感屬性，每個屬性由十個部分構成，匯聚為一體。
這段將比喻應用於祈禱：靈魂的力量匯聚於心中對 ה׳ 的愛，就如血液回流至心臟；這便是 Shema 所含的「聚集」之意。
參考出處
- 1ואהבת כו׳ בכל לבבך · Deuteronomy 6:5
- 2שמע ישראל · Deuteronomy 6:4
5ואהבה זו נמשכת ונולדה ע״י התבוננות בפסוד״ז [בפסוקי דזמרה] ובשמע ישראל. ופי׳ שמע ישראל ה׳ אלקינו הוא בחי׳ יחוד חו״ב [חכמה ובינה] שנקרא בזוהר פ׳ חיי שרה1 מחשבה ויובלא.2
這份愛是藉著在讚美篇章（פסוד״ז，Pesukei deZimra）和「以色列啊，請聽」中沉思而引發並生起的。「以色列啊，請聽：הוי׳（Havayah）是我們的אלקים（Elokim）」的意思，是智慧（חכמה，Chochmah）與理解（בינה，Binah）合一的層面；《Zohar》（זהר）在〈撒拉（שרה，Sarah）的一生篇〉中稱之為「思想」與「禧年」。
對ה׳的愛，是在讚美篇章（פסוד״ז，即誦讀 Shema 之前所念的詩篇）和 Shema（「以色列啊，請聽」；שמע ישראל）中的沉思所生起的。Shema 中「ה׳是我們的אלקים」這句話，指的是智慧（חכמה，Chochmah）與理解（בינה，Binah）的合一；這兩者是心智層面的屬性，屬於十個屬性（ספירות，Sefiros）。《Zohar》稱它們為「思想」（Chochmah）與「禧年」（Binah；Binah 與第五十年相連，因為它有五十道門）。
והענין ע״ד מ״ש בזהר דבמחשבה3 א׳ ברא כל העולמות והוא כענין צופה ומביט עד סוף כל הדורות4 בסקירה אחת כי מה שנמשך ונתהווה בחי׳ זמן עבר הוה ועתיד זהו מקורו ושרשו ממדות עליונות5
事情的道理，與《Zohar》所說相近：祂以一個思想創造了所有世界；這就像[祂一瞥便看見並觀照直到萬代的終局]。因為被引發而形成為時間這一範疇——過去、現在和未來——其源頭與根本在於至高的情感屬性（מדות，middos），
《Zohar》說，ה׳以一個思想創造了所有世界；猶太新年祈禱文也提到，祂觀照直到萬代的終局（《塔木德》說，萬物都在「一瞥之中」受到觀照）。過去、現在和未來這些時間範疇，只從神聖的情感屬性開始形成。
וכמ״ש אלף שנים בעיניך6 כיום אתמול וששת ימ״ב [ימי בראשית] שרשן מששה מדות הנ״ל ועל ידי שנמשכו המדות בדבור ומתחלקים לחלקים נעשה מכל מדה אלף שנים ומתחלקים עוד לר״ח וימים ושעות וכו׳.
正如經文所說：「在祢眼中，一千年如同昨日」；創世的六日根源於上述六個屬性。當這些屬性被引入言語並分割成各個部分時，每一個屬性便成為一千年；它們又進一步分為月、日、時，等等。
因此，詩篇說，在ה׳眼中，一千年「如同昨日」：創世六日背後的每一個屬性，藉著神聖的「言語」表達出來時，都化為一千年，並進一步分成月、日和時。
אבל בבחי׳ המחשבה עלאה שלמעלה מהדבור ואפי׳ [ואפילו] מהמדות דהיינו קודם שנולדו ונמשכו בחי׳ מדות שם נכלל הכל בסקירה א׳.
但在高於言語、甚至高於屬性的至高思想層面——也就是在那些屬性尚未生起、尚未被引發之前——一切都包含在一瞥之中。
但在神聖「思想」的層面，它高於言語，甚至高於屬性；在那裡沒有時間，一切都同時包含在一瞥之中。
這段落說明，Shema 中「ה׳是我們的אלקים」指向神聖的「思想」層面，即智慧與理解；此層面超越時間，所有世代都在一瞥之中呈現。
Tzemach Tzedek（הצמח צדק）的版本（《Or HaTorah》（אור התורה），Shir HaShirim）明確寫出，時間根源於「六個至高的情感屬性」。
參考出處
- 1בזוהר פ׳ חיי שרה · קכג, א.
- 2מחשבה ויובלא · Zohar, Chayei Sara 5:23–6:28
- 3מ״ש בזהר דבמחשבה א׳ · Zohar II, 20a
- 4צופה ומביט עד סוף כל הדורות · Rosh Hashanah 18a
- 5ושרשו ממדות עליונות · באוה״ת שה״ש ע׳ תתקיט: ושרשו מששה מדות עליונות.
- 6אלף שנים בעיניך · Psalms 90:4
6וזהו פי׳ הוי״ה אלקינו שהוא בחי׳ מחשבה כנ״ל. וישראל עלה במחשבה12 לכן נאמר הוי״ה אלקינו. וכמו שהוא בבחי׳ זמן כך הוא בבחי׳ עולם ונפש כי עולם שנה נפש3 הם.
這就是「ה׳是我們的אלקים（Elokim）」的意思：這是前面提到的思想層面。以色列在思想中升起；因此經文說：「ה׳是我們的אלקים。」正如在時間的層面如此，在世界［空間］與靈魂的層面也是如此，因為它們是［三者：］「世界、年、靈魂」。
「ה׳是我們的אלקים」因此指的是神聖思想的層面——米德拉什說，以色列在創世之前已在［ה׳的］思想中升起。這就是為什麼那一層面的ה׳被稱為「我們的」אלקים。正如時間如此，空間與靈魂也是如此：《Sefer Yetzirah》（ספר יצירה）以三個維度描述一切實在——「世界」（空間）、「年」（時間）與「靈魂」。
本段將以色列與神聖思想的層面相連結；這一層面不僅超越時間，也超越空間與靈魂。
參考出處
- 1וישראל עלה במחשבה · ב״ר בתחלתו.
- 2וישראל עלה במחשבה · Bereshit Rabbah 1:4
- 3עולם שנה נפש · Sefer Yetzirah 6:1
7וכיון שהוא למעלה מבחי׳ שנה כך בחי׳ מחשבה הנ״ל הוא למעלה מבחי׳ עולם והוא בחי׳ סוכ״ע. ואי לזאת יומשך ואהבת שיהי׳ [שיהיה] הוי״ה אלקיך שיהי׳ [שיהיה] גלוי בחי׳ סוכ״ע.
既然它高於「年」的層面，那麼，上述思想的層面也高於「世界」的層面，並且是環繞一切世界之光（סובב כל עלמין，sovev kol almin）的層面。由此，「你要愛」便會被引發，使 ה׳ 成為「你的 ה׳」——也就是說，環繞一切世界之光的層面將得以顯現。
神聖思想既然超越時間，也就超越空間；它就是環繞一切世界之光，超越一切世界。Shema 中省思這一點，目的是使「你要愛」的愛，讓這個超越性的層面成為「你的 ה׳」——在人的內在顯現。
וענין פסוד״ז [פסוקי דזמרה] שלפני ק״ש [קריאת שמע] היינו בהיות שעד ק״ש [קריאת שמע] הוא בחי׳ העלאה לבא לבחי׳ בכל לבבך עד״מ העלאה וקבוץ הדמים מהאברים ללב ע״כ תקנו לומר מזמורים מיוחדים
至於在誦讀《Shema》（ק״ש，Shema）之前的稱頌篇章，因為直到誦讀《Shema》為止，都是提升的層面，為的是達到「盡你全心」的層面；這好比血液從肢體上升並匯聚於心臟，因此聖賢制定了特定詩篇的誦讀，
Shema 之前誦讀的稱頌篇章，屬於提升的階段，最終達到「盡你全心」；這好比血液從肢體回流至心臟。因此，聖賢為此制定了特定詩篇。
שמזמור זה הוא העלאה מבחי׳ אברים אלו ומזמור שני העלאה מאברים אחרים וכמ״ש בכהאריז״ל [בכתבי האריז״ל]1 שמזמורים דהללוי׳ [דהללויה] הן ע״ס [עשר ספירות] דיצירה. שבמזמור זה הוא מלכות דיצירה.
這樣，這一篇詩篇便是從這些肢體的層面提升，第二篇則是從其他肢體提升。正如阿里扎爾 ז״ל（האריז״ל）的著述所載，「讚美 ה׳」詩篇（הללויה，Halleluyah）對應於形成界（יצירה，Yetzirah）的十個屬性（ספירות，Sefiros）；這一篇詩篇對應於形成界的王權（מלכות，Malchus）。
每一篇詩篇都提升不同的「肢體」。阿里扎爾教導，「讚美 ה׳」詩篇對應於形成界的十個屬性；它們從最低的王權開始，再由此逐步提升。
本段說明，Shema 中的愛會引發 ה׳ 超越性的層面；而在此之前誦讀的稱頌篇章，則使人的各個部分以及世界的各個部分逐一匯聚並提升，正如血液回流至心臟。
阿里扎爾關於《祈禱書》（סידור，siddur）中 Pesukei deZimra（פסוקי דזמרה）詩篇的對應教導，見於他的祈禱書中；阿德莫爾‧哈扎肯的《Siddur Im Dach》（סידור עם דא״ח）也引用並闡釋了這些對應。
參考出處
- 1וכמ״ש בכהאריז״ל · סידור האריז״ל במקומו. הובא ונתבאר בסידור עם דא״ח.
8ובמזמור שני נגד יסוד דיצירה כו׳ ע״ש. וכ״ז [וכל זה] הוא בחי׳ רצוא והעלאה ואח״כ שמו״ע [שמונה עשרה] בא״י [ברוך אתה ה׳] הוא בחי׳ שוב והמשכה.
第二篇詩篇對應於形成界（יצירה，Yetzirah）的根基（יסוד，Yesod），等等；詳見該處。這一切都是「奔赴」（רצוא，ratzo）與上升的層面；隨後，十八祝福祈禱（שמונה עשרה，Shemoneh Esreh）中的「你是受祝福的，ה׳（הוי׳，Havayah）」則是「回返」（שוב，shov）與引下的層面。
下一篇詩篇對應於形成界的根基，等等。這一切都是「奔赴」（רצוא），即向上奔行。然後，阿米達（עמידה，Amidah；即十八祝福祈禱）中的祝福詞「你是受祝福的，ה׳」，便是「回返」（שוב），也就是使神聖之光重新引下；因為在Chassidus中，<i>baruch</i>（受祝福的）被解讀為「引下」。
וכן עסק התורה ומצות מעשיות והוא כמו שהדמים נמשכים מן הלב לכל הרמ״ח אברים ושס״ה גידים כך המצות נק׳ רמ״ח אברים דמלכא.12
同樣，研習托拉並實際履行誡命（מצות，mitzvos）也是如此：正如血液從心臟引至全部二四八個肢體與三百六十五條筋脈，誡命也被稱為君王的二四八個肢體。
研習托拉與實際履行誡命，延續了「回返」；這就如血液從心臟流向二四八個肢體與三百六十五條筋脈。事實上，二四八條積極誡命被稱為「君王的二四八個肢體」。
ומצוה בלא כוונה3 כגוף בלא נשמה והכוונה הוא התפלה (כמ״ש במ״א ע״פ לא הביט און4 ביעקב)5 לכן זהו כמשל התפשטות והמשכת הדם מהלב לכל הרמ״ח אברים.
沒有意向的誡命（מצוה，mitzvah）就如沒有靈魂的身體；而這意向就是祈禱（正如在別處就經文「他未在雅各（יעקב，Yaakov）身上察見罪孽」所作的解釋）。因此，這就如同一個比喻：血液從心臟流散並引至全部二四八個肢體。
一則廣為人知的說法，在《Tanya》（תניא）第38章中引述，將沒有意向的誡命比作沒有靈魂的身體。使當日誡命充滿生命的意向來自祈禱，正如心臟以血液使肢體充滿活力。
וכך יובן ג״כ למעלה כי גם בחי׳ המל׳ הנה בלילה יורדת לבי״ע וה״ז [והרי זה] כמו ירידת הדם מהלב עד צפורני הרגלים וירידתה זו לברר רפ״ח ניצוצים ואח״כ מחצות לילה מתחלת לעלות והוא כמו שהדמים עולים אל הלב
同樣也可以理解上方的情形：王權（מלכות，Malchus）這一層面也在夜間下降至創造界（בריאה，Beriah）、形成界與行動界（עשיה，Asiyah）；這就如血液從心臟下降至腳趾甲。而她這番下降，是為了淨化二百八十八個火花。隨後，從午夜起，她開始上升；這就如血液升回心臟。
上方也存在同樣的循環。王權——神聖的「以色列會眾」——每晚下降到較低的世界，就如血液抵達腳趾，為的是淨化在器皿破碎時墜落於此的二百八十八個神聖火花；從午夜起，她開始重新上升，如同血液回流至心臟。
ועי״ז נמשך מהמוח ללב והוא ענין יחוד או״א [אבא ואימא] וזו״נ [וזעיר אנפין ונוקבא] בק״ש [בקריאת שמע] ותפלה כו׳.
藉此，[光]便從腦引至心；這就是父與母（אבא ואמא，Abba v'Imma）以及小面相（情感屬性）（ז״א / זעיר אנפין，Z'eir Anpin）與女性一方（נוקבא，Nukva）在誦讀示瑪（שמע，Shema）和祈禱中的結合，等等。
這番上升帶來「從腦至心」的流注：藉由誦讀示瑪與祈禱而實現的神聖形態之結合，即父與母（智慧（חכמה，Chochmah）與理解（בינה，Binah）），以及小面相與女性一方（情感屬性與王權）的結合。
וזהו שכנס״י [שכנסת ישראל] נק׳ לבי לבבתני אחותי כלה (ועמ״ש ע״פ ולבי ער6 כו׳ דופק כו׳ וה׳ פקד7 כו׳) ועיין באגה״ק [באגרת הקודש] בסופו סי׳ ל״א ד״ה נודע בשערים מ״ש בתקונים:8
這就是為何以色列會眾被稱為「我的心」：「我的姊妹、[我的]新婦，你擄獲了我的心（לבבתני，libavtini）」（並參見就經文「我的心卻醒著」等、「叩響」等，以及「ה׳眷顧了」等所作的解釋）。另參《Iggeres HaKodesh》（אגרת הקודש）末尾第31節，篇首為「眾所周知，在門中」；其中提到Tikkunim（תקונים）所記載的內容。
這就是為何以色列會眾被稱為 ה׳的「心」；「你擄獲了我的心」一語（לבבתני，libavtini）含有「心」（לב，lev）一詞的詞根。正如心臟是神聖生命循環流通的中心，以色列會眾也是如此。阿爾特雷貝（אדמו״ר הזקן）所指的是他對「我睡著了，但我的心醒著」所作的論述，以及《Iggeres HaKodesh》第31節；該節解釋了Tikkunim所說的「聖者的臨在（שכינה，Shechinah）在流亡中患病」。
本段以此完成比喻：讚美詩篇與示瑪是朝向心的上升；阿米達、托拉與誡命則是流回肢體的流注。同樣的循環也發生在上方：王權每夜下降，又重新上升——這正是以色列被稱為 ה׳之心的原因。
在《Likkutei Torah》（לקוטי תורה）（Balak）中，阿爾特雷貝解釋，祈禱雖屬拉比法規，為何不列入六百一十三條誡命：祈禱是這些誡命的「意向」，是二百四十八條積極誡命的靈魂；它維繫這些誡命，如同脊髓維繫肢體，儘管脊髓本身並非其中之一。
參考出處
- 1המצות נק׳ רמ״ח אברים דמלכא · Tikkunei Zohar, Tikkun 30 · 74a:8
- 2המצות נק׳ רמ״ח אברים דמלכא · Tikkunei Zohar 74a:8
- 3ומצוה בלא כוונה · ראה תניא פרק לח.
- 4ע״פ לא הביט און · לקו״ת בלק ע, ד.
- 5לא הביט און ביעקב · Numbers 23:21
- 6ולבי ער · Song of Songs 5:2
- 7ע״פ ולבי ער . . וה׳ פקד · לקו״ת שה״ש לה, ב. ובסה״מ תקס״ב ח״ב ע׳ שנח.
- 8
疾病與治癒：罪與悔悟回歸 ¶9–12
9והנה אנו רואים באדם שאם סיבוב והילוך רוח החיים מהלב אל האברים ומהאברים אל הלב הוא כהלכתו אזי האדם בריא בתכלי׳ [בתכלית].
現在我們看到，對一個人而言，若生命之氣從心臟流向肢體、又從肢體流回心臟的循環與流動都正常，那麼這個人便完全健康。
這個比喻繼續說明：當生命之氣從心臟流向肢體再流回心臟，暢通無阻時，一個人便是健康的。
אך אם יש איזה קלקול באיזהו מקומן כמו איזה אוטם ומכה באיזה אבר המונע ומעכב או ממעט סיבוב והילוך הדם
但若任何部位有了損傷，例如某個肢體有阻塞或創傷，妨礙、阻滯或減弱血液的循環與流動，
任何部位的阻塞或創傷，都可能阻礙或減弱血液循環。
אזי נפסק או מתמעט הקשר הלז המקשר כל האברים אל הלב ואזי נופל האדם למשכב וחולי ה״י [השם ישמרנו] וצריך רפואה.
那麼，連結所有肢體與心臟的這個關係便會中斷或減弱；於是這個人便患病臥床，願 ה׳保守我們，並需要醫治。
此時，肢體與心臟之間的連繫便會中斷或減弱，這個人因而患病，需要醫治。
本段幾乎沿用《Iggeres HaKodesh（אגרת הקודש）》第31篇的措辭，將疾病引入這個比喻：阻塞會中斷心臟與肢體之間的循環。
10וכך הנמשל בעבודה כי עסק האדם כל היום הוא כמשל המשכת החיות מהלב אל האברים
在相應的實際情形中也是如此；在[事奉 ה׳]方面，人整日所從事的一切，猶如生命力從心臟輸送到肢體的比喻，
在事奉 ה׳之中，人整日的活動，正是從「心」向外流出的生命力。
דהיינו מהתפלה אל רמ״ח מ״ע [מצות עשה] רמ״ח אברים וגם לכל מעשה האדם ע״ד וכל מעשיך12 יהיו לש״ש [לשם שמים].
也就是說，從祈禱流向248條積極性誡命（מצות עשה，mitzvos aseh），亦即[這]248個肢體；並且也流向人一切的行為，正如「你一切所行，都當為天之故」這句話所說。
祈禱的生命力延伸到248條積極性誡命（מצות עשה，mitzvos aseh）這些「肢體」，也延伸到一切日常活動中；正如《Mishnah》（משנה）所教導的：「你一切所行，都當為天之故。」
這段將比喻應用於日常生活：祈禱之後，一個人的一切活動都應承載祈禱的生命力，向外延伸到誡命，以及為天之故而行的日常事務。
參考出處
- 1וכל מעשיך יהיו לש״ש · Zohar III, 51b
- 2וכל מעשיך יהיו לש״ש · Pirkei Avot 2:12
11ולכן אם העסק בהיתר עד״ז יוכל למחר לחזור ולעלות מהאיברים אל הלב להיות ואהבת בכל לבבך
因此，若他以這種方式處理許可之事，翌日便能再從肢體回升到心，使「你要盡心愛……」得以實現。
若一個人處理許可的日常事務時，都是為了天的緣故而行，這種「循環」便維持健康：翌晨祈禱時，他的力量能再度匯聚回「心」，化為對 ה׳ 的愛。
אבל אם נכשל באיזה עון ה״ז [הרי זה] כמו מכה באיזה אבר1 המונע ומעכב ההעלאה ונפסק הקשר
但若他犯了某項罪，這就如同某個肢體受了傷，阻止並阻滯回升，連結也因此中斷。
然而，罪就如同某個肢體受了傷：它阻斷回流，那部分自身與他對 ה׳ 的愛之間的連結便被切斷。
這就是靈魂的病症；經上因此說：「從腳掌到頭頂，全無完好之處，盡是創傷與瘀傷……」
這就是靈魂的病症，正如以賽亞所描述的：身體從腳掌到頭頂都傷痕累累。
ואין תקנה כ״א ע״י תשובה שנקראת רפואה כמארז״ל [כמאמר רבותינו זכרונם לברכה] גדולה תשובה4 שמביאה רפואה לעולם5 והיא בחי׳ בכל מאדך שמבחי׳ זו נמשך רפואה אם ח״ו [חס ושלום] יש קלקול בבחי׳ אהבה דבכל לבבך.
除此之外別無療治之道，唯有藉著悔悟回歸（תשובה，teshuvah）；它被稱為醫治，正如我們的賢者 ז״ל 所說：「悔悟回歸何其偉大，因為它為世界帶來醫治。」這就是「盡你一切力量」的層面／範疇（בחינה，bechinah）；若「盡心」之愛的 בחינה 遭到損傷，醫治便從這一層面而來。
唯一的療治之道是悔悟回歸（回歸 ה׳），《塔木德》稱之為醫治：「悔悟回歸何其偉大，因為它為世界帶來醫治。」悔悟回歸對應於「盡你一切力量」（me’odecha）：這種愛超越一個人的限度；當通常的「盡心」之愛有所缺損時，醫治便從這一層面而來。
כי תשובה קדמה לעולם67 פי׳ שממשיך אור מבחי׳ שלמעלה מכל החיות דהשתלשלות העולמות והיינו ע״י מאדך בחילא יתיר.
因為悔悟回歸先於世界；這是說，它從高於世界層層下延的鏈條（השתלשלות，hishtalshelus）之一切生命力的層面引下光——這是藉著「盡你一切力量」，以更大的力量而達成的。
米德拉什說，悔悟回歸先於世界的創造。這是說，它把光從高於整個世界鏈條及其生命力的層面引下來。這之所以可能，是因為悔悟回歸源自「盡你一切力量」，其力量勝過一般的事奉。
本段說明，罪如同創傷，阻斷肢體與心之間的循環；悔悟回歸能醫治這創傷，因為它把光從整個創造秩序之上更高的層面引下來。
在《Likkutei Torah》（לקוטי תורה）〈Nitzavim〉中，阿爾特雷貝（אדמו״ר הזקן）解釋說，悔悟者的事奉具有「更大的力量」，因此能從 ה׳ 的聖潔中，汲取高於完全義人之聖潔的層面。平行的記錄本《Sefer HaMaamarim》（ספר המאמרים）5567年版，進一步闡明為何唯有悔悟回歸，而非其他任何誡命，能為世界帶來醫治。
參考出處
- 1ה״ז כמו מכה באיזה אבר · וכ״כ בלקו״ת פ׳ ראה כה, ג.
- 2מכף רגל ועד ראש · Isaiah 1:6
- 3מתום · Rashi on Isaiah 1:6
- 4גדולה תשובה · Yoma 86b:1–2
- 5גדולה תשובה שמביאה רפואה לעולם · Yoma 86a:14–15
- 6כי תשובה קדמה לעולם · Bereshit Rabbah 1:5
- 7תשובה קדמה לעולם · Bereshit Rabbah 1:4
12ולכן ביכולת המשכה זו לתקן הפגם והקלקול שבסיבוב והילוך רוח החיות מהלב אל האברים שהוא בחי׳ האור וחיות המחי׳ [המחיה] עולם שנה נפש בחי׳ מל׳ מכ״ע [ממלא כל עלמין] שנק׳ לבי כנ״ל
因此，這種下引能夠修復生命之氣從心臟循行並流向肢體時所受的瑕疵與損傷；這是賦予「世界、年、靈魂」生命的光與生命力之層面，也就是王權（מלכות，Malchus）之層面；它是充滿一切世界之光（ממלא כל עלמין，memalei kol almin），如上所述，稱為「我的心」。
由於悔悟回歸（תשובה，teshuvah）從受造秩序之上引下光明，它能修補 ה׳的生命力正常流通中的斷裂。這種流通屬於 מלכות，也就是充滿諸世界、使一切空間、時間與靈魂（「世界、年、靈魂」）有生命的 ה׳之光——這個層面稱為「我的心」。
וכיון שע״י תשובה נמשך בחי׳ ממעמקי׳ [ממעמקים] מגלה עמוקות1 מה שהוא נמשך אור חדש ומחודש ע״כ חוזר ומחדש החיות כו׳ (ותקון המכה הוא ע״י הוידוי דברים2 אשמנו בגדנו כו׳):
既然藉著 תשובה，「從深處」這一層面被引下——「祂揭示深奧之事」——也就是說，一道嶄新而更新的光被引下，因此生命力又得以更新，等等。（傷口的修補，是藉著口頭認罪：「我們有罪，我們背信了」等等。）
藉著 תשובה，會引下「從深處」這一層面； ה׳「揭示深奧之事」，帶來嶄新而更新的光，因此 תשובה 能使生命在被截斷之處復原。特定的傷口則藉著口頭承認自己的罪過來修補（「我們有罪，我們背信了……」）。
本段說明悔悟回歸如何治癒：藉著從受造秩序之上引下一道新光，它更新靈魂中的 ה׳的生命力；每一項罪所造成的特定傷口，則藉著口頭認罪修補。
Likkutei Torah（לקוטי תורה）（Ki Seitzei）解釋了為何除了根除犯罪的欲望之外，還需要口頭認罪：每一項罪都會造成一個帶有「靈魂」與「身體」的「控告者」；由欲望形成的靈魂，藉著根除意願而被移除；由行為或言語形成的身體，則藉著口頭認罪而被抹去，口頭認罪也會提升墮落的字母。
參考出處
- 1מגלה עמוקות · Job 12:22
- 2ע״י הוידוי דברים · ראה לקו״ת תצא לז, א.
作為「婚禮」的妥拉：嶄新的光 ¶13–16
13והנה התורה נק׳ ג״כ רפואה1 לנפש כמ״ש ולכל בשרו מרפא2 והיינו ג״כ משום דהתורה קדמה לעולם34 שבה ועל ידה נמשך ג״כ אור חדש מלמעלה מהשתלשלות
現在，妥拉也被稱為靈魂的療癒，正如經上所說：「使他全身得醫治。」這也是因為妥拉先於世界而存在，因此在妥拉之中並藉著妥拉，也從世界層層下延的鏈條（השתלשלות，hishtalshelus）之上引下新的光。
妥拉也被稱為療癒，正如《箴言》論及妥拉的話語時所說：「使他全身得醫治。」理由相仿：米德拉什說，妥拉先於世界而存在，因此也藉著妥拉，從創造秩序之上引下新的光。
וזהו ביום חתונתו זו מ״ת [מתן תורה] פי׳ כי התפלה נק׳ עבודה שבלב והוא ענין שמחת לבו
這就是[「在他婚娶之日——這就是賜予妥拉」的意思]。解釋如下：禱告稱為心中的事奉，這正是「祂心中的喜樂」的意涵；
現在，本篇講章（מאמר，maamar）回到開篇：「在他婚娶之日」就是賜予妥拉。禱告是心中的事奉，正是「祂心中的喜樂」。
ובלב הוא יסוד האש שהוא העלאה מלמטה למעלה אך יסוד המים הוא במוח ובו שורה כח התענוג שבנפש כי מים מגדלים כל מיני תענוג והתענוג הוא למעלה מהשמחה.
心中有火的元素，這是由下而上的提升；但水的元素在腦中，靈魂中喜悅（תענוג，taanug）的力量安住於其中，因為水滋長各種喜悅；而喜悅高於喜樂。
心與火的元素相聯，火向上升：這是由下而上的提升。然而，水屬於腦，腦是靈魂的喜悅所在，因為水滋長各種喜悅；而喜悅比喜樂更深。賜予妥拉這場「婚娶」，屬於這個更深的層面。
本段說明，妥拉與悔悟回歸（תשובה，teshuvah）一樣，能帶來療癒，因為它先於世界而存在；接著開始解釋，為何賜予妥拉被稱為「婚娶」：它屬於腦中水與喜悅的層面，比心中火與喜樂的層面更深。
參考出處
- 1התורה נק׳ ג״כ רפואה · מובא באוה״ת בשלח ע׳ תקעט.
- 2ולכל בשרו מרפא · Proverbs 4:22
- 3דהתורה קדמה לעולם · Midrash Tehillim 90:4
- 4דהתורה קדמה לעולם · Midrash Tanchuma, Vayeshev 4:2
14והנה עד״מ הטפה נמשכת מיסוד המים שבמוח ובה מתלבש מעצם השכל והתענוג שבנפש ולכן עי״ז נעשה הולדה חדשה להוליד בדומה לו והיינו דוקא ע״י התלבשותה בטיפה גשמית משא״כ בדבור כו׳1
現在，姑且作一比喻：精滴取自腦中的水元素，其中包裹著靈魂之智識與喜悅本質的[某種成分]；因此，藉著它便有新的生命誕生，生育出與自己相似者——而這唯有藉著它包裹於一滴物質性的精液之中才會如此；言語則不然，等等。
這是以人的生育作比喻：精液取自腦中的「水」，並承載著父親智識與喜悅的本質；正因如此，它才能使一個與父親相似的新生命來到世上。這唯有藉著包裹在一滴物質性的精液中才得以實現；言語雖也表達一個人，卻不能生育。
כמו״כ [כמו כן] ע״י התלבשות התורה בעשיי׳ [בעשייה] גשמיות היום לעשותם2 יומשך עי״ז אור חדש ממש מאור א״ס ב״ה3 מלמעלה מההשתלשלות.
同樣，妥拉包裹於物質性的行為——「今日去實行它們」——之中，便能藉此從無限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof），願祂受頌讚，也就是從世界層層下延的鏈條（השתלשלות，hishtalshelus）之上，真正引下一道嶄新的光。
同樣，當妥拉包裹在物質性的行為中（「今日去實行它們」，也就是在這個世界實行），便能從 ה׳ 的無限之光（אור אין סוף）引下一道真正嶄新的光；這道光超越世界層層下延的鏈條。這就是為什麼妥拉的賜予被稱為「婚禮」。
本段闡明「婚禮」這個比喻：唯有承載父親本質的物質性精液，才能創造新的生命；同樣，唯有妥拉包裹在物質性的誡命（מצוות，mitzvos）中，才能從 ה׳ 的本質引下一道真正嶄新的光。
在《Kuntres Acharon》（קונטרס אחרון；關於《Pri Etz Chaim》）中，阿爾特雷貝（אדמו״ר הזקן）提出同一要點：上層智慧的言語不能生育；然而，從至高智慧的器皿中引出的「精滴」，卻有能力生育，並從無中創造出某物。雷貝（הרבי）在5745年的maamar《Vayomer lo Yehonasan》（ויאמר לו יהונתן）中，將「新光」界定為收縮（צמצום，tzimtzum）之前的無限之光（אור אין סוף），位於光之線（קו，kav）之上——更精確地說，這是意願（רצון，ratzon）萌生之前的光；再往上，則是光的本質。
參考出處
- 1משא״כ בדיבור כו׳ · ראה קו״א לתניא ד״ה להבין מ״ש בפע״ח (דף קנז, א) ובליקוט פי׳ — חיטריק שם.
- 2היום לעשותם · Deuteronomy 7:11
- 3יומשך עי״ז אור חדש ממש מאור א״ס ב״ה · ”דאור חדש הוא אוא״ס שלפני הצמצום (שלמעלה מאור הקו). ויתירה מזה מבואר בכ״מ, שגם באוא״ס שלפנה״צ השם ”אור חדש” קאי דוקא על האור שקודם עלות הרצון, ולמעלה יותר — על עצם האור (ראה בארוכה ספר הערכים-חב״ד כרך ג ערך אור חדש ס״ג ואילך (ע׳ שפח ואילך))” — ד״ה ויאמר לו יהונתן תשמ״ה — סה״מ מלוקט כרך ו ע׳ כג.
15וז״ש [וזהו שכתוב] אין כל חדש תחת השמש1 משא״כ עמלא דאורייתא2 דהוא לעילא מן שמשא ממשיך אור חדש כי ס״ר אותיות התורה הן אותיות המחשבה.
正如經上所說：「日光之下，沒有任何新事。」然而，妥拉的辛勤研習是在日光之上，能引降新的光。因為妥拉的六十萬個字母，乃是思想的字母。
《Koheles》（קהלת）說：「日光之下，沒有任何新事。」《Zohar》（זהר）評註說，妥拉的辛勤研習「在日光之上」，因此能產生新的事物。妥拉的字母（傳統上為六十萬個，對應以色列的眾靈魂），是 ה׳的「思想」之字母，而不僅是祂的「言語」之字母。
והרי במחשבה א׳ צופה ומביט כו׳ והתורה היא מבחי׳ מאד עמקו מחשבותיך3 עמקו דוקא בחי׳ עומק המחשבה וכמו גבי תשובה כתיב ממעמקים4 והיינו דוקא ע״י התלבשות התורה בגשמיות וכמשל הנ״ל.5
而且，祂以一個思想便俯察、觀看，等等。妥拉源自「你的思想何等深邃」這一層面——此處特別是指「深」，即思想深處的層面。同樣，關於悔悟回歸（תשובה，teshuvah），經上寫道：「從深處。」而這唯有透過妥拉披覆於物質之中才能實現，正如前述比喻。
ה׳的思想處於這樣一個層面：一切都在一瞥之間被看見，超越時間。妥拉源自 ה׳思想的「深處」（「你的思想何等深邃」）；悔悟回歸也同樣是「從深處」而起。但這一深度唯有在妥拉披覆於物質之中時才會向下引降，正如種子的比喻。
本段說明，妥拉研習根源於 ה׳思想的深處，處於「日光之上」，能為世界帶來新事物——但唯有妥拉披覆於物質行為之中時，才能如此。
參考出處
- 1אין כל חדש תחת השמש · Ecclesiastes 1:9
- 2עמלא דאורייתא · ראה לקמן נו, ד.
- 3מאד עמקו מחשבותיך · Psalms 92:6
- 4ממעמקים · Psalms 130:1
- 5ע״י התלבשות התורה בגשמיות וכמשל הנ״ל · באוה״ת שה״ש כרך ג ע׳ תתקכ מציין ע״ז: ”ועמ״ש במ״א ע״פ והקרבתם מנחה חדשה”. ראה אוה״ת שבועות כרך ה׳ ע׳ א׳תקע.
16ופי׳ וענין אור חדש הוא כי הנה ידוע דשרש כל ההשתלשלות דאבי״ע [דאצילות בריאה יצירה עשיה] הוא נמשך מבחי׳ הקו״ח [הקו וחוט] והוא נמשך ע״י צמצום ומק״פ [ומקום פנוי] מתחלה ונמשך אח״כ רק קו
「新光」的解釋與含義是：眾所周知，流溢界（אצילות，Atzilus）、創造界（בריאה，Beriah）、形成界（יצירה，Yetzirah）與行動界（עשיה，Asiyah）整個世界層層下延的鏈條（השתלשלות，hishtalshelus），其根源是從光之線（קו，kav）與細絲（חוט，chut）的層面引下來的；起初，它是經由收縮（צמצום，tzimtzum）和空出的空間而引下來，之後引下的就只有一條光之線。
「新光」是什麼意思？整個世界層層下延的鏈條都根源於光之線；這條細微的光線被引入收縮後留下的空間中。
ולכן כל מה שנמשך מבחי׳ הארת הקו לא נק׳ אור חדש ממש כו׳ אך אור הנמשך מעצמות אא״ס [אור אין סוף] שלמעלה מהחלל והקו נק׳ אור חדש וכמארז״ל [וכמאמר רבותינו זכרונם לברכה] על ד״ת [דברי תורה] בכ״י [בכל יום] יהיו בעיניך123 כחדשים4 כו׳
因此，凡是從光之線的照耀這一層面引下來的，都不稱為真正的新光，等等；但從無限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof）的本質引下來、而其本質高於空出的空間和光之線的光，就稱為新光。正如我們蒙福的賢者談到托拉的話語時所說：「每天都要在你眼中如同新的一樣」，等等。
凡是來自光之線的，都不是真正的新光；它屬於既定的秩序。「新光」來自無限之光的本質，高於空出的空間和光之線。這正是賢者的教導：每天都要把托拉的話語看作新的一樣。
ולכן נק׳ חתן חות דרגא מדלג על ההרים5 בחי׳ דילוג מלמעלה מהשתלשלות כו׳ ולכן בקרבנות הנשיאים הוכפל בתורה בכ״א [בכל אחד / בכל אחת]6
因此，[祂]被稱為新郎（חתן，chasan）——「下降一級」（חות דרגא，chus darga）——「躍過群山」，這是從世界層層下延的鏈條之上躍下的層面，等等。因此，對於眾首領的供獻，托拉為每一位都重複記述[整段記載]，
新郎（chasan）被解讀為亞蘭語的 chus darga，意為「下降一級」：在婚禮中，有某種事物從上方降下來。這就如同「所愛的那一位躍過群山」，是從層層下延的秩序之上躍下。這也說明了為什麼托拉要完整記述十二位首領各自相同的供獻。
ולא אמר וכן הקריב נשיא פלוני אלא משום דאעפ״י [דאף על פי] שצירופי האותיות שבכל קרבן של כל הנשיאים שוין הן ממש מ״מ האור המלובש בהן הוא בכ״א [בכל אחד / בכל אחת] בחי׳ אור חדש ממש וכמו שלשים ומאה משקלה7 שהם ה׳ שמות הוי״ה
而不是說：「某位首領也如此獻上」，這是因為，雖然眾首領每一份供獻中的字母組合完全相同，但其中所包裹的光，在每一位的供獻中仍各自是全新的光。例如「其重量為一百三十」，這相當於五個 הוי׳（Havayah）：
托拉沒有只說「下一位首領也如此獻上」，因為雖然每份供獻的字母組合都完全相同，但包裹其中的光在每一份供獻中都是新的。例如，銀碗重一百三十舍客勒，相當於五個二十六；二十六是 ה׳的數值。
הנה בכל קרבן של נשיא נמשך בחי׳ ה׳ שמות דהוי״ה חדשים מעצמות המאציל מה שלא נמשך כן בשל נשיא שלפניו כו׳ ע״ד ממעמקים קראתיך הוי״ה:8
每一位首領的供獻中，都引下了五個新的 ה׳，這些光來自流溢者的本質；前一位首領的供獻中並沒有如此引下這些光，等等——這可比作：「我從深處向你呼求， ה׳。」
每一位首領都從流溢者的本質引下五個新的 ה׳；這些光並未在前一位首領的供獻中引下。這就如同從「深處」引下——也就是從אלקות本質的深處引下。
本段將「新光」界定為來自無限之光本質、超越光之線所展開的創造秩序的光，並以「新郎下降一級」及眾首領重複的供獻為例；每一份供獻都引下了新的光。
在《Likkutei Torah》（לקוטי תורה）〈V’Zos HaBerachah〉中，阿爾特雷貝（אדמו״ר הזקן）提出疑問：為什麼托拉要完整記述每一位首領完全相同的供獻？他解釋說，這段記載是為了所有世代而寫；因此，誦讀首領們的段落——例如在光明節期間——便能重新引下聖者的臨在（שכינה，Shechinah）的居所。
參考出處
- 1יהיו בעיניך · Rashi on Deuteronomy 6:6
- 2יהיו בעיניך · Sifrei Devarim 33
- 3יהיו בעיניך · Rashi on Deuteronomy 26:16
- 4בכ״י יהיו בעיניך כחדשים · ספרי ורש״י דברים ו, ו.
- 5מדלג על ההרים · Song of Songs 2:8
- 6ולכן בקרבנות הנשיאים הוכפל בתורה בכ״א · ראה אוה״ת במדבר ע׳ לג, פ׳ נשא ע׳ רנד. לקו״ת ברכה צח, ג.
- 7שלשים ומאה משקלה · Numbers 7:13
- 8ממעמקים קראתיך הוי״ה · Psalms 130:1
「出去」與「和平歸於祂的君王」 ¶17–18
17וזהו צאנה וראנה פי׳ צאנה ממקום שרשם למעלה בג״ע [בגן עדן] להתלבש בעוה״ז הגשמי כי דוקא היום לעשותם בעוה״ז אז יומשך ע״י התורה אור חדש ומחודש כו׳ משא״כ למעלה ברוחניות כנ״ל:
這就是[「出去觀看」的意思]：「出去」是指離開他們在上方伊甸園（גן עדן，Gan Eden）中的根源之處，披上這個物質世界的衣裳。因為唯有[藉著]「今天去實行它們」，在這個世界中，才會透過妥拉引下全新而更新的光，等等；而在上方的靈性領域則不是如此，如上所述。
現在來解釋經文「出去觀看」：靈魂被告知要從它們在伊甸園的根源「出去」，降臨這個物質世界。唯有在此，藉著實際履行妥拉的誡命，才能引下新的光——這是在上方的靈性領域無法做到的。
本段將「出去」解釋為靈魂從伊甸園降臨物質世界；唯有在此，才能透過實際行動引下妥拉的新光。
18במלך שלמה1 במלך שהשלום שלו2 פי׳ ע״י שנמשך אור חדש מלמעלה מהשתלשלות נעשה בחי׳ שלום והתחברות ב׳ הפכים משפיע ומקבל אש ומים. ולכן ארז״ל [אמרו רבותינו זכרונם לברכה] העוסק בתורה משים שלום3 בפמשמ״ע [בפמליא של מעלה] ובפמשמ״ט [ובפמליא של מטה].
「所羅門王（שלמה）」——即和平（שלום，shalom）所屬的王。解釋是：藉著從世界層層下延的鏈條（השתלשלות，hishtalshelus）之上引下一道新的光，就形成了和平這一層面，並使兩種相反者——施予者與接受者、火與水——彼此結合。因此，我們蒙福的賢者們說：「凡是研習 תורה（Torah）的人，都使天上的朝廷與地上的朝廷和睦。」
《雅歌》中的「所羅門」指的是 ה׳，即「和平（shalom）所屬的王」。從世界層層下延的鏈條之上而來的新光，帶來和平：它使施予者與接受者、火與水等相反者彼此結合。因此，賢者們說，研習 תורה 能使天上與地上的領域和睦。
כי הנה מלכות דאצי׳ נעשה עתיק לבריאה ומחבר אצי׳ עם בריאה אף שאצי׳ ובריאה הם ב׳ הפכים
因為流溢界（אצילות，Atzilus）的王權（מלכות，Malchus）成為創造界（בריאה，Beriah）的古者（עתיק，Atik），並將流溢界與創造界連結起來，儘管流溢界與創造界是兩種相反者。
這就是和平的一個例子：流溢界最低的層級——王權——成為創造界的 עתיק（「古者」，冠冕（כתר，Keser）的內在層面，而冠冕是最高層級），因此將兩個相反的世界連結起來：流溢界與 ה׳合一，而創造界則是具有分立存在的世界。
והכח הזה בבחינת מל׳ דאצי׳ הוא להיות כי נעוץ סופן בתחלתן4 ושרשה מבחי׳ כתר שהוא בחי׳ תחתונה שבמאציל ע״כ ביכולתה לחבר אצי׳ עם בי״ע.
流溢界的王權具有這種能力，是因為「它們的末端嵌入起初」，而它的根源來自冠冕這一層面；冠冕是流出者的最低層面。因此，它能將流溢界與創造界、形成界（יצירה，Yetzirah）及行動界（עשיה，Asiyah）連結起來。
王權具有這種能力，是因為正如《ספר יצירה》（Sefer Yetzirah）所說，十個屬性（ספירות，Sefiros）的末端嵌入它們的起初：王權根植於冠冕，而冠冕是流出者本身的最低層面，位於一切分別之上。
וכידוע בענין המשל ופחד עמו56 ע״כ עושה שלום במרומיו כו׳. וזהו מלך שהשלום שלו היינו בחי׳ מלכות דא״ס7 שכל השלומות נמשכים משם:
眾所周知，這與「統治權與敬畏都在祂那裡」有關；因此，「祂在高處成就和平」等等。這就是「和平所屬的王」：也就是無限者（אין סוף，Ein Sof）的王權，所有[形式的]和平都由此而來。
比勒達回答約伯時說：「統治權與敬畏都在祂那裡；祂在高處成就和平。」本篇 maamar 將這句話連同「因此」來理解：相反力量之間的和平，源自 ה׳的王權。因此，「和平所屬的王」就是無限者的王權，它是一切和平的源頭。
本段以「所羅門王」解作「和平所屬的王」作結：藉著 תורה 引下的新光，使相反者彼此結合；王權根植於冠冕，因此能將流溢界與下界連結起來。一切和平都源自無限者的王權。
在《לקוטי תורה》（Likkutei Torah）〈Tazria〉中，阿爾特雷貝（אדמו״ר הזקן）引述梅茲里奇的梅吉德（המגיד ממעזריטש）說：混沌（תהו，Tohu）的器皿之所以破碎，是因為每個屬性都各自獨立；而在修正（תיקון，Tikkun）中，各屬性彼此包含。像慈愛（חסד，Chesed）與克制（גבורה，Gevurah）這樣的相反者，只有藉著照耀其中的無限之光（אור אין סוף，Or Ein Sof），才能彼此結合；這道光使它們自我消融（ביטול，bittul）於它面前——這就是「祂在高處成就和平」。澤馬赫·澤德克（הצמח צדק）在《יהל אור》（Yahel Ohr）中，將「無限者的王權」比作美與和諧（תפארת，Tiferes）上升至冠冕。
參考出處
- 1במלך שלמה · Mishneh Torah, Foundations of the Torah 6:9
- 2במלך שלמה במלך שהשלום שלו · Shevuot 35b:16
- 3העוסק בתורה משים שלום · Sanhedrin 99b:10–11
- 4נעוץ סופן בתחלתן · Sefer Yetzirah 1:7
- 5וכידוע בענין המשל ופחד עמו · בלקו״ת תזריע כג, ג בשם הרב המגיד. ביאוה״ז ח, ג. סה״מ תקס״ג ע׳ נב. סה״מ אתהלך לאזניא ע׳ יב ועוד. וראה אגה״ק סי׳ יב.
- 6המשל ופחד עמו · Job 25:2
- 7מלך שהשלום שלו היינו בחי׳ מלכות דא״ס · ראה ביהל אור ע׳ תקצ שזה ע״ד ת״ת עולה עד הכתר שהוא מל׳ דא״ס ע״ש.
瑪瑪爾學完了嗎？
標記為已學習；此篇將計入本週及本年度的希尤姆。
在事奉中的實踐
祈禱時要專心，使你的一切力量都匯聚於對 ה׳的愛；然後在一天之中，將這生命力帶入研習תורה、遵行מצוות，甚至帶入為了天意而做的日常許可之事，使明日的祈禱得以再次上升。若罪阻斷了流動，就以「盡你全力」的תשובה和口頭認罪來治癒它。也要重視實際履行מצוות：唯有透過在此世披上行為外衣的תורה，才能從 ה׳的本質引下真正嶄新的光。
討論問題
- 為何祈禱被比作聖殿，並被稱為「祂心中的喜悅」，而賜下תורה卻被稱為「婚禮」？
- 血液循環如何說明祈禱與一天其餘時段之間的關係？「傷口」代表什麼？
- 為何תשובה與תורה能治癒普通事奉無法治癒之處？它們「先於世界而存在」是什麼意思？
- 什麼是「新光」？為何唯有透過披上實際行為外衣的תורה才能引下它，正如種子唯有藉著實體的一滴精液才能繁衍？
- 新光如何在相反者之間帶來「和平」？這又如何說明「所羅門王（שלמה，Shlomo）——和平歸於祂的君王」？